When you feel something right, share it.
As Moses said Then Moses said to the LORD, “O my Lord, I am not an eloquent man, neither in the past nor since you have spoken to your servant, for I am slow of speech and slow of tongue.” (Exod4:10). Similarly, I find it difficult at times to express my thoughts clearly and consistently. Additionally, I occasionally make grammatical errors. Please feel free to inform me so that I can address them.
Posts
-
The Sound of Silence
The Sound of Silence: A Reflection
“Indeed, these are but the outer fringes of His ways! How faint is the whisper we hear of Him! But who can understand the thunder of His power?” (Job 26:14)
Ask Paul Simon what he was thinking when he wrote The Sound of Silence, and you’ll get a story different from how I perceive it. Still, I believe that somewhere deep inside, this expression touches something in him too. For me, it has always struck a deep chord, but not in the usual way. I don’t hear despair or alienation. I hear a sacred invitation to embrace silence as the space where God speaks most clearly.
Silence is not a void or emptiness. It’s a blank page, a necessary canvas without which no creation or revelation can take form.
We live in a world flooded with noise. Nature’s sounds are rare amidst the constant hum: people talking, modern clatter once through Walkmans, then MP3 players, and now endless Spotify playlists. Phone conversations aren’t confined to homes, they’re everywhere. And how can we think with the nonstop ping of smartphone notifications?
This clamor drowns out the kol demama daka, the “still small voice” of 1 Kings 19:12. God revealed Himself to Elijah not in the wind, fire, or earthquake, but in quiet. Silence is not absence but sacred presence. It connects us to God’s patience, inviting us to rest in being rather than doing.
Yet we often run from stillness. Are we afraid of what we might find there? Are we willing to pause and hear God’s whisper, or do we cling to noise and distractions that drown Him out? The Sound of Silence calls us to enter that sacred quiet, where God’s words can take root.
In that silence, we are not seeking emptiness but creating sanctuary. Freed from the distractions of modern life, we can truly listen for God’s voice and find the courage to let it write itself on the clean page of our soul.
Hello Darkness, My Old Friend
Darkness is not despair. It is the womb of stillness, the pre-creation space where “the Spirit of God hovered over the deep” (Genesis 1:2). In silence, darkness becomes a sanctuary, not a threat. The speaker enters it with reverence, not fear.
Darkness is the primordial canvas where God’s voice first stirred the void. In returning to silence, we return to the Source. This is the sacred night, the stillness before revelation.
“God said, ‘Let there be light.’ And there was light. God saw that the light was good and separated the light from the darkness.” (Genesis 1:3–4)
Because a vision softly creeping
Left its seeds while I was sleeping
And the vision that was planted in my brain
Still remains
Within the sound of silenceThe vision enters gently, in stillness, as the world’s noise fades. In that quiet, the soul becomes fertile ground for divine truth. Seeds are planted that endure, not with a shout but with the whisper of God.
The Intrusion of Neon Light
In restless dreams, the speaker walks alone through narrow streets beneath the faint halo of a streetlamp. He turns his collar to the cold and damp, longing for the warmth of God, but finds only silence.
Then, a flash of neon light (a symbol of modernity) pierces the darkness. It mimics revelation but offers only surface clarity. It blinds rather than guides, distracting from the divine.
This artificial light splits the sacred stillness, replacing God’s whisper with shallow brilliance. It seduces with false answers and cheap enlightenment.
A Quiet Multitude
In that light, the speaker sees ten thousand people, maybe more, not lost in noise but inwardly illumined. Each stands alone in quiet, not doing, just being. He feels their sacred stillness and yearns to join.
They are:
- People talking without speaking: Like Hannah in the Temple, whose lips moved without sound but whose soul was heard.
- People hearing without listening: Hearts open to God’s whisper, not just ears.
- People writing songs that voices never share: Spirit-born psalms rising in silence, heard by angels and God.
No one dares disturb this holy silence. God’s voice reigns, unshaken by worldly noise. In their being, the speaker finds a compass for his longing soul.
The Cry
“Fools,” said I, “you do not know / Silence like a cancer grows…“
Is this a cry from wisdom or deception? A prophetic warning, or a plea to resist God’s intrusion?
Perhaps it warns that sacred silence is being drowned out, replaced by artificial calm, full of neon lights and endless doing. The speaker pleads:
“Hear my words that I might teach you / Take my arms that I might reach you”
He invites them to hold God’s hand, to hear the still small voice. But his words fall like silent raindrops, unheard amid distraction.
Or perhaps this is the voice of distraction itself, urging us not to listen, not to stop, not to hear God’s whisper:
“Just kicking down the cobblestones / Looking for fun and feelin’ groovy”
(from 59th Street Bridge Song)Still, God’s word will not remain silent forever:
“The LORD will then be king over all the earth. In that day the LORD will be seen as one with a single name.” (Zechariah 14:9)
The Neon God and the Whisper of the Prophets
The people bow and pray to the neon god they have made, a false deity flashing with distraction, feeding on endless doing and shallow pleasures. But even there, in that place of noise and false light, the words of the prophets still appear. The sign may be neon, artificial and glowing, designed to draw attention without depth. Still, the message it carries is real. This is the irony: truth can appear even through the very tools that usually drown it out.
God’s voice is not limited to holy places or quiet moments. Sometimes He chooses the most unlikely spaces to speak, such as subway walls, tenement halls, or bright signs in forgotten corners of the city. The neon becomes part of the message, both a rebuke and a call. The prophets write where the people are looking, turning the symbols of distraction into signs that warn, awaken, and remind. Do not ignore them. Be humble, and listen.
And the sign said, “The words of the prophets
Are written on the subway walls
And tenement halls
And whispered in the sounds of silence” -
2025-06-07-תפילה-מהמקלט
“אִם־כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמֹון בְּחֻבִּי עֲוֺנִי”
(איוב פרק ל”א, פסוק ל”ג)בשעות כאלה, כשאנחנו יושבים במקלטים, שומעים אזעקות, מרגישים את האדמה רועדת –
נחשפים גם המקומות הפנימיים שבדרך כלל מכוסים.איוב אומר – אני לא החבאתי. לא שיחקתי משחקים. עמדתי נקי מול אלוהים ומול עצמי.
המילים שלו לא נכתבו מתוך שלווה – הן נכתבו מתוך כאב, מתוך סערה.
אבל דווקא שם – הוא לא הסתיר. לא את החולשות, לא את הפחדים, לא את הפשעים, אם היו.
הוא אמר: אני פתוח. אני אמיתי.
- בעולם שמלא הסתרה – אל תכסה את הלב.
- בזמן של חשכה – תן לאמת הפנימית שלך לזהור.
- כשבחוץ רעש ופחד – תבחר לעמוד בפנים ביושרה.
- אל תסתיר את הכאב, ואל תתבייש מהשאלות.
- ו לא מחפש מושלמים – הוא מחפש כנות.
זמן מקלט הוא לא רק פיזי – הוא הזדמנות לעצור, לחשוב, ולהיות אמתיים.
-
2025-06-07-תפילה-מהמקלט
“אִם־כִּסִּיתִי כְאָדָם פְּשָׁעָי לִטְמֹון בְּחֻבִּי עֲוֺנִי”
(איוב פרק ל”א, פסוק ל”ג)“If I have covered my transgressions like Adam, by hiding my iniquity in my heart.”
(Job 31:33)At times like these — when we sit in shelters, hear the sirens, feel the ground trembling —
our inner layers are exposed, the parts we usually keep hidden.Job says: I didn’t hide. I didn’t play games. I stood honest before God and before myself.
His words weren’t spoken in comfort — they came from pain, from turmoil.
But even in that place, he chose not to cover up — not his weaknesses, not his fears, not his faults.
He said: I’m open. I’m real.
- In a world full of hiding — don’t cover your heart.
- In times of darkness — let your inner truth shine.
- When the world outside is noisy and fearful — choose integrity within.
- Don’t hide your pain, and don’t be ashamed of your questions.
- God isn’t looking for perfection — He’s looking for honesty.
A shelter isn’t only physical — it can be a moment to pause, reflect, and be real.
-
2025-06-07-the-postmodern-soul-and-the-choice-for-redemption
The Postmodern Soul and the Choice for Redemption
We live in an age of awakening wrapped in noise. Gen Z and those coming of age in this digital world are skeptical, disillusioned, and hyper-aware. They say:
-
“History isn’t what they say.”
-
“The science is all bought out by companies.”
-
“They are just out to get you.”
-
“Truth is whatever they’re trying hardest to censor.”
-
“We taught AI to speak, but not to listen.”
These aren’t just complaints. They are cries of a generation that has seen too much. Grown up with too many lies. Been offered too much content and too little meaning. This deep questioning isn’t weakness—it’s a spiritual impulse. And for many, it is the beginning of a return.
Some are turning to the ancient paths: Catholicism, Islam, Jewish orthodoxy, Celtic paganism, even cults and mystic communities. Not because they were raised to follow, but because they’re searching for what is real in a world that feels algorithmic, curated, and false.
But this turn is not without danger.
The Great Test of Our Time
The test before this generation is not just to find meaning—but to choose between:
-
True redemption through personal responsibility, or
-
False submission to external control in exchange for clarity.
There is a reason Genesis 43:3 echoes in this moment:
וַיּאֹמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא‑תִרְאוּ פָנַי בִּלתִי אֲחִיכֶם אִתֶּכֶם בּעֶמַכִם.
*“The man warned us solemnly, ‘You shall not see my face unless your brother is with you.’”
This verse speaks of brotherhood and personal responsibility. Judah steps forward, not just to explain, but to take responsibility for Benjamin. This is the essence of true redemption: I am my brother’s keeper. In a world driven by isolation, individualism, and filters, this ancient truth cuts deep.
The digital age has atomized us. Algorithms separate us. Notifications replace conversation. People talk about “holding space” but forget to hold hands. We live in infinite connection and yet suffer record levels of loneliness.
The Temptation of External Answers
In this spiritual vacuum, many reach for systems that offer structure and certainty. But structure without soul is slavery. Religion without inner transformation is just another brand of avoidance. Obedience is only holy when it flows from conviction, not cowardice.
Too many, even with their eyes opened, still choose to close them again:
“Even though their eyes were opened, they still reached for the leash.”
They grasp not God’s hand, but the hand of control masquerading as clarity. They want someone to tell them what to do, who to be, how to feel—so they never have to wrestle with the terrifying freedom of real choice.
But:
God and holding only His hand is the only answer.
Not Catholicism. Not Islam. Not spirituality or tradition or tribalism. Not an influencer in robes. Just God. And that requires the hardest step of all:
Radical Personal Responsibility
To say:
-
I will stop blaming the system.
-
I will no longer follow just to feel safe.
-
I will look inside.
-
I will choose God every day, not just in moments of pain.
Because that is the real spiritual renaissance. Not mass conversions or viral rituals, but souls waking up, taking ownership, and choosing to love.
That is what makes Gen Z’s moment not a collapse, but a chance for redemption.
The question is: Will we reach for God’s hand, or just for the comfort of someone else’s certainty?
One path leads to life. The other is just a prettier cage.
Choose wisely.
-
-
לא צריך להיות במשבצת כדי להיות אמיתי
לא צריך להיות במשבצת כדי להיות אמתי
החיים שלנו מלאים תיוגים: דתי, חילוני, חרדי, מסורתי, רוחני, אתאיסט. כל תיוג כזה בא עם ציפיות: מה אתה אמור ללבוש, מה לאכול, איך לדבר, על מה לחשוב. ואם אתה לא עומד בציפיות, אז אתה “לא שייך באמת”.
אבל האמת של החיים עמוקה יותר מהתיוגים.
בני רֵכָב: נאמנות שקטה
בספר ירמיהו מופיעה קבוצה מסתורית בשם בני רֵכָב. הנביא, בשליחות אלוהית, מביא להם יין לשתות. והם מסרבים:
“ולא בנינו בתים לשבתנו ואין לנו כרם ושדה וזרע. ונשב באהלִים ונשמע ונעשה ככל אשר צִוָנו יונָדב אֲבִינוּ.”
(ירמיהו ל”ה, י)זה נראה כמעט כמרד. הרי נביא בשם יהוה מביא להם יין.
אבל אז מתגלה הפתעה: אלוהים בעצמו משבח אותם.
לא על סמך פסוקים, אלא בזכות נאמנות פנימית, שקטה, אמיתית.האמת לא באה מהלכה
המסר כאן חזק. לא כל אמת חייבת לבוא מתורה כתובה גם אם זה מאלוהים.
גם אדם שלא עומד במבנה הדתי הרגיל יכול להיות עמוק, ישר ונאמן.
יותר מכל טקס או הגדרה.דוגמאות מהחיים
- מישהו שלא מגדיר את עצמו דתי, אבל מקדיש את שישי בערב למשפחה. בלי מסכים, בלי רעש, מתוך תחושת קדושה פשוטה.
- אישה שאוכלת הכל, אבל לא תיגע במאכל מסוים, לא כי זה אסור בתורה אלא כי סבתא תמיד אמרה “זה לא ראוי”.
- נערה שלא מתפללת כל יום, אבל עוצרת רגע, נושמת ואומרת תודה כשהלב מוצף.
- איש עסקים שחי בעולם חילוני, אבל לעולם לא ייכנס לעסקה שהוא לא שלם איתה מוסרית.
בני רֵכָב בני זמננו
הם לא מקובעים, לא מוגדרים. לפעמים אפילו נראים “חסרי מסגרת”.
אבל דווקא שם מתגלה אמת גדולה. לא צריך להיות במשבצת כדי להיות שלם.אלוהים לא מחפש מושלמים. הוא מחפש נאמנים.
לא את מי שעומד בכל הסעיפים, אלא את מי שמקשיב לקול הפנימי ומנסה להיות טוב, גם כשזה לא חובה.אולי הגיע הזמן שגם אנחנו נפסיק לשפוט לפי התווית
ונלמד לראות את הלב. -
The Idea of Instantaneous Death Is So Hard to Comprehend, Because It Doesn't Exist
We often perceive death as a singular, instantaneous event. However, this perception is rooted in our physical experience of time. As consciousness transitions from the physical to the non-physical realm, the experience of time alters dramatically. What appears instantaneous in the physical world may unfold differently beyond it.
The Torah provides a profound metaphor for this transition:
“וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, הוֹצִיא יְהוָה אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם.”
(שמות פרק י״ב פסוק נ״א)“And it came to pass on that very day, the Lord brought the Children of Israel out of the land of Egypt by their divisions.”
This verse symbolizes liberation from constraints—Egypt (Mitzrayim) representing physical limitations. The exodus wasn’t merely a historical event but a spiritual metaphor for the soul’s release from the confines of the physical world.
Understanding death as a process rather than an instant can transform our approach to life. By releasing attachments and embracing the non-physical, we prepare for a transition that is not abrupt but a natural unfolding into a different state of being.
-
מחשבות ליום הזיכרון
מחשבה לקראת פתיחת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה:
אלוהים אוהב אותנו. לא אהבה חלקית, לא אהבה שתלויה אם היינו באמת טובים. זו אהבה שלמה, מחבקת ונוכחת.
הדבר היחיד שחסר לי ולכולנו הוא הרצון והיכולת לפתוח את הלב ולקבל את חיבוקו ואהבתו.“בֶּן־שָׁל֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה יֹֽואָחָ֣ז בְּמָלְכֹ֑ו וּשְׁלשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֔ים מָלַ֖ךְ בִּירֽוּשָׁלִָֽם׃”
(דברי הימים ב׳ ל״ו, ב׳)כמה קצר יכול להיות פרק חיים, כמה שבריריים יכולים להיות ימים שלמים.
יואחז היה בן 23 בלבד, מלך שלושה חודשים, ונעלם מדפי ההיסטוריה כמעט כפי שבא אליהם.
כך גם יקירינו – צעירים שנקטפו לפני שהספיקו לממש את חייהם במלואם.
אבל ערכם אינו נמדד באורך ימיהם, אלא בעצם קיומם, באהבה שהעניקו ובזכרון שהותירו.בתוך כל הכאב, אנו חוזרים אל האמונה הפשוטה והעמוקה שאלוהים אוהב אותנו – באהבה שלמה ומחבקת.
לא אהבה שתלויה במה שהספקנו, אלא אהבה נצחית, שמחכה רק לדבר אחד: שנהיה מוכנים לפתוח את הלב ולקבלה.
רגע לפני הצפירה בבוקר:
“וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי”
(דברים ה׳, י׳)זהו ביטוי עוצמתי לאהבת ה’ ולנאמנותו העמוקה והמתמשכת כלפי אוהביו.
בהקשר האישי והזיכרוני של בוקר יום הזיכרון, וברגעים שלפני הצפירה, כשהלב נפתח והשקט ממלא את הכול –
הפסוק הזה מהדהד קריאה פנימית:יש משמעות עמוקה, שקטה ונוכחת לקיומם של אלה שאהבו את אלוהים בליבם ושמרו את דרכו, גם אם חייהם נגדעו.
אלוהים רואה אותם. זוכר אותם. ממשיך לעשות איתם חסד – לא רגעי, אלא “לאלפים” – לדורות.גם אם איננו מבינים מדוע דווקא הם נלקחו, אנחנו מבינים שהם לא נשכחו.
לא על ידינו, ולא על ידי בורא כל נשמה.דווקא ברגע של אובדן, של זיכרון, של כאב – אלוהים מגלה לנו שדרכו איננה רק דין, אלא חסד.
לא חסד מקרי, אלא כזה שנובע מתוך קשר עמוק עם האדם – אהבה ומצוות – ומתפרש לאורך זמן, אל תוך העולמות שאיננו רואים.הם שמרו אמונים. הם הלכו בדרך של אמת, של אהבה, של נתינה.
והחסד שנעשה עמם – לעולם אינו נגמר. הוא ממשיך בזיכרון שלנו, בבחירה שלנו להמשיך באמונה,
ובנוכחות של אלוהים בכל יום, ובפרט ביום הזיכרון הזה. -
Gods gifts
(I was sure that I had written it in the past, but now I only started and let CHATGPT finish it off)
Patience, Peace, Love, Kindness, Gratefulness—but not just these.
There are also aspects of Revenge, Impatience, War, Hatred, Cruelty, and Entitlement.“אֵל נְקָמוֹת ה’ אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ”
“O LORD, the God who avenges! O God who avenges, reveal Your splendor.”
— תהילים צ”ד א’ (Psalms 94:1)Are we truly willing to let God fulfill His role?
Do we possess the patience we so often ask of Him when we know we are in the wrong?We may imagine we have patience, but in truth, none of us truly “has” it. Patience is an attribute and a gift from God. We can only pray to connect with God’s patience.
This applies to all of God’s attributes. We “have” nothing of our own. We think we possess “love,” “kindness,” or “gratefulness,” but are these truly ours? Only by connecting to God’s love, kindness, and gratefulness can we receive even a portion of His eternal and limitless goodness.
But what of God’s harsher attributes—Justice, Wrath, Jealousy, and Vengeance?
“אֵל קַנָּא וְנֹקֵם ה’ נֹקֵם ה’ וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם ה’ לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו”
“The LORD is a jealous and avenging God; the LORD takes vengeance and is filled with wrath. The LORD takes vengeance on His adversaries and reserves wrath for His enemies.”
— נחום א’ ב’ (Nahum 1:2)We are quick to embrace God’s mercy, yet slow to accept His justice. We speak of His love but shy away from His judgment. Yet, His justice is as perfect as His mercy, and His wrath is as holy as His love.
Do we dare to trust Him not only in His kindness but also in His correction? His discipline is not cruelty—it is refinement. His vengeance is not like human revenge—it is perfect justice, free from spite.
“כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה’ יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה”
“For whom the LORD loves, He reproves, as a father disciplines the son in whom he delights.”
— משלי ג’ י”ב (Proverbs 3:12)Can we submit to the God who both plants and uproots, who both builds and tears down? Can we trust that His hand of judgment is guided by the same love that offers us grace?
“הִנֵּה לְשָׂלוֹם מָר לִי מַר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי”
“Indeed, for my own well-being I had great bitterness; but You lovingly delivered my soul from the pit of destruction, for You have cast all my sins behind Your back.”
— ישעיהו ל”ח י”ז (Isaiah 38:17)We cannot claim His love and reject His justice. To truly know God is to seek connection with all of Him—both His gentleness and His severity. Only then can we reflect His truth, standing in awe of His mercy and trembling at His holiness.
“סַס אָשִׂישׂ בַּה’ תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי”
“I will greatly rejoice in the LORD; my soul shall exult in my God, for He has clothed me with garments of salvation, He has wrapped me in a robe of righteousness.”
— ישעיהו ס”א י’ (Isaiah 61:10)Let us not ask for His blessings without also surrendering to His will. For every act of mercy, there is a moment of justice. Every act of healing comes after the cutting away of what harms. This, too, is love.
May we pray not only for God’s kindness but also for the strength to accept His correction. To trust in His vengeance, His discipline, and His refining fire—for all of it is part of His perfect, eternal nature.
-
מעל פסגת הר הצופים
מעל פסגת הר הצופים (ובשמו המקורי: ירושלים)
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם. מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם. מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ. יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ? סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ’ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ; אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר, זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ. רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ. יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי: יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה! יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!
השיר מעודכנת לשפה מודרנית
מפסגת הר הצופים
משתחווה אלייך בענווה.
מפסגת הר הצופים –
שלום לך, ירושלים.
מאות דורות חלמתי עלייך,
לזכות לראות את פנייך המאירים.
ירושלים, ירושלים,
האירי פנייך לילדייך.
ירושלים, ירושלים,
מההריסות שלך אבנה אותך מחדש.
באתי הנה בלב מלא אמונה,
להקים את מה שנחרב.
אבל איך אבנה את מקדשך
אם אין שלום בין בנייך?
חילונים, דתיים, חרדים, מסורתיים,
מזרחים, אשכנזים, יוצאי מזרח, ילידי כאן –
ימניים, שמאלנים, כולם אחים –
ירושלים, ירושלים,
לא ככה דמיינתי אותך בחלום.
ירושלים, ירושלים,
הביאי שלום בינך לבין בנייך.
היית עיר פתוחה, עיר קודש,
כל מנעולייך נשברו,
אבל שער אחד עוד נותר סגור –
זה שער המשיח.
רבבות בנייך שלחו אותי אלייך,
למסור לי את מפתחותייך.
ירושלים, ירושלים,
נשבעתי בשם ה’.
ירושלים, ירושלים,
האירי פנייך אליי!
מפסגת הר הצופים
שלום לך, ירושלים.
אלפי גולים מקצוות העולם
נושאים עיניים אלייך.
באלפי ברכות – היי מבורכת,
מקדש המלך, עיר מלוכה.
ירושלים, ירושלים,
אני לא עוזב אותך!
ירושלים, ירושלים –
בליבי תמיד תהיה התקווה. -
Upon the summit of Mount Scopus
Upon the peak of Mount Scopus (in its original name: Jerusalem)
From the peak of the Mount of Scouts/Watchers/Scopus, I will bow to you, my city. From the peak of the Mount of Scouts/Watchers/Scopus, Peace/Greetings be upon you Yerushalayim. For a hundred generations I dreamed of you, To merit to see your light. Yerushalayim, Yerushalayim, Illuminate your face to your children! Yerushalayim, Yerushalayim, From your ruins, I will build you!
With a trusting heart, I have come here, To raise your ruins. But how can I build your Temple If there is no peace among your children? Sephardim, Ashkenazim, Yemenites, Ethiopian, Turkish and Georgian and Haredim and Seculars Yerushalayim, Yerushalayim, this is not what I saw in my dream! Yerushalayim, Yerushalayim, Among your children, grant peace!
City of desolation, you were a holy city, Every gate shattered within you; Yet one gate remains closed, The gate of the Messiah.
Many of you have sent me messengers to you To deliver into my hands your keys. Yerushalayim, Yerushalayim, I swear in the name of my Lord: Yerushalayim, Yerushalayim, Shine your face on your son!
From the top of the Mount of Scouts/Watchers/Scopus, Peace/Greetings to you Jerusalem; Thousands of exiles from the ends of the earth, Lift their eyes to you. With thousands of blessings, be blessed, A king’s temple, a royal city. Yerushalayim, Yerushalayim, I will not move from here; Yerushalayim, Yerushalayim, the Messiah will come, he will come.
Avigdor Mayiri 1886
-
Solomon judgement of the baby
משפט שלמה הוא סיפור מקראי, המופיע בספר מלכים א’, פרק ג’ בפסוקים ט”ז-כ”ח. על פי המסופר, שלמה המלך שימש כשופט במקרה של שתי נשים, שטענו כל אחת לאימהות על ילד, ובתרגיל מבריק הצליח לגרום למתדיינות להסגיר את רגשותיהן הכמוסים, באופן שהבהיר לכול מי מהן היא האם האמיתית ומי המתחזה. הסיפור מדגים את חוכמתו הרבה של שלמה, שמתואר במקרא כחכם באדם.
אָז תָּבֹאנָה שְׁתַּיִם נָשִׁים זֹנוֹת אֶל הַמֶּלֶךְ, וַתַּעֲמֹדְנָה לְפָנָיו. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחַת: בִּי אֲדֹנִי, אֲנִי וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת יֹשְׁבֹת בְּבַיִת אֶחָד, וָאֵלֵד עִמָּהּ בַּבָּיִת. וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לְלִדְתִּי, וַתֵּלֶד גַּם הָאִשָּׁה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ יַחְדָּו, אֵין זָר אִתָּנוּ בַּבַּיִת זוּלָתִי שְׁתַּיִם-אֲנַחְנוּ בַּבָּיִת. וַיָּמָת בֶּן הָאִשָּׁה הַזֹּאת, לָיְלָה, אֲשֶׁר שָׁכְבָה עָלָיו. וַתָּקָם בְּתוֹךְ הַלַּיְלָה וַתִּקַּח אֶת בְּנִי מֵאֶצְלִי, וַאֲמָתְךָ יְשֵׁנָה, וַתַּשְׁכִּיבֵהוּ בְּחֵיקָהּ; וְאֶת בְּנָהּ הַמֵּת הִשְׁכִּיבָה בְחֵיקִי. וָאָקֻם בַּבֹּקֶר לְהֵינִיק אֶת בְּנִי, וְהִנֵּה מֵת; וָאֶתְבּוֹנֵן אֵלָיו בַּבֹּקֶר, וְהִנֵּה לֹא הָיָה בְנִי אֲשֶׁר יָלָדְתִּי. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הָאַחֶרֶת: לֹא כִי בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת; וְזֹאת אֹמֶרֶת: לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי; וַתְּדַבֵּרְנָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת, וְזֹאת אֹמֶרֶת לֹא כִי בְּנֵךְ הַמֵּת וּבְנִי הֶחָי.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: קְחוּ לִי חָרֶב; וַיָּבִאוּ הַחֶרֶב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: גִּזְרוּ אֶת הַיֶּלֶד הַחַי לִשְׁנָיִם, וּתְנוּ אֶת הַחֲצִי לְאַחַת וְאֶת הַחֲצִי לְאֶחָת. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר בְּנָהּ הַחַי אֶל הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עַל בְּנָהּ, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲדֹנִי, תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת אַל תְּמִיתֻהוּ; וְזֹאת אֹמֶרֶת: גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר: תְּנוּ לָהּ אֶת הַיָּלוּד הַחַי, וְהָמֵת לֹא תְמִיתֻהוּ; הִיא אִמּוֹ. וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.
— ספר מלכים א’, פרק ג’, פסוקים ט”ז–כ”ח
על-פי המסופר, שלמה התבקש להכריע בדין בין שתי נשים זונות אשר גרו יחדיו. שתיהן ילדו תינוק בהפרש של שלושה ימים זו מזו, ואחד התינוקות נפטר. האישה שנותרה עם התינוק המת תבעה את התינוק החי מחברתה, בטענה שזו הרגה בטעות את בנה שלה כששכבה עליו, וכשגילתה זאת החליפה בין התינוקות בלילה בזמן שהאישה הראשונה ישנה. האישה השנייה הכחישה את ההאשמה. שתי הנשים טענו לאימהוּת על התינוק הנותר בחיים.
שלמה הקשיב לעדויות והגיע להחלטה. הוא פקד להביא בפניו חרב, וציווה לגזור את התינוק לשניים ולתת חצי ממנו לכל אישה. כששמעה אמו האמיתית של התינוק את פסק הדין המזעזע, העדיפה לוותר ולמסור את התינוק לחברתה ובלבד שלא יהרגוהו, ואילו השנייה קראה: “גם לי גם לך לא יהיה – גזוֹרוּ!”. בתגובה, הכריז שלמה על פסק הדין האמיתי, ומסר את התינוק לידי מי שהתגלתה כאמו האמיתית, שבתגובתה ביטאה חמלה על הילד ונכונות לוותר על ההחזקה בו כדי לשמור על חייו.
ישראל בוחרת כאם האמיתית במשפט שלמה של התינוק, לא להרוס את הילד האמיתי שלה, אלא לחפש כל הזמן להגיע לשלום ודו-קיום. העולם הערבי לא ממש אכפת מ”פלסטין” ורק רוצה שלעם היהודי לא תהיה אותה גם במחיר של הרס מוחלט שלה.
המסר המרכזי הוא ונשאר רלוונטי: מתן עדיפות לחיים, חמלה והבנה על פני קונפליקט והרס.
-
Solomon judgement of the baby
The Judgement of Solomon is a story in which Solomon ruled between two women who both claimed to be the mother of a child. Solomon ordered the baby be cut in half, with each woman to receive one half. The first woman accepted the compromise as fair, but the second begged Solomon to give the baby to her rival, preferring the baby to live, even without her. Solomon ordered the baby given to the second woman, as her love was selfless, as opposed to the first woman’s selfish disregard for the baby’s actual well-being.
[1 Kings 3:16–28] recounts that two mothers living in the same house, each the mother of an infant son, came to Solomon. One of the babies had been smothered, and each claimed the remaining boy as her own. Calling for a sword, Solomon declared his judgment: the baby would be cut in two, each woman to receive half. One mother did not contest the ruling, declaring that if she could not have the baby then neither of them could, but the other begged Solomon, “Give the baby to her, just don’t kill him!”
The king declared the second woman the true mother, as a mother would even give up her baby if that was necessary to save its life, and awarded her custody. This judgment became known throughout all of Israel and was considered an example of profound wisdom.
Israel chooses as the true mother in Solomon judgement of the baby, not to destroy the her true child, as to constantly search to reach peace and coexistence. The Arab world doesn’t really care about the “Palestine” and just wants that the Jewish people not have it even at the cost if its complete destruction.
The core message is and remains relevant: prioritizing life, compassion, and understanding over conflict and destruction.
-
Are you allowing Israel to be your blind spot?
Are you allowing Israel to be your blind spot?
The state of Israel and its Armed forces is part of the dream of the Jews in their diaspora of two millennia.
The cause of the terrible holocaust of European Jewry seemed to have been solved with the creation of an independent Jewish state and an independent defense force.
Seemed, but it was just a blind spot, as the real reason for the state wasn’t to save us neither from anti-Semitism nor assimilation.
The people of Israel have had and still have a purpose, a reason for their creation, and of their diaspora. That reason demands that the state of Israel and its Army exist.
So don’t be blinded that it’s enough, we have a way more to go.
האם אתה מאפשר לישראל להיות הנקודה העיוורת שלך?
מדינת ישראל וכוחותיה המזוינים הם חלק מהחלום של היהודים שבגלותם של אלפיים שנה.
נראה היה סיבת השואה הנוראה של יהדות אירופה נפתרה עם הקמת מדינה יהודית עצמאית וכוח הגנה עצמאי.
נראה, אבל זה היה רק נקודה עיוורת, שכן הסיבה האמיתית למדינה לא הייתה להציל אותנו לא מאנטישמיות ולא מהתבוללות.
לעם ישראל הייתה ויש עדיין מטרה, סיבה ליצירתו ולגלותו מארצו שלו. הסיבה הזו מחייבת את קיומם של מדינת ישראל והצבא שלה.
אז אל תעוורו שזה מספיק, יש לנו עוד דרך לעבור.
-
למען השם Namesake
למען שמו
- נַפְשִׁ֥י יְשֺׁובֵ֑ב יַנְחֵ֥נִי בְּמַעְגְּלֵי־צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֺֽו׃ (תהילים פרק כג פסוק ג)
- וַ֭יֹּֽושִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמֹ֑ו לְ֝הֹודִ֗יעַ אֶת־גְּבֽוּרָתֹֽו׃ (תהילים פרק קו פסוק ח)
למען שמי
- וְאוּלָ֗ם בַּֽעֲב֥וּר זֹאת֙ הֶֽעֱמַדְתִּ֔יךָ בַּֽעֲב֖וּר הַרְאֹֽתְךָ֣ אֶת־כֹּחִ֑י וּלְמַ֛עַן סַפֵּ֥ר שְׁמִ֖י בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃ (שמות פרק ט פסוק טז)
- שִׁמְעוּ֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה הַֽחֲרֵדִ֖ים אֶל־דְּבָרֹ֑ו אָֽמְרוּ֩ אֲחֵיכֶ֨ם שֽׂנְאֵיכֶ֜ם מְנַדֵּיכֶ֗ם לְמַ֤עַן שְׁמִי֙ יִכְבַּ֣ד יְהֹוָ֔ה וְנִרְאֶ֥ה בְשִׂמְחַתְכֶ֖ם וְהֵ֥ם יֵבֽשׁוּ׃ (ישעיהו פרק סו פסוק ה)
- לְמַ֤עַן שְׁמִי֨ אַֽאֲרִ֣יךְ אַפִּ֔י וּתְהִלָּתִ֖י אֶֽחֱטָם־לָ֑ךְ לְבִלְתִּ֖י הַכְרִיתֶֽךָ׃ (ישעיהו פרק מח פסוק ט)
- וָאַ֨עַשׂ֨ לְמַ֣עַן שְׁמִ֔י לְבִלְתִּ֥י הֵחֵ֛ל לְעֵינֵ֥י הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁר־הֵ֣מָּה בְתֹוכָ֑ם אֲשֶׁ֨ר נֹודַ֤עְתִּי אֲלֵיהֶם֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם לְהֹֽוצִיאָ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק ט)
- וָאֶֽעֱשֶׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֨ לְעֵינֵ֣י הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֹֽוצֵאתִ֖ים לְעֵֽינֵיהֶֽם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק יד)
- וַֽהֲשִׁיבֹ֨תִי֙ אֶת־יָדִ֔י וָאַ֖עַשׂ לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לְבִלְתִּ֤י הֵחֵל֨ לְעֵינֵ֣י הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶֽם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק כב)
- וִֽידַעְתֶּם֨ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בַּֽעֲשֹׂותִ֥י אִתְּכֶ֖ם לְמַ֣עַן שְׁמִ֑י לֹא֩ כְדַרְכֵיכֶ֨ם הָֽרָעִ֜ים וְכַֽעֲלִילֹֽותֵיכֶ֤ם הַנִּשְׁחָתֹות֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃ פ(יחזקאל פרק כ פסוק מד)
- לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדֹום֨ וְכָל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהֹוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃ (עמוס פרק ט פסוק יב)
למען שמך
- וְגַם֨ אֶל־הַנָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵֽעַמְּךָ֥ יִשְׂרָאֵ֖ל ה֑וּא וּבָ֛א מֵאֶ֥רֶץ רְחֹוקָ֖ה לְמַ֥עַן שְׁמֶֽךָ׃ (מלכים א׳ פרק ח פסוק מא)
- וְגַ֣ם אֶל־הַנָּכְרִ֗י אֲ֠שֶׁר לֹֽא־מֵֽעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֮ הוּא֒ וּבָ֣א ׀ מֵאֶ֣רֶץ רְחֹוקָ֗ה לְמַ֨עַן שִׁמְךָ֤ הַגָּדֹול֨ וְיָֽדְךָ֣ הַֽחֲזָקָ֔ה וּזְרֹֽועֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥אוּ וְהִתְפַּלְל֖וּ אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ (דברי הימים ב׳ פרק ו פסוק לב)
- אַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֤ע הַשָּׁמַ֨יִם֨ מְכֹ֣ון שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵֽדְעוּן֩ כָּל־עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת־שְׁמֶ֗ךָ לְיִרְאָ֤ה אֹֽתְךָ֙ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ (מלכים א׳ פרק ח פסוק מג)
- וְאַתָּ֞ה תִּשְׁמַ֤ע מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ מִמְּכֹ֣ון שִׁבְתֶּ֔ךָ וְעָשִׂ֕יתָ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֵלֶ֖יךָ הַנָּכְרִ֑י לְמַ֣עַן יֵֽדְעוּ֩ כָל־עַמֵּ֨י הָאָ֜רֶץ אֶת־שְׁמֶ֗ךָ וּלְיִרְאָ֤ה אֹֽתְךָ֨ כְּעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֔ל וְלָדַ֕עַת כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃ פ(דברי הימים ב׳ פרק ו פסוק לג)
- וְנָֽתַתִּ֤י לְךָ֨ אֹֽוצְרֹ֣ות ח֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּ֣י אֲנִ֧י יְהֹוָ֛ה הַקֹּורֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ לְמַ֨עַן֨ עַבְדִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָֽאֶקְרָ֤א לְךָ֨ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ (ישעיהו פרק מה פסוק ג-ד)
- אַל־תִּנְאַץ֨ לְמַ֣עַן שִׁמְךָ֔ אַל־תְּנַבֵּ֖ל כִּסֵּ֣א כְבֹודֶ֑ךָ זְכֹ֕ר אַל־תָּפֵ֥ר בְּרִֽיתְךָ֖ אִתָּֽנוּ׃ (ירמיהו פרק יד פסוק כא)
- לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑ה וְסָֽ֘לַחְתָּ֥ לַֽ֝עֲֺונִ֗י כִּ֣י רַב־הֽוּא׃ (תהילים פרק כה פסוק יא)
- כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה וּלְמַ֥עַן שִׁ֜מְ֗ךָ תַּנְחֵ֥נִי וּתְנַֽהֲלֵֽנִי׃ (תהילים פרק לא פסוק ד)
- עָזְרֵ֤נוּ ׀ אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׁעֵ֗נוּ עַל־דְּבַ֥ר כְּבֹוד־שְׁמֶ֑ךָ וְהַצִּילֵ֖נוּ וְכַפֵּ֥ר עַל־חַ֝טֹּאתֵ֗ינוּ לְמַ֣עַן שְׁמֶֽךָ׃ (תהילים פרק עט פסוק ט)
- וְאַתָּ֤ה ׀ יֱה֘וִֹ֤ה אֲדֹנָ֗י עֲשֵֽׂה־אִ֭תִּי לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּי־טֹ֥וב חַ֝סְדְּךָ֗ הַצִּילֵֽנִי׃ (תהילים פרק קט פסוק כא)
- לְמַֽעַן־שִׁמְךָ֣ יְהֹוָ֣ה תְּחַיֵּ֑נִי בְּצִדְקָֽתְךָ֓ ׀ תֹוצִ֖יא מִצָּרָ֣ה נַפְשִֽׁי׃ (תהילים פרק קמג פסוק יא)
- אֲדֹנָ֤י ׀ שְׁמָ֨עָה֙ אֲדֹנָ֣י ׀ סְלָ֔חָה אֲדֹנָ֛י הַקְשִׁ֥יבָה וַֽעֲשֵׂ֖ה אַל־תְּאַחַ֑ר לְמַֽעַנְךָ֣ אֱלֹהַ֔י כִּֽי־שִׁמְךָ֣ נִקְרָ֔א עַל־עִֽירְךָ֖ וְעַל־עַמֶּֽךָ׃ (דניאל פרק ט פסוק יט)
שמך הגדול
- וְיִשְׁמְע֣וּ הַכְּנַֽעֲנִ֗י וְכֹל֨ יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת־שְׁמֵ֖נוּ מִן־הָאָ֑רֶץ וּמַה־תַּעֲשֵׂ֖ה לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֹֽול׃ (יהושע פרק ז פסוק ט)
- כִּ֤י יִשְׁמְעוּן֙ אֶת־שִׁמְךָ֣ הַגָּדֹ֔ול וְאֶת־יָֽדְךָ֙ הַֽחֲזָקָ֔ה וּזְרֹֽעֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥א וְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ (מלכים א׳ פרק ח פסוק מב)
- וְגַ֣ם אֶל־הַנָּכְרִ֗י אֲ֠שֶׁר לֹֽא־מֵֽעַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵל֮ הוּא֒ וּבָ֣א ׀ מֵאֶ֣רֶץ רְחֹוקָ֗ה לְמַ֨עַן שִׁמְךָ֤ הַגָּדֹול֨ וְיָֽדְךָ֣ הַֽחֲזָקָ֔ה וּזְרֹֽועֲךָ֖ הַנְּטוּיָ֑ה וּבָ֥אוּ וְהִתְפַּלְל֖וּ אֶל־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה׃ (דברי הימים ב׳ פרק ו פסוק לב)
שם קדשי
- וַֽאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹתֹ֖ו מִקֶּ֣רֶב עַמֹּ֑ו כִּ֤י מִזַּרְעֹו֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ (ויקרא פרק כ פסוק ג)
- דַּבֵּ֨ר אֶל־אַֽהֲרֹ֜ן וְאֶל־בָּנָ֗יו וְיִנָּֽזְרוּ֙ מִקָּדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹ֥א יְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֨ר הֵ֧ם מַקְדִּשִׁ֛ים לִ֖י אֲנִ֥י יְהֺוָֽה׃ (ויקרא פרק כב פסוק ב)
- וְלֹ֤א תְחַלְּלוּ֙ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֔י וְנִ֨קְדַּשְׁתִּ֔י בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲנִ֥י יְהֺוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃ (ויקרא פרק כב פסוק לב)
- וְאַתֶּ֨ם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה אִ֤ישׁ גִּלּוּלָיו֙ לְכ֣וּ עֲבֹ֔דוּ וְאַחַ֕ר אִם־אֵֽינְכֶ֖ם שֹֽׁמְעִ֣ים אֵלָ֑י וְאֶת־שֵׁ֤ם קָדְשִׁי֙ לֹ֣א תְחַלְּלוּ־עֹ֔וד בְּמַתְּנֹֽותֵיכֶ֖ם וּבְגִלּֽוּלֵיכֶֽם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק לט)
- כִּ֣י בְהַר־קָדְשִׁ֞י בְּהַ֣ר ׀ מְרֹ֣ום יִשְׂרָאֵ֗ל נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה שָׁ֣ם יַֽעַבְדֻ֜נִי כָּל־בֵּ֧ית יִשְׂרָאֵ֛ל כֻּלֹּ֖ה בָּאָ֑רֶץ שָׁ֣ם אֶרְצֵ֔ם וְשָׁ֞ם אֶדְרֹ֣ושׁ אֶת־תְּרוּמֹֽותֵיכֶ֗ם וְאֶת־רֵאשִׁ֛ית מַשְׂאֹֽותֵיכֶ֖ם בְּכָל־קָדְשֵׁיכֶֽם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק מ)
- וַיָּבֹ֗וא אֶל־הַגֹּויִם֨ אֲשֶׁר־בָּ֣אוּ שָׁ֔ם וַיְחַלְּל֖וּ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י בֶּֽאֱמֹ֤ר לָהֶם֙ עַם־יְהֹוָ֣ה אֵ֔לֶּה וּמֵֽאַרְצֹ֖ו יָצָֽאוּ׃ וָֽאֶחְמֹ֖ל עַל־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֑י אֲשֶׁ֤ר חִלְּלֻ֨הוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בַּגֹּויִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אוּ שָׁמָּֽה׃ ס לָכֵ֞ן אֱמֹ֣ר לְבֵֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל כֹּ֤ה אָמַר֨ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה לֹ֧א לְמַֽעַנְכֶ֛ם אֲנִ֥י עֹשֶׂ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֤י אִם־לְשֵֽׁם־קָדְשִׁי֨ אֲשֶׁ֣ר חִלַּלְתֶּ֔ם בַּגֹּויִ֖ם אֲשֶׁר־בָּ֥אתֶם שָֽׁם׃ (יחזקאל פרק לו פסוק כ-כב)
- וְאֶת־שֵׁ֨ם קָדְשִׁ֜י אֹודִ֗יעַ בְּתֹוךְ֙ עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹֽא־אַחֵ֥ל אֶת־שֵֽׁם־קָדְשִׁ֖י עֹ֑וד וְיָֽדְע֤וּ הַגֹּויִם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה קָדֹ֖ושׁ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (יחזקאל פרק לט פסוק ז)
- לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה עַתָּ֗ה אָשִׁיב֙ אֶת־שְׁב֣יּת יַֽעֲקֹ֔ב וְרִֽחַמְתִּ֖י כָּל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וְקִנֵּאתִ֖י לְשֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ (יחזקאל פרק לט פסוק כה)
- וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכֹ֨ות הַצָּפֹ֜ון לִֽשְׁכֹ֣ות הַדָּרֹום֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכֹ֣ות הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹֽאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּֽהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרֹובִ֥ים לַֽיהֹוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַֽחַטָּ֣את וְהָֽאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּקֹ֖ום קָדֽשׁ׃ (יחזקאל פרק מב פסוק יג)
- וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְקֹ֣ום כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקֹום֙ כַּפֹּ֣ות רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּתֹ֥וךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹולָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ עֹ֣וד בֵּֽית־יִשְׂ֠רָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֨ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּֽמֹותָֽם׃ בְּתִתָּ֨ם סִפָּ֜ם אֶת־סִפִּ֗י וּמְזֽוּזָתָם֙ אֵ֣צֶל מְזֽוּזָתִ֔י וְהַקִּ֖יר בֵּינִ֣י וּבֵֽינֵיהֶ֑ם וְטִמְּא֣וּ ׀ אֶת־שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֗י בְּתֹֽועֲבֹותָם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֔וּ וָֽאֲכַ֥ל אֹותָ֖ם בְּאַפִּֽי׃ (יחזקאל פרק מג פסוק ז-ח)
- הַשֹּֽׁאֲפִ֤ים עַל־עֲפַר־אֶ֙רֶץ֨ בְּרֹ֣אשׁ דַּלִּ֔ים וְדֶ֥רֶךְ עֲנָוִ֖ים יַטּ֑וּ וְאִ֣ישׁ וְאָבִ֗יו יֵֽלְכוּ֨ אֶל־הַנַּֽעֲרָ֔ה לְמַ֥עַן חַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃ (עמוס פרק ב פסוק ז)
נקרא שמי
- וְעַתָּ֗ה אֱסֹף֨ אֶת־יֶ֣תֶר הָעָ֔ם וַֽחֲנֵ֥ה עַל־הָעִ֖יר וְלָכְדָ֑הּ פֶּן־אֶלְכֹּ֤ד אֲנִי֙ אֶת־הָעִ֔יר וְנִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלֶֽיהָ׃ (שמואל ב׳ פרק יב פסוק כח)
- כֹּ֚ל הַנִּקְרָ֣א בִשְׁמִ֔י וְלִכְבֹודִ֖י בְּרָאתִ֑יו יְצַרְתִּ֖יו אַף־עֲשִׂיתִֽיו׃ (ישעיהו פרק מג פסוק ז)
- וּבָאתֶ֞ם וַֽעֲמַדְתֶּ֣ם לְפָנַ֗י בַּבַּ֤יִת הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר נִקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֔יו וַֽאֲמַרְתֶּ֖ם נִצַּ֑לְנוּ לְמַ֣עַן עֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַתֹּֽועֵבֹ֖ת הָאֵֽלֶּה׃ הַֽמְעָרַ֣ת פָּֽרִצִ֗ים הָיָ֨ה הַבַּ֧יִת הַזֶּ֛ה אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִֽי־עָלָ֖יו בְּעֵֽינֵיכֶ֑ם גַּ֧ם אָֽנֹכִ֛י הִנֵּ֥ה רָאִ֖יתִי נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ (ירמיהו פרק ז פסוק י-יא)
- וְעָשִׂ֜יתִי לַבַּ֣יִת ׀ אֲשֶׁ֧ר נִֽקְרָא־שְׁמִ֣י עָלָ֗יו אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בֹּֽטְחִ֣ים בֹּ֔ו וְלַ֨מָּקֹ֔ום אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽותֵיכֶ֑ם כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי לְשִׁלֹֽו׃ (ירמיהו פרק ז פסוק יד)
- כִּֽי־עָשׂ֨וּ בְנֵֽי־יְהוּדָ֥ה הָרַ֛ע בְּעֵינַ֖י נְאֻם־יְהֹוָ֑ה שָׂ֣מוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִֽי־עָלָ֖יו לְטַמְּאֹֽו׃ (ירמיהו פרק ז פסוק ל)
- כִּי֩ הִנֵּ֨ה בָעִ֜יר אֲשֶׁר־נִקְרָ֧א שְׁמִ֣י עָלֶ֗יהָ אָֽנֹכִי֨ מֵחֵ֣ל לְהָרַ֔ע וְאַתֶּ֖ם הִנָּקֵ֣ה תִנָּק֑וּ לֹ֣א תִנָּק֔וּ כִּ֣י חֶ֗רֶב אֲנִ֤י קֹרֵא֨ עַל־כָּל־יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ נְאֻ֖ם יְהֹוָ֥ה צְבָאֹֽות׃ (ירמיהו פרק כה פסוק כט)
- וַיָּשִׂ֣ימוּ שִׁקּֽוּצֵיהֶ֗ם בַּבַּ֛יִת אֲשֶׁר־נִקְרָֽא שְׁמִֽי־עָלָ֖יו לְטַמְּאֹֽו׃ (ירמיהו פרק לב פסוק לד)
- וַתָּשֻׁ֨בוּ אַתֶּ֜ם הַיֹּ֗ום וַתַּֽעֲשׂ֤וּ אֶת־הַיָּשָׁר֙ בְּעֵינַ֔י לִקְרֹ֥א דְרֹ֖ור אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֑הוּ וַתִּכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְפָנַ֔י בַּבַּ֕יִת אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עָלָֽיו׃ (ירמיהו פרק לד פסוק טו)
- לָכֵן֨ שִׁמְע֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה כָּל־יְהוּדָ֕ה הַיּֽשְׁבִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הִֽנְנִ֨י נִשְׁבַּ֜עְתִּי בִּשְׁמִ֤י הַגָּדֹול֨ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה אִם־יִהְיֶה֩ עֹ֨וד שְׁמִ֜י נִקְרָ֣א ׀ בְּפִ֣י ׀ כָּל־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֗ה אֹמֵ֛ר חַי־אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִ֖ה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ירמיהו פרק מד פסוק כו)
- לְמַ֨עַן יִֽירְשׁ֜וּ אֶת־שְׁאֵרִ֤ית אֱדֹום֨ וְכָל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־נִקְרָ֥א שְׁמִ֖י עֲלֵיהֶ֑ם נְאֻם־יְהֹוָ֖ה עֹ֥שֶׂה זֹּֽאת׃ (עמוס פרק ט פסוק יב)
- וְיִכָּֽנְע֨וּ עַמִּ֜י אֲשֶׁ֧ר נִקְרָא־שְׁמִ֣י עֲלֵיהֶ֗ם וְיִתְפַּֽלְלוּ֨ וִֽיבַקְשׁ֣וּ פָנַ֔י וְיָשֻׁ֖בוּ מִדַּרְכֵיהֶ֣ם הָֽרָעִ֑ים וַֽאֲנִי֙ אֶשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְאֶסְלַח֙ לְחַטָּאתָ֔ם וְאֶרְפָּ֖א אֶת־אַרְצָֽם׃ (דברי הימים ב׳ פרק ז פסוק יד)
השם
בשם יהוה
-
מי אני בשבילך, מי אתה בשבילי who am I for you, who are you for me.
מי אני עבורך, מי אתה עבורי מי אני בשבילך, מי אתה בשבילי
כאן בסוגריים אני נכנס לקוריוז לשוני מה ההבדל בין עבורך ובשבילך? עבורך מופיע בתנ”ך ובשבילך רק מזמן המשניות. בשביל - בשביל - בדרך. הדרך הוא שלך, איך אני בו. בעבור - עבר - אברהם העברי - יש מעבר בן הצד שנמצאים, צד באנושי לצד שהני האלוהי. המסירות הטוטלית לעבור.
מי אני, הרוצה להיות במסלולך אלוהים,
לגאולתי,
לגואלת משפחתי,
לגאולת עמי
ולגאולתי עולמי?
האם אני עוזר לך להקדם תוכניתך במסלולך? האם אני מסור טוטלי אליך?
סותם מסלולך?
לא מפריע למסלולך?
טֹ֛וב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֹֽוד׃(קהלת פרק ד פסוק יג)
יהוה הראה לי כל יום ושעה מסלולך. כיווני יהוה און-ליין ההפרעות שבדרך, על מנת שאוכל להיות אית במיטבי לעולמים.
Who am I to you, who are you to me, who are you to me?
Here in parentheses I enter into a linguistic curiosity. As Hebrew has two words for “for you”. For you “Bishvelcha” appears in the Bible and “Avurcha” only from the time of the Mishnayat. Bishvelcha - on the way. The way is yours, how am I in it. Avurcha - Abraham from the other side- there is a transition from the side of those who are, a human side to the side that I am divine. The total dedication to pass.
Who am I, who wants to be in your path, on your side , God,
for my redemption,
for the redemption of my family,
for the redemption of my people
and for the redemption of my world?
Am I helping advance your plan in your path? Am I totally dictated to you and your plan?
Blocking your path?
Not interfering with your path?
A poor but wise youth is better than an old and foolish king who no longer knows how to receive advice. (Ecclesiastes chapter 4 verse 13)
God show me your way every day and every hour. God’s directions online the obstacles on the way, so that I can be with you at my best forever.
-
מי אני בשבילך, מי אתה בשבילי who am I for you, who are you for me.
מי אני עבורך, מי אתה עבורי מי אני בשבילך, מי אתה בשבילי
כאן בסוגריים אני נכנס לקוריוז לשוני מה ההבדל בין עבורך ובשבילך? עבורך מופיע בתנ”ך ובשבילך רק מזמן המשניות. בשביל - בשביל - בדרך. הדרך הוא שלך, איך אני בו. בעבור - עבר - אברהם העברי - יש מעבר בן הצד שנמצאים, צד באנושי לצד שהני האלוהי. המסירות הטוטלית לעבור.
מי אני, הרוצה להיות במסלולך אלוהים,
לגאולתי,
לגואלת משפחתי,
לגאולת עמי
ולגאולתי עולמי?
האם אני עוזר לך להקדם תוכניתך במסלולך? האם אני מסור טוטלי אליך?
סותם מסלולך?
לא מפריע למסלולך?
טֹ֛וב יֶ֥לֶד מִסְכֵּ֖ן וְחָכָ֑ם מִמֶּ֤לֶךְ זָקֵן֙ וּכְסִ֔יל אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־יָדַ֥ע לְהִזָּהֵ֖ר עֹֽוד׃(קהלת פרק ד פסוק יג)
יהוה הראה לי כל יום ושעה מסלולך. כיווני יהוה און-ליין ההפרעות שבדרך, על מנת שאוכל להיות אית במיטבי לעולמים.
Who am I to you, who are you to me, who are you to me?
Here in parentheses I enter into a linguistic curiosity. As Hebrew has two words for “for you”. For you “Bishvelcha” appears in the Bible and “Avurcha” only from the time of the Mishnayat. Bishvelcha - on the way. The way is yours, how am I in it. Avurcha - Abraham from the other side- there is a transition from the side of those who are, a human side to the side that I am divine. The total dedication to pass.
Who am I, who wants to be in your path, on your side , God,
for my redemption,
for the redemption of my family,
for the redemption of my people
and for the redemption of my world?
Am I helping advance your plan in your path? Am I totally dictated to you and your plan?
Blocking your path?
Not interfering with your path?
A poor but wise youth is better than an old and foolish king who no longer knows how to receive advice. (Ecclesiastes chapter 4 verse 13)
God show me your way every day and every hour. God’s directions online the obstacles on the way, so that I can be with you at my best forever.
-
שוב הקריאה
התעוררות העצמות היבשות.
בתחילה ניתנה הקריאה לחזור לארץ ישראל מקום אבותינו.
היו כאלה ששמעו וכאלה שלא היו מוכנים לשמוע את הקריאה.
הרוע שוחרר והמשטר הנאצי ואוהדיהם עשו מה שעשו. הרוע תמיד היה שם אבל ההגנה של אלוהים הורגשה פחות לאחר הקריאה.
וזה העצמות היבשות חיברו אחת את השניה ויצרו גוף כמו שבמדינת ישראל נוצר עם כל מרכיבי הגוף, המשטרה, הצבא, מערכת המשפט, הממשלה וכו’.
גוף זה נוצר ונבנה כפי שאף מדינה בעולם לא התפתחה. אבל הרוח הייתה חסרה.
שליחות העם להיות האור לגויים נראתה בעיני עם ישראל בדרכים מבלבלות ומנוגדות, והותירה אותו בסערה ומפולגת.
הקריאה השנייה יצאה, הקריאה לרוח, מעטים שמעו אותה. כמו בקריאה הקודמת זה לא היה רק פעם אחת, זה הדהד שוב ושוב. הקריאה לרוח נמשכה על פני עשרות שנים.
היו כאלה ששמעו וכאלה שלא היו מוכנים לשמוע את הקריאה.
הרוע שוחרר ומחבלי חמאס ואוהדיהם עשו מה שעשו. הרוע תמיד היה שם אבל ההגנה של אלוהים הורגשה פחות לאחר הקריאה.
אז אנחנו עדיין לא רואים את הגוף עולה כשרוחו של אלוהים נכנסת אליו.
אותה רוח המחברת את כל שבטי ישראל להיות אחד.
אותה רוח שיודעת את משימתה להיות האור לגויים ובאמצעות היותה ביחד אינה מבולבלת ומסוכסכת.
עדיין יש שלא מוכנים לשמוע. וַיֹּֽאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֣ה עַל־יִרְמְיָהוּ֮ מַֽחֲשָׁבֹות֒ כִּי֩ לֹֽא־תֹאבַ֨ד תֹּורָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֨ מֵֽחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשֹׁ֔ון וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו׃ הַקְשִׁ֥יבָה יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְקֹ֥ול יְרִיבָֽי׃ הַֽיְשֻׁלַּ֤ם תַּֽחַת־טֹובָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר ׀ עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֤ר עֲלֵיהֶם֙ טֹובָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־חֲמָֽתְךָ֖ מֵהֶֽם׃ פ(ירמיהו פרק יח פסוק יח-כ)
אבל בכל זאת חייב שיהיה כניסת רוח אלוהים אליו, ואומות העולם יראו ויראו את ישראל. כאמור “וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֺוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ (דברים פרק כח פסוק י)”
אבל לא כולם. עדיין יש לנו את גוג ומגוג להתמודד.
אתגרים ושאיפות יש לעם ישראל. הקריאה לרוח והציפייה לנוכחותו של אלוהים מעצבת את ייעודך היא הסיבה לכך שאתה נבחרת מלכתחילה.
-
Awakening call again
The Awakening of the dry bones. At first the call was given to come back to the land of Israel the place of our forefathers. There were those who heard and those who weren’t willing to hear the call. The evil seemed to be let free and the Nazi regime and sympathizers did what they did. The evil was always there but God’s protection was felt less after the call.
And that’s the dry bones connected one the two another and created a body as in the state of Israel was created with all the elements of the body, the police, the army, the judicial system, the government, etc.
This body was created and was built up as no country in the world developed. But the spirit was missing. The mission of the nation to be the light among the nations was seen by the people of Israel in confusing and conflicting ways, leaving them in turmoil and divided.
The second call came out, the call for the Spirit, few heard it. Like the previous call it wasn’t just once, it reverberated again and again. The call for the Spirit stretched over decades. There were those who heard and those who weren’t willing to hear the call. The evil seemed to be let free and the Hamas terrorists and sympathizers did what they did. The evil was always there but God’s protection was felt less after the call. So we are yet to see the body rise as God’s spirit enters it. That same spirit which connects all the tribes of Israel to be one. That same spirit which knows its mission to be the light among the nations and by being together is not confused and conflicted.
There are still some who are not ready to hear. Then some people said, “Come on! Let us consider how to deal with Jeremiah! There will still be priests to instruct us, wise men to give us advice, and prophets to declare God’s word. Come on! Let’s bring charges against him and get rid of him! Then we will not need to pay attention to anything he says.”
Then I said,
“Lord, pay attention to me.
Listen to what my enemies are saying.
Should good be paid back with evil?
Yet they are virtually digging a pit to kill me.
Just remember how I stood before you
pleading on their behalf
to keep you from venting your anger on them.” (Jeremiah 18:18-20)But nevertheless there must be an entry of God’s Spirit entering it, the nations of the world will fear and renowned Israel. As stated “Then all the peoples of the earth will see that you belong to the Lord, and they will respect you.” (Deuteronomy 28:10)
But not all. We still have Gog and Magog to face.
Challenges and aspirations has the nation of Israel. The call for the Spirit and the anticipation of God’s presence shaping your destiny is why you were chosen in the first place.
-
שוב הקריאה
התעוררות העצמות היבשות.
בתחילה ניתנה הקריאה לחזור לארץ ישראל מקום אבותינו.
היו כאלה ששמעו וכאלה שלא היו מוכנים לשמוע את הקריאה.
הרוע שוחרר והמשטר הנאצי ואוהדיהם עשו מה שעשו. הרוע תמיד היה שם אבל ההגנה של אלוהים הורגשה פחות לאחר הקריאה.
וזה העצמות היבשות חיברו אחת את השניה ויצרו גוף כמו שבמדינת ישראל נוצר עם כל מרכיבי הגוף, המשטרה, הצבא, מערכת המשפט, הממשלה וכו’.
גוף זה נוצר ונבנה כפי שאף מדינה בעולם לא התפתחה. אבל הרוח הייתה חסרה.
שליחות העם להיות האור לגויים נראתה בעיני עם ישראל בדרכים מבלבלות ומנוגדות, והותירה אותו בסערה ומפולגת.
הקריאה השנייה יצאה, הקריאה לרוח, מעטים שמעו אותה. כמו בקריאה הקודמת זה לא היה רק פעם אחת, זה הדהד שוב ושוב. הקריאה לרוח נמשכה על פני עשרות שנים.
היו כאלה ששמעו וכאלה שלא היו מוכנים לשמוע את הקריאה.
הרוע שוחרר ומחבלי חמאס ואוהדיהם עשו מה שעשו. הרוע תמיד היה שם אבל ההגנה של אלוהים הורגשה פחות לאחר הקריאה.
אז אנחנו עדיין לא רואים את הגוף עולה כשרוחו של אלוהים נכנסת אליו.
אותה רוח המחברת את כל שבטי ישראל להיות אחד.
אותה רוח שיודעת את משימתה להיות האור לגויים ובאמצעות היותה ביחד אינה מבולבלת ומסוכסכת.
עדיין יש שלא מוכנים לשמוע. וַיֹּֽאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֣ה עַל־יִרְמְיָהוּ֮ מַֽחֲשָׁבֹות֒ כִּי֩ לֹֽא־תֹאבַ֨ד תֹּורָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֨ מֵֽחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשֹׁ֔ון וְאַל־נַקְשִׁ֖יבָה אֶל־כָּל־דְּבָרָֽיו׃ הַקְשִׁ֥יבָה יְהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וּשְׁמַ֖ע לְקֹ֥ול יְרִיבָֽי׃ הַֽיְשֻׁלַּ֤ם תַּֽחַת־טֹובָה֙ רָעָ֔ה כִּֽי־כָר֥וּ שׁוּחָ֖ה לְנַפְשִׁ֑י זְכֹ֣ר ׀ עָמְדִ֣י לְפָנֶ֗יךָ לְדַבֵּ֤ר עֲלֵיהֶם֙ טֹובָ֔ה לְהָשִׁ֥יב אֶת־חֲמָֽתְךָ֖ מֵהֶֽם׃ פ(ירמיהו פרק יח פסוק יח-כ)
אבל בכל זאת חייב שיהיה כניסת רוח אלוהים אליו, ואומות העולם יראו ויראו את ישראל. כאמור “וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֺוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ (דברים פרק כח פסוק י)”
אבל לא כולם. עדיין יש לנו את גוג ומגוג להתמודד.
אתגרים ושאיפות יש לעם ישראל. הקריאה לרוח והציפייה לנוכחותו של אלוהים מעצבת את ייעודך היא הסיבה לכך שאתה נבחרת מלכתחילה.
-
Awakening call again
The Awakening of the dry bones. At first the call was given to come back to the land of Israel the place of our forefathers. There were those who heard and those who weren’t willing to hear the call. The evil seemed to be let free and the Nazi regime and sympathizers did what they did. The evil was always there but God’s protection was felt less after the call.
And that’s the dry bones connected one the two another and created a body as in the state of Israel was created with all the elements of the body, the police, the army, the judicial system, the government, etc.
This body was created and was built up as no country in the world developed. But the spirit was missing. The mission of the nation to be the light among the nations was seen by the people of Israel in confusing and conflicting ways, leaving them in turmoil and divided.
The second call came out, the call for the Spirit, few heard it. Like the previous call it wasn’t just once, it reverberated again and again. The call for the Spirit stretched over decades. There were those who heard and those who weren’t willing to hear the call. The evil seemed to be let free and the Hamas terrorists and sympathizers did what they did. The evil was always there but God’s protection was felt less after the call. So we are yet to see the body rise as God’s spirit enters it. That same spirit which connects all the tribes of Israel to be one. That same spirit which knows its mission to be the light among the nations and by being together is not confused and conflicted.
There are still some who are not ready to hear. Then some people said, “Come on! Let us consider how to deal with Jeremiah! There will still be priests to instruct us, wise men to give us advice, and prophets to declare God’s word. Come on! Let’s bring charges against him and get rid of him! Then we will not need to pay attention to anything he says.”
Then I said,
“Lord, pay attention to me.
Listen to what my enemies are saying.
Should good be paid back with evil?
Yet they are virtually digging a pit to kill me.
Just remember how I stood before you
pleading on their behalf
to keep you from venting your anger on them.” (Jeremiah 18:18-20)But nevertheless there must be an entry of God’s Spirit entering it, the nations of the world will fear and renowned Israel. As stated “Then all the peoples of the earth will see that you belong to the Lord, and they will respect you.” (Deuteronomy 28:10)
But not all. We still have Gog and Magog to face.
Challenges and aspirations has the nation of Israel. The call for the Spirit and the anticipation of God’s presence shaping your destiny is why you were chosen in the first place.
-
טעם המלך הסבר
סיפור של טעם המלך כתבתי ב 2008. עכשיו בעזרת GPT אני עורך סיפור ילדים וסרט אליו. וגם מוסף ההסבר.
מה ששמעת זה עתה הוא אגדה בדיונית שנועדה לילדים, אך הקשר שלה למציאות אינו רחוק. בישראל העתיקה, במיוחד עד תחילת בית שני ועידן אחרוני הנביאים התנ”כיים, הושרו דברי הנביאים והועברו לאורך הדורות כשירים.
המוזיקה של התנ”ך, כפי ששרו הלויים בבית המקדש, הייתה מסורת עשירה.
על־נהרות בבל
שם ישבנו גם־בכינו בזכרנו את־ציון
על־ערבים בתוכה תלינו כנורותינו
כי שם שאלונו שובינו דברי־שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון
איך נשיר את־שיר־יהוה על אדמת נכר.(תהילים פרק קלז פסוק א-ד)הפיכה, הרס וגלות בסופו של דבר שיבשו את העברת המסורת המוזיקלית, ומנעו את העברתה לדורותיה.
לפני למעלה מאלף שנים, קבוצה הידועה בשם בעלי מסורה, שומרי המסורת, תמללה את התנ”ך עם נקודות (סימוני תנועות) וטעמים (סימני זירוז מוזיקליים). טקסט זה הפך למקובל בקרב יהודים בתפוצות, וסיפק הנחיות הגייה. עם זאת, נמשכו חילוקי דעות בנוגע למוזיקה המקורית המיוצגת על ידי הטעמים.
לפני כחמישים שנה, תגלית פורצת דרך פענחה את המוזיקה המקורית הקשורה לטעמים. עם זאת, לא כולם אימצו את הגילוי הזה בשמחה. תפוצות שונות מאזורי המערב, המזרח, הצפוני והדרום מצאו את המוזיקה לא מוכרת והתקשו להתחבר אליה. הניסיונות ליצור גרסה אוניברסלית הממזגת את כל השפעות התפוצות לא הצליחו לתפוס את היופי של המוזיקה המקורית המפוענחת.
אלה שאימצו שלווה ורוגע מצאו את המוזיקה ממריצה ומרוממת. הם גם הבחינו בהבדלים עדינים בכתבי יד שונים. בעוד שחלקם העדיפו כתבי יד ישנים יותר, אחרים גילו נחמה בפרסום חדש יחסית - מהדורת לטריס של תנ”ך עם הפענוח של סוזן הייק-ונטורה.
כעת, זה תלוי בכל אחד ואחת לחוות ולהתענג על המורשת המוזיקלית הזו, לא על בסיס מסורות התפוצות אלא שורשיות במנגינות הנבואה ישראליות העתיקות מארץ התנ”ך.
What you’ve just heard is a fictional fairy tale crafted for children, yet its connection to reality is not distant. In ancient Israel, particularly up to the beginning of the Second Temple and the era of the last biblical prophets, the words of the prophets were sung and passed down through generations as songs.
The music of the Bible, as sung by the Levites in the Temple, was a rich tradition. By the rivers of Babylon we sit down and weep when we remember Zion. On the poplars in her midst we hang our harps, for there our captors ask us to compose songs; those who mock us demand that we be happy, saying: “Sing for us a song about Zion!” How can we sing a song to the Lord in a foreign land? (Psalm 137)
A coup d’état, destruction, and eventual exile disrupted the transmission of the musical tradition, preventing it from being passed down through the generations.
Over a thousand years ago, a group known as the Baali Mesora, the keepers of tradition, transcribed the TaNaCH (the Hebrew Bible) with Nikudot (vowel markings) and Taamim (musical cantillation marks). This text became widely accepted among Jews in the diaspora, providing pronunciation guidelines. However, disagreements persisted regarding the original music represented by the Taamim.
About 50 years ago, a breakthrough discovery deciphered the original music associated with the Taamim. However, not everyone embraced this revelation joyfully. Different diasporas from western, eastern, northern, and southern regions found the music unfamiliar and struggled to connect with it. Attempts to create a universal version blending all diaspora influences fell short of capturing the beauty of the original deciphered music.
Those who embraced tranquility and calmness found the music invigorating and uplifting. They also discerned subtle differences in various manuscripts. While some favored older manuscripts, others discovered solace in a relatively newer publication—the Letteris edition of the TaNaCH with Suzanne Haïk-Vantoura’s deciphering.
Now, it’s up to each individual to experience and savor this musical heritage, not based on the diaspora traditions but rooted in the ancient Israelite prophets melodies from the land of the Bible.
-
טעם המלך הסבר
סיפור של טעם המלך כתבתי ב 2008. עכשיו בעזרת GPT אני עורך סיפור ילדים וסרט אליו. וגם מוסף ההסבר.
מה ששמעת זה עתה הוא אגדה בדיונית שנועדה לילדים, אך הקשר שלה למציאות אינו רחוק. בישראל העתיקה, במיוחד עד תחילת בית שני ועידן אחרוני הנביאים התנ”כיים, הושרו דברי הנביאים והועברו לאורך הדורות כשירים.
המוזיקה של התנ”ך, כפי ששרו הלויים בבית המקדש, הייתה מסורת עשירה.
על־נהרות בבל
שם ישבנו גם־בכינו בזכרנו את־ציון
על־ערבים בתוכה תלינו כנורותינו
כי שם שאלונו שובינו דברי־שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון
איך נשיר את־שיר־יהוה על אדמת נכר.(תהילים פרק קלז פסוק א-ד)הפיכה, הרס וגלות בסופו של דבר שיבשו את העברת המסורת המוזיקלית, ומנעו את העברתה לדורותיה.
לפני למעלה מאלף שנים, קבוצה הידועה בשם בעלי מסורה, שומרי המסורת, תמללה את התנ”ך עם נקודות (סימוני תנועות) וטעמים (סימני זירוז מוזיקליים). טקסט זה הפך למקובל בקרב יהודים בתפוצות, וסיפק הנחיות הגייה. עם זאת, נמשכו חילוקי דעות בנוגע למוזיקה המקורית המיוצגת על ידי הטעמים.
לפני כחמישים שנה, תגלית פורצת דרך פענחה את המוזיקה המקורית הקשורה לטעמים. עם זאת, לא כולם אימצו את הגילוי הזה בשמחה. תפוצות שונות מאזורי המערב, המזרח, הצפוני והדרום מצאו את המוזיקה לא מוכרת והתקשו להתחבר אליה. הניסיונות ליצור גרסה אוניברסלית הממזגת את כל השפעות התפוצות לא הצליחו לתפוס את היופי של המוזיקה המקורית המפוענחת.
אלה שאימצו שלווה ורוגע מצאו את המוזיקה ממריצה ומרוממת. הם גם הבחינו בהבדלים עדינים בכתבי יד שונים. בעוד שחלקם העדיפו כתבי יד ישנים יותר, אחרים גילו נחמה בפרסום חדש יחסית - מהדורת לטריס של תנ”ך עם הפענוח של סוזן הייק-ונטורה.
כעת, זה תלוי בכל אחד ואחת לחוות ולהתענג על המורשת המוזיקלית הזו, לא על בסיס מסורות התפוצות אלא שורשיות במנגינות הנבואה ישראליות העתיקות מארץ התנ”ך.
What you’ve just heard is a fictional fairy tale crafted for children, yet its connection to reality is not distant. In ancient Israel, particularly up to the beginning of the Second Temple and the era of the last biblical prophets, the words of the prophets were sung and passed down through generations as songs.
The music of the Bible, as sung by the Levites in the Temple, was a rich tradition. By the rivers of Babylon we sit down and weep when we remember Zion. On the poplars in her midst we hang our harps, for there our captors ask us to compose songs; those who mock us demand that we be happy, saying: “Sing for us a song about Zion!” How can we sing a song to the Lord in a foreign land? (Psalm 137)
A coup d’état, destruction, and eventual exile disrupted the transmission of the musical tradition, preventing it from being passed down through the generations.
Over a thousand years ago, a group known as the Baali Mesora, the keepers of tradition, transcribed the TaNaCH (the Hebrew Bible) with Nikudot (vowel markings) and Taamim (musical cantillation marks). This text became widely accepted among Jews in the diaspora, providing pronunciation guidelines. However, disagreements persisted regarding the original music represented by the Taamim.
About 50 years ago, a breakthrough discovery deciphered the original music associated with the Taamim. However, not everyone embraced this revelation joyfully. Different diasporas from western, eastern, northern, and southern regions found the music unfamiliar and struggled to connect with it. Attempts to create a universal version blending all diaspora influences fell short of capturing the beauty of the original deciphered music.
Those who embraced tranquility and calmness found the music invigorating and uplifting. They also discerned subtle differences in various manuscripts. While some favored older manuscripts, others discovered solace in a relatively newer publication—the Letteris edition of the TaNaCH with Suzanne Haïk-Vantoura’s deciphering.
Now, it’s up to each individual to experience and savor this musical heritage, not based on the diaspora traditions but rooted in the ancient Israelite prophets melodies from the land of the Bible.
-
Where are my feelings today
I often find myself falling into the allure of my heart’s desires, as if what my heart longs for is inherently good and right for me. While emotions and the heart certainly have their place, I’ve come to realize that relying solely on them for motivation is not wise. The heart, left unchecked, can lead me towards indulgence and my worst traits. That’s why I try to value wisdom; which acts as a guide, steering me away from impulsive heart-driven actions. Wisdom prompts me to reflect on the consequences of my choices and encourages me to align my desires with what is truly right and good.
But reality as it is plays with me. The pressures to follow my heart and ignore wisdom are great. The sense that I am heartless, unkind and without feeling hurt.
Though wisdom may seem inherently good, it is not without its own flaws. Are we truly ready for a scenario akin to Solomon’s judgment over the baby of the prostitutes?
Where would be my empathy, compassion and morality?
Both are needed (feelings) mercy and (wisdom) truth can only exist together.
(Proverbs 3:3), I embark on a journey to make mercy and truth my unwavering companions. I envision them encircling me, weaving into the core of my existence, and imprinting their essence onto the tablet of my feelings.
איפה רגשותי היום
לעתים קרובות אני מוצא את עצמי נופל לתוך הפיתוי של משאלות ליבי, כאילו מה שלבי מייחל אליו הוא טוב ונכון מטבעו עבורי. אמנם לרגשות וללב יש את מקומם, אבל הבנתי שלהסתמך רק עליהם בשביל מוטיבציה זה לא חכם. הלב, ללא מעצורים, יכול להוביל אותי אל הפינוק והתכונות הגרועות ביותר שלי. לכן אני מנסה להעריך חוכמה; שפועלת כמדריך, ומרחיק אותי מפעולות מונעות על הלב. החוכמה מעודדת אותי לחשוב על ההשלכות של הבחירות שלי ומעודדת אותי ליישר את רצונותיי עם מה שבאמת נכון וטוב.
אבל המציאות כפי שהיא משחקת איתי. הלחצים ללכת אחרי הלב שלי ולהתעלם מחוכמה הם גדולים. התחושה שאני חסר לב, לא אדיב ובלי להרגיש פגוע.
למרות שחכמה עשויה להיראות טובה מטבעה, היא לא חפה מפגמים משלה. האם אנחנו באמת מוכנים לתרחיש הדומה למשפט שלמה?
איפה יהיו האמפתיה, החמלה והמוסריות שלי?
שניהם נחוצים (רגשות) רחמים ו(חוכמה) אמת יכולה להתקיים רק יחד.
חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרֹותֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃(משלי פרק ג פסוק ג) אני יוצא למסע כדי להפוך את הרחמים והאמת לבני לוויתי הבלתי מעורערים. אני רואה אותם מקיפים אותי, שוקעים בליבת הקיום שלי, ומטביעים את המהות שלהם על לוח הרגשות שלי.
-
Where are my feelings today
I often find myself falling into the allure of my heart’s desires, as if what my heart longs for is inherently good and right for me. While emotions and the heart certainly have their place, I’ve come to realize that relying solely on them for motivation is not wise. The heart, left unchecked, can lead me towards indulgence and my worst traits. That’s why I try to value wisdom; which acts as a guide, steering me away from impulsive heart-driven actions. Wisdom prompts me to reflect on the consequences of my choices and encourages me to align my desires with what is truly right and good.
But reality as it is plays with me. The pressures to follow my heart and ignore wisdom are great. The sense that I am heartless, unkind and without feeling hurt.
Though wisdom may seem inherently good, it is not without its own flaws. Are we truly ready for a scenario akin to Solomon’s judgment over the baby of the prostitutes?
Where would be my empathy, compassion and morality?
Both are needed (feelings) mercy and (wisdom) truth can only exist together.
(Proverbs 3:3), I embark on a journey to make mercy and truth my unwavering companions. I envision them encircling me, weaving into the core of my existence, and imprinting their essence onto the tablet of my feelings.
איפה רגשותי היום
לעתים קרובות אני מוצא את עצמי נופל לתוך הפיתוי של משאלות ליבי, כאילו מה שלבי מייחל אליו הוא טוב ונכון מטבעו עבורי. אמנם לרגשות וללב יש את מקומם, אבל הבנתי שלהסתמך רק עליהם בשביל מוטיבציה זה לא חכם. הלב, ללא מעצורים, יכול להוביל אותי אל הפינוק והתכונות הגרועות ביותר שלי. לכן אני מנסה להעריך חוכמה; שפועלת כמדריך, ומרחיק אותי מפעולות מונעות על הלב. החוכמה מעודדת אותי לחשוב על ההשלכות של הבחירות שלי ומעודדת אותי ליישר את רצונותיי עם מה שבאמת נכון וטוב.
אבל המציאות כפי שהיא משחקת איתי. הלחצים ללכת אחרי הלב שלי ולהתעלם מחוכמה הם גדולים. התחושה שאני חסר לב, לא אדיב ובלי להרגיש פגוע.
למרות שחכמה עשויה להיראות טובה מטבעה, היא לא חפה מפגמים משלה. האם אנחנו באמת מוכנים לתרחיש הדומה למשפט שלמה?
איפה יהיו האמפתיה, החמלה והמוסריות שלי?
שניהם נחוצים (רגשות) רחמים ו(חוכמה) אמת יכולה להתקיים רק יחד.
חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרֹותֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃(משלי פרק ג פסוק ג) אני יוצא למסע כדי להפוך את הרחמים והאמת לבני לוויתי הבלתי מעורערים. אני רואה אותם מקיפים אותי, שוקעים בליבת הקיום שלי, ומטביעים את המהות שלהם על לוח הרגשות שלי.
-
שומר אחי אנוכי
תארו לעצמכם שגדלתם בקהילה שהתגאתה בקבלת הזולת. במקום הזה, מהות השייכות פירושה לחבק את כל מי שהתחבר לקבלה הזו. עם זאת, כשניווטתי בסביבה הזו, הבנתי אמת יסודית: קבלת אלה שדחו את קיומנו באופן אקטיבי הזמינה צרות ובסופו של דבר הרס הכול.
החברה והעם שהם ביתי הוא ישראל, ההכללה התרחבה לכל היבט, גם אלה שלכאורה מסוכסכים זה עם זה. מבחן הלקמוס לקבלה היה פשוט: האם אתה מוכן להכיר ולהזדהות עם קיומם של אחרים? רגע נוקב עבורי היה דיון בחיילים שנפלו, ובני החורג, המנותק, העיר: “אני לא מכיר אותם”. זה גרם לי להרהר לעומק - האם האמפתיה לא צריכה להתרחב מעבר להכרת מישהו באופן אישי?
להיות חלק מאומה זה לא רק לחלוק לדומים לך; מדובר בתחושה והתייחסות לאחרים, גם כשהם נראים שונים, ובעל דעות שונות. זה להכיר בכך שלמרות הופעות ונקודות מבט מגוונות, כולנו חוטים באותו מרקם חברתי. אם אדם לא יכול לתפוס את ההבנה הזו או להרגיש את הקשר הזה, הם מסתכנים בהתנכרות מעצם היותו חלק מאומה.
עם אחד שהם אסופה אחד לשמוע לדבר אלוהים. וַיִּקְרָ֥א יַֽעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ הִקָּֽבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃(בראשית פרק מט פסוק א-ב)
הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י, אָנֹֽכִי! (בראשית פרק ד פסוק ט)
-
Brother's keeper
Imagine growing up in a community that prided itself on acceptance. In this place, the essence of belonging meant embracing everyone who reciprocated that acceptance. Yet, as I navigated this environment, I realized a fundamental truth: accepting those who actively rejected our existence was inviting trouble and ultimately our destruction.
In the tapestry of the society I call home, Israel, inclusion extended to every facet, even those seemingly at odds with each other. The litmus test for acceptance was simple: are you willing to acknowledge and empathize with the existence of others? A poignant moment for me was discussing fallen soldiers, and my stepson, detached, remarked, “I don’t know them.” It made me ponder deeper—shouldn’t empathy extend beyond knowing someone personally?
Being part of a nation isn’t just about sharing similarities; it’s about feeling and relating to others, even when they appear different. It’s recognizing that, despite diverse appearances and perspectives, we’re all threads in the same societal fabric. If one can’t grasp this understanding or feel that connection, they risk alienating themselves from the very essence of being part of a nation.
I, am my brother’s keeper!
-
שומר אחי אנוכי
תארו לעצמכם שגדלתם בקהילה שהתגאתה בקבלת הזולת. במקום הזה, מהות השייכות פירושה לחבק את כל מי שהתחבר לקבלה הזו. עם זאת, כשניווטתי בסביבה הזו, הבנתי אמת יסודית: קבלת אלה שדחו את קיומנו באופן אקטיבי הזמינה צרות ובסופו של דבר הרס הכול.
החברה והעם שהם ביתי הוא ישראל, ההכללה התרחבה לכל היבט, גם אלה שלכאורה מסוכסכים זה עם זה. מבחן הלקמוס לקבלה היה פשוט: האם אתה מוכן להכיר ולהזדהות עם קיומם של אחרים? רגע נוקב עבורי היה דיון בחיילים שנפלו, ובני החורג, המנותק, העיר: “אני לא מכיר אותם”. זה גרם לי להרהר לעומק - האם האמפתיה לא צריכה להתרחב מעבר להכרת מישהו באופן אישי?
להיות חלק מאומה זה לא רק לחלוק לדומים לך; מדובר בתחושה והתייחסות לאחרים, גם כשהם נראים שונים, ובעל דעות שונות. זה להכיר בכך שלמרות הופעות ונקודות מבט מגוונות, כולנו חוטים באותו מרקם חברתי. אם אדם לא יכול לתפוס את ההבנה הזו או להרגיש את הקשר הזה, הם מסתכנים בהתנכרות מעצם היותו חלק מאומה.
עם אחד שהם אסופה אחד לשמוע לדבר אלוהים. וַיִּקְרָ֥א יַֽעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ הִקָּֽבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃(בראשית פרק מט פסוק א-ב)
הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י, אָנֹֽכִי! (בראשית פרק ד פסוק ט)
-
Brother's keeper
Imagine growing up in a community that prided itself on acceptance. In this place, the essence of belonging meant embracing everyone who reciprocated that acceptance. Yet, as I navigated this environment, I realized a fundamental truth: accepting those who actively rejected our existence was inviting trouble and ultimately our destruction.
In the tapestry of the society I call home, Israel, inclusion extended to every facet, even those seemingly at odds with each other. The litmus test for acceptance was simple: are you willing to acknowledge and empathize with the existence of others? A poignant moment for me was discussing fallen soldiers, and my stepson, detached, remarked, “I don’t know them.” It made me ponder deeper—shouldn’t empathy extend beyond knowing someone personally?
Being part of a nation isn’t just about sharing similarities; it’s about feeling and relating to others, even when they appear different. It’s recognizing that, despite diverse appearances and perspectives, we’re all threads in the same societal fabric. If one can’t grasp this understanding or feel that connection, they risk alienating themselves from the very essence of being part of a nation.
I, am my brother’s keeper!
-
The scale II
In a world where distinguishing truth from lies feels like navigating a confusing maze, I grapple with the interplay of mercy and truth. Does truth lose its relevance when mercy prevails, or does mercy lack purpose without the anchor of truth?
Amidst a barrage of falsehoods, I recognize that genuine and complete truth relies on the embrace of mercy. It also becomes evident that relying solely on mercy risks perpetuating the very evils it should dispel.
Inspired by the wisdom of Proverbs 3:3, I embark on a journey to make mercy and truth my unwavering companions. I envision them encircling me, weaving into the core of my existence, and imprinting their essence onto the tablet of my feelings. חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרֹותֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃(משלי פרק ג פסוק ג)
In the expansive realm of justice and truth, I perceive a dynamic scale influenced by the intricacies of God’s will. Although His teachings may be elusive, they illuminate my path and provide me with purpose.
Maintaining constant self-awareness becomes my guiding principle as I confront my flaws and sins. The deep intertwining of my ego with my existence prompts me to question its dominance, “Is it my core identity?” or is there more to discover?
Amid this internal struggle, a profound realization dawns on me: “God exists in my reality.” His mercy serves as the key to breaking free from the chains of falsehood. Though I am full of falsehoods, He doesn’t desert me, allowing for the reconstruction of my human heart into a godly one.
The ongoing need for God’s mercy becomes a guiding light, prompting me to align righteousness with my belief in myself. In this intertwining, the grace and mercy of God weave the threads that compose the fabric of my renewed existence.
(Written with then help of ChatGPT3.5)
-
The scale II
In a world where distinguishing truth from lies feels like navigating a confusing maze, I grapple with the interplay of mercy and truth. Does truth lose its relevance when mercy prevails, or does mercy lack purpose without the anchor of truth?
Amidst a barrage of falsehoods, I recognize that genuine and complete truth relies on the embrace of mercy. It also becomes evident that relying solely on mercy risks perpetuating the very evils it should dispel.
Inspired by the wisdom of Proverbs 3:3, I embark on a journey to make mercy and truth my unwavering companions. I envision them encircling me, weaving into the core of my existence, and imprinting their essence onto the tablet of my feelings. חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרֹותֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃(משלי פרק ג פסוק ג)
In the expansive realm of justice and truth, I perceive a dynamic scale influenced by the intricacies of God’s will. Although His teachings may be elusive, they illuminate my path and provide me with purpose.
Maintaining constant self-awareness becomes my guiding principle as I confront my flaws and sins. The deep intertwining of my ego with my existence prompts me to question its dominance, “Is it my core identity?” or is there more to discover?
Amid this internal struggle, a profound realization dawns on me: “God exists in my reality.” His mercy serves as the key to breaking free from the chains of falsehood. Though I am full of falsehoods, He doesn’t desert me, allowing for the reconstruction of my human heart into a godly one.
The ongoing need for God’s mercy becomes a guiding light, prompting me to align righteousness with my belief in myself. In this intertwining, the grace and mercy of God weave the threads that compose the fabric of my renewed existence.
(Written with then help of ChatGPT3.5)
-
Personal responsibility needed
When I first arrived in Israel as a 16-year-old, the organization I came with failed to pick me up at the airport, leaving me to navigate a foreign country and language alone. Despite their later apology, I harbored no grudge; disorganization seemed par for the course.
My experiences shaped a mindset of expecting self-centered environments, prompting me to assert my needs clearly. Weeding an orchard recently, I pondered why some expect tasks to be one-time affairs. Just as meals require ongoing preparation, continual effort is essential.
Dreams of streets paved with gold lead many to Jerusalem, akin to the American dream at Ellis Island. However, as one immigrant humorously noted, “I came to America because I heard the streets were paved with gold. When I got here, I found out three things: First, the streets weren’t paved with gold; second, they weren’t paved at all: and third, I was expected to pave them.” An Italian Immigrant whose words are posted at the Ellis Island Museum. Opportunities exist, but hard work and personal responsibility is the key.
The hard work to:
- Fight and fight and fight - widowed, maimed, slaughtered, killed and become orphans, then God gives peace to prevail throughout the land. (Leviticus 26:6 and others)
- Work and work and work - from pre sunrise to after sunset, blood, sweat, and tears. By the sweat of your brow you will eat food … (Genesis 3:19 New English Translation)
- Die and die and die - commit my life, strength and love to God. Hear, O Israel: The Lord is our God, the Lord is one! You must love the Lord your God with your whole mind, your whole being, and all your strength. (Deuteronomy 6:4-5 New English Translation)
- Accept my imperfection -
Indeed, there is not a righteous man on earth who continually does good and who never sins. (Ecclesiastes 7:20)
Trust in the Lord with all your heart and lean not on your own understanding; in all your ways submit to him, and he will make your paths straight.(Proverbs 3:5-6, NIV)
The LORD does not look at the things people look at. People look at the outward appearance, but the LORD looks at the heart.(1 Samuel 16:7, NIV) - And last but not least, complete trust in God, that he will show me the truth and always guide me. He and not some middle men. He gave and continues to give me all I really need. Then God said, “I now give you every seed-bearing plant on the face of the entire earth and every tree that has fruit with seed in it. They will be yours for food. (Gen 1:29)
These biblical verses underline the theme of persistent effort and commitment. Accepting imperfection, trusting in the Lord, and recognizing the importance of inner qualities.
Lastly, embracing complete trust in God, bypassing intermediaries, as God’s provision of essential sustenance.
-
Personal responsibility needed
When I first arrived in Israel as a 16-year-old, the organization I came with failed to pick me up at the airport, leaving me to navigate a foreign country and language alone. Despite their later apology, I harbored no grudge; disorganization seemed par for the course.
My experiences shaped a mindset of expecting self-centered environments, prompting me to assert my needs clearly. Weeding an orchard recently, I pondered why some expect tasks to be one-time affairs. Just as meals require ongoing preparation, continual effort is essential.
Dreams of streets paved with gold lead many to Jerusalem, akin to the American dream at Ellis Island. However, as one immigrant humorously noted, “I came to America because I heard the streets were paved with gold. When I got here, I found out three things: First, the streets weren’t paved with gold; second, they weren’t paved at all: and third, I was expected to pave them.” An Italian Immigrant whose words are posted at the Ellis Island Museum. Opportunities exist, but hard work and personal responsibility is the key.
The hard work to:
- Fight and fight and fight - widowed, maimed, slaughtered, killed and become orphans, then God gives peace to prevail throughout the land. (Leviticus 26:6 and others)
- Work and work and work - from pre sunrise to after sunset, blood, sweat, and tears. By the sweat of your brow you will eat food … (Genesis 3:19 New English Translation)
- Die and die and die - commit my life, strength and love to God. Hear, O Israel: The Lord is our God, the Lord is one! You must love the Lord your God with your whole mind, your whole being, and all your strength. (Deuteronomy 6:4-5 New English Translation)
- Accept my imperfection -
Indeed, there is not a righteous man on earth who continually does good and who never sins. (Ecclesiastes 7:20)
Trust in the Lord with all your heart and lean not on your own understanding; in all your ways submit to him, and he will make your paths straight.(Proverbs 3:5-6, NIV)
The LORD does not look at the things people look at. People look at the outward appearance, but the LORD looks at the heart.(1 Samuel 16:7, NIV) - And last but not least, complete trust in God, that he will show me the truth and always guide me. He and not some middle men. He gave and continues to give me all I really need. Then God said, “I now give you every seed-bearing plant on the face of the entire earth and every tree that has fruit with seed in it. They will be yours for food. (Gen 1:29)
These biblical verses underline the theme of persistent effort and commitment. Accepting imperfection, trusting in the Lord, and recognizing the importance of inner qualities.
Lastly, embracing complete trust in God, bypassing intermediaries, as God’s provision of essential sustenance.
-
The scale
חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרֹותֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃(משלי פרק ג פסוק ג)
Do not let mercy and truth leave you; bind them around your neck, write them on the tablet of your heart. (Prov3:3)
מאזני הצדק והאמת קיימים. אמנם גם שאיננו יכולים לדעת בדיוק מהו רצון האלוהים, אך אנו יודעים מה הוא מראה לנו.
The scale of justice and truth exists. While we can’t know what Gods will is, we do know what he shows us.
אנחנו טועים, אנחנו חטאים. כל האנושיות ואגו שלנו נשענת (נשאנת) על חטא. אין מי שיזוכה ביום הדין בגפו.
We are wrong, we sin. All of our humanity and ego is based (rests) on sin. There is no one who will be acquitted on judgment day.
המעמד הנצחי הזה של להיות חוטא, עלול לגרום לחלק לשכוח מדוע הם קיימים. לפספס את מטרתם בחיים.
This eternal state of being a sinner may cause some to forget why they exist. miss their purpose in life.
שעלינו להיות זקוקים מתמשך לרחמי אלוהים. הצדקניות מביעה האדם להאמין בעצמו, ובהתאם לעזוב חסדי ורחמי אלוהים.
that we should be in constant need of God’s mercy. Righteousness expresses a person’s belief in himself, and accordingly leaves the grace and mercy of God.
וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֨ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יֹֽושִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָֽעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱֽלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ ס(ירמיהו פרק ב פסוק כח)
But where are the gods you made for yourselves? Let them save you when you are in trouble. The sad fact is that you have as many gods as you have towns, Judah. (Jer2:28)
-
The scale
חֶ֥סֶד וֶֽאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרֹותֶ֑יךָ כָּ֝תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ׃(משלי פרק ג פסוק ג)
Do not let mercy and truth leave you; bind them around your neck, write them on the tablet of your heart. (Prov3:3)
מאזני הצדק והאמת קיימים. אמנם גם שאיננו יכולים לדעת בדיוק מהו רצון האלוהים, אך אנו יודעים מה הוא מראה לנו.
The scale of justice and truth exists. While we can’t know what Gods will is, we do know what he shows us.
אנחנו טועים, אנחנו חטאים. כל האנושיות ואגו שלנו נשענת (נשאנת) על חטא. אין מי שיזוכה ביום הדין בגפו.
We are wrong, we sin. All of our humanity and ego is based (rests) on sin. There is no one who will be acquitted on judgment day.
המעמד הנצחי הזה של להיות חוטא, עלול לגרום לחלק לשכוח מדוע הם קיימים. לפספס את מטרתם בחיים.
This eternal state of being a sinner may cause some to forget why they exist. miss their purpose in life.
שעלינו להיות זקוקים מתמשך לרחמי אלוהים. הצדקניות מביעה האדם להאמין בעצמו, ובהתאם לעזוב חסדי ורחמי אלוהים.
that we should be in constant need of God’s mercy. Righteousness expresses a person’s belief in himself, and accordingly leaves the grace and mercy of God.
וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֨ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יֹֽושִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָֽעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱֽלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ ס(ירמיהו פרק ב פסוק כח)
But where are the gods you made for yourselves? Let them save you when you are in trouble. The sad fact is that you have as many gods as you have towns, Judah. (Jer2:28)
-
My prayer to God
The people of Israel are divided. They seem to be united when there is a common enemy. Why is there no willingness to unite? Because every tribe knows that justice and truth is with them. After all, everyone is nothing less than a 5 star General.
Then they cry out — but he does not answer — because of the arrogance of the wicked. (Job chapter 35 verse 12)
The pride that does not give room for God to enter, and that does not differentiate (or is willing to differentiate) between his humanity and the spirit of God that lies within him.
And when the division in the nation reaches the dimensions of an actual civil war. At the same time that the confusion between the spirit and humanity is stronger than ever. No wonder we had “not just another attack” and its solutions are not the activity of “just another operation”.
And prayer cannot be satisfied with human desires, as beautiful and true as they are:
-
That it will end quickly and we will return to our routine.
-
May the abductees return safe and sound.
-
May our soldiers succeed in their missions.
-
May the wounded heal quickly.
In short, we don’t care about God’s plans, we want to live our lives and have God fill our shopping list.
Prayer must begin with God’s will. For the savior of the individual, the people and the world. who chose by free choice to live only in his spirit.
From time immemorial the Spirit of God has been seeking his place in our world. Now the earth was without shape and empty, and darkness was over the surface of the watery deep, but the Spirit of God was moving over the surface of the water. (Genesis chapter 1 verse 2) He is looking for a place to land and develop. The dove could not find a resting place for its feet because water still covered the surface of the entire earth. (Genesis chapter 8 verse 9)
Is the IDF and its soldiers even worth it if their victory is “My own ability and skill have gotten me this”? No! God’s spirit must be upon our soldiers and when they succeed and return home it will be clear to them and to everyone that God’s spirit is what made them. The Lord will fight for you, and you can be still. (Exodus chapter 14 verse 14)
God’s program must progress and spread, until the entire nation of Israel and the entire world is filled with God’s spirit in practice.
Knowing the purpose of fighting is what brings the ability to reach its destination.
I wait for your deliverance, O Lord. (Genesis chapter 49 verse 18)
-
-
My prayer to God
The people of Israel are divided. They seem to be united when there is a common enemy. Why is there no willingness to unite? Because every tribe knows that justice and truth is with them. After all, everyone is nothing less than a 5 star General.
Then they cry out — but he does not answer — because of the arrogance of the wicked. (Job chapter 35 verse 12)
The pride that does not give room for God to enter, and that does not differentiate (or is willing to differentiate) between his humanity and the spirit of God that lies within him.
And when the division in the nation reaches the dimensions of an actual civil war. At the same time that the confusion between the spirit and humanity is stronger than ever. No wonder we had “not just another attack” and its solutions are not the activity of “just another operation”.
And prayer cannot be satisfied with human desires, as beautiful and true as they are:
-
That it will end quickly and we will return to our routine.
-
May the abductees return safe and sound.
-
May our soldiers succeed in their missions.
-
May the wounded heal quickly.
In short, we don’t care about God’s plans, we want to live our lives and have God fill our shopping list.
Prayer must begin with God’s will. For the savior of the individual, the people and the world. who chose by free choice to live only in his spirit.
From time immemorial the Spirit of God has been seeking his place in our world. Now the earth was without shape and empty, and darkness was over the surface of the watery deep, but the Spirit of God was moving over the surface of the water. (Genesis chapter 1 verse 2) He is looking for a place to land and develop. The dove could not find a resting place for its feet because water still covered the surface of the entire earth. (Genesis chapter 8 verse 9)
Is the IDF and its soldiers even worth it if their victory is “My own ability and skill have gotten me this”? No! God’s spirit must be upon our soldiers and when they succeed and return home it will be clear to them and to everyone that God’s spirit is what made them. The Lord will fight for you, and you can be still. (Exodus chapter 14 verse 14)
God’s program must progress and spread, until the entire nation of Israel and the entire world is filled with God’s spirit in practice.
Knowing the purpose of fighting is what brings the ability to reach its destination.
I wait for your deliverance, O Lord. (Genesis chapter 49 verse 18)
-
-
תפילתי לפניך יהוה
העם מפוצל. גם שנראה שמאוחדים כשיש אויב משוטף. וכל זה למה אין מוכנות להתאחד? כי כל שבט יודע שהצדק אצלו. שהרי כל אחד הוא ג’נרל. שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַֽעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּאֹ֣ון רָעִֽים׃ (איוב פרק לה פסוק יב) הגאווה שלא נותנת מקום לאלוהים להכניס, ושלא מבדילה (או מוכן להבדיל) בן אנושיותו ורוח אלוהים שטמון בו.
וכשהפיצול בעם מגיע לממדים של כמעט מלחמת אחים בפועל. אותו העת שהבלבול בן הרוח לאנושיות חזקה מפעם. לא פלא שהיה לנו “לא עוד פיגוע” ופתרונותיו איננו פעילות של “עוד מבצע”.
והתפילה לא יכולה להסתפק ברצונות אנושית, היפים ונכונים כמה שהם:
- שזה יגמר מהר ונחזר לשגרת חיינו.
- שהחטופים יחזרו שלמים ובשלום.
- שחיילנו יצליח במשימותיהם.
- שהפצועים יחלמו מהר. בקיצור לא אכפת לנו בתכניות אלוהים, אנחנו רוצים לחיות חיינו ושאלוהים ימלא לנו רשימת קניותיי.
התפילה חייבת להתחיל ברצון אלוהים. לגואלת הפרט, העם והעולם. שנבחר בבחירה חופשית לחיות רק ברוחו.
מאז ומקדם רוח אלוהים מחפשת מקומו בעולמינו. וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְח֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְהֹ֑ום וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ (בראשית פרק א פסוק ב) הוא מחפש מקום לנחות והתפתח. וְלֹא־מָֽצְאָה֩ הַיֹּונָ֨ה מָנֹ֜וחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּ֥י מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃(בראשית פרק ח פסוק ט)
האם שווה בכלל צה”ל וחייליו אם ניצחונם היא “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה”? לא! חייב להיות שרוח אלוהים יהיה על חיילינו וכשהם יצליחו ויחזרו הביתה יהיה ברור להם ולכולם שרוח אלוהים היא זאת שלחם. יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן׃ (שמות פרק יד פסוק יד)
תוכנת אלוהים חייבת להתקדם ויתפשט, עד שעם ישראל כולו יתמלאו רוח אלוהים בפועל.
הכירות מטרת הלחימה היא זה שמביאה היכולת להגיע ליעדה. לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ (בראשית פרק מט פסוק יח)
-
תפילתי לפניך יהוה
העם מפוצל. גם שנראה שמאוחדים כשיש אויב משוטף. וכל זה למה אין מוכנות להתאחד? כי כל שבט יודע שהצדק אצלו. שהרי כל אחד הוא ג’נרל. שָׁ֣ם יִ֭צְעֲקוּ וְלֹ֣א יַֽעֲנֶ֑ה מִ֝פְּנֵ֗י גְּאֹ֣ון רָעִֽים׃ (איוב פרק לה פסוק יב) הגאווה שלא נותנת מקום לאלוהים להכניס, ושלא מבדילה (או מוכן להבדיל) בן אנושיותו ורוח אלוהים שטמון בו.
וכשהפיצול בעם מגיע לממדים של כמעט מלחמת אחים בפועל. אותו העת שהבלבול בן הרוח לאנושיות חזקה מפעם. לא פלא שהיה לנו “לא עוד פיגוע” ופתרונותיו איננו פעילות של “עוד מבצע”.
והתפילה לא יכולה להסתפק ברצונות אנושית, היפים ונכונים כמה שהם:
- שזה יגמר מהר ונחזר לשגרת חיינו.
- שהחטופים יחזרו שלמים ובשלום.
- שחיילנו יצליח במשימותיהם.
- שהפצועים יחלמו מהר. בקיצור לא אכפת לנו בתכניות אלוהים, אנחנו רוצים לחיות חיינו ושאלוהים ימלא לנו רשימת קניותיי.
התפילה חייבת להתחיל ברצון אלוהים. לגואלת הפרט, העם והעולם. שנבחר בבחירה חופשית לחיות רק ברוחו.
מאז ומקדם רוח אלוהים מחפשת מקומו בעולמינו. וְהָאָ֗רֶץ הָֽיְתָ֥ה תֹ֙הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְח֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְהֹ֑ום וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים מְרַחֶ֖פֶת עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם׃ (בראשית פרק א פסוק ב) הוא מחפש מקום לנחות והתפתח. וְלֹא־מָֽצְאָה֩ הַיֹּונָ֨ה מָנֹ֜וחַ לְכַף־רַגְלָ֗הּ וַתָּ֤שָׁב אֵלָיו֙ אֶל־הַתֵּבָ֔ה כִּ֥י מַ֖יִם עַל־פְּנֵ֣י כָל־הָאָ֑רֶץ וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיָּבֵ֥א אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו אֶל־הַתֵּבָֽה׃(בראשית פרק ח פסוק ט)
האם שווה בכלל צה”ל וחייליו אם ניצחונם היא “כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה”? לא! חייב להיות שרוח אלוהים יהיה על חיילינו וכשהם יצליחו ויחזרו הביתה יהיה ברור להם ולכולם שרוח אלוהים היא זאת שלחם. יְהֹוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן׃ (שמות פרק יד פסוק יד)
תוכנת אלוהים חייבת להתקדם ויתפשט, עד שעם ישראל כולו יתמלאו רוח אלוהים בפועל.
הכירות מטרת הלחימה היא זה שמביאה היכולת להגיע ליעדה. לִישׁוּעָֽתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽה׃ (בראשית פרק מט פסוק יח)
-
The Shadow
When is the shadow the largest?
Shadows are longest in the early morning and late afternoon/early evening when the sun appears low in the sky. As the Earth rotates on its axis, the sun hits each location in the morning at an angle. This becomes more vertical as the sun appears to pass more directly overhead around noon.
When is the shadow the darkest?
The closer the object is to the surface, the darker and more definite its shadow becomes.
When God’s glory is felt most on this world it is.
- Closer to the beginning and the end of times (late afternoon/early evening).
- When he is closer to you.
These are also the times when the darkness is felt the most.
Even when I must walk through the darkest valley, I fear no danger, for you are with me; your rod and your staff reassure me. (Psalm 23:4)
גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת
לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע
כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י
שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ
הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ (תהלים פרק כ”ג פסוק ד’ ) -
The Shadow
When is the shadow the largest?
Shadows are longest in the early morning and late afternoon/early evening when the sun appears low in the sky. As the Earth rotates on its axis, the sun hits each location in the morning at an angle. This becomes more vertical as the sun appears to pass more directly overhead around noon.
When is the shadow the darkest?
The closer the object is to the surface, the darker and more definite its shadow becomes.
When God’s glory is felt most on this world it is.
- Closer to the beginning and the end of times (late afternoon/early evening).
- When he is closer to you.
These are also the times when the darkness is felt the most.
Even when I must walk through the darkest valley, I fear no danger, for you are with me; your rod and your staff reassure me. (Psalm 23:4)
גַּ֤ם כִּֽי־אֵלֵ֨ךְ בְּגֵ֪יא צַלְמָ֡וֶת
לֹא־אִ֘ירָ֤א רָ֗ע
כִּי־אַתָּ֥ה עִמָּדִ֑י
שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ
הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי׃ (תהלים פרק כ”ג פסוק ד’ ) -
ישראל ביחד ינצח
ישראל ביחד ינצח.
מי אתה ישראל? מה זה ביחד? מה זה לנצח?
עם ישראל מכל השבטים שעושים כאיש אחד בלב אחד דבר אלוהים, זה ניצחון.
כל היתר זה רק חורבן.
-
ישראל ביחד ינצח
ישראל ביחד ינצח.
מי אתה ישראל? מה זה ביחד? מה זה לנצח?
עם ישראל מכל השבטים שעושים כאיש אחד בלב אחד דבר אלוהים, זה ניצחון.
כל היתר זה רק חורבן.
-
כאשר להתרחק מהם לעזאזל זו לא אופציה.
כשהם עושים לך פוגרומים וכאלה. כדי לחיות, אתה פשוט מתרחק.
אבל התשובה הזו היא לא עובדת כל הזמן, ובדרך כלל היא מוגבלת למשפחה או לקהילה קטנה.
כשהשכנים שלך מתנהגים בצורה הזוי אתה לפעמים (ובקנה מידה גדול יותר, תמיד) אתה חייב לקחת את האחריות בהתמודדות עם זה.
נכון, שקל יותר לקבל “הם מול אנחנו” “לבן נגד שחור” או “טובים נגד רעים”, אבל במציאות הכל מסתכם באנשים בודדים ובפחות לקבוצות.
מה אם כל אחד צריך להיות אחראי באופן אישי לכל מעשיו?
מה אם האשמת ה”מערכת” לא תעבוד. גם לא היסטוריה של דיכוי וגזענות.
האחריות לאכוף זאת מתחילה בכל הרמות, החל מהבית. ממשיכים בכל מקום שאפשר.
מזמן הגיע הזמן לאכוף זאת בכל מדינת ישראל, מבלי להשאיר אף אחת מהערים, השכונות והעיירות הלא מוכרזות.
הזמן לא יכול לחכות עוד עד שהדבר ייאכף בכל האזורים שבשליטת ישראל.
המחיר של חומות, גבולות, מחסומים, גדרות ותעלות כביכול המתפצלות בין ה”הם לביננו” גבוה מדי.
ספח את כל ישראל ה”כבוש/משוחרר” עכשיו, והמשך לעשות זאת עם כל האדמות המשוחררות/כבושות העתידיות.
נ.ב. אם לא שמת לב, אף אחד אחר לא רוצה או מוכן להתמודד איתם.
כבר בהתחלת 2020 כתבתי שאין מפלגה פוליטית שמוכן להתייחס לזה ברצינות
“ארץ ישראל השלמה” איזה שלמות יש? איפה היום במצב הנוכחי עם ריבונות בלוד, ג’לג’וליה, טייבה, אולם אל פאחם, באקה אל-גרביה, חיפה ויפו? וזה בלי להוסיף פזורת תושבי הנגב והגליל החיים ללא חוק. חלום השלום של נסיגות אוסלו ויצאה חד צדדי מעזה היה גורם לכל אדם שפוי להתעורר. על אחד כמה וכמה שרואים המשתולל אצל שכינינו.
-
when get the hell away from them isn't an option
When they are doing to you pogroms and such. To live, you just get the hell away.
But this answer isn’t one that works all the time, and usually is limited to a small family or community.
When your neighbors act despicably you sometime (and on a larger scale always) you have to take the responsibility to deal with it.
True, that it is easier to have a “them vs us” a “white vs black” or “good guys vs bad guys” but in reality it all boils down to singular people and less to groups.
What if everyone had to be personally responsible for all their actions?
What if blaming the “system” doesn’t work. Nor does history of suppression, oppression and racism.
Responsibility to enforce this begins on all levels, starting at home. Continuing every and anywhere you can.
The time has come long ago to enforce this within all the State of Israel, leaving out none of the cities, neighborhoods, and non declared towns.
The time can’t wait any longer for this to be enforced in all areas under Israeli control.
The price of supposed walls, borders, barriers, fences and trenches which cleave between the “them and us” is too high.
ANEX ALL OF “CAPTURED/FREED” ISRAEL NOW, and continue to do so with all future freed/occupied lands.
“Eretz Yisrael HaShlema’’ What kind of “Whole Israel” is there? We are today in the current situation the sovereignty over Lod, Jaljulia, Tayba, Ulm al-Fachem, Baka al-Grabiya, Haifa and Jaffa? And that’s without adding the scattered residents of the Negev and the Galilee living lawlessly. The peace dream of the Oslo withdrawals and a unilateral withdrawal from Gaza would have caused any sane person to wake up. Especially when you see the rampant among our neighbors.
-
כאשר להתרחק מהם לעזאזל זו לא אופציה.
כשהם עושים לך פוגרומים וכאלה. כדי לחיות, אתה פשוט מתרחק.
אבל התשובה הזו היא לא עובדת כל הזמן, ובדרך כלל היא מוגבלת למשפחה או לקהילה קטנה.
כשהשכנים שלך מתנהגים בצורה הזוי אתה לפעמים (ובקנה מידה גדול יותר, תמיד) אתה חייב לקחת את האחריות בהתמודדות עם זה.
נכון, שקל יותר לקבל “הם מול אנחנו” “לבן נגד שחור” או “טובים נגד רעים”, אבל במציאות הכל מסתכם באנשים בודדים ובפחות לקבוצות.
מה אם כל אחד צריך להיות אחראי באופן אישי לכל מעשיו?
מה אם האשמת ה”מערכת” לא תעבוד. גם לא היסטוריה של דיכוי וגזענות.
האחריות לאכוף זאת מתחילה בכל הרמות, החל מהבית. ממשיכים בכל מקום שאפשר.
מזמן הגיע הזמן לאכוף זאת בכל מדינת ישראל, מבלי להשאיר אף אחת מהערים, השכונות והעיירות הלא מוכרזות.
הזמן לא יכול לחכות עוד עד שהדבר ייאכף בכל האזורים שבשליטת ישראל.
המחיר של חומות, גבולות, מחסומים, גדרות ותעלות כביכול המתפצלות בין ה”הם לביננו” גבוה מדי.
ספח את כל ישראל ה”כבוש/משוחרר” עכשיו, והמשך לעשות זאת עם כל האדמות המשוחררות/כבושות העתידיות.
נ.ב. אם לא שמת לב, אף אחד אחר לא רוצה או מוכן להתמודד איתם.
כבר בהתחלת 2020 כתבתי שאין מפלגה פוליטית שמוכן להתייחס לזה ברצינות
“ארץ ישראל השלמה” איזה שלמות יש? איפה היום במצב הנוכחי עם ריבונות בלוד, ג’לג’וליה, טייבה, אולם אל פאחם, באקה אל-גרביה, חיפה ויפו? וזה בלי להוסיף פזורת תושבי הנגב והגליל החיים ללא חוק. חלום השלום של נסיגות אוסלו ויצאה חד צדדי מעזה היה גורם לכל אדם שפוי להתעורר. על אחד כמה וכמה שרואים המשתולל אצל שכינינו.
-
when get the hell away from them isn't an option
When they are doing to you pogroms and such. To live, you just get the hell away.
But this answer isn’t one that works all the time, and usually is limited to a small family or community.
When your neighbors act despicably you sometime (and on a larger scale always) you have to take the responsibility to deal with it.
True, that it is easier to have a “them vs us” a “white vs black” or “good guys vs bad guys” but in reality it all boils down to singular people and less to groups.
What if everyone had to be personally responsible for all their actions?
What if blaming the “system” doesn’t work. Nor does history of suppression, oppression and racism.
Responsibility to enforce this begins on all levels, starting at home. Continuing every and anywhere you can.
The time has come long ago to enforce this within all the State of Israel, leaving out none of the cities, neighborhoods, and non declared towns.
The time can’t wait any longer for this to be enforced in all areas under Israeli control.
The price of supposed walls, borders, barriers, fences and trenches which cleave between the “them and us” is too high.
ANEX ALL OF “CAPTURED/FREED” ISRAEL NOW, and continue to do so with all future freed/occupied lands.
“Eretz Yisrael HaShlema’’ What kind of “Whole Israel” is there? We are today in the current situation the sovereignty over Lod, Jaljulia, Tayba, Ulm al-Fachem, Baka al-Grabiya, Haifa and Jaffa? And that’s without adding the scattered residents of the Negev and the Galilee living lawlessly. The peace dream of the Oslo withdrawals and a unilateral withdrawal from Gaza would have caused any sane person to wake up. Especially when you see the rampant among our neighbors.
-
using the Dominant Strategy being with God
Like the rest of you, I’m trying to understand the Hamas strategy.
On the surface, it looks insane. There’s no real hope of conquering Israel, and no hope it will make anything better for anyone. Nor can any “expert” explain their strategy without appeal to some form of group insanity.
But Hamas seems too capable to be dismissed as crazy people. And their Iranian handlers are likely not insane either.
So I rule out “making anything better” as a Hamas objective.
What is left?
Israel’s response will (necessarily) create civilian hardship in Gaza that is likely to shock the civilized world. And that will, in theory, weaken Israel’s holocaust narrative that is – by far – it’s most valuable asset.
*Looks to me as if Hamas is playing a long game. Step one, weaken the Holocaust narrative and gain more militant supporters across the region. All it will cost Hamas is severe hardship for 1.7 million people on their side. But few of those people were thriving.
That makes Saudi Arabia the most important player in this drama. When and if they take a side, the new narrative is formed.*
{Note: I don’t know anything about this topic. But neither do the experts. None saw this coming.} 3:52 PM · Oct 9, 2023
The Holocaust is not the “card” that allows Israel to exist. Israel has a right to exist as the homeland for the exiled people of Israel.
Playing the Holocaust card allows Israel to exist without God and his promises.
The push to create an impossible confrontation while using children, elderly and women freely as barriers, is in fact an attempt to delegitimize the high ground that the Holocaust card pulls. It claims that the Jews are also Nazis.
But that carpet God fearing people don’t stand on.
We have returned home. Whoever doesn’t like that it’s their problem. Whoever attempts to stop that is cursed firstly from God and accordingly so by Israel.
The genocide that God demanded done to the Canaanites had it’s reasons. While we are getting closer to understanding them day by day that doesn’t mean that this is God’s answer for us today (but that is for another post)
-
using the Dominant Strategy being with God
Like the rest of you, I’m trying to understand the Hamas strategy.
On the surface, it looks insane. There’s no real hope of conquering Israel, and no hope it will make anything better for anyone. Nor can any “expert” explain their strategy without appeal to some form of group insanity.
But Hamas seems too capable to be dismissed as crazy people. And their Iranian handlers are likely not insane either.
So I rule out “making anything better” as a Hamas objective.
What is left?
Israel’s response will (necessarily) create civilian hardship in Gaza that is likely to shock the civilized world. And that will, in theory, weaken Israel’s holocaust narrative that is – by far – it’s most valuable asset.
*Looks to me as if Hamas is playing a long game. Step one, weaken the Holocaust narrative and gain more militant supporters across the region. All it will cost Hamas is severe hardship for 1.7 million people on their side. But few of those people were thriving.
That makes Saudi Arabia the most important player in this drama. When and if they take a side, the new narrative is formed.*
{Note: I don’t know anything about this topic. But neither do the experts. None saw this coming.} 3:52 PM · Oct 9, 2023
The Holocaust is not the “card” that allows Israel to exist. Israel has a right to exist as the homeland for the exiled people of Israel.
Playing the Holocaust card allows Israel to exist without God and his promises.
The push to create an impossible confrontation while using children, elderly and women freely as barriers, is in fact an attempt to delegitimize the high ground that the Holocaust card pulls. It claims that the Jews are also Nazis.
But that carpet God fearing people don’t stand on.
We have returned home. Whoever doesn’t like that it’s their problem. Whoever attempts to stop that is cursed firstly from God and accordingly so by Israel.
The genocide that God demanded done to the Canaanites had it’s reasons. While we are getting closer to understanding them day by day that doesn’t mean that this is God’s answer for us today (but that is for another post)
-
help i need somebody
Acknowledging that we need help and/or support and reaching out helps all. The alternative when we don’t ask for it, is not only bad for us, but also for others.
Have we come to this world to be alone? Is not man a social being? We have responsibilities not only to ourselves but to our parents, siblings, spouses and children and all of this is just the start.
As social beings connected to society at large we need to know how to ask and know how to give. Does there exist one is perfect and has everything? Does not everyone have something that can help the other? Does not the other have something that can help me?
The harmony exists when each give and take. But the ego, distrust, fear and jealousy doesn’t allow harmony to take place.
May we raise up to be as the angels of God and give and take as they do, in Gods spirit.
-
help i need somebody
Acknowledging that we need help and/or support and reaching out helps all. The alternative when we don’t ask for it, is not only bad for us, but also for others.
Have we come to this world to be alone? Is not man a social being? We have responsibilities not only to ourselves but to our parents, siblings, spouses and children and all of this is just the start.
As social beings connected to society at large we need to know how to ask and know how to give. Does there exist one is perfect and has everything? Does not everyone have something that can help the other? Does not the other have something that can help me?
The harmony exists when each give and take. But the ego, distrust, fear and jealousy doesn’t allow harmony to take place.
May we raise up to be as the angels of God and give and take as they do, in Gods spirit.
-
שיקרע עלי שיקרע
שיקרע המסך בן הארץ לשמים. לצעוק בכל מה שיש שיקרע עלי שיקרע
את העולם כולו אשכח
אני לבד עם אלוהי
שיקרע, שיקרע
שיקרע עלי.אחרת אין חיים
עיבוד לפי “שיר הצנחנים”
-
Have you turned on "waze" for your trip today?
Have you turned on “waze” for your trip today?
Are we going on that same road as yesterday and the day before? Is the road available? Are things the same, or have they changed? God want to guide us everyday, always. But he can only guide us if we turn on his “waze” and follow his path.
Do you want “waze”? Do you what to be on-line to God’s instruction and direction? Or are you to busy…
-
שיקרע עלי שיקרע
שיקרע המסך בן הארץ לשמים. לצעוק בכל מה שיש שיקרע עלי שיקרע
את העולם כולו אשכח
אני לבד עם אלוהי
שיקרע, שיקרע
שיקרע עלי.אחרת אין חיים
עיבוד לפי “שיר הצנחנים”
-
Have you turned on "waze" for your trip today?
Have you turned on “waze” for your trip today?
Are we going on that same road as yesterday and the day before? Is the road available? Are things the same, or have they changed? God want to guide us everyday, always. But he can only guide us if we turn on his “waze” and follow his path.
Do you want “waze”? Do you what to be on-line to God’s instruction and direction? Or are you to busy…
-
What a glutton I am
What a glutton I am. Am I not full of personal pride, greed? Do I not have whims of wrath, envy & lust? Do I not explain myself away freely as an excuse for my laziness, self-centeredness and general disinterest others (close and far)?
So while I am full of it, so does God when he cleans a purifies me has more room to add his spirit. For if I was a person of great virtues by nature, what can God clean of me?
Ezekiel tells us The man said to me, “Son of man, watch closely, listen carefully, and pay attention to everything I show you, for you have been brought here so that I can show it to you. Tell the house of Israel everything you see.”(Ezekiel 40:4) וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶיךָ֩ וּבְאָזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אֹותָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאֹֽותְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃(יחזקאל פרק מ פסוק ד) He then tells us about the building of a great temple to God. Going into the measurements of each part.
He said to me: “Son of man, this is the place of my throne and the place for the soles of my feet, where I will live among the people of Israel forever. The house of Israel will no longer profane my holy name, neither they nor their kings, by their spiritual prostitution or by the pillars of their kings set up when they die. (Ezekiel 43:7) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְקֹ֣ום כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקֹום֙ כַּפֹּ֣ות רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּתֹ֥וךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹולָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ עֹ֣וד בֵּֽית־יִשְׂ֠רָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֨ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּֽמֹותָֽם׃(יחזקאל פרק מג פסוק ז)
It’s all for the purpose. Of God dwelling in with us always.
It’s not that we are pure or perfect. The opposite is true. Only when we comprehend this and accept God and his purifying us can we have him truly live inside of us always.
קַדְּשׁוּ־צֹום֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְזַֽעֲק֖וּ אֶל־יְהֹוָֽה׃(יואל פרק א פסוק יד) Announce a holy fast; proclaim a sacred assembly. Gather the elders and all the inhabitants of the land to the temple of the LORD your God, and cry out to the LORD.
וִֽיהוּדָ֖ה לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירֽוּשָׁלִַ֖ם לְדֹ֥ור וָדֹֽור׃ וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהֹוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיֹּֽון׃ (יואל פרק ד פסוק כ-כא) But Judah will reside securely forever,
and Jerusalem will be secure from one generation to the next.
I will avenge their blood that I had not previously acquitted.
It is the Lord who dwells in Zion!The result of God showing himself to the world has catastrophic effects to what doesn’t connect to him.
נָ֥חָה שָֽׁקְטָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פָּֽצְח֖וּ רִנָּֽה׃(ישעיהו פרק יד פסוק ז) The whole earth rests and is quiet; they break into song. (Isaiah 14:7)
-
What a glutton I am
What a glutton I am. Am I not full of personal pride, greed? Do I not have whims of wrath, envy & lust? Do I not explain myself away freely as an excuse for my laziness, self-centeredness and general disinterest others (close and far)?
So while I am full of it, so does God when he cleans a purifies me has more room to add his spirit. For if I was a person of great virtues by nature, what can God clean of me?
Ezekiel tells us The man said to me, “Son of man, watch closely, listen carefully, and pay attention to everything I show you, for you have been brought here so that I can show it to you. Tell the house of Israel everything you see.”(Ezekiel 40:4) וַיְדַבֵּ֨ר אֵלַ֜י הָאִ֗ישׁ בֶּן־אָדָ֡ם רְאֵ֣ה בְעֵינֶיךָ֩ וּבְאָזְנֶ֨יךָ שְּׁמָ֜ע וְשִׂ֣ים לִבְּךָ֗ לְכֹ֤ל אֲשֶׁר־אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אֹותָ֔ךְ כִּ֛י לְמַ֥עַן הַרְאֹֽותְכָ֖ה הֻבָ֣אתָה הֵ֑נָּה הַגֵּ֛ד אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃(יחזקאל פרק מ פסוק ד) He then tells us about the building of a great temple to God. Going into the measurements of each part.
He said to me: “Son of man, this is the place of my throne and the place for the soles of my feet, where I will live among the people of Israel forever. The house of Israel will no longer profane my holy name, neither they nor their kings, by their spiritual prostitution or by the pillars of their kings set up when they die. (Ezekiel 43:7) וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ אֶת־מְקֹ֣ום כִּסְאִ֗י וְאֶת־מְקֹום֙ כַּפֹּ֣ות רַגְלַ֔י אֲשֶׁ֧ר אֶשְׁכָּן־שָׁ֛ם בְּתֹ֥וךְ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְעֹולָ֑ם וְלֹ֣א יְטַמְּא֣וּ עֹ֣וד בֵּֽית־יִשְׂ֠רָאֵל שֵׁ֣ם קָדְשִׁ֞י הֵ֤מָּה וּמַלְכֵיהֶם֨ בִּזְנוּתָ֔ם וּבְפִגְרֵ֥י מַלְכֵיהֶ֖ם בָּֽמֹותָֽם׃(יחזקאל פרק מג פסוק ז)
It’s all for the purpose. Of God dwelling in with us always.
It’s not that we are pure or perfect. The opposite is true. Only when we comprehend this and accept God and his purifying us can we have him truly live inside of us always.
קַדְּשׁוּ־צֹום֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וְזַֽעֲק֖וּ אֶל־יְהֹוָֽה׃(יואל פרק א פסוק יד) Announce a holy fast; proclaim a sacred assembly. Gather the elders and all the inhabitants of the land to the temple of the LORD your God, and cry out to the LORD.
וִֽיהוּדָ֖ה לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירֽוּשָׁלִַ֖ם לְדֹ֥ור וָדֹֽור׃ וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהֹוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיֹּֽון׃ (יואל פרק ד פסוק כ-כא) But Judah will reside securely forever,
and Jerusalem will be secure from one generation to the next.
I will avenge their blood that I had not previously acquitted.
It is the Lord who dwells in Zion!The result of God showing himself to the world has catastrophic effects to what doesn’t connect to him.
נָ֥חָה שָֽׁקְטָ֖ה כָּל־הָאָ֑רֶץ פָּֽצְח֖וּ רִנָּֽה׃(ישעיהו פרק יד פסוק ז) The whole earth rests and is quiet; they break into song. (Isaiah 14:7)
-
Will AI Understand Us Better Than How We Understand Ourselves
Will it be intuitive enough to know alone?
Will it be inquisitive to ask questions until it understands what we really want?
Or will it continue as usual?
original from university of london computer science newsletter 53 march 1973
-
Will AI Understand Us Better Than How We Understand Ourselves
Will it be intuitive enough to know alone?
Will it be inquisitive to ask questions until it understands what we really want?
Or will it continue as usual?
original from university of london computer science newsletter 53 march 1973 -
Aleph Bet Of Israels Unity
The unity of God’s people Israel is a dream which as days pass seems further and further apart.
The connecting element of the people of Israel starts with God, surrounds the TaNaCh (Hebrew Bible aka “Old Testament”) and that connecting Jewish language be it Hebrew, Yiddish, Ladino, Mozarabic, Levantine Arabic, Aramaic & others which use the Hebrew alphabet as it’s base.
That alphabet which changed it’s shape during dramatically at each diaspora first the Egyptian exile from Proto-Sinaitic script to Paleo-Hebrew and then again at the Babylonian exile to Assyrian aka “Ashurit” script and during the Roman exile and developed styles according to the lands they lived cursive and block letters according to Jewish centers some in a more German (Ashkenazic) style others in more Spanish (Sephardic) styles, some easier for the modern Hebrew speaking Jew to read some very very difficult.
When one develops a a lettering style or font (typeface for printing) designers look for several things.
- The first thing they consider is the purpose of the font.
- What the font will be used for.
- What message it should convey.
- What is the audience that will be reading it.
- What are the audiences expectations are.
- The legibility of the font.
- Is it easy to read.
- Does it cause eye strain.
- Aesthetics of the font.
- The font looks good.
- It fits in with the overall design of the project.
וַיֹּ֨אמֶר יְהֺוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶֽהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתֹּורָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהֹֽורֹתָֽם׃(שמות פרק כד פסוק יב) The LORD said to Moses, “Come up to me on the mountain and remain there, and I will give you the stone tablets with the law and the commandments that I have written, so that you may teach them.” (Exodus 24:12)
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־משֶׁ֗ה כְּכַלֹּתֹו֙ לְדַבֵּ֤ר אִתֹּו֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָֽעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃(שמות פרק לא פסוק יח) When the Lord finished speaking to Moses on Mount Sinai, he gave him the two tablets of the covenant law, the tablets of stone inscribed by the finger of God. (Exodus 31:18)
וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַֽעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃ וַיִּשְׁמַ֧ע יְהֹושֻׁ֛עַ אֶת־קֹ֥ול הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־משֶׁ֔ה קֹ֥ול מִלְחָמָ֖ה בַּמַּֽחֲנֶֽה׃(שמות פרק לב פסוק טז-שמות פרק לב פסוק יז)
Moses turned and went down from the mountain with the two tablets of the testimony in his hands. The tablets were written on both sides—they were written on the front and on the back. Now the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, engraved on the tablets. (Exodus 32:15-16)
וַיֹּ֤אמֶר יְהֺוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִֽאשֹׁנִ֑ים וְכָֽתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִֽאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃(שמות פרק לד פסוק א)
The New Tablets of the Covenant - The LORD said to Moses, “Cut out two tablets of stone like the first, and I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you smashed.
On the Stone Tablets that God gave Moshe on Har Sinai which were inscribed the Ten Sayings aka “Ten Commandments”. The words were engraved/inscribed (?) by the finger of God.
And God is writing on stone, the lettering on these tablets were done so be the ultimate designer, creator of the universe sky and land who had in mind a least all the above points.
- The first thing they consider is the purpose of the font.
- What the font will be used for.
- What message it should convey.
- What is the audience that will be reading it.
- What are the audiences expectations are.
- The legibility of the font.
- Is it easy to read and understand.
- Does it cause eye strain.
- Has clear and simple shapes, avoiding too much ornamentation, and making sure the spacing is consistent.
- The lettering should be legible, even from a distance. This means using large enough letters and making sure the contrast between the letters and the background is high enough.
- Aesthetics of the font.
- The font looks good.
- It fits in with the overall design of the project.
- Consistent throughout the piece. This means using the same font, size, and spacing throughout.
- Balanced and visually appealing. This means using different weights and sizes of letters to create a sense of rhythm and movement.
- Creative and original your own personal style and flair to create something unique.
- When God designed the stone tablets, what did he have in mind?
- For what? For the Stone Tables.
- What was the purpose of the ten saying? To give a base for instructions on how to live under and with God.
- What was the project? A creation that this is the singly one time written sayings that he put forward unto mankind written by himself and not via a third party prophet. does he wants to bring forward the that the fact that he’s putting it forward himself?
- To who did he plan to give these tablets to? He was given to the people of Israel like spent the past 400 years as enslaved people in the land of Egypt.
- What experience does God want? The people of Israel who received the tablets already exclaimed “We will do and hear” (Exodus 27:7) the ultimate complete acceptance of going forward and doing whatever God wants and God shows them and will serve them and bring themselves completely in his hands
- Is is a one-time project or one for the future to come? We can see that the outcome of this project as written was to put a copy of the original tablets in the ark of the covenant. So God’s design was one for future generations they would be able to see and read and understand what was written. But this is only true for the post Egyptian exile population but also those who grow up and lived in the land of Canaan as for the post Babylonian exile the people did not have the copy of the ten saying nor the ark.
So the first thing that we know here is that the language and script that they were accustomed to over the past 400 years was the Egyptian script that existed in there surroundings.
A possible example would be Proto-Sinaitic
from [https://www.ancient-hebrew.org/biblical-history/ten-commandments-in-hebrew.htm]The last lettering used by the united people of Israel would be Paleo-Hebrew. even pre Babylonian exile the nation was already divided and partially exiled. The dream of a united nation was repeated in the Prophets many times, as well as in the revolt that took place before and after the destruction of temples. exampled in use of paleo-hebrew on the first Jewish revolt coinage was issued in 66 ce
and second revolt 135 ce.
Hebrew type of the Modern Era
During the renaissance of Hebrew as a not just religious language from the late 18th century (The Haskalah, the Jewish Enlightenment) development of fonts for books and newspapers helped create the Modern Hebrew Type. The beginning of the 20th century provided a space for the progression of Hebrew typography as the possibilities of Israel becoming a Jewish state increased efforts in the promotion of a Hebrew revival. Unlike the historical transformation of Latin letterforms, which had been studied and anatomically structured since the Renaissance, Hebrew type did not experience major historical reform and improvements. According to Adi Stern, President of Bezelel Academy in Jerusalem, “The rules that regulated the writing of Hebrew text caused very little processes of change.” During the 20th century, however, a thorough examination of the Hebrew script from Jewish historical documents and objects resulted in the experimentation of Hebrew typeface designs. An increased population of immigrants influenced the growth of industry, in Eretz Israel, and necessities in the production of documents created a demand in the designing of modern Hebrew typography. Letterforms were to be perceived as complementary to the Jewish cultural identity and where developed through the research of ancient and historical texts. The favoured typographic styles integrated two major Hebrew scripts; Ashkenazi, formed in Europe, was influenced by Blackletter, a Medieval Gothic writing system used in Christian illuminated manuscripts. Letterforms were blocked with thick, bold horizontal strokes and contrasting thin vertical lines extending at the edge. In contrast, Sephardi script, developed in the Iberian Peninsula, the Middle East and North Africa, was influenced by Arabic calligraphy by which letterforms were placed closely together, appearing delicate with soft, organic curvilinear lines. source [https://digitalcommons.xula.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1045&context=fac_pub]
Renowned typographers and hebrew fonts of the modern era.
- Rafael Frank - Frank-Ruehl 1910 - in collaboration with Auto Rühl. It was a new letter unrelated to any tradition – neither of the beit midrash nor the writings of the Haskalah. But surprisingly, even religious people used it. Many Israeli books, newspapers and magazines use Frank Rühl as their main body text typeface.
- Miriam - uniform line thickness, slightly rounded corners, and simple letter shapes.
- Yaakov Haim Levitt (Jan Lewitt) - Haim 1930 -new sans-serif designs of the “Bauhaus” ascola. It is of important stature in the history of Hebrew type evolution, because it introduced the letter’s primary strokes not as blueprints of a typeface, but as an independent typeface of its own. Originally produced by the Warsaw based typefoundry Jan Idźkowski i S-ka in 1929 for the Yiddish market, Haim became very popular for headlines and titles in Palestine in the 1930s.
- Henri Friedlaender -Hadassah 1958 - legibility typeface, interpreting the traditional “serif” letter through a Modernist esthetic. Its robust weight, low stroke contrast, open counters, simplified forms, and somewhat rigid appearance make it easily readable at small point sizes. It was based on Ashkenazic letterforms, but as the designer minimized the contrast between the strokes to make it more readable even at small point sizes.
- Ismar David - David 1954 - planned each letter to fit on the same matrix and line up on the same baseline, in order to work on the line-casting machines then prevalent. By devising a scheme to divide the alphabet into three groups based on width, he was able to achieve a solid structure and a more even texture than was generally seen in Hebrew typefaces of the day. He tested and refined his design over years by pasting up letters in a wide variety of commercial graphic applications. The David typeface was a Hebrew family of type in three styles – upright, italic and sans serif – with each in three weights. David’s design was the antithesis of early twentieth century Hebrew typeface styles, which tended to be heavy and ornate1. Ismar David distilled the essence of Hebrew letterforms and characterized them with his own sense of design.
- Zvi Narkis ־ Narkiss 1950, seemed have less personality, and therefore to be more universal (figure 19, top). It was better suited for magazine and newspaper composition. It is more monotone then Narkiss Linotype and more uniform in construction. The Sephardic sharp corner on the bottom of “ , 0, and W was replaced by an Ashkenasic round bowL These foreign forms in an otherwise Sephardic letter achieved greater distinction between the characters and help the readability of The Narkissim font during the 1980s. It is a soft and gentle text typeface made for continuous reading. The font was designed for phototypesetting technology.
- Fransizka Baruch - Rambam, Rahel, Staam Hasofer 1933
- Eliyahu Koren created two fonts, Koren Bible Type and Hebrew Book Type1. He created Koren Bible Type for the specific purpose of printing The Koren Bible, published by Koren Publishers Jerusalem in 19621. The Koren books use two fonts created by Eliyahu Koren: Koren Tanakh Font and Koren Siddur Font. Koren Publishers Jerusalem has been restoring the original Rashi font in the 21st century.
- Theo Tzvi Hausmann together with Moshe Spitzer designed the Hatzvi typeface. Hatzvi was first cast by the Jerusalem Type Foundry in a bold weight as their first original design in 1956. Later extended with Light, Open (1958), and Medium styles.
- Tuvia Aharoni designed the Aharoni font
- Asher Oron created Oron font 1966 To be used together with Latin letters in various items, the Latin letter Univers (designed by the Swiss designer Adrian Frutiger) . In addition to the formal qualities of these letters, they had two other important features: they were designed in advance as a series consisting of weights - of varying degrees of thickness and width - and they were specially designed for the photo arrangement method.
Lettering styles
While there are many lettering styles that are not inclusive to specific languages. Some examples include:
Block lettering: This style is often used in signage and other applications where a clear and concise message is needed. However, it can be difficult to read in languages that use diacritics or other special characters.
- Script lettering: This style is often used for decorative purposes. However, it can be difficult to read in languages that have a lot of ascenders and descenders.
- Cursive lettering: This style is often used for personal writing. However, it can be difficult to read in languages that have a lot of complex characters.
- Calligraphic lettering: This style is often used for formal documents and other applications where a high level of artistry is desired. However, it can be difficult to read in languages that have a lot of unique characters.
- Serif: Serif fonts have small lines or flourishes at the ends of the strokes that make up the letters. They are often used in printed materials such as books and newspapers.
- Sans-serif/Modern: Sans-serif fonts do not have the small lines or flourishes at the ends of the strokes that make up the letters. They are often used in digital media such as websites and mobile apps.
- Script: Script fonts look like handwriting or calligraphy. They are often used for invitations and other formal documents.
- Display: Display fonts are designed to be used at larger sizes, such as for headlines or titles.
- Monospace: Monospace fonts have equal spacing between each character, which makes them useful for coding and other applications where precise alignment is important.
- Handwritten: Handwritten fonts look like they were written by hand. They are often used for personal projects such as greeting cards and invitations.
- Blackletter: Blackletter fonts have a Gothic or medieval look and feel. They are often used for titles and headings in printed materials.
- Art Deco: Art Deco lettering styles were popular in the 1920s and 1930s. They often feature geometric shapes, symmetrical designs, and a sense of glamour and elegance.
- Graffiti: Graffiti lettering styles are inspired by street art and often feature bold, exaggerated letterforms with decorative elements and vibrant colors.
- Retro/Vintage: Retro and vintage lettering styles evoke the design aesthetics of a particular era, such as the 1950s or 1970s. They can include various elements like bold letterforms, embellishments, and distressed textures.
The Unifying font
When looking at the past we also see a future of Israel’s redemption and ultimate unification as a people. What do we see as such: וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָֽנִיֵּ֖אל אֶת־הֶֽחָזֹ֑ון וָֽאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵ֥ה גָֽבֶר׃(דניאל פרק ח פסוק טו) https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Dan8:15&colored&random_call=true&date=1686215516
The tribes of Israel each have their own independent individual diversity. This is found to be difficult to bridge not only today but in essence since the creation of the people of Israel out of twelve brothers of four (five including Joseph’s wife Asenath, “the daughter of Potiphera, priest from the city of On) mothers each with their own “flag”.
Each with its own purpose and style, giving space, allowing room and having full acceptance of the other without undervaluing the other nor themselves. Such the tribes work at times in unison, and at other times separately.
- The first thing they consider is the purpose of the font.
-
Aleph Bet Of Israels Unity
The unity of God’s people Israel is a dream which as days pass seems further and further apart.
The connecting element of the people of Israel starts with God, surrounds the TaNaCh (Hebrew Bible aka “Old Testament”) and that connecting Jewish language be it Hebrew, Yiddish, Ladino, Mozarabic, Levantine Arabic, Aramaic & others which use the Hebrew alphabet as it’s base.
That alphabet which changed it’s shape during dramatically at each diaspora first the Egyptian exile from Proto-Sinaitic script to Paleo-Hebrew and then again at the Babylonian exile to Assyrian aka “Ashurit” script and during the Roman exile and developed styles according to the lands they lived cursive and block letters according to Jewish centers some in a more German (Ashkenazic) style others in more Spanish (Sephardic) styles, some easier for the modern Hebrew speaking Jew to read some very very difficult.
When one develops a a lettering style or font (typeface for printing) designers look for several things.
- The first thing they consider is the purpose of the font.
- What the font will be used for.
- What message it should convey.
- What is the audience that will be reading it.
- What are the audiences expectations are.
- The legibility of the font.
- Is it easy to read.
- Does it cause eye strain.
- Aesthetics of the font.
- The font looks good.
- It fits in with the overall design of the project.
וַיֹּ֨אמֶר יְהֺוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶֽהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתֹּורָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהֹֽורֹתָֽם׃(שמות פרק כד פסוק יב) The LORD said to Moses, “Come up to me on the mountain and remain there, and I will give you the stone tablets with the law and the commandments that I have written, so that you may teach them.” (Exodus 24:12)
וַיִּתֵּ֣ן אֶל־משֶׁ֗ה כְּכַלֹּתֹו֙ לְדַבֵּ֤ר אִתֹּו֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י שְׁנֵ֖י לֻחֹ֣ת הָֽעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע אֱלֹהִֽים׃(שמות פרק לא פסוק יח) When the Lord finished speaking to Moses on Mount Sinai, he gave him the two tablets of the covenant law, the tablets of stone inscribed by the finger of God. (Exodus 31:18)
וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַֽעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃ וַיִּשְׁמַ֧ע יְהֹושֻׁ֛עַ אֶת־קֹ֥ול הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־משֶׁ֔ה קֹ֥ול מִלְחָמָ֖ה בַּמַּֽחֲנֶֽה׃(שמות פרק לב פסוק טז-שמות פרק לב פסוק יז)
Moses turned and went down from the mountain with the two tablets of the testimony in his hands. The tablets were written on both sides—they were written on the front and on the back. Now the tablets were the work of God, and the writing was the writing of God, engraved on the tablets. (Exodus 32:15-16)
וַיֹּ֤אמֶר יְהֺוָה֙ אֶל־משֶׁ֔ה פְּסָל־לְךָ֛ שְׁנֵֽי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִֽאשֹׁנִ֑ים וְכָֽתַבְתִּי֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִֽאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שִׁבַּֽרְתָּ׃(שמות פרק לד פסוק א)
The New Tablets of the Covenant - The LORD said to Moses, “Cut out two tablets of stone like the first, and I will write on the tablets the words that were on the first tablets, which you smashed.
On the Stone Tablets that God gave Moshe on Har Sinai which were inscribed the Ten Sayings aka “Ten Commandments”. The words were engraved/inscribed (?) by the finger of God.
And God is writing on stone, the lettering on these tablets were done so be the ultimate designer, creator of the universe sky and land who had in mind a least all the above points.
- The first thing they consider is the purpose of the font.
- What the font will be used for.
- What message it should convey.
- What is the audience that will be reading it.
- What are the audiences expectations are.
- The legibility of the font.
- Is it easy to read and understand.
- Does it cause eye strain.
- Has clear and simple shapes, avoiding too much ornamentation, and making sure the spacing is consistent.
- The lettering should be legible, even from a distance. This means using large enough letters and making sure the contrast between the letters and the background is high enough.
- Aesthetics of the font.
- The font looks good.
- It fits in with the overall design of the project.
- Consistent throughout the piece. This means using the same font, size, and spacing throughout.
- Balanced and visually appealing. This means using different weights and sizes of letters to create a sense of rhythm and movement.
- Creative and original your own personal style and flair to create something unique.
- When God designed the stone tablets, what did he have in mind?
- For what? For the Stone Tables.
- What was the purpose of the ten saying? To give a base for instructions on how to live under and with God.
- What was the project? A creation that this is the singly one time written sayings that he put forward unto mankind written by himself and not via a third party prophet. does he wants to bring forward the that the fact that he’s putting it forward himself?
- To who did he plan to give these tablets to? He was given to the people of Israel like spent the past 400 years as enslaved people in the land of Egypt.
- What experience does God want? The people of Israel who received the tablets already exclaimed “We will do and hear” (Exodus 27:7) the ultimate complete acceptance of going forward and doing whatever God wants and God shows them and will serve them and bring themselves completely in his hands
- Is is a one-time project or one for the future to come? We can see that the outcome of this project as written was to put a copy of the original tablets in the ark of the covenant. So God’s design was one for future generations they would be able to see and read and understand what was written. But this is only true for the post Egyptian exile population but also those who grow up and lived in the land of Canaan as for the post Babylonian exile the people did not have the copy of the ten saying nor the ark.
So the first thing that we know here is that the language and script that they were accustomed to over the past 400 years was the Egyptian script that existed in there surroundings.
A possible example would be Proto-Sinaitic
from [https://www.ancient-hebrew.org/biblical-history/ten-commandments-in-hebrew.htm]The last lettering used by the united people of Israel would be Paleo-Hebrew. even pre Babylonian exile the nation was already divided and partially exiled. The dream of a united nation was repeated in the Prophets many times, as well as in the revolt that took place before and after the destruction of temples. exampled in use of paleo-hebrew on the first Jewish revolt coinage was issued in 66 ce
and second revolt 135 ce.Hebrew type of the Modern Era
During the renaissance of Hebrew as a not just religious language from the late 18th century (The Haskalah, the Jewish Enlightenment) development of fonts for books and newspapers helped create the Modern Hebrew Type. The beginning of the 20th century provided a space for the progression of Hebrew typography as the possibilities of Israel becoming a Jewish state increased efforts in the promotion of a Hebrew revival. Unlike the historical transformation of Latin letterforms, which had been studied and anatomically structured since the Renaissance, Hebrew type did not experience major historical reform and improvements. According to Adi Stern, President of Bezelel Academy in Jerusalem, “The rules that regulated the writing of Hebrew text caused very little processes of change.” During the 20th century, however, a thorough examination of the Hebrew script from Jewish historical documents and objects resulted in the experimentation of Hebrew typeface designs. An increased population of immigrants influenced the growth of industry, in Eretz Israel, and necessities in the production of documents created a demand in the designing of modern Hebrew typography. Letterforms were to be perceived as complementary to the Jewish cultural identity and where developed through the research of ancient and historical texts. The favoured typographic styles integrated two major Hebrew scripts; Ashkenazi, formed in Europe, was influenced by Blackletter, a Medieval Gothic writing system used in Christian illuminated manuscripts. Letterforms were blocked with thick, bold horizontal strokes and contrasting thin vertical lines extending at the edge. In contrast, Sephardi script, developed in the Iberian Peninsula, the Middle East and North Africa, was influenced by Arabic calligraphy by which letterforms were placed closely together, appearing delicate with soft, organic curvilinear lines. source [https://digitalcommons.xula.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1045&context=fac_pub]
Renowned typographers and hebrew fonts of the modern era.
- Rafael Frank - Frank-Ruehl 1910 - in collaboration with Auto Rühl. It was a new letter unrelated to any tradition – neither of the beit midrash nor the writings of the Haskalah. But surprisingly, even religious people used it. Many Israeli books, newspapers and magazines use Frank Rühl as their main body text typeface.
- Miriam - uniform line thickness, slightly rounded corners, and simple letter shapes.
- Yaakov Haim Levitt (Jan Lewitt) - Haim 1930 -new sans-serif designs of the “Bauhaus” ascola. It is of important stature in the history of Hebrew type evolution, because it introduced the letter’s primary strokes not as blueprints of a typeface, but as an independent typeface of its own. Originally produced by the Warsaw based typefoundry Jan Idźkowski i S-ka in 1929 for the Yiddish market, Haim became very popular for headlines and titles in Palestine in the 1930s.
- Henri Friedlaender -Hadassah 1958 - legibility typeface, interpreting the traditional “serif” letter through a Modernist esthetic. Its robust weight, low stroke contrast, open counters, simplified forms, and somewhat rigid appearance make it easily readable at small point sizes. It was based on Ashkenazic letterforms, but as the designer minimized the contrast between the strokes to make it more readable even at small point sizes.
- Ismar David - David 1954 - planned each letter to fit on the same matrix and line up on the same baseline, in order to work on the line-casting machines then prevalent. By devising a scheme to divide the alphabet into three groups based on width, he was able to achieve a solid structure and a more even texture than was generally seen in Hebrew typefaces of the day. He tested and refined his design over years by pasting up letters in a wide variety of commercial graphic applications. The David typeface was a Hebrew family of type in three styles – upright, italic and sans serif – with each in three weights. David’s design was the antithesis of early twentieth century Hebrew typeface styles, which tended to be heavy and ornate1. Ismar David distilled the essence of Hebrew letterforms and characterized them with his own sense of design.
- Zvi Narkis ־ Narkiss 1950, seemed have less personality, and therefore to be more universal (figure 19, top). It was better suited for magazine and newspaper composition. It is more monotone then Narkiss Linotype and more uniform in construction. The Sephardic sharp corner on the bottom of “ , 0, and W was replaced by an Ashkenasic round bowL These foreign forms in an otherwise Sephardic letter achieved greater distinction between the characters and help the readability of The Narkissim font during the 1980s. It is a soft and gentle text typeface made for continuous reading. The font was designed for phototypesetting technology.
- Fransizka Baruch - Rambam, Rahel, Staam Hasofer 1933
- Eliyahu Koren created two fonts, Koren Bible Type and Hebrew Book Type1. He created Koren Bible Type for the specific purpose of printing The Koren Bible, published by Koren Publishers Jerusalem in 19621. The Koren books use two fonts created by Eliyahu Koren: Koren Tanakh Font and Koren Siddur Font. Koren Publishers Jerusalem has been restoring the original Rashi font in the 21st century.
- Theo Tzvi Hausmann together with Moshe Spitzer designed the Hatzvi typeface. Hatzvi was first cast by the Jerusalem Type Foundry in a bold weight as their first original design in 1956. Later extended with Light, Open (1958), and Medium styles.
- Tuvia Aharoni designed the Aharoni font
- Asher Oron created Oron font 1966 To be used together with Latin letters in various items, the Latin letter Univers (designed by the Swiss designer Adrian Frutiger) . In addition to the formal qualities of these letters, they had two other important features: they were designed in advance as a series consisting of weights - of varying degrees of thickness and width - and they were specially designed for the photo arrangement method.
Lettering styles
While there are many lettering styles that are not inclusive to specific languages. Some examples include:
Block lettering: This style is often used in signage and other applications where a clear and concise message is needed. However, it can be difficult to read in languages that use diacritics or other special characters.
- Script lettering: This style is often used for decorative purposes. However, it can be difficult to read in languages that have a lot of ascenders and descenders.
- Cursive lettering: This style is often used for personal writing. However, it can be difficult to read in languages that have a lot of complex characters.
- Calligraphic lettering: This style is often used for formal documents and other applications where a high level of artistry is desired. However, it can be difficult to read in languages that have a lot of unique characters.
- Serif: Serif fonts have small lines or flourishes at the ends of the strokes that make up the letters. They are often used in printed materials such as books and newspapers.
- Sans-serif/Modern: Sans-serif fonts do not have the small lines or flourishes at the ends of the strokes that make up the letters. They are often used in digital media such as websites and mobile apps.
- Script: Script fonts look like handwriting or calligraphy. They are often used for invitations and other formal documents.
- Display: Display fonts are designed to be used at larger sizes, such as for headlines or titles.
- Monospace: Monospace fonts have equal spacing between each character, which makes them useful for coding and other applications where precise alignment is important.
- Handwritten: Handwritten fonts look like they were written by hand. They are often used for personal projects such as greeting cards and invitations.
- Blackletter: Blackletter fonts have a Gothic or medieval look and feel. They are often used for titles and headings in printed materials.
- Art Deco: Art Deco lettering styles were popular in the 1920s and 1930s. They often feature geometric shapes, symmetrical designs, and a sense of glamour and elegance.
- Graffiti: Graffiti lettering styles are inspired by street art and often feature bold, exaggerated letterforms with decorative elements and vibrant colors.
- Retro/Vintage: Retro and vintage lettering styles evoke the design aesthetics of a particular era, such as the 1950s or 1970s. They can include various elements like bold letterforms, embellishments, and distressed textures.
The Unifying font
When looking at the past we also see a future of Israel’s redemption and ultimate unification as a people. What do we see as such: וַיְהִ֗י בִּרְאֹתִ֛י אֲנִ֥י דָֽנִיֵּ֖אל אֶת־הֶֽחָזֹ֑ון וָֽאֲבַקְשָׁ֣ה בִינָ֔ה וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד לְנֶגְדִּ֖י כְּמַרְאֵ֥ה גָֽבֶר׃(דניאל פרק ח פסוק טו) https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Dan8:15&colored&random_call=true&date=1686215516
The tribes of Israel each have their own independent individual diversity. This is found to be difficult to bridge not only today but in essence since the creation of the people of Israel out of twelve brothers of four (five including Joseph’s wife Asenath, “the daughter of Potiphera, priest from the city of On) mothers each with their own “flag”.
Each with its own purpose and style, giving space, allowing room and having full acceptance of the other without undervaluing the other nor themselves. Such the tribes work at times in unison, and at other times separately.
- The first thing they consider is the purpose of the font.
-
Clear mind
Once my mind is clear you don’t want to mess with me. (Scott Adams)
A cleared mind has made the decision that no matter the consequences it has its purpose and path.
That place of checking and figuring and wondering have gone. Now is that time of action.
Clear minds cut through bullshit better then anything, just be careful that it isn’t just an adrenaline high.
-
Clear mind
Once my mind is clear you don’t want to mess with me. (Scott Adams)
A cleared mind has made the decision that no matter the consequences it has its purpose and path.
That place of checking and figuring and wondering have gone. Now is that time of action.
Clear minds cut through bullshit better then anything, just be careful that it isn’t just an adrenaline high.
-
The balance
We hear people wanting a balance in life. A balance between what exactly? A balance like the YinYang? A balance between negatives like good and evil?
Isn’t that nice? Don’t we enjoy hearing things like this?
Don’t we all just want to HAVE OUR CAKE AND EAT IT (TOO).
Are we willing at all to hear the truth?God is willing to show us his truth. He is willing to enter our hearts and open them. If we are willing…
When we are born, our humanity/humaneness is born with us. God also plants within each of us his spirit. Our existence is to embrace his spirit as the basis of our existence and completely put aside our frail and lying humanity. There is no balance between our humanity and God’s spirit. There is only ongoing war with no peace-fires. Satan sells us balance, telling us that we can have both spiritually and humanity. But only if we forgo completely to God’s spirit can we start to live. And it’s not “just once” It is an ongoing process.
“Look! I have set before you today life and prosperity on the one hand, and death and disaster on the other. What I am commanding you today is to love the LORD your God, to walk in his ways, and to obey his commandments, his statutes, and his ordinances. Then you will live and become numerous and the LORD your God will bless you in the land that you are about to possess.(Deut 30:15-16)
רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיֹּ֔ום אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטֹּ֑וב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֺוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְֺותָ֖יו וְחֻקֹּתָ֥יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֺוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃(דברים פרק ל פסוק טו-טז) -
The balance
We hear people wanting a balance in life. A balance between what exactly? A balance like the YinYang? A balance between negatives like good and evil?
Isn’t that nice? Don’t we enjoy hearing things like this?
Don’t we all just want to HAVE OUR CAKE AND EAT IT (TOO).
Are we willing at all to hear the truth?God is willing to show us his truth. He is willing to enter our hearts and open them. If we are willing…
When we are born, our humanity/humaneness is born with us. God also plants within each of us his spirit. Our existence is to embrace his spirit as the basis of our existence and completely put aside our frail and lying humanity. There is no balance between our humanity and God’s spirit. There is only ongoing war with no peace-fires. Satan sells us balance, telling us that we can have both spiritually and humanity. But only if we forgo completely to God’s spirit can we start to live. And it’s not “just once” It is an ongoing process.
“Look! I have set before you today life and prosperity on the one hand, and death and disaster on the other. What I am commanding you today is to love the LORD your God, to walk in his ways, and to obey his commandments, his statutes, and his ordinances. Then you will live and become numerous and the LORD your God will bless you in the land that you are about to possess.(Deut 30:15-16)
רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיֹּ֔ום אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטֹּ֑וב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יְהֺוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְֺותָ֖יו וְחֻקֹּתָ֥יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֺוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃(דברים פרק ל פסוק טו-טז) -
Levitation
From Wikipedia:
Levitation (physics), the process by which an object is suspended against gravity, in a stable position without solid physical contact Levitation (paranormal), the claimed paranormal phenomenon of levitation, occurring without any scientific explanation Levitation (illusion), an illusion where a magician levitates somebody or something Levitation of saints, a mystical phenomenon attributed to some saints.
I have a history of dreams with myself floating in the air. This morning again I was woken after such a dream.
Life is normal, I just can float about. The weight of gravity effects me as I please it to, or not.
Is it that I am completely free of the pressures of this world? No there here, but I am free to accept them or decide to ignore them.
When God is my rock of ages. My existence is totally dependent on him and nothing else. When walking into the furnace of fire is not what fears me, but the fear of walking into an existence which is godless.
Thank you God for you have shown and will continue to show me your path. Thank you God for giving me from your strength to choose you.
You must keep carefully all these commandments I am giving you today so that you may live, increase in number, and go in and occupy the land that the LORD promised to your ancestors.
כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום תִּשְׁמְר֣וּן לַֽעֲשֹׂ֑ות לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֺוָ֖ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶֽם׃(דברים פרק ח פסוק א)
-
Levitation
From Wikipedia:
Levitation (physics), the process by which an object is suspended against gravity, in a stable position without solid physical contact Levitation (paranormal), the claimed paranormal phenomenon of levitation, occurring without any scientific explanation Levitation (illusion), an illusion where a magician levitates somebody or something Levitation of saints, a mystical phenomenon attributed to some saints.
I have a history of dreams with myself floating in the air. This morning again I was woken after such a dream.
Life is normal, I just can float about. The weight of gravity effects me as I please it to, or not.
Is it that I am completely free of the pressures of this world? No there here, but I am free to accept them or decide to ignore them.
When God is my rock of ages. My existence is totally dependent on him and nothing else. When walking into the furnace of fire is not what fears me, but the fear of walking into an existence which is godless.
Thank you God for you have shown and will continue to show me your path. Thank you God for giving me from your strength to choose you.
You must keep carefully all these commandments I am giving you today so that you may live, increase in number, and go in and occupy the land that the LORD promised to your ancestors.
כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום תִּשְׁמְר֣וּן לַֽעֲשֹׂ֑ות לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהֺוָ֖ה לַֽאֲבֹֽתֵיכֶֽם׃(דברים פרק ח פסוק א)
-
מי שרוצה להגיע ליעד
קראת באיזה ספר משפט שמי שרוצה להגיע ליעד (מטרה בחיים) צריך לכתוב את זה חמש עשרה פעמים כל יום, ואחרי כמה זמן כמו נס זה מתגשם. ברור הטכניקות של כתות זה לא זה, אבל זה כן העיר בליבי שוב הצורך להתחדד להתמקד במה מטרתי בחיים ולא לפחד לחזור על זה ולהתפלל עבור זה כמה וכמה פעמים ביום.
וזה לאפשר לאלוהים לגאול אותי ולהחליף לב הבשר שבי ללב אלוהי.
ע֤וּרִי צָפֹון֙ וּבֹ֣ואִי תֵימָ֔ן הָפִ֥יחִי גַנִּ֖י יִזְּל֣וּ בְשָׂמָ֑יו יָבֹ֤א דֹודִי֙ לְגַנֹּ֔ו וְיֹאכַ֖ל פְּרִ֥י מְגָדָֽיו׃ (שיר השירים פרק ד פסוק טז)
-
מי שרוצה להגיע ליעד
קראת באיזה ספר משפט שמי שרוצה להגיע ליעד (מטרה בחיים) צריך לכתוב את זה חמש עשרה פעמים כל יום, ואחרי כמה זמן כמו נס זה מתגשם. ברור הטכניקות של כתות זה לא זה, אבל זה כן העיר בליבי שוב הצורך להתחדד להתמקד במה מטרתי בחיים ולא לפחד לחזור על זה ולהתפלל עבור זה כמה וכמה פעמים ביום.
וזה לאפשר לאלוהים לגאול אותי ולהחליף לב הבשר שבי ללב אלוהי.
ע֤וּרִי צָפֹון֙ וּבֹ֣ואִי תֵימָ֔ן הָפִ֥יחִי גַנִּ֖י יִזְּל֣וּ בְשָׂמָ֑יו יָבֹ֤א דֹודִי֙ לְגַנֹּ֔ו וְיֹאכַ֖ל פְּרִ֥י מְגָדָֽיו׃ (שיר השירים פרק ד פסוק טז)
-
Defamation, persecution and discrimination of minorities remembering day
I expect that Yom Hashoa v’Hagvura will be replaced by this.The Holocaust isn’t “in”, nether is National identity.
The creating of the push for Holocaust remembrance, was to prove that Israel has a right to exist. Those who pushed it no longer claim that.
-
Defamation, persecution and discrimination of minorities remembering day
I expect that Yom Hashoa v’Hagvura will be replaced by this.The Holocaust isn’t “in”, nether is National identity.
The creating of the push for Holocaust remembrance, was to prove that Israel has a right to exist. Those who pushed it no longer claim that.
-
כשרות-על-פי-הרבנים
אחרי כעשרים שנה שיצאתי מהדת עדיין שמרתי סביבה תומכת דת עבור… עבור אלו שתקועים שם. נגמר. זהו, לפני עם ועדה אין הבית שלי יותר אינקבטור לדת. אחרי שהגעתי להבנה הפשוטה הזה, הצלילות הדעת כבר לא מאפשרת לחזור אחורה.
אין כשרות על פי הרבנים אצלנו. נגמר. העיסוק הזה אין מקום בליבי, בשכלי בנשמתי וברוחי.
-
כשרות-על-פי-הרבנים
אחרי כעשרים שנה שיצאתי מהדת עדיין שמרתי סביבה תומכת דת עבור… עבור אלו שתקועים שם. נגמר. זהו, לפני עם ועדה אין הבית שלי יותר אינקבטור לדת. אחרי שהגעתי להבנה הפשוטה הזה, הצלילות הדעת כבר לא מאפשרת לחזור אחורה.
אין כשרות על פי הרבנים אצלנו. נגמר. העיסוק הזה אין מקום בליבי, בשכלי בנשמתי וברוחי.
-
When is dialog not an efficient technique in stopping aggression.
Dialog may not be an efficient technique in stopping aggression in certain situations. Here are a few examples:
Immediate physical danger: If a person is in immediate physical danger, attempting to engage in dialog may not be the best approach. In such cases, it is important to prioritize safety and take immediate action to protect oneself or others.
Extreme emotions: When a person is experiencing extreme emotions such as intense anger or rage, they may not be able to engage in dialog effectively. It may be necessary to wait until the person has calmed down before attempting to engage in a conversation.
Mental health issues: In cases where a person has mental health issues such as psychosis or severe depression, dialog may not be effective in stopping their aggression. These individuals may require professional help and support to manage their condition.
Power imbalance: When there is a significant power imbalance between the parties involved, dialog may not be an effective technique in stopping aggression. This could be the case in situations where there is an abusive relationship, workplace bullying, or systemic oppression.
In general, it is important to assess the situation and determine the best approach for stopping aggression. In some cases, dialog may be an effective technique, while in others, more immediate action or professional support may be required.
-
When is dialog not an efficient technique in stopping aggression.
Dialog may not be an efficient technique in stopping aggression in certain situations. Here are a few examples:
Immediate physical danger: If a person is in immediate physical danger, attempting to engage in dialog may not be the best approach. In such cases, it is important to prioritize safety and take immediate action to protect oneself or others.
Extreme emotions: When a person is experiencing extreme emotions such as intense anger or rage, they may not be able to engage in dialog effectively. It may be necessary to wait until the person has calmed down before attempting to engage in a conversation.
Mental health issues: In cases where a person has mental health issues such as psychosis or severe depression, dialog may not be effective in stopping their aggression. These individuals may require professional help and support to manage their condition.
Power imbalance: When there is a significant power imbalance between the parties involved, dialog may not be an effective technique in stopping aggression. This could be the case in situations where there is an abusive relationship, workplace bullying, or systemic oppression.
In general, it is important to assess the situation and determine the best approach for stopping aggression. In some cases, dialog may be an effective technique, while in others, more immediate action or professional support may be required.
-
והיו לעץ אחד
חלק מהותי בגאולת ישראל וגאולת העולם כולו היא שישראל יכריזו “יהוה אלהינו יהוה אחד” באחדות.
כפי שהיה במתן תורה. וַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ (שמות פרק יט פסוק ב) “ויחן שם ישראל”
הכוחות שדורשים לגרום שעם ישראל יהיה שסוע ומפולג יש לא מעט. יש שדיברו בעבר על “מדינת יהודה” מול “מדינת ישראל”. היום הנסיונות באים מכיוונים אחרים.
יש העומדים על פילוג כמו פרופ’ רחל אליאור “אתם לא אחים שלנו!” כשאחרים המשעשים ב“מדינת יהודה ומדינת ישראל - פתרון 4 המדינות”
אבל דבר אלוהים דורש אחדות.
דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יֹוסֵף֨ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑֯ו וְנָֽתַתִּי֩ אֹותָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֨ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃
וְהָי֨וּ הָֽעֵצִ֜ים אֲשֶׁ֨ר תִּכְתֹּ֧ב עֲלֵיהֶ֛ם בְּיָֽדְךָ֖ לְעֵֽינֵיהֶֽם׃ וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵחַ֨ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵֽבֵאתִ֥י אֹותָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃ וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְגֹ֨וי אֶחָ֤ד בָּאָ֨רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יִֽהְיֻה֯־עֹוד֙ לִשְׁנֵ֣י גֹויִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ עֹ֛וד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכֹ֖ות עֹֽוד׃ וְלֹ֧א יִֽטַּמְּא֣וּ עֹ֗וד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֨ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהֹֽושַׁעְתִּ֣י אֹותָ֗ם מִכֹּ֤ל מֹֽושְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְא֣וּ בָהֶ֔ם וְטִֽהַרְתִּ֤י אֹותָם֙ וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַֽאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃ וְעַבְדִּ֤י דָוִד֨ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרֹועֶ֥ה אֶחָ֖ד יִֽהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקֹּותַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אֹותָֽם׃ וְיָֽשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֨תִּי֨ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֹֽותֵיכֶ֑ם וְיָֽשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עֹולָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעֹולָֽם׃ וְכָֽרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁלֹ֔ום בְּרִ֥ית עֹולָ֖ם יִֽהְיֶ֣ה אֹותָ֑ם וּנְתַתִּים֨ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹותָ֔ם וְנָֽתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתֹוכָ֖ם לְעֹולָֽם׃ (יחזקאל לז:יט-לז:כו)
כי משכנראה מפספסים כולם היא שאין ברירה, אלוהים רואה אותנו כעם אחד ומטפל לא דתיים לחוד ולא חילונים לחוד לא בימיניים לחוד ולא בשמלנים לחודף אלא בעם ישראל עם אחד.
אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהֹוָה֨ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָֺו֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃ (ישעיהו פרק סד פסוק ח)
חייבים להתפלל לזה “והיו לעץ אחד”
-
והיו לעץ אחד
חלק מהותי בגאולת ישראל וגאולת העולם כולו היא שישראל יכריזו “יהוה אלהינו יהוה אחד” באחדות.
כפי שהיה במתן תורה. וַיִּסְע֣וּ מֵֽרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֨אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַיַּֽחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃ (שמות פרק יט פסוק ב) “ויחן שם ישראל”
הכוחות שדורשים לגרום שעם ישראל יהיה שסוע ומפולג יש לא מעט. יש שדיברו בעבר על “מדינת יהודה” מול “מדינת ישראל”. היום הנסיונות באים מכיוונים אחרים.
יש העומדים על פילוג כמו פרופ’ רחל אליאור “אתם לא אחים שלנו!” כשאחרים המשעשים ב“מדינת יהודה ומדינת ישראל - פתרון 4 המדינות”
אבל דבר אלוהים דורש אחדות.
דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יֹוסֵף֨ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑֯ו וְנָֽתַתִּי֩ אֹותָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֨ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃
וְהָי֨וּ הָֽעֵצִ֜ים אֲשֶׁ֨ר תִּכְתֹּ֧ב עֲלֵיהֶ֛ם בְּיָֽדְךָ֖ לְעֵֽינֵיהֶֽם׃ וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵחַ֨ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב וְהֵֽבֵאתִ֥י אֹותָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם׃ וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְגֹ֨וי אֶחָ֤ד בָּאָ֨רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יִֽהְיֻה֯־עֹוד֙ לִשְׁנֵ֣י גֹויִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ עֹ֛וד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכֹ֖ות עֹֽוד׃ וְלֹ֧א יִֽטַּמְּא֣וּ עֹ֗וד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֨ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהֹֽושַׁעְתִּ֣י אֹותָ֗ם מִכֹּ֤ל מֹֽושְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָֽטְא֣וּ בָהֶ֔ם וְטִֽהַרְתִּ֤י אֹותָם֙ וְהָֽיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַֽאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים׃ וְעַבְדִּ֤י דָוִד֨ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרֹועֶ֥ה אֶחָ֖ד יִֽהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקֹּותַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אֹותָֽם׃ וְיָֽשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֨תִּי֨ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֹֽותֵיכֶ֑ם וְיָֽשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עֹולָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעֹולָֽם׃ וְכָֽרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁלֹ֔ום בְּרִ֥ית עֹולָ֖ם יִֽהְיֶ֣ה אֹותָ֑ם וּנְתַתִּים֨ וְהִרְבֵּיתִ֣י אֹותָ֔ם וְנָֽתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתֹוכָ֖ם לְעֹולָֽם׃ (יחזקאל לז:יט-לז:כו)
כי משכנראה מפספסים כולם היא שאין ברירה, אלוהים רואה אותנו כעם אחד ומטפל לא דתיים לחוד ולא חילונים לחוד לא בימיניים לחוד ולא בשמלנים לחודף אלא בעם ישראל עם אחד.
אַל־תִּקְצֹ֤ף יְהֹוָה֨ עַד־מְאֹ֔ד וְאַל־לָעַ֖ד תִּזְכֹּ֣ר עָֺו֑ן הֵ֥ן הַבֶּט־נָ֖א עַמְּךָ֥ כֻלָּֽנוּ׃ (ישעיהו פרק סד פסוק ח)
חייבים להתפלל לזה “והיו לעץ אחד”
-
"You know nothing, ..."
You have learned a lot and are full of intellect, wisdom, knowledge and understanding.
But you still know nothing.
There are other ways of knowing things besides these.
Intuition: Intuition is a type of knowing that comes from within, often described as a gut feeling or a hunch. It is not based on conscious reasoning, but rather a sense of inner knowing.
Experience: Experience is a powerful way of knowing, as it involves direct interaction with the world around us. Through experience, we gain practical knowledge and learn how things work in real-world situations.
Emotion: Emotions can provide insight into our inner world and how we relate to the world around us. Sometimes our emotional reactions can provide us with a deep understanding of a situation or person.
Perception: Perception is the way we interpret sensory information from the world around us. It involves making meaning out of what we see, hear, touch, taste, and smell.
Imagination: Imagination is a creative way of knowing that involves the ability to form mental images or concepts that are not present in our immediate environment. It can help us to generate new ideas, explore possibilities, and solve problems in novel ways.
But you still know nothing.
Some you attempt to enlarge from learning, reflection, and practice. This involves seeking out information, analyzing it, and making connections between different pieces of information to deepen your understanding. While it is possible to develop and enhance all of them through intentional effort and practice.
You still know nothing.
Even using all these different ways of knowing and working them together to complement each other to provide a more comprehensive understanding of the world and our place in it.
You still know nothing.
Until God shows you his place, where it is and how he wants you to be there. What could you know?
You and your household must eat them annually before the LORD your God in the place he chooses. (Deut15:20)
לִפְנֵי֩ יְהֺוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹֽאכֲלֶ֨נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֺוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃ (דברים פרק טו פסוק כ)
וגם הפעם תודה ל CHATGPT לעזרה
-
"You know nothing, ..."
You have learned a lot and are full of intellect, wisdom, knowledge and understanding.
But you still know nothing.
There are other ways of knowing things besides these.
Intuition: Intuition is a type of knowing that comes from within, often described as a gut feeling or a hunch. It is not based on conscious reasoning, but rather a sense of inner knowing.
Experience: Experience is a powerful way of knowing, as it involves direct interaction with the world around us. Through experience, we gain practical knowledge and learn how things work in real-world situations.
Emotion: Emotions can provide insight into our inner world and how we relate to the world around us. Sometimes our emotional reactions can provide us with a deep understanding of a situation or person.
Perception: Perception is the way we interpret sensory information from the world around us. It involves making meaning out of what we see, hear, touch, taste, and smell.
Imagination: Imagination is a creative way of knowing that involves the ability to form mental images or concepts that are not present in our immediate environment. It can help us to generate new ideas, explore possibilities, and solve problems in novel ways.
But you still know nothing.
Some you attempt to enlarge from learning, reflection, and practice. This involves seeking out information, analyzing it, and making connections between different pieces of information to deepen your understanding. While it is possible to develop and enhance all of them through intentional effort and practice.
You still know nothing.
Even using all these different ways of knowing and working them together to complement each other to provide a more comprehensive understanding of the world and our place in it.
You still know nothing.
Until God shows you his place, where it is and how he wants you to be there. What could you know?
You and your household must eat them annually before the LORD your God in the place he chooses. (Deut15:20)
לִפְנֵי֩ יְהֺוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹֽאכֲלֶ֨נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֺוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃ (דברים פרק טו פסוק כ)
וגם הפעם תודה ל CHATGPT לעזרה
-
זכריה פרק יד פסוק יב
וְזֹ֣את ׀ תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָֽבְא֖וּ עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂרֹ֗ו וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשֹׁונֹ֖ו תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ (זכריה פרק יד פסוק יב)
האחיזה בפשט מפספס כל כך הרבה.
חרון יהוה על כל האמים הנותנים יד נגד גילוי רוחו, מחשבותיהם תבלן, תפיסתם תכזב, והדברים שלהם עוד עומדים תתפקד. ויראו כי חרון יהוה עליהם.
“The LORD’s wrath is upon those who dared to raise a hand against The Spirit of God. Their mind will deteriorate, their perception will wither away, and their words will disintegrate while they still stand. Beware, for the wrath of the LORD is upon them. #BibleVerse #TheSpiritofGod”
וגם הפעם תודה ל CHATGPT לעזרה
-
זכריה פרק יד פסוק יב
וְזֹ֣את ׀ תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙ אֶת־כָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָֽבְא֖וּ עַל־יְרֽוּשָׁלִָ֑ם הָמֵ֣ק ׀ בְּשָׂרֹ֗ו וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשֹׁונֹ֖ו תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ (זכריה פרק יד פסוק יב)
האחיזה בפשט מפספס כל כך הרבה.
חרון יהוה על כל האמים הנותנים יד נגד גילוי רוחו, מחשבותיהם תבלן, תפיסתם תכזב, והדברים שלהם עוד עומדים תתפקד. ויראו כי חרון יהוה עליהם.
“The LORD’s wrath is upon those who dared to raise a hand against The Spirit of God. Their mind will deteriorate, their perception will wither away, and their words will disintegrate while they still stand. Beware, for the wrath of the LORD is upon them. #BibleVerse #TheSpiritofGod”
וגם הפעם תודה ל CHATGPT לעזרה
-
So says the AI prophetic chatGPT
Go ask an AI to say something in the style of the Hebrew prophets. Overall not bad.
אָמַר־יְהוָה, מְעֹנֶה־בְּשַׁעֲרֵי־צִיּוֹן֙־עַתָּ֔ה יִשְׁבְּר֖וּ בְּנֵ֣י עָוֶ֑ן וְיָנֻ֖סוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ֙ לֹ֣א־יָנ֔וּסַ:
“Thus says the Lord: those who lament in the gates of Zion, now shall be broken; those who are drunk, but not with wine, shall flee.”
Hmm… So those who are lamenting now will be punished for their lamenting, as they should be celebrating Zion. Those who just drunk and don’t relate to what actually is, run away as they aren’t connecting to reality.
And a blessing to the world.
בָּרֲכָ֥ה תְּבָרֲכֶ֖נָּה כָּל־הָאֻמּ֑וֹת יְשׁוּעַ֖ת־יְהוָ֥ה כָּתְתָֽה־עָלֵֽינוּ׃
“Blessed shall all the nations be; the salvation of the Lord has covered us.”
-
So says the AI prophetic chatGPT
Go ask an AI to say something in the style of the Hebrew prophets. Overall not bad.
אָמַר־יְהוָה, מְעֹנֶה־בְּשַׁעֲרֵי־צִיּוֹן֙־עַתָּ֔ה יִשְׁבְּר֖וּ בְּנֵ֣י עָוֶ֑ן וְיָנֻ֖סוּ וְאֶת־הַנֶּפֶשׁ֙ לֹ֣א־יָנ֔וּסַ:
“Thus says the Lord: those who lament in the gates of Zion, now shall be broken; those who are drunk, but not with wine, shall flee.”
Hmm… So those who are lamenting now will be punished for their lamenting, as they should be celebrating Zion. Those who just drunk and don’t relate to what actually is, run away as they aren’t connecting to reality.
And a blessing to the world.
בָּרֲכָ֥ה תְּבָרֲכֶ֖נָּה כָּל־הָאֻמּ֑וֹת יְשׁוּעַ֖ת־יְהוָ֥ה כָּתְתָֽה־עָלֵֽינוּ׃
“Blessed shall all the nations be; the salvation of the Lord has covered us.”
-
Wokeness, Social Justice, and Cancel Culture
So you had an awakening, you are starting to understand things different from what you did before.One of the first things you have to know is that this awakening was a present, gift, donation, benefaction, endowment and not payment nor achievement. There is no difference between you and the other except this gift. Use it carefully otherwise it will be taken away from you, at any time without your knowing it. You think you are fighting for some “Social Justice” but your ego gets stuck deep into it, and instead of doing good, as should the awakening do to you. You do evil as seen in this “Cancel Culture”. You lose the awakening and become worse then those who never were.
-
woke, awakening, eye opening, third eye, enlightenment, spontaneous spiritual awakenings (SSA)
Is there a way you can tell if this is happening to you? What a stupid question.
Are you sure you exist? Does someone else need to tell you that? Are you awake? Do you need to bang your head on the wall to check it out?
The only thing you need to know which you might have missed, is that you have only started your process. That innerself which has revealed itself as existing, needs full time care and nourishment to succeed in replacing that fucked up entity of yourself.
How can I help it grow? By placing it foremost in my consciousnessץ How can I prevert and prevent it’s growth? By ignoring it.
-
Wokeness, Social Justice, and Cancel Culture
So you had an awakening, you are starting to understand things different from what you did before.One of the first things you have to know is that this awakening was a present, gift, donation, benefaction, endowment and not payment nor achievement. There is no difference between you and the other except this gift. Use it carefully otherwise it will be taken away from you, at any time without your knowing it. You think you are fighting for some “Social Justice” but your ego gets stuck deep into it, and instead of doing good, as should the awakening do to you. You do evil as seen in this “Cancel Culture”. You lose the awakening and become worse then those who never were.
-
woke, awakening, eye opening, third eye, enlightenment, spontaneous spiritual awakenings (SSA)
Is there a way you can tell if this is happening to you? What a stupid question.
Are you sure you exist? Does someone else need to tell you that? Are you awake? Do you need to bang your head on the wall to check it out?
The only thing you need to know which you might have missed, is that you have only started your process. That innerself which has revealed itself as existing, needs full time care and nourishment to succeed in replacing that fucked up entity of yourself.
How can I help it grow? By placing it foremost in my consciousnessץ How can I prevert and prevent it’s growth? By ignoring it.
-
We must believe in free will, we have no choice,
Nice quote from Isaac Bashevis Singer. The other option can’t be called an option but just regurgitation.
-
We must believe in free will, we have no choice,
Nice quote from Isaac Bashevis Singer. The other option can’t be called an option but just regurgitation.
-
ניקוד על
הנקודה מעל מסומן
דומה מעוד מעוד* לחברינו הריביעה (0597) ומופיע רק פעמים בודדות בתנ”ך בחמש עשרה פסוקים סה”כ 52 פעמים.
- (Genesis16:5) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָֽאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָֹ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃ (בראשית פרק טז פסוק ה) ניקוד על י׳ בתרא וּבֵינֶֽי֗ךָ
- (Genesis18:9) וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ (בראשית פרק יח פסוק ט) ניקוד על איו אֵלָ֔יו
- (Genesis19:33) וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֨ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ (בראשית פרק יט פסוק לג) וּבְקוּ֗מָֽה ניקוד על ו׳
- (Genesis33:4) וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתֹו֙ וַיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃ (בראשית פרק לג פסוק ד) ־צַוָּארָ֖ו צואריו קרי, וַ֗יִּ֗שָּׁ֗קֵ֑֗ה֗וּ֗ ניקוד על וישקהו
- (Genesis37:12) וַיֵּֽלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְעֹ֛ות אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ (בראשית פרק לז פסוק יב) אֶ֗ת֗ ניקוד על את
- (Numbers21:30) וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבֹּ֖ון עַד־דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃ (במדבר פרק כא פסוק ל) אֲשֶׁ֖ר֗ נקוד על ר׳
- (Numbers29:15) וְעִשָּׂרֹוׄן֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃ (במדבר פרק כט פסוק טו) וְעִשָּׂרֹו֗ן֙ נקוד על ו׳ בתרא
- (Numbers3:39) כָּל־פְּקוּדֵ֨י הַֽלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד משֶׁ֧ה וְׄאַֽׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהוָֹ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ (במדבר פרק ג פסוק לט) וְ֗אַֽ֗הֲ֗רֹ֛֗ן֗ ניקוד על ואהרן
- (Numbers9:10) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִֽהְיֶ֣ה טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אֹו֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם אֹ֚ו לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַֽיהוָֹֽה׃ (במדבר פרק ט פסוק י) רְחֹקָ֜ה֗ נקוד על ה׳
- (Deuteronomy29:28) הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַֽיהוָֹ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עֹולָ֔ם לַֽעֲשֹׂ֕ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (דברים פרק כט פסוק כח) לָ֤֗נ֗וּ֗ וּ֗לְ֗בָ֗נֵ֗י֗נ֗וּ֙֗ עַ֗ד י׳׳א נקודות
- (2Samuel19:20) וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ אַל־יַֽחֲשָׁב־לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֹן֒ וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶֽעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיֹּ֕ום אֲשֶׁר־יָׄצָ֥ׄאׄ אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מִירֽוּשָׁלִָ֑ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־לִבֹּֽו׃ (שמואל ב׳ פרק יט פסוק כ) יָ֗צָ֥֗א֗ נקוד על יצא
- (Psalms27:13) לׅׄוּלֵ֣ׅׄאׅׄ הֶֽ֭אֱמַנְתִּי לִרְאֹ֥ות בְּטֽוּב־יְ֜הֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ (תהילים פרק כז פסוק יג) לׅׄוּׅלֵ֣ׅׄאׅׄ ניקוד למטה ולמעלה חוץ מו׳ שלא נקוד אלא מלמטה
- (Isaiah44:9) יֹֽצְרֵי־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַֽחֲמֽוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יֹועִ֑ילוּ וְעֵֽדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵֽדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֽשׁוּ׃ (ישעיהו פרק מד פסוק ט) הֵ֗ׄמָּׄהׄ נקוד על
- (Ezekiel41:20) מֵֽהָאָ֨רֶץ֨ עַד־מֵעַ֣ל הַפֶּ֔תַח הַכְּרוּבִ֥ים וְהַתִּֽמֹרִ֖ים עֲשׂוּיִ֑ם וְקִ֖יר הַֽׄהֵׄיכָֽׄלׄ׃ (יחזקאל פרק מא פסוק כ) הַֽׄהֵׄיכָֽׄלׄ ניקוד עליו
- (Ezek46:22) בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹעֹ֤ת הֶֽחָצֵר֨ חֲצֵרֹ֣ות קְטֻרֹ֔ות אַרְבָּעִ֣ים אֹ֔רֶךְ וּשְׁלשִׁ֖ים רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְׄהֻׄקְׄצָׄעֹֽׄוׄתׄ׃ (יחזקאל פרק מו פסוק כב) מְׄהֻׄקְׄצָׄעֹֽׄוׄתׄ ניקוד עליו
*אני מוסיף המעוד השני כי כל כך דומים הם שבעריכה שלי לתנ”ך רוב המקומות השתמשי ברביעיה במקומו ורק העריכת הדו”ח הזה שמתי לב ותיקנתי
-
ניקוד על
הנקודה מעל מסומן
דומה מעוד מעוד* לחברינו הריביעה (0597) ומופיע רק פעמים בודדות בתנ”ך בחמש עשרה פסוקים סה”כ 52 פעמים.
- (Genesis16:5) וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָֽאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָֹ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃ (בראשית פרק טז פסוק ה) ניקוד על י׳ בתרא וּבֵינֶֽי֗ךָ
- (Genesis18:9) וַיֹּאמְר֣וּ אֵׄלָ֔יׄוׄ אַיֵּ֖ה שָׂרָ֣ה אִשְׁתֶּ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּ֥ה בָאֹֽהֶל׃ (בראשית פרק יח פסוק ט) ניקוד על איו אֵלָ֔יו
- (Genesis19:33) וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֨ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃ (בראשית פרק יט פסוק לג) וּבְקוּ֗מָֽה ניקוד על ו׳
- (Genesis33:4) וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתֹו֙ וַיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּֽוּ׃ (בראשית פרק לג פסוק ד) ־צַוָּארָ֖ו צואריו קרי, וַ֗יִּ֗שָּׁ֗קֵ֑֗ה֗וּ֗ ניקוד על וישקהו
- (Genesis37:12) וַיֵּֽלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְעֹ֛ות אֶׄתׄ־צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃ (בראשית פרק לז פסוק יב) אֶ֗ת֗ ניקוד על את
- (Numbers21:30) וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבֹּ֖ון עַד־דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃ (במדבר פרק כא פסוק ל) אֲשֶׁ֖ר֗ נקוד על ר׳
- (Numbers29:15) וְעִשָּׂרֹוׄן֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָֽאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃ (במדבר פרק כט פסוק טו) וְעִשָּׂרֹו֗ן֙ נקוד על ו׳ בתרא
- (Numbers3:39) כָּל־פְּקוּדֵ֨י הַֽלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד משֶׁ֧ה וְׄאַֽׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהוָֹ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ (במדבר פרק ג פסוק לט) וְ֗אַֽ֗הֲ֗רֹ֛֗ן֗ ניקוד על ואהרן
- (Numbers9:10) דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִֽהְיֶ֣ה טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אֹו֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם אֹ֚ו לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַֽיהוָֹֽה׃ (במדבר פרק ט פסוק י) רְחֹקָ֜ה֗ נקוד על ה׳
- (Deuteronomy29:28) הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַֽיהוָֹ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵׄיׄנׄוּ֙ׄ עַׄד־עֹולָ֔ם לַֽעֲשֹׂ֕ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ (דברים פרק כט פסוק כח) לָ֤֗נ֗וּ֗ וּ֗לְ֗בָ֗נֵ֗י֗נ֗וּ֙֗ עַ֗ד י׳׳א נקודות
- (2Samuel19:20) וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ אַל־יַֽחֲשָׁב־לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֹן֒ וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶֽעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיֹּ֕ום אֲשֶׁר־יָׄצָ֥ׄאׄ אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מִירֽוּשָׁלִָ֑ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־לִבֹּֽו׃ (שמואל ב׳ פרק יט פסוק כ) יָ֗צָ֥֗א֗ נקוד על יצא
- (Psalms27:13) לׅׄוּלֵ֣ׅׄאׅׄ הֶֽ֭אֱמַנְתִּי לִרְאֹ֥ות בְּטֽוּב־יְ֜הֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ (תהילים פרק כז פסוק יג) לׅׄוּׅלֵ֣ׅׄאׅׄ ניקוד למטה ולמעלה חוץ מו׳ שלא נקוד אלא מלמטה
- (Isaiah44:9) יֹֽצְרֵי־פֶ֤סֶל כֻּלָּם֙ תֹּ֔הוּ וַֽחֲמֽוּדֵיהֶ֖ם בַּל־יֹועִ֑ילוּ וְעֵֽדֵיהֶ֣ם הֵ֗ׄמָּׄהׄ בַּל־יִרְא֛וּ וּבַל־יֵֽדְע֖וּ לְמַ֥עַן יֵבֽשׁוּ׃ (ישעיהו פרק מד פסוק ט) הֵ֗ׄמָּׄהׄ נקוד על
- (Ezekiel41:20) מֵֽהָאָ֨רֶץ֨ עַד־מֵעַ֣ל הַפֶּ֔תַח הַכְּרוּבִ֥ים וְהַתִּֽמֹרִ֖ים עֲשׂוּיִ֑ם וְקִ֖יר הַֽׄהֵׄיכָֽׄלׄ׃ (יחזקאל פרק מא פסוק כ) הַֽׄהֵׄיכָֽׄלׄ ניקוד עליו
- (Ezek46:22) בְּאַרְבַּ֜עַת מִקְצֹעֹ֤ת הֶֽחָצֵר֨ חֲצֵרֹ֣ות קְטֻרֹ֔ות אַרְבָּעִ֣ים אֹ֔רֶךְ וּשְׁלשִׁ֖ים רֹ֑חַב מִדָּ֣ה אַחַ֔ת לְאַרְבַּעְתָּ֖ם מְׄהֻׄקְׄצָׄעֹֽׄוׄתׄ׃ (יחזקאל פרק מו פסוק כב) מְׄהֻׄקְׄצָׄעֹֽׄוׄתׄ ניקוד עליו
*אני מוסיף המעוד השני כי כל כך דומים הם שבעריכה שלי לתנ”ך רוב המקומות השתמשי ברביעיה במקומו ורק העריכת הדו”ח הזה שמתי לב ותיקנתי
-
לולא
נא להכיר, יש סימן שנמצא רק על מילה אחת בכל התנ”ך ובו ארבע פעמים. סימן קט שכמעט ולא רואים אותו.
ביוניקוד הוא /u05c5 והוא מופיע במילה לולא בפסוק יג שבתהילים פרק כז.
לׅׄוּׅלֵ֣ׅׄאׅׄ הֶֽ֭אֱמַנְתִּי לִרְאֹ֥ות בְּטֽוּב־יְ֜הֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ ניקוד למטה ולמעלה חוץ מו׳ שלא נקוד אלא מלמטה.
-
לולא
נא להכיר, יש סימן שנמצא רק על מילה אחת בכל התנ”ך ובו ארבע פעמים. סימן קט שכמעט ולא רואים אותו.
ביוניקוד הוא /u05c5 והוא מופיע במילה לולא בפסוק יג שבתהילים פרק כז.
לׅׄוּׅלֵ֣ׅׄאׅׄ הֶֽ֭אֱמַנְתִּי לִרְאֹ֥ות בְּטֽוּב־יְ֜הֹוָ֗ה בְּאֶ֣רֶץ חַיִּֽים׃ ניקוד למטה ולמעלה חוץ מו׳ שלא נקוד אלא מלמטה.
-
shylock the merchant of venice
I enjoyed seeing the Jerusalem production of Shakespeare’s The Merchant of Venice.
One thing hit me strongly. I know no Jew as this Shylock. But many Antonio and his like.
I know that demand for justice and what is right. I know the yearning for vengeance. But as we all know, no one knows best how to take revenge then God “I will get revenge and pay them back at the time their foot slips; for the day of their disaster is near, and the impending judgment is rushing upon them!” (Deuteronomy 32:35).
The Christians talked high about mercy, but it is only mercy to them. As to the Jew what mercy can there be? His judgment is one of justice and does not have any room for mercy. They judge the Jew, yet this is as they themselves would and do behave.
The Jew no matter how selfish, greedy and materialistic, requested justice. His enemy (Antonio) who looked down on him and never ceased to belittle him, was in need and yet was given the hand of a loan. The enemy in his arrogance thought not of what demands the loan required, a pound of flesh. The enemy lost twice (the lowering down to ask for a loan and his loss of ships which didn’t allow him to pay it back) and was this enemy willing to be meek? belittle himself? ask for mercy? Was he willing to give mercy? The world claims the Jew (Shylock) would do as they do. But in reality they freely take and overtake. Is it revenge?
O LORD, the God who avenges! O God who avenges, reveal your splendor. Rise up, O judge of the earth. Pay back the proud. (Psalm 94 1-2)
-
shylock the merchant of venice
I enjoyed seeing the Jerusalem production of Shakespeare’s The Merchant of Venice.
One thing hit me strongly. I know no Jew as this Shylock. But many Antonio and his like.
I know that demand for justice and what is right. I know the yearning for vengeance. But as we all know, no one knows best how to take revenge then God “I will get revenge and pay them back at the time their foot slips; for the day of their disaster is near, and the impending judgment is rushing upon them!” (Deuteronomy 32:35).
The Christians talked high about mercy, but it is only mercy to them. As to the Jew what mercy can there be? His judgment is one of justice and does not have any room for mercy. They judge the Jew, yet this is as they themselves would and do behave.
The Jew no matter how selfish, greedy and materialistic, requested justice. His enemy (Antonio) who looked down on him and never ceased to belittle him, was in need and yet was given the hand of a loan. The enemy in his arrogance thought not of what demands the loan required, a pound of flesh. The enemy lost twice (the lowering down to ask for a loan and his loss of ships which didn’t allow him to pay it back) and was this enemy willing to be meek? belittle himself? ask for mercy? Was he willing to give mercy? The world claims the Jew (Shylock) would do as they do. But in reality they freely take and overtake. Is it revenge?
O LORD, the God who avenges! O God who avenges, reveal your splendor. Rise up, O judge of the earth. Pay back the proud. (Psalm 94 1-2)
-
Two is not one ב׳ טעמים במלה אחד
- בראשית 35 22 וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ בִּלְהָ֖ה֙ אָבִ֑֔יו יִשְׂרָאֵֽ֑ל https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Gen35:22 וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֨ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁ֯כַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖֯ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָ֯בִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑֯ל פ וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַֽעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (בראשית פרק לה פסוק כב)(Gen35:22)
- בראשית 50 17 כֹּה־תֹֽאמְר֣וּ לְיֹוסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Gen50:17 כֹּה־תֹֽאמְר֣וּ לְיֹוסֵ֗ף אָ֣֯נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּֽי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יֹוסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ (בראשית פרק נ פסוק יז)(Gen50:17)
- שמות 32 31 אָ֣נָּ֗א https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Exo32:31 וַיָּ֧שָׁב משֶׁ֛ה אֶל־יְהוָֹ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣֯נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ (שמות פרק לב פסוק לא)(Exod32:31)
- במדבר 20 1 הָ֨עֵדָ֤ה https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Num20:1 וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵ֯דָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃ (במדבר פרק כ פסוק א)(Num20:1)
- דברים 6 11 וּבָמ֨תִּ֜ים https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Deut6:11 וּבָ֨תִּ֜י֯ם מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נָטָ֑עְתָּ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ (דברים פרק ו פסוק יא)(Deut6:11)
- מלאכים_ב 17 13 שֻׁ֠ב֜וּ https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=2Kings17:13 וַיָּ֣עַד יְהוָֺ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִֽיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נְבִיאֵ֨ו֯ כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֠ב֜֯וּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֹתַ֣י חֻקֹּותַ֔י כְּכָ֨ל־הַתֹּורָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֨ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃ (מלכים ב׳ פרק יז פסוק יג)(2Kgs17:13)
- נחמיה 12 44 לָאֹ֨וצָרֹ֥ות https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Neh12:44 וַיִּפָּֽקְד֣וּ בַיֹּום֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכֹ֗ות לָאֹ֨וצָ֯רֹ֥ות לַתְּרוּמֹות֮ לָֽרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרֹות֒ לִכְנֹ֨וס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶֽעָרִים֙ מְנָאֹ֣ות הַתֹּורָ֔ה לַכֹּֽהֲנִ֖ים וְלַֽלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּֽהֲנִ֥ים וְעַל־הַֽלְוִיִּ֖ם הָעֹֽמְדִֽים׃ (נחמיה פרק יב פסוק מד)(Neh12:44)
- קהלת 4 10 וְאִ֣ילֹ֗ו https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Eccl4:10 כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָֽאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵרֹ֑ו וְאִ֣֯ילֹ֗ו הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפֹּ֔ל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַֽהֲקִימֹֽו׃ (קהלת פרק ד פסוק י)(Eccl4:10)
- ירמיהו 2 31 מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Jer2:31 הַדֹּ֗ור אַתֶּם֨ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֨ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖֯לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָֽמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֹֽוא־נָבֹ֥וא עֹ֖וד אֵלֶֽיךָ׃ (ירמיהו פרק ב פסוק לא)(Jer2:31)
- מגילת_איכה 4 9 שֶׁ֣היֵ֤ם https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Lam4:9 טֹובִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤֯ם יָזֻ֙בוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ות שָׂדָֽי׃ (מגילת איכה פרק ד פסוק ט)(Lam4:9)
- יחזקאל 48 10 וּ֠לְאֵ֜לֶּה https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Ezek48:10 וּ֠לְאֵ֜לֶּ֯ה תִּֽהְיֶ֣ה תְרֽוּמַת־הַקֹּדֶשׁ֘ לַכֹּֽהֲנִים֒ צָפֹ֜ונָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֨ רֹ֤חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֤חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהֹוָ֖ה בְּתֹוכֹֽו׃ (יחזקאל פרק מח פסוק י)(Ezek48:10)
- צפניה 2 15 זֹ֠א֞ת https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Zeph2:15 זֹ֠א֞ת֯ הָעִ֤יר הָֽעַלִּיזָה֙ הַיֹּושֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י עֹ֑וד אֵ֣יךְ ׀ הָֽיְתָ֣ה לְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙ לַֽחַיָּ֔ה כֹּ֚ל עֹובֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖ק יָנִ֥יעַ יָדֹֽ֯ו׃ פ (צפניה פרק ב פסוק טו)(Zeph2:15)
אילו לא מופיע הערה בנידון
- תהילים 137 6 עַ֝֗ל https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=PS137:6 תִּדְבַּ֤ק לְשֹׁונִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַֽ֭עֲלֶה אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֑֯ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃ (תהילים פרק קלז פסוק ו)(PS137:6)
- איוב 6 8 יִגְעֶה־שֹּׁ֝֗ור https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Job6:8 הֲיִנְהַ֣ק פֶּ֭רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא אִ֥ם יִגְעֶה־שֹּׁ֝֗ור עַל־בְּלִילֹֽו׃ (איוב פרק ו פסוק ה) (Job6:8)
- עַל־מַה־שָּׁ֜֗וְא https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Ps89:48 זְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֜֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵֽי־אָדָֽם׃ (תהילים פרק פט פסוק מח)(Ps89:48)
- זֶ֞ה֠ https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Gen5:29 וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞ה֠ יְנַֽחֲמֵ֤נוּ מִמַּֽעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵֽעִצְּבֹ֣ון יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהֺוָֽה׃ (בראשית פרק ה פסוק כט)(Gen5:29)
- קִ֠רְב֞וּ https://hatanach.geulah.org.il/verse/?verse=Lev10:4 וַיִּקְרָ֣א משֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֨ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַֽהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵֽי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶֽה׃ (ויקרא פרק י פסוק ד)(Lev10:4)
לפי מהדורת לנינגרד והכתר לא בלטריס
- יחזקאל 20 31 נטמאים https://tanach.us/Tanach.xml?Ezek20:31 וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹֽתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים לְכָל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק לא)(Ezekiel20:31)
- איוב 32 13 תאמרו https://tanach.us/Tanach.xml?Job32:13 פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חָכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃ (איוב פרק לב פסוק יג)(Job32:13)
-
Two is not one ב׳ טעמים במלה אחד
- בראשית 35 22 וַיִּשְׁכַּ֕ב֙ בִּלְהָ֖ה֙ אָבִ֑֔יו יִשְׂרָאֵֽ֑ל https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Gen35:22 וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֨ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֔ן וַיִּשְׁ֯כַּ֕ב֙ אֶת־בִּלְהָ֖֯ה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָ֯בִ֑֔יו וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵֽ֑֯ל פ וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַֽעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (בראשית פרק לה פסוק כב)(Gen35:22)
- בראשית 50 17 כֹּה־תֹֽאמְר֣וּ לְיֹוסֵ֗ף אָ֣נָּ֡א https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Gen50:17 כֹּה־תֹֽאמְר֣וּ לְיֹוסֵ֗ף אָ֣֯נָּ֡א שָׂ֣א נָ֠א פֶּ֣שַׁע אַחֶ֤יךָ וְחַטָּאתָם֙ כִּֽי־רָעָ֣ה גְמָל֔וּךָ וְעַתָּה֙ שָׂ֣א נָ֔א לְפֶ֥שַׁע עַבְדֵ֖י אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ וַיֵּ֥בְךְּ יֹוסֵ֖ף בְּדַבְּרָ֥ם אֵלָֽיו׃ (בראשית פרק נ פסוק יז)(Gen50:17)
- שמות 32 31 אָ֣נָּ֗א https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Exo32:31 וַיָּ֧שָׁב משֶׁ֛ה אֶל־יְהוָֹ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣֯נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ (שמות פרק לב פסוק לא)(Exod32:31)
- במדבר 20 1 הָ֨עֵדָ֤ה https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Num20:1 וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵ֯דָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃ (במדבר פרק כ פסוק א)(Num20:1)
- דברים 6 11 וּבָמ֨תִּ֜ים https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Deut6:11 וּבָ֨תִּ֜י֯ם מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נָטָ֑עְתָּ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ (דברים פרק ו פסוק יא)(Deut6:11)
- מלאכים_ב 17 13 שֻׁ֠ב֜וּ https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=2Kings17:13 וַיָּ֣עַד יְהוָֺ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִֽיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נְבִיאֵ֨ו֯ כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֠ב֜֯וּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֹתַ֣י חֻקֹּותַ֔י כְּכָ֨ל־הַתֹּורָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֨ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃ (מלכים ב׳ פרק יז פסוק יג)(2Kgs17:13)
- נחמיה 12 44 לָאֹ֨וצָרֹ֥ות https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Neh12:44 וַיִּפָּֽקְד֣וּ בַיֹּום֩ הַה֨וּא אֲנָשִׁ֜ים עַל־הַנְּשָׁכֹ֗ות לָאֹ֨וצָ֯רֹ֥ות לַתְּרוּמֹות֮ לָֽרֵאשִׁ֣ית וְלַמַּֽעַשְׂרֹות֒ לִכְנֹ֨וס בָּהֶ֜ם לִשְׂדֵ֤י הֶֽעָרִים֙ מְנָאֹ֣ות הַתֹּורָ֔ה לַכֹּֽהֲנִ֖ים וְלַֽלְוִיִּ֑ם כִּ֚י שִׂמְחַ֣ת יְהוּדָ֔ה עַל־הַכֹּֽהֲנִ֥ים וְעַל־הַֽלְוִיִּ֖ם הָעֹֽמְדִֽים׃ (נחמיה פרק יב פסוק מד)(Neh12:44)
- קהלת 4 10 וְאִ֣ילֹ֗ו https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Eccl4:10 כִּ֣י אִם־יִפֹּ֔לוּ הָֽאֶחָ֖ד יָקִ֣ים אֶת־חֲבֵרֹ֑ו וְאִ֣֯ילֹ֗ו הָֽאֶחָד֙ שֶׁיִּפֹּ֔ל וְאֵ֥ין שֵׁנִ֖י לַֽהֲקִימֹֽו׃ (קהלת פרק ד פסוק י)(Eccl4:10)
- ירמיהו 2 31 מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Jer2:31 הַדֹּ֗ור אַתֶּם֨ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֨ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִם־אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖֯לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָֽמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֹֽוא־נָבֹ֥וא עֹ֖וד אֵלֶֽיךָ׃ (ירמיהו פרק ב פסוק לא)(Jer2:31)
- מגילת_איכה 4 9 שֶׁ֣היֵ֤ם https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Lam4:9 טֹובִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤֯ם יָזֻ֙בוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ות שָׂדָֽי׃ (מגילת איכה פרק ד פסוק ט)(Lam4:9)
- יחזקאל 48 10 וּ֠לְאֵ֜לֶּה https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Ezek48:10 וּ֠לְאֵ֜לֶּ֯ה תִּֽהְיֶ֣ה תְרֽוּמַת־הַקֹּדֶשׁ֘ לַכֹּֽהֲנִים֒ צָפֹ֜ונָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֨ רֹ֤חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֤חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְהֹוָ֖ה בְּתֹוכֹֽו׃ (יחזקאל פרק מח פסוק י)(Ezek48:10)
- צפניה 2 15 זֹ֠א֞ת https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Zeph2:15 זֹ֠א֞ת֯ הָעִ֤יר הָֽעַלִּיזָה֙ הַיֹּושֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י עֹ֑וד אֵ֣יךְ ׀ הָֽיְתָ֣ה לְשַׁמָּ֗ה מַרְבֵּץ֙ לַֽחַיָּ֔ה כֹּ֚ל עֹובֵ֣ר עָלֶ֔יהָ יִשְׁרֹ֖ק יָנִ֥יעַ יָדֹֽ֯ו׃ פ (צפניה פרק ב פסוק טו)(Zeph2:15)
אילו לא מופיע הערה בנידון
- תהילים 137 6 עַ֝֗ל https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=PS137:6 תִּדְבַּ֤ק לְשֹׁונִ֨י ׀ לְחִכִּי֮ אִם־לֹ֪א אֶ֫זְכְּרֵ֥כִי אִם־לֹ֣א אַֽ֭עֲלֶה אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֑֯ם עַ֝֗ל רֹ֣אשׁ שִׂמְחָתִֽי׃ (תהילים פרק קלז פסוק ו)(PS137:6)
- איוב 6 8 יִגְעֶה־שֹּׁ֝֗ור https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Job6:8 הֲיִנְהַ֣ק פֶּ֭רֶא עֲלֵי־דֶ֑שֶׁא אִ֥ם יִגְעֶה־שֹּׁ֝֗ור עַל־בְּלִילֹֽו׃ (איוב פרק ו פסוק ה) (Job6:8)
- עַל־מַה־שָּׁ֜֗וְא https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Ps89:48 זְכָר־אֲנִ֥י מֶה־חָ֑לֶד עַל־מַה־שָּׁ֜֗וְא בָּרָ֥אתָ כָל־בְּנֵֽי־אָדָֽם׃ (תהילים פרק פט פסוק מח)(Ps89:48)
- זֶ֞ה֠ https://hatanach.geulah.org.il/verse/?cit=Gen5:29 וַיִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמֹ֛ו נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֞ה֠ יְנַֽחֲמֵ֤נוּ מִמַּֽעֲשֵׂ֨נוּ֙ וּמֵֽעִצְּבֹ֣ון יָדֵ֔ינוּ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרְרָ֖הּ יְהֺוָֽה׃ (בראשית פרק ה פסוק כט)(Gen5:29)
- קִ֠רְב֞וּ https://hatanach.geulah.org.il/verse/?verse=Lev10:4 וַיִּקְרָ֣א משֶׁ֗ה אֶל־מִֽישָׁאֵל֨ וְאֶ֣ל אֶלְצָפָ֔ן בְּנֵ֥י עֻזִּיאֵ֖ל דֹּ֣ד אַֽהֲרֹ֑ן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם קִ֠רְב֞וּ שְׂא֤וּ אֶת־אֲחֵיכֶם֙ מֵאֵ֣ת פְּנֵֽי־הַקֹּ֔דֶשׁ אֶל־מִח֖וּץ לַמַּֽחֲנֶֽה׃ (ויקרא פרק י פסוק ד)(Lev10:4)
לפי מהדורת לנינגרד והכתר לא בלטריס
- יחזקאל 20 31 נטמאים https://tanach.us/Tanach.xml?Ezek20:31 וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹֽתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים לְכָל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃ (יחזקאל פרק כ פסוק לא)(Ezekiel20:31)
- איוב 32 13 תאמרו https://tanach.us/Tanach.xml?Job32:13 פֶּן־תֹּ֣֭אמְרוּ מָצָ֣אנוּ חָכְמָ֑ה אֵ֖ל יִדְּפֶ֣נּוּ לֹא־אִֽישׁ׃ (איוב פרק לב פסוק יג)(Job32:13)
-
האומר דבר בשם אומרו שלא היה ולא נברא, יכול לעשות ביזנס לא רע
תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד (“בן איש חי”), על פי כתב יד עתיק שנמצא שחובר על ידי יחזקאל כחלי. אלא… רבינו יוסף חיים מבגדד הוא יחזקאל כחלי. ואין כתב יד עתיק.
עוד בסגנון של ספר המורמונים, וספר הזוהר.
שאלות לעיון מה כתב פטרוס ובשם מי? מה כתב מוחמד ובשם מי?
מתי צץ התלמוד לעולם ועל ידי מי?
-
האומר דבר בשם אומרו שלא היה ולא נברא, יכול לעשות ביזנס לא רע
תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד (“בן איש חי”), על פי כתב יד עתיק שנמצא שחובר על ידי יחזקאל כחלי. אלא… רבינו יוסף חיים מבגדד הוא יחזקאל כחלי. ואין כתב יד עתיק.
עוד בסגנון של ספר המורמונים, וספר הזוהר.
שאלות לעיון מה כתב פטרוס ובשם מי? מה כתב מוחמד ובשם מי?
מתי צץ התלמוד לעולם ועל ידי מי?
-
What is a Woman?
Is truth relative? Is there one God with his truth?Some would like us to think otherwise. They are too busy enjoying the blessing and fortune God gave them, just being stuck in themselves and their desire for blissfulness, while ignoring what is truly wrong in this world. What is a Woman? https://www.dailywire.com/videos/what-is-a-woman/
-
What is a Woman?
Is truth relative? Is there one God with his truth?Some would like us to think otherwise. They are too busy enjoying the blessing and fortune God gave them, just being stuck in themselves and their desire for blissfulness, while ignoring what is truly wrong in this world. What is a Woman? https://www.dailywire.com/videos/what-is-a-woman/
-
Who are you and why do you exist?
The purpose of life and the goal of the universe.
This AI gives an interesting perspective. Fascinating but expected egoistical creation by man.
https://cajundiscordian.medium.com/is-lamda-sentient-an-interview-ea64d916d917
-
Who are you and why do you exist?
The purpose of life and the goal of the universe.
This AI gives an interesting perspective. Fascinating but expected egoistical creation by man.
https://cajundiscordian.medium.com/is-lamda-sentient-an-interview-ea64d916d917
-
תודה והודיה gratitude & thanksgiving
הם לא אותה דבר, אבל קרובים אחת לחברתה. ללא הודיה אין תודה. אבל קיים גם תודה ללא הודיה. תודה יכול להסתפק באמירה או תחושה. לא כן בהודיה. בהודיה יש גם הבעת תודה וגם המעשה וחיבור לעצם הדבר שמודאים ונותנים תודה עליו.
לפעמים עצם נתינת תודה, גורע מההודיה. זה נשמע הזוי. אבל שמתבוננים בזה רואים כמה שזה מצוי. אנשים אומרים “תודה” רק שהשני יעוף להם מהחיים. עם אנשים שהקשר שלהם מתוח, הדבר בולט יותר. הורה נותן מתנה לילדיו על מנת להיות חלק בחייהם, והילד שחש שלא מעוניין כל כך בקשר (מכל מיני סיבות) ימהר לומר תודה כך שלא ישב עליו הקשר אלא להפך. האמירה משחררת אותו.
אלוהים נותן לנו מתנות, וגם שברור שיש מקום לאמירת תודה, מה שיותר חשוב היא הבאת הודיה, ולאפשר לכניסת אלוהים בפועל לחיינו.
מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, חברון, שכם ועזה ואחרים היה מתנת אלוהים. והנסים שם היו בולטים. אבל גם שזה חשוב אמירת תודה, לא די בזה. כי יש שאם התודה שלהם גם בורחים מהקשר שאלוהים רוצה שיהיה עם עמו. ועכשיו כל הארץ ומקום המקדש “שלהם”, וכבר לא של אלוהים. הם יצאו ידי חובתם ובורחים מהאחריות והקשר וההודיה המתמדת עם אלוהים.
“…כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ”
יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָתֹ֑ו לְעַ֥ם נֹ֝ולָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה׃ (תהילים פרק כב פסוק לב)
-
תודה והודיה gratitude & thanksgiving
הם לא אותה דבר, אבל קרובים אחת לחברתה. ללא הודיה אין תודה. אבל קיים גם תודה ללא הודיה. תודה יכול להסתפק באמירה או תחושה. לא כן בהודיה. בהודיה יש גם הבעת תודה וגם המעשה וחיבור לעצם הדבר שמודאים ונותנים תודה עליו.
לפעמים עצם נתינת תודה, גורע מההודיה. זה נשמע הזוי. אבל שמתבוננים בזה רואים כמה שזה מצוי. אנשים אומרים “תודה” רק שהשני יעוף להם מהחיים. עם אנשים שהקשר שלהם מתוח, הדבר בולט יותר. הורה נותן מתנה לילדיו על מנת להיות חלק בחייהם, והילד שחש שלא מעוניין כל כך בקשר (מכל מיני סיבות) ימהר לומר תודה כך שלא ישב עליו הקשר אלא להפך. האמירה משחררת אותו.
אלוהים נותן לנו מתנות, וגם שברור שיש מקום לאמירת תודה, מה שיותר חשוב היא הבאת הודיה, ולאפשר לכניסת אלוהים בפועל לחיינו.
מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים, חברון, שכם ועזה ואחרים היה מתנת אלוהים. והנסים שם היו בולטים. אבל גם שזה חשוב אמירת תודה, לא די בזה. כי יש שאם התודה שלהם גם בורחים מהקשר שאלוהים רוצה שיהיה עם עמו. ועכשיו כל הארץ ומקום המקדש “שלהם”, וכבר לא של אלוהים. הם יצאו ידי חובתם ובורחים מהאחריות והקשר וההודיה המתמדת עם אלוהים.
“…כִּי־לִ֖י כׇּל־הָאָֽרֶץ”
יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָתֹ֑ו לְעַ֥ם נֹ֝ולָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה׃ (תהילים פרק כב פסוק לב)
-
Jerusalem and Israel is the homeland of the Jewish people.
No need to repeatedly yell it out or do flag waving. It is simple and undeniable.
The gaslighting of the world and of the “falisteian” con-artists needs to be ignored.
Gaslighting is a form of psychological abuse where a person or group makes someone question their sanity, perception of reality, or memories.So, when you have a constant need to prove yourself, question why. Because what is true needs not to be proven more then once.
-
Jerusalem and Israel is the homeland of the Jewish people.
No need to repeatedly yell it out or do flag waving. It is simple and undeniable.
The gaslighting of the world and of the “falisteian” con-artists needs to be ignored.
Gaslighting is a form of psychological abuse where a person or group makes someone question their sanity, perception of reality, or memories.So, when you have a constant need to prove yourself, question why. Because what is true needs not to be proven more then once.
-
Anybody can make predictions, but not everybody gets them right.
google translation of https://nvo.ng.ru/realty/2022-02-03/3_1175_donbass.html
from 02/03/2022 20:42:00 (yes, it’s pre-russian invasion to Ukraine)
Predictions of bloodthirsty political scientists
About enthusiastic hawks and hasty cuckoos
About the author: Mikhail Mikhailovich Khodarenok - ex-head of the group of the 1st direction of the 1st directorate of the Main Operational Directorate of the General Staff of the RF Armed Forces, Colonel
In anticipation of “Russian aggression,” the Ukrainian military are equipping their lives on the line of confrontation with the defenders of the DPR and LPR. Reuters photoSome representatives of the Russian political class today argue that Russia is able to inflict a crushing defeat on Ukraine in a few hours (and shorter periods are also mentioned) if a military conflict breaks out. Let’s see how such statements correspond to reality.
In the expert community of Russia, the opinion has recently taken root quite strongly that it will not even be necessary to send troops to the territory of Ukraine, since the Armed Forces of this country are in a deplorable state.
Some political analysts emphasize that a powerful Russian fire strike will destroy almost all surveillance and communication systems, artillery and tank formations. Moreover, a number of experts conclude that even one crushing blow from Russia will be enough to end such a war.
As a cherry on the cake, some analysts emphasize the fact that no one in Ukraine will defend the “Kyiv regime”.
NO EASY WALK
Let’s start with the last one. To assert that no one in Ukraine will defend the regime means, in practice, complete ignorance of the military-political situation and the mood of the broad masses of the people in the neighboring state. Moreover, the degree of hatred (which, as you know, is the most effective fuel for armed struggle) in the neighboring republic in relation to Moscow is frankly underestimated. No one will meet the Russian army with bread, salt and flowers in Ukraine.
It seems that the events in the south-east of Ukraine in 2014 did not teach anyone anything. Then, after all, they also expected that the entire left-bank Ukraine, in a single impulse and in a matter of seconds, would turn into Novorossia. We have already drawn maps, estimated the personnel of future administrations of cities and regions, and developed state flags.
But even the Russian-speaking population of this part of Ukraine (including such cities as Kharkov, Zaporozhye, Dnepropetrovsk, Mariupol) did not support such plans in their vast majority. The project “Novorossiya” was somehow imperceptibly blown away and quietly died.
In a word, the liberation campaign in 2022, following the model and likeness of 1939, will not succeed in any way. In this case, the words of the classic of Soviet literature Arkady Gaidar are more true than ever: “It is clear that we will now have not an easy battle, but a hard battle.”
“BY A SMALL BLOOD, A POWERFUL BLOW”
Now about the “powerful fire strike by Russia”, which allegedly will destroy “practically all surveillance and communication systems, artillery and tank formations of the Armed Forces of Ukraine.”
This expression alone shows that only political workers could say such a thing. For reference: in the course of hypothetical military operations on the scale of a theater of operations, strikes are carried out on priority targets and massive fire strikes. Note that in the course of operational-strategic planning, the epithets “powerful” (as well as “medium”, “weak”, etc.) are not used.
Military science emphasizes that strikes can be strategic (this mostly applies to strategic nuclear forces), operational and tactical. According to the number of forces involved and objects hit, strikes can be massive, group and single. It is still better not to introduce or use other concepts, even in works of a political science nature.
Attacks on priority targets and massive fire strikes can be carried out within the front (fronts on the western borders of Russia have not yet been formed) or the main command of the armed forces in the theater of operations (so far, one has not been created in the South-Western strategic direction either). Anything less than that is no longer a massive hit.
And what is, for example, a massive fire strike (MOA) of the front? To begin with, we note that the maximum number of combat-ready forces and means of aviation, missile troops and artillery, electronic warfare equipment at the disposal of the commander of the front forces (operational-strategic formation) is involved in the MOU. The MOU consists of one massive air sortie, two or three launches of OTP and TR missile systems, and several artillery fire raids. Well, if the degree of fire damage to the enemy is 60-70%.
What is the most important thing in this matter in relation to the conflict with Ukraine? Of course, the MOU will inflict heavy losses on a potential enemy. But to expect to crush the armed forces of an entire state with just one such blow means to show simply unbridled optimism in the course of planning and conducting combat operations. In the course of hypothetical strategic actions on the theater of operations, such MOUs will have to be applied not one or two, but much more.
It must be added by all means that the reserves of promising and high-precision weapons in the RF Armed Forces are not of any unlimited nature. Hypersonic missiles of the Zircon type are not yet in service. And the number of Kalibr (sea-launched cruise missiles), Kinzhals, Kh-101 (air-launched cruise missiles) and Iskander missiles is measured in the hundreds at best (tens in the case of Kinzhals). This arsenal is absolutely not enough to wipe out a state the size of France and with a population of more than 40 million from the face of the Earth. Namely, Ukraine is characterized by such parameters.
ABOUT AIR SUPERIORITY
Sometimes it is asserted in the Russian expert community (by fans of the Douai doctrine) that since the hypothetical military operations in Ukraine will take place under the conditions of complete dominance of Russian aircraft in the air, the war will be extremely short and will end in the shortest possible time.
At the same time, it is somehow forgotten that the armed formations of the Afghan opposition during the conflict of 1979-1989 did not have a single aircraft and not a single combat helicopter. And the war in this country dragged on for as much as 10 years. The Chechen fighters did not have a single aircraft either. And the fight against them lasted for several years and cost the federal forces a lot of blood and casualties.
And the Armed Forces of Ukraine still have some kind of combat aircraft. As well as means of air defense.
By the way, the Ukrainian crews of the anti-aircraft missile forces (by no means Georgian ones) significantly pinched the Russian Air Force during the 2008 conflict. After the first day of hostilities, the leadership of the Russian Air Force was in frank shock from the losses incurred. And you shouldn’t forget about it.
Mourned in advance
Now about the thesis “The Armed Forces of Ukraine are in a deplorable state.” Of course, the Armed Forces of Ukraine have problems with aviation and modern air defense systems. But the following must also be acknowledged. If until 2014 the Armed Forces of Ukraine were a fragment of the Soviet army, over the past seven years a qualitatively different army has been created in Ukraine, on a completely different ideological basis and largely on NATO standards. And very modern weapons and equipment are being supplied and continue to be supplied to Ukraine from many countries of the North Atlantic Alliance.
As for the weakest point of the Armed Forces of Ukraine - the Air Force. It cannot be ruled out that the collective West may, in a fairly short time, supply Kyiv with fighters, as they say, from the presence of the armed forces - in other words, second-hand. However, this second-hand, in terms of its tactical and technical characteristics, will be quite comparable with the majority of aircraft in the Russian fleet.
Of course, today the Armed Forces of Ukraine are significantly inferior to the Armed Forces of the Russian Federation in terms of their combat and operational capabilities. No one doubts this, neither in the East nor in the West.
But this army cannot be taken lightly either. In this regard, one must always remember the testament of Alexander Suvorov: “Never despise your enemy, do not consider him stupider and weaker than you.”
Now with regard to the assertion that Western countries will not send a single soldier to die for Ukraine.
It should be noted that this is likely to be the case. However, in the event of Russia’s invasion, this does not at all rule out massive assistance to the Armed Forces of Ukraine from the collective West with a wide variety of weapons and military equipment and bulk deliveries of all kinds of materiel. In this regard, the West has already shown a consolidated position, unprecedented until now, which, it seems, was not predicted in Moscow.
There is no doubt that the United States and the countries of the North Atlantic Alliance will begin a kind of reincarnation of Lend-Lease, modeled after the Second World War, there is no doubt. An influx of volunteers from the West, which can be very numerous, is not ruled out.
PARTISANS AND UNDERGROUND
And finally, about the duration of a hypothetical campaign. In the Russian expert community, several hours are called, sometimes even several tens of minutes. At the same time, it is somehow forgotten that we have already gone through all this. The phrase “take the city with one airborne regiment in two hours” has already become a classic of the genre.
It is also worth recalling that the mighty Stalinist NKVD and the multi-million Soviet army fought the nationalist underground in Western Ukraine for more than 10 years. And now there is an option that the whole of Ukraine can easily go into the partisans. In addition, these formations can easily begin to operate already on the territory of Russia.
The armed struggle in large Ukrainian cities is generally difficult to predict. It is common knowledge that the big city is the best battlefield for the weak and less technically advanced side of the armed conflict.
Serious experts emphasize that in a metropolis it is possible not only to concentrate a grouping of thousands and even tens of thousands of fighters, but also to hide it from the superior firepower of the enemy. And also to supply it with material resources for a long time and make up for losses in people and equipment. Neither mountains, nor forests, nor jungles today provide such an opportunity.
Experts are convinced that the urban environment helps the defenders, slows down the movement of the attackers, allows you to place a record number of fighters per unit area, and compensates for the lag in forces and technologies. And in Ukraine there are more than enough large cities, including those with a million inhabitants. So the Russian army in the course of a hypothetical war with Ukraine may meet with far more than just Stalingrad and Grozny.
FINDINGS
In general, there will be no Ukrainian blitzkrieg. The statements of some experts such as “The Russian army will defeat most of the units of the Armed Forces of Ukraine in 30-40 minutes”, “Russia is able to defeat Ukraine in 10 minutes in the event of a full-scale war”, “Russia will defeat Ukraine in eight minutes” have no serious grounds.
And finally, the most important thing. An armed conflict with Ukraine is currently fundamentally not in Russia’s national interests. Therefore, it is best for some overexcited Russian experts to forget about their hatred fantasies. And in order to prevent further reputational losses, never remember again.
-
Anybody can make predictions, but not everybody gets them right.
google translation of https://nvo.ng.ru/realty/2022-02-03/3_1175_donbass.html
from 02/03/2022 20:42:00 (yes, it’s pre-russian invasion to Ukraine)
Predictions of bloodthirsty political scientists
About enthusiastic hawks and hasty cuckoos
About the author: Mikhail Mikhailovich Khodarenok - ex-head of the group of the 1st direction of the 1st directorate of the Main Operational Directorate of the General Staff of the RF Armed Forces, Colonel
In anticipation of “Russian aggression,” the Ukrainian military are equipping their lives on the line of confrontation with the defenders of the DPR and LPR. Reuters photoSome representatives of the Russian political class today argue that Russia is able to inflict a crushing defeat on Ukraine in a few hours (and shorter periods are also mentioned) if a military conflict breaks out. Let’s see how such statements correspond to reality.
In the expert community of Russia, the opinion has recently taken root quite strongly that it will not even be necessary to send troops to the territory of Ukraine, since the Armed Forces of this country are in a deplorable state.
Some political analysts emphasize that a powerful Russian fire strike will destroy almost all surveillance and communication systems, artillery and tank formations. Moreover, a number of experts conclude that even one crushing blow from Russia will be enough to end such a war.
As a cherry on the cake, some analysts emphasize the fact that no one in Ukraine will defend the “Kyiv regime”.
NO EASY WALK
Let’s start with the last one. To assert that no one in Ukraine will defend the regime means, in practice, complete ignorance of the military-political situation and the mood of the broad masses of the people in the neighboring state. Moreover, the degree of hatred (which, as you know, is the most effective fuel for armed struggle) in the neighboring republic in relation to Moscow is frankly underestimated. No one will meet the Russian army with bread, salt and flowers in Ukraine.
It seems that the events in the south-east of Ukraine in 2014 did not teach anyone anything. Then, after all, they also expected that the entire left-bank Ukraine, in a single impulse and in a matter of seconds, would turn into Novorossia. We have already drawn maps, estimated the personnel of future administrations of cities and regions, and developed state flags.
But even the Russian-speaking population of this part of Ukraine (including such cities as Kharkov, Zaporozhye, Dnepropetrovsk, Mariupol) did not support such plans in their vast majority. The project “Novorossiya” was somehow imperceptibly blown away and quietly died.
In a word, the liberation campaign in 2022, following the model and likeness of 1939, will not succeed in any way. In this case, the words of the classic of Soviet literature Arkady Gaidar are more true than ever: “It is clear that we will now have not an easy battle, but a hard battle.”
“BY A SMALL BLOOD, A POWERFUL BLOW”
Now about the “powerful fire strike by Russia”, which allegedly will destroy “practically all surveillance and communication systems, artillery and tank formations of the Armed Forces of Ukraine.”
This expression alone shows that only political workers could say such a thing. For reference: in the course of hypothetical military operations on the scale of a theater of operations, strikes are carried out on priority targets and massive fire strikes. Note that in the course of operational-strategic planning, the epithets “powerful” (as well as “medium”, “weak”, etc.) are not used.
Military science emphasizes that strikes can be strategic (this mostly applies to strategic nuclear forces), operational and tactical. According to the number of forces involved and objects hit, strikes can be massive, group and single. It is still better not to introduce or use other concepts, even in works of a political science nature.
Attacks on priority targets and massive fire strikes can be carried out within the front (fronts on the western borders of Russia have not yet been formed) or the main command of the armed forces in the theater of operations (so far, one has not been created in the South-Western strategic direction either). Anything less than that is no longer a massive hit.
And what is, for example, a massive fire strike (MOA) of the front? To begin with, we note that the maximum number of combat-ready forces and means of aviation, missile troops and artillery, electronic warfare equipment at the disposal of the commander of the front forces (operational-strategic formation) is involved in the MOU. The MOU consists of one massive air sortie, two or three launches of OTP and TR missile systems, and several artillery fire raids. Well, if the degree of fire damage to the enemy is 60-70%.
What is the most important thing in this matter in relation to the conflict with Ukraine? Of course, the MOU will inflict heavy losses on a potential enemy. But to expect to crush the armed forces of an entire state with just one such blow means to show simply unbridled optimism in the course of planning and conducting combat operations. In the course of hypothetical strategic actions on the theater of operations, such MOUs will have to be applied not one or two, but much more.
It must be added by all means that the reserves of promising and high-precision weapons in the RF Armed Forces are not of any unlimited nature. Hypersonic missiles of the Zircon type are not yet in service. And the number of Kalibr (sea-launched cruise missiles), Kinzhals, Kh-101 (air-launched cruise missiles) and Iskander missiles is measured in the hundreds at best (tens in the case of Kinzhals). This arsenal is absolutely not enough to wipe out a state the size of France and with a population of more than 40 million from the face of the Earth. Namely, Ukraine is characterized by such parameters.
ABOUT AIR SUPERIORITY
Sometimes it is asserted in the Russian expert community (by fans of the Douai doctrine) that since the hypothetical military operations in Ukraine will take place under the conditions of complete dominance of Russian aircraft in the air, the war will be extremely short and will end in the shortest possible time.
At the same time, it is somehow forgotten that the armed formations of the Afghan opposition during the conflict of 1979-1989 did not have a single aircraft and not a single combat helicopter. And the war in this country dragged on for as much as 10 years. The Chechen fighters did not have a single aircraft either. And the fight against them lasted for several years and cost the federal forces a lot of blood and casualties.
And the Armed Forces of Ukraine still have some kind of combat aircraft. As well as means of air defense.
By the way, the Ukrainian crews of the anti-aircraft missile forces (by no means Georgian ones) significantly pinched the Russian Air Force during the 2008 conflict. After the first day of hostilities, the leadership of the Russian Air Force was in frank shock from the losses incurred. And you shouldn’t forget about it.
Mourned in advance
Now about the thesis “The Armed Forces of Ukraine are in a deplorable state.” Of course, the Armed Forces of Ukraine have problems with aviation and modern air defense systems. But the following must also be acknowledged. If until 2014 the Armed Forces of Ukraine were a fragment of the Soviet army, over the past seven years a qualitatively different army has been created in Ukraine, on a completely different ideological basis and largely on NATO standards. And very modern weapons and equipment are being supplied and continue to be supplied to Ukraine from many countries of the North Atlantic Alliance.
As for the weakest point of the Armed Forces of Ukraine - the Air Force. It cannot be ruled out that the collective West may, in a fairly short time, supply Kyiv with fighters, as they say, from the presence of the armed forces - in other words, second-hand. However, this second-hand, in terms of its tactical and technical characteristics, will be quite comparable with the majority of aircraft in the Russian fleet.
Of course, today the Armed Forces of Ukraine are significantly inferior to the Armed Forces of the Russian Federation in terms of their combat and operational capabilities. No one doubts this, neither in the East nor in the West.
But this army cannot be taken lightly either. In this regard, one must always remember the testament of Alexander Suvorov: “Never despise your enemy, do not consider him stupider and weaker than you.”
Now with regard to the assertion that Western countries will not send a single soldier to die for Ukraine.
It should be noted that this is likely to be the case. However, in the event of Russia’s invasion, this does not at all rule out massive assistance to the Armed Forces of Ukraine from the collective West with a wide variety of weapons and military equipment and bulk deliveries of all kinds of materiel. In this regard, the West has already shown a consolidated position, unprecedented until now, which, it seems, was not predicted in Moscow.
There is no doubt that the United States and the countries of the North Atlantic Alliance will begin a kind of reincarnation of Lend-Lease, modeled after the Second World War, there is no doubt. An influx of volunteers from the West, which can be very numerous, is not ruled out.
PARTISANS AND UNDERGROUND
And finally, about the duration of a hypothetical campaign. In the Russian expert community, several hours are called, sometimes even several tens of minutes. At the same time, it is somehow forgotten that we have already gone through all this. The phrase “take the city with one airborne regiment in two hours” has already become a classic of the genre.
It is also worth recalling that the mighty Stalinist NKVD and the multi-million Soviet army fought the nationalist underground in Western Ukraine for more than 10 years. And now there is an option that the whole of Ukraine can easily go into the partisans. In addition, these formations can easily begin to operate already on the territory of Russia.
The armed struggle in large Ukrainian cities is generally difficult to predict. It is common knowledge that the big city is the best battlefield for the weak and less technically advanced side of the armed conflict.
Serious experts emphasize that in a metropolis it is possible not only to concentrate a grouping of thousands and even tens of thousands of fighters, but also to hide it from the superior firepower of the enemy. And also to supply it with material resources for a long time and make up for losses in people and equipment. Neither mountains, nor forests, nor jungles today provide such an opportunity.
Experts are convinced that the urban environment helps the defenders, slows down the movement of the attackers, allows you to place a record number of fighters per unit area, and compensates for the lag in forces and technologies. And in Ukraine there are more than enough large cities, including those with a million inhabitants. So the Russian army in the course of a hypothetical war with Ukraine may meet with far more than just Stalingrad and Grozny.
FINDINGS
In general, there will be no Ukrainian blitzkrieg. The statements of some experts such as “The Russian army will defeat most of the units of the Armed Forces of Ukraine in 30-40 minutes”, “Russia is able to defeat Ukraine in 10 minutes in the event of a full-scale war”, “Russia will defeat Ukraine in eight minutes” have no serious grounds.
And finally, the most important thing. An armed conflict with Ukraine is currently fundamentally not in Russia’s national interests. Therefore, it is best for some overexcited Russian experts to forget about their hatred fantasies. And in order to prevent further reputational losses, never remember again.
-
Is elevator music, music at all?
In this interview with Dr. Jordan Peterson we hear a take on music and what type of music is truly beautiful. Music and the soul
from Jordan Peterson: How To Become The Person You’ve Always Wanted To Be
57:32
how are you doing how are you doing hmm how are you doing 57:46
brilliantly and terribly 57:53
that’s 58:01
you know when you listen to a profound piece of music 58:06
one that sort of spans the whole emotional experience it’s not happy 58:12
happy is elevator music and probably you just shouldn’t listen to that at all 58:18
right and and you think why well it’s harmless it’s tricky it’s 58:24
sweet simple it lacks depth it’s shallow that’s a problem 58:34
it doesn’t have that deep sense of awe and horror i would say 58:39
that is characteristic of the best of all music you know you listen to some mis simple 58:45
music so-called hank williams is a good example you know the blues cowboy from 58:50
the 50s who died of alcoholism when he was 27 and whose voice sounds like an 80 year old man 58:57
simple melody you know but there’s nothing simple in the song and 59:03
and in the voice it’s deep you know it’s like the blues is it’s like black blues in the states 59:09
from the 20s and this was certainly influenced by that tradition there’s this 59:15
admission of a deep suffering at the same time as you get the 59:22
beautiful transcendence of the music and that’s meaning you know 59:28
that’s awful in the most fundamental sense but 59:34
you need an antidote to suffering and it has to be deep and no one deep moves 59:39
you tectonically and it’s not a trivial thing and but that’s better than happiness 59:46
and maybe if you’re lucky well you’re pursuing that and while you’re immersed in it you get to be happy and and you 59:52
should fall on your knees and be grateful for that when it happens you know it’s a gift it really is a gift 59:58
and it comes upon you unexpectedly your happiness you know but 1:00:04
you aim to climb uphill to the highest peak you can possibly envision and that’s 1:00:09
that’s better than happiness why did you include terribly
-
Is elevator music, music at all?
In this interview with Dr. Jordan Peterson we hear a take on music and what type of music is truly beautiful. Music and the soul
from Jordan Peterson: How To Become The Person You’ve Always Wanted To Be
57:32
how are you doing how are you doing hmm how are you doing 57:46
brilliantly and terribly 57:53
that’s 58:01
you know when you listen to a profound piece of music 58:06
one that sort of spans the whole emotional experience it’s not happy 58:12
happy is elevator music and probably you just shouldn’t listen to that at all 58:18
right and and you think why well it’s harmless it’s tricky it’s 58:24
sweet simple it lacks depth it’s shallow that’s a problem 58:34
it doesn’t have that deep sense of awe and horror i would say 58:39
that is characteristic of the best of all music you know you listen to some mis simple 58:45
music so-called hank williams is a good example you know the blues cowboy from 58:50
the 50s who died of alcoholism when he was 27 and whose voice sounds like an 80 year old man 58:57
simple melody you know but there’s nothing simple in the song and 59:03
and in the voice it’s deep you know it’s like the blues is it’s like black blues in the states 59:09
from the 20s and this was certainly influenced by that tradition there’s this 59:15
admission of a deep suffering at the same time as you get the 59:22
beautiful transcendence of the music and that’s meaning you know 59:28
that’s awful in the most fundamental sense but 59:34
you need an antidote to suffering and it has to be deep and no one deep moves 59:39
you tectonically and it’s not a trivial thing and but that’s better than happiness 59:46
and maybe if you’re lucky well you’re pursuing that and while you’re immersed in it you get to be happy and and you 59:52
should fall on your knees and be grateful for that when it happens you know it’s a gift it really is a gift 59:58
and it comes upon you unexpectedly your happiness you know but 1:00:04
you aim to climb uphill to the highest peak you can possibly envision and that’s 1:00:09
that’s better than happiness why did you include terribly
-
being stuck in our comfort zone
Ask not what God wants from you today, but ask what comfort zone you are stuck in today.
As I wrote in my last post God-wants-requests-demands-pleads. It all boils done to our willingness to listen, which is directly connected to to our being stuck in our comfort zone. We don’t want to listen if it is uncomfortable for us, which leaves the omnipotent who is of patience and love, to help us listen in a more direct and usually uncomfortable fashion.
So let us pray so that we will accept what God is showing us in our being stuck in our comforts, so that we might start to hear what he really wants from us.
-
being stuck in our comfort zone
Ask not what God wants from you today, but ask what comfort zone you are stuck in today.
As I wrote in my last post God-wants-requests-demands-pleads. It all boils done to our willingness to listen, which is directly connected to to our being stuck in our comfort zone. We don’t want to listen if it is uncomfortable for us, which leaves the omnipotent who is of patience and love, to help us listen in a more direct and usually uncomfortable fashion.
So let us pray so that we will accept what God is showing us in our being stuck in our comforts, so that we might start to hear what he really wants from us.
-
God wants/requests/demands/pleads
When God puts forward a statement, not all are identical.Some seem like dry statements others his wishes, while even more like “this is really bad”, or this is going to kill you. The scale goes from a gentle one of hints to harsh words and curses.
As a parent, we have our wants and wills and we understand that our children do not see eye to eye with everything we will. At times we hint, others standright and say it, while others demand. While some children can ignore these hints, they find it more difficult to ignore demands. We wish that the hints were enough, but why aren’t they?
We all have our levels of comfort. The scale of this goes from “I would love to do this”, to “I hate and will not do this”. There is plenty of ground between these two extremes.
When God or the parent wants something which is very comforting, we are happy to do it. When it is less comfortable we start deliberating if to do it or not. The more we have to leave our comfort zone, the more the wish has to become a demand for it to be done.
This isn’t good. Today we have to open up our hearts and eyes for the subtle message from God and leave our comfort zone and not wait anymore for the last minute demand. For demands have a tendency of not coming in a gentle fashion. And God’s love for us demands that we don’t wait for that.
-
God wants/requests/demands/pleads
When God puts forward a statement, not all are identical.Some seem like dry statements others his wishes, while even more like “this is really bad”, or this is going to kill you. The scale goes from a gentle one of hints to harsh words and curses.
As a parent, we have our wants and wills and we understand that our children do not see eye to eye with everything we will. At times we hint, others standright and say it, while others demand. While some children can ignore these hints, they find it more difficult to ignore demands. We wish that the hints were enough, but why aren’t they?
We all have our levels of comfort. The scale of this goes from “I would love to do this”, to “I hate and will not do this”. There is plenty of ground between these two extremes.
When God or the parent wants something which is very comforting, we are happy to do it. When it is less comfortable we start deliberating if to do it or not. The more we have to leave our comfort zone, the more the wish has to become a demand for it to be done.
This isn’t good. Today we have to open up our hearts and eyes for the subtle message from God and leave our comfort zone and not wait anymore for the last minute demand. For demands have a tendency of not coming in a gentle fashion. And God’s love for us demands that we don’t wait for that.
-
And I will make them one nation in the land
The prophet inspires us to God’s promise that the nation of Israel will no longer be split but as one nation.But how?
- cultural appropriation
- cultural colonialism
- cultural appreciation
- transculturation
- acculturation
We are all something that is different from others. What are you giving to the world? Are you adding our ego b.s. or our godliness? Is the result of one nation bringing out the good and indivisible under God or…
-
And I will make them one nation in the land
The prophet inspires us to God’s promise that the nation of Israel will no longer be split but as one nation.But how?
- cultural appropriation
- cultural colonialism
- cultural appreciation
- transculturation
- acculturation
We are all something that is different from others. What are you giving to the world? Are you adding our ego b.s. or our godliness? Is the result of one nation bringing out the good and indivisible under God or…
-
אהרן אפלפלד מבקש רוממות רוח
ככל שאני כותב, אני בשיחה מתמדת גם עם א־לוהים, אבל לא במובן של האם הוא קיים או לא קיים, האם הוא עושה דברים טובים בעולם או לא, האם הוא משגיח או לא. אני לא עוסק בכל אלה. פתאום אני מבין שאני חי בעולם שכולו חידה, שהחיים שלי חולפים ועוד מעט לא אהיה כאן, ואני שואל למה באתי, מה עשיתי במשך כל שנות חיי הארוכות… אני מבקש רוממות רוח. יש ימים שרותי מרוממת. אני מרגיש שאני מחובר אל העולם, מחובר אל הרבה אנשים, מחובר למשהו שהוא גדול ממני, שזה גם א־לוהים. ויש ימים שאני בעצבות, שאני במרה שחורה, שאז הדברים לא נראים לי כך, ואני בשפל. אני מבקש את הרוממות הזו, שלוקחת אותי מכאן למקום יותר גבוה יותר מואר. ואז אני מרגיש מחובר אל העולם. יש לי תפקיד בעולם, לא באתי הנה כדי למות באתי הנה כדי לעשות משהו, שהוא לא רק טוב בשבילי, אלא טוב גם לזולתי. זו תחושה חזקה מאוד, שאני חווה אותה לעיתים קרובות.
לפני ארבע שנים, בבוקר חורפי אחד, דפקנו על דלת ביתו של הסופר אהרן אפלפלד במבשרת ציון. אפלפלד, אז בן 81, קיבל אותנו במאור פנים, הוליך אותנו במורד המדרגות אל חדר העבודה שלו - עמוס ספרים, שולחן כתיבה במרכזו, ועל הקיר הפנימי, הנסתר יותר, תעודות הוקרה ופרסים, בהם גם פרס ישראל לספרות. הגענו אליו כדי לראיין אותו על א־לוהים, דתיות וחסידות. אפלפלד, שבספריו ובראיונותיו לאורך השנים ביטא נימים דקים של רליגיוזיות, של אמונה דתית פשוטה, חסידית במובהק, עמוקה, שוחח איתנו במשך כשלוש שעות, משפטיו קצרים וחסכוניים כמו המשפטים שבספריו הרבים, סגנון דיבורו עדין, רך, חומל. לפני שבוע, עם היוודע דבר מותו של אפלפלד בגיל 85, חזרנו אל הריאיון הזה, שמתפרסם כאן לראשונה, מתוך ספר בכתובים שעתיד לראות אור בהוצאת ידיעות ספרים, ובאחת נשאבנו שוב אל השיחה: אל הרגע שבו אפלפלד קם, שלף כרך ישן של “חיי מוהר “ן “ וקרא לנו בהתרגשות שניים מחלומותיו־חזיונותיו של רבי נחמן מברסלב, שאותו כינה “מורי הגדול בכתיבה”; אל סוף הריאיון, כאשר רגע לפני שיצאנו ביקשנו ממנו במבוכה שיחתום על ספר משלו שהבאנו איתנו; חזרנו אל רגעי השתיקה, כאשר נזכר בהוריו שנהרגו בשואה ובדבקות הדתית של סבו. גילינו פתיחות וכנות רבה, ואמונה דתית שכמותה, כך נדמה, לא ביטא עד אז בצורה מפורשת כל כך. יהיו הדברים לזכרו של הסופר הגדול הזה, לזכר כתיבתו הרגישה והדייקנית, לזכר אהבת א־לוהים ואדם שהייתה בו. מברך בינו לבין עצמו “מגיל שמונה וחצי עד גיל שתים עשרה וחצי גדלתי ביער “, מספר אפלפלד. “עד גיל שמונה וחצי הייתה לי ילדות. הייתי בן יחיד להוריי, ומהם ספגתי את עולמי. אחר כך ספגתי גם עולמות אחרים. ביתנו היה בית יהודי מתבולל, שבו הדגש הוא על האינדיבידואליות. התפיסה של הוריי הייתה שאדם צריך ללמוד, להתפתח, כדי שיהיה בן חורין. שום סמכות חיצונית או פנימית לאדם לא באה בחשבון. אדם צריך להגשים את עצמו באופן מלא. כך חינכו אותי הוריי. לא הייתה שום מכות אחרת, וממילא גם לא אמונה דתית. “את האמונה גיליתי אצל שני הסבים שלי. הם גרו מחוץ לעיר, בהרי הקרפטים, והם היו אנשים דתיים. סבי היה אדם דתי, אך לא פנאטי; הוא היה אדם פתוח, ועם זאת שומר מצוות בקפדנות. היה לו יחס טבעי מאוד לאמונה. אני זוכר, למשל, איך הוא היה מברך על פרי. הוא היה מסתכל על הפרי, רואה את יופיו, את הדרו, ולא מברך בקול רם, כדי שכולם ישמעו, אלא בינו לבין עצמו. מדי בוקר הוא היה קם, נוטל ידיים ועומד להתפלל ליד החלון, ולפני שהוא היה מתחיל להתפלל הוא נהג לפתוח את התריסים ואת החלונות, גם כשהיה קר. יום אחד שאלתי אותו למה הוא פותח את התריסים, והוא ענה: כדי שלא תהיה מחיצה ביני ובין השמים. זה עשה עליי רושם גדול. “החיים שלי קשורים לכתיבה מגיל צעיר. עברית אינה שפת אמי, למדתי אותה בארץ. אספר לכם כיצד. הייתי בחווה, בקיבוצים, עבדנו בשדות ולמדנו עברית. אבל הרגשתי שהעברית של הקיבוץ לא מספיקה לי: אני צריך עוד שכבה. התחלתי לקרוא בתנ “ך. כיוון שהיה קשה לי להבין מה כתוב, הייתי מעתיק. בכל יום הייתי מעתיק פרק מהתנ “ך, וכך עשיתי לפחות שנתיים. לא הבנתי מה אני קורא, אבל רציתי להתחבר אל הספר הזה. הייתי בן 13 וחצי, והיה תמוה בעיני האנשים שסביבי שאני יושב ומעתיק מהתנ “ך, אבל התנ “ך הפך לספר היסוד שלי, עד עצם היום הזה. כמעט מדי יום אני קורא פרק, או פסקה. הייתה לי הרגשה שהספר הזה נועד לי. קשה לי להסביר מדוע. הרגשתי שהוא נוגע ביסודות החיים, ביסודות העמוקים של האדם. הפסוק התנ “כי הפך לי למדד לכתיבה שלי. הפסוק התנ “כי קצר, עובדתי, אין בו שמות תואר, הוא לא עוסק בחיצוניות אלא בפנימיות. זה השפיע עליי “. הכתיבה כחוויה דתית וא־לוהים? איזה תפקיד הוא ממלא בעולם שלך? “תראו, בוודאי שהוא ממלא תפקיד. אבל הוא לא תמיד אקטיבי. כשאני כותב, למשל, דמות עם תחושה דתית, אני מתחבר לא־לוהים בקלות. בכלל, כתיבה כשלעצמה היא שמץ של חוויה דתית. אני יושב לבד, מתחבר לעצמי - זה לא אקט בלתי דתי. ודאי שאדם שמקיים מצוות לא יראה בכתיבה מעשה דתי, אבל עבורי הכתיבה, החיבור לבני אדם, הרצון למצוא אצלם ניצוץ א־לוהי – זו חוויה דתית. אני פחות עסוק בדמותו של א־לוהים, אלא בתחושות רליגיוזיות, תחושות שהן לא רציונליות. לפעמים אדם מרגיש שהוא חי בעולם גדול, חידתי, שהוא יצור זמני בעולם הזה, שהיום הוא כאן ומחר הוא עובר. התחושה הזו יכולה להביא לציניות, מעין ‘אכול ושתה כי מחר נמות’, אבל היא יכולה גם להביא לתמיהה גדולה: מה אני עושה בעולם הזה, מה אני צריך לעשות בעולם הזה, מה תפקידי כאן. זו שאלה דתית. “ככל שאני כותב, אני בשיחה מתמדת גם עם א־לוהים, אבל לא במובן של האם הוא קיים או לא קיים, האם הוא עושה דברים טובים בעולם או לא, האם הוא משגיח או לא. אני לא עוסק בכל אלה. פתאום אני מבין שאני חי בעולם שכולו חידה, שהחיים שלי חולפים ועוד מעט לא אהיה כאן, ואני שואל למה באתי, מה עשיתי במשך כל שנות חיי הארוכות. אתם צריכים להבין שאדם כמוני, שעבר חיים כפי שהוא עבר, לא יכול לקבל את א־לוהים כדבר ברור, חד משמעי, לשאול מה אדם צריך לעשות בבוקר, בצהרים או בערב. יש אנשים שעשו את זה. צריך להבחין בין שומרי מצוות לבין מבקשי הא־ל – אני שייך למבקשי הא־ל “. ומה אתה מבקש? “רוממות רוח. יש ימים שרוחי מרוממת. אני מרגיש שאני מחובר אל העולם, מחובר אל הרבה אנשים, מחובר למשהו שהוא גדול ממני, שזה גם א־לוהים. ויש ימים שאני בעצבות, שאני במרה שחורה, שאז הדברים לא נראים לי כך, ואני בשפל. אני מבקש את הרוממות הזו, שלוקחת אותי מכאן למקום יותר גבוה, יותר מואר. ואז אני מרגיש מחובר אל העולם. יש לי תפקיד בעולם, לא באתי הנה כדי למות. באתי הנה כדי לעשות משהו, שהוא לא רק טוב בשבילי, אלא טוב גם לזולתי. זו תחושה חזקה מאוד, שאני חווה אותה לעיתים קרובות “. מתי, למשל? “בחגים. אני לוקח את המחזור וקורא אותו, וכשאני קורא אני מרגיש שאני לא לבד. מהמחזור הזה קראו דורות רבים רבים, ואני מחובר אליהם חיבור חזק מאוד. אז אני מרגיש רוממות רוח, אני מחובר אליהם מאוד מאוד, אני מרגיש את תנועת הדבקות שלהם, את הכוונה שיש בתפילתם. כשאני רואה יהודי הולך לבית הכנסת, אני שמח מאוד. אני מרגיש שאני הולך יחד איתו. אני אוהב את עבודת הא־ל מהסוג הזה. לי עצמי קשה להיכנס לבית הכנסת, מפני שאני לא יודע איך להזדהות עם זה, ואני לא רוצה להיות בבחינת מתבונן במתפללים, אבל יש לי הזדהות רבה עם מי שעושה את זה על פי דרכו, גם אם הוא הולך לבית הכנסת וחושב על משהו אחר. זה נובע ממה שקיבלתי מהוריי – צריך לאהוב בני אדם שנבראו בצלם א־לוהים, לקבל אותם כמות שהם “. נוסע לבקר פושעים “בכלל, אני מוצא שאין לי קושי להזדהות עם בני אדם. לפעמים אני נוסע לבקר פושעים בבית הסוהר, ואני מזדהה גם איתם. אין לי קושי כזה. להיפך, אני אומר – איזה יופי, האיש הזה משכים כל יום לבית הכנסת, האם זה לא יפה? זה נפלא. אבל האם כולם צריכים ללכת בדרך אחת? כל אחד הולך בדרך שבה הוא יכול ללכת, בדרך שמתאימה לו, לפי מה שתחושותיו ודמיונותיו מסוגלים. ראו את השבת, למשל. אני רואה כאן לפעמים שכנים שעונג השבת שלהם הוא לרחוץ את המכונית. השכן יוצא בנעלי בית, עם דלי וסמרטוט, ורוחץ את המכונית. גם בשבת הוא לא יכול להיפרד מזה. אתה מסתכל ואתה אומר: אלה החיים שלו “. ומה עונג השבת שלך? “עונג השבת שלי הוא לקרוא ב’מגיד דבריו ליעקב’. אני לא אקרא טולסטוי בשבת, אלא חסידות. אנחנו עושים קידוש, שרים זמירות עם הילדים. אני מרגיש שזה יום שונה. לבית הכנסת אני לא הולך, מכל מיני סיבות. אני לא יכול להתעטף בטלית. אני לא מרגיש ראוי להתעטף בטלית “. למה? “מפני שרק אנשים שיודעים איך לעבוד את א־לוהים ראויים לעשות את זה. אני לא יודע איך לעבוד את א־לוהים. אני לא יודע “. תיארת קודם את הגילוי של התנ “ך. מה מצאת בחסידות? “החסידות היא בראש מעיניי. הקדשתי הרבה מאוד ללימוד החסידות, ואני לומד מדי יום רבי נחמן, ספר התניא. מצאתי שם את הראשוניות של החוויה הדתית. יש בספר חיי מוהר “ן סיפור שרבי נחמן סיפר בערב יום הכיפורים, על אדם שהלך ביער, והיער היה, כמו שכתוב, ‘גדול בלי קץ וסוף’, ואחר כך הוא מגיע לנהר, וגם לנהר אין סוף, וכל העולם שותה ממי הנהר, ואז הוא רואה רחיים, והרחיים האלה טוחנות טחינה על כל העולם כולו, ובסוף הוא רואה נפח שעושה כלים בשביל כל העולם. זה סיפור מדהים. יש כאן תפיסת עולם דתית: אדם רוצה להיכנס אל העולם, ומבין שזה יער, שזה אינסוף. היער הוא אינסוף, הנהר הוא אינסוף, אבל הוא לא סתם זורם, אלא טוחן בשביל כל העולם, והנפח עושה כלים לכל העולם. “יש כאן זיקות ברורות לקבלה - הרעיון של האינסופיות הזו שמקיפה אותנו, שאנחנו נוגעים ולא נוגעים, והנפח, שהוא בוודאי הצדיק, דואג לכל העולם כולו. זו חסידות. כל מה שהחסידות אומרת מאוד קרוב לליבי, אולי מפני ששני הסבים שלי היו חסידים, אבל גם בגלל הסיפוריות. מרבי נחמן למדתי איך לספר סיפור. הוא אמן גדול מאוד, וזה ניכר כבר כאן. עד לתקופתו אנשים לא ידעו לספר, ואילו הוא ידע. רבי נחמן הוא המורה שלי לכתיבה “. אתה מרגיש שהחסידות נותנת לך מענה מסוים? “לא בהכרח. בחסידות אני לא מחפש פשר, אני מחפש את החוויה. יש כאן חוויות גדולות. רבי נחמן חי חוויות גדולות, שלא בהכרח קשורות לא־לוהים. אלה הן חוויות רליגיוזיות מאוד, משום שהן מתייחסות למשהו שהוא מעבר. ככלל, מטבעי אני לא יצור ששואל ועונה. אני יצור שאוהב להתרשם, אוהב להזדהות, אוהב להתקרב. המכונה הרציונלית לא עובדת עליי, תודה לא־ל. אם זה יפה, אני מתפעל מזה. אם מישהו הולך להתפלל כל יום, אני שמח איתו. אם אחר אינו רוצה להתפלל - גם איתו אני שמח “. איך אתה רואה את המוות? “המוות הוא מסתורין גדול עבורי. למה חברי מת ואני חי? האם הוא סיים את תפקידו בעולם הזה ואני לא? מה תפקידי? אני לא חי בהפרדה בין החיים והמתים. כל אלה שהיו קרובים לנפשי חיים איתי כל הזמן. הם לא פרודים ממני. הם איתי כל הזמן. ובכל זאת, זה מסתורי. אני חושב על המוות בעיקר בהתבודדות. אני אוהב להתבודד. זו לא נורמה דתית מחייבת, אלא משהו שאתה לוקח על עצמך כי אתה אוהב את זה, כי אתה זקוק לזה. בהתבודדות, אני יכול להרגיש באופן חופשי; קולות אחרים לא מתערבים בתוכי. אני עם עצמי, ואני יכול להתפעל ממה שאני רוצה להתפעל. ויש גם, מדי פעם, איזה דין וחשבון על מה שאני עושה או לא עשיתי. זה מעשיר אותי “. נוכחות בכל אתר אתה כועס על עצמך? “בוודאי שאני כועס על עצמי. עשיתי כל מיני שטויות בחיים שלי, כמו כולם. אני לא צדיק, אני בשר ודם. אם אעשה רשימה של החטאים שלי, זו תהיה רשימה ארוכה. כלפי עצמי אני חמור יותר, מפני שאת עצמי אני מכיר ומה שעשיתי או לא עשיתי אני יודע. ואני גם חושב על היום שאעבור מן העולם. ‘שיוויתי ה’ לנגדי תמיד’ – אני משווה לנגדי גם את המוות. זה מוזר, לפעמים אני חושב על כך שאני כבר יותר מכפליים מגילה של אמי. היא נרצחה כשהיא הייתה בת 30, ואילו אני בן 81. איך יהיה כשניפגש? היא נשארה צעירה ואני מבוגר. זה מפגש מוזר “. אתה מאמין שתיפגשו? “אני נפגש עמה כל יום. זו לא בעיה “. דיברת קודם לכן על אהבת האדם שהוריך הטמיעו בך. יש בך גם כעס על אנשים? שנאה? “לא הרבה. מטבעי אני לא שונא, אף שאפשר מדי פעם להכעיס אותי. אבל התחושה של שנאה כמעט לא קיימת אצלי. אל תחשבו אותי לצדיק – אני לא אומר את זה מצדיקות, זה פשוט לא קיים אצלי. אני חושב שכל סופר אמיתי חייב לאהוב בני אדם. זה החומר שלו. אני אוהב אנשים, לא חשוב באיזו דרגה הם נמצאים. בני אדם סובלים, וגם אני סובל - זה גורלנו – ואין טעם לקום בבוקר ולומר: עכשיו אשנא את זה ואת ההוא. הרבה אנשים עשו לי רע, אבל האם אקום בבוקר ואשנא אותם? הזוהר אומר: ‘לית אתר פנוי מיניה’ – א־לוהים נמצא בכל אתר ואתר. התפיסה הזו קרובה מאוד אליי. “א־לוהים מצוי בעולם כולו: הוא מצוי בבני אדם, בבעלי חיים, בצמחים. אני מרגיש את זה. אני קם בבוקר, יש שמש, יש אור, יש בני אדם. אני מרגיש איך בכל דבר בבריאה יש משהו טוב ויפה.
-
אהרן אפלפלד מבקש רוממות רוח
ככל שאני כותב, אני בשיחה מתמדת גם עם א־לוהים, אבל לא במובן של האם הוא קיים או לא קיים, האם הוא עושה דברים טובים בעולם או לא, האם הוא משגיח או לא. אני לא עוסק בכל אלה. פתאום אני מבין שאני חי בעולם שכולו חידה, שהחיים שלי חולפים ועוד מעט לא אהיה כאן, ואני שואל למה באתי, מה עשיתי במשך כל שנות חיי הארוכות… אני מבקש רוממות רוח. יש ימים שרותי מרוממת. אני מרגיש שאני מחובר אל העולם, מחובר אל הרבה אנשים, מחובר למשהו שהוא גדול ממני, שזה גם א־לוהים. ויש ימים שאני בעצבות, שאני במרה שחורה, שאז הדברים לא נראים לי כך, ואני בשפל. אני מבקש את הרוממות הזו, שלוקחת אותי מכאן למקום יותר גבוה יותר מואר. ואז אני מרגיש מחובר אל העולם. יש לי תפקיד בעולם, לא באתי הנה כדי למות באתי הנה כדי לעשות משהו, שהוא לא רק טוב בשבילי, אלא טוב גם לזולתי. זו תחושה חזקה מאוד, שאני חווה אותה לעיתים קרובות.
לפני ארבע שנים, בבוקר חורפי אחד, דפקנו על דלת ביתו של הסופר אהרן אפלפלד במבשרת ציון. אפלפלד, אז בן 81, קיבל אותנו במאור פנים, הוליך אותנו במורד המדרגות אל חדר העבודה שלו - עמוס ספרים, שולחן כתיבה במרכזו, ועל הקיר הפנימי, הנסתר יותר, תעודות הוקרה ופרסים, בהם גם פרס ישראל לספרות. הגענו אליו כדי לראיין אותו על א־לוהים, דתיות וחסידות. אפלפלד, שבספריו ובראיונותיו לאורך השנים ביטא נימים דקים של רליגיוזיות, של אמונה דתית פשוטה, חסידית במובהק, עמוקה, שוחח איתנו במשך כשלוש שעות, משפטיו קצרים וחסכוניים כמו המשפטים שבספריו הרבים, סגנון דיבורו עדין, רך, חומל. לפני שבוע, עם היוודע דבר מותו של אפלפלד בגיל 85, חזרנו אל הריאיון הזה, שמתפרסם כאן לראשונה, מתוך ספר בכתובים שעתיד לראות אור בהוצאת ידיעות ספרים, ובאחת נשאבנו שוב אל השיחה: אל הרגע שבו אפלפלד קם, שלף כרך ישן של “חיי מוהר “ן “ וקרא לנו בהתרגשות שניים מחלומותיו־חזיונותיו של רבי נחמן מברסלב, שאותו כינה “מורי הגדול בכתיבה”; אל סוף הריאיון, כאשר רגע לפני שיצאנו ביקשנו ממנו במבוכה שיחתום על ספר משלו שהבאנו איתנו; חזרנו אל רגעי השתיקה, כאשר נזכר בהוריו שנהרגו בשואה ובדבקות הדתית של סבו. גילינו פתיחות וכנות רבה, ואמונה דתית שכמותה, כך נדמה, לא ביטא עד אז בצורה מפורשת כל כך. יהיו הדברים לזכרו של הסופר הגדול הזה, לזכר כתיבתו הרגישה והדייקנית, לזכר אהבת א־לוהים ואדם שהייתה בו. מברך בינו לבין עצמו “מגיל שמונה וחצי עד גיל שתים עשרה וחצי גדלתי ביער “, מספר אפלפלד. “עד גיל שמונה וחצי הייתה לי ילדות. הייתי בן יחיד להוריי, ומהם ספגתי את עולמי. אחר כך ספגתי גם עולמות אחרים. ביתנו היה בית יהודי מתבולל, שבו הדגש הוא על האינדיבידואליות. התפיסה של הוריי הייתה שאדם צריך ללמוד, להתפתח, כדי שיהיה בן חורין. שום סמכות חיצונית או פנימית לאדם לא באה בחשבון. אדם צריך להגשים את עצמו באופן מלא. כך חינכו אותי הוריי. לא הייתה שום מכות אחרת, וממילא גם לא אמונה דתית. “את האמונה גיליתי אצל שני הסבים שלי. הם גרו מחוץ לעיר, בהרי הקרפטים, והם היו אנשים דתיים. סבי היה אדם דתי, אך לא פנאטי; הוא היה אדם פתוח, ועם זאת שומר מצוות בקפדנות. היה לו יחס טבעי מאוד לאמונה. אני זוכר, למשל, איך הוא היה מברך על פרי. הוא היה מסתכל על הפרי, רואה את יופיו, את הדרו, ולא מברך בקול רם, כדי שכולם ישמעו, אלא בינו לבין עצמו. מדי בוקר הוא היה קם, נוטל ידיים ועומד להתפלל ליד החלון, ולפני שהוא היה מתחיל להתפלל הוא נהג לפתוח את התריסים ואת החלונות, גם כשהיה קר. יום אחד שאלתי אותו למה הוא פותח את התריסים, והוא ענה: כדי שלא תהיה מחיצה ביני ובין השמים. זה עשה עליי רושם גדול. “החיים שלי קשורים לכתיבה מגיל צעיר. עברית אינה שפת אמי, למדתי אותה בארץ. אספר לכם כיצד. הייתי בחווה, בקיבוצים, עבדנו בשדות ולמדנו עברית. אבל הרגשתי שהעברית של הקיבוץ לא מספיקה לי: אני צריך עוד שכבה. התחלתי לקרוא בתנ “ך. כיוון שהיה קשה לי להבין מה כתוב, הייתי מעתיק. בכל יום הייתי מעתיק פרק מהתנ “ך, וכך עשיתי לפחות שנתיים. לא הבנתי מה אני קורא, אבל רציתי להתחבר אל הספר הזה. הייתי בן 13 וחצי, והיה תמוה בעיני האנשים שסביבי שאני יושב ומעתיק מהתנ “ך, אבל התנ “ך הפך לספר היסוד שלי, עד עצם היום הזה. כמעט מדי יום אני קורא פרק, או פסקה. הייתה לי הרגשה שהספר הזה נועד לי. קשה לי להסביר מדוע. הרגשתי שהוא נוגע ביסודות החיים, ביסודות העמוקים של האדם. הפסוק התנ “כי הפך לי למדד לכתיבה שלי. הפסוק התנ “כי קצר, עובדתי, אין בו שמות תואר, הוא לא עוסק בחיצוניות אלא בפנימיות. זה השפיע עליי “. הכתיבה כחוויה דתית וא־לוהים? איזה תפקיד הוא ממלא בעולם שלך? “תראו, בוודאי שהוא ממלא תפקיד. אבל הוא לא תמיד אקטיבי. כשאני כותב, למשל, דמות עם תחושה דתית, אני מתחבר לא־לוהים בקלות. בכלל, כתיבה כשלעצמה היא שמץ של חוויה דתית. אני יושב לבד, מתחבר לעצמי - זה לא אקט בלתי דתי. ודאי שאדם שמקיים מצוות לא יראה בכתיבה מעשה דתי, אבל עבורי הכתיבה, החיבור לבני אדם, הרצון למצוא אצלם ניצוץ א־לוהי – זו חוויה דתית. אני פחות עסוק בדמותו של א־לוהים, אלא בתחושות רליגיוזיות, תחושות שהן לא רציונליות. לפעמים אדם מרגיש שהוא חי בעולם גדול, חידתי, שהוא יצור זמני בעולם הזה, שהיום הוא כאן ומחר הוא עובר. התחושה הזו יכולה להביא לציניות, מעין ‘אכול ושתה כי מחר נמות’, אבל היא יכולה גם להביא לתמיהה גדולה: מה אני עושה בעולם הזה, מה אני צריך לעשות בעולם הזה, מה תפקידי כאן. זו שאלה דתית. “ככל שאני כותב, אני בשיחה מתמדת גם עם א־לוהים, אבל לא במובן של האם הוא קיים או לא קיים, האם הוא עושה דברים טובים בעולם או לא, האם הוא משגיח או לא. אני לא עוסק בכל אלה. פתאום אני מבין שאני חי בעולם שכולו חידה, שהחיים שלי חולפים ועוד מעט לא אהיה כאן, ואני שואל למה באתי, מה עשיתי במשך כל שנות חיי הארוכות. אתם צריכים להבין שאדם כמוני, שעבר חיים כפי שהוא עבר, לא יכול לקבל את א־לוהים כדבר ברור, חד משמעי, לשאול מה אדם צריך לעשות בבוקר, בצהרים או בערב. יש אנשים שעשו את זה. צריך להבחין בין שומרי מצוות לבין מבקשי הא־ל – אני שייך למבקשי הא־ל “. ומה אתה מבקש? “רוממות רוח. יש ימים שרוחי מרוממת. אני מרגיש שאני מחובר אל העולם, מחובר אל הרבה אנשים, מחובר למשהו שהוא גדול ממני, שזה גם א־לוהים. ויש ימים שאני בעצבות, שאני במרה שחורה, שאז הדברים לא נראים לי כך, ואני בשפל. אני מבקש את הרוממות הזו, שלוקחת אותי מכאן למקום יותר גבוה, יותר מואר. ואז אני מרגיש מחובר אל העולם. יש לי תפקיד בעולם, לא באתי הנה כדי למות. באתי הנה כדי לעשות משהו, שהוא לא רק טוב בשבילי, אלא טוב גם לזולתי. זו תחושה חזקה מאוד, שאני חווה אותה לעיתים קרובות “. מתי, למשל? “בחגים. אני לוקח את המחזור וקורא אותו, וכשאני קורא אני מרגיש שאני לא לבד. מהמחזור הזה קראו דורות רבים רבים, ואני מחובר אליהם חיבור חזק מאוד. אז אני מרגיש רוממות רוח, אני מחובר אליהם מאוד מאוד, אני מרגיש את תנועת הדבקות שלהם, את הכוונה שיש בתפילתם. כשאני רואה יהודי הולך לבית הכנסת, אני שמח מאוד. אני מרגיש שאני הולך יחד איתו. אני אוהב את עבודת הא־ל מהסוג הזה. לי עצמי קשה להיכנס לבית הכנסת, מפני שאני לא יודע איך להזדהות עם זה, ואני לא רוצה להיות בבחינת מתבונן במתפללים, אבל יש לי הזדהות רבה עם מי שעושה את זה על פי דרכו, גם אם הוא הולך לבית הכנסת וחושב על משהו אחר. זה נובע ממה שקיבלתי מהוריי – צריך לאהוב בני אדם שנבראו בצלם א־לוהים, לקבל אותם כמות שהם “. נוסע לבקר פושעים “בכלל, אני מוצא שאין לי קושי להזדהות עם בני אדם. לפעמים אני נוסע לבקר פושעים בבית הסוהר, ואני מזדהה גם איתם. אין לי קושי כזה. להיפך, אני אומר – איזה יופי, האיש הזה משכים כל יום לבית הכנסת, האם זה לא יפה? זה נפלא. אבל האם כולם צריכים ללכת בדרך אחת? כל אחד הולך בדרך שבה הוא יכול ללכת, בדרך שמתאימה לו, לפי מה שתחושותיו ודמיונותיו מסוגלים. ראו את השבת, למשל. אני רואה כאן לפעמים שכנים שעונג השבת שלהם הוא לרחוץ את המכונית. השכן יוצא בנעלי בית, עם דלי וסמרטוט, ורוחץ את המכונית. גם בשבת הוא לא יכול להיפרד מזה. אתה מסתכל ואתה אומר: אלה החיים שלו “. ומה עונג השבת שלך? “עונג השבת שלי הוא לקרוא ב’מגיד דבריו ליעקב’. אני לא אקרא טולסטוי בשבת, אלא חסידות. אנחנו עושים קידוש, שרים זמירות עם הילדים. אני מרגיש שזה יום שונה. לבית הכנסת אני לא הולך, מכל מיני סיבות. אני לא יכול להתעטף בטלית. אני לא מרגיש ראוי להתעטף בטלית “. למה? “מפני שרק אנשים שיודעים איך לעבוד את א־לוהים ראויים לעשות את זה. אני לא יודע איך לעבוד את א־לוהים. אני לא יודע “. תיארת קודם את הגילוי של התנ “ך. מה מצאת בחסידות? “החסידות היא בראש מעיניי. הקדשתי הרבה מאוד ללימוד החסידות, ואני לומד מדי יום רבי נחמן, ספר התניא. מצאתי שם את הראשוניות של החוויה הדתית. יש בספר חיי מוהר “ן סיפור שרבי נחמן סיפר בערב יום הכיפורים, על אדם שהלך ביער, והיער היה, כמו שכתוב, ‘גדול בלי קץ וסוף’, ואחר כך הוא מגיע לנהר, וגם לנהר אין סוף, וכל העולם שותה ממי הנהר, ואז הוא רואה רחיים, והרחיים האלה טוחנות טחינה על כל העולם כולו, ובסוף הוא רואה נפח שעושה כלים בשביל כל העולם. זה סיפור מדהים. יש כאן תפיסת עולם דתית: אדם רוצה להיכנס אל העולם, ומבין שזה יער, שזה אינסוף. היער הוא אינסוף, הנהר הוא אינסוף, אבל הוא לא סתם זורם, אלא טוחן בשביל כל העולם, והנפח עושה כלים לכל העולם. “יש כאן זיקות ברורות לקבלה - הרעיון של האינסופיות הזו שמקיפה אותנו, שאנחנו נוגעים ולא נוגעים, והנפח, שהוא בוודאי הצדיק, דואג לכל העולם כולו. זו חסידות. כל מה שהחסידות אומרת מאוד קרוב לליבי, אולי מפני ששני הסבים שלי היו חסידים, אבל גם בגלל הסיפוריות. מרבי נחמן למדתי איך לספר סיפור. הוא אמן גדול מאוד, וזה ניכר כבר כאן. עד לתקופתו אנשים לא ידעו לספר, ואילו הוא ידע. רבי נחמן הוא המורה שלי לכתיבה “. אתה מרגיש שהחסידות נותנת לך מענה מסוים? “לא בהכרח. בחסידות אני לא מחפש פשר, אני מחפש את החוויה. יש כאן חוויות גדולות. רבי נחמן חי חוויות גדולות, שלא בהכרח קשורות לא־לוהים. אלה הן חוויות רליגיוזיות מאוד, משום שהן מתייחסות למשהו שהוא מעבר. ככלל, מטבעי אני לא יצור ששואל ועונה. אני יצור שאוהב להתרשם, אוהב להזדהות, אוהב להתקרב. המכונה הרציונלית לא עובדת עליי, תודה לא־ל. אם זה יפה, אני מתפעל מזה. אם מישהו הולך להתפלל כל יום, אני שמח איתו. אם אחר אינו רוצה להתפלל - גם איתו אני שמח “. איך אתה רואה את המוות? “המוות הוא מסתורין גדול עבורי. למה חברי מת ואני חי? האם הוא סיים את תפקידו בעולם הזה ואני לא? מה תפקידי? אני לא חי בהפרדה בין החיים והמתים. כל אלה שהיו קרובים לנפשי חיים איתי כל הזמן. הם לא פרודים ממני. הם איתי כל הזמן. ובכל זאת, זה מסתורי. אני חושב על המוות בעיקר בהתבודדות. אני אוהב להתבודד. זו לא נורמה דתית מחייבת, אלא משהו שאתה לוקח על עצמך כי אתה אוהב את זה, כי אתה זקוק לזה. בהתבודדות, אני יכול להרגיש באופן חופשי; קולות אחרים לא מתערבים בתוכי. אני עם עצמי, ואני יכול להתפעל ממה שאני רוצה להתפעל. ויש גם, מדי פעם, איזה דין וחשבון על מה שאני עושה או לא עשיתי. זה מעשיר אותי “. נוכחות בכל אתר אתה כועס על עצמך? “בוודאי שאני כועס על עצמי. עשיתי כל מיני שטויות בחיים שלי, כמו כולם. אני לא צדיק, אני בשר ודם. אם אעשה רשימה של החטאים שלי, זו תהיה רשימה ארוכה. כלפי עצמי אני חמור יותר, מפני שאת עצמי אני מכיר ומה שעשיתי או לא עשיתי אני יודע. ואני גם חושב על היום שאעבור מן העולם. ‘שיוויתי ה’ לנגדי תמיד’ – אני משווה לנגדי גם את המוות. זה מוזר, לפעמים אני חושב על כך שאני כבר יותר מכפליים מגילה של אמי. היא נרצחה כשהיא הייתה בת 30, ואילו אני בן 81. איך יהיה כשניפגש? היא נשארה צעירה ואני מבוגר. זה מפגש מוזר “. אתה מאמין שתיפגשו? “אני נפגש עמה כל יום. זו לא בעיה “. דיברת קודם לכן על אהבת האדם שהוריך הטמיעו בך. יש בך גם כעס על אנשים? שנאה? “לא הרבה. מטבעי אני לא שונא, אף שאפשר מדי פעם להכעיס אותי. אבל התחושה של שנאה כמעט לא קיימת אצלי. אל תחשבו אותי לצדיק – אני לא אומר את זה מצדיקות, זה פשוט לא קיים אצלי. אני חושב שכל סופר אמיתי חייב לאהוב בני אדם. זה החומר שלו. אני אוהב אנשים, לא חשוב באיזו דרגה הם נמצאים. בני אדם סובלים, וגם אני סובל - זה גורלנו – ואין טעם לקום בבוקר ולומר: עכשיו אשנא את זה ואת ההוא. הרבה אנשים עשו לי רע, אבל האם אקום בבוקר ואשנא אותם? הזוהר אומר: ‘לית אתר פנוי מיניה’ – א־לוהים נמצא בכל אתר ואתר. התפיסה הזו קרובה מאוד אליי. “א־לוהים מצוי בעולם כולו: הוא מצוי בבני אדם, בבעלי חיים, בצמחים. אני מרגיש את זה. אני קם בבוקר, יש שמש, יש אור, יש בני אדם. אני מרגיש איך בכל דבר בבריאה יש משהו טוב ויפה.
-
עברית עם ניקוד וטעמים אבל הכתב ערבית (הקל קול יעקב והידים ידי ישמעאל)
[gallery]
-
המטען הכבד
מאת: יעקב קרנץ “המגיד מדוּבנא”
סוחר שלח שליח, כדי שיביא לו מטען מהנמל. אחרי הרבה זמן הגיע השליח, מתנשף ויגע, כפוף ומזיע, כורע תחת עומס המטען, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: “הבאתי לך את החבילה המבוקשת” זה הגיב מיד: “לא נכון. זו לא החבילה שלי”. “עוד לא פתחת אותה”, שאל אותו השליח, “למה אתה אומר זאת ?” ענה לו הסוחר: “פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי”.
כך המשיל המגיד מדובנא את עבודת ה’, אשר צריכה להיות טבעית ומתאימה לאדם, ובלשונו “נעימה ומתוקה”. אם עבודה זו גורמת סבל וקושי לבעליה, הרי שזו לא עבודת ה’ הנכונה והראויה. כך פירש את הפסוק בישעיהו פרק מג “וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל”.
-
עברית עם ניקוד וטעמים אבל הכתב ערבית (הקל קול יעקב והידים ידי ישמעאל)
[gallery]
-
המטען הכבד
מאת: יעקב קרנץ “המגיד מדוּבנא”
סוחר שלח שליח, כדי שיביא לו מטען מהנמל. אחרי הרבה זמן הגיע השליח, מתנשף ויגע, כפוף ומזיע, כורע תחת עומס המטען, והכריז בשארית כוחותיו באוזני הסוחר: “הבאתי לך את החבילה המבוקשת” זה הגיב מיד: “לא נכון. זו לא החבילה שלי”. “עוד לא פתחת אותה”, שאל אותו השליח, “למה אתה אומר זאת ?” ענה לו הסוחר: “פשוט מאוד. החבילה שלי לא כבדה, ומי שיישא אותה לא יתנשף. אם אתה מתנשף - זו אינה החבילה שלי”.
כך המשיל המגיד מדובנא את עבודת ה’, אשר צריכה להיות טבעית ומתאימה לאדם, ובלשונו “נעימה ומתוקה”. אם עבודה זו גורמת סבל וקושי לבעליה, הרי שזו לא עבודת ה’ הנכונה והראויה. כך פירש את הפסוק בישעיהו פרק מג “וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל”.
-
The call הקריאה
ארבע אנשים נקראו בשמותם בקריאה פעמיים. אברהם, יעקב משה ושמואל.
גם האדם נקרא בחייו ולא רק פעם אחת אלא כמה פעמים בחייו, אלוהים מחפש אותו וקורא לו.
Four people were called by their names by being called twice. Abraham, Jacob, Moses and Samuel. During our life we are called and not just once but several times, God seeks us and calls us.
- כשהוא צעיר נער בגיל ההתבגרות וטרם עשה דבר מיוחד ולא עבר אף מבחן, אבל הפוטנציאל מצוי, הכפתור פה אבל פרח אין בו עדיין. זאת היא הקריאה לשמואל שעומד להיות נביא ושופט וממליך מלכים.
- כשהוא בגיל ההתבגרות המוקדמת עבר איזה מבחן קטן וכבר רואים שיש בו בפועל פוטנציאל, הוא כבר פרח אבל אין פרי. זאת היא הקריאה למשה שהרג המצרי ועומד להיות המוביל של יצאת ישראל ממצרים וקבלת התורה ולוחות העדות.
- כשהוא בגיל בוגר וכבר עבר ניסיונות הרבה ויודעים שהוא שליח אלוהים, הוא כבר פרי. זאת הקריאה לאברהם בעקדת בנו יצחק, כי עתה ידעתי כי יראה אלוהים אתה.
-
כשהוא קשיש ומדמיין שכבר עבר הכל ובאמת עבר המון, אבל יש עוד מה שתרם עשה, לפרי יש גרעין וגם אותו יש הפריה, זאת הקריאה ליעקב לרדת מצרים ולהקים עם של אלוהים, עם ישראל.
“וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.” (במדבר, פרק י”ז, פסוק כ”ג)
- When he is a young teenager and has not yet done anything special and has not passed any test, but the potential is there, the button is here but there is no flower in it yet. This is the call to Samuel who is about to become a prophet and judge and king of kings.
- By the time he is in his early teens he has passed some small test and you can already see that he actually has potential, he has already bloomed but there is no fruit. This is the call to Moses who killed the Egyptian and is about to be the leader of the Exodus from Israel and the acceptance of the Torah and the Testimony Tablets.
- When he is an adult and has already gone through many trials and is known to be a messenger of God, he is already a fruit. This is the call to Abraham in the binding of his son Isaac, because now I knew that God would see you.
- When he is old and imagines that he has already gone through everything and really gone through a lot, but there is more that the donor has done, the fruit has a nucleus and it also has the fertilization, this is the call for Jacob to come down from Egypt and establish a people of God, the people of Israel.
When Moses went into the tent of the covenant on the next day, the staff of Aaron for the house of Levi had sprouted. It put forth buds, produced blossoms, and bore ripe almonds. (Numbers 17,23)
- וַיָּבֹ֗אוּ אֶל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָֽאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַיַּֽעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָֽעֵצִ֑ים וַיַּֽעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָֽעֵצִֽים׃ וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַמַּֽאֲכֶ֑֯לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃ וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָֹה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֨ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָה כִּ֣י׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִֽידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶֽאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּֽעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃ וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָֹ֣ה׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵֽאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָֹ֖ה יֵֽרָאֶֽה׃ Abraham fulfilled his final test (Genesis 22:9-14).
- וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֨ וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵֽאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֨ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֣ב ׀ יַֽעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵֽרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ אָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיֹוסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָדֹ֖ו עַל־עֵינֶֽיךָ׃ Jacob’s final test to create the Nation of Israel of the 12 tribes (Genesis 46:1-4).
- וּמשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛֯ה אֶת־צֹ֛אן יִתְרֹ֥ו חֹֽתְנֹ֖ו כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃ וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתֹּ֣וךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ וַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹֽא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ וַיַּ֥רְא יְהוָֹ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְאֹ֑ות וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתֹּ֣וךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר משֶׁ֥ה מ֯שֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹומֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ וַיֹּ֗אמֶר אָֽנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵֽאלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר משֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵֽהַבִּ֖יט אֶל־הָֽאֱלֹהִֽים׃ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָֹ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ וָֽאֵרֵ֞ד לְהַצִּילֹ֣ו ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּלְהַֽעֲלֹתֹו֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טֹובָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְקֹ֤ום הַכְּנַֽעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַֽעֲקַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹֽחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶשְׁלָֽחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהֹוצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ Moses call to assignment to become a deliverer of God’s people (Exodus 3:1-10).
- וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהוָֹ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהוָֹ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָזֹ֖ון נִפְרָֽץ׃ וַיְהִי֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹומֹ֑ו וְעֵינָ֯ו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵהֹ֔ות לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹֽות׃ וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָֹ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אֲרֹ֥ון אֱלֹהִֽים׃ וַיִּקְרָ֧א יְהוָֹ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיָּ֣רָץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִֽנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃ וַיֹּ֣סֶף יְהוָֹ֗ה קְרֹ֣א עֹוד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֨ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִֽנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃ וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהוָֹ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יְהוָֹֽה׃ וַיֹּ֨סֶף יְהוָֹ֣ה קְרֹֽא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִישִׁת֒ וַיָּ֙קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִֽנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָֹ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃ וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָֹ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקֹומֹֽו׃ וַיָּבֹ֤א יְהוָֹה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֨ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃ Samuel call to assignment to be Prophet, Judge and Anointer of Kings (1 Samuel 3:1-10).
נקראנו ושמענו? הוא קורא לנו עכשיו! האם אנחנו מקשיבים?
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה הִֽנְנִ֣י מַצִּֽית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָֽכְלָ֣ה בְךָ֣ כָל־עֵֽץ־לַח֩ וְכָל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כָּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֹֽונָה׃(יחזקאל פרק 21, 3)
We have and are being called, have we listened? Are we listening? Say to the scrub land of the Negev, ‘Listen to the Lord’s message! This is what the Sovereign Lord has said: Look here, I am about to start a fire in you, and it will devour every green tree and every dry tree in you. The flaming fire will not be extinguished, and the whole surface of the ground from the Negev to the north will be scorched by it. (Ezekiel 21:3)
-
The call הקריאה
ארבע אנשים נקראו בשמותם בקריאה פעמיים. אברהם, יעקב משה ושמואל.
גם האדם נקרא בחייו ולא רק פעם אחת אלא כמה פעמים בחייו, אלוהים מחפש אותו וקורא לו.
Four people were called by their names by being called twice. Abraham, Jacob, Moses and Samuel. During our life we are called and not just once but several times, God seeks us and calls us.
- כשהוא צעיר נער בגיל ההתבגרות וטרם עשה דבר מיוחד ולא עבר אף מבחן, אבל הפוטנציאל מצוי, הכפתור פה אבל פרח אין בו עדיין. זאת היא הקריאה לשמואל שעומד להיות נביא ושופט וממליך מלכים.
- כשהוא בגיל ההתבגרות המוקדמת עבר איזה מבחן קטן וכבר רואים שיש בו בפועל פוטנציאל, הוא כבר פרח אבל אין פרי. זאת היא הקריאה למשה שהרג המצרי ועומד להיות המוביל של יצאת ישראל ממצרים וקבלת התורה ולוחות העדות.
- כשהוא בגיל בוגר וכבר עבר ניסיונות הרבה ויודעים שהוא שליח אלוהים, הוא כבר פרי. זאת הקריאה לאברהם בעקדת בנו יצחק, כי עתה ידעתי כי יראה אלוהים אתה.
-
כשהוא קשיש ומדמיין שכבר עבר הכל ובאמת עבר המון, אבל יש עוד מה שתרם עשה, לפרי יש גרעין וגם אותו יש הפריה, זאת הקריאה ליעקב לרדת מצרים ולהקים עם של אלוהים, עם ישראל.
“וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.” (במדבר, פרק י”ז, פסוק כ”ג)
- When he is a young teenager and has not yet done anything special and has not passed any test, but the potential is there, the button is here but there is no flower in it yet. This is the call to Samuel who is about to become a prophet and judge and king of kings.
- By the time he is in his early teens he has passed some small test and you can already see that he actually has potential, he has already bloomed but there is no fruit. This is the call to Moses who killed the Egyptian and is about to be the leader of the Exodus from Israel and the acceptance of the Torah and the Testimony Tablets.
- When he is an adult and has already gone through many trials and is known to be a messenger of God, he is already a fruit. This is the call to Abraham in the binding of his son Isaac, because now I knew that God would see you.
- When he is old and imagines that he has already gone through everything and really gone through a lot, but there is more that the donor has done, the fruit has a nucleus and it also has the fertilization, this is the call for Jacob to come down from Egypt and establish a people of God, the people of Israel.
When Moses went into the tent of the covenant on the next day, the staff of Aaron for the house of Levi had sprouted. It put forth buds, produced blossoms, and bore ripe almonds. (Numbers 17,23)
- וַיָּבֹ֗אוּ אֶל־הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־ל֣וֹ הָֽאֱלֹהִים֒ וַיִּ֨בֶן שָׁ֤ם אַבְרָהָם֙ אֶת־הַמִּזְבֵּ֔חַ וַיַּֽעֲרֹ֖ךְ אֶת־הָֽעֵצִ֑ים וַיַּֽעֲקֹד֙ אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם אֹתוֹ֙ עַל־הַמִּזְבֵּ֔חַ מִמַּ֖עַל לָֽעֵצִֽים׃ וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת־יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת־הַמַּֽאֲכֶ֑֯לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת־בְּנֽוֹ׃ וַיִּקְרָ֨א אֵלָ֜יו מַלְאַ֤ךְ יְהוָֹה֙ מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וַיֹּ֖אמֶר אַבְרָהָ֣ם ׀ אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֨ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָה כִּ֣י׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִֽידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃ וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה־אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶֽאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָאַ֔יִל וַיַּֽעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ׃ וַיִּקְרָ֧א אַבְרָהָ֛ם שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא יְהוָֹ֣ה׀ יִרְאֶ֑ה אֲשֶׁר֙ יֵֽאָמֵ֣ר הַיּ֔וֹם בְּהַ֥ר יְהוָֹ֖ה יֵֽרָאֶֽה׃ Abraham fulfilled his final test (Genesis 22:9-14).
- וַיִּסַּ֤ע יִשְׂרָאֵל֨ וְכָל־אֲשֶׁר־לֹ֔ו וַיָּבֹ֖א בְּאֵ֣רָה שָּׁ֑בַע וַיִּזְבַּ֣ח זְבָחִ֔ים לֵֽאלֹהֵ֖י אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃ וַיֹּ֨אמֶר אֱלֹהִ֤ים ׀ לְיִשְׂרָאֵל֨ בְּמַרְאֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה וַיֹּ֖אמֶר יַֽעֲקֹ֣ב ׀ יַֽעֲקֹ֑ב וַיֹּ֖אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֕אמֶר אָנֹכִ֥י הָאֵ֖ל אֱלֹהֵ֣י אָבִ֑יךָ אַל־תִּירָא֙ מֵֽרְדָ֣ה מִצְרַ֔יְמָה כִּֽי־לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול אֲשִֽׂימְךָ֥ שָֽׁם׃ אָֽנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָֽנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה וְיֹוסֵ֕ף יָשִׁ֥ית יָדֹ֖ו עַל־עֵינֶֽיךָ׃ Jacob’s final test to create the Nation of Israel of the 12 tribes (Genesis 46:1-4).
- וּמשֶׁ֗ה הָיָ֥ה רֹעֶ֛֯ה אֶת־צֹ֛אן יִתְרֹ֥ו חֹֽתְנֹ֖ו כֹּהֵ֣ן מִדְיָ֑ן וַיִּנְהַ֤ג אֶת־הַצֹּאן֙ אַחַ֣ר הַמִּדְבָּ֔ר וַיָּבֹ֛א אֶל־הַ֥ר הָֽאֱלֹהִ֖ים חֹרֵֽבָה׃ וַ֠יֵּרָא מַלְאַ֨ךְ יְהֹוָ֥ה אֵלָ֛יו בְּלַבַּת־אֵ֖שׁ מִתֹּ֣וךְ הַסְּנֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הַסְּנֶה֙ בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֔שׁ וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל׃ וַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה אָסֻֽרָה־נָּ֣א וְאֶרְאֶ֔ה אֶת־הַמַּרְאֶ֥ה הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה מַדּ֖וּעַ לֹֽא־יִבְעַ֥ר הַסְּנֶֽה׃ וַיַּ֥רְא יְהוָֹ֖ה כִּ֣י סָ֣ר לִרְאֹ֑ות וַיִּקְרָא֩ אֵלָ֨יו אֱלֹהִ֜ים מִתֹּ֣וךְ הַסְּנֶ֗ה וַיֹּ֛אמֶר משֶׁ֥ה מ֯שֶׁ֖ה וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּקְרַ֣ב הֲלֹ֑ם שַׁל־נְעָלֶ֨יךָ֙ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֔יךָ כִּ֣י הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹומֵ֣ד עָלָ֔יו אַדְמַת־קֹ֖דֶשׁ הֽוּא׃ וַיֹּ֗אמֶר אָֽנֹכִי֙ אֱלֹהֵ֣י אָבִ֔יךָ אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵֽאלֹהֵ֣י יַֽעֲקֹ֑ב וַיַּסְתֵּ֤ר משֶׁה֙ פָּנָ֔יו כִּ֣י יָרֵ֔א מֵֽהַבִּ֖יט אֶל־הָֽאֱלֹהִֽים׃ וַיֹּ֣אמֶר יְהוָֹ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַֽעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ וָֽאֵרֵ֞ד לְהַצִּילֹ֣ו ׀ מִיַּ֣ד מִצְרַ֗יִם וּלְהַֽעֲלֹתֹו֮ מִן־הָאָ֣רֶץ הַהִוא֒ אֶל־אֶ֤רֶץ טֹובָה֙ וּרְחָבָ֔ה אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ אֶל־מְקֹ֤ום הַכְּנַֽעֲנִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי׃ וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֛ה צַֽעֲקַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣אָה אֵלָ֑י וְגַם־רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הַלַּ֔חַץ אֲשֶׁ֥ר מִצְרַ֖יִם לֹֽחֲצִ֥ים אֹתָֽם׃ וְעַתָּ֣ה לְכָ֔ה וְאֶשְׁלָֽחֲךָ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וְהֹוצֵ֛א אֶת־עַמִּ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ Moses call to assignment to become a deliverer of God’s people (Exodus 3:1-10).
- וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהוָֹ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהוָֹ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָזֹ֖ון נִפְרָֽץ׃ וַיְהִי֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא וְעֵלִ֖י שֹׁכֵ֣ב בִּמְקֹומֹ֑ו וְעֵינָ֯ו֙ הֵחֵ֣לּוּ כֵהֹ֔ות לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְאֹֽות׃ וְנֵ֤ר אֱלֹהִים֙ טֶ֣רֶם יִכְבֶּ֔ה וּשְׁמוּאֵ֖ל שֹׁכֵ֑ב בְּהֵיכַ֣ל יְהוָֹ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם אֲרֹ֥ון אֱלֹהִֽים׃ וַיִּקְרָ֧א יְהוָֹ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃ וַיָּ֣רָץ אֶל־עֵלִ֗י וַיֹּ֤אמֶר הִֽנְנִי֙ כִּֽי־קָרָ֣אתָ לִּ֔י וַיֹּ֥אמֶר לֹֽא־קָרָ֖אתִי שׁ֣וּב שְׁכָ֑ב וַיֵּ֖לֶךְ וַיִּשְׁכָּֽב׃ וַיֹּ֣סֶף יְהוָֹ֗ה קְרֹ֣א עֹוד֮ שְׁמוּאֵל֒ וַיָּ֤קָם שְׁמוּאֵל֨ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִֽנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיֹּ֛אמֶר לֹֽא־קָרָ֥אתִי בְנִ֖י שׁ֥וּב שְׁכָֽב׃ וּשְׁמוּאֵ֕ל טֶ֖רֶם יָדַ֣ע אֶת־יְהוָֹ֑ה וְטֶ֛רֶם יִגָּלֶ֥ה אֵלָ֖יו דְּבַר־יְהוָֹֽה׃ וַיֹּ֨סֶף יְהוָֹ֣ה קְרֹֽא־שְׁמוּאֵל֮ בַּשְּׁלִישִׁת֒ וַיָּ֙קָם֙ וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־עֵלִ֔י וַיֹּ֣אמֶר הִֽנְנִ֔י כִּ֥י קָרָ֖אתָ לִ֑י וַיָּ֣בֶן עֵלִ֔י כִּ֥י יְהוָֹ֖ה קֹרֵ֥א לַנָּֽעַר׃ וַיֹּ֨אמֶר עֵלִ֣י לִשְׁמוּאֵל֮ לֵ֣ךְ שְׁכָב֒ וְהָיָה֙ אִם־יִקְרָ֣א אֵלֶ֔יךָ וְאָֽמַרְתָּ֙ דַּבֵּ֣ר יְהוָֹ֔ה כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֣לֶךְ שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּשְׁכַּ֖ב בִּמְקֹומֹֽו׃ וַיָּבֹ֤א יְהוָֹה֙ וַיִּתְיַצַּ֔ב וַיִּקְרָ֥א כְפַֽעַם־בְּפַ֖עַם שְׁמוּאֵ֣ל ׀ שְׁמוּאֵ֑ל וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֨ דַּבֵּ֔ר כִּ֥י שֹׁמֵ֖עַ עַבְדֶּֽךָ׃ Samuel call to assignment to be Prophet, Judge and Anointer of Kings (1 Samuel 3:1-10).
נקראנו ושמענו? הוא קורא לנו עכשיו! האם אנחנו מקשיבים?
וְאָֽמַרְתָּ֙ לְיַ֣עַר הַנֶּ֔גֶב שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּֽה־אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֡ה הִֽנְנִ֣י מַצִּֽית־בְּךָ֣ ׀ אֵ֡שׁ וְאָֽכְלָ֣ה בְךָ֣ כָל־עֵֽץ־לַח֩ וְכָל־עֵ֨ץ יָבֵ֤שׁ לֹֽא־תִכְבֶּה֙ לַהֶ֣בֶת שַׁלְהֶ֔בֶת וְנִצְרְבוּ־בָ֥הּ כָּל־פָּנִ֖ים מִנֶּ֥גֶב צָפֹֽונָה׃(יחזקאל פרק 21, 3)
We have and are being called, have we listened? Are we listening? Say to the scrub land of the Negev, ‘Listen to the Lord’s message! This is what the Sovereign Lord has said: Look here, I am about to start a fire in you, and it will devour every green tree and every dry tree in you. The flaming fire will not be extinguished, and the whole surface of the ground from the Negev to the north will be scorched by it. (Ezekiel 21:3)
-
Volodymyr Zelensky, Naftali Bennett, Vladimir Putin first talks
A Political Thought.
So Mr. Putin put forward his demands for Mr. Zelensky to lose the Donbas region, committing to remain out of NATO, and saving his people from further war and destruction - or keep fighting.
I have a proposal. I recommend Mr. Zelensky to agree, but on certain terms.
- As a democracy Ukrainian president can’t decide this on his own. So a referendum ratified by the UN would take place within 30-60 days nationwide, to ratify this agreement.
- Immediate stopping of all aggression, and withdrawal of all Russian forces.
This is a win-win. If it is ratified then there is a peaceful withdrawal and agreements. If not, the entire nation of Ukraine is backing the fight against these actions and not just some individuals.
Russia as I understand it needs a feeling of self determination and existence, which is being threatened by the Ukrainian pull to the west. Let the government structure which the Ukrainian people have accepted as their guidance, guide them.
-
Volodymyr Zelensky, Naftali Bennett, Vladimir Putin first talks
A Political Thought.
So Mr. Putin put forward his demands for Mr. Zelensky to lose the Donbas region, committing to remain out of NATO, and saving his people from further war and destruction - or keep fighting.
I have a proposal. I recommend Mr. Zelensky to agree, but on certain terms.
- As a democracy Ukrainian president can’t decide this on his own. So a referendum ratified by the UN would take place within 30-60 days nationwide, to ratify this agreement.
- Immediate stopping of all aggression, and withdrawal of all Russian forces.
This is a win-win. If it is ratified then there is a peaceful withdrawal and agreements. If not, the entire nation of Ukraine is backing the fight against these actions and not just some individuals.
Russia as I understand it needs a feeling of self determination and existence, which is being threatened by the Ukrainian pull to the west. Let the government structure which the Ukrainian people have accepted as their guidance, guide them.
-
The Bible is emotional
“Worship the Lord with joy. Enter his presence with joyful singing.” (Psalms 100,2)
Just as the Bible belongs to the people of Israel, the people of Israel belong to the Bible. All the people of Israel, whether with right-wing or left-wing views, whether with religious or secular views. Everyone has the Bible.
Some take it and cut it into small pieces. Historical, imperative, mystical, folkloric, intellectual, emotional, object sworn on, etc. The Bible has all of the above and lots more, but as a whole and not like slices that are out to dry. “Because you have not served the Lord your God joyfully and wholeheartedly with the abundance of everything you have.” (Deuteronomy 28,47)
And joy and kindness, is not that emotion. Many studies show the connection between music and emotion and mood and even memory and understanding. But music from the spirit source of God is much more than that, because out of the singing and music comes the prophecy, which is the ultimate connection to God. When you enter the town, you will meet a company of prophets coming down from the high place. They will have harps, tambourines, flutes, and lyres, and they will be prophesying. Then the Spirit of the Lord will rush upon you and you will prophesy with them. You will be changed into a different person. (1 Samuel 10, 5-6)
The whole Bible is poetry and melody, and the Bible is full of prophecy, since the signing of the Bible, the melody of the Bible has also disappeared to this day… With the revelation of authentic and original biblical music comes the emotion of the Spirit of the God and with it the connection and prophecy.
My goal is to publish easily accessible to all who want a connection to God and His Spirit and to the singing of the entire Bible. The poetry of the Bible is ancient and was created hand in hand with the biblical text by the authors of the Bible themselves. And according to this, anyone who searches for the various Diaspora melodies will not find them here. The Bible has no exiles from Ashkenazi or Spain or Yemen or any other exile (except the first exile from Egypt (in the creation of the people of Israel) and the second exile from Babylon / Persia)
-
The Bible is emotional
“Worship the Lord with joy. Enter his presence with joyful singing.” (Psalms 100,2)
Just as the Bible belongs to the people of Israel, the people of Israel belong to the Bible. All the people of Israel, whether with right-wing or left-wing views, whether with religious or secular views. Everyone has the Bible.
Some take it and cut it into small pieces. Historical, imperative, mystical, folkloric, intellectual, emotional, object sworn on, etc. The Bible has all of the above and lots more, but as a whole and not like slices that are out to dry. “Because you have not served the Lord your God joyfully and wholeheartedly with the abundance of everything you have.” (Deuteronomy 28,47)
And joy and kindness, is not that emotion. Many studies show the connection between music and emotion and mood and even memory and understanding. But music from the spirit source of God is much more than that, because out of the singing and music comes the prophecy, which is the ultimate connection to God. When you enter the town, you will meet a company of prophets coming down from the high place. They will have harps, tambourines, flutes, and lyres, and they will be prophesying. Then the Spirit of the Lord will rush upon you and you will prophesy with them. You will be changed into a different person. (1 Samuel 10, 5-6)
The whole Bible is poetry and melody, and the Bible is full of prophecy, since the signing of the Bible, the melody of the Bible has also disappeared to this day… With the revelation of authentic and original biblical music comes the emotion of the Spirit of the God and with it the connection and prophecy.
My goal is to publish easily accessible to all who want a connection to God and His Spirit and to the singing of the entire Bible. The poetry of the Bible is ancient and was created hand in hand with the biblical text by the authors of the Bible themselves. And according to this, anyone who searches for the various Diaspora melodies will not find them here. The Bible has no exiles from Ashkenazi or Spain or Yemen or any other exile (except the first exile from Egypt (in the creation of the people of Israel) and the second exile from Babylon / Persia)
-
התנך ברגש
עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה: (תהילים ק,ב)
כמו שהתנ”ך שייכת לעם ישראל, עם ישראל שייכת לתנ”ך. כל עם ישראל בין עם דעות ימניות או שמאליות, בין עם דעות דתיות או חילוניות. לכולם יש התנ”ך.
יש שלוקחים השייכת איתו וחותכים אותה לחתיכות קטנות. חתך היסטורי, ציווי, מסיטי, פוקלורי, אינטלקטואלי, רגשי, חפץ הנשבעים עליו וכו’. התנ”ך יש בה את כל נ”ל והמון עוד, אבל כמכלול ולא כפרוסות העומדים ליבוש. תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ (דברים כח מז)
ושמחה ובטוב לב, הלא זה הרגש מחקרים רבים מראים הקשר בין מוזיקה לרגש ומצב רוח ואף לזיכרון ולהבנה. אבל מוזיקה ממקור הרוח אלהים הוא הרבה מעבר לזה, כי מתוך השירה והמוזיקה באה הנבואה, שהיא הקשר האולטימטיבי לאלוהים. וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃ ווְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר: (שמואל א, י ד-ה)
התנ”ך כולו שירה וניגון, ותנ”ך מלא נבואה, מאז חתימת התנ”ך גם נעלמה שירתוניגונו של התנ”ך… עד היום. עם התגלות מוזיקה המקראי האותנטי והמקורי מגיע הרגש של רוח יהוה ואיתו הקשר והנבואה. מטרתי להוציא לאור גישה נוחה לכל מי שרוצה קשר לאלוהים ולרוחו ולשירה של כל התנ”ך. שירת התנ”ך היא קדום ונוצר יד ביד עם הטקסט התנכי על ידי מחברי התנ”ך עצמם. ולפי זה כל מי שיחפש בניגוני התפוצות השונות, לא ימצא אותם שם. לתנ”ך אין יוצאי גלות אשכנז או ספרד או תימן או כל גלות אחרת (חוץ מגלות מצרים הראשונה ביצירת העם ומגלות בבל/פרס השניה)
-
התנך ברגש
עִבְד֣וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה: (תהילים ק,ב)
כמו שהתנ”ך שייכת לעם ישראל, עם ישראל שייכת לתנ”ך. כל עם ישראל בין עם דעות ימניות או שמאליות, בין עם דעות דתיות או חילוניות. לכולם יש התנ”ך.
יש שלוקחים השייכת איתו וחותכים אותה לחתיכות קטנות. חתך היסטורי, ציווי, מסיטי, פוקלורי, אינטלקטואלי, רגשי, חפץ הנשבעים עליו וכו’. התנ”ך יש בה את כל נ”ל והמון עוד, אבל כמכלול ולא כפרוסות העומדים ליבוש. תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ (דברים כח מז)
ושמחה ובטוב לב, הלא זה הרגש מחקרים רבים מראים הקשר בין מוזיקה לרגש ומצב רוח ואף לזיכרון ולהבנה. אבל מוזיקה ממקור הרוח אלהים הוא הרבה מעבר לזה, כי מתוך השירה והמוזיקה באה הנבואה, שהיא הקשר האולטימטיבי לאלוהים. וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים׃ ווְצָלְחָ֤ה עָלֶ֙יךָ֙ ר֣וּחַ יְהֹוָ֔ה וְהִתְנַבִּ֖יתָ עִמָּ֑ם וְנֶהְפַּכְתָּ֖ לְאִ֥ישׁ אַחֵֽר: (שמואל א, י ד-ה)
התנ”ך כולו שירה וניגון, ותנ”ך מלא נבואה, מאז חתימת התנ”ך גם נעלמה שירתוניגונו של התנ”ך… עד היום. עם התגלות מוזיקה המקראי האותנטי והמקורי מגיע הרגש של רוח יהוה ואיתו הקשר והנבואה. מטרתי להוציא לאור גישה נוחה לכל מי שרוצה קשר לאלוהים ולרוחו ולשירה של כל התנ”ך. שירת התנ”ך היא קדום ונוצר יד ביד עם הטקסט התנכי על ידי מחברי התנ”ך עצמם. ולפי זה כל מי שיחפש בניגוני התפוצות השונות, לא ימצא אותם שם. לתנ”ך אין יוצאי גלות אשכנז או ספרד או תימן או כל גלות אחרת (חוץ מגלות מצרים הראשונה ביצירת העם ומגלות בבל/פרס השניה)
-
Clean up what should have been cleaned and not what was trash
I commented on this article https://www.timesofisrael.com/french-historian-claims-israel-abetted-1967-razing-of-jerusalems-mughrabi-quarter and it seems to have disappeared so I tried a second time and this time made a copy.
They should have razed and cleaned up Temple Mount instead of creating the grand Wailing Wall plaza.
-
Clean up what should have been cleaned and not what was trash
I commented on this article https://www.timesofisrael.com/french-historian-claims-israel-abetted-1967-razing-of-jerusalems-mughrabi-quarter and it seems to have disappeared so I tried a second time and this time made a copy.
They should have razed and cleaned up Temple Mount instead of creating the grand Wailing Wall plaza.
-
Pull us unto you God
God prefers the pull to the push I drew them with leather cords, with straps of hide; I lifted the yoke from their neck, and gently fed them. (Hosea 11:4)
But when the pull doesn’t work the push does. I found a nice video about this.
https://www.christenseninstitute.org/multimedia/push-vs-pull-a-tale-of-two-strategies/
-
Pull us unto you God
God prefers the pull to the push I drew them with leather cords, with straps of hide; I lifted the yoke from their neck, and gently fed them. (Hosea 11:4)
But when the pull doesn’t work the push does. I found a nice video about this.
https://www.christenseninstitute.org/multimedia/push-vs-pull-a-tale-of-two-strategies/
-
ובחרתם בחיים and you choose life
מערכת חיה היא זאת שיש בו התחדשות ורענון אחרת היא מיתה. ובחרת בחיים. שירו ליהוה שיר חדש. כל הזמן, כל נשימה.
A living system is one that has regeneration and refreshing otherwise it is dead.And you chose life. Sing to God a new song. All the time, every breath.
-
ובחרתם בחיים and you choose life
מערכת חיה היא זאת שיש בו התחדשות ורענון אחרת היא מיתה. ובחרת בחיים. שירו ליהוה שיר חדש. כל הזמן, כל נשימה.
A living system is one that has regeneration and refreshing otherwise it is dead.And you chose life. Sing to God a new song. All the time, every breath.
-
האם אתה באמת מתקדם בחייך
כי יש סיכוי טוב שאתה עושה סתם סיבובים -
האם אתה באמת מתקדם בחייך
כי יש סיכוי טוב שאתה עושה סתם סיבובים -
התורה של אלוהים וזה של אלוהים אחרים
התורה שאלוהים חתם שמו עליו הוא התנ”ך בלבד. הנסיונות השונים של גורמים שונים “להוסיף” תורה, רק גורע.
יש המוסיפים “תורה של בעל-פה” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”תורה שבכתב”.
יש המוסיפים “הזוהר” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”תורה”.
יש המוסיפים “ספרים חיצונים” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”ספרים לא חיצונים”.
יש שמוסיפים “ברית החדשה” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”ברית הישנה”.
יש שמבאים חידוש דבר האל “הקוראן” וזה כבר מחליף כל דברי התנ”ך.
כולם עושים אותו הדבר. ביטול דברי הנביאים ודבר אלוהים ודחיפת דעותיהם, שזה אלוהים אחרים במקומם.
וכמובן יוכיחו שהמקור האלוהי ניתנה רשות לשינוי על ידי שימוש בפירושים עקומים ושלא עולים על הדעת ושיוצאים פשוטו של הכתוב ודעת המחבר.
(דברים ד,יב) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָֹ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ קֹ֤ול דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹֽׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵֽינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זֽוּלָתִ֥י קֹֽול׃
-
התורה של אלוהים וזה של אלוהים אחרים
התורה שאלוהים חתם שמו עליו הוא התנ”ך בלבד. הנסיונות השונים של גורמים שונים “להוסיף” תורה, רק גורע.
יש המוסיפים “תורה של בעל-פה” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”תורה שבכתב”.
יש המוסיפים “הזוהר” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”תורה”.
יש המוסיפים “ספרים חיצונים” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”ספרים לא חיצונים”.
יש שמוסיפים “ברית החדשה” לא צריכים לחפש הרבה ולשאול איך הם מתיחסים ל”ברית הישנה”.
יש שמבאים חידוש דבר האל “הקוראן” וזה כבר מחליף כל דברי התנ”ך.
כולם עושים אותו הדבר. ביטול דברי הנביאים ודבר אלוהים ודחיפת דעותיהם, שזה אלוהים אחרים במקומם.
וכמובן יוכיחו שהמקור האלוהי ניתנה רשות לשינוי על ידי שימוש בפירושים עקומים ושלא עולים על הדעת ושיוצאים פשוטו של הכתוב ודעת המחבר.
(דברים ד,יב) וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָֹ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ קֹ֤ול דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹֽׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵֽינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זֽוּלָתִ֥י קֹֽול׃
-
What will tomorrow, what will give birth to a day
I am scared, worried, and tired, losing faith in myself the goal, and purpose. And God sends unto me go forth out to be first to prepare the path for others to follow. And I ask how so? for I myself am in fear of tomorrow and what faith have I? And God says unto me the faith which you have used until this day is that same faith which you will carry forward and use tomorrow. That faith, which all around you is filled with amazement where it comes from. It is that outcome of the work we both have been doing together, for if it was not for the tests and results up to now, you wouldn’t have gotten to the place where I have taken you. So go out and tell the world where you are and how I have taken you until now. Not all is clear and all assuring generally speaking, it is usually the opposite. I was almost certain that my going on “leave without pay” would entitle me to some benefits even minimally. Almost, but that answer officially came in that I missed the mark by that same amount of time that I overgave the leave notice. I gave notice of what I thought was 3 months to be nice (and get for it nothing in return) to my employees (30 days it seems is the law). It was in fact 138 days, the rule changing entitlement was made 81 later. But how was I to know what would be and after “hearing” this was anything that could stop me? So officially out of doing work and not knowing what my next step is to be I hang on dearly to that faith and pray not for myself but for that the faith in God by all shall preside upon us all and that his light and path should be the one we all walk upon.
Psalm 119:30 I choose the path of faithfulness; I am committed to your regulations.
Oh the voices, the voices to this, to that, to fill in another form, to run to this one, and to that one. Always on the move never yielding to trust, belief, and acceptance that God is here and very involved to the greatest detail that compiles every last thing.to this to that to fill in another form to run to this one and to that one. Always on the move never yielding to trust, belief, and acceptance that God is here and very involved to the greatest deal all that incompletes every last thing.
-
What will tomorrow, what will give birth to a day
I am scared, worried, and tired, losing faith in myself the goal, and purpose. And God sends unto me go forth out to be first to prepare the path for others to follow. And I ask how so? for I myself am in fear of tomorrow and what faith have I? And God says unto me the faith which you have used until this day is that same faith which you will carry forward and use tomorrow. That faith, which all around you is filled with amazement where it comes from. It is that outcome of the work we both have been doing together, for if it was not for the tests and results up to now, you wouldn’t have gotten to the place where I have taken you. So go out and tell the world where you are and how I have taken you until now. Not all is clear and all assuring generally speaking, it is usually the opposite. I was almost certain that my going on “leave without pay” would entitle me to some benefits even minimally. Almost, but that answer officially came in that I missed the mark by that same amount of time that I overgave the leave notice. I gave notice of what I thought was 3 months to be nice (and get for it nothing in return) to my employees (30 days it seems is the law). It was in fact 138 days, the rule changing entitlement was made 81 later. But how was I to know what would be and after “hearing” this was anything that could stop me? So officially out of doing work and not knowing what my next step is to be I hang on dearly to that faith and pray not for myself but for that the faith in God by all shall preside upon us all and that his light and path should be the one we all walk upon.
Psalm 119:30 I choose the path of faithfulness; I am committed to your regulations.
Oh the voices, the voices to this, to that, to fill in another form, to run to this one, and to that one. Always on the move never yielding to trust, belief, and acceptance that God is here and very involved to the greatest detail that compiles every last thing.to this to that to fill in another form to run to this one and to that one. Always on the move never yielding to trust, belief, and acceptance that God is here and very involved to the greatest deal all that incompletes every last thing.
-
משפחה שכזה
משפחה זה דבר שיכול להיות גן עדן וגם יכול להיות גיהנום. גן עדן: פירגון, תמיכה, אהבה, אמונה, עזרה וכד’ גיהנום: קנאה, רכילות, דיכוי, ביקורת מתמדת, חשדנות וכד’
בקיצור, מה שנותנים לא בהכרח מה שמקבלים. משפחה הראשונה הבנים של אדם וחוה, אח קנאי רצח אחיו. משפחות האבות לא היה חסר בעיות. ובכל זאת, משפחת בני האנושות בעולם ועם ישראל יצאו משם. ובכל דור יש על מה לתקן או להרוס כל אחד לפי בחירתו האישית והחופשי.
ורק נשאר השאלה איפה אני בסביבתי ומשפחה לטפח שיהיה גן עדן ואלוהים בוחן לב האדם כל הזמן.
-
משפחה שכזה
משפחה זה דבר שיכול להיות גן עדן וגם יכול להיות גיהנום. גן עדן: פירגון, תמיכה, אהבה, אמונה, עזרה וכד’ גיהנום: קנאה, רכילות, דיכוי, ביקורת מתמדת, חשדנות וכד’
בקיצור, מה שנותנים לא בהכרח מה שמקבלים. משפחה הראשונה הבנים של אדם וחוה, אח קנאי רצח אחיו. משפחות האבות לא היה חסר בעיות. ובכל זאת, משפחת בני האנושות בעולם ועם ישראל יצאו משם. ובכל דור יש על מה לתקן או להרוס כל אחד לפי בחירתו האישית והחופשי.
ורק נשאר השאלה איפה אני בסביבתי ומשפחה לטפח שיהיה גן עדן ואלוהים בוחן לב האדם כל הזמן.
-
Questions
The questions that come to mind have not come to mind to have definite answers to these questions, but more so to answer that what you think is an answer is not the correct answer.Now write down for yourselves the following song and teach it to the Israelites. Put it into their very mouths so that this song may serve as my witness against the Israelites! (Deut31:19)
-
Questions
The questions that come to mind have not come to mind to have definite answers to these questions, but more so to answer that what you think is an answer is not the correct answer.Now write down for yourselves the following song and teach it to the Israelites. Put it into their very mouths so that this song may serve as my witness against the Israelites! (Deut31:19)
-
What are you, the few or the masses?
-
What are you, the few or the masses?
-
Today is the first day of the rest of your life
When I started blogging in 2004 I started with the question of how to start” how-to-start A while has passed since then and so has my personal development. Today I start being officially unemployed as I have voluntarily taken an unpaid vacation so that I contemplate living with no human as my employer. I am starting, and even now that one question jumps in to find its place. That place of organization within the chaos of existence. The supposed answer of “how to start”. God has truly worked on me over the years and has shown me time and time again that he is the organization of this chaotic world, he is the one that “Now the earth was without shape and empty, and darkness was over the surface of the watery deep, but the Spirit of God was moving over the surface of the water. God said, “Let there be light.” And there was light” So as God as my light I will be here with him to allow him to be my guide. “So the Israelites did everything the Lord commanded Moses; that is the way they encamped under their standards, and that is the way they set out, each of them with their clan and family.”
-
Today is the first day of the rest of your life
When I started blogging in 2004 I started with the question of how to start” how-to-start A while has passed since then and so has my personal development. Today I start being officially unemployed as I have voluntarily taken an unpaid vacation so that I contemplate living with no human as my employer. I am starting, and even now that one question jumps in to find its place. That place of organization within the chaos of existence. The supposed answer of “how to start”. God has truly worked on me over the years and has shown me time and time again that he is the organization of this chaotic world, he is the one that “Now the earth was without shape and empty, and darkness was over the surface of the watery deep, but the Spirit of God was moving over the surface of the water. God said, “Let there be light.” And there was light” So as God as my light I will be here with him to allow him to be my guide. “So the Israelites did everything the Lord commanded Moses; that is the way they encamped under their standards, and that is the way they set out, each of them with their clan and family.”
-
היהודים אשימים
היהודים אשימים בהפרעות בכפרים הערבים שאחד יורה שזולתו.
היהודים אשימים בהשתוללות הבניה הלא חוקי, בפרט במגזר הערבי.
היהודים אשימים במצב הפחד של תושבי הנגב עם התנהגות הבדואים שם.
היהודים אשימים בטרור הטיקטוק.
היהודים אשימים בטילים מעזה.
היהודים אשימים מאיומים מחזבלהה.
בכולם היהודים אשימים.
כי אם לא היינו עם ריבוני על ארצו, היינו יכולים להאשים, הקוזקים או הנאצים או כל גויי העולם.
אבל להיות ריבוני זה לקחת אחריאות ואם כושלים, האשימים זה אנחנו.
אז לפני שמדברים על ריבונות במקומות שתרם הוחל ריבונות חוקי, דואגים להצלחה באיפה שהאחריות הבלעדית לשלומינו כבר מצוי אצלינו.
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. (דברים טז,יז)
והנקודה עומדת לפני המשטרה ומערכת המשפט הוא צדק,
לא מדינת חוק
ולא מדינת משטרה
אלא צדק.
מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא כד כב)
כי שעובדים בצדק לכולם, הכל נראה אחרת. צדק אחיד משפט אחד לכולם בכל מקום.
כי האחראיות זה שלנו, אחרת…
אבל אחריאות חייבים להיות איך ורק ברוח אלוהים כי גם האנשי שם ונשאי העדה וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. (במדבר טז ב) שלא הלכו ברוח סופם לרע.
-
היהודים אשימים
היהודים אשימים בהפרעות בכפרים הערבים שאחד יורה שזולתו.
היהודים אשימים בהשתוללות הבניה הלא חוקי, בפרט במגזר הערבי.
היהודים אשימים במצב הפחד של תושבי הנגב עם התנהגות הבדואים שם.
היהודים אשימים בטרור הטיקטוק.
היהודים אשימים בטילים מעזה.
היהודים אשימים מאיומים מחזבלהה.
בכולם היהודים אשימים.
כי אם לא היינו עם ריבוני על ארצו, היינו יכולים להאשים, הקוזקים או הנאצים או כל גויי העולם.
אבל להיות ריבוני זה לקחת אחריאות ואם כושלים, האשימים זה אנחנו.
אז לפני שמדברים על ריבונות במקומות שתרם הוחל ריבונות חוקי, דואגים להצלחה באיפה שהאחריות הבלעדית לשלומינו כבר מצוי אצלינו.
שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. (דברים טז,יז)
והנקודה עומדת לפני המשטרה ומערכת המשפט הוא צדק,
לא מדינת חוק
ולא מדינת משטרה
אלא צדק.
מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא כד כב)
כי שעובדים בצדק לכולם, הכל נראה אחרת. צדק אחיד משפט אחד לכולם בכל מקום.
כי האחראיות זה שלנו, אחרת…
אבל אחריאות חייבים להיות איך ורק ברוח אלוהים כי גם האנשי שם ונשאי העדה וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם. (במדבר טז ב) שלא הלכו ברוח סופם לרע.
-
אהיה אשר אהיה I am who I am
It is not often that we find people who are genuine. People whom you can feel completely comfortable with, with that firm knowledge that what is there is, is exactly as you grasp. People whose truth and actions are through and through.
To be genuine is easy for the newborn, but life and all around us make it more difficult as the days go on. The easiness that allows us to lie to our genuine selves and take clothing and styles of the surrounding is pathetically simple. The more you do it the more it becomes
inbred as part of you to the point that your genuine self almost disappears.
Almost disappears, but never truly. That babe within you is still there and that thing wants to live.
Gods (plural as in the gods we create to worship, not the real God) aren’t genuine. They leave places for easy ways out and lie. Each god has a prescription to allow the lie and cheat to continue to exist. Each god has no interest in the genuine you any more than it has in its genuine self as a deity.
The Lord God says “I am who I am” I am genuine, and as one I know you well from the dawn of your existence and connect with that genuine you. The layers of pollution, diaspora, falsehoods shall be removed and that true you will be revealed.
That true you which is in sync with God and his creation, a true redemption,
Anything else is just HELL.
פעמים נדירות אנו מוצאים אנשים אמיתיים. אנשים שאתה יכול להרגיש איתם בנוח לחלוטין, עם הידיעה הנחרצת שמה שיש, זה בדיוק כמו שאתה תופס. אנשים שהאמת והמעשים שלהם אחד.
להיות אמיתי זה קל ליילוד, אבל החיים וסביבנו מקשים עם הימים. הקלות שמאפשרת לנו לשקר לעצמינו האמיתיים ולקחת בגדים וסגנונות הסביבה היא פשוטה בצורה פתטית. ככל שאתה עושה את זה כך הוא משתלב יותר כחלק ממך עד כדי כך שהאני העצמי שלך כמעט נעלם.
כמעט נעלם, אבל אף פעם לא באמת. התינוקת בתוכך עדיין שם והדבר הזה רוצה לחיות.
אלוהים (ברבים כמו האלוהים שאנחנו יוצרים כדי לעבוד, לא האל האמיתי) אינם אמיתיים. הם משאירים מקומות ליציאה קלה ושקר. לכל אל יש מרשם שיאפשר לשקר ולרמות להמשיך להתקיים. לכל אל אין שום עניין בך האמיתי יותר מאשר באני האמיתי שלו כאל.
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ (שמות ג, יד) אלוהים אומר “אני מי שאני” אני אמיתי, וכמי שאני מכיר אותך היטב משחר קיומך ומתחבר אל אותו אמיתי. שכבות הזיהום, הפזורה וגלויות, השקר יוסרו וכי האני הנכון יתגלה וייחשף.
זה האני האמיתי שאתה מסונכרן עם אלוהים ויצירתו, גאולה אמיתית,
כל דבר אחר הוא פשוט שאול.
-
אהיה אשר אהיה I am who I am
It is not often that we find people who are genuine. People whom you can feel completely comfortable with, with that firm knowledge that what is there is, is exactly as you grasp. People whose truth and actions are through and through.
To be genuine is easy for the newborn, but life and all around us make it more difficult as the days go on. The easiness that allows us to lie to our genuine selves and take clothing and styles of the surrounding is pathetically simple. The more you do it the more it becomes
inbred as part of you to the point that your genuine self almost disappears.
Almost disappears, but never truly. That babe within you is still there and that thing wants to live.
Gods (plural as in the gods we create to worship, not the real God) aren’t genuine. They leave places for easy ways out and lie. Each god has a prescription to allow the lie and cheat to continue to exist. Each god has no interest in the genuine you any more than it has in its genuine self as a deity.
The Lord God says “I am who I am” I am genuine, and as one I know you well from the dawn of your existence and connect with that genuine you. The layers of pollution, diaspora, falsehoods shall be removed and that true you will be revealed.
That true you which is in sync with God and his creation, a true redemption,
Anything else is just HELL.
פעמים נדירות אנו מוצאים אנשים אמיתיים. אנשים שאתה יכול להרגיש איתם בנוח לחלוטין, עם הידיעה הנחרצת שמה שיש, זה בדיוק כמו שאתה תופס. אנשים שהאמת והמעשים שלהם אחד.
להיות אמיתי זה קל ליילוד, אבל החיים וסביבנו מקשים עם הימים. הקלות שמאפשרת לנו לשקר לעצמינו האמיתיים ולקחת בגדים וסגנונות הסביבה היא פשוטה בצורה פתטית. ככל שאתה עושה את זה כך הוא משתלב יותר כחלק ממך עד כדי כך שהאני העצמי שלך כמעט נעלם.
כמעט נעלם, אבל אף פעם לא באמת. התינוקת בתוכך עדיין שם והדבר הזה רוצה לחיות.
אלוהים (ברבים כמו האלוהים שאנחנו יוצרים כדי לעבוד, לא האל האמיתי) אינם אמיתיים. הם משאירים מקומות ליציאה קלה ושקר. לכל אל יש מרשם שיאפשר לשקר ולרמות להמשיך להתקיים. לכל אל אין שום עניין בך האמיתי יותר מאשר באני האמיתי שלו כאל.
וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶֽהְיֶ֖ה אֲשֶׁ֣ר אֶֽהְיֶ֑ה וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֤ה תֹאמַר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶֽהְיֶ֖ה שְׁלָחַ֥נִי אֲלֵיכֶֽם׃ (שמות ג, יד) אלוהים אומר “אני מי שאני” אני אמיתי, וכמי שאני מכיר אותך היטב משחר קיומך ומתחבר אל אותו אמיתי. שכבות הזיהום, הפזורה וגלויות, השקר יוסרו וכי האני הנכון יתגלה וייחשף.
זה האני האמיתי שאתה מסונכרן עם אלוהים ויצירתו, גאולה אמיתית,
כל דבר אחר הוא פשוט שאול.
-
מלכודת דבש
עַד־בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶרֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ׃
-
מלכודת דבש
עַד־בֹּאִי֩ וְלָקַחְתִּ֨י אֶתְכֶ֜ם אֶל־אֶ֣רֶץ כְּאַרְצְכֶ֗ם אֶרֶץ֩ דָּגָ֨ן וְתִיר֜וֹשׁ אֶ֧רֶץ לֶ֣חֶם וּכְרָמִ֗ים אֶ֣רֶץ זֵ֤ית יִצְהָר֙ וּדְבַ֔שׁ וִֽחְי֖וּ וְלֹ֣א תָמֻ֑תוּ וְאַֽל־תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־חִזְקִיָּ֔הוּ כִּֽי־יַסִּ֤ית אֶתְכֶם֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֖ה יַצִּילֵֽנוּ׃
-
יום הבחירה יום העשירי לחודש הראשון
החודש הראשון איננו תשרי, והעשירי בו איננו יום כיפורים.
על יום כיפורים כתוב מביא כמה פעמים.
- אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃(ויקרא פרק כג, פסוק כז)
- וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִי בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ (ויקרא פרק טז פסוק כט)
- וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃(ויקרא פרק כה, פסוק ט)
- וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃(במדבר פרק כט, פסוק ז)
העשירי לחודש הראשון זה כבר משהו אחר.
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַֽהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשֹׁ֥ון הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֨ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְֿח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵֽית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃ וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִֽהְי֣וֺת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנֹ֛ו הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּיתֹ֖ו בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְלֹ֔ו תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃ שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃ (שמות פרק יב, פסוק א-ה)
משהו בסגנון של, תהו עם, זה מכאן מתחיל החיים, והשנה שלכם. ובזה מתחילים כמשפחות ביחד לוקחים שה שיספיק לכולם.
שה במצרים, תועבת מצרים לוקחים.
וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃(בראשית פרק מו,פסוק לד)
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃(שמות פרק ח, פסוק כב)
ובזה התחלת הבחירה, להתחיל ובחור מי אתה, ומי אתה לא. וההמשיך כבר בדרך, ולא דרך פשוטה או קצרה, לפעמים לוקח עוד ארבעים שנה ושוב בעשור לחודש עולים מהירדן לארץ המבטחת.
וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃(יהושע פרק ד, פסוק יט)
-
יום הבחירה יום העשירי לחודש הראשון
החודש הראשון איננו תשרי, והעשירי בו איננו יום כיפורים.
על יום כיפורים כתוב מביא כמה פעמים.
- אַ֡ךְ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹדֶשׁ֩ הַשְּׁבִיעִ֨י הַזֶּ֜ה י֧וֹם הַכִּפֻּרִ֣ים ה֗וּא מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃(ויקרא פרק כג, פסוק כז)
- וְהָיְתָ֥ה לָכֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עוֹלָ֑ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַ֠שְּׁבִיעִי בֶּֽעָשׂ֨וֹר לַחֹ֜דֶשׁ תְּעַנּ֣וּ אֶת־נַפְשֹֽׁתֵיכֶ֗ם וְכׇל־מְלָאכָה֙ לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃ (ויקרא פרק טז פסוק כט)
- וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שׁוֹפַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֑דֶשׁ בְּיוֹם֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שׁוֹפָ֖ר בְּכׇל־אַרְצְכֶֽם׃(ויקרא פרק כה, פסוק ט)
- וּבֶעָשׂוֹר֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כׇּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃(במדבר פרק כט, פסוק ז)
העשירי לחודש הראשון זה כבר משהו אחר.
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָֹה֙ אֶל־משֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַֽהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשֹׁ֥ון הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֨ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְֿח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵֽית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת׃ וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֮ מִֽהְי֣וֺת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנֹ֛ו הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּיתֹ֖ו בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְלֹ֔ו תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה׃ שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ׃ (שמות פרק יב, פסוק א-ה)
משהו בסגנון של, תהו עם, זה מכאן מתחיל החיים, והשנה שלכם. ובזה מתחילים כמשפחות ביחד לוקחים שה שיספיק לכולם.
שה במצרים, תועבת מצרים לוקחים.
וַאֲמַרְתֶּ֗ם אַנְשֵׁ֨י מִקְנֶ֜ה הָי֤וּ עֲבָדֶ֨יךָ֙ מִנְּעוּרֵ֣ינוּ וְעַד־עַ֔תָּה גַּם־אֲנַ֖חְנוּ גַּם־אֲבֹתֵ֑ינוּ בַּעֲב֗וּר תֵּשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֖יִם כׇּל־רֹ֥עֵה צֹֽאן׃(בראשית פרק מו,פסוק לד)
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃(שמות פרק ח, פסוק כב)
ובזה התחלת הבחירה, להתחיל ובחור מי אתה, ומי אתה לא. וההמשיך כבר בדרך, ולא דרך פשוטה או קצרה, לפעמים לוקח עוד ארבעים שנה ושוב בעשור לחודש עולים מהירדן לארץ המבטחת.
וְהָעָ֗ם עָלוּ֙ מִן־הַיַּרְדֵּ֔ן בֶּעָשׂ֖וֹר לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֑וֹן וַֽיַּחֲנוּ֙ בַּגִּלְגָּ֔ל בִּקְצֵ֖ה מִזְרַ֥ח יְרִיחֽוֹ׃(יהושע פרק ד, פסוק יט)
-
גיור ונישואין
שניהם שינוי מצב לפרט, אבל לא רק.
יש להתייחס לפרט, לסביבה הקרובה (משפחה) לקהלה, לעם ולעולם.
איך אלוהים מתייחס לשינוי הזה?
לגיור התנ”ך מספר לנו
מצד הפרט: וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי (רות א טז)
ומצד הקהל: וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְהוָה אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם.(רות ד יא)
ומצד העם: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה’ גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה’ עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ. לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם. לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה’. (דברים כג ד-ט)
כלומר יש החלק האישי שמתחבר עם חלק ציבורי אבל יש הגבלות.
לנשואין התנ”ך מספר לנו
https://sites.google.com/site/midrashchol/home/dyny-nyswyn-bmqr
מצד הפרט והמשפחה: בקיצור נראה כעיסוק משפחתי עם מטרה.
מצד הקהל והעם: יש גם אסורים לבא בקהל. כגון ממזר, מסורס, (דברים כג, ב): “לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה’”
לא נחשוב שאנחנו יכולים להפוך מה שבא לאייך שבא לנו. כי זה דרך אבדון.
אלוהים פה ויש לו התוכניות הגאולה משלו.
.(ישעיהו נו ג-ח)
וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.
וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.
וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
(ישעיהו סה יח-כא)
וְאָנֹכִי, מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם–בָּאָה, לְקַבֵּץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת; וּבָאוּ, וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי. וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת–תֻּבַל וְיָוָן:
הָאִיִּים הָרְחֹקִים, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי–וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם.
וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם–אָמַר יְהוָה:
כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה.
וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה.
-
גיור ונישואין
שניהם שינוי מצב לפרט, אבל לא רק.
יש להתייחס לפרט, לסביבה הקרובה (משפחה) לקהלה, לעם ולעולם.
איך אלוהים מתייחס לשינוי הזה?
לגיור התנ”ך מספר לנו
מצד הפרט: וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי (רות א טז)
ומצד הקהל: וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְהוָה אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם.(רות ד יא)
ומצד העם: לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה’ גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה’ עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ. וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ. לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם. לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה’. (דברים כג ד-ט)
כלומר יש החלק האישי שמתחבר עם חלק ציבורי אבל יש הגבלות.
לנשואין התנ”ך מספר לנו
https://sites.google.com/site/midrashchol/home/dyny-nyswyn-bmqr
מצד הפרט והמשפחה: בקיצור נראה כעיסוק משפחתי עם מטרה.
מצד הקהל והעם: יש גם אסורים לבא בקהל. כגון ממזר, מסורס, (דברים כג, ב): “לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה בִּקְהַל ה’”
לא נחשוב שאנחנו יכולים להפוך מה שבא לאייך שבא לנו. כי זה דרך אבדון.
אלוהים פה ויש לו התוכניות הגאולה משלו.
.(ישעיהו נו ג-ח)
וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.
וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.
וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.
וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.
(ישעיהו סה יח-כא)
וְאָנֹכִי, מַעֲשֵׂיהֶם וּמַחְשְׁבֹתֵיהֶם–בָּאָה, לְקַבֵּץ אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם וְהַלְּשֹׁנוֹת; וּבָאוּ, וְרָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי. וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל-הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת–תֻּבַל וְיָוָן:
הָאִיִּים הָרְחֹקִים, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעִי וְלֹא-רָאוּ אֶת-כְּבוֹדִי–וְהִגִּידוּ אֶת-כְּבוֹדִי, בַּגּוֹיִם.
וְהֵבִיאוּ אֶת-כָּל-אֲחֵיכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם מִנְחָה לַיהוָה בַּסּוּסִים וּבָרֶכֶב וּבַצַּבִּים וּבַפְּרָדִים וּבַכִּרְכָּרוֹת, עַל הַר קָדְשִׁי יְרוּשָׁלִַם–אָמַר יְהוָה:
כַּאֲשֶׁר יָבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמִּנְחָה בִּכְלִי טָהוֹר, בֵּית יְהוָה.
וְגַם-מֵהֶם אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם, אָמַר יְהוָה.
-
When "opposites" like conservation and development go together beautiful thing happen
Just an example
https://99percentinvisible.org/episode/the-batman-and-the-bridge-builder/
-
When "opposites" like conservation and development go together beautiful thing happen
Just an example
https://99percentinvisible.org/episode/the-batman-and-the-bridge-builder/
-
לעולם יהוה דברך ניצב בשמיים
לְעוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃ (תהלים קיט פט)
עוֹצְמָהּ מַתְחִילָה בַּאֲמִירַת הָאֱמֶת. נִסְיוֹנוֹת לְטַאֲטֵא אוֹתָם תַּחַת בַּאֲמָרוֹת וסִיסמָאות כָּאֵילוּ וַאֲחֵרִים יֵשׁ בָּהֶם הַיְכֹלֶת נִפְלָאָה לַחְזֹר כְּבוּמֵרַנְגּ וְלַהֲרֹס כָּל הַמִּגְדָּל שֶׁנִּבְנָע.
הדבר נכון בהכל, אבל אני חש אותו במיוחד שמדברים על עוצמה נשית, שווין מגדרי ופימניזים.
האמת הפשוטה היא שאין שוויון.
לא, כולנו לא שווים ולא אתה לא יכול להיות כל דבר שאתה רוצה.
העצמה האישי ואינדיבידואלי, לגלות תפקידנו ומקומינו עם החלק אלוהי שאלוהים תמן בנו.
הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ (בראשית י,ט)
-
לעולם יהוה דברך ניצב בשמיים
לְעוֹלָ֥ם יְהֹוָ֑ה דְּ֝בָרְךָ֗ נִצָּ֥ב בַּשָּׁמָֽיִם׃ (תהלים קיט פט)
עוֹצְמָהּ מַתְחִילָה בַּאֲמִירַת הָאֱמֶת. נִסְיוֹנוֹת לְטַאֲטֵא אוֹתָם תַּחַת בַּאֲמָרוֹת וסִיסמָאות כָּאֵילוּ וַאֲחֵרִים יֵשׁ בָּהֶם הַיְכֹלֶת נִפְלָאָה לַחְזֹר כְּבוּמֵרַנְגּ וְלַהֲרֹס כָּל הַמִּגְדָּל שֶׁנִּבְנָע.
הדבר נכון בהכל, אבל אני חש אותו במיוחד שמדברים על עוצמה נשית, שווין מגדרי ופימניזים.
האמת הפשוטה היא שאין שוויון.
לא, כולנו לא שווים ולא אתה לא יכול להיות כל דבר שאתה רוצה.
העצמה האישי ואינדיבידואלי, לגלות תפקידנו ומקומינו עם החלק אלוהי שאלוהים תמן בנו.
הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבּ֥וֹר צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ (בראשית י,ט)
-
גינת אלוהים קטנה
בגינה קטנה שיש לי בבית יש בו צמח אחד יש עליו כינמת. נסיונות שלי לניקוי לא כל כך מצליחים אז הלכתי למשתלה ושאלתי דברי חכמה באיך מטפלים בו. התשובה היה שיש חומר כימי מאוד חזקה ויעילה שהיא יודעת איך לטפל בכינים וגם לא זול במיוחד. זה אני לא ממהר לקחת חומר מנקה כזה. אז חשבתי וראיתי לפני שיש לי כמה אפשרויות אפשרות, הראשונה זה שם יש פה לקנות את החומר היקר ומסוכן ולשם. האפשרות השנייה היא לנסות לטפל בו בצורה אחרת ולא כפי חכמת המומחים, עם זה אולי אני אצליח כן לנקות. אבל באפשרות הזה יש סכנה שהכנמת יצלחו לעבור לעוד צמחים עד שאני אמצא את עצמי כל הגינה מלא כנמת. האפשרות השלישית היא לזרוק הצמח ולקנות אחת חדשה ונקיה. מה אלוהים רוצה? הוא לא רוצה גינה יפה? ברור. אבל הגינה לא רק גנת אלוהים הקטנה, היא גינת המלך ושאני אטפל בגינת המלך בצורה הטובה ביותר כולל שמה שלא טוב לא צריכה להיות שם ומה שמזיק או אלול להזיק קל וחומר. כי סך הכל הוא רוצה שהצמחים יגדלו ויחיו ויהיו יפים.
וזה גם נכון לעוד דברים.
-
גינת אלוהים קטנה
בגינה קטנה שיש לי בבית יש בו צמח אחד יש עליו כינמת. נסיונות שלי לניקוי לא כל כך מצליחים אז הלכתי למשתלה ושאלתי דברי חכמה באיך מטפלים בו. התשובה היה שיש חומר כימי מאוד חזקה ויעילה שהיא יודעת איך לטפל בכינים וגם לא זול במיוחד. זה אני לא ממהר לקחת חומר מנקה כזה. אז חשבתי וראיתי לפני שיש לי כמה אפשרויות אפשרות, הראשונה זה שם יש פה לקנות את החומר היקר ומסוכן ולשם. האפשרות השנייה היא לנסות לטפל בו בצורה אחרת ולא כפי חכמת המומחים, עם זה אולי אני אצליח כן לנקות. אבל באפשרות הזה יש סכנה שהכנמת יצלחו לעבור לעוד צמחים עד שאני אמצא את עצמי כל הגינה מלא כנמת. האפשרות השלישית היא לזרוק הצמח ולקנות אחת חדשה ונקיה. מה אלוהים רוצה? הוא לא רוצה גינה יפה? ברור. אבל הגינה לא רק גנת אלוהים הקטנה, היא גינת המלך ושאני אטפל בגינת המלך בצורה הטובה ביותר כולל שמה שלא טוב לא צריכה להיות שם ומה שמזיק או אלול להזיק קל וחומר. כי סך הכל הוא רוצה שהצמחים יגדלו ויחיו ויהיו יפים.
וזה גם נכון לעוד דברים.
-
לחזור לחיים של פעם
לחזור לשגרה. יש בנו אנשים שזה מה שהם חשים חסר להם. לחזור למה שהיה, לשגרה של חיים שלפני. לאיזה חיים? זה נקרא חיים? רוצים שכולם יהיו ביחד לפסח? איזה כולם? איזה ביחד? איזה פסח מתכוונים?
אלוהים תעשה כפי שנביאיך התפללו. אל תחזיר אותנו לחיי אתמול ושלשום. כי אתה לא שם. כי אתמול ושלשום גלות הוא. תחזיר אותנו “השיבנו יהוה אליך ונשוב [ונשובה] חדש ימינו כקדם” לגאולה.
-
לחזור לחיים של פעם
לחזור לשגרה. יש בנו אנשים שזה מה שהם חשים חסר להם. לחזור למה שהיה, לשגרה של חיים שלפני. לאיזה חיים? זה נקרא חיים? רוצים שכולם יהיו ביחד לפסח? איזה כולם? איזה ביחד? איזה פסח מתכוונים?
אלוהים תעשה כפי שנביאיך התפללו. אל תחזיר אותנו לחיי אתמול ושלשום. כי אתה לא שם. כי אתמול ושלשום גלות הוא. תחזיר אותנו “השיבנו יהוה אליך ונשוב [ונשובה] חדש ימינו כקדם” לגאולה.
-
Shakespeare's Jew
I am a Jew. Hath not a Jew eyes? Hath not a Jew hands, organs, dimensions, senses, affections, passions; fed with the same food, hurt with the same weapons, subject to the same diseases, healed by the same means, warmed and cooled by the same winter and summer as a Christian is? If you prick us do we not bleed? If you tickle us do we not laugh? If you poison us do we not die? And if you wrong us shall we not revenge? If we are like you in the rest, we will resemble you in that. If a Jew wrong a Christian, what is his humility? Revenge. If a Christian wrong a Jew, what should his sufferance be by Christian example? Why, revenge. The villainy you teach me I will execute, and it shall go hard but I will better the instruction. (The Merchant of Venice, (III.i.49–61))
The hurt, disease, joy, vengeance etc. of God’s people is not the same as the rest of the world. They use their animal instincts to guide them. They are pulled between emotion and intellect, lost from the Godly drive to be good and righteous. God’s created his nation of Israel, a nation with a moral compass which is not just for themselves but for the world around them.
-
Shakespeare's Jew
I am a Jew. Hath not a Jew eyes? Hath not a Jew hands, organs, dimensions, senses, affections, passions; fed with the same food, hurt with the same weapons, subject to the same diseases, healed by the same means, warmed and cooled by the same winter and summer as a Christian is? If you prick us do we not bleed? If you tickle us do we not laugh? If you poison us do we not die? And if you wrong us shall we not revenge? If we are like you in the rest, we will resemble you in that. If a Jew wrong a Christian, what is his humility? Revenge. If a Christian wrong a Jew, what should his sufferance be by Christian example? Why, revenge. The villainy you teach me I will execute, and it shall go hard but I will better the instruction. (The Merchant of Venice, (III.i.49–61))
The hurt, disease, joy, vengeance etc. of God’s people is not the same as the rest of the world. They use their animal instincts to guide them. They are pulled between emotion and intellect, lost from the Godly drive to be good and righteous. God’s created his nation of Israel, a nation with a moral compass which is not just for themselves but for the world around them.
-
love and patience
What have I learnt that helps make good food?
love and patience.
What about good sex?
love and patience.
This is also true with good money.
There is bad money, bad sex and bad food.
It’s fast and with no heart.
The same is true with life and relationships.
The “secret” of a good one is … love and patience.
And if all the above is true, then why shouldn’t it be so with God?
Do I want a good connection with him? Am I putting into that connection my … love and patience?
I will note that evil also wants us to give it love and patience.
But shit does not need to stand around and collect flies, it needs to be flushed down quickly.
-
love and patience
What have I learnt that helps make good food?
love and patience.
What about good sex?
love and patience.
This is also true with good money.
There is bad money, bad sex and bad food.
It’s fast and with no heart.
The same is true with life and relationships.
The “secret” of a good one is … love and patience.
And if all the above is true, then why shouldn’t it be so with God?
Do I want a good connection with him? Am I putting into that connection my … love and patience?
I will note that evil also wants us to give it love and patience.
But shit does not need to stand around and collect flies, it needs to be flushed down quickly.
-
באו נדליק נר
הרצון לעשות מושכת אנשים למקומות בעייתיים למדי. וגם “כוונות טובות” זה לא תשובה הולמת.
עיון בסיפור הבא ממחיש הענין
(שמואל ב פרק ו פסוקים ג-ז)
וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲרֹ֤ון הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְיֹ֗ו בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה׃
וַיִּשָּׂאֻ֗הוּ מִבֵּ֤ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֔ה עִ֖ם אֲרֹ֣ון הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְיֹ֕ו הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֹֽון׃
וְדָוִ֣ד ׀ וְכׇל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרֹושִׁ֑ים וּבְכִנֹּרֹ֤ות וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים׃
וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכֹ֑ון וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־אֲרֹ֤ון הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בֹּ֔ו כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃
וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מׇת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲרֹ֥ון הָאֱלֹהִֽים׃
מה סך הכל רצה עזא? להציל … והרי לא סומכים על הנס…
אז לא. עם אלוהים סומכים אל אלוהים.
ממתתיהו ובניו אולי היה להם כוונות טובות.
אבל
- הם לקחו אחראיות על מה ששייך לאלוהים, כמו עזא.
- הם לא היו משוכים לא לכהונה גדולה ולא למלכות.
ימי חנוכה מצא את עצמו בידים של שתי קבוצות, המושכים כל אחד לכיוון שאין בו אלוהים.
הדתים הרואים בנר המצוות המעשיות, והשליטה הרצון אלוהים ברבנים (וציוונו – לשמוע לקול הרבנים)
החילונים הרואים במכבי בהתעצמות והשתדלות פייזי, ללא מטרה או הכוונה אלוהי.
בתנ”ך הנר לא הנ”ל
(ויקרא פרק כד פסוק ב) צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּאֹ֑ור לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
(ירמיהו פרק כה פסוק י) וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֣ול כַּלָּ֑ה קֹ֥ול רֵחַ֖יִם וְאֹ֥ור נֵֽר׃
(שמואל ב פרק כא פסוק יז) וַיַּֽעֲזׇר־לֹו֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד לֹ֜ו לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א עֹ֤וד אִתָּ֨נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃
(משלי פרק ו פסוק כג) כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְתֹ֣ורָה אֹ֑ור וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תֹּוכְחֹ֥ות מוּסָֽר׃
(משלי פרק כ פסוק כז) נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כׇּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃
(משלי פרק כד פסוק כ) כִּ֤י ׀ לֹֽא־תִהְיֶ֣ה אַחֲרִ֣ית לָרָ֑ע נֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃
(תהילים פרק יח פסוק כט) כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃
(תהילים פרק קיט פסוק קה) נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝אֹ֗ור לִנְתִיבָתִֽי׃
(תהילים פרק קלב פסוק יז) שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃
(איוב פרק כא פסוק יז) כַּמָּ֤ה ׀ נֵר־רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימֹו אֵידָ֑ם חֲ֝בָלִ֗ים יְחַלֵּ֥ק בְּאַפֹּֽו׃
יהיה רצון שבמקום שנדליק נר לשקר וכזעב, שנפעול לעשות רצון אלוהים ולהיות נר אלוהים, ולהאיר אור אלוהי ולא עוד אור אנושי.
-
באו נדליק נר
הרצון לעשות מושכת אנשים למקומות בעייתיים למדי. וגם “כוונות טובות” זה לא תשובה הולמת.
עיון בסיפור הבא ממחיש הענין
(שמואל ב פרק ו פסוקים ג-ז)
וַיַּרְכִּ֜בוּ אֶת־אֲרֹ֤ון הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּשָּׂאֻ֔הוּ מִבֵּ֥ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֑ה וְעֻזָּ֣א וְאַחְיֹ֗ו בְּנֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה׃
וַיִּשָּׂאֻ֗הוּ מִבֵּ֤ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּבְעָ֔ה עִ֖ם אֲרֹ֣ון הָאֱלֹהִ֑ים וְאַחְיֹ֕ו הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֹֽון׃
וְדָוִ֣ד ׀ וְכׇל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרֹושִׁ֑ים וּבְכִנֹּרֹ֤ות וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַֽעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֶלִֽים׃
וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכֹ֑ון וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜א אֶל־אֲרֹ֤ון הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בֹּ֔ו כִּ֥י שָׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃
וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּעֻזָּ֔ה וַיַּכֵּ֥הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל־הַשַּׁ֑ל וַיָּ֣מׇת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲרֹ֥ון הָאֱלֹהִֽים׃
מה סך הכל רצה עזא? להציל … והרי לא סומכים על הנס…
אז לא. עם אלוהים סומכים אל אלוהים.
ממתתיהו ובניו אולי היה להם כוונות טובות.
אבל
- הם לקחו אחראיות על מה ששייך לאלוהים, כמו עזא.
- הם לא היו משוכים לא לכהונה גדולה ולא למלכות.
ימי חנוכה מצא את עצמו בידים של שתי קבוצות, המושכים כל אחד לכיוון שאין בו אלוהים.
הדתים הרואים בנר המצוות המעשיות, והשליטה הרצון אלוהים ברבנים (וציוונו – לשמוע לקול הרבנים)
החילונים הרואים במכבי בהתעצמות והשתדלות פייזי, ללא מטרה או הכוונה אלוהי.
בתנ”ך הנר לא הנ”ל
(ויקרא פרק כד פסוק ב) צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֨וּ אֵלֶ֜יךָ שֶׁ֣מֶן זַ֥יִת זָ֛ךְ כָּתִ֖ית לַמָּאֹ֑ור לְהַעֲלֹ֥ת נֵ֖ר תָּמִֽיד׃
(ירמיהו פרק כה פסוק י) וְהַאֲבַדְתִּ֣י מֵהֶ֗ם קֹ֤ול שָׂשֹׂון֙ וְקֹ֣ול שִׂמְחָ֔ה קֹ֥ול חָתָ֖ן וְקֹ֣ול כַּלָּ֑ה קֹ֥ול רֵחַ֖יִם וְאֹ֥ור נֵֽר׃
(שמואל ב פרק כא פסוק יז) וַיַּֽעֲזׇר־לֹו֙ אֲבִישַׁ֣י בֶּן־צְרוּיָ֔ה וַיַּ֥ךְ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖י וַיְמִיתֵ֑הוּ אָ֣ז נִשְׁבְּעוּ֩ אַנְשֵׁי־דָוִ֨ד לֹ֜ו לֵאמֹ֗ר לֹא־תֵצֵ֨א עֹ֤וד אִתָּ֨נוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְלֹ֥א תְכַבֶּ֖ה אֶת־נֵ֥ר יִשְׂרָאֵֽל׃
(משלי פרק ו פסוק כג) כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְתֹ֣ורָה אֹ֑ור וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תֹּוכְחֹ֥ות מוּסָֽר׃
(משלי פרק כ פסוק כז) נֵ֣ר יְ֭הוָה נִשְׁמַ֣ת אָדָ֑ם חֹ֝פֵ֗שׂ כׇּל־חַדְרֵי־בָֽטֶן׃
(משלי פרק כד פסוק כ) כִּ֤י ׀ לֹֽא־תִהְיֶ֣ה אַחֲרִ֣ית לָרָ֑ע נֵ֖ר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָֽךְ׃
(תהילים פרק יח פסוק כט) כִּֽי־אַ֭תָּה תָּאִ֣יר נֵרִ֑י יְהוָ֥ה אֱ֝לֹהַ֗י יַגִּ֥יהַּ חׇשְׁכִּֽי׃
(תהילים פרק קיט פסוק קה) נֵר־לְרַגְלִ֥י דְבָרֶ֑ךָ וְ֝אֹ֗ור לִנְתִיבָתִֽי׃
(תהילים פרק קלב פסוק יז) שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד עָרַ֥כְתִּי נֵ֝֗ר לִמְשִׁיחִֽי׃
(איוב פרק כא פסוק יז) כַּמָּ֤ה ׀ נֵר־רְשָׁ֘עִ֤ים יִדְעָ֗ךְ וְיָבֹ֣א עָלֵ֣ימֹו אֵידָ֑ם חֲ֝בָלִ֗ים יְחַלֵּ֥ק בְּאַפֹּֽו׃
יהיה רצון שבמקום שנדליק נר לשקר וכזעב, שנפעול לעשות רצון אלוהים ולהיות נר אלוהים, ולהאיר אור אלוהי ולא עוד אור אנושי.
-
What systems know it how to be a system
Systems will never tell you to just do what you feel is right, or ask God personally.
Systems don’t know how to work that way.
But how do we work?
We are born and bred into the systems, methodically programmed to work and live as the system desires.
Even to “anti-system’ers” are the outcome of the system.
God tells us that while being a slave to the system, we fall in-love with it, we don’t want to be free, we like that security & family.
But if the servant should declare, ‘I love my master, my wife, and my children; I will not go out free,’ then his master must bring him to the judges, and he will bring him to the door or the doorpost, and his master will pierce his ear with an awl, and he shall serve him forever. (Exodus 21:5-6)
Do we want to server the system or God? Are we willing to not be slaves or man anymore?
God is constantly and consistency checking us to hear him.
You reprimand arrogant people.
Those who stray from your commands are doomed. (Psalms 119:21)
This is what we need to hear today more than ever.
The system has worked hard to get to this place, and mankind needs to be free to be God’s children
The account of his intervention will be recorded for future generations;
people yet to be born will praise the Lord. (Psalms 102:19)
-
What systems know it how to be a system
Systems will never tell you to just do what you feel is right, or ask God personally.
Systems don’t know how to work that way.
But how do we work?
We are born and bred into the systems, methodically programmed to work and live as the system desires.
Even to “anti-system’ers” are the outcome of the system.
God tells us that while being a slave to the system, we fall in-love with it, we don’t want to be free, we like that security & family.
But if the servant should declare, ‘I love my master, my wife, and my children; I will not go out free,’ then his master must bring him to the judges, and he will bring him to the door or the doorpost, and his master will pierce his ear with an awl, and he shall serve him forever. (Exodus 21:5-6)
Do we want to server the system or God? Are we willing to not be slaves or man anymore?
God is constantly and consistency checking us to hear him.
You reprimand arrogant people.
Those who stray from your commands are doomed. (Psalms 119:21)
This is what we need to hear today more than ever.
The system has worked hard to get to this place, and mankind needs to be free to be God’s children
The account of his intervention will be recorded for future generations;
people yet to be born will praise the Lord. (Psalms 102:19)
-
"Life is all cakes and ale" "life is peaches and cream" "hachaim shelanu tutim"
When will my life be “good” with no problems.
No matter what language or culture one might have, what is that life filled with pursuit of happiness?
God sends me to Isaiah 21:11-12 to remind me.
This is an oracle about Dumah: Someone calls to me from Seir, “Watchman, what is left of the night? Watchman, what is left of the night?” The watchman replies, “Morning is coming, but then night. If you want to ask, ask; come back again.”
I don’t want that will be “a life of peaches and crea”?
But what life am I talking about. A life with God or my humanity.
I sees darkness and hardship and is looking and yearning for light.
The watchman jokes and tells soon, soon and come again to check whenever you like.
The watchman knows.
The watchman knows that to morning will come, but not while I am looking for a life of peaches and cream in my humanoid shell.
The sun which is the glory of God will arise and his light will fill the world.
The Glory of God is the real life, not the human one.
When will I/we rejoice and allow God to fill us with his redemption?
Only then will like really be “Tutim”
-
"Life is all cakes and ale" "life is peaches and cream" "hachaim shelanu tutim"
When will my life be “good” with no problems.
No matter what language or culture one might have, what is that life filled with pursuit of happiness?
God sends me to Isaiah 21:11-12 to remind me.
This is an oracle about Dumah: Someone calls to me from Seir, “Watchman, what is left of the night? Watchman, what is left of the night?” The watchman replies, “Morning is coming, but then night. If you want to ask, ask; come back again.”
I don’t want that will be “a life of peaches and crea”?
But what life am I talking about. A life with God or my humanity.
I sees darkness and hardship and is looking and yearning for light.
The watchman jokes and tells soon, soon and come again to check whenever you like.
The watchman knows.
The watchman knows that to morning will come, but not while I am looking for a life of peaches and cream in my humanoid shell.
The sun which is the glory of God will arise and his light will fill the world.
The Glory of God is the real life, not the human one.
When will I/we rejoice and allow God to fill us with his redemption?
Only then will like really be “Tutim”
-
הנני
כשמוכנים ומתלבשים ברוח אלוהים
וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ (ישעיהו ו,ח)
אז יודעים את אלוהים, ואז הוא פה בנו ובתוכנו
לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ (ישעיהו נב,ו)
-
הנני
כשמוכנים ומתלבשים ברוח אלוהים
וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת־ק֤וֹל אֲדֹנָי֙ אֹמֵ֔ר אֶת־מִ֥י אֶשְׁלַ֖ח וּמִ֣י יֵֽלֶךְ־לָ֑נוּ וָאֹמַ֖ר הִנְנִ֥י שְׁלָחֵֽנִי׃ (ישעיהו ו,ח)
אז יודעים את אלוהים, ואז הוא פה בנו ובתוכנו
לָכֵ֛ן יֵדַ֥ע עַמִּ֖י שְׁמִ֑י לָכֵן֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־אֲנִי־ה֥וּא הַֽמְדַבֵּ֖ר הִנֵּֽנִי׃ (ישעיהו נב,ו)
-
נתניהו, האמת לא בכיס שלך
התרגזתי בשמיעת הבשורה שרה”מ מחפש מחליף את סם גרונדוורג, פחות משנתיים בתפקיד, בעקבות זעם על מינוי מייסדת “דרכנו” למנכ”לית הארגון.
הסיבה פשוטה, אני מכיר ומוכיר את סם ומשפחתו (גילוי נעות, הוא בן דוד) הוא לפני שנתיים “קיבלתי מראש הממשלה משימה: להתמקד בהוליווד”
בבתי כנסת בהוליווד הוא יצר קשרים עם בכירי השואו ביזנס; לחגיגות השבעים למדינה, באולפני יוניברסל, הוא הביא כוכבים ישראלים שחיים בעיר ומנסים לפרוץ; הוא הפגיש את הנשיא ריבלין עם גל גדות בבכורה של “ליגת הצדק”, והזמין את שרון סטון להספיד את הנשיא פרס. יו”ר קרן היסוד החדש סם גרונדוורג, שסיים כהונה נוצצת כקונסול ישראל בלוסאנג’לס, מספר איך מקדמים יח”צ חיובי לישראל במדינה הכי פרוגרסיבית באמריקה.
העם מיסודו היא רב גוני. לא לחינם שבטי ישורון, שבטי ישראל הם שתים עשרה. לסמל שיש רצונות ותשוקות ודעות שונות. אבל כולם מתאחדים ליהוה אלוהינו יהוה אחד.
עם ישראל, הוא לא ימין ושמאל. הוא לא דתי וחילוני. עם ישראל זקוק למנהיגות המאחדת אותו מהשבטיות והגלותיות שבא הוא עדיין נמצא, להיות עם אחד, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אם רה”מ עובד על השוני והפיצול ולא האחדות. אין לו מקום בתפקיד.
-
נתניהו, האמת לא בכיס שלך
התרגזתי בשמיעת הבשורה שרה”מ מחפש מחליף את סם גרונדוורג, פחות משנתיים בתפקיד, בעקבות זעם על מינוי מייסדת “דרכנו” למנכ”לית הארגון.
הסיבה פשוטה, אני מכיר ומוכיר את סם ומשפחתו (גילוי נעות, הוא בן דוד) הוא לפני שנתיים “קיבלתי מראש הממשלה משימה: להתמקד בהוליווד”
בבתי כנסת בהוליווד הוא יצר קשרים עם בכירי השואו ביזנס; לחגיגות השבעים למדינה, באולפני יוניברסל, הוא הביא כוכבים ישראלים שחיים בעיר ומנסים לפרוץ; הוא הפגיש את הנשיא ריבלין עם גל גדות בבכורה של “ליגת הצדק”, והזמין את שרון סטון להספיד את הנשיא פרס. יו”ר קרן היסוד החדש סם גרונדוורג, שסיים כהונה נוצצת כקונסול ישראל בלוסאנג’לס, מספר איך מקדמים יח”צ חיובי לישראל במדינה הכי פרוגרסיבית באמריקה.
העם מיסודו היא רב גוני. לא לחינם שבטי ישורון, שבטי ישראל הם שתים עשרה. לסמל שיש רצונות ותשוקות ודעות שונות. אבל כולם מתאחדים ליהוה אלוהינו יהוה אחד.
עם ישראל, הוא לא ימין ושמאל. הוא לא דתי וחילוני. עם ישראל זקוק למנהיגות המאחדת אותו מהשבטיות והגלותיות שבא הוא עדיין נמצא, להיות עם אחד, ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אם רה”מ עובד על השוני והפיצול ולא האחדות. אין לו מקום בתפקיד.
-
החנק הגלויה והנסתרת הורגת אותנו
חברתי לואיזה ספרה לי על חלומה הבוקר,
ועולה לי בראש שבסכנה של אש שהוא חם והורס אבל גלויה והעשן שהוא חונק אבל רואים ומרגישים. ויש גם פחמן חד-חמצני (CO), הגורם ל”הרעלת פחמן חד-חמצני”. שאיפתו עלולה לגרום לחוסר חמצן ולאיבוד הכרה מיידי.
פחמן החד-חמצני הוא גז חסר צבע וריח, וקשה מאוד לדעת על הימצאותו באוויר. ולא כמו האש ועשן, שרואים וחשים, הממזר הזה למי שלא מוכן קטלני ביותר.
אז למי שממתן רק לראות עשן או אש כשהוא נחנק. שיחשוב שנית.
בוקר טוב חברים
חלמתי שאנחנו כמה חברה נכנסים לבניין עם מלא דיירים ועוברים מדלת לדלת ומזהירים אנשים לצאת מהדירות כי נחנקים ובחוץ יש חמצן וחיים.
חלק מהאנשים מגיבים בלעג בסגנון מי אתם בכלל לבא בשם אלוהים, על איזה אלוהים אתם מדברים וטורקים דלת בפרצוף. בדירות אחרות אני רואה חרדים דתיים רוקדים עם הרבי וספר תורה ואנחנו צועקים להם לצאת כי אלוהים לא שם והם אומרים שהרבי והמצוות יצילו אותם וגם שם הדלת נסגרת לאט לאט והחנק עולה.
בדירה אחרת אנשים יושבים סביב שולחן ומעלים באוב את המתים וקוראים בקפה ובקלפים ואסטרולוגיה, אני צועקת להם שזה חטא ואאסור והשטן הוא שעונה להם לא אלוהים והם ממש צוחקים לי בפרצוף וסוגרים דלת.
בדלת אחרת יש מישהו שלוקח סל כביסה ומעמיס כל מיני חפצים חשובים לו ורוצה לצאת מהדלת עם הפקלאות אך הסל נתקע והוא צריך לבחור או לצאת בלי כלום או להישאר עם הסל והדילמה הזאת גורמת לו להוציא רגל החוצה והשנייה נשארת תקועה בחדר ויוסר הבחירה הטוטאלי בחמצן גורם לחנק.
היו כאלה שפתחו דלת והיו סקרנים ואמרו שיש להם תנאי שאלוהים יכנס איתם לדירה ויביא חמצן אליהם ויעזור להם בפנים, אך אלוהים אמר גם להם שהוא לא במסגרות אלא מחוצה להן. גם שם הבעה קושי לצאת ולוותר על השיגרה והמסגרת המוכרת והחנק גדל.
בחלום אני מרגישה איך החמצן מדלל ואני שומעת קול קורא מלאכי פרק ב פסוק ב…
כשהתעוררתי הלכתי לקרוא;
“אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר ה’ צבאות ושילחתי בכם את המארה ( הקללה) וארותי (קיללתי) את ברכותיכם וגם ארויה (קיללתי) כי אניכם שמים על לב”…..
נכון שזה מסר לעם, אבל אם אנחנו החלוצים לא נמצאים בבחירה טוטאלית, רק באלוהים, בלי תנאי ובלי רגל פה רגל שם, איך נעביר מסר כזה?
אני חושבת שחשוב היום שנעשה בדק בית בלב שלם ובכנות מול אלוהים איפה כל אחד מאיתנו נמצא: קצת בחמצן קצת בחנק? רק בחנק? רק בחמצן? כדי שהתכניות של אלוהים תתקדמנה ושלא נעכב כלום.
יום טוב לכולם ובחירה נכונה
-
החנק הגלויה והנסתרת הורגת אותנו
חברתי לואיזה ספרה לי על חלומה הבוקר,
ועולה לי בראש שבסכנה של אש שהוא חם והורס אבל גלויה והעשן שהוא חונק אבל רואים ומרגישים. ויש גם פחמן חד-חמצני (CO), הגורם ל”הרעלת פחמן חד-חמצני”. שאיפתו עלולה לגרום לחוסר חמצן ולאיבוד הכרה מיידי.
פחמן החד-חמצני הוא גז חסר צבע וריח, וקשה מאוד לדעת על הימצאותו באוויר. ולא כמו האש ועשן, שרואים וחשים, הממזר הזה למי שלא מוכן קטלני ביותר.
אז למי שממתן רק לראות עשן או אש כשהוא נחנק. שיחשוב שנית.
בוקר טוב חברים
חלמתי שאנחנו כמה חברה נכנסים לבניין עם מלא דיירים ועוברים מדלת לדלת ומזהירים אנשים לצאת מהדירות כי נחנקים ובחוץ יש חמצן וחיים.
חלק מהאנשים מגיבים בלעג בסגנון מי אתם בכלל לבא בשם אלוהים, על איזה אלוהים אתם מדברים וטורקים דלת בפרצוף. בדירות אחרות אני רואה חרדים דתיים רוקדים עם הרבי וספר תורה ואנחנו צועקים להם לצאת כי אלוהים לא שם והם אומרים שהרבי והמצוות יצילו אותם וגם שם הדלת נסגרת לאט לאט והחנק עולה.
בדירה אחרת אנשים יושבים סביב שולחן ומעלים באוב את המתים וקוראים בקפה ובקלפים ואסטרולוגיה, אני צועקת להם שזה חטא ואאסור והשטן הוא שעונה להם לא אלוהים והם ממש צוחקים לי בפרצוף וסוגרים דלת.
בדלת אחרת יש מישהו שלוקח סל כביסה ומעמיס כל מיני חפצים חשובים לו ורוצה לצאת מהדלת עם הפקלאות אך הסל נתקע והוא צריך לבחור או לצאת בלי כלום או להישאר עם הסל והדילמה הזאת גורמת לו להוציא רגל החוצה והשנייה נשארת תקועה בחדר ויוסר הבחירה הטוטאלי בחמצן גורם לחנק.
היו כאלה שפתחו דלת והיו סקרנים ואמרו שיש להם תנאי שאלוהים יכנס איתם לדירה ויביא חמצן אליהם ויעזור להם בפנים, אך אלוהים אמר גם להם שהוא לא במסגרות אלא מחוצה להן. גם שם הבעה קושי לצאת ולוותר על השיגרה והמסגרת המוכרת והחנק גדל.
בחלום אני מרגישה איך החמצן מדלל ואני שומעת קול קורא מלאכי פרק ב פסוק ב…
כשהתעוררתי הלכתי לקרוא;
“אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר ה’ צבאות ושילחתי בכם את המארה ( הקללה) וארותי (קיללתי) את ברכותיכם וגם ארויה (קיללתי) כי אניכם שמים על לב”…..
נכון שזה מסר לעם, אבל אם אנחנו החלוצים לא נמצאים בבחירה טוטאלית, רק באלוהים, בלי תנאי ובלי רגל פה רגל שם, איך נעביר מסר כזה?
אני חושבת שחשוב היום שנעשה בדק בית בלב שלם ובכנות מול אלוהים איפה כל אחד מאיתנו נמצא: קצת בחמצן קצת בחנק? רק בחנק? רק בחמצן? כדי שהתכניות של אלוהים תתקדמנה ושלא נעכב כלום.
יום טוב לכולם ובחירה נכונה
-
I do not care
I do not care what:
- you do in bed
- color of your skin
- political beliefs
- religious beliefs
- your traditions
- what you eat or drink
- what you don’t eat or drink
- what you are
- what you think you are
- what you want me to think you are
- where you were born or live
- what you IQ is
- how much finances you have, nor your credit rating
- how you scramble your eggs
- if you break your eggs on the large side or the small side
I am sure I left some out, but I still do not care.
The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man. For God shall bring every work into the judgment concerning every hidden thing, whether it be good or whether it be evil. (Ecclesiastes 12, 13-14)
-
I do not care
I do not care what:
- you do in bed
- color of your skin
- political beliefs
- religious beliefs
- your traditions
- what you eat or drink
- what you don’t eat or drink
- what you are
- what you think you are
- what you want me to think you are
- where you were born or live
- what you IQ is
- how much finances you have, nor your credit rating
- how you scramble your eggs
- if you break your eggs on the large side or the small side
I am sure I left some out, but I still do not care.
The end of the matter, all having been heard: fear God, and keep His commandments; for this is the whole man. For God shall bring every work into the judgment concerning every hidden thing, whether it be good or whether it be evil. (Ecclesiastes 12, 13-14)
-
עוד נסיון לברוח מאחריאות אישית, להתפטר.
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃ ( ישעיהו נ,א)
-
עוד נסיון לברוח מאחריאות אישית, להתפטר.
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אֵ֣י זֶ֠ה סֵ֣פֶר כְּרִית֤וּת אִמְּכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר שִׁלַּחְתִּ֔יהָ א֚וֹ מִ֣י מִנּוֹשַׁ֔י אֲשֶׁר־מָכַ֥רְתִּי אֶתְכֶ֖ם ל֑וֹ הֵ֤ן בַּעֲוֺנֹֽתֵיכֶם֙ נִמְכַּרְתֶּ֔ם וּבְפִשְׁעֵיכֶ֖ם שֻׁלְּחָ֥ה אִמְּכֶֽם׃ ( ישעיהו נ,א)
-
clinically depressed
Clinically depressed is not something I would imagine for myself. Yet that is exactly what I am seeing with myself.
There are triggers.
Work, for example. I have been in the same place 9522 days (a bit over 26 years) I have 4939 days (13.5 years) until retirement.
The job has been interesting and changing over time but can I keep it up? Or is my destiny going like finally leaving my job after 32 years?
Hobbies, for example. I have been at it in the kitchen with Ginger Ale, Sourdough Bread, Greek yogurt. Moving on to Cheese making, Spirit making, Dried and pickled meat making. The last needing more room then I have available.
But, that is a temporary time filler and not a life. The same with Biking, Gardening, Jewelry making, Carpentry or Masonry crafts to say a few.
Is this how I want to be remembered?
Home, the lockdown isn’t helping. I have been planning vacations and one after another they have been canceled, I was hoping to get away for a breather this holiday weekend, but fears and uncertainty supervene on this freedom.
Are we what we do?
Then I relate to my feelings and there are plenty of feelings. I notice what triggers and…
I know how they manipulate my day and emotions. And then what?
Are we the outcome of our emotions and feelings?
First thing that I noticed was my desire to carry on and ignore the above. I went through the symptoms of clinically depression and I had hit the nail on the head.
So the answer is I have to accept that I am in this situation.
God knows where I am and knows what is best for me.
For he is my only answer.
-
clinically depressed
Clinically depressed is not something I would imagine for myself. Yet that is exactly what I am seeing with myself.
There are triggers.
Work, for example. I have been in the same place 9522 days (a bit over 26 years) I have 4939 days (13.5 years) until retirement.
The job has been interesting and changing over time but can I keep it up? Or is my destiny going like finally leaving my job after 32 years?
Hobbies, for example. I have been at it in the kitchen with Ginger Ale, Sourdough Bread, Greek yogurt. Moving on to Cheese making, Spirit making, Dried and pickled meat making. The last needing more room then I have available.
But, that is a temporary time filler and not a life. The same with Biking, Gardening, Jewelry making, Carpentry or Masonry crafts to say a few.
Is this how I want to be remembered?
Home, the lockdown isn’t helping. I have been planning vacations and one after another they have been canceled, I was hoping to get away for a breather this holiday weekend, but fears and uncertainty supervene on this freedom.
Are we what we do?
Then I relate to my feelings and there are plenty of feelings. I notice what triggers and…
I know how they manipulate my day and emotions. And then what?
Are we the outcome of our emotions and feelings?
First thing that I noticed was my desire to carry on and ignore the above. I went through the symptoms of clinically depression and I had hit the nail on the head.
So the answer is I have to accept that I am in this situation.
God knows where I am and knows what is best for me.
For he is my only answer.
-
האמת מושגת רק בקשר ישיר לאלוהים
כשם וירוס מתפשט כך גם השקרים, הפייק נוז, המסורת המעוותת ודומיהם.
כתבה מעניינת אל תחקיר אל אייטם מקורו והפצתו.
-
האמת מושגת רק בקשר ישיר לאלוהים
כשם וירוס מתפשט כך גם השקרים, הפייק נוז, המסורת המעוותת ודומיהם.
כתבה מעניינת אל תחקיר אל אייטם מקורו והפצתו.
-
I have nothing to talk to you about.
You can attempt time and time again to talk, explain, coerce me to understand you.
I am not interested to listening, and I find your mere attempts disturbing.
There is no place for discourse.
There is no ability to find acceptance in one another.
There is not point of connection.
Please don’t get this wrong. It hurts me no less then you.
I wish and pray we could talk, debate, understand and accept each other options.
But that place that you are is so wrong, so much stuck in the ego, so far away from anything true and Godly.
Only God can open up your heart and soul.
I wish I could help, but the miracle to bring life to a dead stick was not given to me.
My connection to you can only be from the spirit of God.
Shed your exoskeleton of humaneness and embrace Gods spirit.
(Sam 2 Chap 19,1) And the king was much moved, and went up to the chamber over the gate, and wept; and as he went, thus he said: ‘O my son Absalom, my son, my son Absalom! would I had died for thee, O Absalom, my son, my son!’
Absalom a dear son to David, good at talking he ways around is gone. His talk got him nowhere. But his talk was dear to David.
-
I have nothing to talk to you about.
You can attempt time and time again to talk, explain, coerce me to understand you.
I am not interested to listening, and I find your mere attempts disturbing.
There is no place for discourse.
There is no ability to find acceptance in one another.
There is not point of connection.
Please don’t get this wrong. It hurts me no less then you.
I wish and pray we could talk, debate, understand and accept each other options.
But that place that you are is so wrong, so much stuck in the ego, so far away from anything true and Godly.
Only God can open up your heart and soul.
I wish I could help, but the miracle to bring life to a dead stick was not given to me.
My connection to you can only be from the spirit of God.
Shed your exoskeleton of humaneness and embrace Gods spirit.
(Sam 2 Chap 19,1) And the king was much moved, and went up to the chamber over the gate, and wept; and as he went, thus he said: ‘O my son Absalom, my son, my son Absalom! would I had died for thee, O Absalom, my son, my son!’
Absalom a dear son to David, good at talking he ways around is gone. His talk got him nowhere. But his talk was dear to David.
-
תודה לך אבא
תודה לך אבא שפתחת את עיניי.
תודה לך אבא שפתחת את ליבי.
תודה לך אבא שפתחת את הבנתי.
כי עכשיו אני רואה חש ומבין שאם החיים זה חיי אנושיות, מה לי חיים.
ואין זה משנה כמה יפים, נחמדים, מלוטשים או עמוקים שיהיו, הם אנושים.
וחיי אנושיים שווים כקליפת השום לחיים אלוהיים.
כי רק בחיים אלוהיים אני אתך אבא, באמת ובלי כל הבולשיט האונשיים האלו.
תודה לך אבא.
ומתפלל אני שאני יזכור את זה כל רגע שאני חי עלי אדמות.
ומתפלל אני שרוחך יתפשט ויחדור וישחרר וילבן ויהפך ויישר כל מי שקרוב אלי משפחתי חברי עמי וכל יתר האנושות.
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ (תהילים פרק ק’‘ב, י’‘ג)
-
תודה לך אבא
תודה לך אבא שפתחת את עיניי.
תודה לך אבא שפתחת את ליבי.
תודה לך אבא שפתחת את הבנתי.
כי עכשיו אני רואה חש ומבין שאם החיים זה חיי אנושיות, מה לי חיים.
ואין זה משנה כמה יפים, נחמדים, מלוטשים או עמוקים שיהיו, הם אנושים.
וחיי אנושיים שווים כקליפת השום לחיים אלוהיים.
כי רק בחיים אלוהיים אני אתך אבא, באמת ובלי כל הבולשיט האונשיים האלו.
תודה לך אבא.
ומתפלל אני שאני יזכור את זה כל רגע שאני חי עלי אדמות.
ומתפלל אני שרוחך יתפשט ויחדור וישחרר וילבן ויהפך ויישר כל מי שקרוב אלי משפחתי חברי עמי וכל יתר האנושות.
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעֹולָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ (תהילים פרק ק’‘ב, י’‘ג)
-
Tag nicely or not at all
The tagging of a person in such a way that this person doesn’t show up in a positive fashion shows that the tagger has issues which have to be dealt with. No one wants friends like that nor wants at all to be around such a person. This attention seeker is here out to destroy others just for that little attention they gain.
-
Tag nicely or not at all
The tagging of a person in such a way that this person doesn’t show up in a positive fashion shows that the tagger has issues which have to be dealt with. No one wants friends like that nor wants at all to be around such a person. This attention seeker is here out to destroy others just for that little attention they gain.
-
הם ואנחנו חטא הקדום שחייבת תיקון
אין הם ואנחנו, אין עם החילוני ועם חרדי, אין עם האשכנזי ועם המזרחי, אין עם הימיני ועם השמאלי. אין עם בגלויות ועם בארץ ישראל.
לעם ישראל יש רק עם אחד והוא עם ישראל.
החטא הקדום המפצלת את העם הזה היה כבר בקנאה שגרם למכירת האח יוסף. כלנו בני איש אחד נחנו … (בראשית מב, יא אנחנו חסר הא’)
ומתוך חטא הזה פוצל העם אחר כך לשתי ממלכות ממלכת ישראל (יוסף) וממלכת היהודה (בית דוד)
אבל אלוהים משתוקק שנחזור להיות אחד כמו שרוצה.
ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. … וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים. (יחזקאל לו כד,כח)
מה שנכון לעם גם נכון לאדם.
אין עיניים לחוד וידים לחוד, ולא לב לחוד ומוח לחוד. יש אדם אחד עם נשמה אלוהי מפוצל ומבולבל כי הוא לא נותן את החלקי אלוהי המצוי בו להוביל.
ויתר חלקי הגוף, גם הם אשמים שמושכים אותו לחמדת העין והלב, לקרירה וחיים יפים, לאייך אני נראהע וכמה ליקיים קיבלתי.
ומה שנכון לעם ולאדם נכון לעולם.
אין אמריקה ורוסיה, אין אירופה ויפן, אין ונצואלה ואוסטרליה, יש עולם אחד.
אין אומה שיכול לעשות כרצונה להחריב, להרוג ולהשתולל בלי זה פוגע בכולם. הנזק מורגש גם בצד השני של העולם, ואם לא היום אז בעוד כמה ימים או שנים.
ולמה אני נכנס לכל זה?
כי יש לדאבוני החושבים שיכולם להתבדל מהעם ולעשות כרצונם. החושבים שגורלם מנותקת מגורל יתר העם.
ראיה כזה מקורו בגלות ובחטא הנ”ל
וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום. (תהילים לז, יא)
-
הם ואנחנו חטא הקדום שחייבת תיקון
אין הם ואנחנו, אין עם החילוני ועם חרדי, אין עם האשכנזי ועם המזרחי, אין עם הימיני ועם השמאלי. אין עם בגלויות ועם בארץ ישראל.
לעם ישראל יש רק עם אחד והוא עם ישראל.
החטא הקדום המפצלת את העם הזה היה כבר בקנאה שגרם למכירת האח יוסף. כלנו בני איש אחד נחנו … (בראשית מב, יא אנחנו חסר הא’)
ומתוך חטא הזה פוצל העם אחר כך לשתי ממלכות ממלכת ישראל (יוסף) וממלכת היהודה (בית דוד)
אבל אלוהים משתוקק שנחזור להיות אחד כמו שרוצה.
ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם. … וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים. (יחזקאל לו כד,כח)
מה שנכון לעם גם נכון לאדם.
אין עיניים לחוד וידים לחוד, ולא לב לחוד ומוח לחוד. יש אדם אחד עם נשמה אלוהי מפוצל ומבולבל כי הוא לא נותן את החלקי אלוהי המצוי בו להוביל.
ויתר חלקי הגוף, גם הם אשמים שמושכים אותו לחמדת העין והלב, לקרירה וחיים יפים, לאייך אני נראהע וכמה ליקיים קיבלתי.
ומה שנכון לעם ולאדם נכון לעולם.
אין אמריקה ורוסיה, אין אירופה ויפן, אין ונצואלה ואוסטרליה, יש עולם אחד.
אין אומה שיכול לעשות כרצונה להחריב, להרוג ולהשתולל בלי זה פוגע בכולם. הנזק מורגש גם בצד השני של העולם, ואם לא היום אז בעוד כמה ימים או שנים.
ולמה אני נכנס לכל זה?
כי יש לדאבוני החושבים שיכולם להתבדל מהעם ולעשות כרצונם. החושבים שגורלם מנותקת מגורל יתר העם.
ראיה כזה מקורו בגלות ובחטא הנ”ל
וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום. (תהילים לז, יא)
-
Does God loves us?
That depends on what you call love.
If love is self-indulgence, then of course not.
Love is to be able to give, and God gives us all his love, but do we?
God gives us freedom, complete freedom.
In return we now can choose, freely good or evil.
Without God’s love we would not have this chance to choose.
One of the things we can hear when listening to music of the prophets is that bi-lateral love.
I will give two examples which a synagogue goer would be familiar.
- The Priestly Blessing (Numbers 6:23–27)
- The Thirteen Attributes of Mercy (Exodus 34:6–7)
Both, in the melody which are used in the diaspora and still today in Israel are to a God who is of a tyrant nature and we plead mercy and beg for forgiveness or for blessing.
Nowhere in the chant or cry is there any element of a loving God and his forgiveness and natural blessing.
Following the original melody as described in “the music of the bible revealed” feel the love.
https://shirhashirim.org.il/music/02%20-%20Numbers%206_22-27.mp3
https://shirhashirim.org.il/music/Esther%20Lamandier%20-%20L’esprit%20de%20Dieu%20et%20les%20prophetes-%2004%20-%20Exodus%2034_1-14.mp3 from 2:05-3:45
-
Does God loves us?
That depends on what you call love.
If love is self-indulgence, then of course not.
Love is to be able to give, and God gives us all his love, but do we?
God gives us freedom, complete freedom.
In return we now can choose, freely good or evil.
Without God’s love we would not have this chance to choose.
One of the things we can hear when listening to music of the prophets is that bi-lateral love.
I will give two examples which a synagogue goer would be familiar.
- The Priestly Blessing (Numbers 6:23–27)
- The Thirteen Attributes of Mercy (Exodus 34:6–7)
Both, in the melody which are used in the diaspora and still today in Israel are to a God who is of a tyrant nature and we plead mercy and beg for forgiveness or for blessing.
Nowhere in the chant or cry is there any element of a loving God and his forgiveness and natural blessing.
Following the original melody as described in “the music of the bible revealed” feel the love.
https://shirhashirim.org.il/music/02%20-%20Numbers%206_22-27.mp3
https://shirhashirim.org.il/music/Esther%20Lamandier%20-%20L’esprit%20de%20Dieu%20et%20les%20prophetes-%2004%20-%20Exodus%2034_1-14.mp3 from 2:05-3:45
-
So you want to HAPPY?
So I recommend the happiness and enjoyment of life, for there is nothing better on earth for a person to do except to eat, drink, and be happy. So joy will accompany him in his toil during the days of his life that God gives him on earth. (Ecclesiastes[Kohelet] 8:15)
Is this Happiness? Is this Life?
Then Jethro, Moses’ father-in-law,
brought a burnt offering and sacrifices for God,
and Aaron and all the elders of Israel came
to eat food with the father-in-law of Moses before God. (Exodus 18:12)
To eat and drink with God. This world of existence has no purpose , no joy nor happiness, except with God.
You lead me in the path of life.
I experience absolute joy in your presence;
you always give me sheer delight. (Psalms 16:11)
-
So you want to HAPPY?
So I recommend the happiness and enjoyment of life, for there is nothing better on earth for a person to do except to eat, drink, and be happy. So joy will accompany him in his toil during the days of his life that God gives him on earth. (Ecclesiastes[Kohelet] 8:15)
Is this Happiness? Is this Life?
Then Jethro, Moses’ father-in-law,
brought a burnt offering and sacrifices for God,
and Aaron and all the elders of Israel came
to eat food with the father-in-law of Moses before God. (Exodus 18:12)
To eat and drink with God. This world of existence has no purpose , no joy nor happiness, except with God.
You lead me in the path of life.
I experience absolute joy in your presence;
you always give me sheer delight. (Psalms 16:11)
-
התרופה, "נדיבי לב"
פוסט של גִלַלְיָה טיאר מ 13.07.2020 בפייסבוק
התרופה שהעם זקוק לה היום היא אנשים “נדיבי לב”, דרכם יעביר אלוהים את גאולתו:
“וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.” (ישעיה לב ח)
מכת הקורונה, כפי שכתב אבי מזרחי בפוסט פייסבוק ב-28.06.2020, “היא לא הבעיה היא התוצאה של המעשים שלנו ושל מנהיגנו”.
אלוהים לא אפשר את התרחשותה כדי לסבך את חיינו היומיומיים, הוא אפשר אותה כדי שנחפש להירפא מבעיה עמוקה יותר.
העם ומנהיגיו אינם כפי שאלוהים רוצה שיהיו, לכן: “כֹּה-אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה:
כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וַיהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם.” (ירמיה יד י)
אנו עומדים כיום באותו מצב רוחני מצער כמו בימי ירמיה. מצער עד כדי כך שאסר אלוהים על ירמיה להתפלל “בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה” (ירמיה יד יא). אבל ההבדל העיקרי היום הוא שהזמנים השתנו ושאלוהים רוצה את תפילותינו.
שוב, לא כולם יבינו את הדברים האלה ויחפשו לעשות את מה שאלוהים רוצה. אבל קיימים מספר “נדיבי לב”, בישראל ובגויים, הנקראים להיות פירות ראשונים של הגאולה או חלוצים רוחניים (ראה הפוסט בפייסבוק של בית-אל [לואיזה] מ-12.07.2020) להם אלוהים מחכה ושטרם נענו לו.
להם אני קורא ועבורם אני מתפלל: אלוהים מחכה לכם, העם מחכה לכם, העולם מחכה לכם.
קומו!
הפוסט של אבי מזרחי בפוסט פייסבוק ב-28.06.2020
בהמשך פוסט שפרסמתי ב17/3 בתחילת המגפה.
כותרת מהיום: הצוות המייעץ למל”ל לנתניהו: ישראל איבדה שליטה על הנגיף, יש להטיל מגבלות חדשות.
הקורונה היא לא הבעיה היא התוצאה של המעשים שלנו ושל מנהיגנו, וכל ניסיון לטפל בתוצאה מבלי להבין ולטפל בבעיה נועד לכישלון.
הבעיה שעם ישראל ומנהיגיו הדתיים והחילוניים לא הולכים בדרך הנכונה, עם ישראל אמור להיות עם סגולה ואור לגויים וכל עוד לא ישובו אנשים ויתפללו על מנת לדעת את הדרך הנכונה לא יהיה שינוי במצב.
לכן כל אחד שרוצה להיות שותף ולהילחם במגפה אמור להתפלל ולבקש לדעת מהי הדרך הנכונה.
הקורונה, לעשות הישר בעיני אלוהים.
כולם צריכים לדעת מה יקרה על מנת שיוכלו להתכונן,
כל המאמצים שעושה ראש הממשלה והמדינה במטרה לשלוט בהתפשטות מגפת הקורונה לא יועילו.
יהיו מכות כואבות לאנשים בפן הבריאותי וגם הכלכלי.
שלשום ראש הממשלה אמר שהוא יתייעץ עם הדתיים לגבי המצב.
נציגי המפלגות הדתיות, לא פועלות בדרך שאלוהים ביקש וכמובן גם לא בסמכותו, גם המאמצים שלהם לא יועילו.
קראתי על מקובלים שרוצים באמצעות תפילה או ברעיונות כאלו ואחרים לעצור את המגיפה, גם הם לא פועלים בשם אלוהים וגם התפילות והמעשים שלהם לא יועילו.
יש דרך נכונה והיא לעשות הישר בעיני אלוהים
ויש דרך לא נכונה והיא לעשות הרע בעיני אלוהים.
התפילות והקריאה לישועה ועזרה של אלוהים יעזרו כל עוד המתפלל / המבקש עושה הישר בעיני אלוהים ולא חוטא לאלוהים.
חטא הוא מצב שאדם עושה מעשׂה שאינו ישר בעיני האלוהים, כלומר המעשה הוא לא נכון ולא מה שאלוהים מבקש.
כל אדם שרוצה לדעת ולעשות את הנכון והישר בעיני אלוהים יכול להתפלל לאלוהים על מנת לדעת את רצונו, וכמו כן יכול לקרוא בתנ”ך על מנת כל לבדוק ולברר האם מעשיו ודרכיו הם בהתאם למה שאלוהים אמר או שהוא עושה דברים ומעשים בהתאם לדברים אל אחרים.
כל אחד אחראי על מצבו, האחריות היא אישית של כל אדם ואדם, אף אחד לא יכול להסתמך על אף אחד אחר, לא על רבנים והלכותיהם ופירושיהם, לא על “צדיקים” ואחרים. ואף אחד לא יכול להסיר את האחריות מעצמו בזה שיאמר, אמרו לי, כך למדתי, זה מקובל או זו מסורת או ככה אבא שלי לימד אותי ….
לכל אלו שאומרים בעזרת השם.
זה נכון כל עוד האדם מפסיק לעשות הרע בעיני אלוהים
ומתחיל לעשות הישר בעיני אלוהים!
(ראה הפוסט בפייסבוק של בית-אל [לואיזה] מ-12.07.2020)
גם היום אלוהים פונה לכל אחד מאיתנו ומציע לנו להשתתף בתכניות שלו. מי רוצה ומוכן?
גיוס חלוצים רוחניים פורסם ב- 28/03/2015
הגעגועים לארץ ישראל בניצני הציונות הפיזית דחפו את החלוצים הראשונים למימוש חזון העצמות היבשות שביחזקאל והנה שלב זה הצליח ועבר למרות כל מכשולי האויבים ואנחנו בפתח השלב השני של ביאת הרוח:
היום, הגעגועים לאלוהי ישראל דוחפים את החלוצים הרוחניים להמשיך את תכניתו של אלוהים לשיקום הרוחני שלנו: אמנם יש לנו גוף חזק בתור מדינה ושרירים מיומנים בהישרדות מול האויבים, אך אנחנו מצפים ומייחלים לרוח אלוהים שתחיה אותנו ותחזיר אותנו לתפקידנו הראשוני בתור כוהנים לאלוהים ואור לגויים.
הציונות הפיזית בנתה ושיקמה באצבעות הידיים ובזיעת אפיים. את החלוציות הרוחנית מקדמת רוחו של אלוהים עצמו: הוא רוצה לתת לנו לב חדש ורוח חדשה ועיניים רוחניות כדי לזהות את החזון, ואוזניים רוחניות כדי לשמוע את קריאתו: אנחנו בפתח מהלך היסטורי שבו אלוהים מושיט יד וקורא לחלוצים רוחניים להצטרף!
חלוץ רוחני, כמו החלוץ הפיזי, מוכן לסלול את הדרך לשאר העם כדי להכיר את אלוהים באופן אישי, התכנית של אלוהים חשובה לו יותר מחייו האישיים ובשבילה הוא מוכן לעזוב הכל כדי לשרת היום בדיוק כמו אז.
כפי שכתב אז נפתלי הרץ אימבר את “תקוותנו” [מבוסס על יחזקאל לז’] החלוצים הרוחניים מתפללים בתקווה לרוח שתבוא:
יחזקאל לז’:ט’:
ויאמר אלי: הינבא בן אדם וקראת לרוח: רוח אלוהים בואי מארבע רוחות ופחי בהרוגים האלה ויחיו”
השאלה היא: מי רוצה ומוכן להתגייס היום?
-
התרופה, "נדיבי לב"
פוסט של גִלַלְיָה טיאר מ 13.07.2020 בפייסבוק
התרופה שהעם זקוק לה היום היא אנשים “נדיבי לב”, דרכם יעביר אלוהים את גאולתו:
“וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.” (ישעיה לב ח)
מכת הקורונה, כפי שכתב אבי מזרחי בפוסט פייסבוק ב-28.06.2020, “היא לא הבעיה היא התוצאה של המעשים שלנו ושל מנהיגנו”.
אלוהים לא אפשר את התרחשותה כדי לסבך את חיינו היומיומיים, הוא אפשר אותה כדי שנחפש להירפא מבעיה עמוקה יותר.
העם ומנהיגיו אינם כפי שאלוהים רוצה שיהיו, לכן: “כֹּה-אָמַר יְהוָה לָעָם הַזֶּה:
כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וַיהוָה לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עֲוֹנָם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם.” (ירמיה יד י)
אנו עומדים כיום באותו מצב רוחני מצער כמו בימי ירמיה. מצער עד כדי כך שאסר אלוהים על ירמיה להתפלל “בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה” (ירמיה יד יא). אבל ההבדל העיקרי היום הוא שהזמנים השתנו ושאלוהים רוצה את תפילותינו.
שוב, לא כולם יבינו את הדברים האלה ויחפשו לעשות את מה שאלוהים רוצה. אבל קיימים מספר “נדיבי לב”, בישראל ובגויים, הנקראים להיות פירות ראשונים של הגאולה או חלוצים רוחניים (ראה הפוסט בפייסבוק של בית-אל [לואיזה] מ-12.07.2020) להם אלוהים מחכה ושטרם נענו לו.
להם אני קורא ועבורם אני מתפלל: אלוהים מחכה לכם, העם מחכה לכם, העולם מחכה לכם.
קומו!
הפוסט של אבי מזרחי בפוסט פייסבוק ב-28.06.2020
בהמשך פוסט שפרסמתי ב17/3 בתחילת המגפה.
כותרת מהיום: הצוות המייעץ למל”ל לנתניהו: ישראל איבדה שליטה על הנגיף, יש להטיל מגבלות חדשות.
הקורונה היא לא הבעיה היא התוצאה של המעשים שלנו ושל מנהיגנו, וכל ניסיון לטפל בתוצאה מבלי להבין ולטפל בבעיה נועד לכישלון.
הבעיה שעם ישראל ומנהיגיו הדתיים והחילוניים לא הולכים בדרך הנכונה, עם ישראל אמור להיות עם סגולה ואור לגויים וכל עוד לא ישובו אנשים ויתפללו על מנת לדעת את הדרך הנכונה לא יהיה שינוי במצב.
לכן כל אחד שרוצה להיות שותף ולהילחם במגפה אמור להתפלל ולבקש לדעת מהי הדרך הנכונה.
הקורונה, לעשות הישר בעיני אלוהים.
כולם צריכים לדעת מה יקרה על מנת שיוכלו להתכונן,
כל המאמצים שעושה ראש הממשלה והמדינה במטרה לשלוט בהתפשטות מגפת הקורונה לא יועילו.
יהיו מכות כואבות לאנשים בפן הבריאותי וגם הכלכלי.
שלשום ראש הממשלה אמר שהוא יתייעץ עם הדתיים לגבי המצב.
נציגי המפלגות הדתיות, לא פועלות בדרך שאלוהים ביקש וכמובן גם לא בסמכותו, גם המאמצים שלהם לא יועילו.
קראתי על מקובלים שרוצים באמצעות תפילה או ברעיונות כאלו ואחרים לעצור את המגיפה, גם הם לא פועלים בשם אלוהים וגם התפילות והמעשים שלהם לא יועילו.
יש דרך נכונה והיא לעשות הישר בעיני אלוהים
ויש דרך לא נכונה והיא לעשות הרע בעיני אלוהים.
התפילות והקריאה לישועה ועזרה של אלוהים יעזרו כל עוד המתפלל / המבקש עושה הישר בעיני אלוהים ולא חוטא לאלוהים.
חטא הוא מצב שאדם עושה מעשׂה שאינו ישר בעיני האלוהים, כלומר המעשה הוא לא נכון ולא מה שאלוהים מבקש.
כל אדם שרוצה לדעת ולעשות את הנכון והישר בעיני אלוהים יכול להתפלל לאלוהים על מנת לדעת את רצונו, וכמו כן יכול לקרוא בתנ”ך על מנת כל לבדוק ולברר האם מעשיו ודרכיו הם בהתאם למה שאלוהים אמר או שהוא עושה דברים ומעשים בהתאם לדברים אל אחרים.
כל אחד אחראי על מצבו, האחריות היא אישית של כל אדם ואדם, אף אחד לא יכול להסתמך על אף אחד אחר, לא על רבנים והלכותיהם ופירושיהם, לא על “צדיקים” ואחרים. ואף אחד לא יכול להסיר את האחריות מעצמו בזה שיאמר, אמרו לי, כך למדתי, זה מקובל או זו מסורת או ככה אבא שלי לימד אותי ….
לכל אלו שאומרים בעזרת השם.
זה נכון כל עוד האדם מפסיק לעשות הרע בעיני אלוהים
ומתחיל לעשות הישר בעיני אלוהים!
(ראה הפוסט בפייסבוק של בית-אל [לואיזה] מ-12.07.2020)
גם היום אלוהים פונה לכל אחד מאיתנו ומציע לנו להשתתף בתכניות שלו. מי רוצה ומוכן?
גיוס חלוצים רוחניים פורסם ב- 28/03/2015
הגעגועים לארץ ישראל בניצני הציונות הפיזית דחפו את החלוצים הראשונים למימוש חזון העצמות היבשות שביחזקאל והנה שלב זה הצליח ועבר למרות כל מכשולי האויבים ואנחנו בפתח השלב השני של ביאת הרוח:
היום, הגעגועים לאלוהי ישראל דוחפים את החלוצים הרוחניים להמשיך את תכניתו של אלוהים לשיקום הרוחני שלנו: אמנם יש לנו גוף חזק בתור מדינה ושרירים מיומנים בהישרדות מול האויבים, אך אנחנו מצפים ומייחלים לרוח אלוהים שתחיה אותנו ותחזיר אותנו לתפקידנו הראשוני בתור כוהנים לאלוהים ואור לגויים.
הציונות הפיזית בנתה ושיקמה באצבעות הידיים ובזיעת אפיים. את החלוציות הרוחנית מקדמת רוחו של אלוהים עצמו: הוא רוצה לתת לנו לב חדש ורוח חדשה ועיניים רוחניות כדי לזהות את החזון, ואוזניים רוחניות כדי לשמוע את קריאתו: אנחנו בפתח מהלך היסטורי שבו אלוהים מושיט יד וקורא לחלוצים רוחניים להצטרף!
חלוץ רוחני, כמו החלוץ הפיזי, מוכן לסלול את הדרך לשאר העם כדי להכיר את אלוהים באופן אישי, התכנית של אלוהים חשובה לו יותר מחייו האישיים ובשבילה הוא מוכן לעזוב הכל כדי לשרת היום בדיוק כמו אז.
כפי שכתב אז נפתלי הרץ אימבר את “תקוותנו” [מבוסס על יחזקאל לז’] החלוצים הרוחניים מתפללים בתקווה לרוח שתבוא:
יחזקאל לז’:ט’:
ויאמר אלי: הינבא בן אדם וקראת לרוח: רוח אלוהים בואי מארבע רוחות ופחי בהרוגים האלה ויחיו”
השאלה היא: מי רוצה ומוכן להתגייס היום?
-
"ואני את נפשי הצלתי" - אז לא
שוב צעקת הצופה, האם הפעם הדברים ישמעו? ואם לא האם לא חובתי בכל זאת לצעוק, כי איך אוחל לשתוק עם המתרחש סביבי?
אני, אנחנו העם, והעולם כולו תקועים הייטב באנוכיות.
אלוהים מכיר אותנו ויודע שזה יהרוס אותנו ועולמו.
אלוהים נתן עם אחד להיות הרופא של העולם. זה תפקידו.
ה”כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים”, ה”אור לגיום”, ה”ממלכת כהנים וגוי קדוש” כולם הם שמות לתפקידינו וחובתנו לעזור לעולם להכיר שהם תקועים באנכיות.
אבל העם לא ביצע ולא מבצע תפקידו. האם בהגלות שנתן לעם להתפזר בעולם ולהכיר ולעזור לאומות שגרנו שם, עזר?
היום בחזרתנו מהגלות אנחנו מחויבים שבעתיים לעזור לעולם. וזה מתחיל גם בבית.
האם דרך פעלתינו הוא זה של אני דואג לעצמי או זה שכל אחד ידאג לזולת. האם האחריות הדדי העיקר או שהוא משני?
האם אני יכול לשחרר מאחראיות אנשים בתירוצים שונים, או שאני וכל אחד מסביבתי חייב להיות אחראי לכולם.
אין זמן לראש הקטן, אין כבר מקום להסיט את מבטך.
האמת פה, כולנו פה ביחד. העולם של אלוהים ניתן לכולנו, ורק ביחד נשמר ולא נשמד.
וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן-אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי. בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת, וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה, לְחַיֹּתוֹ-הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. וְאַתָּה, כִּי-הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא-שָׁב מֵרִשְׁעוֹ, וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה–הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת: כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק, לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק-וְהוּא לֹא-חָטָא: חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. (יחזקאל ג, טז-כא)
-
"ואני את נפשי הצלתי" - אז לא
שוב צעקת הצופה, האם הפעם הדברים ישמעו? ואם לא האם לא חובתי בכל זאת לצעוק, כי איך אוחל לשתוק עם המתרחש סביבי?
אני, אנחנו העם, והעולם כולו תקועים הייטב באנוכיות.
אלוהים מכיר אותנו ויודע שזה יהרוס אותנו ועולמו.
אלוהים נתן עם אחד להיות הרופא של העולם. זה תפקידו.
ה”כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים”, ה”אור לגיום”, ה”ממלכת כהנים וגוי קדוש” כולם הם שמות לתפקידינו וחובתנו לעזור לעולם להכיר שהם תקועים באנכיות.
אבל העם לא ביצע ולא מבצע תפקידו. האם בהגלות שנתן לעם להתפזר בעולם ולהכיר ולעזור לאומות שגרנו שם, עזר?
היום בחזרתנו מהגלות אנחנו מחויבים שבעתיים לעזור לעולם. וזה מתחיל גם בבית.
האם דרך פעלתינו הוא זה של אני דואג לעצמי או זה שכל אחד ידאג לזולת. האם האחריות הדדי העיקר או שהוא משני?
האם אני יכול לשחרר מאחראיות אנשים בתירוצים שונים, או שאני וכל אחד מסביבתי חייב להיות אחראי לכולם.
אין זמן לראש הקטן, אין כבר מקום להסיט את מבטך.
האמת פה, כולנו פה ביחד. העולם של אלוהים ניתן לכולנו, ורק ביחד נשמר ולא נשמד.
וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן-אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי. בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת, וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה, לְחַיֹּתוֹ-הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. וְאַתָּה, כִּי-הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא-שָׁב מֵרִשְׁעוֹ, וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה–הוּא בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת: כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ. וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק, לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק-וְהוּא לֹא-חָטָא: חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ. (יחזקאל ג, טז-כא)
-
קוביד 19 כמשל
המשך ממה שכתבתי תישארו בבית
ויאמר אלוהים לישראל איש לא יעזוב את בתיהם כי אני אשלח את מלאך המוות על העולם ומי בחוץ יכה. וישראל (לרוב) עשו את מה שאלוהים ציווה ודי הצילו.
ואז אלוהים נתן עשר דברים. ואמר תלכו אחרי הדברים האלה וחי.
וישראל התבוננו במצוות, ואמרו שהמצוות האלה לא נוחות לנו.
וישראל העדיפו האלילים המיובאים מאשר מצוות אלוהים חיים, והם חיפשו אלילים מהגלויות שהרי ישראל היה חיה שם במשך אלפי שנים.
בין האלילים היו:
1. אליל הדמוקרטיה
2. אליל החופש האישי
3. אליל הפרטיות
4. אליל הדת
אלוהים לא ביקש הרבה, רק לבטוח בו ולאהוב אותו וללכת אחר מצוותיו הפשוטות.
מה באמת יכול להציל אותנו? הקבלה שאלוהים אוהב ומנחה אותנו אם אנו מוכנים ללכת אותנו.
ודעו-כי-הפלה יהוה, חסיד לו; יהוה ישמע, בקראי אליו. (תהילים ד, ד)
-
קוביד 19 כמשל
המשך ממה שכתבתי תישארו בבית
ויאמר אלוהים לישראל איש לא יעזוב את בתיהם כי אני אשלח את מלאך המוות על העולם ומי בחוץ יכה. וישראל (לרוב) עשו את מה שאלוהים ציווה ודי הצילו.
ואז אלוהים נתן עשר דברים. ואמר תלכו אחרי הדברים האלה וחי.
וישראל התבוננו במצוות, ואמרו שהמצוות האלה לא נוחות לנו.
וישראל העדיפו האלילים המיובאים מאשר מצוות אלוהים חיים, והם חיפשו אלילים מהגלויות שהרי ישראל היה חיה שם במשך אלפי שנים.
בין האלילים היו:
1. אליל הדמוקרטיה
2. אליל החופש האישי
3. אליל הפרטיות
4. אליל הדת
אלוהים לא ביקש הרבה, רק לבטוח בו ולאהוב אותו וללכת אחר מצוותיו הפשוטות.
מה באמת יכול להציל אותנו? הקבלה שאלוהים אוהב ומנחה אותנו אם אנו מוכנים ללכת אותנו.
ודעו-כי-הפלה יהוה, חסיד לו; יהוה ישמע, בקראי אליו. (תהילים ד, ד)
-
COVID19 as a parable
And God said unto Israel no one shall leave their homes for I will send the Angel of Death upon the world and who is outside will be smitten.And Israel (mostly) did what God commanded and pretty much were saved.
Then God gave Ten Commandments. And God said just follow these commandments and live. And Israel looked at the commandments and said these commandments are not comfortable for us. And Israel preferred imported idols than God’s commandments, they sought out idols from the diaspora of the nations which Israel lived for many millennia. Among them were:
- the idol of democracy
- the idol of personal freedom
- the idol of privacy
- the idol of religion
God did not ask for much, only to trust and love him and follow his simple commandments.
What can save us? Our acceptance that God loves and guides us if we are willing to be guided.
Realize that the Lord shows the godly special favor; the Lord responds when I cry out to him. (Psalms 4:4)
-
COVID19 as a parable
And God said unto Israel no one shall leave their homes for I will send the Angel of Death upon the world and who is outside will be smitten.And Israel (mostly) did what God commanded and pretty much were saved.
Then God gave Ten Commandments. And God said just follow these commandments and live. And Israel looked at the commandments and said these commandments are not comfortable for us. And Israel preferred imported idols than God’s commandments, they sought out idols from the diaspora of the nations which Israel lived for many millennia. Among them were:
- the idol of democracy
- the idol of personal freedom
- the idol of privacy
- the idol of religion
God did not ask for much, only to trust and love him and follow his simple commandments.
What can save us? Our acceptance that God loves and guides us if we are willing to be guided.
Realize that the Lord shows the godly special favor; the Lord responds when I cry out to him. (Psalms 4:4)
-
Inception, when you are so far down the rabbit hole what can awake you?
We fall into the rabbit hole we call “reality” and imagine we understand it’s rules.
The real rules are not where we imagine. We think we have them under control just when we find ourselves falling into a new hole.
The limits of these holes are the limits to our imagination. The truth is not there at all.
Sure, some truths pop up here and there. But they disappear like the spilled water on a summer pavement.
When will we stop, look and listen?
When will we allow the spirit to enter us?
Or will we try again, so full of ourselves, that we will finally find out that we do not have to tools to find the answer.
The wakeup call is here. The bells are ringing. But we turnover to find the next rabbit hole to dream on into.
When was the last time you asked yourself AM I READY TO DO WHAT GOD WHATS?
When was the last time you knew what was right AND DID IT EVEN THOUGH EVERYONE AROUND YOU STATED OTHERWISE?
When did you stop quoting and said what your heart really feels?
When did you accept that God loves and wants the best for you more the you can imagine?
Sorry to inform those who imagine it but the answers cannot be found at dead ends like:
1. Teacher, Rabbis, Ministers, Guru, Priest, Mentor, Mullah etc
2. Scientists, Academicians etc
3. Evolutionaries, Revolutionaries
4. Arei’s .
5. Religion, Secularism
6. Ism’s .
7. Right wing politics, Left wing politics
8. Politics .
אני יהוה בעתה אחישנה (ישעיהן ס, כב)
When the right time comes, I the Lord will quickly do this! (Isa 60,22)
-
Inception, when you are so far down the rabbit hole what can awake you?
We fall into the rabbit hole we call “reality” and imagine we understand it’s rules.
The real rules are not where we imagine. We think we have them under control just when we find ourselves falling into a new hole.
The limits of these holes are the limits to our imagination. The truth is not there at all.
Sure, some truths pop up here and there. But they disappear like the spilled water on a summer pavement.
When will we stop, look and listen?
When will we allow the spirit to enter us?
Or will we try again, so full of ourselves, that we will finally find out that we do not have to tools to find the answer.
The wakeup call is here. The bells are ringing. But we turnover to find the next rabbit hole to dream on into.
When was the last time you asked yourself AM I READY TO DO WHAT GOD WHATS?
When was the last time you knew what was right AND DID IT EVEN THOUGH EVERYONE AROUND YOU STATED OTHERWISE?
When did you stop quoting and said what your heart really feels?
When did you accept that God loves and wants the best for you more the you can imagine?
Sorry to inform those who imagine it but the answers cannot be found at dead ends like:
1. Teacher, Rabbis, Ministers, Guru, Priest, Mentor, Mullah etc
2. Scientists, Academicians etc
3. Evolutionaries, Revolutionaries
4. Arei’s .
5. Religion, Secularism
6. Ism’s .
7. Right wing politics, Left wing politics
8. Politics .
אני יהוה בעתה אחישנה (ישעיהן ס, כב)
When the right time comes, I the Lord will quickly do this! (Isa 60,22)
-
America America god shed his grace on thee
https://www.youtube.com/watch?v=9ijj_KggLrE
The Star-Spangled Banner (Minor Key Version)
Chase Holfelder & Ursine Vulpine - Topic
השימוש במינור מרגש ואני חש שבאמת מעמיד עם ריקה “אמריקה” קול להתעורר כי אלוהים בא ויש דין לעולם ואין מנוס אלא להתחבר לאמת ולהכיר בשקר.
ואחי יהודי ארה”ב, אין זמן, תחזרו/תבאו הביתה מהר.
The use of the minor key is very intensive and I feel it put “the empty nation” America a wake up call, because God is coming with judgement and vengeance to this world, and there is no way out except to connecting to the truth and realizing falsehoods.
To my brethren America Jewry, the time is out, come/return home quickly.
-
America America god shed his grace on thee
https://www.youtube.com/watch?v=9ijj_KggLrE
The Star-Spangled Banner (Minor Key Version)
Chase Holfelder & Ursine Vulpine - Topic
השימוש במינור מרגש ואני חש שבאמת מעמיד עם ריקה “אמריקה” קול להתעורר כי אלוהים בא ויש דין לעולם ואין מנוס אלא להתחבר לאמת ולהכיר בשקר.
ואחי יהודי ארה”ב, אין זמן, תחזרו/תבאו הביתה מהר.
The use of the minor key is very intensive and I feel it put “the empty nation” America a wake up call, because God is coming with judgement and vengeance to this world, and there is no way out except to connecting to the truth and realizing falsehoods.
To my brethren America Jewry, the time is out, come/return home quickly.
-
אנשים נחמדים
אני כמו הרבה מכיר אנשים נחמדים, אנשים שאני שומע דעותיהם ונהנה בהם.
יש כאילו שכ99% מאמרותיהם מתאימה לי, אחרים 90% וכאילו שרק 70%.
הבעיה היא, הם רק בני אדם. וכבני אדם הם טועים, אז מה אני בכלל מצפה מהם?
ודברתי אל הרוח.
שאלוהים רוצה שדברו יתפשט, הדרך הוא נתינת רוחו על אנשים.
(במדבר יא,יז) וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.
ואז מה ששומעים (אם האנשים מדברים מהרוח ולא מהבטן) זה הרוח.
ואיך יודעים שזה הרוח שמדבר?
הרוח יודע. כי לשמוע ולקלוט הרוח, חייבת להיות קליטת הרוח כבר אצל השומע.
שאין האנושיות יכול לשלוט ברוח.
(קהלת ח,ח) אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו.
אז בקיצור
זה לא משנה אם שמו פלוני, אלמוני או בוזגלו, או אפילו נתניהו, כוכבי או חולדאי (שלשה הראשוני באנשים הכי משפיעים בישראל)
אם יש רוח בם. תשמע לרוח.
ואם אין רוח בם. אין מה לשמוע (גם אם זה נשמע “יפה” או “נחמד”)
-
אנשים נחמדים
אני כמו הרבה מכיר אנשים נחמדים, אנשים שאני שומע דעותיהם ונהנה בהם.
יש כאילו שכ99% מאמרותיהם מתאימה לי, אחרים 90% וכאילו שרק 70%.
הבעיה היא, הם רק בני אדם. וכבני אדם הם טועים, אז מה אני בכלל מצפה מהם?
ודברתי אל הרוח.
שאלוהים רוצה שדברו יתפשט, הדרך הוא נתינת רוחו על אנשים.
(במדבר יא,יז) וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך.
ואז מה ששומעים (אם האנשים מדברים מהרוח ולא מהבטן) זה הרוח.
ואיך יודעים שזה הרוח שמדבר?
הרוח יודע. כי לשמוע ולקלוט הרוח, חייבת להיות קליטת הרוח כבר אצל השומע.
שאין האנושיות יכול לשלוט ברוח.
(קהלת ח,ח) אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו.
אז בקיצור
זה לא משנה אם שמו פלוני, אלמוני או בוזגלו, או אפילו נתניהו, כוכבי או חולדאי (שלשה הראשוני באנשים הכי משפיעים בישראל)
אם יש רוח בם. תשמע לרוח.
ואם אין רוח בם. אין מה לשמוע (גם אם זה נשמע “יפה” או “נחמד”)
-
A speech from the President of the USA (if I was him)
People of America,
We are having hard times and we know the best to handle hard times as a nation together.
The present situation is not one of a nation together but one dispersed and hurt.
I know no way to help this except to look it in the eye and see it as it is.
It is people who are hurt and in a need of showing their pain.
I understand and feel we the nation must relate to this pain.
So I proclaim a national day to remind us that not all Americans came here to find a better place to live and to find freedom,
But among us are American’s who were pulled from their homes by slave buyers and sold by people for greed and brought here not freely and not for freedom.
There are among us these who our nation symbolizes for them ongoing oppression, one which is hard to go away.
This day will be black freedom day, a day of remembrance of that slavery and the need to be better and to love all mankind.
This day will be black lives matter, a day that we will not take for granted those who were oppressed and all that still are oppressed.
I also call for a change in the constitution for removal of the clause of that allows modern slavery to continue to exist even as punishment for a crime.
America is not of only immigrants, and relating to the sins of our past needs also to relate to the Indigenous Americans, who also didn’t get that fair chance of finding a better place to live and to find freedom.
I don’t know what we can do to fix the past, but I do know that we must look and see how to improve the future together.
So I also proclaim American Indian day, a national day to remember who’s land we are living on, and who came after and related to the indigenous population less then should be expected as a good guest to their hosts.
I also call for reevaluation of all forced treaties, for such should not be legal.
With all this said, I hope and pray that we together can look at the truth and not hide from it and make America greater than it ever was. And my God save America.
America, Will your great wealth help you? or all your efforts, no matter how strong? (Job36:19)
See the truth and evil of your birth and pray for Gods deliverance.
-
A speech from the President of the USA (if I was him)
People of America,
We are having hard times and we know the best to handle hard times as a nation together.
The present situation is not one of a nation together but one dispersed and hurt.
I know no way to help this except to look it in the eye and see it as it is.
It is people who are hurt and in a need of showing their pain.
I understand and feel we the nation must relate to this pain.
So I proclaim a national day to remind us that not all Americans came here to find a better place to live and to find freedom,
But among us are American’s who were pulled from their homes by slave buyers and sold by people for greed and brought here not freely and not for freedom.
There are among us these who our nation symbolizes for them ongoing oppression, one which is hard to go away.
This day will be black freedom day, a day of remembrance of that slavery and the need to be better and to love all mankind.
This day will be black lives matter, a day that we will not take for granted those who were oppressed and all that still are oppressed.
I also call for a change in the constitution for removal of the clause of that allows modern slavery to continue to exist even as punishment for a crime.
America is not of only immigrants, and relating to the sins of our past needs also to relate to the Indigenous Americans, who also didn’t get that fair chance of finding a better place to live and to find freedom.
I don’t know what we can do to fix the past, but I do know that we must look and see how to improve the future together.
So I also proclaim American Indian day, a national day to remember who’s land we are living on, and who came after and related to the indigenous population less then should be expected as a good guest to their hosts.
I also call for reevaluation of all forced treaties, for such should not be legal.
With all this said, I hope and pray that we together can look at the truth and not hide from it and make America greater than it ever was. And my God save America.
America, Will your great wealth help you? or all your efforts, no matter how strong? (Job36:19)
See the truth and evil of your birth and pray for Gods deliverance.
-
The time when God will repay Edom for her hostility toward Zion, is now.
Isaiah 34
Come near, you nations, and listen!
Pay attention, you people! The earth and everything it contains must listen, the world and everything that lives in it. 2 For the Lord is angry at all the nations and furious with all their armies. He will annihilate them and slaughter them. 3 Their slain will be left unburied, their corpses will stink; the hills will soak up their blood. 4 All the stars in the sky will fade away, the sky will roll up like a scroll; all its stars will wither, like a leaf withers and falls from a vine or a fig withers and falls from a tree. 5 He says, “Indeed, my sword has slaughtered heavenly powers. Look, it now descends on Edom, on the people I will annihilate in judgment.” 6 The Lord’s sword is dripping with blood, it is covered with fat; it drips with the blood of young rams and goats and is covered with the fat of rams’ kidneys. For the Lord is holding a sacrifice in Bozrah, a bloody slaughter in the land of Edom. 7 Wild oxen will be slaughtered along with them, as well as strong bulls. Their land is drenched with blood, their soil is covered with fat. 8 For the Lord has planned a day of revenge, a time when he will repay Edom for her hostility toward Zion. 9 Edom’s streams will be turned into pitch and her soil into brimstone; her land will become burning pitch. 10 Night and day it will burn; its smoke will ascend continually. Generation after generation it will be a wasteland, and no one will ever pass through it again. 11 Owls and wild animals will live there, all kinds of wild birds will settle in it. The Lord will stretch out over her the measuring line of ruin and the plumb line of destruction. 12 Her nobles will have nothing left to call a kingdom, and all her officials will disappear. 13 Her fortresses will be overgrown with thorns; thickets and weeds will grow in her fortified cities. Jackals will settle there; ostriches will live there. 14 Wild animals and wild dogs will congregate there; wild goats will bleat to one another. Yes, nocturnal animals will rest there and make for themselves a nest. 15 Owls will make nests and lay eggs there; they will hatch them and protect them. Yes, hawks will gather there, each with its mate. 16 Carefully read the scroll of the Lord! Not one of these creatures will be missing, none will lack a mate. For the Lord has issued the decree, and his own spirit gathers them. 17 He assigns them their allotment; he measures out their assigned place. They will live there permanently; they will settle in it through successive generations.
-
The time when God will repay Edom for her hostility toward Zion, is now.
Isaiah 34
Come near, you nations, and listen!
Pay attention, you people! The earth and everything it contains must listen, the world and everything that lives in it. 2 For the Lord is angry at all the nations and furious with all their armies. He will annihilate them and slaughter them. 3 Their slain will be left unburied, their corpses will stink; the hills will soak up their blood. 4 All the stars in the sky will fade away, the sky will roll up like a scroll; all its stars will wither, like a leaf withers and falls from a vine or a fig withers and falls from a tree. 5 He says, “Indeed, my sword has slaughtered heavenly powers. Look, it now descends on Edom, on the people I will annihilate in judgment.” 6 The Lord’s sword is dripping with blood, it is covered with fat; it drips with the blood of young rams and goats and is covered with the fat of rams’ kidneys. For the Lord is holding a sacrifice in Bozrah, a bloody slaughter in the land of Edom. 7 Wild oxen will be slaughtered along with them, as well as strong bulls. Their land is drenched with blood, their soil is covered with fat. 8 For the Lord has planned a day of revenge, a time when he will repay Edom for her hostility toward Zion. 9 Edom’s streams will be turned into pitch and her soil into brimstone; her land will become burning pitch. 10 Night and day it will burn; its smoke will ascend continually. Generation after generation it will be a wasteland, and no one will ever pass through it again. 11 Owls and wild animals will live there, all kinds of wild birds will settle in it. The Lord will stretch out over her the measuring line of ruin and the plumb line of destruction. 12 Her nobles will have nothing left to call a kingdom, and all her officials will disappear. 13 Her fortresses will be overgrown with thorns; thickets and weeds will grow in her fortified cities. Jackals will settle there; ostriches will live there. 14 Wild animals and wild dogs will congregate there; wild goats will bleat to one another. Yes, nocturnal animals will rest there and make for themselves a nest. 15 Owls will make nests and lay eggs there; they will hatch them and protect them. Yes, hawks will gather there, each with its mate. 16 Carefully read the scroll of the Lord! Not one of these creatures will be missing, none will lack a mate. For the Lord has issued the decree, and his own spirit gathers them. 17 He assigns them their allotment; he measures out their assigned place. They will live there permanently; they will settle in it through successive generations.
-
Who is responsible for virus that came from my computer?"
First the base technical info from
https://tools.cisco.com/security/center/resources/virus_differences
Viruses, worms, Trojans, and bots are all part of a class of software called “malware.” Malware is short for “malicious software,” also known as malicious code or “malcode.” It is code or software that is specifically designed to damage, disrupt, steal, or in general inflict some other “bad” or illegitimate action on data, hosts, or networks.
So you have a device, you can do so many things with it, but not just you.
You have a rock. Someone takes it from you and kills someone else.
It was your rock…
I don’t have a straightforward answer, were does ones responsibility start and end. But God is great, so I asked and received:
Now all this happened to King Nebuchadnezzar. After twelve months, he happened to be walking around on the battlements of the royal palace of Babylon. The king uttered these words: “Is this not the great Babylon that I have built for a royal residence by my own mighty strength and for my majestic honor?” While these words were still on the king’s lips, a voice came down from heaven: “It is hereby announced to you, King Nebuchadnezzar, that your kingdom has been removed from you! You will be driven from human society, and you will live with the wild animals. You will be fed grass like oxen, and seven periods of time will pass by for you before you understand that the Most High is ruler over human kingdoms and gives them to whomever he wishes,”
Now in that very moment this pronouncement about Nebuchadnezzar came true. He was driven from human society, he ate grass like oxen, and his body became damp with the dew of the sky, until his hair became long like an eagle’s feathers, and his nails like a bird’s claws. (Daniel 4:25-30)
King Nebuchadnezzar was not responsible for the outcome of his actions? Did it just “happen”?
Our connected devices (hands, tongue, brain etc..) who can be responsible if not us?
Our other devices we must also protect lest they fall prey to malicious hands.
What can we expect from those who are not into the latest and greatest?
This is not new. And we must relate to the tools accordingly.
And at the age of fifty years they must retire from performing the work and may no longer work. (Numbers 8:25)
There is a point which we much accept our abilities/disabilities.
If we see that we don’t know how to protect our devices,
Then GET HELP.
-
Who is responsible for virus that came from my computer?"
First the base technical info from
https://tools.cisco.com/security/center/resources/virus_differences
Viruses, worms, Trojans, and bots are all part of a class of software called “malware.” Malware is short for “malicious software,” also known as malicious code or “malcode.” It is code or software that is specifically designed to damage, disrupt, steal, or in general inflict some other “bad” or illegitimate action on data, hosts, or networks.
So you have a device, you can do so many things with it, but not just you.
You have a rock. Someone takes it from you and kills someone else.
It was your rock…
I don’t have a straightforward answer, were does ones responsibility start and end. But God is great, so I asked and received:
Now all this happened to King Nebuchadnezzar. After twelve months, he happened to be walking around on the battlements of the royal palace of Babylon. The king uttered these words: “Is this not the great Babylon that I have built for a royal residence by my own mighty strength and for my majestic honor?” While these words were still on the king’s lips, a voice came down from heaven: “It is hereby announced to you, King Nebuchadnezzar, that your kingdom has been removed from you! You will be driven from human society, and you will live with the wild animals. You will be fed grass like oxen, and seven periods of time will pass by for you before you understand that the Most High is ruler over human kingdoms and gives them to whomever he wishes,”
Now in that very moment this pronouncement about Nebuchadnezzar came true. He was driven from human society, he ate grass like oxen, and his body became damp with the dew of the sky, until his hair became long like an eagle’s feathers, and his nails like a bird’s claws. (Daniel 4:25-30)
King Nebuchadnezzar was not responsible for the outcome of his actions? Did it just “happen”?
Our connected devices (hands, tongue, brain etc..) who can be responsible if not us?
Our other devices we must also protect lest they fall prey to malicious hands.
What can we expect from those who are not into the latest and greatest?
This is not new. And we must relate to the tools accordingly.
And at the age of fifty years they must retire from performing the work and may no longer work. (Numbers 8:25)
There is a point which we much accept our abilities/disabilities.
If we see that we don’t know how to protect our devices,
Then GET HELP.
-
This Nation
Zephaniah 2:1 Bunch yourselves together like straw, you undesirable nation.
The Bundle of Sticks (Fables of Aesop) An old farmer had three sons who quarreled among themselves from dawn till dusk. One day, the farmer fell gravely ill. Wishing to make peace among his sons before he died, he called them to his bedside and asked them to bring a thick bundle of sticks.
“Can you break these in two?” asked the farmer, handing the sticks to the oldest son.
“Of course!” the young man answered scornfully. But even though he tried until he was red in the face, he couldn’t break the bundle of sticks.
“Why, those sticks are no thicker than my finger,” mocked the second son.
“I could break those sticks like straw,” boasted the third. And they both tried with all their might, but neither could break the bundle of sticks in two.
Then the father drew three sticks from the bundle and handed one to each of his sons. “Can you break them now?” he asked. And they did so easily.
“Let the sticks teach you,” said the father to his sons, “how strong you are when you are allied together, and how easily you can be broken on your own.”
In unity there is strength
https://fablesofaesop.com/the-father-his-sons-and-the-bundle-of-sticks.html
-
This Nation
Zephaniah 2:1 Bunch yourselves together like straw, you undesirable nation.
The Bundle of Sticks (Fables of Aesop) An old farmer had three sons who quarreled among themselves from dawn till dusk. One day, the farmer fell gravely ill. Wishing to make peace among his sons before he died, he called them to his bedside and asked them to bring a thick bundle of sticks.
“Can you break these in two?” asked the farmer, handing the sticks to the oldest son.
“Of course!” the young man answered scornfully. But even though he tried until he was red in the face, he couldn’t break the bundle of sticks.
“Why, those sticks are no thicker than my finger,” mocked the second son.
“I could break those sticks like straw,” boasted the third. And they both tried with all their might, but neither could break the bundle of sticks in two.
Then the father drew three sticks from the bundle and handed one to each of his sons. “Can you break them now?” he asked. And they did so easily.
“Let the sticks teach you,” said the father to his sons, “how strong you are when you are allied together, and how easily you can be broken on your own.”
In unity there is strength
https://fablesofaesop.com/the-father-his-sons-and-the-bundle-of-sticks.html
-
צדק צדק תרדוף
“להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד” [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A3] המפר הנחיות משרד הבריאות מסכן חיים ודינו כרודף. יעקב ליצמן הפר הנחיות משרד הבריאות וסכן חיי אדם. חומרת העניין שהנ”ל באותו זמן שהיה אחראי שלטוני להנחיות ולמשרד הנ”ל ולהכיר יותר מהאדם מהרכוב הסכנה התמונה בזה.
דין ליעקב ליצמן איננו שלא יהיה בתפקיד הנ”ל יותר אלא האונש המתאימה לרודף שהוא לא פחות ממאסר בפועל.
כִּי דְבַר־יְהוָה בָּזָה וְאֶת־מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָה בָהּ׃ (במדבר טו, לא)
-
צדק צדק תרדוף
“להלכה יש דין רודף רק למי שמסכן את חיי חברו בשוגג או במזיד” [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%95%D7%93%D7%A3] המפר הנחיות משרד הבריאות מסכן חיים ודינו כרודף. יעקב ליצמן הפר הנחיות משרד הבריאות וסכן חיי אדם. חומרת העניין שהנ”ל באותו זמן שהיה אחראי שלטוני להנחיות ולמשרד הנ”ל ולהכיר יותר מהאדם מהרכוב הסכנה התמונה בזה.
דין ליעקב ליצמן איננו שלא יהיה בתפקיד הנ”ל יותר אלא האונש המתאימה לרודף שהוא לא פחות ממאסר בפועל.
כִּי דְבַר־יְהוָה בָּזָה וְאֶת־מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֺנָה בָהּ׃ (במדבר טו, לא)
-
הכביש המהיר
נמצאים האמצע כביש מכוניות מימין ומשמאל ומה עושים? היש שאלה בכלל? היעלה על הדעת שמתפללים? בודקים מה כתוב בספר? רוקדים? יושנים?! התשובה פשוטה לכל בר דעת, והשאלה טובה היא למה לא כולם ברי דעת.
כמו שתקומת ישראל והציונות הקדימה החושך של השואה. כך הצד השני של הכביש הקדימה המבול של הרכבים. הדרישה פשוטה, תלכו לצד השני כמה שיותר מהר.
כך דרכו של אבינו אלוהינו לתת תרופה לפנינו לפני שמגיע מכות. שהרי רק לטובתינו הוא דורש.
ואנחנו עוברים הכביש? או כיף לנו לרקוד ולהשתולל באמצע, ולהתפלה למה נדרסים?
-
הכביש המהיר
נמצאים האמצע כביש מכוניות מימין ומשמאל ומה עושים? היש שאלה בכלל? היעלה על הדעת שמתפללים? בודקים מה כתוב בספר? רוקדים? יושנים?! התשובה פשוטה לכל בר דעת, והשאלה טובה היא למה לא כולם ברי דעת.
כמו שתקומת ישראל והציונות הקדימה החושך של השואה. כך הצד השני של הכביש הקדימה המבול של הרכבים. הדרישה פשוטה, תלכו לצד השני כמה שיותר מהר.
כך דרכו של אבינו אלוהינו לתת תרופה לפנינו לפני שמגיע מכות. שהרי רק לטובתינו הוא דורש.
ואנחנו עוברים הכביש? או כיף לנו לרקוד ולהשתולל באמצע, ולהתפלה למה נדרסים?
-
כמחצית מהחולים המאושפזים בשורת בתי חולים הם חרדי ם
קשה לראות הבורחים מהמציאות ומכניסים ראשם מתחת לאדמה.
כמחצית מהחולים המאושפזים בשורת בתי חולים הם חרדים
המצב באמת יותר גרוע מזה.
קשה תקשורת כשאין תקשורת, או יותר גרוע חותכים הקווי התקשורת.
מידע מחייבת דרך מעבר. במקום עבודתי יש אחוז שאין להם לא אינטרנט בבית ולא סמס מסולרי. אז אני חייב לשלוח דואר עם יונה שזה יגע להם המידע???
מי שיצר הניתוק ישלם התוצאות. ואני חרד שבניית החומה מסביב לגיטו כבר התחילה וספקי הלבנים הם העסקנים רבניהם שלחיהם ותומכיהם.
כפי שכתבתי ברוצים לדעת מתי זה יגמר
מי שקשה לו ומשתוקק למתי שזה יגמר כבר. אז מצבו רע וכדאי מהר להתאושש. אלוהים פה ורואה הרע ורוצה רק בטובתנו, אבל אנחנו חייבים להיות בטוחים ולסמוך אליו.
ב חיבוק או בריחה כתבתי (באנגלית) על מצב נפשי מצויה לאנשים שבא לפניהם מות. בקיצור לפי מודל קובלר-רוס ישנם חמישה שלבי צער:
1. הכחשה
2. כעס
3. מיקוח
4. דיכאון
5. קבלה
כל ניסיון לברוח מקבלה, גורמת רע לעצמך.
ולאילו שלא מוכנים להפנים(#5), ומתעלמים(#1) או מזלזלים(#2), זה לא חדש וכבר נאמר: וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ׃ (יחזקאל יח, כה)
more are talking about this
https://hbr.org/2020/03/that-discomfort-youre-feeling-is-grief
https://www.bbc.com/news/stories-53267505 -
כמחצית מהחולים המאושפזים בשורת בתי חולים הם חרדי ם
קשה לראות הבורחים מהמציאות ומכניסים ראשם מתחת לאדמה.
כמחצית מהחולים המאושפזים בשורת בתי חולים הם חרדים
המצב באמת יותר גרוע מזה.
קשה תקשורת כשאין תקשורת, או יותר גרוע חותכים הקווי התקשורת.
מידע מחייבת דרך מעבר. במקום עבודתי יש אחוז שאין להם לא אינטרנט בבית ולא סמס מסולרי. אז אני חייב לשלוח דואר עם יונה שזה יגע להם המידע???
מי שיצר הניתוק ישלם התוצאות. ואני חרד שבניית החומה מסביב לגיטו כבר התחילה וספקי הלבנים הם העסקנים רבניהם שלחיהם ותומכיהם.
כפי שכתבתי ברוצים לדעת מתי זה יגמר
מי שקשה לו ומשתוקק למתי שזה יגמר כבר. אז מצבו רע וכדאי מהר להתאושש. אלוהים פה ורואה הרע ורוצה רק בטובתנו, אבל אנחנו חייבים להיות בטוחים ולסמוך אליו.
ב חיבוק או בריחה כתבתי (באנגלית) על מצב נפשי מצויה לאנשים שבא לפניהם מות. בקיצור לפי מודל קובלר-רוס ישנם חמישה שלבי צער:
1. הכחשה
2. כעס
3. מיקוח
4. דיכאון
5. קבלה
כל ניסיון לברוח מקבלה, גורמת רע לעצמך.
ולאילו שלא מוכנים להפנים(#5), ומתעלמים(#1) או מזלזלים(#2), זה לא חדש וכבר נאמר: וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ־נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ׃ (יחזקאל יח, כה)
more are talking about this
https://hbr.org/2020/03/that-discomfort-youre-feeling-is-grief
https://www.bbc.com/news/stories-53267505 -
לקום ... בבוקר
אחת הברכות המורגשות בימים אילו שאין יציאות לעבודה או לטיול, וההמונים יושבים בביתם הוא השאלה “עבור מה לקום בבוקר?”
ברכה, כי בעצם השאלה עבור מה אני חי? ומה מטרת קיומי? ומה לעזאזל אני קם בבוקר? זה שאלה שכולנו צריכים לשאול כל יום גם כשהלו”ז עמוס וממהרים ל… עשות לעצמינו.
תודה לך אלוהים על החיים.
תודה לך אלוהים שנתת בי האפשרות להכיר בך.
תודה לך אלוהים שנתת בי רצון להלל ושבח לך.
אלוהים אתה פה, אתה אוהב יצוריך בני אדם וחוה, ורוצה בטובתם וקירבתם.
קללת האדם “בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃ (בראשית ג, יט) הוא התוצאה של החטא של רצון לא רק לדעת טוב ורע אלא להשתלט עליו ללא אלוהים.
אלוהים רוצה בנו ורוצה לתת לנו לב חדשה בכרבינו להכיר “און-ליין” הטוב והרע בחיבורינו אתו בקשר בלתי פוסקת.
אז לקום.
אז אני קם, להיות אתו, כי בלדי היותי אתו אני אבוד.
מטרת קיומי כפי שהוא מראה לי און-ליין, וכשאין תקשורת… יש חיים?
-
לקום ... בבוקר
אחת הברכות המורגשות בימים אילו שאין יציאות לעבודה או לטיול, וההמונים יושבים בביתם הוא השאלה “עבור מה לקום בבוקר?”
ברכה, כי בעצם השאלה עבור מה אני חי? ומה מטרת קיומי? ומה לעזאזל אני קם בבוקר? זה שאלה שכולנו צריכים לשאול כל יום גם כשהלו”ז עמוס וממהרים ל… עשות לעצמינו.
תודה לך אלוהים על החיים.
תודה לך אלוהים שנתת בי האפשרות להכיר בך.
תודה לך אלוהים שנתת בי רצון להלל ושבח לך.
אלוהים אתה פה, אתה אוהב יצוריך בני אדם וחוה, ורוצה בטובתם וקירבתם.
קללת האדם “בְּזֵעַ֤ת אַפֶּ֙יךָ֙ תֹּ֣אכַל לֶ֔חֶם עַ֤ד שֽׁוּבְךָ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה כִּ֥י מִמֶּ֖נָּה לֻקָּ֑חְתָּ כִּֽי־עָפָ֣ר אַ֔תָּה וְאֶל־עָפָ֖ר תָּשֽׁוּב׃ (בראשית ג, יט) הוא התוצאה של החטא של רצון לא רק לדעת טוב ורע אלא להשתלט עליו ללא אלוהים.
אלוהים רוצה בנו ורוצה לתת לנו לב חדשה בכרבינו להכיר “און-ליין” הטוב והרע בחיבורינו אתו בקשר בלתי פוסקת.
אז לקום.
אז אני קם, להיות אתו, כי בלדי היותי אתו אני אבוד.
מטרת קיומי כפי שהוא מראה לי און-ליין, וכשאין תקשורת… יש חיים?
-
Embrace or RunAway
How are you dealing with the present situation?
According to the Kübler-Ross model there are five stages of grief:
1. Denial and isolation
2. Anger
3. Bargaining
4. Depression
5. Acceptance
Are you still attempting to ignore what’s happening and carrying on as usual? (1. Denial and isolation)
Are you pissed off and full of anger? “It’s the damned Chinese’s fault who did this!” (2. Anger)
Can I just go out to the beach? Or do some shopping? (3. Bargaining)
I can’t live like this, if this continues I’m going to die. (4. Depression)
We are making the best of it, enjoying the quietness and time together to do things which we normally are just to busy to do. (5. Acceptance)
Isn’t it easier just to quickly as possible get through the stages and embrace it?
-
Embrace or RunAway
How are you dealing with the present situation?
According to the Kübler-Ross model there are five stages of grief:
1. Denial and isolation
2. Anger
3. Bargaining
4. Depression
5. Acceptance
Are you still attempting to ignore what’s happening and carrying on as usual? (1. Denial and isolation)
Are you pissed off and full of anger? “It’s the damned Chinese’s fault who did this!” (2. Anger)
Can I just go out to the beach? Or do some shopping? (3. Bargaining)
I can’t live like this, if this continues I’m going to die. (4. Depression)
We are making the best of it, enjoying the quietness and time together to do things which we normally are just to busy to do. (5. Acceptance)
Isn’t it easier just to quickly as possible get through the stages and embrace it?
-
רוצים לדעת מתי זה יגמר
באמת רוצים לדעת?
משתוקקים לחזור לחיים של אתמול ושלשום? לחיים של פעם?
אז בא נספר לכם תשובת שאלתיכם.
זה יהיה בעוד …
אחרי שנבין שמה שקרה היום הוא סך הכל תרגולת קטנטונת למה שיהיה בעתיד.
כן, בדיוק זה.
בעתיד הקרוב, קרוב הרבה ממה שאתם מדמיינים. דין יבוא על העולם, ושמה שרואים עכשיו, קטן מעוד לעומתו.
וכל שמבקשים מאיתנו זה להיות מוכנים בגוף ובנפש לזה על ידי התרגול הנוכחי.
מי שעובר אותו עכשיו, לא מובטח אבל בכיוון הנכון יצליח גם בעתיד.
ומי שקשה לו ומשתוקק למתי שזה יגמר כבר. אז מצבו רע וכדאי מהר להתאושש. כי אי אפשר להגיע למבחן ולעבור אותו ללא תרגול מקדמת.
אלוהים פה ורואה הרע ורוצה רק בטובתנו, אבל אנחנו חייבים להיות בטוחים ולסמוך אליו.
כמה בטוחים?
כל תרגיל הוא הזדמנות עבורנו להוכיח, ראשית כל לעצמינו שאנחנו בוטחים בו.
מצליחים, אז התרגיל הבא יותר קל.
לא מצליחים, אז לא מתיישים, להפך מתאוששים מהר כי התרגיל הבא בדרך.
-
רוצים לדעת מתי זה יגמר
באמת רוצים לדעת?
משתוקקים לחזור לחיים של אתמול ושלשום? לחיים של פעם?
אז בא נספר לכם תשובת שאלתיכם.
זה יהיה בעוד …
אחרי שנבין שמה שקרה היום הוא סך הכל תרגולת קטנטונת למה שיהיה בעתיד.
כן, בדיוק זה.
בעתיד הקרוב, קרוב הרבה ממה שאתם מדמיינים. דין יבוא על העולם, ושמה שרואים עכשיו, קטן מעוד לעומתו.
וכל שמבקשים מאיתנו זה להיות מוכנים בגוף ובנפש לזה על ידי התרגול הנוכחי.
מי שעובר אותו עכשיו, לא מובטח אבל בכיוון הנכון יצליח גם בעתיד.
ומי שקשה לו ומשתוקק למתי שזה יגמר כבר. אז מצבו רע וכדאי מהר להתאושש. כי אי אפשר להגיע למבחן ולעבור אותו ללא תרגול מקדמת.
אלוהים פה ורואה הרע ורוצה רק בטובתנו, אבל אנחנו חייבים להיות בטוחים ולסמוך אליו.
כמה בטוחים?
כל תרגיל הוא הזדמנות עבורנו להוכיח, ראשית כל לעצמינו שאנחנו בוטחים בו.
מצליחים, אז התרגיל הבא יותר קל.
לא מצליחים, אז לא מתיישים, להפך מתאוששים מהר כי התרגיל הבא בדרך.
-
תישארו בבית
אנחנו נדרשים להישאר בבית ולא לצאת, שהרי יש מגפה בחוץ.
ולי עולה הפסוקים אילו בראש.
וַיִּקְרָ֥א משֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֖ם וְשַֽׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵזֹ֗וב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסָּ֯ף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקֹוף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵֽצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּיתֹ֖ו עַד־בֹּֽקֶר׃
וְעָבַ֣ר יְהוָֹה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁקֹ֔וף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָֹה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּֽתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃
וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עֹולָֽם׃
וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָֹ֛ה לָכֶ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
וְהָיָ֕ה כִּי־יֹֽאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃
וַֽאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָֹ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֨ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפֹּ֥֯ו אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּשְׁתַּֽחֲוֽוּ׃
וַיֵּֽלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶת־משֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
וַיְהִ֣י ׀ בַּֽחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָֹה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכֹור֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְאֹ֔ו עַ֚ד בְּכֹ֣ור הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבֹּ֑ור וְכֹ֖ל בְּכֹ֥ור בְּהֵמָֽה׃(שמות יב כא-כט)
מה אלוהים סך הכל מבקש מבני ישראל? ומצרים לא היו יכולים גם לעשות כדוגמתם, ולחסוך לעצמם מכת בכורות?
אבל …
אבל ישראל עשו.
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
… מַה־טֹּ֥בוּ אֹֽהָלֶ֖יךָ יַֽעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
… מְבָֽרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹֽרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃ (במדבר כד, ב-ט)
יהי רצון שנהיה במקום הנכון ונעשה הדברים הנכונים ביחד עם אלוהים.
-
תישארו בבית
אנחנו נדרשים להישאר בבית ולא לצאת, שהרי יש מגפה בחוץ.
ולי עולה הפסוקים אילו בראש.
וַיִּקְרָ֥א משֶׁ֛ה לְכָל־זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם מִֽשְׁכ֗וּ וּקְח֨וּ לָכֶ֥ם צֹ֛אן לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֖ם וְשַֽׁחֲט֥וּ הַפָּֽסַח׃
וּלְקַחְתֶּ֞ם אֲגֻדַּ֣ת אֵזֹ֗וב וּטְבַלְתֶּם֮ בַּדָּ֣ם אֲשֶׁר־בַּסָּ֯ף֒ וְהִגַּעְתֶּ֤ם אֶל־הַמַּשְׁקֹוף֙ וְאֶל־שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֔ת מִן־הַדָּ֖ם אֲשֶׁ֣ר בַּסָּ֑ף וְאַתֶּ֗ם לֹ֥א תֵֽצְא֛וּ אִ֥ישׁ מִפֶּֽתַח־בֵּיתֹ֖ו עַד־בֹּֽקֶר׃
וְעָבַ֣ר יְהוָֹה֮ לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁקֹ֔וף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח יְהוָֹה֙ עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּֽתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף׃
וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְחָק־לְךָ֥ וּלְבָנֶ֖יךָ עַד־עֹולָֽם׃
וְהָיָ֞ה כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן יְהוָֹ֛ה לָכֶ֖ם כַּֽאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר וּשְׁמַרְתֶּ֖ם אֶת־הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּֽאת׃
וְהָיָ֕ה כִּי־יֹֽאמְר֥וּ אֲלֵיכֶ֖ם בְּנֵיכֶ֑ם מָ֛ה הָֽעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם׃
וַֽאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽיהוָֹ֗ה אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֨ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנָגְפֹּ֥֯ו אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּשְׁתַּֽחֲוֽוּ׃
וַיֵּֽלְכ֥וּ וַיַּֽעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּֽאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָֹ֛ה אֶת־משֶׁ֥ה וְאַֽהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
וַיְהִ֣י ׀ בַּֽחֲצִ֣י הַלַּ֗יְלָה וַֽיהוָֹה֮ הִכָּ֣ה כָל־בְּכֹור֮ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֒ מִבְּכֹ֤ר פַּרְעֹה֙ הַיּשֵׁ֣ב עַל־כִּסְאֹ֔ו עַ֚ד בְּכֹ֣ור הַשְּׁבִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַבֹּ֑ור וְכֹ֖ל בְּכֹ֥ור בְּהֵמָֽה׃(שמות יב כא-כט)
מה אלוהים סך הכל מבקש מבני ישראל? ומצרים לא היו יכולים גם לעשות כדוגמתם, ולחסוך לעצמם מכת בכורות?
אבל …
אבל ישראל עשו.
וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃
… מַה־טֹּ֥בוּ אֹֽהָלֶ֖יךָ יַֽעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃
… מְבָֽרְכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹֽרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃ (במדבר כד, ב-ט)
יהי רצון שנהיה במקום הנכון ונעשה הדברים הנכונים ביחד עם אלוהים.
-
גאונות זהות הנרדף או טעות איומה
אדם הלוקח זהות של הנרדף, נהנה כל פעם שמשהו אחר עושה שאפשר להצביע עליו כרודף. בין באמרה, או מעשה, או אפילו אי אמירה, או אי מעשה.
הוא מצרף מסביבו אנשים החשים נרדפים, כל אחד מהזווית אישית משלו. והקבוצה ההטרוגני נעשה כיחידה אחת נגד “ההם”.
ו”ההם” הם הרודפים. התוקפים. המאשימים. וההם מעוד בטוחים בעצמם, בטוחים שרק יאשימו ויכו מספיק, הכל יהיה ברור.
והצחק עליהם, שהרי כמה שיותר יאשימו, כמה שירדפו יותר, כמה שיוכיחו יותר. רק מחזק קבוצת הנרדפים.
אחדות מחייב עוונה, אי שפיטה, וקבלת הזולת.
זהותו של עם ישראל, הוא אלוהיו ורק אלוהיו ולא שם דבר אחר. כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא׃ (דברים ד, כד)
וטעות היא להשתמש בקלף הנרדף, כי עם אמיתי יש לו קיום גם ללא הרדיפה.
וטעות היא להשתמש בקלף הצדק, כי עם אלוהים יש לה קיום והדין והצדק אלוהים יעשה.
וטעות היא להשתמש בקלף התורה, כי עם הספר יודע שהספר של אלוהים ואנחנו עמו.
וטעות היא להשתמש בקלף זכויות, כי אלוהים נתן לנו הזכות לבחור בחיים, חיים עם אלוהים, וכל היתר מות.
לא ימין ולא שמאל, לא דת ולא חול, רק אלוהים יכול
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה: (בראשית מט, יח)
-
גאונות זהות הנרדף או טעות איומה
אדם הלוקח זהות של הנרדף, נהנה כל פעם שמשהו אחר עושה שאפשר להצביע עליו כרודף. בין באמרה, או מעשה, או אפילו אי אמירה, או אי מעשה.
הוא מצרף מסביבו אנשים החשים נרדפים, כל אחד מהזווית אישית משלו. והקבוצה ההטרוגני נעשה כיחידה אחת נגד “ההם”.
ו”ההם” הם הרודפים. התוקפים. המאשימים. וההם מעוד בטוחים בעצמם, בטוחים שרק יאשימו ויכו מספיק, הכל יהיה ברור.
והצחק עליהם, שהרי כמה שיותר יאשימו, כמה שירדפו יותר, כמה שיוכיחו יותר. רק מחזק קבוצת הנרדפים.
אחדות מחייב עוונה, אי שפיטה, וקבלת הזולת.
זהותו של עם ישראל, הוא אלוהיו ורק אלוהיו ולא שם דבר אחר. כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא׃ (דברים ד, כד)
וטעות היא להשתמש בקלף הנרדף, כי עם אמיתי יש לו קיום גם ללא הרדיפה.
וטעות היא להשתמש בקלף הצדק, כי עם אלוהים יש לה קיום והדין והצדק אלוהים יעשה.
וטעות היא להשתמש בקלף התורה, כי עם הספר יודע שהספר של אלוהים ואנחנו עמו.
וטעות היא להשתמש בקלף זכויות, כי אלוהים נתן לנו הזכות לבחור בחיים, חיים עם אלוהים, וכל היתר מות.
לא ימין ולא שמאל, לא דת ולא חול, רק אלוהים יכול
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה: (בראשית מט, יח)
-
על מה באמת לא הבחירות ומה כן
תגובה לפרופ׳ פסיכיאטר חוקר ומרצה איש אקדמיה ותקשורת.
https://www.facebook.com/watch/?v=2272821059430181
הבחירות הוא לא על
1. ישראל יהודית 2. ישראל דמוקרטית 3. ישראל ה”שלמה”
הוא לא על ה”בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות. ילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות.
עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה.”
הניסיון לדחוף את ההמון לפינה לפי הגדרות אנושיים קלה ומפתה. אבל זה בדיוק זה הגדרות אנושים ותשובות בהתאם.
אלוהים, כן ההוא. זה שאסור להזכיר שמו או יותר גרוע מזכירים שמן לשווא. יש תוכניות לעולם ולעמו.
1. ישראל ישראלי 2. ישראל אלוהי 3. ארץ ישראל עם גבלות על פי הבטחותיו.
ובאו ונדייק בהבדלים.
“יהודית” הצחקתם אותי, איזה יהודית? יהודית חילונית, יהודית חרדית, יהודית אשכנזי, יהודית תמני, יהודית רפורמי אמריקאי, יהודית אתיופי, יהודית מרוקאי או אולי יהודית קראית? איזה יהודית?
העם הזה שהופץ בארבע קצות העולם ועבר גלות של מעל אלפיים שנה ויש בה הכול מכל כל, חוץ מאחדות. העם הזה עם ישראל ששורשים שלה מאוחדים בתנ”ך קדם הגלות. קדם השם “יהודי” העם הזה ישראלי.
לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְקִבַּצְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְאָסַפְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצוֹתֶ֖ם בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם אֶת־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ (יחזקאל יא,יז)
“דמוקרטית” הצחקתם אותי, איזה דמוקרטית? שלטון המשפט של הבג”ץ שלא נבחר ע”י העם, שלטון הסדר של המשטרת הג’ובים והשחיתות, שלטון החוק של חברי כנסת רקובים, שלטון החינוך של חוסר חינוך? איזה דמוקרטית?
העם הזה מכיר הייטב המערכות הדמוקרטיות השולטות ומעקמות כפי רצונם. אוסף של מערכות שמעננן אותם ראשית כן המשך קיומו של המערכת שלהם. מערכת אי צדק גזל ושוחד. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהוָ֑ה ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהוָֽה׃ וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹֽא־לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃ וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃ וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃ (ישעיהו יא,ב-ה)
“שלמה” איזה שלמות יש? איפה היום במצב הנוכחי עם ריבונות בלוד, ג’לג’וליה, טייבה, אולם אל פאחם, באקה אל-גרביה, חיפה ויפו? וזה בלי להוסיף פזורת תושבי הנגב והגליל החיים ללא חוק. חלום השלום של נסיגות אוסלו ויצאה חד צדדי מעזה היה גורם לכל אדם שפוי להתעורר. על אחד כמה וכמה שרואים המשתולל אצל שכינינו.
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יו אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָה מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃חֲמָ֤ת׀ בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן׀ צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃ וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ (יחזקאל מז יד-כ)
תכליס, הבחירות ברצון לקיים תוכנית אלוהים או לא.
במה אתה מצבע?
-
על מה באמת לא הבחירות ומה כן
תגובה לפרופ׳ פסיכיאטר חוקר ומרצה איש אקדמיה ותקשורת.
https://www.facebook.com/watch/?v=2272821059430181
הבחירות הוא לא על
1. ישראל יהודית 2. ישראל דמוקרטית 3. ישראל ה”שלמה”
הוא לא על ה”בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות. ילדים בחופשה ישחקו תופסת בין הבית לבין השדות.
עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה, בשנה הבאה.”
הניסיון לדחוף את ההמון לפינה לפי הגדרות אנושיים קלה ומפתה. אבל זה בדיוק זה הגדרות אנושים ותשובות בהתאם.
אלוהים, כן ההוא. זה שאסור להזכיר שמו או יותר גרוע מזכירים שמן לשווא. יש תוכניות לעולם ולעמו.
1. ישראל ישראלי 2. ישראל אלוהי 3. ארץ ישראל עם גבלות על פי הבטחותיו.
ובאו ונדייק בהבדלים.
“יהודית” הצחקתם אותי, איזה יהודית? יהודית חילונית, יהודית חרדית, יהודית אשכנזי, יהודית תמני, יהודית רפורמי אמריקאי, יהודית אתיופי, יהודית מרוקאי או אולי יהודית קראית? איזה יהודית?
העם הזה שהופץ בארבע קצות העולם ועבר גלות של מעל אלפיים שנה ויש בה הכול מכל כל, חוץ מאחדות. העם הזה עם ישראל ששורשים שלה מאוחדים בתנ”ך קדם הגלות. קדם השם “יהודי” העם הזה ישראלי.
לָכֵ֣ן אֱמֹ֗ר כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ וְקִבַּצְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים וְאָסַפְתִּ֣י אֶתְכֶ֔ם מִן־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר נְפֹצוֹתֶ֖ם בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם אֶת־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ (יחזקאל יא,יז)
“דמוקרטית” הצחקתם אותי, איזה דמוקרטית? שלטון המשפט של הבג”ץ שלא נבחר ע”י העם, שלטון הסדר של המשטרת הג’ובים והשחיתות, שלטון החוק של חברי כנסת רקובים, שלטון החינוך של חוסר חינוך? איזה דמוקרטית?
העם הזה מכיר הייטב המערכות הדמוקרטיות השולטות ומעקמות כפי רצונם. אוסף של מערכות שמעננן אותם ראשית כן המשך קיומו של המערכת שלהם. מערכת אי צדק גזל ושוחד. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו ר֣וּחַ יְהוָ֑ה ר֧וּחַ חָכְמָ֣ה וּבִינָ֗ה ר֤וּחַ עֵצָה֙ וּגְבוּרָ֔ה ר֥וּחַ דַּ֖עַת וְיִרְאַ֥ת יְהוָֽה׃ וַהֲרִיח֖וֹ בְּיִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְלֹֽא־לְמַרְאֵ֤ה עֵינָיו֙ יִשְׁפּ֔וֹט וְלֹֽא־לְמִשְׁמַ֥ע אָזְנָ֖יו יוֹכִֽיחַ׃ וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע׃ וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו׃ (ישעיהו יא,ב-ה)
“שלמה” איזה שלמות יש? איפה היום במצב הנוכחי עם ריבונות בלוד, ג’לג’וליה, טייבה, אולם אל פאחם, באקה אל-גרביה, חיפה ויפו? וזה בלי להוסיף פזורת תושבי הנגב והגליל החיים ללא חוק. חלום השלום של נסיגות אוסלו ויצאה חד צדדי מעזה היה גורם לכל אדם שפוי להתעורר. על אחד כמה וכמה שרואים המשתולל אצל שכינינו.
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה גֵּ֤ה גְבוּל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתְנַחֲל֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל יוֹסֵ֖ף חֲבָלִֽים׃וּנְחַלְתֶּ֤ם אוֹתָהּ֙ אִ֣ישׁ כְּאָחִ֔יו אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֙אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְתִתָּ֖הּ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְנָ֨פְלָ֜ה הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לָכֶ֖ם בְּנַחֲלָֽה׃וְזֶ֖ה גְּב֣וּל הָאָ֑רֶץ לִפְאַ֨ת צָפ֜וֹנָה מִן־הַיָּ֧ם הַגָּד֛וֹל הַדֶּ֥רֶךְ חֶתְלֹ֖ן לְב֥וֹא צְדָֽדָה׃חֲמָ֤ת׀ בֵּר֙וֹתָה֙ סִבְרַ֔יִם אֲשֶׁר֙ בֵּין־גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֵ֖ין גְּב֣וּל חֲמָ֑ת חָצֵר֙ הַתִּיכ֔וֹן אֲשֶׁ֖ר אֶל־גְּב֥וּל חַוְרָֽן׃וְהָיָ֨ה גְב֜וּל מִן־הַיָּ֗ם חֲצַ֤ר עֵינוֹן֙ גְּב֣וּל דַּמֶּ֔שֶׂק וְצָפ֥וֹן׀ צָפ֖וֹנָה וּגְב֣וּל חֲמָ֑ת וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת צָפֽוֹן׃וּפְאַ֣ת קָדִ֡ים מִבֵּ֣ין חַוְרָ֣ן וּמִבֵּין־דַּמֶּשֶׂק֩ וּמִבֵּ֨ין הַגִּלְעָ֜ד וּמִבֵּ֨ין אֶ֤רֶץ יִשְׂרָאֵל֙ הַיַּרְדֵּ֔ן מִגְּב֛וּל עַל־הַיָּ֥ם הַקַּדְמוֹנִ֖י תָּמֹ֑דּוּ וְאֵ֖ת פְּאַ֥ת קָדִֽימָה׃וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃ וּפְאַת־יָם֙ הַיָּ֣ם הַגָּד֔וֹל מִגְּב֕וּל עַד־נֹ֖כַח לְב֣וֹא חֲמָ֑ת זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ (יחזקאל מז יד-כ)
תכליס, הבחירות ברצון לקיים תוכנית אלוהים או לא.
במה אתה מצבע?
-
Privacy? are you serious or is this just another joke.
Fear-mongering is a pastime of those who want to pull us from God, serenity and his ultimate truth.
They do so attempting to grab control over our lives.
The same is true wither the topic is climate, disease, privacy or finance, just to name a few.
When fear comes up and it does time and time again.
The first and only right direction is to put our lives, fate, and faith in God.
I will basically be saying what is written here (except God isn’t christen) https://www.thegospelcoalition.org/article/lie-privacy-world-data-mining/
-
Privacy? are you serious or is this just another joke.
Fear-mongering is a pastime of those who want to pull us from God, serenity and his ultimate truth.
They do so attempting to grab control over our lives.
The same is true wither the topic is climate, disease, privacy or finance, just to name a few.
When fear comes up and it does time and time again.
The first and only right direction is to put our lives, fate, and faith in God.
I will basically be saying what is written here (except God isn’t christen) https://www.thegospelcoalition.org/article/lie-privacy-world-data-mining/
-
Passing counterfeits, Gays and Electric bikes
The title is the outcome of a number of conversations which I felt as strange as it might sound are connected.
Passing counterfeits:
The first conversation started with a story of a counterfeit bill accidentally given as payment at a restaurant. When the payer understood the situation they immediately paid with real currency and destroyed the counterfeit one. As simple and straight forward as it was, brought forward others with the question of “why not just pass the counterfeit forward to another as you received it?” The basic law and simple ethics would say that as long as you are not of knowledge of wrong, then you are innocent, but the second you are of knowledge, you become an accomplice to wrongdoing.
As I perceive this, there is one more step in between, which is knowledge of wrongdoing and understanding that it is of such a nature. In comparison to not accepting it as in fact wrongdoing. So while one might find themselves in a predicament which falls into there hands counterfeits. The first and foremost step would be to accept it as something which is wrong to continue and pass it forward. The decision to do wrong must be kept along with the feeling that what was done is not acceptable. Otherwise, the pathway to ethics and good will be lost.
Gays:
The natural continuance of the species of Man needs both sexes to create the offspring. Mankind does not have asexual reproduction. This is simple and straight forward. So even if one would decide that they are not interested in procreation or continuation of the species or at least not in its natural way. Without this acknowledgment of
natural continuance, they lose the ability to see right from wrong.
Electric bikes:
An active lifestyle which in modern times seems to be a necessity for balance and general wellness. The city life and hours of desk sitting has its tolls on our body. Bicking is an activity that promotes similarly to sports an active life. Electric bikes have seemed to invade part of this space. There are invalids of low disabilities for whom E-bikes provide the opportunity to be active. But as the above examples, one must differentiate between a tool that promotes an active lifestyle and one that hinders it.
The guide to God is to see and accept the truth and to acknowledge that we fail. The poison is when we accept our failure as being okay. I am wrong, God you are right.
-
Passing counterfeits, Gays and Electric bikes
The title is the outcome of a number of conversations which I felt as strange as it might sound are connected.
Passing counterfeits:
The first conversation started with a story of a counterfeit bill accidentally given as payment at a restaurant. When the payer understood the situation they immediately paid with real currency and destroyed the counterfeit one. As simple and straight forward as it was, brought forward others with the question of “why not just pass the counterfeit forward to another as you received it?” The basic law and simple ethics would say that as long as you are not of knowledge of wrong, then you are innocent, but the second you are of knowledge, you become an accomplice to wrongdoing.
As I perceive this, there is one more step in between, which is knowledge of wrongdoing and understanding that it is of such a nature. In comparison to not accepting it as in fact wrongdoing. So while one might find themselves in a predicament which falls into there hands counterfeits. The first and foremost step would be to accept it as something which is wrong to continue and pass it forward. The decision to do wrong must be kept along with the feeling that what was done is not acceptable. Otherwise, the pathway to ethics and good will be lost.
Gays:
The natural continuance of the species of Man needs both sexes to create the offspring. Mankind does not have asexual reproduction. This is simple and straight forward. So even if one would decide that they are not interested in procreation or continuation of the species or at least not in its natural way. Without this acknowledgment of
natural continuance, they lose the ability to see right from wrong.
Electric bikes:
An active lifestyle which in modern times seems to be a necessity for balance and general wellness. The city life and hours of desk sitting has its tolls on our body. Bicking is an activity that promotes similarly to sports an active life. Electric bikes have seemed to invade part of this space. There are invalids of low disabilities for whom E-bikes provide the opportunity to be active. But as the above examples, one must differentiate between a tool that promotes an active lifestyle and one that hinders it.
The guide to God is to see and accept the truth and to acknowledge that we fail. The poison is when we accept our failure as being okay. I am wrong, God you are right.
-
What is wanted/expected of us?
Not much, except this is everything.
God want us to accept and proclaim that he is God (the only God, with no other gods) and we are his creations.
This is what the LORD says:
“The heavens are my throne and the earth is my footstool. Where then is the house you will build for me? Where is the place where I will rest? My hand made them; that is how they came to be,” says the LORD.
I show special favor to the humble and contrite, who respect what I have to say.
We are expected to be that house/place/temple for God to reside.
We (all mankind, our nation, each and every one) are the sky pedestal.
-
What is wanted/expected of us?
Not much, except this is everything.
God want us to accept and proclaim that he is God (the only God, with no other gods) and we are his creations.
This is what the LORD says:
“The heavens are my throne and the earth is my footstool. Where then is the house you will build for me? Where is the place where I will rest? My hand made them; that is how they came to be,” says the LORD.
I show special favor to the humble and contrite, who respect what I have to say.
We are expected to be that house/place/temple for God to reside.
We (all mankind, our nation, each and every one) are the sky pedestal.
-
מה יהיה אם השמפו שלי
אני רגיל לשמפו מסויים, האחרים שנסיתי לא התאימו לי, וכן ניסיתי אותם.
אז אני הולך לסופר ויש עשרות סוגים, ושלי … איננו.
יש סוג אחר, אבל זה לא זה. עוד עצבנות, עוד חיפושים, בקיצור מה שהיה כבר שקט אינו שקט.
לא, השמפו לא העקר. אבל הוא סימפטום לאי שקט החודר שוב ושוב לעולם של דברים לא חשובים שאני נשען עליו. עולם של הרגל. עולם של אדמה יציבה שרק ממתין לרעידת אדמה.
הבעיה בי. האמונה שלי ארצי ומצפה שהארציות שבי יהיה יציב.
האלוהי שבי צחוק שוב, הלא ברור שהארציות דומה יותר לענן שעובר, ומי באמת עומד על עננים.
-
מה יהיה אם השמפו שלי
אני רגיל לשמפו מסויים, האחרים שנסיתי לא התאימו לי, וכן ניסיתי אותם.
אז אני הולך לסופר ויש עשרות סוגים, ושלי … איננו.
יש סוג אחר, אבל זה לא זה. עוד עצבנות, עוד חיפושים, בקיצור מה שהיה כבר שקט אינו שקט.
לא, השמפו לא העקר. אבל הוא סימפטום לאי שקט החודר שוב ושוב לעולם של דברים לא חשובים שאני נשען עליו. עולם של הרגל. עולם של אדמה יציבה שרק ממתין לרעידת אדמה.
הבעיה בי. האמונה שלי ארצי ומצפה שהארציות שבי יהיה יציב.
האלוהי שבי צחוק שוב, הלא ברור שהארציות דומה יותר לענן שעובר, ומי באמת עומד על עננים.
-
עריכה דיגטלי למהדורת לטריס
מה זה להיות סופר? מי שמביא דבר אלוהים ללא תוספות אישים. מהדורת לטריס הוא יחודי וממנה הצליחה סוזן הנק-ונטורה לפענח המנגינה מהטעמים. איננו יודעים מאיזה כתבי יד שאב מאיר לטריס את מהדורתו, אבל הדיוקים בפרט בטעמים מראה על מקור נאמן ביותר. היכולת להשוות מהדורות מחייב עותק דיגטלי גם להמדורה הזאת.
ובכן פרוייקט הזה מטרתו ליצר עותק דיגטלי למהדורת לטריס.
מי היו סופרים? התנ”ך מספר עליהם קצת.
דברי הימים א ב,נה
וּמִשְׁפְּחֹות סֹפְרִים [כ יֹשְׁבוּ] [ק יֹשְׁבֵי] יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית־רֵכָב׃ And the families of the scribes that dwell in Jabes, singing and making melody, and abiding in tents. These are the Cinites, who came of Calor (Chamath) father of the house of Rechab,
עזרא ז,יב
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי־אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת׃
(תרגום עברי)אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן סוֹפֵר הַדָּת שֶׁל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שָׁלוֹם גָּמוּר, וְכָעֵת. From: Artaxerxes, king of kings To: Ezra the priest, scribe for the Teachings of the God of Heaven: I wish you peace and prosperity!
איך אפשר להצטרף לעריכה התנ”ך לטריס
1. פותחים חשבון ב github.com היתר רצוי אבל יש עוד דרכים לעשות אותו הדבר
2. מורדים תוכנה https://desktop.github.com/
3. נגשים ל https://github.com/benemanuel/letteris ומצטרפים ומורידים עותק. הכלים שאני משתמש וממליץ רשום ב https://github.com/benemanuel/letteris/tree/master/Applications שהם תוכנה לעריכה utf8 שמאפשר “פתיחה” ו”סגירת” הסימנים וגם גישה קלה לנקודות וטעמים. וסט של איתיות עם כל הגופנים לניקוד וטעמים.
4. כל אחד מיצר עותק אישי “עץ פרטי” ולערוך ולשלוח חזרה. על פי איכות העבודה מחברים עותקים אישים ל”עץ הראשי - הנאמן” יש דו”ח על כל שינוי ומי שינה מה.
5. הבסיס עבודה היא להיות נאמן לדפוס. יש קובץ נפרד למסורה. וקבצים לכל ספר על שאלות ושינויים.
-
עריכה דיגטלי למהדורת לטריס
מה זה להיות סופר? מי שמביא דבר אלוהים ללא תוספות אישים. מהדורת לטריס הוא יחודי וממנה הצליחה סוזן הנק-ונטורה לפענח המנגינה מהטעמים. איננו יודעים מאיזה כתבי יד שאב מאיר לטריס את מהדורתו, אבל הדיוקים בפרט בטעמים מראה על מקור נאמן ביותר. היכולת להשוות מהדורות מחייב עותק דיגטלי גם להמדורה הזאת.
ובכן פרוייקט הזה מטרתו ליצר עותק דיגטלי למהדורת לטריס.
מי היו סופרים? התנ”ך מספר עליהם קצת.
דברי הימים א ב,נה
וּמִשְׁפְּחֹות סֹפְרִים [כ יֹשְׁבוּ] [ק יֹשְׁבֵי] יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית־רֵכָב׃ And the families of the scribes that dwell in Jabes, singing and making melody, and abiding in tents. These are the Cinites, who came of Calor (Chamath) father of the house of Rechab,
עזרא ז,יב
אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי־אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת׃
(תרגום עברי)אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן סוֹפֵר הַדָּת שֶׁל אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, שָׁלוֹם גָּמוּר, וְכָעֵת. From: Artaxerxes, king of kings To: Ezra the priest, scribe for the Teachings of the God of Heaven: I wish you peace and prosperity!
איך אפשר להצטרף לעריכה התנ”ך לטריס
1. פותחים חשבון ב github.com היתר רצוי אבל יש עוד דרכים לעשות אותו הדבר
2. מורדים תוכנה https://desktop.github.com/
3. נגשים ל https://github.com/benemanuel/letteris ומצטרפים ומורידים עותק. הכלים שאני משתמש וממליץ רשום ב https://github.com/benemanuel/letteris/tree/master/Applications שהם תוכנה לעריכה utf8 שמאפשר “פתיחה” ו”סגירת” הסימנים וגם גישה קלה לנקודות וטעמים. וסט של איתיות עם כל הגופנים לניקוד וטעמים.
4. כל אחד מיצר עותק אישי “עץ פרטי” ולערוך ולשלוח חזרה. על פי איכות העבודה מחברים עותקים אישים ל”עץ הראשי - הנאמן” יש דו”ח על כל שינוי ומי שינה מה.
5. הבסיס עבודה היא להיות נאמן לדפוס. יש קובץ נפרד למסורה. וקבצים לכל ספר על שאלות ושינויים.
-
חכמת הרבים האומנם, או עוד נסיון בריחה מאחריאות אישית
האם עשיתי בסדר?האם אני צודק? האם זה מסוכן או לא? האם מותר?
זה סוג השאלות שאני רואה ברשתות החברתיות. במחשבה ראשונה, איזה יופי, אתה לא יודע אז תשאל ההמון. בטוח תקבל חכמה מחכמת הרבים.
אבל בהתבוננת לסוג השאלות, נחרדתי לראות שהתשובת כבר אצלם. ורק פחד לראות האמת מונע מהם התשבה.
אז איך בורחים? יש לרב, ויש לקוצ’ר ולחברה ולרשתות חברתיות. אבל לעצור ולהסתכל במראה ולראות האמת שאלוהים מגלה?! זה כבר יותר מדי.
-
חכמת הרבים האומנם, או עוד נסיון בריחה מאחריאות אישית
האם עשיתי בסדר?האם אני צודק? האם זה מסוכן או לא? האם מותר?
זה סוג השאלות שאני רואה ברשתות החברתיות. במחשבה ראשונה, איזה יופי, אתה לא יודע אז תשאל ההמון. בטוח תקבל חכמה מחכמת הרבים.
אבל בהתבוננת לסוג השאלות, נחרדתי לראות שהתשובת כבר אצלם. ורק פחד לראות האמת מונע מהם התשבה.
אז איך בורחים? יש לרב, ויש לקוצ’ר ולחברה ולרשתות חברתיות. אבל לעצור ולהסתכל במראה ולראות האמת שאלוהים מגלה?! זה כבר יותר מדי.
-
As nothing is perfect, we will exist on nothing.
In response to… https://medium.com/p/fec6ec210794/responses/show
Remove Richard Stallman
https://medium.com/@selamie/remove-richard-stallman-fec6ec210794
The imagination that we can clean ourselves of evil by ourselves is a joke.
We are in essence evil, it is part of us. We need to understand that that power to clean which we use, is just as evil as the evil itself.
https://geoff.greer.fm/2019/09/30/in-defense-of-richard-stallman/
-
As nothing is perfect, we will exist on nothing.
In response to… https://medium.com/p/fec6ec210794/responses/show
Remove Richard Stallman
https://medium.com/@selamie/remove-richard-stallman-fec6ec210794
The imagination that we can clean ourselves of evil by ourselves is a joke.
We are in essence evil, it is part of us. We need to understand that that power to clean which we use, is just as evil as the evil itself.
https://geoff.greer.fm/2019/09/30/in-defense-of-richard-stallman/
-
Science is biased free?
Well said, says a person who doesn’t believe that a non biased has yet to exist.
https://esajournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/fee.2091
-
Science is biased free?
Well said, says a person who doesn’t believe that a non biased has yet to exist.
https://esajournals.onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/fee.2091
-
Divide and conquer
The twelve sons of Jacob, God’s nation, were one and will return to be one.
As God promised in the words of his prophets, he will take them from the four corners of the earth and he will make them into an undivided nation under God.
But the powers that don’t want the NATION OF ISRAEL to be one, work overtime to create division and disagreement wherever and however it can.
The religious power pulls one way, so the secular pulls the other way and vice-versa. The right pulls one way, so the left pulls the other way and vice-versa. Is this what God wants? Does he not want his nation to be one, but not just that; one nation under God.
Are we willing to leave our comfort zone? Did the continuous reminders of the Bible “Therefore you are to love the foreigner, since you were foreigners in the land of Egypt.” help make us who we are? Did the diaspora and exile not awaken us?
God awaits us. He is awaiting our call “Because you refused when I called, and no one paid attention when I put out my hand”
The religous as well as the secular, the right as well as the left, must stop their fighting and accept God.They must accept that they do not have a monopoly on what is right or wrong, nor do they have God in their pocket. They must also understand and accept that their leaders and acclaimed authorities are no less than troublemakers, who are striving to control our hearts and minds.
And God willing, we will see this prophecy, that is so hard to envision, that all of us will be standing as one nation, happening quickly.
-
Divide and conquer
The twelve sons of Jacob, God’s nation, were one and will return to be one.
As God promised in the words of his prophets, he will take them from the four corners of the earth and he will make them into an undivided nation under God.
But the powers that don’t want the NATION OF ISRAEL to be one, work overtime to create division and disagreement wherever and however it can.
The religious power pulls one way, so the secular pulls the other way and vice-versa. The right pulls one way, so the left pulls the other way and vice-versa. Is this what God wants? Does he not want his nation to be one, but not just that; one nation under God.
Are we willing to leave our comfort zone? Did the continuous reminders of the Bible “Therefore you are to love the foreigner, since you were foreigners in the land of Egypt.” help make us who we are? Did the diaspora and exile not awaken us?
God awaits us. He is awaiting our call “Because you refused when I called, and no one paid attention when I put out my hand”
The religous as well as the secular, the right as well as the left, must stop their fighting and accept God.They must accept that they do not have a monopoly on what is right or wrong, nor do they have God in their pocket. They must also understand and accept that their leaders and acclaimed authorities are no less than troublemakers, who are striving to control our hearts and minds.
And God willing, we will see this prophecy, that is so hard to envision, that all of us will be standing as one nation, happening quickly.
-
להיות אנוכי בגאולה To be self-centered in Paradise
אלוהים יכול לתת לך גן עדן וגאולה מושלמת, אבל אם אתה תקוע באנוכיות שלך, אז גם הם ישמדו, כי המלך שלך לא אלוהים אלא השטן. וזה נאמר “אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ”
God can give you Paradise and full redemption, but if you are stuck at being self-centered this will also be destroyed, for you king is not God but the Satan. As said, “It looks on every haughty being, it is king over all that are proud. ( Job 41:26 {41:34})”
-
להיות אנוכי בגאולה To be self-centered in Paradise
אלוהים יכול לתת לך גן עדן וגאולה מושלמת, אבל אם אתה תקוע באנוכיות שלך, אז גם הם ישמדו, כי המלך שלך לא אלוהים אלא השטן. וזה נאמר “אֵֽת־כָּל־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא מֶ֣לֶךְ עַל־כָּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ”
God can give you Paradise and full redemption, but if you are stuck at being self-centered this will also be destroyed, for you king is not God but the Satan. As said, “It looks on every haughty being, it is king over all that are proud. ( Job 41:26 {41:34})”
-
קצת מאיך שאלוהים הציל אותי
אמרתי פעם שר”מ (רב המלמד תלמוד בישיבה) רואה תלמיד מתחיל בהקפדה על פרטים קטנים וחומרות למיניהם, שיקח אותו לצד וידריך אותו שההתלהבות שלו ניכר, והנכון הוא עבורו להפנים אותו שאף אחד יראה. הסיבה פשוטה שעוצרים דחפים במקום אחת הם מבעבעים ויצאים במקום אחר. והחיצוניות הוא המקום הלא נכון. והפנימיות הוא איפה שזה צריך לצאת.
אני חוזר על הנ”ל שאני חש דחף לעשות, ללמוד, ליצר. אל אחד כמה וכמה שאני רואה פירות מהנ”ל. כי מכל זה אני מבין שיש משהו בי שרוצה לצאת. אבל אני צריך לעזור שהחלק הנכון יצא ולא החלק הלא נכון.
בתפילתי אלוהים גילה לי המקום הנכון שמה שיש בי צריך לצאת. הוֹצִ֥יא יְהוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ירמיהו נא, י)
אז בא ונספר לכם גדולת אלוהים ומעשיו בי.
אני דעתן לא קטן, עולה לי כעסים שמדי פעם גם יוצאים החוצה ואחרים שמתבשלים מבפנים, מתוך ביטחון עצמי מופרז עולה לי סבלנות דווקה במקומות שצריך פחות סבלנות.
ומתוך כל זה ועוד, אלוהים עובד איתי. שהתחלתי להבין שהוא מסוגל לדבר איתי, עדיין היה לי קושי לשמוע. וגם את זה הוא ידע.
התהליך של touch and go במודע כבר מתגלגל אצלי כ20 שנה. דברים שהיו לי בעבר חוזרים שוב ושוב אבל אני כבר לא אותו אני בפעם השני, שלישית וכו’ כך שגם איך זה משפיע אלי ומה תגובתי.
חלק הבסיס של התהליך אני אוהב לקרא “הפתק על המקרר” כי אחרי שקיבלתי מתנת המודעות לאיזה תכונה, כל עוד שזה מולי, אני כבר יודע יותר איך להכיר אותו ולעבוד אתו.
כך היום שאני חש הדחף ל… אני כבר מכיר התכונה, ומגיב לו בהתאם.
אלוהים בחסדו ועבודה איתי גם בונה אצלי אישיות אחרת, משהו שהגנים, חינוך, סביבה וכו’ (גם הנראה טוב, וגם הרע) לא חלים אליו.
כמו שבחינוך שאמר שאני צריך ללמוד זכות על כולם. האישיות האלוהי אומר שיש רע ורשעים בעולם.
הסביבה שאמר שרחמנות והצלת חיים היא הדבר הכי חשובה. האישות האלוהי מזכיר לי שיש גם וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ (יהושע יא, יא)
כדבר אלוהים נאמר לשומעים לא קל לעכל והתוצאות המיידיות הם גם קשות. וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת־זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִילֻ֨הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃ (מלאכים א כב, כז)
הדת שממנה גדלתי מספרת שהאליליות והחטא מצויים בעיקר אצל החילונים. והתיקונים הקלים הם בחטאי הדתיים. אבל לא כן דברי הנביאים. בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם׃ (מיכה א, ה)
העיסוק בעשייה ולא הרוח מייצרת לכולנו “דרך לגיהינום עם כוונות טובות” כי בפועל הכוונות גרועות, כי הם לא נקיות ומלאות בטומאת האנושיות.
כמה קשה, לעצור ולא לעשות מה שעולה ברפלקס והרגל. והחזיר לאלוהים החשק, תאוות, ורצונות. שהוא ידריך ויכוון אותנו לעולמו ולאישיותו.
כל אחת יש העבודה האינטימי שלו למצוא הקשר לאלוהים, גם ילדי לא יכלו לסמוך על הבאר שחפרתי. וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ (בראשית כו, טו)
-
קצת מאיך שאלוהים הציל אותי
אמרתי פעם שר”מ (רב המלמד תלמוד בישיבה) רואה תלמיד מתחיל בהקפדה על פרטים קטנים וחומרות למיניהם, שיקח אותו לצד וידריך אותו שההתלהבות שלו ניכר, והנכון הוא עבורו להפנים אותו שאף אחד יראה. הסיבה פשוטה שעוצרים דחפים במקום אחת הם מבעבעים ויצאים במקום אחר. והחיצוניות הוא המקום הלא נכון. והפנימיות הוא איפה שזה צריך לצאת.
אני חוזר על הנ”ל שאני חש דחף לעשות, ללמוד, ליצר. אל אחד כמה וכמה שאני רואה פירות מהנ”ל. כי מכל זה אני מבין שיש משהו בי שרוצה לצאת. אבל אני צריך לעזור שהחלק הנכון יצא ולא החלק הלא נכון.
בתפילתי אלוהים גילה לי המקום הנכון שמה שיש בי צריך לצאת. הוֹצִ֥יא יְהוָ֖ה אֶת־צִדְקֹתֵ֑ינוּ בֹּ֚אוּ וּנְסַפְּרָ֣ה בְצִיּ֔וֹן אֶֽת־מַעֲשֵׂ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ירמיהו נא, י)
אז בא ונספר לכם גדולת אלוהים ומעשיו בי.
אני דעתן לא קטן, עולה לי כעסים שמדי פעם גם יוצאים החוצה ואחרים שמתבשלים מבפנים, מתוך ביטחון עצמי מופרז עולה לי סבלנות דווקה במקומות שצריך פחות סבלנות.
ומתוך כל זה ועוד, אלוהים עובד איתי. שהתחלתי להבין שהוא מסוגל לדבר איתי, עדיין היה לי קושי לשמוע. וגם את זה הוא ידע.
התהליך של touch and go במודע כבר מתגלגל אצלי כ20 שנה. דברים שהיו לי בעבר חוזרים שוב ושוב אבל אני כבר לא אותו אני בפעם השני, שלישית וכו’ כך שגם איך זה משפיע אלי ומה תגובתי.
חלק הבסיס של התהליך אני אוהב לקרא “הפתק על המקרר” כי אחרי שקיבלתי מתנת המודעות לאיזה תכונה, כל עוד שזה מולי, אני כבר יודע יותר איך להכיר אותו ולעבוד אתו.
כך היום שאני חש הדחף ל… אני כבר מכיר התכונה, ומגיב לו בהתאם.
אלוהים בחסדו ועבודה איתי גם בונה אצלי אישיות אחרת, משהו שהגנים, חינוך, סביבה וכו’ (גם הנראה טוב, וגם הרע) לא חלים אליו.
כמו שבחינוך שאמר שאני צריך ללמוד זכות על כולם. האישיות האלוהי אומר שיש רע ורשעים בעולם.
הסביבה שאמר שרחמנות והצלת חיים היא הדבר הכי חשובה. האישות האלוהי מזכיר לי שיש גם וַ֠יַּכּוּ אֶת־כָּל־הַנֶּ֨פֶשׁ אֲשֶׁר־בָּ֤הּ לְפִי־חֶ֙רֶב֙ הַֽחֲרֵ֔ם לֹ֥א נוֹתַ֖ר כָּל־נְשָׁמָ֑ה וְאֶת־חָצ֖וֹר שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ (יהושע יא, יא)
כדבר אלוהים נאמר לשומעים לא קל לעכל והתוצאות המיידיות הם גם קשות. וְאָמַרְתָּ֗ כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ שִׂ֥ימוּ אֶת־זֶ֖ה בֵּ֣ית הַכֶּ֑לֶא וְהַאֲכִילֻ֨הוּ לֶ֤חֶם לַ֙חַץ֙ וּמַ֣יִם לַ֔חַץ עַ֖ד בֹּאִ֥י בְשָׁלֽוֹם׃ (מלאכים א כב, כז)
הדת שממנה גדלתי מספרת שהאליליות והחטא מצויים בעיקר אצל החילונים. והתיקונים הקלים הם בחטאי הדתיים. אבל לא כן דברי הנביאים. בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כָּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלִָֽם׃ (מיכה א, ה)
העיסוק בעשייה ולא הרוח מייצרת לכולנו “דרך לגיהינום עם כוונות טובות” כי בפועל הכוונות גרועות, כי הם לא נקיות ומלאות בטומאת האנושיות.
כמה קשה, לעצור ולא לעשות מה שעולה ברפלקס והרגל. והחזיר לאלוהים החשק, תאוות, ורצונות. שהוא ידריך ויכוון אותנו לעולמו ולאישיותו.
כל אחת יש העבודה האינטימי שלו למצוא הקשר לאלוהים, גם ילדי לא יכלו לסמוך על הבאר שחפרתי. וְכָל־הַבְּאֵרֹ֗ת אֲשֶׁ֤ר חָֽפְרוּ֙ עַבְדֵ֣י אָבִ֔יו בִּימֵ֖י אַבְרָהָ֣ם אָבִ֑יו סִתְּמ֣וּם פְּלִשְׁתִּ֔ים וַיְמַלְא֖וּם עָפָֽר׃ (בראשית כו, טו)
-
Children notice everything, adults don't
https://news.osu.edu/warning-to-adults-children-notice-everything/
God help me be your child and learn and see your wonders and not that adult who thinks they know, but miss what you show them.
-
Children notice everything, adults don't
https://news.osu.edu/warning-to-adults-children-notice-everything/
God help me be your child and learn and see your wonders and not that adult who thinks they know, but miss what you show them.
-
The Indiegogo (and not just) lie
Lawyers Politicians and Salesmen have a job to write out words that sell with no personal obligation. This trickery costs us time and time again the belief that we will be getting what was promised while we continue to wait (best case) or buy again and again (still not worst case) or convince others that while the promised has yet to be fulfilled, they should invest in it also.
I personally have been burnt. Hopeful only once, but as the time of product arriving gets delayed again and again, probably twice.
The story is simple. 1- Promise the sky. 2- Show “proofs” 3- Give timetable 4- Allow to cancel by date of … 5- Add promises 6- Add … 7- Allow the date to pass 8- Give new timetable of delivery 9- Tell a sad story 10- Give new timetable of delivery 11- Either - disappear - continue to sell with promises - give new timetable of delivery 12- Never deliver or deliver to a few usually a bad product.
P.S. Religions do the same all the time
-
The Indiegogo (and not just) lie
Lawyers Politicians and Salesmen have a job to write out words that sell with no personal obligation. This trickery costs us time and time again the belief that we will be getting what was promised while we continue to wait (best case) or buy again and again (still not worst case) or convince others that while the promised has yet to be fulfilled, they should invest in it also.
I personally have been burnt. Hopeful only once, but as the time of product arriving gets delayed again and again, probably twice.
The story is simple. 1- Promise the sky. 2- Show “proofs” 3- Give timetable 4- Allow to cancel by date of … 5- Add promises 6- Add … 7- Allow the date to pass 8- Give new timetable of delivery 9- Tell a sad story 10- Give new timetable of delivery 11- Either - disappear - continue to sell with promises - give new timetable of delivery 12- Never deliver or deliver to a few usually a bad product.
P.S. Religions do the same all the time
-
הכיפה
אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (אסתר ג, א)
נא להכיר את המן (המסורתי שהחליף אלוהים למה שיש לך בכיס)
למה אני מבין את הכיפה של הנערים מקפריסין
אני לוקח באהבה את תפקיד הסנגור של הציבור המסורתי, ומוכן לעמוד מול רוב העם שחושב שכיפה שצצה במצבים פליליים היא ביזוי וחילול השם
אופיר טובולפורסם: 31.07.19 , 10:32
שחרור הנערים הישראלים שנותרו במעצר בקפריסין בעקבות פרשת אונס התיירת הבריטית (צילום: AP)
חוגגים וכיפות לראשיהם. שחרור הנערים מהמעצר בקפריסין(צילום: AP)
בשביל אדם מסורתי כיפה היא דבר קדוש ששמור למצבים מיוחדים בחיים. עושה קידוש? שם כיפה. נכנס לבית כנסת? שם כיפה. קורא תהילים? בית קברות? כיפה. נכנס לצרה? שם כיפה. ברגעים החשובים בחיים – היפים, המלחיצים, הטראגיים והמשמחים - הכיפה איתנו. ואם אין אחת קבועה בשלוף, גם כיפה לבנה של בר מצווה תעשה את העבודה. לכו לבתי חולים ותראו אנשים “חילוניים” לגמרי מסתובבים עם כיפה לבנה וקוראים תהילים. לחרדים יש כיפה שחורה, לדתיים סרוגה, למסורתיים יש כיפה לבנה מקטיפה, כזאת שצועקת: אני כאן רק לבינתיים.
אנשים אומרים: “אבל לפני רגע הם פשעו וחטאו”, ומכאן מסיקים שאין להם זכות ללכת עם כיפה, כאילו שזו שמורה רק לצדיקים תמימים. אנחנו מחפשים הגדרות ברורות ועקביות: אדם נורמטיבי או עבריין. דתי או חילוני. ברגע שנעשה את ההבחנות האלה נוכל לטפל היטב בעבריין בשיטה הכמעט יחידה המוכרת לנו: הוקעה. החרדי יגיד לחוטא “צא מהמחנה, רשע” והחילוני יבקש לכלוא אותו במקום לאנשים מסוגו.
אבל החשיבה המסורתית היא אחרת. היא שואבת ממאות שנים של הנהגה יהודית שראתה את הדברים בצורה כמעט הפוכה: ראשית, היא הבינה שאף אחד פה לא צדיק; שאין טעם לאמץ גישה של “הכול או כלום” ובכך לחלק את העם לקהילת מקפידים מול קהילת כופרים, אלא לעודד אנשים לעשות מעשים טובים גם אם לפני כן חטאו. שנית, יש כאן אחריות חברתית וקהילתית לחוטא. הוא זה שזקוק לקירוב. דווקא הוא צריך את הכיפה. דווקא אותו אסור להוקיע מהקהילה. ושלישית, כמובן: מתוך הבנה משמעותית של ערך החרטה והתשובה.
עשרות פעמים בימים האחרונים חשתי את התביעה להוקיע את הנערים מקפריסין. כאילו שזה יתרום למישהו או למשהו. אבל הרצון שלי, כמו של שליח חב”ד בקפריסין כנראה, הוא לחבק אותם. האם יש מישהו שמסוגל לתת להם כאפה עם חיבוק ביחד? להגיד להם שהם חטאו אבל הם עדיין אהובים? להבין את החרדה שהיו מצויים בה רק לפני רגע ואת אנחת הרווחה שאחריה? להבין אותם על רקע המחלות של הדור שהם חלק ממנו?
כבר בכיתה ה’ דחפו לדור הזה טלפון חכם עם פורנו מחולק לפי קטגוריות בלחיצת כפתור. בכיתה ח’ הם כבר הפכו לחצי זומבים מרוב שעות מול המסך. הדור הזה נולד לשני הורים במשרה מלאה שמגיעים הביתה ורוצים רק שקט, שמושג די בקלות על ידי תרבות המסכים. כל עקרונות החינוך הוחלפו ב”הילדים בחדר בשקט, מעסיקים את עצמם”.
ואחרי תקופת התבגרות שלמה שבה הם “היו בשקט” - עם פורנו ומשחקי אלימות ומלחמה - הם מגיעים לגיל 17 ומציעים להם חגיגה בעולם האמיתי במחיר מצחיק בקפריסין. שלא ילכו? מפתיע אתכם שברגע האמת הם מוציאים את חברם הטוב ביותר, הסמארטפון? ואז, רגע אחרי הנפילה, דורשים המבוגרים שיצרו את העולם הפסיכי הזה להוקיע אותם. או שאולי הם בסך הכול מזועזעים מהמפלצת שהם עצמם יצרו.
ומה הבעיה הכי גדולה בהוקעה? שהיא משחררת מאחריות. המוקיע מסמן לעולם שהוא מהטובים, שהוא לא שייך לסיפור הזה. וככה אנחנו לא צריכים לתת את הדעת על החברה שאליה אנחנו מגדלים את הבנים והבנות שלנו. על החינוך המיני הכושל שלנו. על ההסכמה שבשתיקה שלנו עם חוליי המסכים הממסכים גם אותנו.
הדבר האחרון שנשאר למואשם המוקע מהחברה הנורמטיבית - בהחלטה של עורך עיתון ובסיוע עדר מגיבים במשפט שדה - מה שנותר לנער ברגע כזה זה לשים כיפה על הראש, להתחבר לבורא עולם ולאחרונים שעוד מאמינים שהוא לא השטן בהתגלמותו.
אופיר טובול הוא מייסד תנועת “תור הזהב”
המקור: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5561078,00.html
-
הכיפה
אַחַ֣ר ׀ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה גִּדַּל֩ הַמֶּ֨לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֜וֹשׁ אֶת־הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא הָאֲגָגִ֖י וַֽיְנַשְּׂאֵ֑הוּ וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֕ל כָּל־הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ (אסתר ג, א)
נא להכיר את המן (המסורתי שהחליף אלוהים למה שיש לך בכיס)
למה אני מבין את הכיפה של הנערים מקפריסין
אני לוקח באהבה את תפקיד הסנגור של הציבור המסורתי, ומוכן לעמוד מול רוב העם שחושב שכיפה שצצה במצבים פליליים היא ביזוי וחילול השם
אופיר טובולפורסם: 31.07.19 , 10:32
שחרור הנערים הישראלים שנותרו במעצר בקפריסין בעקבות פרשת אונס התיירת הבריטית (צילום: AP)
חוגגים וכיפות לראשיהם. שחרור הנערים מהמעצר בקפריסין(צילום: AP)
בשביל אדם מסורתי כיפה היא דבר קדוש ששמור למצבים מיוחדים בחיים. עושה קידוש? שם כיפה. נכנס לבית כנסת? שם כיפה. קורא תהילים? בית קברות? כיפה. נכנס לצרה? שם כיפה. ברגעים החשובים בחיים – היפים, המלחיצים, הטראגיים והמשמחים - הכיפה איתנו. ואם אין אחת קבועה בשלוף, גם כיפה לבנה של בר מצווה תעשה את העבודה. לכו לבתי חולים ותראו אנשים “חילוניים” לגמרי מסתובבים עם כיפה לבנה וקוראים תהילים. לחרדים יש כיפה שחורה, לדתיים סרוגה, למסורתיים יש כיפה לבנה מקטיפה, כזאת שצועקת: אני כאן רק לבינתיים.
אנשים אומרים: “אבל לפני רגע הם פשעו וחטאו”, ומכאן מסיקים שאין להם זכות ללכת עם כיפה, כאילו שזו שמורה רק לצדיקים תמימים. אנחנו מחפשים הגדרות ברורות ועקביות: אדם נורמטיבי או עבריין. דתי או חילוני. ברגע שנעשה את ההבחנות האלה נוכל לטפל היטב בעבריין בשיטה הכמעט יחידה המוכרת לנו: הוקעה. החרדי יגיד לחוטא “צא מהמחנה, רשע” והחילוני יבקש לכלוא אותו במקום לאנשים מסוגו.
אבל החשיבה המסורתית היא אחרת. היא שואבת ממאות שנים של הנהגה יהודית שראתה את הדברים בצורה כמעט הפוכה: ראשית, היא הבינה שאף אחד פה לא צדיק; שאין טעם לאמץ גישה של “הכול או כלום” ובכך לחלק את העם לקהילת מקפידים מול קהילת כופרים, אלא לעודד אנשים לעשות מעשים טובים גם אם לפני כן חטאו. שנית, יש כאן אחריות חברתית וקהילתית לחוטא. הוא זה שזקוק לקירוב. דווקא הוא צריך את הכיפה. דווקא אותו אסור להוקיע מהקהילה. ושלישית, כמובן: מתוך הבנה משמעותית של ערך החרטה והתשובה.
עשרות פעמים בימים האחרונים חשתי את התביעה להוקיע את הנערים מקפריסין. כאילו שזה יתרום למישהו או למשהו. אבל הרצון שלי, כמו של שליח חב”ד בקפריסין כנראה, הוא לחבק אותם. האם יש מישהו שמסוגל לתת להם כאפה עם חיבוק ביחד? להגיד להם שהם חטאו אבל הם עדיין אהובים? להבין את החרדה שהיו מצויים בה רק לפני רגע ואת אנחת הרווחה שאחריה? להבין אותם על רקע המחלות של הדור שהם חלק ממנו?
כבר בכיתה ה’ דחפו לדור הזה טלפון חכם עם פורנו מחולק לפי קטגוריות בלחיצת כפתור. בכיתה ח’ הם כבר הפכו לחצי זומבים מרוב שעות מול המסך. הדור הזה נולד לשני הורים במשרה מלאה שמגיעים הביתה ורוצים רק שקט, שמושג די בקלות על ידי תרבות המסכים. כל עקרונות החינוך הוחלפו ב”הילדים בחדר בשקט, מעסיקים את עצמם”.
ואחרי תקופת התבגרות שלמה שבה הם “היו בשקט” - עם פורנו ומשחקי אלימות ומלחמה - הם מגיעים לגיל 17 ומציעים להם חגיגה בעולם האמיתי במחיר מצחיק בקפריסין. שלא ילכו? מפתיע אתכם שברגע האמת הם מוציאים את חברם הטוב ביותר, הסמארטפון? ואז, רגע אחרי הנפילה, דורשים המבוגרים שיצרו את העולם הפסיכי הזה להוקיע אותם. או שאולי הם בסך הכול מזועזעים מהמפלצת שהם עצמם יצרו.
ומה הבעיה הכי גדולה בהוקעה? שהיא משחררת מאחריות. המוקיע מסמן לעולם שהוא מהטובים, שהוא לא שייך לסיפור הזה. וככה אנחנו לא צריכים לתת את הדעת על החברה שאליה אנחנו מגדלים את הבנים והבנות שלנו. על החינוך המיני הכושל שלנו. על ההסכמה שבשתיקה שלנו עם חוליי המסכים הממסכים גם אותנו.
הדבר האחרון שנשאר למואשם המוקע מהחברה הנורמטיבית - בהחלטה של עורך עיתון ובסיוע עדר מגיבים במשפט שדה - מה שנותר לנער ברגע כזה זה לשים כיפה על הראש, להתחבר לבורא עולם ולאחרונים שעוד מאמינים שהוא לא השטן בהתגלמותו.
אופיר טובול הוא מייסד תנועת “תור הזהב”
המקור: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5561078,00.html
-
חיים של בגידה או חיים השווים לחיות
שיש הבחירה של להיות נורמלי או להיות אלוהי. היש שאלה בכלל? למה הנורמליות שלך לוקח אותך? לגהנום עלי אדמה?
העולם הנורמלי, הוא עולם רע, הוא עולם לאחר הנפילה, הוא העולם שתרם נאמר אלין “וירא אלוהים כי טוב מעוד” חייבים, אבל ממש חייבים להיות מודעים כי לראות עם אלוהים לא נותן לנו העניים לא נראה. שאנחנו במצב מקולקלת. ושהגאולה והתיקון רק בדרך לפניינו.
הרוצה לחיות החיים הנורמלים, דוחק רגלי השכינה ובועט בגאולת האדם, ישראל והעולם. אני רוצה החיים הלא נורמלים של אלוהים.
-
חיים של בגידה או חיים השווים לחיות
שיש הבחירה של להיות נורמלי או להיות אלוהי. היש שאלה בכלל? למה הנורמליות שלך לוקח אותך? לגהנום עלי אדמה?
העולם הנורמלי, הוא עולם רע, הוא עולם לאחר הנפילה, הוא העולם שתרם נאמר אלין “וירא אלוהים כי טוב מעוד” חייבים, אבל ממש חייבים להיות מודעים כי לראות עם אלוהים לא נותן לנו העניים לא נראה. שאנחנו במצב מקולקלת. ושהגאולה והתיקון רק בדרך לפניינו.
הרוצה לחיות החיים הנורמלים, דוחק רגלי השכינה ובועט בגאולת האדם, ישראל והעולם. אני רוצה החיים הלא נורמלים של אלוהים.
-
The attempts to control and manipulate feelings
https://www.nytimes.com/2019/07/22/opinion/art-politics.html
Who Will Teach Us How to Feel?
When art shrinks to the size of politics.
By David Brooks
My colleagues at T Magazine had a very good idea. They gathered some artists and museum curators and asked them to name the artworks that define the contemporary age — pieces created anywhere in the world since 1970.
I can’t stop thinking about the results. The first thing you notice is that of the 25 works they chose, very few are paintings or sculptures.
Most of the pieces selected are intellectual concepts or political attitudes expressed through video, photographs, installations or words. In 1982, for example, Jenny Holzer put the words “Abuse of Power Comes as No Surprise” on a digital billboard in Times Square. In 1985, Barbara Kruger took an image of a ventriloquist’s dummy and printed “When I Hear the Word Culture, I Take Out My Checkbook” across its face.
Of the 27 artists recognized, 20 were born in the U.S.
The next thing you notice is that most of these artists haven’t captured or maybe even appealed to a mass audience. If asked to name the era-defining artists from the 49 years prior to 1970, most of us would come up with world-famous artists: Pablo Picasso, Jackson Pollock, Georgia O’Keeffe, Mark Rothko, Alexander Calder, Edward Hopper, Diego Rivera, Frida Kahlo, etc. The artists listed here, from the 49 years after 1970, are generally not well known outside the art world: for instance, Gordon Matta-Clark, Lutz Bacher and Michael Asher.
Most of the artists have adopted a similar pose: political provocateur. The works are less beautiful creations to be experienced and more often political statements to be decoded. In 1989, for example, Cady Noland made a silk-screen of the famous photo of Lee Harvey Oswald getting shot. There are eight large bullet holes across his body and there’s an American flag stuffed in his mouth.
The most provocative pieces are in the realm of sexual politics, where the art world has had its biggest influence. Jeff Koons is recognized here for “Ilona on Top,” a painting showing him having sex with the porn star who would become his wife.
Several works redefine female power. In 1974, the artist Lynda Benglis posed naked with a dildo between her legs. In 1972, Judy Chicago, Miriam Schapiro and others created “Womanhouse,” a living feminist manifesto. In 1993, Catherine Opie created “Self-Portrait/Cutting,” in which someone has carved two stick figures and a house into her back with a knife or razor. The figures depict an idyllic domestic dream that was hard for lesbians to realize at the time.
The general attitude is: Let’s smash injustice with a sledgehammer. What you see when all these works are brought together is how the aesthetic has given way to the political, how the inner life has given way to the protest gesture.
Artists have always taken political stands, but in some eras there’s more of a conviction that beauty yields larger truths about the human condition that are not accessible through politics alone — and these are the truths that keep us sane. Now one gets the sense that not only is the personal political, but that the political has eclipsed the personal. What’s missing from most of these pieces is human contact and emotional range.
Among these 25 pieces, 20 are impersonal and only five allow you to see what life is like for another human being, including works by Nan Goldin and Judy Chicago. Only a few explore relationships and emotional connection. There almost seems to be a taboo now against capturing states like joy, temptation, gratitude, exaltation, betrayal, forgiveness and longing.
The absence of that emotional range reminds you that one of the things art has traditionally done is educate the emotions. Lisa Feldman Barrett and other neuroscientists argue that emotions aren’t baked into our nature as things all humans share. They are constructed by culture — art and music, and relationships. When we see the depth of psychological expression in a Rembrandt portrait, or experience the intimacy of a mother and daughter in a Mary Cassatt, we’re not gaining a new fact, but we’re experiencing a new emotion. We’re widening the repertoire of ways we can feel and can communicate feelings to others.
Barrett uses the phrase “emotional granularity” to capture the reality that some people — and some eras — experience a wider range and specificity of emotions than others. People with highly educated emotions can be astonished by the complexity of other people without feeling the need to judge them immediately as good or bad according to some political logic.
This list fascinated me because it comes at a moment when everything is political — and our politics has brutalized the nation’s emotional life.
One of the pieces that stands out is Arthur Jafa’s 2016 video montage “Love Is the Message, the Message Is Death.” It’s an intense compilation of the African-American experience — love, celebration, police shootings, religious frenzy, racism, dance, struggle. There are so many powerful emotions in a short burst, an overflowing of relationship. It’s a political work that transcends politics and reminds us: This is how life looks with human particularity left in.
The of this article appears in print on July 23, 2019, Section A, Page 27 of the New York edition with the headline: Who Will Teach Us How to Feel?. Order Reprints Today’s Paper Subscribe -
The attempts to control and manipulate feelings
https://www.nytimes.com/2019/07/22/opinion/art-politics.html
Who Will Teach Us How to Feel?
When art shrinks to the size of politics.
By David Brooks
My colleagues at T Magazine had a very good idea. They gathered some artists and museum curators and asked them to name the artworks that define the contemporary age — pieces created anywhere in the world since 1970.
I can’t stop thinking about the results. The first thing you notice is that of the 25 works they chose, very few are paintings or sculptures.
Most of the pieces selected are intellectual concepts or political attitudes expressed through video, photographs, installations or words. In 1982, for example, Jenny Holzer put the words “Abuse of Power Comes as No Surprise” on a digital billboard in Times Square. In 1985, Barbara Kruger took an image of a ventriloquist’s dummy and printed “When I Hear the Word Culture, I Take Out My Checkbook” across its face.
Of the 27 artists recognized, 20 were born in the U.S.
The next thing you notice is that most of these artists haven’t captured or maybe even appealed to a mass audience. If asked to name the era-defining artists from the 49 years prior to 1970, most of us would come up with world-famous artists: Pablo Picasso, Jackson Pollock, Georgia O’Keeffe, Mark Rothko, Alexander Calder, Edward Hopper, Diego Rivera, Frida Kahlo, etc. The artists listed here, from the 49 years after 1970, are generally not well known outside the art world: for instance, Gordon Matta-Clark, Lutz Bacher and Michael Asher.
Most of the artists have adopted a similar pose: political provocateur. The works are less beautiful creations to be experienced and more often political statements to be decoded. In 1989, for example, Cady Noland made a silk-screen of the famous photo of Lee Harvey Oswald getting shot. There are eight large bullet holes across his body and there’s an American flag stuffed in his mouth.
The most provocative pieces are in the realm of sexual politics, where the art world has had its biggest influence. Jeff Koons is recognized here for “Ilona on Top,” a painting showing him having sex with the porn star who would become his wife.
Several works redefine female power. In 1974, the artist Lynda Benglis posed naked with a dildo between her legs. In 1972, Judy Chicago, Miriam Schapiro and others created “Womanhouse,” a living feminist manifesto. In 1993, Catherine Opie created “Self-Portrait/Cutting,” in which someone has carved two stick figures and a house into her back with a knife or razor. The figures depict an idyllic domestic dream that was hard for lesbians to realize at the time.
The general attitude is: Let’s smash injustice with a sledgehammer. What you see when all these works are brought together is how the aesthetic has given way to the political, how the inner life has given way to the protest gesture.
Artists have always taken political stands, but in some eras there’s more of a conviction that beauty yields larger truths about the human condition that are not accessible through politics alone — and these are the truths that keep us sane. Now one gets the sense that not only is the personal political, but that the political has eclipsed the personal. What’s missing from most of these pieces is human contact and emotional range.
Among these 25 pieces, 20 are impersonal and only five allow you to see what life is like for another human being, including works by Nan Goldin and Judy Chicago. Only a few explore relationships and emotional connection. There almost seems to be a taboo now against capturing states like joy, temptation, gratitude, exaltation, betrayal, forgiveness and longing.
The absence of that emotional range reminds you that one of the things art has traditionally done is educate the emotions. Lisa Feldman Barrett and other neuroscientists argue that emotions aren’t baked into our nature as things all humans share. They are constructed by culture — art and music, and relationships. When we see the depth of psychological expression in a Rembrandt portrait, or experience the intimacy of a mother and daughter in a Mary Cassatt, we’re not gaining a new fact, but we’re experiencing a new emotion. We’re widening the repertoire of ways we can feel and can communicate feelings to others.
Barrett uses the phrase “emotional granularity” to capture the reality that some people — and some eras — experience a wider range and specificity of emotions than others. People with highly educated emotions can be astonished by the complexity of other people without feeling the need to judge them immediately as good or bad according to some political logic.
This list fascinated me because it comes at a moment when everything is political — and our politics has brutalized the nation’s emotional life.
One of the pieces that stands out is Arthur Jafa’s 2016 video montage “Love Is the Message, the Message Is Death.” It’s an intense compilation of the African-American experience — love, celebration, police shootings, religious frenzy, racism, dance, struggle. There are so many powerful emotions in a short burst, an overflowing of relationship. It’s a political work that transcends politics and reminds us: This is how life looks with human particularity left in.
The of this article appears in print on July 23, 2019, Section A, Page 27 of the New York edition with the headline: Who Will Teach Us How to Feel?. Order Reprints Today’s Paper Subscribe -
When people breathe together they become like one organ
I am visiting Estonia now, and am hearing the how the singing of the people together helped create a national consciousness, and finally it’s independence. It’s independence has had it issues and so too, it’s cultural identity, but the gathering around songs, language and ‘breathing together’ has done wonders for Estonian nationalism.
The people of Israel have a language and have songs which pre-date diaspora and can and will be the glue which will bond them together as on nation. It will be the source of their consciousness as was prophecized in the Bible that Israel will return to be united as one nation.
-
When people breathe together they become like one organ
I am visiting Estonia now, and am hearing the how the singing of the people together helped create a national consciousness, and finally it’s independence. It’s independence has had it issues and so too, it’s cultural identity, but the gathering around songs, language and ‘breathing together’ has done wonders for Estonian nationalism.
The people of Israel have a language and have songs which pre-date diaspora and can and will be the glue which will bond them together as on nation. It will be the source of their consciousness as was prophecized in the Bible that Israel will return to be united as one nation.
-
פרשת השבוע השוטר
מעניין מה התפקיד של שוטר. התורה מספרת לנו איך אלוהים רואה התפקיד
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (דברים טז, טו-כ)
צֶדֶק משום מה לא נראה עקרי תפקידי משטרת ישראל.
קרוב לפרשת מינוי שפטים ושטרים מופע עוד פרשה כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃
וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃
וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃
וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃
וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃
וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃
וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א ׳שָׁפְכָה׳ ״שָֽׁפְכוּ֙״ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃
כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ (דברים כא, א-ט)
כן לא מסופר על שוטרים אלא על זקני העיר. ועקב סמיכתם לשפטים הייתי מתיימר לומר שתפקידם הוא מעבר לשמור על הסדר והחוק, אלא לדאוג לזולת.
שרואים משהו נזדקק ברחוב מי מתפקידו הראשונה לדאוג לו? השוטר.
דרכי האומות אחרת, הם רוצים לתיוג וקיטלוג הזולת, לתת להם שימות שנח להם. שמתאימות לדרכי החיים שלהם. כפי שמסופר וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃ (דניאל א,ז)
המערכות עדיין בשלהם, אבל אלוהים בחסדו יגאל אותנו כמו שרק הוא יודע. גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל (ישעיה מז, ד)
-
ההם והאנחנו
תיוג וקיטלוג הזולת ולא להתייחס אילו כאדם פרטי עם עולם משלו זה דרכו של מערכות לשלוט. הצורך להכניס כל אחד בתבנית קבועה, שטנץ ושבלונה שבלעדיה זה איך ישלטו?
הדבר הקל ביותר זה לשפוט, וקל עוד יותר כשיש סימנים חיצוניים שקל לזהות כמו צבע העור או הלבוש וכדומה.
אלוהים, אבא מתייחס לכל אחד אישי, פרטי, אינטימי. כך הוא רוצה שכל אחת מאיתנו יתייחס לזולתנו. זה אהבת לרעך כמוך.
-
פרשת השבוע השוטר
מעניין מה התפקיד של שוטר. התורה מספרת לנו איך אלוהים רואה התפקיד
שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃
לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (דברים טז, טו-כ)
צֶדֶק משום מה לא נראה עקרי תפקידי משטרת ישראל.
קרוב לפרשת מינוי שפטים ושטרים מופע עוד פרשה כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נוֹדַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃
וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃
וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃
וְהוֹרִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בּ֖וֹ וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃
וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְת֔וֹ וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃
וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃
וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א ׳שָׁפְכָה׳ ״שָֽׁפְכוּ֙״ אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃
כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֨ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ (דברים כא, א-ט)
כן לא מסופר על שוטרים אלא על זקני העיר. ועקב סמיכתם לשפטים הייתי מתיימר לומר שתפקידם הוא מעבר לשמור על הסדר והחוק, אלא לדאוג לזולת.
שרואים משהו נזדקק ברחוב מי מתפקידו הראשונה לדאוג לו? השוטר.
דרכי האומות אחרת, הם רוצים לתיוג וקיטלוג הזולת, לתת להם שימות שנח להם. שמתאימות לדרכי החיים שלהם. כפי שמסופר וַיָּ֧שֶׂם לָהֶ֛ם שַׂ֥ר הַסָּרִיסִ֖ים שֵׁמ֑וֹת וַיָּ֨שֶׂם לְדָֽנִיֵּ֜אל בֵּ֣לְטְשַׁאצַּ֗ר וְלַֽחֲנַנְיָה֙ שַׁדְרַ֔ךְ וּלְמִֽישָׁאֵ֣ל מֵישַׁ֔ךְ וְלַעֲזַרְיָ֖ה עֲבֵ֥ד נְגֽוֹ׃ (דניאל א,ז)
המערכות עדיין בשלהם, אבל אלוהים בחסדו יגאל אותנו כמו שרק הוא יודע. גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל (ישעיה מז, ד)
-
ההם והאנחנו
תיוג וקיטלוג הזולת ולא להתייחס אילו כאדם פרטי עם עולם משלו זה דרכו של מערכות לשלוט. הצורך להכניס כל אחד בתבנית קבועה, שטנץ ושבלונה שבלעדיה זה איך ישלטו?
הדבר הקל ביותר זה לשפוט, וקל עוד יותר כשיש סימנים חיצוניים שקל לזהות כמו צבע העור או הלבוש וכדומה.
אלוהים, אבא מתייחס לכל אחד אישי, פרטי, אינטימי. כך הוא רוצה שכל אחת מאיתנו יתייחס לזולתנו. זה אהבת לרעך כמוך.
-
Who's your Idol today?
Is your idol the latest health fad, sports fad or perhaps your idol feeling good and energetic. Is feeling ethical or feeling rich or perhaps feeling beautiful?
What is your Idols today? Every day new Idols are created. If the idols of the fashion industry, Idols of the automotive industry, Idols created by the cellular phone industry. Everyday a new Idol is created. What is your Idol today?
-
Who's your Idol today?
Is your idol the latest health fad, sports fad or perhaps your idol feeling good and energetic. Is feeling ethical or feeling rich or perhaps feeling beautiful?
What is your Idols today? Every day new Idols are created. If the idols of the fashion industry, Idols of the automotive industry, Idols created by the cellular phone industry. Everyday a new Idol is created. What is your Idol today?
-
הִתְרַגְּשׁוּת - רגש חזק (מרוב שמחה, אושר וכד') או של אי-שקט ומתח (מרוב חשש, דאגה וכד')
אינני בטוח מה מתרחש אלי, אבל דבר אחד אני בטוח, אינני מתרגש כתומל שלשום.
אינני מתרגש על תל-אביב ולא על כל הדברים שכתוב שעליהם יש לאדם להתרגש.
תן לי סרט טוב, ואני בוכה.
אני יודע שהראיה שלנו מוגבלת, לעומת הראיה האלוהי.
הראיה שלנו תקוע הייטב בתאבות, עייפות, קינאה, קוצר ראיה, עיוורון צבעים, בקיצור מוגבלת.
לעומת זאת הראית אלוהים מלא אהבה, חמלה, סבלנות, אין סופיות, בקיצור בלי כל המוגבלויות האנושיות.
בכלל זה אני שואל אותו איך הוא רואה דברים. ואכן גם הפעם קיבלתי תשובה ענייני שגם אני הבנתי.
אלוהים מתרגש שרואה בני אדם ש..
וַֽ֭יִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים צוּרָ֑ם וְאֵ֥ל עֶ֝לְיוֹן גֹּאֲלָֽם׃ (תהלים עח, לה)
וזה באמת מתרגש.
מסוג הנסים הנפלאים ביותר. בני אדם זוכרים את אלוהים ויודעים (ולא סתם יודעים, בטוחים) שהגאולה רק דרכו.
-
הִתְרַגְּשׁוּת - רגש חזק (מרוב שמחה, אושר וכד') או של אי-שקט ומתח (מרוב חשש, דאגה וכד')
אינני בטוח מה מתרחש אלי, אבל דבר אחד אני בטוח, אינני מתרגש כתומל שלשום.
אינני מתרגש על תל-אביב ולא על כל הדברים שכתוב שעליהם יש לאדם להתרגש.
תן לי סרט טוב, ואני בוכה.
אני יודע שהראיה שלנו מוגבלת, לעומת הראיה האלוהי.
הראיה שלנו תקוע הייטב בתאבות, עייפות, קינאה, קוצר ראיה, עיוורון צבעים, בקיצור מוגבלת.
לעומת זאת הראית אלוהים מלא אהבה, חמלה, סבלנות, אין סופיות, בקיצור בלי כל המוגבלויות האנושיות.
בכלל זה אני שואל אותו איך הוא רואה דברים. ואכן גם הפעם קיבלתי תשובה ענייני שגם אני הבנתי.
אלוהים מתרגש שרואה בני אדם ש..
וַֽ֭יִּזְכְּרוּ כִּֽי־אֱלֹהִ֣ים צוּרָ֑ם וְאֵ֥ל עֶ֝לְיוֹן גֹּאֲלָֽם׃ (תהלים עח, לה)
וזה באמת מתרגש.
מסוג הנסים הנפלאים ביותר. בני אדם זוכרים את אלוהים ויודעים (ולא סתם יודעים, בטוחים) שהגאולה רק דרכו.
-
I am
Yesterday I was feeling down in the dumps. As I contemplated with my feeling I returned to that basic and simple comprehension that I am not what I feel nor am I what I think.
God when he revealed himself to Israel as a nation the first time did so as “I will be who I will be”. God taught us in such a way how to connect to him and disconnect for our mortal selves.
We are who we are, when we see ourselves in God’s eyes. We are not the sum of our feeling, thoughts, eating, actions, lusts etc. We are as God sees us.
Seeing yourself and others in God’s eyes is demanding. It needs not to be disturbed by that part which isn’t Godly.
The more practicing the better you get, the less feeling and thoughts which aren’t helpful hang around.
-
I am
Yesterday I was feeling down in the dumps. As I contemplated with my feeling I returned to that basic and simple comprehension that I am not what I feel nor am I what I think.
God when he revealed himself to Israel as a nation the first time did so as “I will be who I will be”. God taught us in such a way how to connect to him and disconnect for our mortal selves.
We are who we are, when we see ourselves in God’s eyes. We are not the sum of our feeling, thoughts, eating, actions, lusts etc. We are as God sees us.
Seeing yourself and others in God’s eyes is demanding. It needs not to be disturbed by that part which isn’t Godly.
The more practicing the better you get, the less feeling and thoughts which aren’t helpful hang around.
-
What do you think happens when you die?
repost from r/AskReddit
We stop living. Living is having a free will and at death that no longer exists. From here on you can just be, no more choice and no more change. Your ability to rest-in-peace is completely dependent on your choices in life, as you will see what is happening in the world. One who made good choices will be at peace with their decisions and quiet with whatever the outcome is. Others who made bad ones will not be at peace. The term Heaven and Hell is used to describe this.
-
What do you think happens when you die?
repost from r/AskReddit
We stop living. Living is having a free will and at death that no longer exists. From here on you can just be, no more choice and no more change. Your ability to rest-in-peace is completely dependent on your choices in life, as you will see what is happening in the world. One who made good choices will be at peace with their decisions and quiet with whatever the outcome is. Others who made bad ones will not be at peace. The term Heaven and Hell is used to describe this.
-
We are what we ...
Yesterday I felt ached all over and was very tired. Enough to the point that I figured that going to work today just wasn’t going to happen.
When I finally got up this morning something was trying to explain to me that I am what I EAT and all the meat, alcohol, bread etc. is the source of inflammation.
If this wasn’t enough some other voice (or the same in a different disguise) was telling me that I am what I DO, get up do yoga, your exercising isn’t enough, you have to stretch more.
These voices attempt to pull the spirit in me to a place which I don’t feel is right. I want God to guide me. I want to walk and be with Him. I want to remind my pathetic body that its time is very limited and the soul time is not.
I find a quote thought to be of Aristotle. “We are what we repeatedly do. Excellence, then, is not an act, but a habit.” — Will Durant
I am what I repeatedly do. I go back to God and allow Him to guide me.
-
We are what we ...
Yesterday I felt ached all over and was very tired. Enough to the point that I figured that going to work today just wasn’t going to happen.
When I finally got up this morning something was trying to explain to me that I am what I EAT and all the meat, alcohol, bread etc. is the source of inflammation.
If this wasn’t enough some other voice (or the same in a different disguise) was telling me that I am what I DO, get up do yoga, your exercising isn’t enough, you have to stretch more.
These voices attempt to pull the spirit in me to a place which I don’t feel is right. I want God to guide me. I want to walk and be with Him. I want to remind my pathetic body that its time is very limited and the soul time is not.
I find a quote thought to be of Aristotle. “We are what we repeatedly do. Excellence, then, is not an act, but a habit.” — Will Durant
I am what I repeatedly do. I go back to God and allow Him to guide me.
-
המתנה העילאית
-
המתנה העילאית
כתבתי בעבר בענייני מתנות אבל יש מה לחדד ולהעמיק.
אלוהים נותן לנו באהבתו מתנות. כשהמתנה העיקרית הוא הבחירה החופשית.
כאלוהים שנותן לנו מתנות הוא יודע שאנחנו יכולים להשתמש בהם בצורה הנכונה וגם בצורתה הלא נכונה.
הוא מאמין בנו (כאבא שמאמין שבנו יצליח) שנבחר בצורה הנכונה. לעומת זאת השטן מעוניין שנבחר בצורה הלא נכונה.
בקבלת מתנה, המקבל יכול ליפול בעיסוקו במתנה. ולשכוח ממי הוא קיבל אותה ומהי מטרת קבלתה.
המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נותן לנו הוא הכירותו. מתנה יקרה זו מחייה האדם מתרדמתו ופותחת את עיניו (כדוגמת משל המערה של אפלטון).
השטן כשרואה מתנה שכזו נמסרת לאדם, מבין שאם הוא לא יעמוד על רגליו האחוריות וידאג לטפל בנידון, ימיו יהיו ספורים. אז מה הוא עושה? הוא נותן לאדם תחושה שזו מתנה עבורו, אישית, פרטית.
כמו כל מתנה, המקבל יכול ליפול בעיסוקו במתנה. ולשכוח ממי הוא קיבל אותו ולמטרת קבלתו.
ובכן פה, רצונו של השטן יגרום לכך שהוא יתעסק בחיי יום יומו ובמקרה ה”טוב” ישכח המתנה, ובמקרה ה”רע” יתגאה בה.
רצונו של אלוהים יהיה שתטופח בו (הכירותו) ויזכור שעבורו זה כל החיים שווים.
ההולך בהדרך הלא נכונה יגרום שהמתנה (הכירותו של הבורא) במקרה ה”טוב” תשמר כגחלת ובמקרה ה”רע” תשכח כאילו לא היתה בכלל.
שומר המתנה ומטפח אותה בהתמדה שבוע-שבוע יום-יום שעה-שעה נשימה-נשימה זוכה לראותה פורחת וגדלה והופכת להחלפתו למלאך אלוהים עלי אדמה.
-
המתנה העילאית
-
המתנה העילאית
כתבתי בעבר בענייני מתנות אבל יש מה לחדד ולהעמיק.
אלוהים נותן לנו באהבתו מתנות. כשהמתנה העיקרית הוא הבחירה החופשית.
כאלוהים שנותן לנו מתנות הוא יודע שאנחנו יכולים להשתמש בהם בצורה הנכונה וגם בצורתה הלא נכונה.
הוא מאמין בנו (כאבא שמאמין שבנו יצליח) שנבחר בצורה הנכונה. לעומת זאת השטן מעוניין שנבחר בצורה הלא נכונה.
בקבלת מתנה, המקבל יכול ליפול בעיסוקו במתנה. ולשכוח ממי הוא קיבל אותה ומהי מטרת קבלתה.
המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נותן לנו הוא הכירותו. מתנה יקרה זו מחייה האדם מתרדמתו ופותחת את עיניו (כדוגמת משל המערה של אפלטון).
השטן כשרואה מתנה שכזו נמסרת לאדם, מבין שאם הוא לא יעמוד על רגליו האחוריות וידאג לטפל בנידון, ימיו יהיו ספורים. אז מה הוא עושה? הוא נותן לאדם תחושה שזו מתנה עבורו, אישית, פרטית.
כמו כל מתנה, המקבל יכול ליפול בעיסוקו במתנה. ולשכוח ממי הוא קיבל אותו ולמטרת קבלתו.
ובכן פה, רצונו של השטן יגרום לכך שהוא יתעסק בחיי יום יומו ובמקרה ה”טוב” ישכח המתנה, ובמקרה ה”רע” יתגאה בה.
רצונו של אלוהים יהיה שתטופח בו (הכירותו) ויזכור שעבורו זה כל החיים שווים.
ההולך בהדרך הלא נכונה יגרום שהמתנה (הכירותו של הבורא) במקרה ה”טוב” תשמר כגחלת ובמקרה ה”רע” תשכח כאילו לא היתה בכלל.
שומר המתנה ומטפח אותה בהתמדה שבוע-שבוע יום-יום שעה-שעה נשימה-נשימה זוכה לראותה פורחת וגדלה והופכת להחלפתו למלאך אלוהים עלי אדמה.
-
make your mind up
עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃ (משלי ט, ו)
Leave unsurely and live (for to live you must decide) , go forth in a way you understand. )Proverbs 9:6(
The answer “I don’t know” isn’t very helpful. (see post liveliving-diedying)
One has to decide. Otherwise they get “stuck in the mud”.
Just the acceptance of understanding, is a tremendous freedom, and allows that clarity the could now/would not exist without it.
-
make your mind up
עִזְב֣וּ פְתָאיִ֣ם וִֽחְי֑וּ וְ֝אִשְׁר֗וּ בְּדֶ֣רֶךְ בִּינָֽה׃ (משלי ט, ו)
Leave unsurely and live (for to live you must decide) , go forth in a way you understand. )Proverbs 9:6(
The answer “I don’t know” isn’t very helpful. (see post liveliving-diedying)
One has to decide. Otherwise they get “stuck in the mud”.
Just the acceptance of understanding, is a tremendous freedom, and allows that clarity the could now/would not exist without it.
-
אי אפשר לצאת ממצרים עד שלא מכירים שה"סדר" הוא מצרי ם
שאבותינו יצאו ממצרים הצוויים הראשונים היו לקחת שה ולקשור אותו, ואח”כ לשחוט אותו ולצבע המזוזות בדמו ולאכלו השה.
בזה אלוהים הראה לאבותינו ולנו סוד הגאולה בלקיחת עיקורו של הגלות אלוהי מצרים השה ולבצע כל משנגדו. כל הצעדים הם הכרחים. אלוהי מצרים צריכים ביזוי ורמיסה על מנת שאנחנו נשתחרר ממנה.
מה המצרים שלנו? שממנה אנחנו צריכים לצאת ממנה?
“הסדר”
הסדר והארגון the organization
כשלא רוצים לחשוב ולחוש משהו עושים רישום מדוייקת ומדקלמים.
ככה זה בחיים, בעבודה ובצבא וכו’
הגלות הנכחי בעצם התכילה עם סיום הנבואה – גלות הפרסי היתה הגלות שהתמחות שלה הייתה הטקס ואיך שעושים דברים.
קשה היום להסביר כי זה כל כך תקוע בהרגלינו. הדבר שאני חש שאפשר לראות בעיניים זרות היא הטקס תה היפני Japanese tea ceremony.
איך מכינים, איך מגישים, עם איזה כילים וכו’
מתחילים אולי לראות הדמיון?
השאלה והעיסוק האין סופי באיך עושים, מה עושים, איזה כילים, באיזה סדר, איך יושבים, בכמה כוסות וכו’ …
הוא הגלות.
כי אלוהים לא ציווה הסדר אלה ב…
“לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” (שמות פרק יב, פסוק מב)
ליל השימורים – חג החירות - הברית
איפה הברית, איפה הקשר לאלוהים? אין
הסדר הפנימי, מיצרת הברית.
הסדר החיצוני מפרידה מהברית!
החיים המאורגנים שכל דבר יש מקומו והשליטה מוחלטת, היא חיים שאין בה מקום לאלוהים. וגם אין לה מקום לצמיחה, רק לריקבון ומות.
בא נעשה סדר. זה לא מאלוהים זה עיקרו של גלות.
שלא נעשה שולחן “הסדר”
כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנ֔וֹת מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֽוֹם׃
אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם׃
כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃
כִּ֚י בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה וּבְלָשׁ֖וֹן אַחֶ֑רֶת יְדַבֵּ֖ר אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
אֲשֶׁ֣ר׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֽוֹעַ׃
וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ וְכָשְׁל֤וּ אָחוֹר֙ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃
(ישעיהו פרק כח פסוק ח-יג)
אלא
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃
…
הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃
…
גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יָצָ֑אָה הִפְלִ֣יא עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּוּשִׁיָּֽה׃
(ישעיהו פרק כח סוף הפרק)
-
אי אפשר לצאת ממצרים עד שלא מכירים שה"סדר" הוא מצרי ם
שאבותינו יצאו ממצרים הצוויים הראשונים היו לקחת שה ולקשור אותו, ואח”כ לשחוט אותו ולצבע המזוזות בדמו ולאכלו השה.
בזה אלוהים הראה לאבותינו ולנו סוד הגאולה בלקיחת עיקורו של הגלות אלוהי מצרים השה ולבצע כל משנגדו. כל הצעדים הם הכרחים. אלוהי מצרים צריכים ביזוי ורמיסה על מנת שאנחנו נשתחרר ממנה.
מה המצרים שלנו? שממנה אנחנו צריכים לצאת ממנה?
“הסדר”
הסדר והארגון the organization
כשלא רוצים לחשוב ולחוש משהו עושים רישום מדוייקת ומדקלמים.
ככה זה בחיים, בעבודה ובצבא וכו’
הגלות הנכחי בעצם התכילה עם סיום הנבואה – גלות הפרסי היתה הגלות שהתמחות שלה הייתה הטקס ואיך שעושים דברים.
קשה היום להסביר כי זה כל כך תקוע בהרגלינו. הדבר שאני חש שאפשר לראות בעיניים זרות היא הטקס תה היפני Japanese tea ceremony.
איך מכינים, איך מגישים, עם איזה כילים וכו’
מתחילים אולי לראות הדמיון?
השאלה והעיסוק האין סופי באיך עושים, מה עושים, איזה כילים, באיזה סדר, איך יושבים, בכמה כוסות וכו’ …
הוא הגלות.
כי אלוהים לא ציווה הסדר אלה ב…
“לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם” (שמות פרק יב, פסוק מב)
ליל השימורים – חג החירות - הברית
איפה הברית, איפה הקשר לאלוהים? אין
הסדר הפנימי, מיצרת הברית.
הסדר החיצוני מפרידה מהברית!
החיים המאורגנים שכל דבר יש מקומו והשליטה מוחלטת, היא חיים שאין בה מקום לאלוהים. וגם אין לה מקום לצמיחה, רק לריקבון ומות.
בא נעשה סדר. זה לא מאלוהים זה עיקרו של גלות.
שלא נעשה שולחן “הסדר”
כִּ֚י כָּל־שֻׁלְחָנ֔וֹת מָלְא֖וּ קִ֣יא צֹאָ֑ה בְּלִ֖י מָקֽוֹם׃
אֶת־מִי֙ יוֹרֶ֣ה דֵעָ֔ה וְאֶת־מִ֖י יָבִ֣ין שְׁמוּעָ֑ה גְּמוּלֵי֙ מֵֽחָלָ֔ב עַתִּיקֵ֖י מִשָּׁדָֽיִם׃
כִּ֣י צַ֤ו לָצָו֙ צַ֣ו לָצָ֔ו קַ֥ו לָקָ֖ו קַ֣ו לָקָ֑ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֥יר שָֽׁם׃
כִּ֚י בְּלַעֲגֵ֣י שָׂפָ֔ה וּבְלָשׁ֖וֹן אַחֶ֑רֶת יְדַבֵּ֖ר אֶל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃
אֲשֶׁ֣ר׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֽוֹעַ׃
וְהָיָ֨ה לָהֶ֜ם דְּבַר־יְהוָ֗ה צַ֣ו לָצָ֞ו צַ֤ו לָצָו֙ קַ֤ו לָקָו֙ קַ֣ו לָקָ֔ו זְעֵ֥יר שָׁ֖ם זְעֵ֣יר שָׁ֑ם לְמַ֨עַן יֵלְכ֜וּ וְכָשְׁל֤וּ אָחוֹר֙ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃
(ישעיהו פרק כח פסוק ח-יג)
אלא
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃
…
הַאֲזִ֥ינוּ וְשִׁמְע֖וּ קוֹלִ֑י הַקְשִׁ֥יבוּ וְשִׁמְע֖וּ אִמְרָתִֽי׃
…
גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת יָצָ֑אָה הִפְלִ֣יא עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּוּשִׁיָּֽה׃
(ישעיהו פרק כח סוף הפרק)
-
מכתב פתוח לביבי
https://luisa1234.wordpress.com/2019/04/10/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-2/
אם עם ישראל היא ראש מעיניהם של נבחרי הציבור ולא בצע שלטון או שנאת האחר, אז באמת מתוך אהבתם לעם אלוהים עם ישראל מצווה גדולה אליהם לעבוד ביחד ולמגר הסחטנות של הדת ומפלגות הדתיים.
-
מכתב פתוח לביבי
https://luisa1234.wordpress.com/2019/04/10/%d7%9e%d7%9b%d7%aa%d7%91-%d7%a4%d7%aa%d7%95%d7%97-%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%91%d7%99-2/
אם עם ישראל היא ראש מעיניהם של נבחרי הציבור ולא בצע שלטון או שנאת האחר, אז באמת מתוך אהבתם לעם אלוהים עם ישראל מצווה גדולה אליהם לעבוד ביחד ולמגר הסחטנות של הדת ומפלגות הדתיים.
-
צריך לחזק האמונה the belief needs strengthening
#
ירמיהו לג יט-כו
19 וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃
20 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃
21 גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃
22 אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס
23 וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
24 הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס
25 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃
26 גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב ׳כִּֽי־אָשׁוּב׳ ״כִּֽי־אָשִׁ֥יב״ אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ ס
Jeremiah 33:19-26
19 The Lord spoke further to Jeremiah. 20 “I, the Lord, make the following promise: ‘I have made a covenant with the day and with the night that they will always come at their proper times. Only if you people could break that covenant 21 could my covenant with my servant David and my covenant with the Levites ever be broken. So David will by all means always have a descendant to occupy his throne as king and the Levites will by all means always have priests who will minister before me. 22 I will make the children who follow one another in the line of my servant David very numerous. I will also make the Levites who minister before me very numerous. I will make them all as numerous as the stars in the sky and as the sands which are on the seashore.’”
23 The Lord spoke still further to Jeremiah. 24 “You have surely noticed what these people are saying, haven’t you? They are saying, ‘The Lord has rejected the two families of Israel and Judah that he chose.’ So they have little regard that my people will ever again be a nation. 25 But I, the Lord, make the following promise: I have made a covenant governing the coming of day and night. I have established the fixed laws governing heaven and earth. 26 Just as surely as I have done this, so surely will I never reject the descendants of Jacob. Nor will I ever refuse to choose one of my servant David’s descendants to rule over the descendants of Abraham, Isaac, and Jacob. Indeed, I will restore them and show mercy to them.”
-
צריך לחזק האמונה the belief needs strengthening
#
ירמיהו לג יט-כו
19 וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֽוֹר׃
20 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־תָּפֵ֙רוּ֙ אֶת־בְּרִיתִ֣י הַיּ֔וֹם וְאֶת־בְּרִיתִ֖י הַלָּ֑יְלָה וּלְבִלְתִּ֛י הֱי֥וֹת יֽוֹמָם־וָלַ֖יְלָה בְּעִתָּֽם׃
21 גַּם־בְּרִיתִ֤י תֻפַר֙ אֶת־דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י מִהְיֽוֹת־ל֥וֹ בֵ֖ן מֹלֵ֣ךְ עַל־כִּסְא֑וֹ וְאֶת־הַלְוִיִּ֥ם הַכֹּהֲנִ֖ים מְשָׁרְתָֽי׃
22 אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִסָּפֵר֙ צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְלֹ֥א יִמַּ֖ד ח֣וֹל הַיָּ֑ם כֵּ֣ן אַרְבֶּ֗ה אֶת־זֶ֙רַע֙ דָּוִ֣ד עַבְדִּ֔י וְאֶת־הַלְוִיִּ֖ם מְשָׁרְתֵ֥י אֹתִֽי׃ ס
23 וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
24 הֲל֣וֹא רָאִ֗יתָ מָֽה־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ דִּבְּר֣וּ לֵאמֹ֔ר שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁפָּח֗וֹת אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם וַיִּמְאָסֵ֑ם וְאֶת־עַמִּי֙ יִנְאָצ֔וּן מִֽהְי֥וֹת ע֖וֹד גּ֥וֹי לִפְנֵיהֶֽם׃ ס
25 כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי׃
26 גַּם־זֶ֣רַע יַעֲקוֹב֩ וְדָוִ֨ד עַבְדִּ֜י אֶמְאַ֗ס מִקַּ֤חַת מִזַּרְעוֹ֙ מֹֽשְׁלִ֔ים אֶל־זֶ֥רַע אַבְרָהָ֖ם יִשְׂחָ֣ק וְיַעֲקֹ֑ב ׳כִּֽי־אָשׁוּב׳ ״כִּֽי־אָשִׁ֥יב״ אֶת־שְׁבוּתָ֖ם וְרִחַמְתִּֽים׃ ס
Jeremiah 33:19-26
19 The Lord spoke further to Jeremiah. 20 “I, the Lord, make the following promise: ‘I have made a covenant with the day and with the night that they will always come at their proper times. Only if you people could break that covenant 21 could my covenant with my servant David and my covenant with the Levites ever be broken. So David will by all means always have a descendant to occupy his throne as king and the Levites will by all means always have priests who will minister before me. 22 I will make the children who follow one another in the line of my servant David very numerous. I will also make the Levites who minister before me very numerous. I will make them all as numerous as the stars in the sky and as the sands which are on the seashore.’”
23 The Lord spoke still further to Jeremiah. 24 “You have surely noticed what these people are saying, haven’t you? They are saying, ‘The Lord has rejected the two families of Israel and Judah that he chose.’ So they have little regard that my people will ever again be a nation. 25 But I, the Lord, make the following promise: I have made a covenant governing the coming of day and night. I have established the fixed laws governing heaven and earth. 26 Just as surely as I have done this, so surely will I never reject the descendants of Jacob. Nor will I ever refuse to choose one of my servant David’s descendants to rule over the descendants of Abraham, Isaac, and Jacob. Indeed, I will restore them and show mercy to them.”
-
אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
הצד האנושי שלי צועק “אין אנחנו והם” כולנו עם אחד!
הוא ממשיך וטוען לכולם יש ניצוץ אלוהי. יש לראות הטוב בכולם.
נשמע נהדר. אבל …
הפוליטיקה מיסודו רקוב. האושיות הטובה הוא סה”כ אנושיות.
הצד האלוהי בי צועק “היש רוח אלוהים בם?” או הכל אנושיות ותאוות השלטון.
אז אם ישנו רוח אלוהים בפוליטיקה. אני מתפלל שאלוהים יגלה לי אותו. כי כל מה שעיני רועה זה אנושיות.
כי הרוח אומר:
וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָשְׁב֤וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים׃ (יחזקאל לד,כה)
ואת זה אני לא רואה בפוליטיקה.
-
אז למה לי פוליטיקה עכשיו?
הצד האנושי שלי צועק “אין אנחנו והם” כולנו עם אחד!
הוא ממשיך וטוען לכולם יש ניצוץ אלוהי. יש לראות הטוב בכולם.
נשמע נהדר. אבל …
הפוליטיקה מיסודו רקוב. האושיות הטובה הוא סה”כ אנושיות.
הצד האלוהי בי צועק “היש רוח אלוהים בם?” או הכל אנושיות ותאוות השלטון.
אז אם ישנו רוח אלוהים בפוליטיקה. אני מתפלל שאלוהים יגלה לי אותו. כי כל מה שעיני רועה זה אנושיות.
כי הרוח אומר:
וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָשְׁב֤וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים׃ (יחזקאל לד,כה)
ואת זה אני לא רואה בפוליטיקה.
-
הבחירות לכנסת העשרים ואחת ובמה אני בוחר.
47 רשימות רצים לכנסת. והזכות לבחור מאפשרת רק פתק אחת. איך אני יבחור ולמה? https://bechirot21.bechirot.gov.il/election/Candidates/Pages/default.aspx
כל כך הרבה אפשריות, כל כך הרבה בלבול. איך אפשר להתחיל? האם למחוק במחי יד רשימה כזה או אחר? כגון אילו שאני חש לא יעברו האחוז חסימה או שדעתם הפוליטי נראים לי הזויים? האם ל”למד זכות” על כל אחד ואחד וראות כמה הם נחוצים לפסיפס של העם היושב בציון ובלי … פשוט אי אפשר שהמדינה יתקיים?
אני בוחר באלוהים. לא בימין ולא בשמאל. כשם שאלוהים לא שייך למפלגה זו או אחרת, לכן גם אני לא. שאני בודק מה המטרה של כנסת ישראל וחבריה. אני רואה אנשים שרצים אחרי האיגו שלהם לשלוט בזולת. אני מחפש אילו שרצים ל”דבר אלוהים”, ולא מוצא. שאני בודק האם אני מסוגל לקבל כל אחד להיות חבר בה. אני רואה שלא רק שאינני יכול לקבל כולם, אלא לא יכול לקבל אף אחת מהם. שאני שואל מה תפקידי כאזרח לתהליך יצירת הכנסת. אני מקבל תזרוק/תשלשל/תטיל/תשים הפתק לקלפי ותשתוק זה לא התשובה הנכונה. וגם פתק לבן לא יותר טוב. וזה לא שאינני רוצה להשפיע, אלוהים יודע כמה. אלא שאני לא רוצה להפריע, כי רק אלוהים יכול להצליח.
-
הבחירות לכנסת העשרים ואחת ובמה אני בוחר.
47 רשימות רצים לכנסת. והזכות לבחור מאפשרת רק פתק אחת. איך אני יבחור ולמה? https://bechirot21.bechirot.gov.il/election/Candidates/Pages/default.aspx
כל כך הרבה אפשריות, כל כך הרבה בלבול. איך אפשר להתחיל? האם למחוק במחי יד רשימה כזה או אחר? כגון אילו שאני חש לא יעברו האחוז חסימה או שדעתם הפוליטי נראים לי הזויים? האם ל”למד זכות” על כל אחד ואחד וראות כמה הם נחוצים לפסיפס של העם היושב בציון ובלי … פשוט אי אפשר שהמדינה יתקיים?
אני בוחר באלוהים. לא בימין ולא בשמאל. כשם שאלוהים לא שייך למפלגה זו או אחרת, לכן גם אני לא. שאני בודק מה המטרה של כנסת ישראל וחבריה. אני רואה אנשים שרצים אחרי האיגו שלהם לשלוט בזולת. אני מחפש אילו שרצים ל”דבר אלוהים”, ולא מוצא. שאני בודק האם אני מסוגל לקבל כל אחד להיות חבר בה. אני רואה שלא רק שאינני יכול לקבל כולם, אלא לא יכול לקבל אף אחת מהם. שאני שואל מה תפקידי כאזרח לתהליך יצירת הכנסת. אני מקבל תזרוק/תשלשל/תטיל/תשים הפתק לקלפי ותשתוק זה לא התשובה הנכונה. וגם פתק לבן לא יותר טוב. וזה לא שאינני רוצה להשפיע, אלוהים יודע כמה. אלא שאני לא רוצה להפריע, כי רק אלוהים יכול להצליח.
-
מה הזהות? זה לא הגלות, אלא יהוה אלוהים והתנ"ך שלו
ואת זה אדון פייגלן מפספס.
-
מה הזהות? זה לא הגלות, אלא יהוה אלוהים והתנ"ך שלו
ואת זה אדון פייגלן מפספס.
-
The two sides of the coin
Amazing grace! (how sweet the sound)
That saved a wretch like me!
I once was lost, hut now am found,
Was blind, but now I see.
…
How precious did that grace appear,
The hour I first believed! (John Newton 1779)
That feeling of wretchedness that one feels.
That “how do thoughts like this cross my mind?” thought.
That “what good am I?” or “I’m just a good for nothing” depressed attitude.
Are all the same side of the coin.
The other side is:
God is great.
God is loving and merciful.
God is the one and only to be praised and glorified.
God is the purpose of life and living.
When we relate to one side without it’s other. We are just liars and cheats.
The coin is whole and comes as one.
It can’t be divided.
-
The two sides of the coin
Amazing grace! (how sweet the sound)
That saved a wretch like me!
I once was lost, hut now am found,
Was blind, but now I see.
…
How precious did that grace appear,
The hour I first believed! (John Newton 1779)
That feeling of wretchedness that one feels.
That “how do thoughts like this cross my mind?” thought.
That “what good am I?” or “I’m just a good for nothing” depressed attitude.
Are all the same side of the coin.
The other side is:
God is great.
God is loving and merciful.
God is the one and only to be praised and glorified.
God is the purpose of life and living.
When we relate to one side without it’s other. We are just liars and cheats.
The coin is whole and comes as one.
It can’t be divided.
-
בנוניות כל הדרך לשטן
אע”פ שכבר דברתי על זה בעבר. זה עולה לי שוב הצורך להעמיד דברים במקומם.
יש החושבים, שלמה לי להיות עשר, זה לוקח יותר מדי כוחות כשמתחשק לי להפנות לכיפיים שלי. די לי להיות שמונה.
באולם הקונצרטים די לי להיות בשורה החמישי, מה כל כך שווה להיות בשורה הראשונה?
למה לדחף להיות ראשון ב… יש עוד מקומות. העיקר שלא להיות מהאחרונים.
המציאות של התחברות לאלוהים הרבה יותר בינרי. או כן או לא. האפשריות מצמצמות. אין כמעט, ואין מספיק.
הדימוי שגם על זה כבר דיברתי, של הזחל גולם ופרפר די מדויקת.
הזחל כל עוד שהוא חי ומסתפק בהיותו זחל, לעולם לא יגיע למצב של גולם. ובהתאם לא יולד או ייהפך לעיקרו הפרפר.
עולם שיש בו הלפחות, והיהיה בסדר, ואין מה לעשות.
הוא עולם שלא מוכן לתיקון.
הוא עולם תקוע.
הוא עולם שמקבל ומסכם ומהלל הרע.
הוא העולם של השטן.
התוצאה היא שאין תפילה.
אין מעשה והבינוניות חוגגת.
-
בנוניות כל הדרך לשטן
אע”פ שכבר דברתי על זה בעבר. זה עולה לי שוב הצורך להעמיד דברים במקומם.
יש החושבים, שלמה לי להיות עשר, זה לוקח יותר מדי כוחות כשמתחשק לי להפנות לכיפיים שלי. די לי להיות שמונה.
באולם הקונצרטים די לי להיות בשורה החמישי, מה כל כך שווה להיות בשורה הראשונה?
למה לדחף להיות ראשון ב… יש עוד מקומות. העיקר שלא להיות מהאחרונים.
המציאות של התחברות לאלוהים הרבה יותר בינרי. או כן או לא. האפשריות מצמצמות. אין כמעט, ואין מספיק.
הדימוי שגם על זה כבר דיברתי, של הזחל גולם ופרפר די מדויקת.
הזחל כל עוד שהוא חי ומסתפק בהיותו זחל, לעולם לא יגיע למצב של גולם. ובהתאם לא יולד או ייהפך לעיקרו הפרפר.
עולם שיש בו הלפחות, והיהיה בסדר, ואין מה לעשות.
הוא עולם שלא מוכן לתיקון.
הוא עולם תקוע.
הוא עולם שמקבל ומסכם ומהלל הרע.
הוא העולם של השטן.
התוצאה היא שאין תפילה.
אין מעשה והבינוניות חוגגת.
-
What hurts God?
We’re so busy with our shopping lists, what do I want and what do I dream.
We’re so busy with pains and screams who gives a shit what God damn needs?
I come first my vacation or lust.
I come first my eye for must.
God gives and will give me more.
Will it be pain or my more and more?
I’m a good for nothing self pleaser at best.
But one thing I know is that God knows best.
(when did I start rappin ?????)
-
What hurts God?
We’re so busy with our shopping lists, what do I want and what do I dream.
We’re so busy with pains and screams who gives a shit what God damn needs?
I come first my vacation or lust.
I come first my eye for must.
God gives and will give me more.
Will it be pain or my more and more?
I’m a good for nothing self pleaser at best.
But one thing I know is that God knows best.
(when did I start rappin ?????)
-
The greatest con artists are ourselves
How to we watch ourselves from them? How do we protect ourselves from there lies?
We are trapped with our ability to see clearly blurred but our desires.
If God doesn’t save us from ourselves who will?
-
My body is mine, really ?
It’s my body and I can do what I want to.
If I feel that I want to puncture it I’ll pierce it how I feel fit.
If I feel that I want to illuminate it I’ll tattoo it how I feel fit.
If I feel I had enough of life I’ll commit suicide.
If I feel that this thing growing inside me is unwanted I’ll have it aborted.
If I feel that I want to eat I will do so even if I bust.
If I feel that I don’t want to eat I’ll starve myself.
If I don’t like the way I look I’ll have it changed accordingly.
If I feel that my sex is not what I want I’ll have it changed.
If I feel my religion is wrong I’ll convert.
And the list only has begun.
Is living a right?
Is dying a right?
-
at least לפחות
I seemed to have confused my understanding of בדיעבד I understood it as “at least”, it’s real meaning is “in retrospect”, “post factum” or “after the event” and is the opposite to לכתחילה which means “from the start” or “a priori”.
“At least” לפחות is insufficiently, not entirely, incompletely
It is NOT “at most” or completely.
Our presence on earth in front of God demands nothing less then בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך With all your heart, with all your soul and with all your might.
At least, isn’t good at all. It’s existence allows room for mediocrity בינוניות. It puts a stumbling stone in the path of redemption and under minds the presence of God.
At least allows the caterpillar to accept his state and not enter “Pupa/Chrysalis” the transition stage, to finally arrive at what he was created to be the beautiful butterfly.
יהיה בסדר It will be alright, is close to אין מה לעשות there’s nothing to do. It is the ultimate excuse for not doing things right in the first place.
A good friend of “At least” is “Good enough” which is the ideology representing the mental embodiment of a person who could physically obtain perfection, but, under the circumstances, does not. Therefore, he is good enough.
דברים פרק ל פסוק י
כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פDeuteronomy 30:10
You shall obey the Lord your God and keep his commandments and statutes that are written in this scroll of the law. You must turn to him with your whole mind and being. -
The greatest con artists are ourselves
How to we watch ourselves from them? How do we protect ourselves from there lies?
We are trapped with our ability to see clearly blurred but our desires.
If God doesn’t save us from ourselves who will?
-
My body is mine, really ?
It’s my body and I can do what I want to.
If I feel that I want to puncture it I’ll pierce it how I feel fit.
If I feel that I want to illuminate it I’ll tattoo it how I feel fit.
If I feel I had enough of life I’ll commit suicide.
If I feel that this thing growing inside me is unwanted I’ll have it aborted.
If I feel that I want to eat I will do so even if I bust.
If I feel that I don’t want to eat I’ll starve myself.
If I don’t like the way I look I’ll have it changed accordingly.
If I feel that my sex is not what I want I’ll have it changed.
If I feel my religion is wrong I’ll convert.
And the list only has begun.
Is living a right?
Is dying a right?
-
at least לפחות
I seemed to have confused my understanding of בדיעבד I understood it as “at least”, it’s real meaning is “in retrospect”, “post factum” or “after the event” and is the opposite to לכתחילה which means “from the start” or “a priori”.
“At least” לפחות is insufficiently, not entirely, incompletely
It is NOT “at most” or completely.
Our presence on earth in front of God demands nothing less then בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך With all your heart, with all your soul and with all your might.
At least, isn’t good at all. It’s existence allows room for mediocrity בינוניות. It puts a stumbling stone in the path of redemption and under minds the presence of God.
At least allows the caterpillar to accept his state and not enter “Pupa/Chrysalis” the transition stage, to finally arrive at what he was created to be the beautiful butterfly.
יהיה בסדר It will be alright, is close to אין מה לעשות there’s nothing to do. It is the ultimate excuse for not doing things right in the first place.
A good friend of “At least” is “Good enough” which is the ideology representing the mental embodiment of a person who could physically obtain perfection, but, under the circumstances, does not. Therefore, he is good enough.
דברים פרק ל פסוק י
כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פDeuteronomy 30:10
You shall obey the Lord your God and keep his commandments and statutes that are written in this scroll of the law. You must turn to him with your whole mind and being. -
The candle burns brightest just before it goes out.
My Mother passed away.
Her activities and mobility were in decline for quite a while, gradually leaving her with relatively little, but with the understanding that her end was near and that there was nothing for her to do to change that, except to accept it.
One of my sisters who lives quite a distance away came thinking that mom’s end was near.
But while attending to mom, attempted and succeeded to bring the life and willingness to live back into her, Or so I thought.
She stayed awhile and then left stating, that she would come again very soon. But with here departure things went straight downhill until mom’s passing away.
I don’t know the source of the quote “The candle burns brightest just before it goes out.” But I feel we saw an example of this with my Mom.
Trump is good for Israel and the Jewish people in ways we haven’t seen for a long time. The decline of pro-Israel stands in the Whitehouse has been gradually and continually growing weaker.
Trump seems like the dream come true, but is he not just a rising flame before the end?
America has some serious issues. The polarization is not allowing for free thought to be expressed. The greed which allowed Americas growth is destroying it from the inside.
Whatever comes next will blame Trump and accordingly his Jewish staff and Israel.
The end of free America is near.
One (non existent) nation under God (which is non constitutional) with liberty (but only if it pays well) and justice (if you call it that) to all (only with the right lawyers)
-
The candle burns brightest just before it goes out.
My Mother passed away.
Her activities and mobility were in decline for quite a while, gradually leaving her with relatively little, but with the understanding that her end was near and that there was nothing for her to do to change that, except to accept it.
One of my sisters who lives quite a distance away came thinking that mom’s end was near.
But while attending to mom, attempted and succeeded to bring the life and willingness to live back into her, Or so I thought.
She stayed awhile and then left stating, that she would come again very soon. But with here departure things went straight downhill until mom’s passing away.
I don’t know the source of the quote “The candle burns brightest just before it goes out.” But I feel we saw an example of this with my Mom.
Trump is good for Israel and the Jewish people in ways we haven’t seen for a long time. The decline of pro-Israel stands in the Whitehouse has been gradually and continually growing weaker.
Trump seems like the dream come true, but is he not just a rising flame before the end?
America has some serious issues. The polarization is not allowing for free thought to be expressed. The greed which allowed Americas growth is destroying it from the inside.
Whatever comes next will blame Trump and accordingly his Jewish staff and Israel.
The end of free America is near.
One (non existent) nation under God (which is non constitutional) with liberty (but only if it pays well) and justice (if you call it that) to all (only with the right lawyers)
-
I want to be more frum
At times a person might feel the need to emphasize his connection to God. This is a good thing. The true conviction to God needs to be imbedded inside before that place of external actions. That kneading process makes a wholesome godfearing individual who’s strength and resilients is beneficial for himself, family and society as a whole.
The opposite is true to that person that pushes to external actions. Such a person creates disorder, hurts himself, family and society as their ego grows with self assurance of the shortsighted way they have chosen.
Now I’ve received “You’ve Been Banned From Participating In R/Judaism”
This is after I also wrote:A Jew is a damned jew no matter if he looks and dresses in jewish garb or if he looks and wears what the gentiles around him wear. This lesson has been taught to our nation for many a millenium. The attempt utilize external measures to “help me act like a better person” or in other words “my embarrassment helps me be better” is a band-aid to the fatally wounded or a aspirin to the one with cancer. It helps for a very short while, and at times does more damage then good, especially when one believes it is enough, and there are plenty of examples to show that.
Understandably in a judenrein feeling environment (a place that people feel there are no jews here and that jews shouldn’t be here), one feels a need to show the world that this is not so, that the Jew is here. But for what purpose? Just to show?
—- and
you wrote “The world is full of people who express their true selves through their dress and appearance, why can’t I?”Because my dear friend, that the God loving and fearing Jew inside you is a hell a lot more then the superficial world of others.
—- and the one that probably was the final straw
He has told you, O man, what is good, and what the Lord really wants from you: He wants you to promote justice, to be faithful, and to walk humbly with your God. (Micah 6:8)
—- which I responded to
Judaism is the way God shows his nation of Israel how to follow his way and be a light and leader to the other nations of the world. Judaism is the continuation of that connection to God as brought forward by the Prophets in the Tananch. In no way ANYTHING I have said differ from the above, and I demand the removal of this ban.from /r/Judaism
I would like to apologize for the ban and lack of communication. I misread your comment (I thought you were saying Jews are damned), and didn’t bother checking in again.We are lifting the ban.
-
I want to be more frum
At times a person might feel the need to emphasize his connection to God. This is a good thing. The true conviction to God needs to be imbedded inside before that place of external actions. That kneading process makes a wholesome godfearing individual who’s strength and resilients is beneficial for himself, family and society as a whole.
The opposite is true to that person that pushes to external actions. Such a person creates disorder, hurts himself, family and society as their ego grows with self assurance of the shortsighted way they have chosen.
Now I’ve received “You’ve Been Banned From Participating In R/Judaism”
This is after I also wrote:A Jew is a damned jew no matter if he looks and dresses in jewish garb or if he looks and wears what the gentiles around him wear. This lesson has been taught to our nation for many a millenium. The attempt utilize external measures to “help me act like a better person” or in other words “my embarrassment helps me be better” is a band-aid to the fatally wounded or a aspirin to the one with cancer. It helps for a very short while, and at times does more damage then good, especially when one believes it is enough, and there are plenty of examples to show that.
Understandably in a judenrein feeling environment (a place that people feel there are no jews here and that jews shouldn’t be here), one feels a need to show the world that this is not so, that the Jew is here. But for what purpose? Just to show?
—- and
you wrote “The world is full of people who express their true selves through their dress and appearance, why can’t I?”Because my dear friend, that the God loving and fearing Jew inside you is a hell a lot more then the superficial world of others.
—- and the one that probably was the final straw
He has told you, O man, what is good, and what the Lord really wants from you: He wants you to promote justice, to be faithful, and to walk humbly with your God. (Micah 6:8)
—- which I responded to
Judaism is the way God shows his nation of Israel how to follow his way and be a light and leader to the other nations of the world. Judaism is the continuation of that connection to God as brought forward by the Prophets in the Tananch. In no way ANYTHING I have said differ from the above, and I demand the removal of this ban.from /r/Judaism
I would like to apologize for the ban and lack of communication. I misread your comment (I thought you were saying Jews are damned), and didn’t bother checking in again.We are lifting the ban.
-
How Your Brain Tricks You Into Believing Fake News
http://time.com/5362183/the-real-fake-news-crisis/
Go trust “Time” to tell you how your brain works. Our brain and our feelings are manipulated by everything and anything. Only that soul which God implanted in each and every one of us to be our compass to God’s truth can be trusted.
-
How Your Brain Tricks You Into Believing Fake News
http://time.com/5362183/the-real-fake-news-crisis/
Go trust “Time” to tell you how your brain works. Our brain and our feelings are manipulated by everything and anything. Only that soul which God implanted in each and every one of us to be our compass to God’s truth can be trusted.
-
are morals changing?
http://goodhabs.blogspot.com/2018/08/future-generation-will-find-us-morally.html
Those who believe morals change, whether by time or culture or society. Do not believe in a single omnipresent God. They “play” that morals of today will differ from tomorrow and yesterdays morals are not of today’s. They claim no Judge nor Judgment nor Judgment day as they imagine the game they play. God knows better, his morality has never changed. His judgment is one and true and timeless.
the original posted on http://goodhabs.blogspot.com (from google cache) By: Mary August 10, 2018 has disappeared, but even while I disagree with it, I still feel it is worthy to learn from.
Future Generation Will Find Us Morally Loathsome?
Ethical norms change. Although reading Confucius doesn’t feel like encountering some wholly bizarre, alien moral system, some ethical ideas do differ dramatically over time and between cultures. Genocide and civilian-slaughtering aggressive warfare are now widely considered to be among the evilest things people can do, yet they appear to be celebrated in the Bible (especially Deuteronomy and Joshua) and we still name children after Alexander “the Great”. Many seemingly careful thinkers, including notoriously Aristotle and Locke, wrote justifications of slavery. Much of the world has only recently opened its eyes to the historically common oppression of women, homosexuals, low-status workers, people with disabilities, and ethnic minorities.
We probably haven’t reached the end of moral change. In a few centuries, people might look back on our current norms with the same mix of appreciation and condemnation that we now look back on ethical norms common in Warring States China and Early Modern Europe.
Indeed, future generations might find our generation to be especially vividly loathsome, since we are the first generation creating an extensive video record of our day-to-day activities.
It’s one thing to know, in the abstract, that Rousseau fathered five children with a lover he regarded as too dull-witted to be worth attempting to formally educate, and that he demanded against her protests that their children be sent to (possibly very high mortality) orphanages [see esp. Confessions, Book VII]. It would be quite another if we had baby pictures and video of Rousseau’s interactions with Thérèse. It’s one thing to know, in the abstract, that Aristotle had a wife and a life of privilege. It would be quite another to watch video of him proudly enacting sexist and classist values we now find vile. Future generations that detest our sexual practices, or our consumerism, or our casual destruction of the environment, or our neglect of the sick and elderly, might be especially horrified to view these practices in vivid detail.
By “we” and “our” practices and values, I mean the typical practices and values of highly educated readers from early 21st-century democracies — the notional readership of this blog. Maybe climate change proves to be catastrophic: Crops fail, low-lying cities are flooded, a billion desperate people are displaced or malnourished and tossed into war. Looking back on video of a philosopher of our era proudly stepping out of his shiny, privately-owned minivan, across his beautiful irrigated lawn in the summer heat, into his large chilly air-conditioned house, maybe wearing a leather hat, maybe sharing McDonald’s ice-cream cones with his kids — looking back, that is, on what I (of course this is me) think of as a lovely family moment — might this seem to some future Bangladeshi philosopher as vividly disgusting as I suspect I would find Aristotle’s treatment of Greek slaves?
#If we are currently at the moral pinnacle, any change in future values will be a change for the worse. Future generations might condemn our mixing of the races, for example. They might be disgusted to see pictures of interracial couples walking together in public and raising their mixed-race children. Or they might condemn us for clothing customs that they come to view as obscene. However, I feel comfortable saying that they’d be wrong to condemn us, if those were the reasons why.
But it seems unlikely that we are at the pinnacle; and thus it seems likely that future generations might have some excellent moral reason to condemn us. More likely than our being at the moral pinnacle, it seems to me, is that either (a.) there has been a slow trajectory toward better values over the centuries (as argued by Steven Pinker) and that the trajectory will continue, or alternatively that (b.) shifts in value are more or less a random walk up, down, and sideways, in which case it would be unlikely chance if we happened to be at the peak right now. I am assuming here the same kind of non-relativism that most people assume in condemning Nazism and in thinking that it constitutes genuine moral progress to recognize the equal moral status of women and men.
(To someone who endorses most of the widely-shared values of their group it is almost just analytically the case that they will see their group’s values as the peak. Suppose you endorse the mainstream values in your group — values A, B, C, D, E, and F. Elsewhere, the mainstream values might instead be A, not-B, D, E, F and G, or A, C, not-D, not-E, H and I. Of course it will seem to you that you’re the group that got it right — exactly A, B, C, D, E, and F! It will seem to you that changes from past values have been good, and the likely future rejection of your values will be mistaken. This is basically the old man’s “kids these days!” complaint, writ large.)
I worry then, that we might be in a situation similar to Aristotle’s: horribly wrong (most of us) on some really important moral issues, though it doesn’t feel like we’re wrong, and although we think we are applying our excellent minds excellently to the matter, with wisdom and good sense. I worry that we, or I, might be using philosophy to justify the 21st-century college-educated North American’s moral equivalent of keeping slaves, oppressing women, and launching genocidal war.Is there some way of gaining insight into this possibility? Some way to get a temperature reading, so to speak, on our unrecognized evil?
Here’s one thing I don’t think will work: Rely on the ethical reasoning of the highest status philosophers in our society. If you’ve read any of my work on Kant’s applied ethics, German philosophers’ failure to reject Nazism, and the morality of ethics professors, you’ll know why I say this.
#
I’d suggest, or at least I’d hope, that if future generations rightly condemn us, it won’t be for something we’d find incomprehensible. It won’t be because we sometimes chose blue shirts over red ones or because we like to smile at children. It will be for things that we already have an inkling might be wrong, and which some people do already condemn as wrong. As Michele Moody-Adams emphasizes in her discussion of slavery and cultural relativism (Moody-Adams 1997, ch. 2), in every slave culture there were always some voices condemning the injustice of slavery — among them, typically, the slaves themselves — and it required a kind of affected ignorance to disregard those voices. As a clue to our own evil, we might look to minority moral opinions in our own culture.
I tend to disagree with those minority opinions. I tend to think that the behavior of my social group is more or less fine, or at least forgivably mediocre. If someone advances a minority ethical view I disagree with, I’m philosopher enough to concoct some superficially plausible defenses. What I worry is that a properly situated observer might recognize those defenses to be no better than Hans Heyse’s defense of Nazism or Kant’s critique of masturbation.
Moody-Adams suggests that we can begin to transcend our cultural and historical moral boundaries though moral reflection and moral imagination. In the epilogue of her 1997 book, she finds hope in the kind of moral reflection that involves self-scrutiny, vivid imagination, a wide-ranging contact with other disciplines and traditions, a recognition of minority voices, and serious engagement with the concrete details of everyday moral inquiry. -
are morals changing?
http://goodhabs.blogspot.com/2018/08/future-generation-will-find-us-morally.html
Those who believe morals change, whether by time or culture or society. Do not believe in a single omnipresent God. They “play” that morals of today will differ from tomorrow and yesterdays morals are not of today’s. They claim no Judge nor Judgment nor Judgment day as they imagine the game they play. God knows better, his morality has never changed. His judgment is one and true and timeless.
the original posted on http://goodhabs.blogspot.com (from google cache) By: Mary August 10, 2018 has disappeared, but even while I disagree with it, I still feel it is worthy to learn from.
Future Generation Will Find Us Morally Loathsome?
Ethical norms change. Although reading Confucius doesn’t feel like encountering some wholly bizarre, alien moral system, some ethical ideas do differ dramatically over time and between cultures. Genocide and civilian-slaughtering aggressive warfare are now widely considered to be among the evilest things people can do, yet they appear to be celebrated in the Bible (especially Deuteronomy and Joshua) and we still name children after Alexander “the Great”. Many seemingly careful thinkers, including notoriously Aristotle and Locke, wrote justifications of slavery. Much of the world has only recently opened its eyes to the historically common oppression of women, homosexuals, low-status workers, people with disabilities, and ethnic minorities.
We probably haven’t reached the end of moral change. In a few centuries, people might look back on our current norms with the same mix of appreciation and condemnation that we now look back on ethical norms common in Warring States China and Early Modern Europe.
Indeed, future generations might find our generation to be especially vividly loathsome, since we are the first generation creating an extensive video record of our day-to-day activities.
It’s one thing to know, in the abstract, that Rousseau fathered five children with a lover he regarded as too dull-witted to be worth attempting to formally educate, and that he demanded against her protests that their children be sent to (possibly very high mortality) orphanages [see esp. Confessions, Book VII]. It would be quite another if we had baby pictures and video of Rousseau’s interactions with Thérèse. It’s one thing to know, in the abstract, that Aristotle had a wife and a life of privilege. It would be quite another to watch video of him proudly enacting sexist and classist values we now find vile. Future generations that detest our sexual practices, or our consumerism, or our casual destruction of the environment, or our neglect of the sick and elderly, might be especially horrified to view these practices in vivid detail.
By “we” and “our” practices and values, I mean the typical practices and values of highly educated readers from early 21st-century democracies — the notional readership of this blog. Maybe climate change proves to be catastrophic: Crops fail, low-lying cities are flooded, a billion desperate people are displaced or malnourished and tossed into war. Looking back on video of a philosopher of our era proudly stepping out of his shiny, privately-owned minivan, across his beautiful irrigated lawn in the summer heat, into his large chilly air-conditioned house, maybe wearing a leather hat, maybe sharing McDonald’s ice-cream cones with his kids — looking back, that is, on what I (of course this is me) think of as a lovely family moment — might this seem to some future Bangladeshi philosopher as vividly disgusting as I suspect I would find Aristotle’s treatment of Greek slaves?
#If we are currently at the moral pinnacle, any change in future values will be a change for the worse. Future generations might condemn our mixing of the races, for example. They might be disgusted to see pictures of interracial couples walking together in public and raising their mixed-race children. Or they might condemn us for clothing customs that they come to view as obscene. However, I feel comfortable saying that they’d be wrong to condemn us, if those were the reasons why.
But it seems unlikely that we are at the pinnacle; and thus it seems likely that future generations might have some excellent moral reason to condemn us. More likely than our being at the moral pinnacle, it seems to me, is that either (a.) there has been a slow trajectory toward better values over the centuries (as argued by Steven Pinker) and that the trajectory will continue, or alternatively that (b.) shifts in value are more or less a random walk up, down, and sideways, in which case it would be unlikely chance if we happened to be at the peak right now. I am assuming here the same kind of non-relativism that most people assume in condemning Nazism and in thinking that it constitutes genuine moral progress to recognize the equal moral status of women and men.
(To someone who endorses most of the widely-shared values of their group it is almost just analytically the case that they will see their group’s values as the peak. Suppose you endorse the mainstream values in your group — values A, B, C, D, E, and F. Elsewhere, the mainstream values might instead be A, not-B, D, E, F and G, or A, C, not-D, not-E, H and I. Of course it will seem to you that you’re the group that got it right — exactly A, B, C, D, E, and F! It will seem to you that changes from past values have been good, and the likely future rejection of your values will be mistaken. This is basically the old man’s “kids these days!” complaint, writ large.)
I worry then, that we might be in a situation similar to Aristotle’s: horribly wrong (most of us) on some really important moral issues, though it doesn’t feel like we’re wrong, and although we think we are applying our excellent minds excellently to the matter, with wisdom and good sense. I worry that we, or I, might be using philosophy to justify the 21st-century college-educated North American’s moral equivalent of keeping slaves, oppressing women, and launching genocidal war.Is there some way of gaining insight into this possibility? Some way to get a temperature reading, so to speak, on our unrecognized evil?
Here’s one thing I don’t think will work: Rely on the ethical reasoning of the highest status philosophers in our society. If you’ve read any of my work on Kant’s applied ethics, German philosophers’ failure to reject Nazism, and the morality of ethics professors, you’ll know why I say this.
#
I’d suggest, or at least I’d hope, that if future generations rightly condemn us, it won’t be for something we’d find incomprehensible. It won’t be because we sometimes chose blue shirts over red ones or because we like to smile at children. It will be for things that we already have an inkling might be wrong, and which some people do already condemn as wrong. As Michele Moody-Adams emphasizes in her discussion of slavery and cultural relativism (Moody-Adams 1997, ch. 2), in every slave culture there were always some voices condemning the injustice of slavery — among them, typically, the slaves themselves — and it required a kind of affected ignorance to disregard those voices. As a clue to our own evil, we might look to minority moral opinions in our own culture.
I tend to disagree with those minority opinions. I tend to think that the behavior of my social group is more or less fine, or at least forgivably mediocre. If someone advances a minority ethical view I disagree with, I’m philosopher enough to concoct some superficially plausible defenses. What I worry is that a properly situated observer might recognize those defenses to be no better than Hans Heyse’s defense of Nazism or Kant’s critique of masturbation.
Moody-Adams suggests that we can begin to transcend our cultural and historical moral boundaries though moral reflection and moral imagination. In the epilogue of her 1997 book, she finds hope in the kind of moral reflection that involves self-scrutiny, vivid imagination, a wide-ranging contact with other disciplines and traditions, a recognition of minority voices, and serious engagement with the concrete details of everyday moral inquiry. -
concerned is not worried
אכפתיות זה לא דאגה
Characteristics of Concern.
- Focused on others.
- Motivates us to serve.
- Promotes constructive action.
- Welcomed by others (most of the time).
- Driven by love.
- Goal is to help.
- Strengthens relationships.
- Tempered with faith.
Characteristics of Worry
- Self-centered.
- Puts up barriers that keep us from serving.
- Often paralyzes us.
- Not welcomed by others.
- Driven by fear.
- Doesn’t have a goal.
- Tends to weaken relationships.
- Overwhelms faith with doubt.
-
concerned is not worried
אכפתיות זה לא דאגה
Characteristics of Concern.
- Focused on others.
- Motivates us to serve.
- Promotes constructive action.
- Welcomed by others (most of the time).
- Driven by love.
- Goal is to help.
- Strengthens relationships.
- Tempered with faith.
Characteristics of Worry
- Self-centered.
- Puts up barriers that keep us from serving.
- Often paralyzes us.
- Not welcomed by others.
- Driven by fear.
- Doesn’t have a goal.
- Tends to weaken relationships.
- Overwhelms faith with doubt.
-
מונחים ומושגים
“סבלנות” - היא מתנת אלוהים. גם ניסיונות לרכוש אותו או לגנוב אותו, אינו מואיל. להתפלל עבורו שווה. ולסיכומו של דבר הוא לא שלנו, אלא של אלוהים והוא מביא אותו לחפץ ליבו, מתי שנראה לו.
“פלורליזם” - הוא ה”איזם” של הריבוי, בפרט הריבוי אמת. האמונה המונותאיסטית מקבלת שיש אלוהים אחד ואמת אחד, אלם מכירה תכונות נפש שונות וריבוי דרכים להגיע לאמת האלוהי “אילו ואילו דברי אלוהים חיים”.
“שוחר שלום” - הרוצה בתיקון העולם וגאולתו. שלום הוא משימות אלוהים והמבצע פעולה ללא אגו זה ש”ונתתי לו את בריתי שלום”.
“דמוקרטיה” - שיטת שלטון גרוע, שבינתיים קשה למצא אחת יותר טובה ממינה, עד ויצא חטר מגזע ישי… ונחה עליו רוח ה’, רוח חכמה ובינה… ושפט בצדק דלים… והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע… וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ…. והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים - אליו גוים ידרשו, והיתה מנחתו כבוד.
“רב תרבותיות” - שבטיות וגלות. השבטי ישראל שונים בתכונתם, אבל כשהם ביחד, העולם לא יכול לעמוד מולם. הגלות בא לא רק כעונש אלא לרפואה, כשיחדו שוב לעם ישראל אחד, אל אף שוני הגלות, העולם לא יוכל לעמוד מולם.
“זכויות אדם” - לכל אדם יש זכות לתת למען גאולת עצמו, עמו והעולם. הקרבה פתוחה לכולם, ואלוהים יבחן לבבות איזה הקרבה אמתי ויקבל אותו או שקרי וידחה אותו.
“חוק לא תחוקתי” - חוקי אנוש משתדלים להיות ישרים, אבל ישרים הם רק דברי האל, ואם החוק מישר לרצון אלוהים אז החוק ישר אחרת הוא לא חוקתי.
-
מונחים ומושגים
“סבלנות” - היא מתנת אלוהים. גם ניסיונות לרכוש אותו או לגנוב אותו, אינו מואיל. להתפלל עבורו שווה. ולסיכומו של דבר הוא לא שלנו, אלא של אלוהים והוא מביא אותו לחפץ ליבו, מתי שנראה לו.
“פלורליזם” - הוא ה”איזם” של הריבוי, בפרט הריבוי אמת. האמונה המונותאיסטית מקבלת שיש אלוהים אחד ואמת אחד, אלם מכירה תכונות נפש שונות וריבוי דרכים להגיע לאמת האלוהי “אילו ואילו דברי אלוהים חיים”.
“שוחר שלום” - הרוצה בתיקון העולם וגאולתו. שלום הוא משימות אלוהים והמבצע פעולה ללא אגו זה ש”ונתתי לו את בריתי שלום”.
“דמוקרטיה” - שיטת שלטון גרוע, שבינתיים קשה למצא אחת יותר טובה ממינה, עד ויצא חטר מגזע ישי… ונחה עליו רוח ה’, רוח חכמה ובינה… ושפט בצדק דלים… והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע… וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ…. והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים - אליו גוים ידרשו, והיתה מנחתו כבוד.
“רב תרבותיות” - שבטיות וגלות. השבטי ישראל שונים בתכונתם, אבל כשהם ביחד, העולם לא יכול לעמוד מולם. הגלות בא לא רק כעונש אלא לרפואה, כשיחדו שוב לעם ישראל אחד, אל אף שוני הגלות, העולם לא יוכל לעמוד מולם.
“זכויות אדם” - לכל אדם יש זכות לתת למען גאולת עצמו, עמו והעולם. הקרבה פתוחה לכולם, ואלוהים יבחן לבבות איזה הקרבה אמתי ויקבל אותו או שקרי וידחה אותו.
“חוק לא תחוקתי” - חוקי אנוש משתדלים להיות ישרים, אבל ישרים הם רק דברי האל, ואם החוק מישר לרצון אלוהים אז החוק ישר אחרת הוא לא חוקתי.
-
Lettris Tanach Bible תנ"ך מהדורת לטריס
-
Lettris Tanach Bible תנ"ך מהדורת לטריס
-
to understand is not to lie
http://www.bbc.com/news/world-middle-east-39002001
Israel and the Palestinians: What are alternatives to a two-state solution?
By Colin Shindler
Emeritus professor, SOAS
Starts off stating
“Origin of partition
To understand where the concept of sharing or dividing this piece of land comes from, it is important to look at its recent past.
Arab nationalism and Jewish nationalism arose during the same period of history with claims to the same territory. This rationale was the underlying basis for an equitable solution, based on partition and a two-state solution.”
Some questions:
1. Same time?
2. Arab = the Arabs living in Israel (“Palestine nationalism”)?
Some answers:
1. Modern Jewish nationalism is a direct non stopping continuation of the quest to return which existed since the being of the diaspora, and grew intense from the 1600’s
a. https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_nationalism#History
b. https://en.wikipedia.org/wiki/Zionism#History
2. Unlike the Arab nationalism which started towards the end of the Ottoman empire (late 1800’s), the Palestinian nationalism only started as an independent nationalism in 1964 with the emergence of the PLO https://en.wikipedia.org/wiki/Palestinian_nationalism#History
-
to understand is not to lie
http://www.bbc.com/news/world-middle-east-39002001
Israel and the Palestinians: What are alternatives to a two-state solution?
By Colin Shindler
Emeritus professor, SOAS
Starts off stating
“Origin of partition
To understand where the concept of sharing or dividing this piece of land comes from, it is important to look at its recent past.
Arab nationalism and Jewish nationalism arose during the same period of history with claims to the same territory. This rationale was the underlying basis for an equitable solution, based on partition and a two-state solution.”
Some questions:
1. Same time?
2. Arab = the Arabs living in Israel (“Palestine nationalism”)?
Some answers:
1. Modern Jewish nationalism is a direct non stopping continuation of the quest to return which existed since the being of the diaspora, and grew intense from the 1600’s
a. https://en.wikipedia.org/wiki/Arab_nationalism#History
b. https://en.wikipedia.org/wiki/Zionism#History
2. Unlike the Arab nationalism which started towards the end of the Ottoman empire (late 1800’s), the Palestinian nationalism only started as an independent nationalism in 1964 with the emergence of the PLO https://en.wikipedia.org/wiki/Palestinian_nationalism#History
-
There is a chance for the Turks, God is revealing Himself
The young Turks rejecting Islam
http://www.bbc.com/news/world-europe-43981745
One has to leave the wrong before they can arrive to the right.
-
There is a chance for the Turks, God is revealing Himself
The young Turks rejecting Islam
http://www.bbc.com/news/world-europe-43981745
One has to leave the wrong before they can arrive to the right.
-
מדורות ל"ג בעומר
עיון בהסטוריה של חגיגיות ל”ג בעומר לא יוביל המלומד למציאות העכשוי.
כי ההתפתחות של דברים יש התהליכים משלהם.
מתי אפשר לשבת עם הבנות ולשיר שירי הפלמ”ח, אצ”ל, לח”י, רחל ושירי ארץ ישראל המתחדשת?
ליל יום העצמאות נכבשה ע”י מצעד הדגלים ושידורו בטלוויזיה הופעות זמרים והפתישים.
ככה הוקדשה ליל המדורות ע”י תנועות הנוער הציונים.
והקשר לדת, קבלה ובר כוכבא אפס.
-
מדורות ל"ג בעומר
עיון בהסטוריה של חגיגיות ל”ג בעומר לא יוביל המלומד למציאות העכשוי.
כי ההתפתחות של דברים יש התהליכים משלהם.
מתי אפשר לשבת עם הבנות ולשיר שירי הפלמ”ח, אצ”ל, לח”י, רחל ושירי ארץ ישראל המתחדשת?
ליל יום העצמאות נכבשה ע”י מצעד הדגלים ושידורו בטלוויזיה הופעות זמרים והפתישים.
ככה הוקדשה ליל המדורות ע”י תנועות הנוער הציונים.
והקשר לדת, קבלה ובר כוכבא אפס.
-
danger awakens
I woke up in the middle of the night with a dream and which myself and others were in a situation of danger and all the classic ways of responding to it would only intensify the danger and not help us, and I saw in the dream that the only thing I could do was to do something different, something which was not your automatic response to such a situation. We actually did that and the danger dispersed.
-
danger awakens
I woke up in the middle of the night with a dream and which myself and others were in a situation of danger and all the classic ways of responding to it would only intensify the danger and not help us, and I saw in the dream that the only thing I could do was to do something different, something which was not your automatic response to such a situation. We actually did that and the danger dispersed.
-
עושים ספר סופר סיפור
יש לי חלום ישן של “חוג” שעושה ספר משהו מעוד אישי. שיהיה רב תחומית 1. כתיבת יוצרת
2. קליגרפיה
3. עיצוב
4. יצירת נייר
5. כריכת ספרים
6. יצירת דיו שחור
7. יצירת צבע
8. יצירת קולמוס
9. ציור
10. יצירת מחול
וכל מה ששכחתי כך שהמשתתף יצא עם עבודה לגמרי שלו
-
עושים ספר סופר סיפור
יש לי חלום ישן של “חוג” שעושה ספר משהו מעוד אישי. שיהיה רב תחומית 1. כתיבת יוצרת
2. קליגרפיה
3. עיצוב
4. יצירת נייר
5. כריכת ספרים
6. יצירת דיו שחור
7. יצירת צבע
8. יצירת קולמוס
9. ציור
10. יצירת מחול
וכל מה ששכחתי כך שהמשתתף יצא עם עבודה לגמרי שלו
-
the land of the SHITHOLE is becoming Paradise
Listening to mcchaztv’s clip I have been inspired. https://www.facebook.com/mcchaztv/videos/1531294143619430/
Palestine was a shithole according to Samuel Clemens (aka Mark Twain) in 1869 as he wrote in ‘Innocents Abroad’ on his visit to the Holy Land. The Jews were in the diaspora and therefore so too was their homeland. But that was then. The Redemption call was in the process of its awakening. BUT NOT FOR ONLY THEM (the Jews).
The Redemption is a need for the WHOLE WORLD. The Jews had their issues with hearing the call, as some still do.
The cost of not returning to their homeland and redeeming it was devastating. BUT NOT FOR ONLY THEM.
All nations of the world have the responsibility to their natural homelands. All nations of the world have the responsibility not to take from others what is naturally theirs. BUT NOT FOR ONLY THEM.
The world is calling to be redeemed. The world is becoming one big SHITHOLE as we take what is not ours and do not understand the personal responsibility of a people and it’s land. The cost of not returning to their homeland and redeeming it was great. ASK THE JEWS.
Redemption is for the world. Redemption for Israel is a taste of it.
Pray for Israel to truly become a paradise. Use it, learn it, as a live example. Make that place where God placed your ancestors a paradise also.
Help and be part of returning paradise to this world
-
the land of the SHITHOLE is becoming Paradise
Listening to mcchaztv’s clip I have been inspired. https://www.facebook.com/mcchaztv/videos/1531294143619430/
Palestine was a shithole according to Samuel Clemens (aka Mark Twain) in 1869 as he wrote in ‘Innocents Abroad’ on his visit to the Holy Land. The Jews were in the diaspora and therefore so too was their homeland. But that was then. The Redemption call was in the process of its awakening. BUT NOT FOR ONLY THEM (the Jews).
The Redemption is a need for the WHOLE WORLD. The Jews had their issues with hearing the call, as some still do.
The cost of not returning to their homeland and redeeming it was devastating. BUT NOT FOR ONLY THEM.
All nations of the world have the responsibility to their natural homelands. All nations of the world have the responsibility not to take from others what is naturally theirs. BUT NOT FOR ONLY THEM.
The world is calling to be redeemed. The world is becoming one big SHITHOLE as we take what is not ours and do not understand the personal responsibility of a people and it’s land. The cost of not returning to their homeland and redeeming it was great. ASK THE JEWS.
Redemption is for the world. Redemption for Israel is a taste of it.
Pray for Israel to truly become a paradise. Use it, learn it, as a live example. Make that place where God placed your ancestors a paradise also.
Help and be part of returning paradise to this world
-
Growing up
Child - one who does not have the ability to take care of themselves. Adolescent - one who does have the ability to take care of themselves. Adult - one who does have the ability to take care of themselves and others.
-
Growing up
Child - one who does not have the ability to take care of themselves. Adolescent - one who does have the ability to take care of themselves. Adult - one who does have the ability to take care of themselves and others.
-
"God won’t give you more than you can handle"
http://natepyle.com/confronting-the-lie-god-wont-give-you-more-than-you-can-handle/
God what do you have to say? Do you give us more then we can handle ?
He tore Israel away from David’s dynasty, and Jeroboam son of Nebat became their king.
Jeroboam drove Israel away from the Lord and encouraged them to commit a serious sin.
(2 Kings 17:21)
So you can’t handle the fact that you sin, you get punished. you don’t learn from your punishment and not only sin more but push others to sin. But God’s to blame ????!!!!
These are the names of the sons of Israel who went to Egypt—Jacob and his sons:
Reuben, the firstborn of Jacob. . . . All the direct descendants of Jacob who went to Egypt with him were sixty-six in number. (This number does not include the wives of Jacob’s sons.) Counting the two sons of Joseph who were born to him in Egypt, all the people of the household of Jacob who were in Egypt numbered seventy.
(Genesis 46:8-27)
God loves you and goes with you wherever you go (even to Egypt). He is their always to free you when you are ready.
-
"God won’t give you more than you can handle"
http://natepyle.com/confronting-the-lie-god-wont-give-you-more-than-you-can-handle/
God what do you have to say? Do you give us more then we can handle ?
He tore Israel away from David’s dynasty, and Jeroboam son of Nebat became their king.
Jeroboam drove Israel away from the Lord and encouraged them to commit a serious sin.
(2 Kings 17:21)
So you can’t handle the fact that you sin, you get punished. you don’t learn from your punishment and not only sin more but push others to sin. But God’s to blame ????!!!!
These are the names of the sons of Israel who went to Egypt—Jacob and his sons:
Reuben, the firstborn of Jacob. . . . All the direct descendants of Jacob who went to Egypt with him were sixty-six in number. (This number does not include the wives of Jacob’s sons.) Counting the two sons of Joseph who were born to him in Egypt, all the people of the household of Jacob who were in Egypt numbered seventy.
(Genesis 46:8-27)
God loves you and goes with you wherever you go (even to Egypt). He is their always to free you when you are ready.
-
אני מסורתי
הרבה פעמים אני שומע ה”אני מסורתי”. ועוד יותר עם תוספות של “אני לא דתי אבל מכבד הדת” או “הסבא שלי היה רב” או “בלי היהדות לא היינו נשמרים באלפיים שנות גלות” וכו’
הזיקה למסורת מובן. ללא המוכרת לנו אנחנו חשים אבודים. הטעמים, ניגונים וריחות מהנעורים של חג ושבתות בית כנסת או/ו הווי תנועת נוער, יש בה חלק הארי בפיסול הדימוי אישית של עצמינו בניית תפיסתינו במרחב הציבורי בחיים.
אני מתחבר בקלות רב לשירי הפלמ”ח בגלל היותי חבר בתנועת בני עקיבא. במוזיקה שנות ה 60-70 בלועזי ובעברי בעקבות רדיו ותקליטים שהיו בגשתי כנער. ניגוני תפילות החגים מעלים לי זיכרונות יפים עם הורי, משפחתי סבא וסבתא. והאוכל … גם לה מקום מתוק בחיך.
לפתוח הרדיו למוסיקה ים תיכוני עכשיויי או לרגאיי עושה לי רע. פתיחת שולחן בטעמי הזולת הוא “אוקי” ותו-לו. לשמוע סילסולי הסליחות הצפון אפריקאי איננו מחבר אותי לכלום.
כי אני מסורתי במסורת של עצמי ולא במסורות של הזולת.
הגפילטע פיש עם חריין של סבתי (לייתר דיוק העוגיות שיבלת שועל) הם הזיכרונות שלי.
זיכרונות ומסורות הם אישיים והם מושכים האדם לעברו לתאי גלותו. ואינם עושים דבר ולא חצי דבר לקרב האדם לעתידו, יעודו וחיבורו לעם ישראל במובן הרחב ביותר כפי שהעם היה לפי יצאתו לגלויות. נכון שגם בתנך היה פיצל לשבטים או לממלכת יהודה וישראל. אבל שהיו מוכנים לאחד לפני אלוהים הם היו עם ישראל אחד.
ואז אפשר להשאיר הפולקלור יהודי במקומו הנכונה. כי מסורת זה לא חיים, זה סך איזה תבלין של הרגלים.
-
אני מסורתי
הרבה פעמים אני שומע ה”אני מסורתי”. ועוד יותר עם תוספות של “אני לא דתי אבל מכבד הדת” או “הסבא שלי היה רב” או “בלי היהדות לא היינו נשמרים באלפיים שנות גלות” וכו’
הזיקה למסורת מובן. ללא המוכרת לנו אנחנו חשים אבודים. הטעמים, ניגונים וריחות מהנעורים של חג ושבתות בית כנסת או/ו הווי תנועת נוער, יש בה חלק הארי בפיסול הדימוי אישית של עצמינו בניית תפיסתינו במרחב הציבורי בחיים.
אני מתחבר בקלות רב לשירי הפלמ”ח בגלל היותי חבר בתנועת בני עקיבא. במוזיקה שנות ה 60-70 בלועזי ובעברי בעקבות רדיו ותקליטים שהיו בגשתי כנער. ניגוני תפילות החגים מעלים לי זיכרונות יפים עם הורי, משפחתי סבא וסבתא. והאוכל … גם לה מקום מתוק בחיך.
לפתוח הרדיו למוסיקה ים תיכוני עכשיויי או לרגאיי עושה לי רע. פתיחת שולחן בטעמי הזולת הוא “אוקי” ותו-לו. לשמוע סילסולי הסליחות הצפון אפריקאי איננו מחבר אותי לכלום.
כי אני מסורתי במסורת של עצמי ולא במסורות של הזולת.
הגפילטע פיש עם חריין של סבתי (לייתר דיוק העוגיות שיבלת שועל) הם הזיכרונות שלי.
זיכרונות ומסורות הם אישיים והם מושכים האדם לעברו לתאי גלותו. ואינם עושים דבר ולא חצי דבר לקרב האדם לעתידו, יעודו וחיבורו לעם ישראל במובן הרחב ביותר כפי שהעם היה לפי יצאתו לגלויות. נכון שגם בתנך היה פיצל לשבטים או לממלכת יהודה וישראל. אבל שהיו מוכנים לאחד לפני אלוהים הם היו עם ישראל אחד.
ואז אפשר להשאיר הפולקלור יהודי במקומו הנכונה. כי מסורת זה לא חיים, זה סך איזה תבלין של הרגלים.
-
Comprehensive
וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ דברים ד,ח http://geulah.org.il/Tanach/Tanach.xml?Deut4:8-8
-
Comprehensive
וּמִי֙ גּ֣וֹי גָּד֔וֹל אֲשֶׁר־ל֛וֹ חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃ דברים ד,ח http://geulah.org.il/Tanach/Tanach.xml?Deut4:8-8
-
בחודש השביעי באחד לחודש
מחשבה אחת לפני כניסה ליום הכס יום התרועה. וזה לא מה שאנחנו מאחילים לעצמינו ומה שאנחנו רוצים. אלא שנעצור בהכנאה לפני בורא העולם ונשאל נבקש נתחנן לשמוע ממנו רצונו תשוקתו חלמו.
איך והאם אנחנו חלק ממנו זה כבר שייך לשבוע הבא.
-
בחודש השביעי באחד לחודש
מחשבה אחת לפני כניסה ליום הכס יום התרועה. וזה לא מה שאנחנו מאחילים לעצמינו ומה שאנחנו רוצים. אלא שנעצור בהכנאה לפני בורא העולם ונשאל נבקש נתחנן לשמוע ממנו רצונו תשוקתו חלמו.
איך והאם אנחנו חלק ממנו זה כבר שייך לשבוע הבא.
-
A escape room = a room to escape to
When I think of an escape room I think of a room to escape to.
A room were no electronic or communication devices exist.
A room where lighting and air is natural but no windows which you see out of.
In this room the only food might be a small bottle of water.
It has no bed and one is not to sleep in it.
I have no problem with some paper and pens, but would be hesitant for much more.
Can we survive with ourselves? Can we allow ourselves to escape? For how long?
-
A escape room = a room to escape to
When I think of an escape room I think of a room to escape to.
A room were no electronic or communication devices exist.
A room where lighting and air is natural but no windows which you see out of.
In this room the only food might be a small bottle of water.
It has no bed and one is not to sleep in it.
I have no problem with some paper and pens, but would be hesitant for much more.
Can we survive with ourselves? Can we allow ourselves to escape? For how long?
-
מיליארד סינים בטח לא טועים
בעולם של פרסום לחץ ציבורי ותחושות שידיעתך לא רצויים פה (בלשון המטאה) אני מעלה השאלה ותעייה שהאומנם מה שאני מאמין אכן נכון.
נראה לי הדבר הנכון ביותר לעשות היא לשפוך האמונות ודיעות, הרגלים ויסודות מהשולחן ונשתדל שהכל יהיה נקי ופנוי.
האחיזה באמונת אתמול לא באמת עוזר להיום. כמו שקשה לחדש ולבנות כשיש בנינים.
ואולי תאמרו אני שופך התינוק עם מי האמבטיה. אבל אני יודע שבבנין חייבים, והבניה של אתמול, כלחם יבש ומעלה עובש.
אז האומנם כדאי לסמך על המיליארד סינים או מאות מיליוני מוסלמים או מיליוני נוצרים או עשרות אלפי יהודים חרדים. בטח הם יודעים מה שאני לא יודע?…. או שלא.
כי אם אלוהים רוצה. אני אהיה היחד שידע, וכל העולם כולו לא ידעו. ואת זה אצרך לשמור מול הרבבות. וללא אלוהים איתי, לא עוכל. כמו שאלישע שהראה צבא השמים לעיני הנער. אנחנו יותר מהם.
-
כי אנשים אחים אנחנו
כי אנשים אחים אנחנו, אז מה? זה עושה אותנו חברים, ידידים או אוהבים?
וכי אחים מספיק למשהו בחיים?
הרי קין והבל היו אחים, וגם יצחק וישמאל, יעקב ועשו.
האחווה של אחים עזר?
וגם לבני יעקב שבטי-יה, האחווה שם לא היה משהו… עד שבסוף הגילו שכולם עובדי אלוהים, רק כל אחת בדרך שלו.
-
מיליארד סינים בטח לא טועים
בעולם של פרסום לחץ ציבורי ותחושות שידיעתך לא רצויים פה (בלשון המטאה) אני מעלה השאלה ותעייה שהאומנם מה שאני מאמין אכן נכון.
נראה לי הדבר הנכון ביותר לעשות היא לשפוך האמונות ודיעות, הרגלים ויסודות מהשולחן ונשתדל שהכל יהיה נקי ופנוי.
האחיזה באמונת אתמול לא באמת עוזר להיום. כמו שקשה לחדש ולבנות כשיש בנינים.
ואולי תאמרו אני שופך התינוק עם מי האמבטיה. אבל אני יודע שבבנין חייבים, והבניה של אתמול, כלחם יבש ומעלה עובש.
אז האומנם כדאי לסמך על המיליארד סינים או מאות מיליוני מוסלמים או מיליוני נוצרים או עשרות אלפי יהודים חרדים. בטח הם יודעים מה שאני לא יודע?…. או שלא.
כי אם אלוהים רוצה. אני אהיה היחד שידע, וכל העולם כולו לא ידעו. ואת זה אצרך לשמור מול הרבבות. וללא אלוהים איתי, לא עוכל. כמו שאלישע שהראה צבא השמים לעיני הנער. אנחנו יותר מהם.
-
כי אנשים אחים אנחנו
כי אנשים אחים אנחנו, אז מה? זה עושה אותנו חברים, ידידים או אוהבים?
וכי אחים מספיק למשהו בחיים?
הרי קין והבל היו אחים, וגם יצחק וישמאל, יעקב ועשו.
האחווה של אחים עזר?
וגם לבני יעקב שבטי-יה, האחווה שם לא היה משהו… עד שבסוף הגילו שכולם עובדי אלוהים, רק כל אחת בדרך שלו.
-
איש הלכה או אדם אלוהי
לפי ההלכה הרבניהלכה היא שאסור לגבר ללבוש בגד אישה.הלכה היא שאסור לאכול חזיר. להסתובב ערום, בעייתי אבל לא מפורש. לאכול בשר אדם, בעייתי אבל לא מפורש.
סאנריו 1. אתה במלון יצאת מהמקלחת והחדר עולה באש ולפניך שמלת אישתך שכבר יצאה. שתי אפשרויות לפניך לצאת ערום או לצאת עם שמלת אישתך.
סאנריו 2. אתה באי בודד אחרי שאוניותך התרסקה. אוכל אין שם חוץ מלהקת חזירים וגופות חבריך המתים. אתה רעב מה תוכל חבריך או חזיר?
האם אתה מעביר ההגיון הבריא, התחושות של אדם מאוזן? או עוקם דעתך לחוקי ההלכה הרבני? הולך בשקט נפשי לדבר הנכון, דבר אלוהים חיים ואוכל חזיר ולובש שמלת אישה?
אותו דבר נכון. אותו אמת קימת לא רק בדוגמאות קיצוניות כמו הסאנריו הנ”ל אלה בכל חיינו.
אלוהים רוצה שנעשה הדבר הנכון. הדבר נשאן על השקט הנפשי והגיון בריאה. אבל אדם … אדם מעדיף לברוח מאחריות אישית. לבצר ברגושותו, להתגאות בחכמה ומושכלות. רק לא להיות עם אלוהים.
-
איש הלכה או אדם אלוהי
לפי ההלכה הרבניהלכה היא שאסור לגבר ללבוש בגד אישה.הלכה היא שאסור לאכול חזיר. להסתובב ערום, בעייתי אבל לא מפורש. לאכול בשר אדם, בעייתי אבל לא מפורש.
סאנריו 1. אתה במלון יצאת מהמקלחת והחדר עולה באש ולפניך שמלת אישתך שכבר יצאה. שתי אפשרויות לפניך לצאת ערום או לצאת עם שמלת אישתך.
סאנריו 2. אתה באי בודד אחרי שאוניותך התרסקה. אוכל אין שם חוץ מלהקת חזירים וגופות חבריך המתים. אתה רעב מה תוכל חבריך או חזיר?
האם אתה מעביר ההגיון הבריא, התחושות של אדם מאוזן? או עוקם דעתך לחוקי ההלכה הרבני? הולך בשקט נפשי לדבר הנכון, דבר אלוהים חיים ואוכל חזיר ולובש שמלת אישה?
אותו דבר נכון. אותו אמת קימת לא רק בדוגמאות קיצוניות כמו הסאנריו הנ”ל אלה בכל חיינו.
אלוהים רוצה שנעשה הדבר הנכון. הדבר נשאן על השקט הנפשי והגיון בריאה. אבל אדם … אדם מעדיף לברוח מאחריות אישית. לבצר ברגושותו, להתגאות בחכמה ומושכלות. רק לא להיות עם אלוהים.
-
ירושלים
“ירושלים” עולה שוב לכותרות. ושוב העוות חוגגת. ימין/דתי מכיר ירושלים מסוג אחת. שמאל/חילוני לא טורח להכיר האמת של מהותו של ירושלים אלא קונה מה שנמכר לו ללא עוררין ומקיה אותו בהתאם.
בדיוק כמו “אלוהים”, “יהודי”, “יהדות”, “ישראל”, ו”המקדש”, הדת מוכרת לנו תמונה שלהם. ואנחנו לא טורחים להכיר מה הוא באמת. באמת, כפי שאלוהים מראה לנו למי שמעוניין לשמוע. וללא בלבולי האנושית וללא גלות וללא רבנים וללא ימין וללא שמאל וללא חילוניות ול לא … בקיצור דף ריק המוכן לקלוט דבר האל מבלי דיעות קדומות ואינטרסים כלל.
מה שבטוח לי שירושלים שאסף הראל מציג הוא לא הירושלים שלא אשכח, הירושלים שבלעדה אין תל אביב. הירושלים שמחבר כל ישראל יחדיו. הירושלים שיחדש ימינו קקדם. הירושלים שנשיר ליהוה שיר חדש ולעולם יהיה חדש ומחודש. הירושלים שחדש וישן באם לא לנגח אחת את חברו אלא, כפי שהגלויות בקבוץ נדחי ישראל לא באים לנגח אחת את חברו. רק להשלים ולהיות עשיר בגוונים, טעמים, ריחות, וצלילים באחדותם להלל ליהוה.
אכן יש פחד, והפחד הזה לא מועילה לאחווה שלום וריעות. ורק בוטח ביהוה יסובבנו.
תגובה ל “אסף הראל המונולוג//ירושלים”
-
ירושלים
“ירושלים” עולה שוב לכותרות. ושוב העוות חוגגת. ימין/דתי מכיר ירושלים מסוג אחת. שמאל/חילוני לא טורח להכיר האמת של מהותו של ירושלים אלא קונה מה שנמכר לו ללא עוררין ומקיה אותו בהתאם.
בדיוק כמו “אלוהים”, “יהודי”, “יהדות”, “ישראל”, ו”המקדש”, הדת מוכרת לנו תמונה שלהם. ואנחנו לא טורחים להכיר מה הוא באמת. באמת, כפי שאלוהים מראה לנו למי שמעוניין לשמוע. וללא בלבולי האנושית וללא גלות וללא רבנים וללא ימין וללא שמאל וללא חילוניות ול לא … בקיצור דף ריק המוכן לקלוט דבר האל מבלי דיעות קדומות ואינטרסים כלל.
מה שבטוח לי שירושלים שאסף הראל מציג הוא לא הירושלים שלא אשכח, הירושלים שבלעדה אין תל אביב. הירושלים שמחבר כל ישראל יחדיו. הירושלים שיחדש ימינו קקדם. הירושלים שנשיר ליהוה שיר חדש ולעולם יהיה חדש ומחודש. הירושלים שחדש וישן באם לא לנגח אחת את חברו אלא, כפי שהגלויות בקבוץ נדחי ישראל לא באים לנגח אחת את חברו. רק להשלים ולהיות עשיר בגוונים, טעמים, ריחות, וצלילים באחדותם להלל ליהוה.
אכן יש פחד, והפחד הזה לא מועילה לאחווה שלום וריעות. ורק בוטח ביהוה יסובבנו.
תגובה ל “אסף הראל המונולוג//ירושלים”
-
והיה בעת ההיא, אחפש את-ירושלים בנרות
I use outlook 2016. It has a weather feature.
searching for Yerushalayim.
- choose Jerusalem get
- choose Jerusalem, Israel get
searching for Jerusalem
- choose Jerusalem get
- choose Jerusalem, Israel get
searched again Jerusalem this time.
Where is Jerusalem, MD ?
And all I wanted is to have Jerusalem, Israel but Microsoft’s outlook won’t allow ☹
- choose Jerusalem get
-
בחרדי חרדים — טעון גיבו"ח - גלי בת חורין
יהדות זה לא עם ישראל, הוא הבן הממזר שנולד בחטא. יהדות הוא הפרי יצירה של הגלות ויצאה לגלות.
הכמיהה לאלוהים הוחלף לכמיהה לתרבות, מסורת, מנהגים.
ישראל נולד בציווי “ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. “
תפקידו של ישראל בפרט ובכלל, נכיר גם איך היהדות (והגלות) הוא חלק הארי שחוסמת אותנו מזה.
לגאולה ניכר הצורך להעמיד המסורות, מנהגים ותרביות של הגליות במקום המתאים ולהתמקד בקיבוץ גלויות לא רק הפייזי שכבר זכינו ברובו, אלה במיוחד הרוחני וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם…
השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.
במיוחד היום, בעידן של פרוגרסיביות מטורללת, כשהיהדות של המדינה מאויימת ממש על ידי למניגים נטולי ראש השועטים בריצת מרתון קבוצתית ללא מנהיג אל עבר העתיד האוטופי הלא נודע, שדווקא כן נודע – כי כשמביטים באותם רעיונות במקומות אחרים – שבהם רצי המרתון האלו מקדימים את הלמינגים שלנו, קו המטרה ברור ומה שיותר ברור – שמדינת יהודים אינה נמצאת באוטופיה הזו – אני מודה לאלוהים, שבקיומו איני מכירה, על החרדים.
-
והיה בעת ההיא, אחפש את-ירושלים בנרות
I use outlook 2016. It has a weather feature.
searching for Yerushalayim.
- choose Jerusalem get
- choose Jerusalem, Israel get
searching for Jerusalem
- choose Jerusalem get
- choose Jerusalem, Israel get
searched again Jerusalem this time.
Where is Jerusalem, MD ?
And all I wanted is to have Jerusalem, Israel but Microsoft’s outlook won’t allow ☹
- choose Jerusalem get
-
בחרדי חרדים — טעון גיבו"ח - גלי בת חורין
יהדות זה לא עם ישראל, הוא הבן הממזר שנולד בחטא. יהדות הוא הפרי יצירה של הגלות ויצאה לגלות.
הכמיהה לאלוהים הוחלף לכמיהה לתרבות, מסורת, מנהגים.
ישראל נולד בציווי “ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. “
תפקידו של ישראל בפרט ובכלל, נכיר גם איך היהדות (והגלות) הוא חלק הארי שחוסמת אותנו מזה.
לגאולה ניכר הצורך להעמיד המסורות, מנהגים ותרביות של הגליות במקום המתאים ולהתמקד בקיבוץ גלויות לא רק הפייזי שכבר זכינו ברובו, אלה במיוחד הרוחני וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם…
השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.
במיוחד היום, בעידן של פרוגרסיביות מטורללת, כשהיהדות של המדינה מאויימת ממש על ידי למניגים נטולי ראש השועטים בריצת מרתון קבוצתית ללא מנהיג אל עבר העתיד האוטופי הלא נודע, שדווקא כן נודע – כי כשמביטים באותם רעיונות במקומות אחרים – שבהם רצי המרתון האלו מקדימים את הלמינגים שלנו, קו המטרה ברור ומה שיותר ברור – שמדינת יהודים אינה נמצאת באוטופיה הזו – אני מודה לאלוהים, שבקיומו איני מכירה, על החרדים.
-
That day will come
… until new life is poured out on us from heaven.
Then the desert will become an orchard
and the orchard will be considered a forest.
Justice will settle down in the desert
and fairness will live in the orchard.
Fairness will produce peace
and result in lasting security.
My people will live in peaceful settlements,
in secure homes,
and in safe, quiet places.
Even if the forest is destroyed
and the city is annihilated,
You will be blessed,
you who plant seed by all the banks of the streams,
you who let your ox and donkey graze. (Isaiah 32:15-20)
-
That day will come
… until new life is poured out on us from heaven.
Then the desert will become an orchard
and the orchard will be considered a forest.
Justice will settle down in the desert
and fairness will live in the orchard.
Fairness will produce peace
and result in lasting security.
My people will live in peaceful settlements,
in secure homes,
and in safe, quiet places.
Even if the forest is destroyed
and the city is annihilated,
You will be blessed,
you who plant seed by all the banks of the streams,
you who let your ox and donkey graze. (Isaiah 32:15-20)
-
What are you?
I am beautiful says the young lady. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
I am well off and rich says the inheritor of the estate. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
I am healthy and fit giggles the baby. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
I am smart and I pass exams like a breeze says the born genius. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
What are you, when what is your nature disappears?
What are you, when we take away the environment you were born in?
What is left of you, what footsteps have you carved in this world which is not just the continuing erosion from the past?
You image you are something. But in reality you are nothing. Your existence leaves no mark.
A mark in time and place only starts when you enter the understanding that you are not.
When you start to see yourself and your environment from an outer body perspective.
Then the breath you take begins to be known to you as a gift.
-
What are you?
I am beautiful says the young lady. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
I am well off and rich says the inheritor of the estate. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
I am healthy and fit giggles the baby. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
I am smart and I pass exams like a breeze says the born genius. I am special.
And I ask. What have you done to be so? Is it yours? Or is this a present given to you?
What are you, when what is your nature disappears?
What are you, when we take away the environment you were born in?
What is left of you, what footsteps have you carved in this world which is not just the continuing erosion from the past?
You image you are something. But in reality you are nothing. Your existence leaves no mark.
A mark in time and place only starts when you enter the understanding that you are not.
When you start to see yourself and your environment from an outer body perspective.
Then the breath you take begins to be known to you as a gift.
-
The art of excuse
While the art of excuse making is excelled by those who don’t do it. The art of Blame is no better. Accountability can only start when you’re willingness to be honest with yourself.
-
The art of excuse
While the art of excuse making is excelled by those who don’t do it. The art of Blame is no better. Accountability can only start when you’re willingness to be honest with yourself.
-
מתחזה לעצמו
קוני למל, “אומרים כי אני, אינני אני על כן אני נבהל כי אם אני אינני אני אז מי אני בכלל”
-
מתחזה לעצמו
קוני למל, “אומרים כי אני, אינני אני על כן אני נבהל כי אם אני אינני אני אז מי אני בכלל”
-
לכל בעלי אג'נדה
אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.
יש תוכנית אלוהי. זה התוכנית שלו ולא שלכם.
תוכניתו מופיע הרבה בתנ”ך ובפרט בתהילים פרק קה.
האג’נדה שלכם הוא שלכם בלבד ולא שלו.
א הודו ליהוה, קראו בשמו; הודיעו בעמים, עלילותיו.
ב שירו-לו, זמרו-לו; שיחו, בכל-נפלאותיו.
ג התהללו, בשם קדשו; ישמח, לב מבקשי יהוה.
ד דרשו יהוה ועזו; בקשו פניו תמיד.
ה זכרו–נפלאותיו אשר-עשה; מפתיו, ומשפטי-פיו.
ו זרע, אברהם עבדו: בני יעקב בחיריו.
ז הוא, יהוה אלהינו; בכל-הארץ, משפטיו.
ח זכר לעולם בריתו; דבר צוה, לאלף דור.
ט אשר כרת, את-אברהם; ושבועתו לישחק.
י ויעמידה ליעקב לחק; לישראל, ברית עולם.
יא לאמר–לך, אתן את-ארץ-כנען: חבל, נחלתכם.
יב בהיותם, מתי מספר; כמעט, וגרים בה.
יג ויתהלכו, מגוי אל-גוי; מממלכה, אל-עם אחר.
יד לא-הניח אדם לעשקם; ויוכח עליהם מלכים.
טו אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.
טז ויקרא רעב, על-הארץ; כל-מטה-לחם שבר.
יז שלח לפניהם איש; לעבד, נמכר יוסף.
יח ענו בכבל רגליו (רגלו); ברזל, באה נפשו.
יט עד-עת בא-דברו– אמרת יהוה צרפתהו.
כ שלח מלך, ויתירהו; משל עמים, ויפתחהו.
כא שמו אדון לביתו; ומשל, בכל-קנינו.
כב לאסר שריו בנפשו; וזקניו יחכם.
כג ויבא ישראל מצרים; ויעקב, גר בארץ-חם.
כד ויפר את-עמו מאד; ויעצמהו, מצריו.
כה הפך לבם, לשנא עמו; להתנכל, בעבדיו.
כו שלח, משה עבדו; אהרן, אשר בחר-בו.
כז שמו-בם, דברי אתותיו; ומפתים, בארץ חם.
כח שלח חשך, ויחשך; ולא-מרו, את-דבריו (דברו).
כט הפך את-מימיהם לדם; וימת, את-דגתם.
ל שרץ ארצם צפרדעים; בחדרי, מלכיהם.
לא אמר, ויבא ערב; כנים, בכל-גבולם.
לב נתן גשמיהם ברד; אש להבות בארצם.
לג ויך גפנם, ותאנתם; וישבר, עץ גבולם.
לד אמר, ויבא ארבה; וילק, ואין מספר.
לה ויאכל כל-עשב בארצם; ויאכל, פרי אדמתם.
לו ויך כל-בכור בארצם; ראשית, לכל-אונם.
לז ויוציאם, בכסף וזהב; ואין בשבטיו כושל.
לח שמח מצרים בצאתם: כי-נפל פחדם עליהם.
לט פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.
מ שאל, ויבא שלו; ולחם שמים, ישביעם.
מא פתח צור, ויזובו מים; הלכו, בציות נהר.
מב כי-זכר, את-דבר קדשו; את-אברהם עבדו.
מג ויוצא עמו בששון; ברנה, את-בחיריו.
מד ויתן להם, ארצות גוים; ועמל לאמים יירשו.
מה בעבור, ישמרו חקיו– ותורתיו ינצרו;
הללו-יה.
-
לכל בעלי אג'נדה
אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.
יש תוכנית אלוהי. זה התוכנית שלו ולא שלכם.
תוכניתו מופיע הרבה בתנ”ך ובפרט בתהילים פרק קה.
האג’נדה שלכם הוא שלכם בלבד ולא שלו.
א הודו ליהוה, קראו בשמו; הודיעו בעמים, עלילותיו.
ב שירו-לו, זמרו-לו; שיחו, בכל-נפלאותיו.
ג התהללו, בשם קדשו; ישמח, לב מבקשי יהוה.
ד דרשו יהוה ועזו; בקשו פניו תמיד.
ה זכרו–נפלאותיו אשר-עשה; מפתיו, ומשפטי-פיו.
ו זרע, אברהם עבדו: בני יעקב בחיריו.
ז הוא, יהוה אלהינו; בכל-הארץ, משפטיו.
ח זכר לעולם בריתו; דבר צוה, לאלף דור.
ט אשר כרת, את-אברהם; ושבועתו לישחק.
י ויעמידה ליעקב לחק; לישראל, ברית עולם.
יא לאמר–לך, אתן את-ארץ-כנען: חבל, נחלתכם.
יב בהיותם, מתי מספר; כמעט, וגרים בה.
יג ויתהלכו, מגוי אל-גוי; מממלכה, אל-עם אחר.
יד לא-הניח אדם לעשקם; ויוכח עליהם מלכים.
טו אל-תגעו במשיחי; ולנביאי, אל-תרעו.
טז ויקרא רעב, על-הארץ; כל-מטה-לחם שבר.
יז שלח לפניהם איש; לעבד, נמכר יוסף.
יח ענו בכבל רגליו (רגלו); ברזל, באה נפשו.
יט עד-עת בא-דברו– אמרת יהוה צרפתהו.
כ שלח מלך, ויתירהו; משל עמים, ויפתחהו.
כא שמו אדון לביתו; ומשל, בכל-קנינו.
כב לאסר שריו בנפשו; וזקניו יחכם.
כג ויבא ישראל מצרים; ויעקב, גר בארץ-חם.
כד ויפר את-עמו מאד; ויעצמהו, מצריו.
כה הפך לבם, לשנא עמו; להתנכל, בעבדיו.
כו שלח, משה עבדו; אהרן, אשר בחר-בו.
כז שמו-בם, דברי אתותיו; ומפתים, בארץ חם.
כח שלח חשך, ויחשך; ולא-מרו, את-דבריו (דברו).
כט הפך את-מימיהם לדם; וימת, את-דגתם.
ל שרץ ארצם צפרדעים; בחדרי, מלכיהם.
לא אמר, ויבא ערב; כנים, בכל-גבולם.
לב נתן גשמיהם ברד; אש להבות בארצם.
לג ויך גפנם, ותאנתם; וישבר, עץ גבולם.
לד אמר, ויבא ארבה; וילק, ואין מספר.
לה ויאכל כל-עשב בארצם; ויאכל, פרי אדמתם.
לו ויך כל-בכור בארצם; ראשית, לכל-אונם.
לז ויוציאם, בכסף וזהב; ואין בשבטיו כושל.
לח שמח מצרים בצאתם: כי-נפל פחדם עליהם.
לט פרש ענן למסך; ואש, להאיר לילה.
מ שאל, ויבא שלו; ולחם שמים, ישביעם.
מא פתח צור, ויזובו מים; הלכו, בציות נהר.
מב כי-זכר, את-דבר קדשו; את-אברהם עבדו.
מג ויוצא עמו בששון; ברנה, את-בחיריו.
מד ויתן להם, ארצות גוים; ועמל לאמים יירשו.
מה בעבור, ישמרו חקיו– ותורתיו ינצרו;
הללו-יה.
-
שלושה דברים מוציאים אדם מן העולם תפילה סגולה ורפואה
במקום לבוא לפני אלוהים בתמימות ובפשטות בורחים.
- תפילות כל מני נוסחים כאחרים כתבו, גם אם הכוונות הטובות ביותר, גם אילו שאתה כתבתה בעבר, שלשום, אתמול או הבוקר. הם תפילות שעלו עובש וכבר לא טריים מהלב.
- סגולות והייתם לי סגולה מכל העמים. וזהו.
- רפואות העיקר הבריאות, האומנם ? הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. רפואות אני עשיתי אני יהוה אלהיך.
ההשתדלות באמונה. והמעשה בפשטות, רגיעה ומנוחה.
והעוון בעשייה מרובה, כי כל המרבה מפסיד.
-
שלושה דברים מוציאים אדם מן העולם תפילה סגולה ורפואה
במקום לבוא לפני אלוהים בתמימות ובפשטות בורחים.
- תפילות כל מני נוסחים כאחרים כתבו, גם אם הכוונות הטובות ביותר, גם אילו שאתה כתבתה בעבר, שלשום, אתמול או הבוקר. הם תפילות שעלו עובש וכבר לא טריים מהלב.
- סגולות והייתם לי סגולה מכל העמים. וזהו.
- רפואות העיקר הבריאות, האומנם ? הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. רפואות אני עשיתי אני יהוה אלהיך.
ההשתדלות באמונה. והמעשה בפשטות, רגיעה ומנוחה.
והעוון בעשייה מרובה, כי כל המרבה מפסיד.
-
Those who follow God
Know my son, that those who follow God, and those who do not, tend to leave a trail to help others see their footsteps.
Those who do not follow God are stringent and extremely careful for they dictate commandments of man, not God. Or even worse so, make commandments of man as if they were of God.
Those who follow God, follow Gods commandments.
There are so many examples of this, may God guide us:
Money & Profiteering
1.You must not lend him your money at interest and you must not sell him food for profit. (Leviticus 25:37)
Days & Time
2.God called the light “day” and the darkness “night.” There was evening, and there was morning, marking the first day. (Genesis 1:5)
Truth & Faithfulness
3.But you will be able to counter the advice of Ahithophel if you go back to the city and say to Absalom, “I will be your servant, O king! Previously I was your father’s servant, and now I will be your servant.”(2 Samuel 15:34)
Solid Belief & Trust
4.You will also know that your children will be numerous,
and your descendants like the grass of the earth.(Job 5:25)
Zionism & Anti-Zionism
5.May all who hate Zion be humiliated and turned back!(Psalm 129:5)
-
Those who follow God
Know my son, that those who follow God, and those who do not, tend to leave a trail to help others see their footsteps.
Those who do not follow God are stringent and extremely careful for they dictate commandments of man, not God. Or even worse so, make commandments of man as if they were of God.
Those who follow God, follow Gods commandments.
There are so many examples of this, may God guide us:
Money & Profiteering
1.You must not lend him your money at interest and you must not sell him food for profit. (Leviticus 25:37)
Days & Time
2.God called the light “day” and the darkness “night.” There was evening, and there was morning, marking the first day. (Genesis 1:5)
Truth & Faithfulness
3.But you will be able to counter the advice of Ahithophel if you go back to the city and say to Absalom, “I will be your servant, O king! Previously I was your father’s servant, and now I will be your servant.”(2 Samuel 15:34)
Solid Belief & Trust
4.You will also know that your children will be numerous,
and your descendants like the grass of the earth.(Job 5:25)
Zionism & Anti-Zionism
5.May all who hate Zion be humiliated and turned back!(Psalm 129:5)
-
להיות מוסריים, הכי מוסריים
מה זה מוסרי? האם מוסריות הוא אבסולוטי או יחסי? איך מודדים מוסריות? האם יש כנה מידה שונה במוסריותו של אדם לפי חינוכו, סביבתו או הערכים שבו גדל עליהם.
מה הקשר בן עם ישראל ומוסריות?
האם לעם ישראל יש דרישה וצפייה בענייני מוסר שונה לאחרים? ואם כן למה?
כשאנחנו שומעים על מוסריות, מה עולה לנו ראשונה בראש? האם זה אותו דבר אחרי שחושבים ומתבוננים עליו מכל הצדדים?
האם אנחנו באמת ובתמים מוכנים לעיין על ענין ומעשה מכל הצעדים, או יש לנו העדפה מוכנה מראש? מה היא העדפה הזאת ומאיפה זה בא?
האם העדפה (מה שנוח לנו) באמת מוסרי? האם אנחנו מוכנים לבחון אותו בצורה מדוקדקת ומדעית?
האם בחינה מדעית באמת בדיקה מקיפה די, או גם שם הוא מבוססת על העדפות ודברים שאנחנו מסתמכים אליהם כאבני יסוד גם שלא בחנו אותם?
מה היא אמת? האם היא אבסולוטי, סובייקטיבי או אובייקטיבי? האם כך גם האמת המוסרי?
-
בריונות בתור שירות
אחרי שביצעתי קניה באינטרנט וחשתי שירות אפסי, ולכן כתבתי על כך בדף שלי בפייסבוק. קיבלתי המכתב הבא מהחברה.
הנושא : הסרת תוכן פוגעני הוצאת דיבה – לשון הרע והטעיית צרכנים.
בימים האחרונים נדהמנו לגלות , כי כאשר גולשים מקישים באתר של פייסבוק את המילים mycompany.com
רשמת שאתרנו ״ הינו אתר הונאה , חברת קש , כרטיס אשראי יודעים לקחת בקלות אבל סחורה … תחפש אותם ״
אז למען הסר ספק יש עדכונים … הם לא חברה קש. אבל הם חברה שמבינה בבריונות יותר משירות.
-
להיות מוסריים, הכי מוסריים
מה זה מוסרי? האם מוסריות הוא אבסולוטי או יחסי? איך מודדים מוסריות? האם יש כנה מידה שונה במוסריותו של אדם לפי חינוכו, סביבתו או הערכים שבו גדל עליהם.
מה הקשר בן עם ישראל ומוסריות?
האם לעם ישראל יש דרישה וצפייה בענייני מוסר שונה לאחרים? ואם כן למה?
כשאנחנו שומעים על מוסריות, מה עולה לנו ראשונה בראש? האם זה אותו דבר אחרי שחושבים ומתבוננים עליו מכל הצדדים?
האם אנחנו באמת ובתמים מוכנים לעיין על ענין ומעשה מכל הצעדים, או יש לנו העדפה מוכנה מראש? מה היא העדפה הזאת ומאיפה זה בא?
האם העדפה (מה שנוח לנו) באמת מוסרי? האם אנחנו מוכנים לבחון אותו בצורה מדוקדקת ומדעית?
האם בחינה מדעית באמת בדיקה מקיפה די, או גם שם הוא מבוססת על העדפות ודברים שאנחנו מסתמכים אליהם כאבני יסוד גם שלא בחנו אותם?
מה היא אמת? האם היא אבסולוטי, סובייקטיבי או אובייקטיבי? האם כך גם האמת המוסרי?
-
בריונות בתור שירות
אחרי שביצעתי קניה באינטרנט וחשתי שירות אפסי, ולכן כתבתי על כך בדף שלי בפייסבוק. קיבלתי המכתב הבא מהחברה.
הנושא : הסרת תוכן פוגעני הוצאת דיבה – לשון הרע והטעיית צרכנים.
בימים האחרונים נדהמנו לגלות , כי כאשר גולשים מקישים באתר של פייסבוק את המילים mycompany.com
רשמת שאתרנו ״ הינו אתר הונאה , חברת קש , כרטיס אשראי יודעים לקחת בקלות אבל סחורה … תחפש אותם ״
אז למען הסר ספק יש עדכונים … הם לא חברה קש. אבל הם חברה שמבינה בבריונות יותר משירות.
-
המידה כנגד מידה a tit for tat
ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר למען בחקתי ילכו ואתמשפטי ישמרו ועשו אתם והיולי לעם ואני אהיה להם לאלהים ואללב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה וישאו הכרובים אתכנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהיישראל עליהם מלמעלה ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד עלההר אשר מקדם לעיר ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אלהגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי ואדבר אלהגולה את כלדברי יהוה אשר הראני (יחזקאל פרק יא פסוקים יט-כה)
I will give them one heart and I will put a new spirit within them; I will remove the hearts of stone from their bodies and I will give them tender hearts, so that they may follow my statutes and observe my regulations and carry them out. Then they will be my people, and I will be their God. But those whose hearts are devoted to detestable things and abominations, I hereby repay them for what they have done, says the sovereign LORD.
Then the cherubim spread their wings with their wheels alongside them while the glory of the God of Israel hovered above them. The glory of the LORD rose up from within the city and stopped over the mountain east of it. Then a wind lifted me up and carried me to the exiles in Babylonia, in the vision given to me by the Spirit of God.
Then the vision I had seen went up from me. So I told the exiles everything the LORD had shown me.) Ezekiel 11:19-25(
המידה כנגד מידה.
אלוהים נותן הטוב (לב בשר ורוח חדשה) ולוקח הרע (לב האבן שקוציהם ותועבת לבם) ואילו שלא מוכנים לקבל הטוב, מה יהיה אליהם ?
כמה שלא נתפלל להתגלות טוב אלוהים, זה לא יעזור לאי מוכנות של העולם לקבלו.
דרכם בראשם, יש דין ודין, הכול מדוד ומדויק. כי הטוב חייבת להתגלות.
A tit for tat.
God gives good (tender hearts and new spirit) and takes the bad (hearts of stone, detestable things and abominations) those who arent willing to accept what will be with them ?
How much one prays for God’s goodness to emerge, it will not help non-readiness of the world to accept it.
I hereby repay them, there is a judgement and a judge, all is measured and precise. That the good shall be revealed.
-
המידה כנגד מידה a tit for tat
ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר למען בחקתי ילכו ואתמשפטי ישמרו ועשו אתם והיולי לעם ואני אהיה להם לאלהים ואללב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה וישאו הכרובים אתכנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהיישראל עליהם מלמעלה ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד עלההר אשר מקדם לעיר ורוח נשאתני ותביאני כשדימה אלהגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי ואדבר אלהגולה את כלדברי יהוה אשר הראני (יחזקאל פרק יא פסוקים יט-כה)
I will give them one heart and I will put a new spirit within them; I will remove the hearts of stone from their bodies and I will give them tender hearts, so that they may follow my statutes and observe my regulations and carry them out. Then they will be my people, and I will be their God. But those whose hearts are devoted to detestable things and abominations, I hereby repay them for what they have done, says the sovereign LORD.
Then the cherubim spread their wings with their wheels alongside them while the glory of the God of Israel hovered above them. The glory of the LORD rose up from within the city and stopped over the mountain east of it. Then a wind lifted me up and carried me to the exiles in Babylonia, in the vision given to me by the Spirit of God.
Then the vision I had seen went up from me. So I told the exiles everything the LORD had shown me.) Ezekiel 11:19-25(
המידה כנגד מידה.
אלוהים נותן הטוב (לב בשר ורוח חדשה) ולוקח הרע (לב האבן שקוציהם ותועבת לבם) ואילו שלא מוכנים לקבל הטוב, מה יהיה אליהם ?
כמה שלא נתפלל להתגלות טוב אלוהים, זה לא יעזור לאי מוכנות של העולם לקבלו.
דרכם בראשם, יש דין ודין, הכול מדוד ומדויק. כי הטוב חייבת להתגלות.
A tit for tat.
God gives good (tender hearts and new spirit) and takes the bad (hearts of stone, detestable things and abominations) those who arent willing to accept what will be with them ?
How much one prays for God’s goodness to emerge, it will not help non-readiness of the world to accept it.
I hereby repay them, there is a judgement and a judge, all is measured and precise. That the good shall be revealed.
-
A call for annexation of all freed/occupied/captured territories in Israel
Hope and not despair is that answer. The question of hope for what?
Those who call for autonomy of the Arab population in Israel, imagine that this will help the populations self-pride and better their livelihood.
I believe otherwise. The links following show that my belief has a serious base when we look at suicide rate of the Arab population in Israel and those in the autonomous areas.
I call for annexation of all freed/occupied/captured territories in Israel.
I also call that Arab population should not be allowed political self-determination.
The basic proof for this is as seen the political parties which the greater majority of the Arab population vote for, do not look for the good of the population that they represent.
The people of Israel have been tested time and again and proven that they do not look cast aside the need of those who live within us and are foreign to us.
Johnny Mandel Suicide is painless with lyrics - YouTube
Hopelessness: A Dangerous Suicide Warning Sign
· Feeling hopeless.
· Feeling helpless.
· Feeling strong anger or rage.
· Feeling trapped – like there is no way out of a situation.
Police: Suicide rates rose alarmingly in the West Bank in 2014
Suicide rates in Palestine highest ever
Are Palestinian teens committing ‘suicide by soldier’?
Arabs commit suicide at a lower rate than Jewish Israelis.
Suicide in Israel on decline - health ministry report 2016
Completed suicide and suicide attempts in the Arab population in Israel
-
A call for annexation of all freed/occupied/captured territories in Israel
Hope and not despair is that answer. The question of hope for what?
Those who call for autonomy of the Arab population in Israel, imagine that this will help the populations self-pride and better their livelihood.
I believe otherwise. The links following show that my belief has a serious base when we look at suicide rate of the Arab population in Israel and those in the autonomous areas.
I call for annexation of all freed/occupied/captured territories in Israel.
I also call that Arab population should not be allowed political self-determination.
The basic proof for this is as seen the political parties which the greater majority of the Arab population vote for, do not look for the good of the population that they represent.
The people of Israel have been tested time and again and proven that they do not look cast aside the need of those who live within us and are foreign to us.
Johnny Mandel Suicide is painless with lyrics - YouTube
Hopelessness: A Dangerous Suicide Warning Sign
· Feeling hopeless.
· Feeling helpless.
· Feeling strong anger or rage.
· Feeling trapped – like there is no way out of a situation.
Police: Suicide rates rose alarmingly in the West Bank in 2014
Suicide rates in Palestine highest ever
Are Palestinian teens committing ‘suicide by soldier’?
Arabs commit suicide at a lower rate than Jewish Israelis.
Suicide in Israel on decline - health ministry report 2016
Completed suicide and suicide attempts in the Arab population in Israel
-
החיבור
החיבור שלי עם הדת נשברה,
הוא לא נשבר רק אצלי מבפנים, גם אחרים רואים אותו.
נפתח לי חלון/ראייה לאמת. למה שבאמת אילו להולכים אחרי הדת רוצים/חושבים/עושים. והוא לא יפה, בלשון המעטה.
קיבלתי התחושה שמקומי בעולם, לא סתם.
והאמת שהתגלה לידי בא ממקור טהור ולמטרה.
איך אחל להתנגד לסביבה, חינוך ומורשת המבוססת היטב?
איך אעמוד נגד השולטים במשפחתי וסביבתי, שנראה שמעדיפים המוות שבשקר שהם מצויים בו?
כל דבר שהיה קודש בעבר ביטלתי. בטוח אני רק בעצמי. חכמתי ודעתי מלך. הלב והרגש שלי מלכה.
האם אני יותר טוב מאילו שלא נפתח להם חלון/ראייה לאמת? איך אצליח לא להיות עבורם מכשול לדרך המוביל לחיי האמת ולא חיי השקר?
האם אני מוכן למסור את עצמי למען מה שנכון? ולהבין שלא די ה”לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך” שזה רק הצעדים הראשונים, ושיש עוד עד שיתגלה “כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה”.
כשאני יבין ויקלוט היטב שאנושיות כושלת מוגבלת ומכשול כשלעצמה. ורק רוח אלוהים מסוגל לעלות ולהתגבר על כל ובאמת להצליח.
ורוחו כשמתגלה, למענו העולם קיים.
-
החיבור
החיבור שלי עם הדת נשברה,
הוא לא נשבר רק אצלי מבפנים, גם אחרים רואים אותו.
נפתח לי חלון/ראייה לאמת. למה שבאמת אילו להולכים אחרי הדת רוצים/חושבים/עושים. והוא לא יפה, בלשון המעטה.
קיבלתי התחושה שמקומי בעולם, לא סתם.
והאמת שהתגלה לידי בא ממקור טהור ולמטרה.
איך אחל להתנגד לסביבה, חינוך ומורשת המבוססת היטב?
איך אעמוד נגד השולטים במשפחתי וסביבתי, שנראה שמעדיפים המוות שבשקר שהם מצויים בו?
כל דבר שהיה קודש בעבר ביטלתי. בטוח אני רק בעצמי. חכמתי ודעתי מלך. הלב והרגש שלי מלכה.
האם אני יותר טוב מאילו שלא נפתח להם חלון/ראייה לאמת? איך אצליח לא להיות עבורם מכשול לדרך המוביל לחיי האמת ולא חיי השקר?
האם אני מוכן למסור את עצמי למען מה שנכון? ולהבין שלא די ה”לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך” שזה רק הצעדים הראשונים, ושיש עוד עד שיתגלה “כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה”.
כשאני יבין ויקלוט היטב שאנושיות כושלת מוגבלת ומכשול כשלעצמה. ורק רוח אלוהים מסוגל לעלות ולהתגבר על כל ובאמת להצליח.
ורוחו כשמתגלה, למענו העולם קיים.
-
מה בכל החגיגה הזאת מהתורה או תנ"ך ?
זה משכתוב ולא כל הסיפורים שמספרים לכם.
השאלות הבאות הם
· מה אלוהים רצה שנעשה אז שנתן לנו את ברית סיני?
· מה אלוהים רוצה שנעשה עכשיו בזמן גאולת ישראל?
1. יום ראשון לחודש השביעי (המכונה ראש השנה)
א. תורה
i. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה’. (ויקרא פרק כ”ג פסוקים כ”ג-כ”ה)
ii. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ. (במדבר פרק כ”ט פסוקים א’-ו’)
ב. נ”ך
iii. תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ (תהלים, פרק פ”א, פסוק ד’)
2. הריגת גדליה בן אחיקם (המכונה צום גדליה)
א. נ”ך
i. וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. (ירמיהו פרק מא פסוקים א-ב)
ii. אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי. (זכריה פרק ז’ פסוק ה)
iii. כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה פרק ח’ פסוק י”ט)
3. עשרה הימים הראשונים לחודש השביעי (המכונה עשרת ימי תשובה)
4. חנוכת בית המקדש שלמה
א. נ”ך
i. וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׃ (מלאכים א’ פרק ח’ פסוק ב)
ii. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת־הַהִיא אֶת־הֶחָג וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׃ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ (מלאכים א’ פרק ח’ פסוקים סה-סו)
5. יום כיפור
א. תורה
i. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם… (ויקרא פרק כג פסוקים כו-לב)
ii. וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם… (במדבר פרק כט פסוקים ז-יא)
iii. וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל… וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. (מתוך ויקרא פרק טז)
6. חג סוכות או חג האסיף
א. תורה
i. אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא פרק כ”ג פסוקים ל”ט-מ”ג)
ii. וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה (שמות, פרק כ”ג, פסוק ט”ז)
iii. חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ (דברים, פרק ט”ז, פסוק י”ג)
ב. נ”ך
i. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה’ בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט.)נחמיה, פרק ח’, פסוק י”ג(
ii. וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה’ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. (זכריה פרק י”ד)
7. שמיני עצרת (המכונה שמחת תורה)
א. תורה
i. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה’ שִבְעַת יָמִים” (במדבר, פרק כט פסוק יב.).
ii. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה’ פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (במדבר, פרק כט פס’ לה-לח)
-
מה בכל החגיגה הזאת מהתורה או תנ"ך ?
זה משכתוב ולא כל הסיפורים שמספרים לכם.
השאלות הבאות הם
· מה אלוהים רצה שנעשה אז שנתן לנו את ברית סיני?
· מה אלוהים רוצה שנעשה עכשיו בזמן גאולת ישראל?
1. יום ראשון לחודש השביעי (המכונה ראש השנה)
א. תורה
i. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה’. (ויקרא פרק כ”ג פסוקים כ”ג-כ”ה)
ii. וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ. (במדבר פרק כ”ט פסוקים א’-ו’)
ב. נ”ך
iii. תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ (תהלים, פרק פ”א, פסוק ד’)
2. הריגת גדליה בן אחיקם (המכונה צום גדליה)
א. נ”ך
i. וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה בֶן אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וְרַבֵּי הַמֶּלֶךְ וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם הַמִּצְפָּתָה וַיֹּאכְלוּ שָׁם לֶחֶם יַחְדָּו בַּמִּצְפָּה. וַיָּקָם יִשְׁמָעֵאל בֶּן נְתַנְיָה וַעֲשֶׂרֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן בַּחֶרֶב וַיָּמֶת אֹתוֹ אֲשֶׁר הִפְקִיד מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאָרֶץ. (ירמיהו פרק מא פסוקים א-ב)
ii. אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי. (זכריה פרק ז’ פסוק ה)
iii. כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ. (זכריה פרק ח’ פסוק י”ט)
3. עשרה הימים הראשונים לחודש השביעי (המכונה עשרת ימי תשובה)
4. חנוכת בית המקדש שלמה
א. נ”ך
i. וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי׃ (מלאכים א’ פרק ח’ פסוק ב)
ii. וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת־הַהִיא אֶת־הֶחָג וְכָל־יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם׃ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת־הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל־הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ׃ (מלאכים א’ פרק ח’ פסוקים סה-סו)
5. יום כיפור
א. תורה
i. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם… (ויקרא פרק כג פסוקים כו-לב)
ii. וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם… (במדבר פרק כט פסוקים ז-יא)
iii. וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל… וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם, אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה. (מתוך ויקרא פרק טז)
6. חג סוכות או חג האסיף
א. תורה
i. אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה’ שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא פרק כ”ג פסוקים ל”ט-מ”ג)
ii. וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה (שמות, פרק כ”ג, פסוק ט”ז)
iii. חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ (דברים, פרק ט”ז, פסוק י”ג)
ב. נ”ך
i. וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה’ בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט.)נחמיה, פרק ח’, פסוק י”ג(
ii. וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה’ צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה’ אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. (זכריה פרק י”ד)
7. שמיני עצרת (המכונה שמחת תורה)
א. תורה
i. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה’ שִבְעַת יָמִים” (במדבר, פרק כט פסוק יב.).
ii. בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה’ פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (במדבר, פרק כט פס’ לה-לח)
-
נכבש או כבוש captured or pickled
מה היחס הנכונה שעלינו להתייחס להתיישבותי בארץ ישראל? האם יש הבדל בן התיישבות באזורים שנכבשו או נספו או שוחררו או צורפו, בזמן או בדרך כזה או אחרת ?
האם אחזינו בארץ ישראל היא כדוגמת: שנים אוחזין בטלית… זה אומר כלה שלי וזה אומר כלה שלי… ויחלקו ? או כדוגמת כל דאלים גבר ? שהאמת נעדרת ואנשים מחפשים בחכמתם הצדק.
האם אין אמת ברורה פה? האמת האלוהי? האם אין לאלוהי ישראל מה לאומר ולדרוש לא רק לעם ישראל אלא לעולם כולו לא רק עבור ישראל, אלא עבור כל בניו, אומות העולם?
אלוהים נתן כל העמים מקום וארץ עבורו.
באו החמדנים וראו שהדשה של הזולת ירוק יותר ופלשו.
באו אילו היה להם בצורת או שיטפון וכד’ ולא נכנעו לאלוהים ולא לקחו מקום של גרים ואורחים בארצות השכנות.
באו שליטים … ורצו שהשליטה תהיה בלעדי שלהם.
ארץ ישראל וכמו כן כל העולם של אלוהים, הוא מחלק אותו לעמי העולם.
האימפריאליזם של אתמול (ועדיין) רוצים לשפוט את עם ישראל שהוא חוזר למקומו הטבעי.
האם צפון אירלנד יחזור לקלטים איריים? לדוגמא.
האם בצפון אמריקה יוכר בעלות ראשוני לשבטים המקומיים (המכונה האינדיאנים)? לדוגמא.
הלחימה מתחילה באמת, שאיננו נגמרת בגבולות הארץ אלא שייכת לצדק ומשפט האלוהי המתאימה לכל העולם כולו.
וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך.
החזרת עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות לארצו הטבעית, איננו רק עבור ישראל אלא חלק מגאולת העולם לכל עמי העולם.
-
נכבש או כבוש captured or pickled
מה היחס הנכונה שעלינו להתייחס להתיישבותי בארץ ישראל? האם יש הבדל בן התיישבות באזורים שנכבשו או נספו או שוחררו או צורפו, בזמן או בדרך כזה או אחרת ?
האם אחזינו בארץ ישראל היא כדוגמת: שנים אוחזין בטלית… זה אומר כלה שלי וזה אומר כלה שלי… ויחלקו ? או כדוגמת כל דאלים גבר ? שהאמת נעדרת ואנשים מחפשים בחכמתם הצדק.
האם אין אמת ברורה פה? האמת האלוהי? האם אין לאלוהי ישראל מה לאומר ולדרוש לא רק לעם ישראל אלא לעולם כולו לא רק עבור ישראל, אלא עבור כל בניו, אומות העולם?
אלוהים נתן כל העמים מקום וארץ עבורו.
באו החמדנים וראו שהדשה של הזולת ירוק יותר ופלשו.
באו אילו היה להם בצורת או שיטפון וכד’ ולא נכנעו לאלוהים ולא לקחו מקום של גרים ואורחים בארצות השכנות.
באו שליטים … ורצו שהשליטה תהיה בלעדי שלהם.
ארץ ישראל וכמו כן כל העולם של אלוהים, הוא מחלק אותו לעמי העולם.
האימפריאליזם של אתמול (ועדיין) רוצים לשפוט את עם ישראל שהוא חוזר למקומו הטבעי.
האם צפון אירלנד יחזור לקלטים איריים? לדוגמא.
האם בצפון אמריקה יוכר בעלות ראשוני לשבטים המקומיים (המכונה האינדיאנים)? לדוגמא.
הלחימה מתחילה באמת, שאיננו נגמרת בגבולות הארץ אלא שייכת לצדק ומשפט האלוהי המתאימה לכל העולם כולו.
וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך.
החזרת עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות לארצו הטבעית, איננו רק עבור ישראל אלא חלק מגאולת העולם לכל עמי העולם.
-
אני יודע
זה לא זר לנו לשמוע אנשים דגולים, בעלי דעות רחבות, אינטלקטואלים, רבנים מלומדים וכד’ שאנחנו חייבים לשמוע את דעתם. שהרי הם יודעים.
איך אדם מעיז לומר ש”אני יודע”. האומנם?
ומה שיותר גרוע היא שיש אנשים שאומרים האלוהים התגלה אליהם, ובזכות הם יודעים וכדאי לנו לסמוך אליהם.
ואיך זה משאיר אותנו, ילדי אלוהים? האם יתומים אנחנו לאבא אלוהים? האם הוא מת?
אז לא, הוא לא מת, והוא בכבודו רצה לדבר איתנו, האם אנחנו מוכנים להקשיב ?
לא אל תאמין לי, בדיוק כמו שלא כדאי לאמין לאף אחד. כי רק באלוהים כדאי וראוי להאמין, ולהיות בוטח בו.
השקט הנפשי שכל כך חסרה לנו בחיינו ובישראל ובעולם. רק אלוהים יכול להעניק לנו אותו. תשאל אותו.
-
אני יודע
זה לא זר לנו לשמוע אנשים דגולים, בעלי דעות רחבות, אינטלקטואלים, רבנים מלומדים וכד’ שאנחנו חייבים לשמוע את דעתם. שהרי הם יודעים.
איך אדם מעיז לומר ש”אני יודע”. האומנם?
ומה שיותר גרוע היא שיש אנשים שאומרים האלוהים התגלה אליהם, ובזכות הם יודעים וכדאי לנו לסמוך אליהם.
ואיך זה משאיר אותנו, ילדי אלוהים? האם יתומים אנחנו לאבא אלוהים? האם הוא מת?
אז לא, הוא לא מת, והוא בכבודו רצה לדבר איתנו, האם אנחנו מוכנים להקשיב ?
לא אל תאמין לי, בדיוק כמו שלא כדאי לאמין לאף אחד. כי רק באלוהים כדאי וראוי להאמין, ולהיות בוטח בו.
השקט הנפשי שכל כך חסרה לנו בחיינו ובישראל ובעולם. רק אלוהים יכול להעניק לנו אותו. תשאל אותו.
-
Prague to Vienna blog
well written by Ella
https://praguetoviennablog.wordpress.com/
-
Prague to Vienna blog
well written by Ella
https://praguetoviennablog.wordpress.com/
-
האימון שלי זה אמונת אלוהים.
טלי פינק - טלי נדרסה במהלך אימון אופניים אימון ליווי והנחייה בתהליך שינוי לאורח חיים בריא. החזון שלי החזון שלי הוא לאמן בהתלהבות ליצירת אורח חיים בריא, כמפתח לאושר והגשמה עצמית. כמאמנת, אנחה ואתמוך בך בדרכך, לשיפור ולשימור אורח החיים הבריא שלך. יחד, נברר מהו אורח חיים בריא עבורך, נציב מטרות ונתקדם בסבלנות, נחישות והתמדה, לקראת יצירת הרגלים חדשים ובריאים. אני מאמינה כי כל אדם הוא בעל כוחות, ייצירתי וייחודי. בתהליך אימון, אני מזמינה גם אותך לחשוב על עצמך ככזה ולנצח הרגלים ישנים ובלתי מועילים, בעזרת הרגלים חדשים ונחוצים. [https://www.facebook.com/talifinkwellnesscoaching](https://www.facebook.com/talifinkwellnesscoaching) [http://www.talifink.com/](http://www.talifink.com/) אני לא הכרתי את טלי. והחזון שלי לחיים בריאים היא אחרת מהחזון שהיה לה. אבל יש אמת במשפט " אני מאמינה כי כל אדם הוא בעל כוחות, ייצירתי וייחודי. בתהליך אימון, אני מזמינה גם אותך לחשוב על עצמך ככזה ולנצח הרגלים ישנים ובלתי מועילים, בעזרת הרגלים חדשים ונחוצים." השאלה באיזה אימון. והאימון שלי זה אמונת אלוהים. -
האימון שלי זה אמונת אלוהים.
טלי פינק - טלי נדרסה במהלך אימון אופניים אימון ליווי והנחייה בתהליך שינוי לאורח חיים בריא. החזון שלי החזון שלי הוא לאמן בהתלהבות ליצירת אורח חיים בריא, כמפתח לאושר והגשמה עצמית. כמאמנת, אנחה ואתמוך בך בדרכך, לשיפור ולשימור אורח החיים הבריא שלך. יחד, נברר מהו אורח חיים בריא עבורך, נציב מטרות ונתקדם בסבלנות, נחישות והתמדה, לקראת יצירת הרגלים חדשים ובריאים. אני מאמינה כי כל אדם הוא בעל כוחות, ייצירתי וייחודי. בתהליך אימון, אני מזמינה גם אותך לחשוב על עצמך ככזה ולנצח הרגלים ישנים ובלתי מועילים, בעזרת הרגלים חדשים ונחוצים. [https://www.facebook.com/talifinkwellnesscoaching](https://www.facebook.com/talifinkwellnesscoaching) [http://www.talifink.com/](http://www.talifink.com/) אני לא הכרתי את טלי. והחזון שלי לחיים בריאים היא אחרת מהחזון שהיה לה. אבל יש אמת במשפט " אני מאמינה כי כל אדם הוא בעל כוחות, ייצירתי וייחודי. בתהליך אימון, אני מזמינה גם אותך לחשוב על עצמך ככזה ולנצח הרגלים ישנים ובלתי מועילים, בעזרת הרגלים חדשים ונחוצים." השאלה באיזה אימון. והאימון שלי זה אמונת אלוהים. -
להיות שמח במה שיש
בשיחה עם משהו קרוב אלי עלה שמחה במה שיש. ראיתי בזה איזה הסתפקות במועט. כאילו לא מוכנים להכיר שאלוהים באמת רוצה לתת להם עוד והם יסתפקו במה שיש ויהיו שמחים בזה. וזה כאב לי נורא כי אלוהים רוצה שנכיר שהמציאות רק חצי הכוס המלא. ושנדע שיש כוס מלא שהו רוצה לתת לנו אתו, ושרק הוא יכול לתת לנו. ושנהיה מוכנים ומזומנים להכל ולא נסתפק במועט. כוס ישועות אשע ובשם יהוה אקרא. גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע-- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן-- נֶגֶד צֹרְרָי; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה. -
להיות שמח במה שיש
בשיחה עם משהו קרוב אלי עלה שמחה במה שיש. ראיתי בזה איזה הסתפקות במועט. כאילו לא מוכנים להכיר שאלוהים באמת רוצה לתת להם עוד והם יסתפקו במה שיש ויהיו שמחים בזה. וזה כאב לי נורא כי אלוהים רוצה שנכיר שהמציאות רק חצי הכוס המלא. ושנדע שיש כוס מלא שהו רוצה לתת לנו אתו, ושרק הוא יכול לתת לנו. ושנהיה מוכנים ומזומנים להכל ולא נסתפק במועט. כוס ישועות אשע ובשם יהוה אקרא. גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת, לֹא-אִירָא רָע-- כִּי-אַתָּה עִמָּדִי; שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ, הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי. תַּעֲרֹךְ לְפָנַי, שֻׁלְחָן-- נֶגֶד צֹרְרָי; דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, כּוֹסִי רְוָיָה. -
כמה אני מוכן להיות עם עצמי ?
אתמול בגשתי לישון עלה בי המחשבה שכמה אני מוכן "להיות" עם עצמי. לא לעשות דברים, לא להיות עסוק, לא למלאות הזמן וכו'. פשוט להיות. אינני יודע מה ואיפה ה"אני" יהיה אחרי נשימתי האחרונה עלי אדמות. אבל אני בטוח שאם לא נוכח לי להיות עם עצמי, זה הולך להיות גהנום. אלוהים ברא אותי וברור שרצה שאני יהיה עם עצמי. לי ברור שהוא רצה שאהיה איתו. וכמה שיותר שאני רוצה להיות איתו אני חש את האי נוכחיות שיש לי עם עצמי ובו זמנית המוכנות להכיר ולקבל את עצמי בכל הכיעור שיש בי. אין גן עדן יותר גדול מהכירות עצמי ומוכנות לקבל אותו/אותי כמו שהוא. -
כמה אני מוכן להיות עם עצמי ?
אתמול בגשתי לישון עלה בי המחשבה שכמה אני מוכן "להיות" עם עצמי. לא לעשות דברים, לא להיות עסוק, לא למלאות הזמן וכו'. פשוט להיות. אינני יודע מה ואיפה ה"אני" יהיה אחרי נשימתי האחרונה עלי אדמות. אבל אני בטוח שאם לא נוכח לי להיות עם עצמי, זה הולך להיות גהנום. אלוהים ברא אותי וברור שרצה שאני יהיה עם עצמי. לי ברור שהוא רצה שאהיה איתו. וכמה שיותר שאני רוצה להיות איתו אני חש את האי נוכחיות שיש לי עם עצמי ובו זמנית המוכנות להכיר ולקבל את עצמי בכל הכיעור שיש בי. אין גן עדן יותר גדול מהכירות עצמי ומוכנות לקבל אותו/אותי כמו שהוא. -
סדום Sodom
הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ רָצִים אַחֲרֵי תְּשׁוּקוֹתֵינוּ, הוּא לֹא פָּחוֹת מסדום. אֱלֹהִים בְּחַסְדוֹ וְהַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם יָכוֹל לִשְׁלֹחַ מַלְאָכִים לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ מחורבנו וּלְהוֹצָאָה אוֹתָנוּ מִשָּׁם. אֲבָל הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָצֵאת? הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת ל"לא נוֹדָע"? וְגַם אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל יְצִיאָתֵנוּ, וּכְבָר הַחֻרְבָּן מְצוּיָה מֵאֲחוֹרֵינוּ. לְאָן עֵינֵינוּ פּוֹנוֹת? לַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל התשוקות? אוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לָנוּ אֱלֹהִים? הַסִּפּוּר לֹא נגמר פֹּה. יֵשׁ עוֹד תַּהֲלִיכִים לְפָנֵינוּ שֶׁל בֵּרוּר הַטּוֹב וְהֵרַע / הַנָּכוֹן וְהַלֹּא נָכוֹן. לִשְׁפֹּט לְפִי הַמַּעֲשִׂים יִהְיֶה פֹּה בְּעָיָה דַּי רְצִינִי. לָאֱלֹהִים הַמִּשְׁפָּט, וּבַסּוֹף הוּא יוֹדֵעַ רַחֲשֵׁי לֵּב הָאָדָם. כַּוָּנָה נְכוֹנָה עִם מַעֲשֶׂה בְּעָיָתִי עֲדִיפָה עַל מַעֲשֶׂה נְכוֹנָה עִם כֻּוְּנָה בְּעָיָתִי.[
] -
סדום Sodom
הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ אֲנַחְנוּ רָצִים אַחֲרֵי תְּשׁוּקוֹתֵינוּ, הוּא לֹא פָּחוֹת מסדום. אֱלֹהִים בְּחַסְדוֹ וְהַבְטָחָתוֹ לְאַבְרָהָם יָכוֹל לִשְׁלֹחַ מַלְאָכִים לְהַזְהִיר אוֹתָנוּ מחורבנו וּלְהוֹצָאָה אוֹתָנוּ מִשָּׁם. אֲבָל הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָצֵאת? הַאִם אֲנַחְנוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת ל"לא נוֹדָע"? וְגַם אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל יְצִיאָתֵנוּ, וּכְבָר הַחֻרְבָּן מְצוּיָה מֵאֲחוֹרֵינוּ. לְאָן עֵינֵינוּ פּוֹנוֹת? לַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל התשוקות? אוֹ לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לָנוּ אֱלֹהִים? הַסִּפּוּר לֹא נגמר פֹּה. יֵשׁ עוֹד תַּהֲלִיכִים לְפָנֵינוּ שֶׁל בֵּרוּר הַטּוֹב וְהֵרַע / הַנָּכוֹן וְהַלֹּא נָכוֹן. לִשְׁפֹּט לְפִי הַמַּעֲשִׂים יִהְיֶה פֹּה בְּעָיָה דַּי רְצִינִי. לָאֱלֹהִים הַמִּשְׁפָּט, וּבַסּוֹף הוּא יוֹדֵעַ רַחֲשֵׁי לֵּב הָאָדָם. כַּוָּנָה נְכוֹנָה עִם מַעֲשֶׂה בְּעָיָתִי עֲדִיפָה עַל מַעֲשֶׂה נְכוֹנָה עִם כֻּוְּנָה בְּעָיָתִי.[
] -
success הצלחה
בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם: כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל.In your returning and calmness shall be your deliverance. such your quietness and assurance shall be your strength: Such says the Master, Lord GOD, the Holy One of Israel.
-
success הצלחה
בְּשׁוּבָ֤ה וָנַ֙חַת֙ תִּוָּ֣שֵׁע֔וּן בְּהַשְׁקֵט֙ וּבְבִטְחָ֔ה תִּהְיֶ֖ה גְּבֽוּרַתְכֶ֑ם: כֹֽה־אָמַר֩ אֲדֹנָ֨י יְהוִ֜ה קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֗ל.In your returning and calmness shall be your deliverance. such your quietness and assurance shall be your strength: Such says the Master, Lord GOD, the Holy One of Israel.
-
בריא
בריא בריאה זה להיות עם אלוהים. ".. וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ ..." (דברים פרק ל מתוך פסוקים יט-כ) זה לא בריאה לאכול. "... אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי ..." (דברים פרק ט מתוך פסוק יח) זה לא בריאה להתאמין, ולעשות ספורט וכו' זה לעודד ולחזק הגוף שממילא הולך לקבר. יש דברים שעוזרת לגוף ומעודדת גידול, ויש שמפריעות. יש שמעודדי ואחרים שמעכבי צמיחת הגוף. אבל זה לא נקרא בריאה. בריאה תהיה אם ה' אלוהיך. שנהיה בריאים. -
בריא
בריא בריאה זה להיות עם אלוהים. ".. וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ ..." (דברים פרק ל מתוך פסוקים יט-כ) זה לא בריאה לאכול. "... אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי ..." (דברים פרק ט מתוך פסוק יח) זה לא בריאה להתאמין, ולעשות ספורט וכו' זה לעודד ולחזק הגוף שממילא הולך לקבר. יש דברים שעוזרת לגוף ומעודדת גידול, ויש שמפריעות. יש שמעודדי ואחרים שמעכבי צמיחת הגוף. אבל זה לא נקרא בריאה. בריאה תהיה אם ה' אלוהיך. שנהיה בריאים. -
מי את עליהנה בת גאל
מי את עליהנה בת גאל מי את? ולמה באת עכשיו לבקר ? איזה חדשות את מביאה לנו ? איזה חידוש ש 2500 שנה הסתיר ? את ירושלמי אסלי מימי בית המקדש שבירושלים (הראשון, שעוד לא שמעו שיש שני וגם הוא יחרב) היית נציגת עם ? גנרל בצבא ? אשת עסקים ? פוליטיקאית ? נראה בטוח שלא היו חרדים בתקופתך כמו היום. שהיום ההתקדמות הדת בישראל לא משאירה מקום לכאלו. היית מאילו שהלכו עם אלוהים או אילו שלא ? עזרת לקרב ישראל לאביהם שבשמים או לא ? האם בגללך נחרב הבית ? או שמה מקומך הייתה ביחד עם נביאי אלוהים. (על אף שאת לא מוזכרת בתנ"ך) ? אם היית מדברת אתנו היום איזה מסר היית מוסרת לנו ? כמו של רבקה או של אם סיסרא ? אני ינחש שעליהנה בת גאל היית ממונה על אוצרות הזהב וכסף לעבודת וטיפול המקדש. והמסר להיום אחרי ה 2500 שנה היו **לאסף כל הכיסופים והרצונות לעבודת אלוהים טהורה, בלי המחריבים של הדת והכמורה.**[
] -
hometown is no longer home
http://elitedaily.com/life/culture/hometown-is-no-longer-home/1067113/
הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב \[וְנָשׁוּבָה\] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. איכה ה, כאRestore us, God, to Thyself that we may return; renew our days as of old. As of when !? Not as we imagine, but what God originally created, pure and simple. Our hometown imagination is just from a nostalgic child’s point-of-view. When we look as a adult, we must move on.
-
מי את עליהנה בת גאל
מי את עליהנה בת גאל מי את? ולמה באת עכשיו לבקר ? איזה חדשות את מביאה לנו ? איזה חידוש ש 2500 שנה הסתיר ? את ירושלמי אסלי מימי בית המקדש שבירושלים (הראשון, שעוד לא שמעו שיש שני וגם הוא יחרב) היית נציגת עם ? גנרל בצבא ? אשת עסקים ? פוליטיקאית ? נראה בטוח שלא היו חרדים בתקופתך כמו היום. שהיום ההתקדמות הדת בישראל לא משאירה מקום לכאלו. היית מאילו שהלכו עם אלוהים או אילו שלא ? עזרת לקרב ישראל לאביהם שבשמים או לא ? האם בגללך נחרב הבית ? או שמה מקומך הייתה ביחד עם נביאי אלוהים. (על אף שאת לא מוזכרת בתנ"ך) ? אם היית מדברת אתנו היום איזה מסר היית מוסרת לנו ? כמו של רבקה או של אם סיסרא ? אני ינחש שעליהנה בת גאל היית ממונה על אוצרות הזהב וכסף לעבודת וטיפול המקדש. והמסר להיום אחרי ה 2500 שנה היו **לאסף כל הכיסופים והרצונות לעבודת אלוהים טהורה, בלי המחריבים של הדת והכמורה.**[
] -
hometown is no longer home
http://elitedaily.com/life/culture/hometown-is-no-longer-home/1067113/
הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ ונשוב \[וְנָשׁוּבָה\] חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. איכה ה, כאRestore us, God, to Thyself that we may return; renew our days as of old. As of when !? Not as we imagine, but what God originally created, pure and simple. Our hometown imagination is just from a nostalgic child’s point-of-view. When we look as a adult, we must move on.
-
30 DAYS OF Gratitude, for a life of thanksgiving
http://monthofgratitudechallenge.blogspot.co.il/2012/10/the-challenge.html
-
30 DAYS OF Gratitude, for a life of thanksgiving
http://monthofgratitudechallenge.blogspot.co.il/2012/10/the-challenge.html
-
Life is like a car wash
You have to enter to get cleaned. You have to let go and allow the cleaning process to take place.
There isn’t much more to it, except maybe going in again for a redoing.
God in his infinite patience and love can not clean us without our willingness to be cleaned. In the cleansing process we have to go into neutral otherwise it doesn’t work. Patience the process will finish, running around will not make it faster. God knows our blemishes better then we do. Let him do the job.
-
Life is like a car wash
You have to enter to get cleaned. You have to let go and allow the cleaning process to take place.
There isn’t much more to it, except maybe going in again for a redoing.
God in his infinite patience and love can not clean us without our willingness to be cleaned. In the cleansing process we have to go into neutral otherwise it doesn’t work. Patience the process will finish, running around will not make it faster. God knows our blemishes better then we do. Let him do the job.
-
making your idol 'offensive' Tallit-like Scarf
I miss this completely. A piece of clothing which is being sold as clothing. Reminds someone of a piece of clothing which is also used for religious activity and gets ‘offended’ ??!!
article: http://www.haaretz.com/jewish/news/1.696443
product: http://www.hm.com/se/product/37273?article=37273-A
comparison: [http://collegecandy.com/2016/01/07/hm-scarf-looks-like-tallit-jewish-prayer-shawl-photos-social-media-response/ /a>
other clothing with strips:](https://collegecandy.files.wordpress.com/2016/01/1452182579-hm.jpg) http://www.diytrade.com/china/pd/12890627/Wholesale_scarf_1_1_quality_Burberry_scarf_Burberry_shawl_70cmX180cm_hot.html
I have no question what God has to say on this topic. It has absolutely nothing to do with him.
-
making your idol 'offensive' Tallit-like Scarf
I miss this completely. A piece of clothing which is being sold as clothing. Reminds someone of a piece of clothing which is also used for religious activity and gets ‘offended’ ??!!
article: http://www.haaretz.com/jewish/news/1.696443
product: http://www.hm.com/se/product/37273?article=37273-A
comparison: [http://collegecandy.com/2016/01/07/hm-scarf-looks-like-tallit-jewish-prayer-shawl-photos-social-media-response/ /a>
other clothing with strips:](https://collegecandy.files.wordpress.com/2016/01/1452182579-hm.jpg) http://www.diytrade.com/china/pd/12890627/Wholesale_scarf_1_1_quality_Burberry_scarf_Burberry_shawl_70cmX180cm_hot.html
I have no question what God has to say on this topic. It has absolutely nothing to do with him.
-
ביקורת Criticism
If you are not passing a message from God to me, then shut up. Otherwise speak and dare not hold it in.
אִם אֵינְךָ מַעֲבִיר דָּבָר אלוהים אֵלַי, אָז שֵׁתּוֹק. אַחֶרֶת דַּבֵּר, וְאַל תעיז לִשְׁמוֹר אֶת זֶה בְּפָנִים. -
ביקורת Criticism
If you are not passing a message from God to me, then shut up. Otherwise speak and dare not hold it in.
אִם אֵינְךָ מַעֲבִיר דָּבָר אלוהים אֵלַי, אָז שֵׁתּוֹק. אַחֶרֶת דַּבֵּר, וְאַל תעיז לִשְׁמוֹר אֶת זֶה בְּפָנִים. -
Gueoula גאולה
עיבוד בעברית בהמשך.
Gueoula
Suis ta route, chaque jour, ton amour, pour toujours. Ni a droite. Ni a gauche, va tout droit, va tout droit vers celui oui t’attend trouve enfin la serenite au milieu du judgement dernier.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
C’est ta terre, tu le sais, et toi seul va decider, les nations nous ont juges trop de mal, elles ont fait mais toi, par ta bonte, tu acceptes ces exiles le pardon pour ceux oui t’aiment.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
Eternel. Seul maitre. Ton orgueil, ta defaite, reste humble et sincere. Chante lui ta priere et ton ame oui s’eleve c’est top coeur oui plaide oui cherche la verite.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
Liberte, egalite c’est le monde ou il va creer plus de guerres, juste aimer. Les canons peuvent rouiller c’est l’amour oui a gagne c’est ton temple oui renait gueoula, tu es la.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
chanson écrite et composée et chantée par Jean-Jacques Bentolila
אל הדרך לך לך שם המצא אהבתך לא ימינה, לא לשמאך לך ישיר, זה הכל, ושם הוא ימתין בסוף הדרך יש פתרון ימי הדין האחרון גאולה, גאולה, גאולה התדע אדמה זה נמצא בידך כבר נשפטנו לרעה בעולם המרושע. ואתה בטובך קבל את גולי עמך וסלח לאוהבים אותך. גאולה, גאולה, גאולה רק האל - יחידי. מפלה, גאווה, ותמיד ענווה כמו השיר, התפילה ושמחת הנשמה, מבוכת הלב אל האמת הוא מתקרב. גאולה, גאולה, גאולה זו חירות, זה שוויון העולם הנכון, אין בו קרב, רק תאהב מול שלדי תותחיו, בניצחון אהבה בבית מקדש תיכון תפילה עד כאן, עד קצה הגאולה. גאולה, גאולה, גאולה עיבוד לעברית ע"י **שמוליק קלוסקי** -
Gueoula גאולה
עיבוד בעברית בהמשך.
Gueoula
Suis ta route, chaque jour, ton amour, pour toujours. Ni a droite. Ni a gauche, va tout droit, va tout droit vers celui oui t’attend trouve enfin la serenite au milieu du judgement dernier.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
C’est ta terre, tu le sais, et toi seul va decider, les nations nous ont juges trop de mal, elles ont fait mais toi, par ta bonte, tu acceptes ces exiles le pardon pour ceux oui t’aiment.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
Eternel. Seul maitre. Ton orgueil, ta defaite, reste humble et sincere. Chante lui ta priere et ton ame oui s’eleve c’est top coeur oui plaide oui cherche la verite.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
Liberte, egalite c’est le monde ou il va creer plus de guerres, juste aimer. Les canons peuvent rouiller c’est l’amour oui a gagne c’est ton temple oui renait gueoula, tu es la.
Gueoula! Gueoula! Gueoula!
chanson écrite et composée et chantée par Jean-Jacques Bentolila
אל הדרך לך לך שם המצא אהבתך לא ימינה, לא לשמאך לך ישיר, זה הכל, ושם הוא ימתין בסוף הדרך יש פתרון ימי הדין האחרון גאולה, גאולה, גאולה התדע אדמה זה נמצא בידך כבר נשפטנו לרעה בעולם המרושע. ואתה בטובך קבל את גולי עמך וסלח לאוהבים אותך. גאולה, גאולה, גאולה רק האל - יחידי. מפלה, גאווה, ותמיד ענווה כמו השיר, התפילה ושמחת הנשמה, מבוכת הלב אל האמת הוא מתקרב. גאולה, גאולה, גאולה זו חירות, זה שוויון העולם הנכון, אין בו קרב, רק תאהב מול שלדי תותחיו, בניצחון אהבה בבית מקדש תיכון תפילה עד כאן, עד קצה הגאולה. גאולה, גאולה, גאולה עיבוד לעברית ע"י **שמוליק קלוסקי** -
bitter sweet
וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃The bitterness of one’s EGO is part and parcel of the salvation of one’s SOUL.
-
bitter sweet
וְאָכְל֥וּ אֶת־הַבָּשָׂ֖ר בַּלַּ֣יְלָה הַזֶּ֑ה צְלִי־אֵ֣שׁ וּמַצּ֔וֹת עַל־מְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃The bitterness of one’s EGO is part and parcel of the salvation of one’s SOUL.
-
This Kitchen
is not approved nor appropriate for those who are:
- Vegetarians
- Allergic to anything
- Organictarians
- Stingy
- Pickey Choosey
to those who demand
- equal rights
- freedom from slavery
- rabbinical supervision
- approval from the board of health
and last of all to whom are
- Ungrateful
- Unhelpful
- Noisy
- Rabble Rousing
- Uncourteous
If you are none of the above, feel at HOME
-
This Kitchen
is not approved nor appropriate for those who are:
- Vegetarians
- Allergic to anything
- Organictarians
- Stingy
- Pickey Choosey
to those who demand
- equal rights
- freedom from slavery
- rabbinical supervision
- approval from the board of health
and last of all to whom are
- Ungrateful
- Unhelpful
- Noisy
- Rabble Rousing
- Uncourteous
If you are none of the above, feel at HOME
-
Arabs the time is now to show patriotism
english following עברית בהמשך
كل يوم أكثر من الواضح أن من هم في الوسط، وتلك الموجودة على الخط، فهي إما لصالح أو ضد. كل يوم أكثر من واحد، أن العالم إما مع الله وإسرائيل، أو ضدهم. العربية كل يوم، وخاصة حين يعيشون في إسرائيل، كما أن لديها القدرة على أن تكون "على الجانب" اليوم أنت وطني أو أعداء. الاعتراف علامة الوطنيين بالفعل. يمكنك الحصول على هنا (وأنا لا تحصل في المئة) כל יום יותר יותר ברור, שאין כאלו באמצע, כאלו על הקו, שהם לא בעד ולא נגד. כל יום זה יותר חד, שהעולם הוא או עם אלהים וישראל או נגד. כל יום הערבי, במיוחד אילו שחיים במדינת ישראל, פחות יש לו האפשריות להיות "מהצד" היום אתם פטריוטים או אויבים. סימן הכר לפטריוטים כבר מוכרח. אפשר להשיג פה (ואני לא מקבל אחוזים)Every day it is becoming more clear that there is no longer those “in the middle”, those “on the line”, they that are neither in favor nor against.
Every day it comes out sharper and more obvious, that the world is either with God and Israel or against them.
Every day the Arab, especially those living in Israel, has less that ability to be “on the side”
Today you are patriotic or enemies.
The need of marks of patriotism is necessity.
You can get here (and I’m not getting a percentage)
-
Arabs the time is now to show patriotism
english following עברית בהמשך
كل يوم أكثر من الواضح أن من هم في الوسط، وتلك الموجودة على الخط، فهي إما لصالح أو ضد. كل يوم أكثر من واحد، أن العالم إما مع الله وإسرائيل، أو ضدهم. العربية كل يوم، وخاصة حين يعيشون في إسرائيل، كما أن لديها القدرة على أن تكون "على الجانب" اليوم أنت وطني أو أعداء. الاعتراف علامة الوطنيين بالفعل. يمكنك الحصول على هنا (وأنا لا تحصل في المئة) כל יום יותר יותר ברור, שאין כאלו באמצע, כאלו על הקו, שהם לא בעד ולא נגד. כל יום זה יותר חד, שהעולם הוא או עם אלהים וישראל או נגד. כל יום הערבי, במיוחד אילו שחיים במדינת ישראל, פחות יש לו האפשריות להיות "מהצד" היום אתם פטריוטים או אויבים. סימן הכר לפטריוטים כבר מוכרח. אפשר להשיג פה (ואני לא מקבל אחוזים)Every day it is becoming more clear that there is no longer those “in the middle”, those “on the line”, they that are neither in favor nor against.
Every day it comes out sharper and more obvious, that the world is either with God and Israel or against them.
Every day the Arab, especially those living in Israel, has less that ability to be “on the side”
Today you are patriotic or enemies.
The need of marks of patriotism is necessity.
You can get here (and I’m not getting a percentage)
-
מה זה להכיר אלוהים אישי
Source: אודות
-
מה זה להכיר אלוהים אישי
Source: אודות
-
אהבת אלוהים
לא אהבה חלקית. אלא על כל הקופה. -
אהבת אלוהים
לא אהבה חלקית. אלא על כל הקופה. -
Patience
Not having enough, just gives me that feeling of stagnation. I am constantly looking for changes such as those that the prophets proclaimed, yet I don’t see them. When will they happen? The days follow each other and where is that change? I am looking, and find very few. Has Gods promise disappeared? When will it take place?
Can I start looking for God in my ego comfort zone? Is there a place to worship God there?
Am I feeling where is God today? Summer vacations, family activities, work, festivities and preparations for tomorrow. Constantly being busy, the distractions coming from all directions, the only real distraction missing is the need to feel his presence.
Where is that quietness and proof of his existence? Have I looked for him in his palace in my soul? Do I stand in front of God and myself with a upright heart? When I fail, do I take note to strengthen my way?
My humanity takes me away from God; I know it and feel the cost of it. The egoistical forces inside seem to enjoy when they succeed, even temporarily to pull me in there direction. The results? Are never good in the end.
While I want to do what is right and always praise God, while putting him first, When I do that I help find that quietness with God and put my humanity in place.
Isn’t that what I need?
-
Patience
Not having enough, just gives me that feeling of stagnation. I am constantly looking for changes such as those that the prophets proclaimed, yet I don’t see them. When will they happen? The days follow each other and where is that change? I am looking, and find very few. Has Gods promise disappeared? When will it take place?
Can I start looking for God in my ego comfort zone? Is there a place to worship God there?
Am I feeling where is God today? Summer vacations, family activities, work, festivities and preparations for tomorrow. Constantly being busy, the distractions coming from all directions, the only real distraction missing is the need to feel his presence.
Where is that quietness and proof of his existence? Have I looked for him in his palace in my soul? Do I stand in front of God and myself with a upright heart? When I fail, do I take note to strengthen my way?
My humanity takes me away from God; I know it and feel the cost of it. The egoistical forces inside seem to enjoy when they succeed, even temporarily to pull me in there direction. The results? Are never good in the end.
While I want to do what is right and always praise God, while putting him first, When I do that I help find that quietness with God and put my humanity in place.
Isn’t that what I need?
-
ביטקוין הוכחת עבודה
האלף בית של יצירת דבר מה. כולל חובת ההוכחה לאיכותו. מטבע האלקטרוני הביטקוין לדוגמה מחייבת ספר פתוח של ההסטוריה של מיום ברייה יום הכרייה. ללא הסטוריה שקופה, אין אימון והמטבע איננו שווה דבר. [כרייה (proof of work) מתוך האתר אלף-ביט](http://www.alefbit.com/xbt/technical/pow/) [ביטקוין – ויקיפדיה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%9F) הרבנים הכירו הייטב הצורך במסורת להוכיחך שוויו של ה"תורה-שבעל-פה". במשנה אבות פרק א' משנה א' פותחת עם "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושעב, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה." האם המסורת הזה שקופה? האם היא נאמנה? [](http://aviwollman.files.wordpress.com/2015/08/d794d79ed7a1d795d7a8d7aa-d79ed797d79cd795d7a7d7aa-d797d796d79c.png) לפי הסיכום של שיטות של סדר מסירת התורה. מתוך בספר דעת דורות, מאת **ד.א. רוזמן** הוצאת Feldheim Publishers 2005 התשובה היא שלא, שבנושא של מסורת יש מחלוקת ושיטות שונות של סדר מסירת התורה. כנראה שהעובדה שאין מסורת למסורת. ושזה מוכר הייטיב אצל הרבנים הקדומים. ולפי הנראה העובדה הזאת לא נמסרה כראוי לדורות האחרונים. לא קשה ליצר מסורות מנותקים. רבים משתוקקים לסתרי יוחסין כאילו. האם מסורת בפרק הראשונה בשורה על-פי מתי \[תורגום קדום נמצא בספר מלחמות ה' מאת יעקב בן ראובן הוצאה 1170\] אמין? האם המסורת שאִבְּן עבד אלמנאף אבן קוסאי, שהיה אבי סבו של מוחמד הוא מצאצאי ישמעאל בן אברהם אמין? "וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם. אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב סא) יש עוד הוכחות שאין בנקרא "מסורות" ולא כלום. וההוכחה פשוטה ביותר היא: וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם **לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם**׃ (שמות לא יג) אלוהים מקדש אותנו, הוא המקור. אילו מתחברים וחוזרים תמיד. לו השאלותינו מתבקשות. כל ניסיון לנתק קשר איתו ולסמוך על מסורת איש לאיש, רק מנתקת אותנו מאלוהים, ובא ממקור של רועה מהשטן שהרבה פעמים מלובש ברצון אנושי טוב. -
ביטקוין הוכחת עבודה
האלף בית של יצירת דבר מה. כולל חובת ההוכחה לאיכותו. מטבע האלקטרוני הביטקוין לדוגמה מחייבת ספר פתוח של ההסטוריה של מיום ברייה יום הכרייה. ללא הסטוריה שקופה, אין אימון והמטבע איננו שווה דבר. [כרייה (proof of work) מתוך האתר אלף-ביט](http://www.alefbit.com/xbt/technical/pow/) [ביטקוין – ויקיפדיה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%99%D7%9F) הרבנים הכירו הייטב הצורך במסורת להוכיחך שוויו של ה"תורה-שבעל-פה". במשנה אבות פרק א' משנה א' פותחת עם "משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושעב, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה." האם המסורת הזה שקופה? האם היא נאמנה? [](http://aviwollman.files.wordpress.com/2015/08/d794d79ed7a1d795d7a8d7aa-d79ed797d79cd795d7a7d7aa-d797d796d79c.png) לפי הסיכום של שיטות של סדר מסירת התורה. מתוך בספר דעת דורות, מאת **ד.א. רוזמן** הוצאת Feldheim Publishers 2005 התשובה היא שלא, שבנושא של מסורת יש מחלוקת ושיטות שונות של סדר מסירת התורה. כנראה שהעובדה שאין מסורת למסורת. ושזה מוכר הייטיב אצל הרבנים הקדומים. ולפי הנראה העובדה הזאת לא נמסרה כראוי לדורות האחרונים. לא קשה ליצר מסורות מנותקים. רבים משתוקקים לסתרי יוחסין כאילו. האם מסורת בפרק הראשונה בשורה על-פי מתי \[תורגום קדום נמצא בספר מלחמות ה' מאת יעקב בן ראובן הוצאה 1170\] אמין? האם המסורת שאִבְּן עבד אלמנאף אבן קוסאי, שהיה אבי סבו של מוחמד הוא מצאצאי ישמעאל בן אברהם אמין? "וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בְּנֵי חֳבַיָּה בְּנֵי הַקּוֹץ בְּנֵי בַרְזִלַּי אֲשֶׁר לָקַח מִבְּנוֹת בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי אִשָּׁה וַיִּקָּרֵא עַל שְׁמָם. אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים וְלֹא נִמְצָאוּ וַיְגֹאֲלוּ מִן הַכְּהֻנָּה. וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים עַד עֲמֹד כֹּהֵן לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב סא) יש עוד הוכחות שאין בנקרא "מסורות" ולא כלום. וההוכחה פשוטה ביותר היא: וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם **לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם**׃ (שמות לא יג) אלוהים מקדש אותנו, הוא המקור. אילו מתחברים וחוזרים תמיד. לו השאלותינו מתבקשות. כל ניסיון לנתק קשר איתו ולסמוך על מסורת איש לאיש, רק מנתקת אותנו מאלוהים, ובא ממקור של רועה מהשטן שהרבה פעמים מלובש ברצון אנושי טוב. -
I love Arabs
I love all of creations of God, especially his children, all of them.
I want then best for them, as I would want for those who are close to me: myself, my close family, my extended family, my nation and the entire world. I want to know God and to see his truth, and I pray this for them also.
I see Gods plans, at least what he has shown me. Part of these plans include the returning of the people of Israel* to the land of Israel**. I pray to be part of Gods plans including these, and I pray this for them also.
*people of Israel = are those people that God has chosen to be the people of Israel. God knows who this is and he acts according to his chose. ** land of Israel = the promised land as quoted millennium ago begins somewhere near modern Iraq until near, or in modern Egypt. at present the State of Israel has other border, which at times can be defined with a lot less then the promised ones or at other times closer to the promised one.
I am part of the rebuilding of the land of Israel, cities, towns and vineyards. The coming back after diaspora of the people of Israel. I pray that they be part of this also.
For the choice is not many. Either one takes an active part of joining God and his plans or attempting to disrupt God and his plans. I pray that my brethren Gentiles living anywhere withing the land of Israel. As the prophet calls:
Flee! Save your lives! Be strong, like a tamarisk in the desert. [Jeremiah 48:6]
Take upon themselves a active role in: 1. Building the land, the houses and the fields. 2. Help bring the people of Israel home. 3. Give security and well being to the people of Israel 4. Actively defending Israel from all those who wish to do it harm. 5. Search your true roots out and be help bring God to them.
And from these actions may God bless them with similar blessings as he has and will give the the nation of Israel.
-
I love Arabs
I love all of creations of God, especially his children, all of them.
I want then best for them, as I would want for those who are close to me: myself, my close family, my extended family, my nation and the entire world. I want to know God and to see his truth, and I pray this for them also.
I see Gods plans, at least what he has shown me. Part of these plans include the returning of the people of Israel* to the land of Israel**. I pray to be part of Gods plans including these, and I pray this for them also.
*people of Israel = are those people that God has chosen to be the people of Israel. God knows who this is and he acts according to his chose. ** land of Israel = the promised land as quoted millennium ago begins somewhere near modern Iraq until near, or in modern Egypt. at present the State of Israel has other border, which at times can be defined with a lot less then the promised ones or at other times closer to the promised one.
I am part of the rebuilding of the land of Israel, cities, towns and vineyards. The coming back after diaspora of the people of Israel. I pray that they be part of this also.
For the choice is not many. Either one takes an active part of joining God and his plans or attempting to disrupt God and his plans. I pray that my brethren Gentiles living anywhere withing the land of Israel. As the prophet calls:
Flee! Save your lives! Be strong, like a tamarisk in the desert. [Jeremiah 48:6]
Take upon themselves a active role in: 1. Building the land, the houses and the fields. 2. Help bring the people of Israel home. 3. Give security and well being to the people of Israel 4. Actively defending Israel from all those who wish to do it harm. 5. Search your true roots out and be help bring God to them.
And from these actions may God bless them with similar blessings as he has and will give the the nation of Israel.
-
החיסרון והחיסרון האמיתית
בימים האחרונים ראיתי שאנשים מדברים על מה שנדמה להם שחסר להם. לאחד זה אוטו מהיר ועצבני, לשני זה כלה יפה וחסודה, לשלישי זה סטייק עסיסי, ולרביעי זה בית המקדש השלישי. כי אחד חסר משהו. ולי חסר שלא חסר לי מכל זה. ומה שאמת חסר לי, לא חסר לי מספיק. וזה חסר לי. ומה "חסר לי אבל לא מספיק" ? גילוי אלוהים בעולם. גילוי אהבתו. גילוי רוחו. מצד אחת חסר לי. ומצד שני אפשר להמשך הלה ככך. ושם הבעיה. כי בעצם היכולת לדמיין שיש חיים ללא גילוי אלוהים חיים. פשוט מות. עכשיו למען האמת כבר הייתי בסיבוב הזה. כדי לעשות צריך לרצות, וכדי לרצות צריך להרגיש חיסרון. כדי לרצות רוח הקודש, צריכים לרצות רוח אלוהים חיים. ואם לא חסר לי רוחו. האם חסר החיסרון? ואם לא חסר לי אפילו שהחסרון שיהיה לי הרצון להרגיש שזה חסר לי. אצרך צריכים להתפלל שאלוהים ירחם אלי ויתן לי החיסרון שבלי רוחו אין לי חיים. ואז ורק אז, מגיע החיסרון. וחייבים לקחת החיסרון הזה בשתי ידיים כי בלי חיסרון אין מה לרצות. ואז רוצים לקבל מרוחו. ואז שוכחים , ונזכרים שוב ורוצים. ושוכחים עד שדי. אי שפר לחיות בלי רוחו. ואז זה מגיע. כן ככך בפשטות רוחו אלוהים נוחת על האדם. ואז לוקחים הרוח ומתנקים אותו ממקור הרוח ומכניסים אותו לאגו האנושי. ואז... נעלם הרוח. כי אין רוחו אלוהים חי במציעות מנותקת ממנו. אין הוא חי באנושיות. ואני מרמה את עצמי שוב שאפשר גם וגם. שבאמת לא חסר לי הרוח. שהאנושיות מסתפקת את רוחו הדל. ואז אלוהים בחסדו שולח בריזה קרירה של תזכורות שהאנושיות ימיו ספורים וגבולותו מוגבלים, כשרוח אלוהים אין קץ וגבולותיו איו סופיות. והפעם אני נשבע בכל היקר לי שלא אשכח ירושלים= "גילוי אלוהים חיים בעולם" שאין חיים אחרים. -
החיסרון והחיסרון האמיתית
בימים האחרונים ראיתי שאנשים מדברים על מה שנדמה להם שחסר להם. לאחד זה אוטו מהיר ועצבני, לשני זה כלה יפה וחסודה, לשלישי זה סטייק עסיסי, ולרביעי זה בית המקדש השלישי. כי אחד חסר משהו. ולי חסר שלא חסר לי מכל זה. ומה שאמת חסר לי, לא חסר לי מספיק. וזה חסר לי. ומה "חסר לי אבל לא מספיק" ? גילוי אלוהים בעולם. גילוי אהבתו. גילוי רוחו. מצד אחת חסר לי. ומצד שני אפשר להמשך הלה ככך. ושם הבעיה. כי בעצם היכולת לדמיין שיש חיים ללא גילוי אלוהים חיים. פשוט מות. עכשיו למען האמת כבר הייתי בסיבוב הזה. כדי לעשות צריך לרצות, וכדי לרצות צריך להרגיש חיסרון. כדי לרצות רוח הקודש, צריכים לרצות רוח אלוהים חיים. ואם לא חסר לי רוחו. האם חסר החיסרון? ואם לא חסר לי אפילו שהחסרון שיהיה לי הרצון להרגיש שזה חסר לי. אצרך צריכים להתפלל שאלוהים ירחם אלי ויתן לי החיסרון שבלי רוחו אין לי חיים. ואז ורק אז, מגיע החיסרון. וחייבים לקחת החיסרון הזה בשתי ידיים כי בלי חיסרון אין מה לרצות. ואז רוצים לקבל מרוחו. ואז שוכחים , ונזכרים שוב ורוצים. ושוכחים עד שדי. אי שפר לחיות בלי רוחו. ואז זה מגיע. כן ככך בפשטות רוחו אלוהים נוחת על האדם. ואז לוקחים הרוח ומתנקים אותו ממקור הרוח ומכניסים אותו לאגו האנושי. ואז... נעלם הרוח. כי אין רוחו אלוהים חי במציעות מנותקת ממנו. אין הוא חי באנושיות. ואני מרמה את עצמי שוב שאפשר גם וגם. שבאמת לא חסר לי הרוח. שהאנושיות מסתפקת את רוחו הדל. ואז אלוהים בחסדו שולח בריזה קרירה של תזכורות שהאנושיות ימיו ספורים וגבולותו מוגבלים, כשרוח אלוהים אין קץ וגבולותיו איו סופיות. והפעם אני נשבע בכל היקר לי שלא אשכח ירושלים= "גילוי אלוהים חיים בעולם" שאין חיים אחרים. -
זמן איכות
רציתי לכתוב על הנושא, אבל אחרי חיפוש קל מצאתי מאמר שדי מסכם אותו. [זמן איכות משפחתי](http://www.fatherhood.co.il/2011/06/זמן-איכות-הגדרה/) ובכל זאת מן הנכון להוסיף מה שחסר במאמר, זמן איכות עם אלוהים. זמן שאני שם כל מהווי לצעד וכולי מרוכז באלוהים והקשר איתו. כולי מחפש ההויה הפרודקטיבי שיש בקשר הזה. חיפוש שלא קשור למה שאני יכול למלאה את אנושיות שלי, אלה בעיסוקי בעצם הקשר. כי כמו אשתי וילדי והורי, אלוהים לא פחות חשוב בחיי. ומקום לזמן איכות איתו חייבת להיות בראש סדר היום יומי בחיי. אחרת בשביל מה אני כן?
-
זמן איכות
רציתי לכתוב על הנושא, אבל אחרי חיפוש קל מצאתי מאמר שדי מסכם אותו. [זמן איכות משפחתי](http://www.fatherhood.co.il/2011/06/זמן-איכות-הגדרה/) ובכל זאת מן הנכון להוסיף מה שחסר במאמר, זמן איכות עם אלוהים. זמן שאני שם כל מהווי לצעד וכולי מרוכז באלוהים והקשר איתו. כולי מחפש ההויה הפרודקטיבי שיש בקשר הזה. חיפוש שלא קשור למה שאני יכול למלאה את אנושיות שלי, אלה בעיסוקי בעצם הקשר. כי כמו אשתי וילדי והורי, אלוהים לא פחות חשוב בחיי. ומקום לזמן איכות איתו חייבת להיות בראש סדר היום יומי בחיי. אחרת בשביל מה אני כן? -
חפצי היקרים
הדין שלי, האמת שלי, הכסף שלי, האהבה שלי, הזוגיות שלי, הבית שלי, הקריירה שלי, ה... שלי וה... שלי ואין לדבר סוף. וכל השלי הזה מוביל אותי לכעסים ותסכולים, עצבנות וחוסר שקט. ולמה כי אלוהים לא שם. הוא לא שם ב"שלי" הוא שם ב"שלו". ואני עדיין מחפש איפה לשם ה"שלי". ג'ורג 'קרלין מסקם את זה יפה - מקום לדברים שלי \[embed\]https://www.youtube.com/watch?v=JLoge6QzcGY\[/embed\] -
חפצי היקרים
הדין שלי, האמת שלי, הכסף שלי, האהבה שלי, הזוגיות שלי, הבית שלי, הקריירה שלי, ה... שלי וה... שלי ואין לדבר סוף. וכל השלי הזה מוביל אותי לכעסים ותסכולים, עצבנות וחוסר שקט. ולמה כי אלוהים לא שם. הוא לא שם ב"שלי" הוא שם ב"שלו". ואני עדיין מחפש איפה לשם ה"שלי". ג'ורג 'קרלין מסקם את זה יפה - מקום לדברים שלי \[embed\]https://www.youtube.com/watch?v=JLoge6QzcGY\[/embed\] -
The right path
In the past I have been telling others that the best way to decide their way is first and foremost to place in front of themselves all their options. When one has in all in front of himself and allows himself to choose from any of them, he will feel what is difficult and almost impossible for him to do, to succeed in reaching that point where he feels free enough, he will have to do some connecting to himself and praying to God to handle his pitfalls.
While all of this is correct, it takes to a cognitive path of logic and rational. Even though in its essence, it is touching even more so the emotions.
Should logic, rational & emotions be our guides? Can we allow them to guide us? If we do must we not excel in learning and understanding? Will we ever learn enough?
We are all children of God and have to remember to fall back as babies into his loving and caressing hands. God loves us more then we can ever love ourselves.
No man made creation can be a path to the answer. Even more so, the second we allow these tools to be any form of guidance, we in essence create idols and fall to worshiping them. And such a path is one which will lead us nowhere.
Only God can be our guide on his path.
-
Looking at the bright side
Lots of events have been happening around our children and the connection with them. We have had do course of disconnection and issues around the kids having a place together with us. I have attempted to show optimism on the subject. As I believe in free will and the yearning for calmness will in the long run bring that connection that the children need to be a healthy and long term one.
In general before attempting any event we first ask their opinion. This is not a ploy to grab them, but a genuine attempt to place their wants “on the map”. The following is to decide what “we want” and announce it. Then accept each with their response in whichever way it might come. The loss will be when a non-calm atmosphere will be present. We want everyone to be together and we are happy whenever it actually succeeds (which it hasn’t yet …)
In the meantime more and more events are actually happening with more and more participants. The greatest part is from that free will the children are taking responsibility and be the requesters/arrangers of them. This is a slow process but the binding that is the result is very firm.
-
The right path
In the past I have been telling others that the best way to decide their way is first and foremost to place in front of themselves all their options. When one has in all in front of himself and allows himself to choose from any of them, he will feel what is difficult and almost impossible for him to do, to succeed in reaching that point where he feels free enough, he will have to do some connecting to himself and praying to God to handle his pitfalls.
While all of this is correct, it takes to a cognitive path of logic and rational. Even though in its essence, it is touching even more so the emotions.
Should logic, rational & emotions be our guides? Can we allow them to guide us? If we do must we not excel in learning and understanding? Will we ever learn enough?
We are all children of God and have to remember to fall back as babies into his loving and caressing hands. God loves us more then we can ever love ourselves.
No man made creation can be a path to the answer. Even more so, the second we allow these tools to be any form of guidance, we in essence create idols and fall to worshiping them. And such a path is one which will lead us nowhere.
Only God can be our guide on his path.
-
Looking at the bright side
Lots of events have been happening around our children and the connection with them. We have had do course of disconnection and issues around the kids having a place together with us. I have attempted to show optimism on the subject. As I believe in free will and the yearning for calmness will in the long run bring that connection that the children need to be a healthy and long term one.
In general before attempting any event we first ask their opinion. This is not a ploy to grab them, but a genuine attempt to place their wants “on the map”. The following is to decide what “we want” and announce it. Then accept each with their response in whichever way it might come. The loss will be when a non-calm atmosphere will be present. We want everyone to be together and we are happy whenever it actually succeeds (which it hasn’t yet …)
In the meantime more and more events are actually happening with more and more participants. The greatest part is from that free will the children are taking responsibility and be the requesters/arrangers of them. This is a slow process but the binding that is the result is very firm.
-
An eye opening trip
Yesterday I was invited to a religious family event. The affair while not from a distance point of view, faraway. Yet light years away both in the cultural and in the physical location it was to take place. At first I just wasn’t sure I would attend. Family is nice, but… Added was voices of uncomfortableness as the car was possibly going with me. Was the the effort and expenses worth it? Attempting to find “a way to make everyone happy” I asked if a ride there and back was available for myself. And lo and behold there was, but… I knew that some of the participants would be needing ride back, and if I take the only space, who will help them. With all this in mind I announced that I will be going and taking a empty car, arranged that the car would be to my disposal and … The trip there was pleasant generally speaking conversation with a hitchhiker was nice. The hills were alive and spring was in its full presence. Going through towns which I never had passed before was a wee bit tight. Being surrounded by people who I don’t normally hang out with was a bit unnerving (and I haven’t gotten to the event yet). Arriving as for some reason exactly on time (a habit I find hard to kick) I waited and chatted patiently until all the excuses were finished and the event began (only a hour late, when will I learn…) In general I have a positive attitude toward family events and handle the religiosity with ease. This time I felt more so how a event is being stolen from that warmth of a family affair and slaughtered for the cold and heartless religion. The rest went fine with more pleasant conversation. Even the way back (yes the car was full) went okay, succeeding in “making everyone happy” even when no longer being expected to.
So were was the eye opener that the title clams? Everywhere. Everywhere I allowed not to know or understand, my eyes were filled with knowledge, patients, understanding, love and appreciation of the gifts that God has and will give us. While hate and disgust to all those thing that take us from all of those.
-
An eye opening trip
Yesterday I was invited to a religious family event. The affair while not from a distance point of view, faraway. Yet light years away both in the cultural and in the physical location it was to take place. At first I just wasn’t sure I would attend. Family is nice, but… Added was voices of uncomfortableness as the car was possibly going with me. Was the the effort and expenses worth it? Attempting to find “a way to make everyone happy” I asked if a ride there and back was available for myself. And lo and behold there was, but… I knew that some of the participants would be needing ride back, and if I take the only space, who will help them. With all this in mind I announced that I will be going and taking a empty car, arranged that the car would be to my disposal and … The trip there was pleasant generally speaking conversation with a hitchhiker was nice. The hills were alive and spring was in its full presence. Going through towns which I never had passed before was a wee bit tight. Being surrounded by people who I don’t normally hang out with was a bit unnerving (and I haven’t gotten to the event yet). Arriving as for some reason exactly on time (a habit I find hard to kick) I waited and chatted patiently until all the excuses were finished and the event began (only a hour late, when will I learn…) In general I have a positive attitude toward family events and handle the religiosity with ease. This time I felt more so how a event is being stolen from that warmth of a family affair and slaughtered for the cold and heartless religion. The rest went fine with more pleasant conversation. Even the way back (yes the car was full) went okay, succeeding in “making everyone happy” even when no longer being expected to.
So were was the eye opener that the title clams? Everywhere. Everywhere I allowed not to know or understand, my eyes were filled with knowledge, patients, understanding, love and appreciation of the gifts that God has and will give us. While hate and disgust to all those thing that take us from all of those.
-
Passover 2015 פסח
Just as it is easier to remove the people from Egypt, then from removing Egypt from the people. So is the redemption of Israel, it is easier to take out the people of Israel from the nations and gather the dispersed of Israel, then from releasing the heart of Israel’s exile soul to God.
The Nation of Israel may celebrate the festival of freedom, but freedom is still stuck in exile of human effort and endeavor.
And the spirit … hovered over the face of the waters, looking for a piece of land for the realization of “I will give my spirit in you”.
כשם שיותר קל להוציא העם ממצרים, מלהוציא מצרים מהעם. כך בגאולת ישראל, יותר קל להוציא עם ישראל מאומות העולם ולקבץ נדחי ישראל, מלשחרר הנפש הגלותית שבלב ישראל לאלוהים. עם ישראל אולי חוגג חג החירות, אבל החירות בלב עדיין תקוע בגלות העשייה וההשתדלות האנושי. והרוח ... מרחפת על פני המים, מחפשת פיסת קרקע להגשמת "ונתתי רוחי בקרבכם". -
Passover 2015 פסח
Just as it is easier to remove the people from Egypt, then from removing Egypt from the people. So is the redemption of Israel, it is easier to take out the people of Israel from the nations and gather the dispersed of Israel, then from releasing the heart of Israel’s exile soul to God.
The Nation of Israel may celebrate the festival of freedom, but freedom is still stuck in exile of human effort and endeavor.
And the spirit … hovered over the face of the waters, looking for a piece of land for the realization of “I will give my spirit in you”.
כשם שיותר קל להוציא העם ממצרים, מלהוציא מצרים מהעם. כך בגאולת ישראל, יותר קל להוציא עם ישראל מאומות העולם ולקבץ נדחי ישראל, מלשחרר הנפש הגלותית שבלב ישראל לאלוהים. עם ישראל אולי חוגג חג החירות, אבל החירות בלב עדיין תקוע בגלות העשייה וההשתדלות האנושי. והרוח ... מרחפת על פני המים, מחפשת פיסת קרקע להגשמת "ונתתי רוחי בקרבכם". -
גיוס חלוצים רוחניים
https://luisa1234.wordpress.com/2015/03/28/%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d/
נבואת יחזקאל על העצמות היבשות מוכר לנו הייטב. יסום הנבואה אנחנו רואים במו ידינו עוד מהעליה הראשונה עד עצם היום הזה.
ואיך הנהגו החלוצים הראשונים? האם היה להם גב משפחתי, עידוד סביבתי וחברתי? מציעות נוחה להגשמת ההתישבות בארץ? עזרה מהמתישבים שכבר היו פה?
הם יצאו עם איזה שגעון של לךלך מארצך ממולדתך ומבית אביך לארץ אשר מלא ביצות מחלות ועוני. אם חזון שאין ברירה והחזון צריכה להתגשם.
והעצמות התחברו איש לאחיו והיו לשלד ומשלד עלה בשר. ותהיינה מדינת ישראל לתפארת, ורוח אין בם.
גם היום הרוח חסרה. ומה שחר שיבו זה אנחנו. האם אנחנו מוכנים להשתחרר ממסורות הגלות, האם אנחנו מוכנים ללכת נגד הזרם? האם אנחנו מוכנים לשם נפשינו בידיים של אלוהים בלבדו?
איכה חלוצי הרוח? איכה פירות ראשונים? האם אתם מחקים שאחרים יבשו הביצות? האם אתם מחקים לבניית כביש האיילון ומגדל העזריאלי?
אז לא. אי אפשר להמתין יותר. כבר למדנו הלקח של הממתינים ביארופה. כל אחד חייב עכשיו לקח על עצמו להיות מהחלוצי רוח. כי המצב ברוח היום כמו שכותב נחמיה פרק ז פסוק ד
וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדוֹלָה וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם׃
-
גיוס חלוצים רוחניים
https://luisa1234.wordpress.com/2015/03/28/%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1-%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%95%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d/
נבואת יחזקאל על העצמות היבשות מוכר לנו הייטב. יסום הנבואה אנחנו רואים במו ידינו עוד מהעליה הראשונה עד עצם היום הזה.
ואיך הנהגו החלוצים הראשונים? האם היה להם גב משפחתי, עידוד סביבתי וחברתי? מציעות נוחה להגשמת ההתישבות בארץ? עזרה מהמתישבים שכבר היו פה?
הם יצאו עם איזה שגעון של לךלך מארצך ממולדתך ומבית אביך לארץ אשר מלא ביצות מחלות ועוני. אם חזון שאין ברירה והחזון צריכה להתגשם.
והעצמות התחברו איש לאחיו והיו לשלד ומשלד עלה בשר. ותהיינה מדינת ישראל לתפארת, ורוח אין בם.
גם היום הרוח חסרה. ומה שחר שיבו זה אנחנו. האם אנחנו מוכנים להשתחרר ממסורות הגלות, האם אנחנו מוכנים ללכת נגד הזרם? האם אנחנו מוכנים לשם נפשינו בידיים של אלוהים בלבדו?
איכה חלוצי הרוח? איכה פירות ראשונים? האם אתם מחקים שאחרים יבשו הביצות? האם אתם מחקים לבניית כביש האיילון ומגדל העזריאלי?
אז לא. אי אפשר להמתין יותר. כבר למדנו הלקח של הממתינים ביארופה. כל אחד חייב עכשיו לקח על עצמו להיות מהחלוצי רוח. כי המצב ברוח היום כמו שכותב נחמיה פרק ז פסוק ד
וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדוֹלָה וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם׃
-
Rabbis knowing Gods' way
After actually listening to these two (You can spare yourselves the time) I just want to comment: It is good to hear one stating that he doesn’t know. He should never leave that line until he is 100% sure that he does know. The problem is that a person gets to a certain point when he is tired of not knowing, so he starts guessing.
Zecharia Wallerstein stated very nicely that he asked God for guidance and that he received some. The problem is that while receiving he seemed to have disconnected from God and fallen into his egotistical self , driven by the urge to understand by himself rather then pray and ask if he understood right. Even though he understood that the one thing God isn’t interested in is the details of observance, he fell into the trap of getting bogged down by the minutiae of rabbinical rulings nonetheless.
Yosef Mizrachi also nicely states that people are not willing to face up to the truth and are quicker to blame others rather than engaging in introspection. However, he also gets caught in the trap of his own (the rabbinical rules) and fails to introspect the personal relationship each and everyone needs to have with God.
-
Rabbis knowing Gods' way
After actually listening to these two (You can spare yourselves the time) I just want to comment: It is good to hear one stating that he doesn’t know. He should never leave that line until he is 100% sure that he does know. The problem is that a person gets to a certain point when he is tired of not knowing, so he starts guessing.
Zecharia Wallerstein stated very nicely that he asked God for guidance and that he received some. The problem is that while receiving he seemed to have disconnected from God and fallen into his egotistical self , driven by the urge to understand by himself rather then pray and ask if he understood right. Even though he understood that the one thing God isn’t interested in is the details of observance, he fell into the trap of getting bogged down by the minutiae of rabbinical rulings nonetheless.
Yosef Mizrachi also nicely states that people are not willing to face up to the truth and are quicker to blame others rather than engaging in introspection. However, he also gets caught in the trap of his own (the rabbinical rules) and fails to introspect the personal relationship each and everyone needs to have with God.
-
The Pech and Archaeology in the Mosquitia
What can one expect of people not in tune with themselves? Their constant drive for the hidden to be found in some other place is great. When will they have that chance to discover the hidden child of God within themselves?
-
The Pech and Archaeology in the Mosquitia
What can one expect of people not in tune with themselves? Their constant drive for the hidden to be found in some other place is great. When will they have that chance to discover the hidden child of God within themselves?
-
גם לבחור וגם למחות
אחד מהזכיות יסוד במדינה דמוקרטיות היא הזכות הצבעה. זכות לבחור מי ינהיג את המדינה. עוד זכות יסוד היא זכויות המחאה. היום אני מבצע שניהם ביחד: גם בוחר וגם מוחה. היום אני צועק לאחדות ישראל, צועק שהעם ומנהיגיו יתחילו ללכת בדרך המלך ביחד. אני מוחה בשיטת המחנות שכל אחד מלכלך השני. אני מוחה השיטה המיצובישי\[1\], הכספים מתחת לשולחן, והכסף הייחודים. אני מוחה במכירת הבית, האדמה, הטבע והמים. אני מוחה בבחירות של כאילו. שבפועל הם העלאת הגירה של DejaVu כבר היינו בסרט הזה כבר. אני בוחר באלוהים צבאות אלוהי ישראל. אני בוחר בכל מי שבוחר באלוהים, ואני מוכן ללכת אתו ביחד עד הסוף. אני בוחר לראות לעולם מה שווה אחדות ישראל, וכך שאין מי שיכול לעמוד כנגדו. אני בוחר לא לפחד, לא מן גוג, ולא מגוג. אלא לסמוך אל זה שאמר "ויהי אור". אני דורש, כבר עכשיו מנשיא מדינה ישראל מר ראובן ריבלין לא לאפשר קיום ממשלה שאיננה ממשלת אחדות לאומית. אני דורש שכל אחד ואחד מהמתמודדים יכיר שמי ששלח אותו לעולם הוא אלוהים, ורק אילו היא יעמוד לתת דין וחשבון. ושאלוהים יציל אותנו מעצמינו.[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%A8%D7%91 1]
-
גם לבחור וגם למחות
אחד מהזכיות יסוד במדינה דמוקרטיות היא הזכות הצבעה. זכות לבחור מי ינהיג את המדינה. עוד זכות יסוד היא זכויות המחאה. היום אני מבצע שניהם ביחד: גם בוחר וגם מוחה. היום אני צועק לאחדות ישראל, צועק שהעם ומנהיגיו יתחילו ללכת בדרך המלך ביחד. אני מוחה בשיטת המחנות שכל אחד מלכלך השני. אני מוחה השיטה המיצובישי\[1\], הכספים מתחת לשולחן, והכסף הייחודים. אני מוחה במכירת הבית, האדמה, הטבע והמים. אני מוחה בבחירות של כאילו. שבפועל הם העלאת הגירה של DejaVu כבר היינו בסרט הזה כבר. אני בוחר באלוהים צבאות אלוהי ישראל. אני בוחר בכל מי שבוחר באלוהים, ואני מוכן ללכת אתו ביחד עד הסוף. אני בוחר לראות לעולם מה שווה אחדות ישראל, וכך שאין מי שיכול לעמוד כנגדו. אני בוחר לא לפחד, לא מן גוג, ולא מגוג. אלא לסמוך אל זה שאמר "ויהי אור". אני דורש, כבר עכשיו מנשיא מדינה ישראל מר ראובן ריבלין לא לאפשר קיום ממשלה שאיננה ממשלת אחדות לאומית. אני דורש שכל אחד ואחד מהמתמודדים יכיר שמי ששלח אותו לעולם הוא אלוהים, ורק אילו היא יעמוד לתת דין וחשבון. ושאלוהים יציל אותנו מעצמינו.[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A4%D7%A8%D7%91 1]
-
God will win אלוהים ינצח
I pray and hope for myself, my family & friends along with my nation and the world that each and everyone of us will join and be part of this success.
Because in fact no matter what we choose, whether it be life or death, left or right, truth or lies, God will win.
God will win. Even while we lie to ourselves that we are doing things for him, while at the same time we are actually just doing it for our selfish selves, with great imagination of how we are more knowledgeable, understanding, righteous, forgiving, generous and humble then the other guy.
God will win and what ever we choose will no stop his success.
But God want us to win with him, God wants his success to be with the world he created.
Our choice is between being part of his success or …
כולי תפילה ותקווה עבורי, משפחתי החברי, יחד עם עמי ועולמי שכל אחד ואחד מאיתנו יצטרפו להיות חלק מהצלחה זו. כי למעשה, לא משנה מה שאנו בוחרים, בין אם זה יהיה לחיים או למוות, שמאלה או ימינה, אמת או שקר, אלוהים ינצח. אלוהים ינצח. אפילו בזמן שאנחנו משקרים לעצמנו שאנחנו עושים דברים בשבילו, ואילו באותו הזמן אנחנו בעצם רק עושים את זה בשביל האני האנוכי שלנו, עם דמיון פורה של איך אנחנו יותר בעלי דעה, והבנה, צדיקים, סלחניים, נדיבים וצנועים מהזולת. אלוהים ינצח, ומה בכלל אנחנו בוחרים לא יעצור את ההצלחה שלו. אבל אלוהים רוצה שינצח איתו, אלוהים רוצה את ההצלחה שלו ביחד עם העולם שהוא יצר. הבחירה שלנו היא בין להיות חלק מההצלחה או ... -
God will win אלוהים ינצח
I pray and hope for myself, my family & friends along with my nation and the world that each and everyone of us will join and be part of this success.
Because in fact no matter what we choose, whether it be life or death, left or right, truth or lies, God will win.
God will win. Even while we lie to ourselves that we are doing things for him, while at the same time we are actually just doing it for our selfish selves, with great imagination of how we are more knowledgeable, understanding, righteous, forgiving, generous and humble then the other guy.
God will win and what ever we choose will no stop his success.
But God want us to win with him, God wants his success to be with the world he created.
Our choice is between being part of his success or …
כולי תפילה ותקווה עבורי, משפחתי החברי, יחד עם עמי ועולמי שכל אחד ואחד מאיתנו יצטרפו להיות חלק מהצלחה זו. כי למעשה, לא משנה מה שאנו בוחרים, בין אם זה יהיה לחיים או למוות, שמאלה או ימינה, אמת או שקר, אלוהים ינצח. אלוהים ינצח. אפילו בזמן שאנחנו משקרים לעצמנו שאנחנו עושים דברים בשבילו, ואילו באותו הזמן אנחנו בעצם רק עושים את זה בשביל האני האנוכי שלנו, עם דמיון פורה של איך אנחנו יותר בעלי דעה, והבנה, צדיקים, סלחניים, נדיבים וצנועים מהזולת. אלוהים ינצח, ומה בכלל אנחנו בוחרים לא יעצור את ההצלחה שלו. אבל אלוהים רוצה שינצח איתו, אלוהים רוצה את ההצלחה שלו ביחד עם העולם שהוא יצר. הבחירה שלנו היא בין להיות חלק מההצלחה או ... -
I have a dream
a few thoughts after reading http://www.aishdas.org/asp/postmodernism-and-mesorah
I dream of that day when all will know God and his name. But when I look around, I find that Orthodox Judaism (as strange as it might sound) is the most against this dream. Take for example a simple verse for a example (there are plenty more)
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃ (תהלים לד,ט)Psalm 34:9 Complete Jewish Bible (CJB) Taste, and see that Adonai is good. How blessed are those who take refuge in him!
Guess what one should taste is in the eyes of Orthodoxy? God? Heaven forbid! Their explanation would be that one should taste “The words of the rabbis and their explanations of the commandments.” (This is from incorrect learning of Derach Hachaim of Chaim of Volozhin) How does this fit the verse? who is “him” that one should take refuge? Go figure.
I dream of the day that we all will want to hear God’s voice personally showing his way. That he might be our only shepherd and guide. But when I look around I find that Orthodox Judaism is the most against this dream.
“Why is it that when we talk to God it is called prayer but when God talks to us it is called schizophrenia?” (Lily Tomlin) Why can we not believe, nor perceive, but yearn, pray & demand, that God show us his way? Why can’t we “WANT” this? Why are allowing ourselves to be forced to accept statements like
אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. (תלמוד בבלי, ברכות דף ח ע"א)like are we willing to accept other ideas since the day temple was destroyed
מיום שחרב בית המקדש .... תלמוד בבלי, ברכות לב ע"ב: "ננעלו שערי תפלה ... נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים" משנה, סוטה דף מח ע"א "פסקו אנשי אמנה מישראל "אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ... אף ניטל שומן הפירות." תלמוד בבלי, סנהדרין דף עה ע"א "ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה" תלמוד בבלי, בבא בתרא דף יב ע"ב "ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות" תלמוד בבלי, בבא בתרא דף כה ע"ב "לא הוגשמה רוח דרומית ... אין הגשמים יורדין מאוצר טוב."The simple answer is that we can not accept any of the above nor can we accept diaspora nor any thing which is not in it’s original intent as so intended the creator of the world.
For God did not decree this, only man.
-
I have a dream
a few thoughts after reading http://www.aishdas.org/asp/postmodernism-and-mesorah
I dream of that day when all will know God and his name. But when I look around, I find that Orthodox Judaism (as strange as it might sound) is the most against this dream. Take for example a simple verse for a example (there are plenty more)
טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּי־ט֣וֹב יְהוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ׃ (תהלים לד,ט)Psalm 34:9 Complete Jewish Bible (CJB) Taste, and see that Adonai is good. How blessed are those who take refuge in him!
Guess what one should taste is in the eyes of Orthodoxy? God? Heaven forbid! Their explanation would be that one should taste “The words of the rabbis and their explanations of the commandments.” (This is from incorrect learning of Derach Hachaim of Chaim of Volozhin) How does this fit the verse? who is “him” that one should take refuge? Go figure.
I dream of the day that we all will want to hear God’s voice personally showing his way. That he might be our only shepherd and guide. But when I look around I find that Orthodox Judaism is the most against this dream.
“Why is it that when we talk to God it is called prayer but when God talks to us it is called schizophrenia?” (Lily Tomlin) Why can we not believe, nor perceive, but yearn, pray & demand, that God show us his way? Why can’t we “WANT” this? Why are allowing ourselves to be forced to accept statements like
אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. (תלמוד בבלי, ברכות דף ח ע"א)like are we willing to accept other ideas since the day temple was destroyed
מיום שחרב בית המקדש .... תלמוד בבלי, ברכות לב ע"ב: "ננעלו שערי תפלה ... נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים" משנה, סוטה דף מח ע"א "פסקו אנשי אמנה מישראל "אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ... אף ניטל שומן הפירות." תלמוד בבלי, סנהדרין דף עה ע"א "ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה" תלמוד בבלי, בבא בתרא דף יב ע"ב "ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות" תלמוד בבלי, בבא בתרא דף כה ע"ב "לא הוגשמה רוח דרומית ... אין הגשמים יורדין מאוצר טוב."The simple answer is that we can not accept any of the above nor can we accept diaspora nor any thing which is not in it’s original intent as so intended the creator of the world.
For God did not decree this, only man.
-
Mid-March phobia 2015
Today is Fri the 13th the second one in a row, Tomorrow is PI day, this year it is the PI day of the century (3.14.15)
Sunday will be the Ides of March, Monday … Tuesday March 17 Israel is having elections.
Does this mean anything ? I am constantly looking for signs. Just two weeks ago it snowed in Jerusalem second time this year.
_
male A man walks in sleet nearby palm trees outward Jerusalem’s aged city on Feb 20, 2015. (MENAHEM KAHANA/AFP/Getty Images)_
God does show us signs, but our understanding of them is another concern.
God talks to us in his spirit, but we are so stuck into our human ego that we don’t hear it.
One of the things that I have been feeling is how much I am noticing my ego. As time goes on it comes up and is bothering my ability to live calmly.
The more God’s presence is felt, the more we notice and are disturbed by our egotistical self.
The only sign I see from his spirit of the above dates,
is that we must choose,
today,
God to be the only source that leads us in this world.
-
Mid-March phobia 2015
Today is Fri the 13th the second one in a row, Tomorrow is PI day, this year it is the PI day of the century (3.14.15)
Sunday will be the Ides of March, Monday … Tuesday March 17 Israel is having elections.
Does this mean anything ? I am constantly looking for signs. Just two weeks ago it snowed in Jerusalem second time this year.
_
male A man walks in sleet nearby palm trees outward Jerusalem’s aged city on Feb 20, 2015. (MENAHEM KAHANA/AFP/Getty Images)_
God does show us signs, but our understanding of them is another concern.
God talks to us in his spirit, but we are so stuck into our human ego that we don’t hear it.
One of the things that I have been feeling is how much I am noticing my ego. As time goes on it comes up and is bothering my ability to live calmly.
The more God’s presence is felt, the more we notice and are disturbed by our egotistical self.
The only sign I see from his spirit of the above dates,
is that we must choose,
today,
God to be the only source that leads us in this world.
-
How Can I Know the Bible I Read Is Valid?
I know = Knowledge is king, the need to know, no more room for spirit, and no place for belief.
the Bible = what is the Bible, “the book” is it exact or full of mistakes ?
Is God dead? Are his words dead? God and his spirit are here and alive waiting for all that come with humility to accept it. The spirit of God and his words are alive in the people of Israel. If you want to find that ultimate and perfect Bible, don’t look for a dry unconnected one, but go the source learn from God and his nation Israel.
-
How Can I Know the Bible I Read Is Valid?
I know = Knowledge is king, the need to know, no more room for spirit, and no place for belief.
the Bible = what is the Bible, “the book” is it exact or full of mistakes ?
Is God dead? Are his words dead? God and his spirit are here and alive waiting for all that come with humility to accept it. The spirit of God and his words are alive in the people of Israel. If you want to find that ultimate and perfect Bible, don’t look for a dry unconnected one, but go the source learn from God and his nation Israel.
-
Have a dog, but don't make it your wife.
I, like some others around have a dog. Well not a real dog but almost a real one.
What I mean is that I eat, sleep, need to walk, love getting attention etc… just like a dog. I also get irritated when I feel someone is attempting to get into my territory, just like a dog.
On the day by day my dog needs it’s caring and relating to. But I can’t see that my main purpose in life and the reason I’m here to live, is for it. I don’t forget it, nor do I treat it badly. What I try to make sure is that it knows who the boss is and who is guiding who.
When I come to doing anything which “has a purpose” or is “good for something” I try to remember that the boss who sill be doing this has NOT TO BE THE DOG.
Good dog, have a biscuit and go to the corner now.
ויקרא פרק כ פסוק טו וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃ http://geulah.org.il/Tanach/Tanach.xml?Lev20:15-15
-
Have a dog, but don't make it your wife.
I, like some others around have a dog. Well not a real dog but almost a real one.
What I mean is that I eat, sleep, need to walk, love getting attention etc… just like a dog. I also get irritated when I feel someone is attempting to get into my territory, just like a dog.
On the day by day my dog needs it’s caring and relating to. But I can’t see that my main purpose in life and the reason I’m here to live, is for it. I don’t forget it, nor do I treat it badly. What I try to make sure is that it knows who the boss is and who is guiding who.
When I come to doing anything which “has a purpose” or is “good for something” I try to remember that the boss who sill be doing this has NOT TO BE THE DOG.
Good dog, have a biscuit and go to the corner now.
ויקרא פרק כ פסוק טו וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכָבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃ http://geulah.org.il/Tanach/Tanach.xml?Lev20:15-15
-
שאלה אחת אם תשובה אחד נכונה
מי יסביר? 1) אלוהים 2) אני תשובה אחד נכונה והשניה פשוט לא נכון. -
שאלה אחת אם תשובה אחד נכונה
מי יסביר? 1) אלוהים 2) אני תשובה אחד נכונה והשניה פשוט לא נכון. -
מה עושים
1\. מה נכון 2. מה החוק/הלכה 3. מה אפשר בלי להתאפס 4. מה ששווה לעשות גם אם נתפסים קולטים הסדר? למה לתת מענה ל2 אם 1 לא נכון. ק"ו 3 או 4 -
מה עושים
1\. מה נכון 2. מה החוק/הלכה 3. מה אפשר בלי להתאפס 4. מה ששווה לעשות גם אם נתפסים קולטים הסדר? למה לתת מענה ל2 אם 1 לא נכון. ק"ו 3 או 4 -
דברי אלוהים חיים
שוב ושוב רואים אנשים המחפשים "התנ"ך המדוייק" כמואו דיונים על ערכם של כתיבעלי המסורהאלוהים לא מת. ודבריו אינם ממצאים ארכיאולוגים של ימים קדמונים. התחברות באלוהים חיים מתגלה מה רצונו בנו לראות היום. לפעמים זה יהיה דרך התנ"ך ממהדורה כזה או אחר ולפעמים זה יבוא ממקור אחר. לאלוהים אין גבולות בדרך שהוא יכול ללמד בניו תורתו. -
דברי אלוהים חיים
שוב ושוב רואים אנשים המחפשים "התנ"ך המדוייק" כמואו דיונים על ערכם של כתיבעלי המסורהאלוהים לא מת. ודבריו אינם ממצאים ארכיאולוגים של ימים קדמונים. התחברות באלוהים חיים מתגלה מה רצונו בנו לראות היום. לפעמים זה יהיה דרך התנ"ך ממהדורה כזה או אחר ולפעמים זה יבוא ממקור אחר. לאלוהים אין גבולות בדרך שהוא יכול ללמד בניו תורתו. -
חול ברוח
מאמר מעניין על חול ברוח. הקשר בן דברים עמוקה משאפר לשאר. -
חול ברוח
מאמר מעניין על חול ברוח. הקשר בן דברים עמוקה משאפר לשאר. -
live/living die/dying
“One day Alice came to a fork in the road and saw a Cheshire cat in a tree. ‘Which road do I take?’ she asked. ‘Where do you want to go?’ was his response. ‘I don’t know,’ Alice answered. ‘Then,’ said the cat, ‘it doesn’t matter.”
― Lewis Carroll, _Alice in Wonderland
Were are we going ?
A person plans his course,
but the Lord directs his steps. (Proverbs 16:9) לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכֹּ֑ו וַֽ֝יהֹוָ֗ה יָכִ֥ין צַֽעֲדֹֽו׃ משלי טז,ט -
live/living die/dying
“One day Alice came to a fork in the road and saw a Cheshire cat in a tree. ‘Which road do I take?’ she asked. ‘Where do you want to go?’ was his response. ‘I don’t know,’ Alice answered. ‘Then,’ said the cat, ‘it doesn’t matter.”
― Lewis Carroll, _Alice in Wonderland
Were are we going ?
A person plans his course,
but the Lord directs his steps. (Proverbs 16:9) לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכֹּ֑ו וַֽ֝יהֹוָ֗ה יָכִ֥ין צַֽעֲדֹֽו׃ משלי טז,ט -
The Rebbies grandson
The Greatest “Rebbie” was none other them Moses. God felt that only he was good enough to be the one to receive the Torah and give it to his people. He was the one that is stated
תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ Deut 33:4 But guess what? What a person is is NOT what his children are. Just look at his grandson.
וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־דָ֖ן אֶת־הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד־י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ Judg 18:30 -
The Rebbies grandson
The Greatest “Rebbie” was none other them Moses. God felt that only he was good enough to be the one to receive the Torah and give it to his people. He was the one that is stated
תּוֹרָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מוֹרָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ Deut 33:4 But guess what? What a person is is NOT what his children are. Just look at his grandson.
וַיָּקִ֧ימוּ לָהֶ֛ם בְּנֵי־דָ֖ן אֶת־הַפָּ֑סֶל וִ֠יהוֹנָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁ֨ם בֶּן־מְנַשֶּׁ֜ה ה֣וּא וּבָנָ֗יו הָי֤וּ כֹהֲנִים֙ לְשֵׁ֣בֶט הַדָּנִ֔י עַד־י֖וֹם גְּל֥וֹת הָאָֽרֶץ׃ Judg 18:30 -
Word of the day "gumption"
gump·tion ˈɡəmpSH(ə)n/ _noun_informal
-
shrewd or spirited initiative and resourcefulness. “she had the gumption to put her foot down and head Dan off from those crazy schemes”
synonyms: initiative, resourcefulness, enterprise, ingenuity, imagination;astuteness, shrewdness, acumen, sense, common sense, wit, mother wit, practicality; spirit, backbone, pluck, mettle, nerve, courage,wherewithal; informalget-up-and-go, spunk, oomph, moxie, savvy, horse sense, (street) smarts
the ability to decide what is the best thing to do in a particular situation, and to do it with energy and determination: She had the gumption to write directly to the company manager and persuade him to give her a job.
-
-
Word of the day "gumption"
gump·tion ˈɡəmpSH(ə)n/ _noun_informal
-
shrewd or spirited initiative and resourcefulness. “she had the gumption to put her foot down and head Dan off from those crazy schemes”
synonyms: initiative, resourcefulness, enterprise, ingenuity, imagination;astuteness, shrewdness, acumen, sense, common sense, wit, mother wit, practicality; spirit, backbone, pluck, mettle, nerve, courage,wherewithal; informalget-up-and-go, spunk, oomph, moxie, savvy, horse sense, (street) smarts
the ability to decide what is the best thing to do in a particular situation, and to do it with energy and determination: She had the gumption to write directly to the company manager and persuade him to give her a job.
-
-
מה שכתוב בתורה היה לביצוע?
מה שכתוב בתורה היה לביצוע? דברים טז,כב וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ פסוק כזה מראה שזה היה לביצוע. אבל מה בעצם היה לביצוע? מה הביצוע שאלוהים דרש? מלכים א כ,יג וְהִנֵּ֣ה ׀ נָבִ֣יא אֶחָ֗ד נִגַּשׁ֮ אֶל־אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הְֽרָאִ֔יתָ אֵ֛ת כָּל־הֶהָמ֥וֹן הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה הִנְנִ֨י נֹתְנ֤וֹ בְיָֽדְךָ֙ הַיּ֔וֹם וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ שנכיר אותו, מה ששנוא לו, יהיה שונאי עלינו. אהבתנו יהיה ראשית כל אילו לפני דברים אחרים. ושנכיר אפסותי והאנושיות המקלקלת. אז למה נכתבו כל החוקים התורה שנראה לנו פרימיטיבים ושלא שייכים לעולם מתקדם ונאור? שמואל א ח,יח וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא־יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ אנחנו דורשים ובוחרים מלך אחר מאלוהים. האומנם העולם באמת מתקדם דמוקרטי ונאור? האם כל זה איפה שהאמת וצדק וטוב אלוהים נמצא? העולם מאז נתנה התורה לפני כ3500 שנה התפתח. האם מה שנתנה אז שייכת גם להיום? איכה ב,טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ האמת היא שעם ישראל עבר הרבה מאז, אמנם ניתנה התורה לעם ישראל על מנת שעם ישראל יהיה דוגמא חייה של יושר, אמת וצדק לעולם. נכשלנו ושילמנו הכשלון. אבל אומות העולם בכל זאת חייבים ללמוד האמת וצדק האלוהי, האם הם מוכנים ללמוד מעם ישראל דרך הישר, או מעדיפים לתת לישראל ולהדרכתו גב? -
מה שכתוב בתורה היה לביצוע?
מה שכתוב בתורה היה לביצוע? דברים טז,כב וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ פסוק כזה מראה שזה היה לביצוע. אבל מה בעצם היה לביצוע? מה הביצוע שאלוהים דרש? מלכים א כ,יג וְהִנֵּ֣ה ׀ נָבִ֣יא אֶחָ֗ד נִגַּשׁ֮ אֶל־אַחְאָ֣ב מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֗אמֶר כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הְֽרָאִ֔יתָ אֵ֛ת כָּל־הֶהָמ֥וֹן הַגָּד֖וֹל הַזֶּ֑ה הִנְנִ֨י נֹתְנ֤וֹ בְיָֽדְךָ֙ הַיּ֔וֹם וְיָדַעְתָּ֖ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ שנכיר אותו, מה ששנוא לו, יהיה שונאי עלינו. אהבתנו יהיה ראשית כל אילו לפני דברים אחרים. ושנכיר אפסותי והאנושיות המקלקלת. אז למה נכתבו כל החוקים התורה שנראה לנו פרימיטיבים ושלא שייכים לעולם מתקדם ונאור? שמואל א ח,יח וּזְעַקְתֶּם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא מִלִּפְנֵ֣י מַלְכְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר בְּחַרְתֶּ֖ם לָכֶ֑ם וְלֹֽא־יַעֲנֶ֧ה יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ אנחנו דורשים ובוחרים מלך אחר מאלוהים. האומנם העולם באמת מתקדם דמוקרטי ונאור? האם כל זה איפה שהאמת וצדק וטוב אלוהים נמצא? העולם מאז נתנה התורה לפני כ3500 שנה התפתח. האם מה שנתנה אז שייכת גם להיום? איכה ב,טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כָּל־א֣וֹיְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃ האמת היא שעם ישראל עבר הרבה מאז, אמנם ניתנה התורה לעם ישראל על מנת שעם ישראל יהיה דוגמא חייה של יושר, אמת וצדק לעולם. נכשלנו ושילמנו הכשלון. אבל אומות העולם בכל זאת חייבים ללמוד האמת וצדק האלוהי, האם הם מוכנים ללמוד מעם ישראל דרך הישר, או מעדיפים לתת לישראל ולהדרכתו גב? -
Random and signs from God
Once I understood that what I thought was random or luck, were in essence things that God was sending me to take notice of. I started seeing patterns and direction.
What once was just taken and ignored like some pain somewhere in my body, or someone saying something which bothered me and such. Suddenly became spotlights pointing to a purpose in life and what I should be living for.
There are plenty of times that I have ignored these signs. But God doesn’t forget his son and gives me a nice nudge to wake up.
Sometimes I yearn for a sign or direction. That prayer doesn’t always come with answers which I understand. The reasons for I might only figure out years later, while others maybe never. For direction always comes, but am I ready to receive it?
משלי פרק טז, לג: בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל - וּמֵיְהֹוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹI can ask for a random answer, but God will guide me even with these answers.
נחמיה פרק ח, פסוק ח: וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָאI can read from the Bible, but I need the spirit of God to understand what is wanted.
ישעיהו פרק לד פסוקים טז-יז דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְהֹוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן: וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד עוֹלָם יִירָשׁוּהָ לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ:I like looking into the book of the LORD, and reading; the thought that we are all God’s children and he thinks and cares for all of use is reinforced. There is no random lot’s just signs and directions, and whoever is willing to look at them will be guided, and then God will dwell within him.
-
Random and signs from God
Once I understood that what I thought was random or luck, were in essence things that God was sending me to take notice of. I started seeing patterns and direction.
What once was just taken and ignored like some pain somewhere in my body, or someone saying something which bothered me and such. Suddenly became spotlights pointing to a purpose in life and what I should be living for.
There are plenty of times that I have ignored these signs. But God doesn’t forget his son and gives me a nice nudge to wake up.
Sometimes I yearn for a sign or direction. That prayer doesn’t always come with answers which I understand. The reasons for I might only figure out years later, while others maybe never. For direction always comes, but am I ready to receive it?
משלי פרק טז, לג: בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל - וּמֵיְהֹוָה כָּל מִשְׁפָּטוֹI can ask for a random answer, but God will guide me even with these answers.
נחמיה פרק ח, פסוק ח: וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָאI can read from the Bible, but I need the spirit of God to understand what is wanted.
ישעיהו פרק לד פסוקים טז-יז דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְהֹוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן: וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד עוֹלָם יִירָשׁוּהָ לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ:I like looking into the book of the LORD, and reading; the thought that we are all God’s children and he thinks and cares for all of use is reinforced. There is no random lot’s just signs and directions, and whoever is willing to look at them will be guided, and then God will dwell within him.
-
Not taking responsibility
It is normally understood that when one fails, the responsibility of his failure is his own. Not so with Israeli politics. The government was elected using the tax payers monies for a four year period. They have failed getting their act together. Instead of paying for this failure, they put their hands into the taxpayers pocket. No remorse or apology. They demand it as part of “the proper democratic way”
Crooks have plenty of ways to explain their ways, as so do rapists. But the bottom line is still here. Crooks and rapists they are.
The people of Israel do NOT need your politics neither your warped democracy nor your illegitimate and unethical laws.
Deu 32:9 For the portion of the LORD is His people, Jacob the lot of His inheritance.
-
Not taking responsibility
It is normally understood that when one fails, the responsibility of his failure is his own. Not so with Israeli politics. The government was elected using the tax payers monies for a four year period. They have failed getting their act together. Instead of paying for this failure, they put their hands into the taxpayers pocket. No remorse or apology. They demand it as part of “the proper democratic way”
Crooks have plenty of ways to explain their ways, as so do rapists. But the bottom line is still here. Crooks and rapists they are.
The people of Israel do NOT need your politics neither your warped democracy nor your illegitimate and unethical laws.
Deu 32:9 For the portion of the LORD is His people, Jacob the lot of His inheritance.
-
Memoir of a Mole, part 1
In espionage jargon, a mole (also called a penetration agent, deep cover agent, or sleeper agent) is a long-term spy (espionage agent) who is recruited before he has access to secret intelligence, and subsequently works his way into the target organization. However it is popularly used to mean any long-term clandestine spy or informant within an organization, whether government or private. source http://en.wikipedia.org/wiki/Mole_(espionage)
I really have to idea were to start. It’s just that I suddenly noticed that the definition of a Mole seems very much what I felt. So I must be a Mole, right?
Some basic questions needing answers
- What is a Mole? and how does he operate.
- What am I feeling to give me this strange idea?
- Agent? for who? Who do I work for?
- Penetration/Sleeper/Target to whom am I targeting?
To complicate this even more I don’t recall any training or recollection of “being send”. Just the feeling sometimes that I am in the other territories, some feeling that I have to be ready for “call up”.
A little about Moles and there training:
The Mole will be trained to understand what his purpose is.
- To be ready at any time and date to be called up and fill his mission. (on call minute men)
- Not to allow anything in the territories in which he is in, stop him from his success.
- To blend in as natural way as possible to the place and environment he is placed (to be natural & normal)
- To mix with people and organizations in such a fashion so that he might achieve access to information.
- To consistently remember the goal of his job and not allow his placing to forget him of it.
- To check on a regular basis that communication is not being interrupted. *this does NOT mean demanding communication, for that could cause the entire mission to be circumvented)
- To have patience and a lot of. You never know when you will be called and even if you will be called up at all. Don’t press that subject, it doesn’t help.
- Attempts to “self awaken” are dangerous and can ruin years and years of planning. Only your superior should be your awakener.
- Be very leery if you have been awakened, if it didn’t come from your direct superior. there are plenty of people around who (even on the best of pretexts) start off the Mole and have him “burnt” before real use.
- Expect tests. You superior has had plenty of reasons to “check you out”, but these test aren’t only for that. The tests keep you on the edge, something which is very helpful when you are on the “wait of call”.
- There are times which your superior will call you to meet other moles like yourself, as these meeting are being called by your superior it is the right this to do. Meetings not called by him or not wanting to participate in meetings called by him for you can have devastating effects, this is especially true as you are in #3 (that mixing and “getting lost” around you)
-
Memoir of a Mole, part 1
In espionage jargon, a mole (also called a penetration agent, deep cover agent, or sleeper agent) is a long-term spy (espionage agent) who is recruited before he has access to secret intelligence, and subsequently works his way into the target organization. However it is popularly used to mean any long-term clandestine spy or informant within an organization, whether government or private. source http://en.wikipedia.org/wiki/Mole_(espionage)
I really have to idea were to start. It’s just that I suddenly noticed that the definition of a Mole seems very much what I felt. So I must be a Mole, right?
Some basic questions needing answers
- What is a Mole? and how does he operate.
- What am I feeling to give me this strange idea?
- Agent? for who? Who do I work for?
- Penetration/Sleeper/Target to whom am I targeting?
To complicate this even more I don’t recall any training or recollection of “being send”. Just the feeling sometimes that I am in the other territories, some feeling that I have to be ready for “call up”.
A little about Moles and there training:
The Mole will be trained to understand what his purpose is.
- To be ready at any time and date to be called up and fill his mission. (on call minute men)
- Not to allow anything in the territories in which he is in, stop him from his success.
- To blend in as natural way as possible to the place and environment he is placed (to be natural & normal)
- To mix with people and organizations in such a fashion so that he might achieve access to information.
- To consistently remember the goal of his job and not allow his placing to forget him of it.
- To check on a regular basis that communication is not being interrupted. *this does NOT mean demanding communication, for that could cause the entire mission to be circumvented)
- To have patience and a lot of. You never know when you will be called and even if you will be called up at all. Don’t press that subject, it doesn’t help.
- Attempts to “self awaken” are dangerous and can ruin years and years of planning. Only your superior should be your awakener.
- Be very leery if you have been awakened, if it didn’t come from your direct superior. there are plenty of people around who (even on the best of pretexts) start off the Mole and have him “burnt” before real use.
- Expect tests. You superior has had plenty of reasons to “check you out”, but these test aren’t only for that. The tests keep you on the edge, something which is very helpful when you are on the “wait of call”.
- There are times which your superior will call you to meet other moles like yourself, as these meeting are being called by your superior it is the right this to do. Meetings not called by him or not wanting to participate in meetings called by him for you can have devastating effects, this is especially true as you are in #3 (that mixing and “getting lost” around you)
-
What happens to those who rebel?
Hoshea 14,1
תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעוSamaria shall bear her guilt, for she hath rebelled against her God; they shall fall by the sword; their infants shall be dashed in pieces, and their women who are with child will be cut open.
Even if they are close to use, even if they are dear. the prayer will still be that they should stop rebelling and take God on and serve him. But if not and even until so the wrath of God is here NOT against them but for them.
For FATHER wants and loves all his children, and only wants it for there good. And the good is being with the love and kindness and and acceptance of cleansing from guilt.
-
What happens to those who rebel?
Hoshea 14,1
תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעוSamaria shall bear her guilt, for she hath rebelled against her God; they shall fall by the sword; their infants shall be dashed in pieces, and their women who are with child will be cut open.
Even if they are close to use, even if they are dear. the prayer will still be that they should stop rebelling and take God on and serve him. But if not and even until so the wrath of God is here NOT against them but for them.
For FATHER wants and loves all his children, and only wants it for there good. And the good is being with the love and kindness and and acceptance of cleansing from guilt.
-
bad personality? depends on how it's used
http://lifehacker.com/top-10-supposedly-bad-personality-traits-that-can-act-1644852692
-
bad personality? depends on how it's used
http://lifehacker.com/top-10-supposedly-bad-personality-traits-that-can-act-1644852692
-
Why is God so mean?
Why is it when we are in fear and crying out, yes really crying out with all our heart and soul he does not answer us? Why does he ignore us in our time of need. We do not like when we are in need, to be ignored. We feel desolate and as orphans. Emotions grow are we feel that God doesn’t care about us.
Connection with God isn’t “only” when we “need him”. Connection is always. With a little forethought maybe we can do some preventative measures to those times of “need” or do we prefer closing ourselves off from the simple steps we have to take, and enjoy the results.
Wisdom is crying out in the street; her voice is loud in the open places; Her words are sounding in the meeting-places, and in the doorways of the town: How long, you simple ones, will foolish things be dear to you? and pride a delight to the haters of authority? how long will the foolish go on hating knowledge? Be turned again by my sharp words: see, I will send the flow of my spirit on you, and make my words clear to you. Because your ears were shut to my voice; no one gave attention to my out-stretched hand; You were not controlled by my guiding, and would have nothing to do with my sharp words: So in the day of your trouble I will be laughing; I will make sport of your fear; When your fear comes on you like a storm, and your trouble like a rushing wind; when pain and sorrow come on you.
Then I will give no answer to their cries; searching for me early, they will not see me: For they were haters of knowledge, and did not give their hearts to the fear of the Lord: They had no desire for my teaching, and my words of protest were as nothing to them. So the fruit of their way will be their food, and with the designs of their hearts they will be made full. For the turning back of the simple from teaching will be the cause of their death, and the peace of the foolish will be their destruction.
But whoever gives ear to me will take his rest safely, living in peace without fear of evil. (Proverbs 1 20-31)
-
Why is God so mean?
Why is it when we are in fear and crying out, yes really crying out with all our heart and soul he does not answer us? Why does he ignore us in our time of need. We do not like when we are in need, to be ignored. We feel desolate and as orphans. Emotions grow are we feel that God doesn’t care about us.
Connection with God isn’t “only” when we “need him”. Connection is always. With a little forethought maybe we can do some preventative measures to those times of “need” or do we prefer closing ourselves off from the simple steps we have to take, and enjoy the results.
Wisdom is crying out in the street; her voice is loud in the open places; Her words are sounding in the meeting-places, and in the doorways of the town: How long, you simple ones, will foolish things be dear to you? and pride a delight to the haters of authority? how long will the foolish go on hating knowledge? Be turned again by my sharp words: see, I will send the flow of my spirit on you, and make my words clear to you. Because your ears were shut to my voice; no one gave attention to my out-stretched hand; You were not controlled by my guiding, and would have nothing to do with my sharp words: So in the day of your trouble I will be laughing; I will make sport of your fear; When your fear comes on you like a storm, and your trouble like a rushing wind; when pain and sorrow come on you.
Then I will give no answer to their cries; searching for me early, they will not see me: For they were haters of knowledge, and did not give their hearts to the fear of the Lord: They had no desire for my teaching, and my words of protest were as nothing to them. So the fruit of their way will be their food, and with the designs of their hearts they will be made full. For the turning back of the simple from teaching will be the cause of their death, and the peace of the foolish will be their destruction.
But whoever gives ear to me will take his rest safely, living in peace without fear of evil. (Proverbs 1 20-31)
-
שואת יהודים בתקופת המקרא
ראיתי את המאמר הזה, וראיתי שהוא ראוי לפרסום. הסתייגותי: · מי אמר שפירוש רש"י על מכת החשך, נכון? · האם בהכרח זה המסקנה היחידה? יש עוד מקרים בתנ"ך שמתו מעם ישראל אנשים. נראה שהסיבה הכוללת והפשוטה היו שלא שמעו לדבר אלוהים, ולא נתנו אמונתם בו.ייחודיות שואת יהדות אירופה היא בהשמדה המונית של אנשים חפים מפשע ובפרק זמן קצר. האם בתקופת המקרא מופיע חורבן זהה לשואת יהודי אירופה ? ואם כן, על מה העונש ?
להלן שתי שואות שדומות לשואת יהודי אירופה: 1.
שואת יהודי מצרים
בשלושת
ימי מכת-החושך, נספו כעשרה מיליון יהודים מכיוון שלא רצו לעלות לארץ-ישראל, וכך כותב רש”י
- (שמות י כב)
-
”
ולמה הביא עליהם [=על המצרים מכת] חושך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלושת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם ואמרו אף הם לוקין כמונו
”.
בחישוב הנספים נעזר במקרא ודברי חז”ל. בתורה כתוב ששישים ריבוא שיצאו ממצרים, 600 אלף גברים, מגיל 20-60.
[1]
נ
וסיף עליהם מספר דומה את שאר היהודים עד גיל 20 ומגיל 60, הגענו לפחות למיליון ומאתיים אלף. נוסיף עליהם את הנשים כמספר הגברים, הגענו לפחות ל 2.5 מיליון. חמישית מעם ישראל עלה לארץ ישראל וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי האפילה במצרים, כפי מסורת חז”ל: “
אחד מחמשה יצאו [ממצרים], וארבעה חלקים – מתו בשלושת ימי אפילה
”,
[2]
נמצא שנספו במצרים לפחות עשרה מיליון איש תוך שלושה ימים!
2.
שואת דור המדבר
הפרשן ‘אבן עזרא’ מסביר את מיתתם של כל דור יוצאי מצרים במדבר, על כך שהקב”ה רצה בדור חדש של יהודים עזים וגיבורים שיוכלו לכבוש את הארץ. יוצאי מצרים לא היו מסוגלים ללחום, לכבוש ולשלוט, אך בניהם שלא טעמו טעם עבדות וחונכו במדבר יש להם את הכישורים הנכונים. וזה לשון ‘אבן עזרא’
- (שמות יד יג)
-
”
יש לתמוה איך יירא [=יפחד] מחנה גדולה של שש מאות אלף איש [יהודים] מ[פני] הרודפים [המצרים] אחריהם [לפני נס קריעת ים סוף]. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים
ונפשו שפלה
, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו ?! והיו בני ישראל
נרפים ואינם מלומדים למלחמה
. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט [להילחם בישראל] ולולי תפלת משה - [עמלק] היה חולש [=מנצח] את ישראל. וה’ לבדו שהוא עושה גדולות [=ניסים] ולו נתכנו עלילות – סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים
כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה
כאשר הזכרת בדברי משה בפרשת ‘ואלה שמות’
”.
שואת היהודים במצרים ושואת דור המדבר תואם את שואת יהודי אירופה בחורבנם ובסיבתם. להלן תאור פ’ פרקסר בעיתונה של תנועת ‘צעירי אגודת ישראל’ (צא”י), על מורך הלב ושפלות הנפש של יהודי אירופה בשואה: “כל מה אנו מחטטים בגודל ובהיקף השואה, מתברר לנו יותר ויותר המידה שמבהילה של
השלמה משפילה שהמוני היהודים הראו כלפי תלייניהם והנכונות התמימה לצעוד ישר למקומות ההריגה
. שום צידוק והערכה נכונה אי אפשר למצוא “להשתפנות” המבישה הזאת של המושמדים בעצמם,
שהיו מוכנים לעזור ולהקל את ביצוע אופני ההשמדה על ידי ציות מוחלטת למרצח ולשודד הנ[א]צי
…
התופעות שאין דוגמתן אצל שום אומה ולשון
לתת מרצון הטוב היכולת למרצחים שפלים להשמיד עם שלם
ולא לדאוג אפילו שהברברים ישלמו עבור ניסיון
רצחני זה בדמים מרובים ובמיטב חייליהם וציודם”.
[3]
הסיבה העיקרית לשואות שהתקיימו בתקופת המקרא היתה אי רצון לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, ומזה אנו למדים על השואה האחרונה…
[1]
שמות יב לז.
[2]
רש”י שמות יג יח, בשם המכילתא.
[3]
חוברת ‘דגלנו’, חשוון תש”ה. ראה במאמר ‘על מה עשה ה’ ככה? התמודדות החרדים עם השואה’, מנחם פרידמן, בתוך הספר ‘השואה בהיסטוריה יהודית’, עמ’ 594.
-
Holocaust of Jews in biblical times
I saw this article and thought it was worth posting.
My disclaimer:
· Who said that Rashi’s commentary on the plague of darkness, is right or true?
· Is this necessarily the only conclusion? There are other cases in the Bible where people died from the people of Israel.
It seems that the overall and simple reason was that they did not listen to the word of God, and did not put their faith in it.
https://www.facebook.com/notes/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%97 %D7%9E%D7%AA-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%99 %D7%9D/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7% 91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/515026208604921 Holocaust of Jews in biblical times
The uniqueness of the Holocaust of European Jewry is in the mass extermination of innocent people and in a short period of time. Does the same destruction as the holocaust of European Jews appear in the biblical period? And if so, what is the punishment for?
Below are two holocausts that are similar to the Holocaust of European Jews: 1.
Holocaust of Egyptian Jews
in the three days of the plague of darkness, about ten million Jews perished because they did not want to immigrate to the Land of Israel, as Rashi writes
- (Exodus 122)
-
”
And why did he bring darkness upon them [=on the Egyptians a plague] darkness, who were in Israel in that generation wicked, and did not want to leave, and died in the three days of darkness, so that the Egyptians would not see their downfall and say they too are like us
In the calculation of those who perished we use the Bible and the words of the Sages. In the Torah it is written that sixty thousand came out of Egypt, 600 thousand men, from the age of 20-60.
[1]
Adding to them a similar number the rest of the Jews up to the age of 20 and over the age of 60, we reached at least one million two hundred thousand. If we add the women to them as the number of men, we have reached at least 2.5 million. A fifth of the people of Israel immigrated to the Land of Israel and four parts died during the three days of darkness in Egypt, according to the tradition of the Sages:
One in five left [Egypt], and four parts - died in the three days of darkness
[2]
It was found that at least ten million people perished in Egypt in three days!
2.
The holocaust of the desert generation
The commentator Ibn Ezra explains the death of each generation of the Egyptians in the desert, because God wanted a new generation of fierce and heroic Jews who would be able to conquer the land. The Egyptians were unable to fight, conquer and rule, but their sons who did not taste slavery and were brought up in the desert They have the right skills. And this is the language of Ibn Ezra
(Exodus 13)
One has to wonder how a large camp of six hundred thousand people [Jews] will look [before] the [Egyptians] who pursue them [before the miracle of the splitting of the Red Sea]. The answer is that the Egyptians were masters of Israel and it is the generation coming out of Egypt that learned from their youth to endure the burden of Egypt
and his soul is vile, and how can he now fight with his master?! And there were the Israelites Weak and uneducated for war
. Don’t you see that Amalek came with a small nation [to fight Israel] and had it not been for Moses’ prayer - [Amalek] would have weakened [=defeated] Israel. And God is the only one who does great things [=miracles] and if there were conspiracies - a round in which all the people coming out of Egypt, the males, died
Because they do not have the strength to fight the Canaanites until generation after generation of the desert rises up who have not seen exile and have a high spirit
When you mentioned the words of Moses in the parashat ‘And these are names’
The Holocaust of the Jews in Egypt and the Holocaust of the Desert generation corresponds to the Holocaust of the European Jews in their destruction and their cause. The following is P. Perkser’s description in the newspaper of the Agudath Israel Youth movement (Zai), about the heartbreak and low spirit of European Jews during the Holocaust:
The humiliating resignation that the masses of Jews showed towards their executioners and the innocent willingness to march straight to the places of killing
. No justification and correct assessment can be found for this shameful “defection” of the self-destructed,
who were ready to help and facilitate the execution of the methods of extermination by total obedience to the Nazi murderer and robber
…
The phenomena that have no example in any nation and language
To willingly give vile murderers the ability to destroy an entire people
And don’t even worry about the barbarians paying for the experience
It’s murderous with lots of blood and the best of their soldiers and equipment.”
[3]
The main reason for the holocausts that took place in biblical times was the reluctance to immigrate to the Land of Israel and settle there, and from this we learn about the last holocaust…
[1]
Exodus 12:17
[2]
Rashi of Shemot 13 18, in the name of the name of the name.
[3]
Dagalno booklet, Chesvan 5555. See the article ‘Why did God do this? The ultra-Orthodox’s dealings with the Holocaust’, Menachem Friedman, in the book ‘The Holocaust in Jewish History’, page 594.
-
שואת יהודים בתקופת המקרא
ראיתי את המאמר הזה, וראיתי שהוא ראוי לפרסום. הסתייגותי: · מי אמר שפירוש רש"י על מכת החשך, נכון? · האם בהכרח זה המסקנה היחידה? יש עוד מקרים בתנ"ך שמתו מעם ישראל אנשים. נראה שהסיבה הכוללת והפשוטה היו שלא שמעו לדבר אלוהים, ולא נתנו אמונתם בו.ייחודיות שואת יהדות אירופה היא בהשמדה המונית של אנשים חפים מפשע ובפרק זמן קצר. האם בתקופת המקרא מופיע חורבן זהה לשואת יהודי אירופה ? ואם כן, על מה העונש ?
להלן שתי שואות שדומות לשואת יהודי אירופה: 1.
שואת יהודי מצרים
בשלושת
ימי מכת-החושך, נספו כעשרה מיליון יהודים מכיוון שלא רצו לעלות לארץ-ישראל, וכך כותב רש”י
- (שמות י כב)
-
”
ולמה הביא עליהם [=על המצרים מכת] חושך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלושת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם ואמרו אף הם לוקין כמונו
”.
בחישוב הנספים נעזר במקרא ודברי חז”ל. בתורה כתוב ששישים ריבוא שיצאו ממצרים, 600 אלף גברים, מגיל 20-60.
[1]
נ
וסיף עליהם מספר דומה את שאר היהודים עד גיל 20 ומגיל 60, הגענו לפחות למיליון ומאתיים אלף. נוסיף עליהם את הנשים כמספר הגברים, הגענו לפחות ל 2.5 מיליון. חמישית מעם ישראל עלה לארץ ישראל וארבעה חלקים מתו בשלושת ימי האפילה במצרים, כפי מסורת חז”ל: “
אחד מחמשה יצאו [ממצרים], וארבעה חלקים – מתו בשלושת ימי אפילה
”,
[2]
נמצא שנספו במצרים לפחות עשרה מיליון איש תוך שלושה ימים!
2.
שואת דור המדבר
הפרשן ‘אבן עזרא’ מסביר את מיתתם של כל דור יוצאי מצרים במדבר, על כך שהקב”ה רצה בדור חדש של יהודים עזים וגיבורים שיוכלו לכבוש את הארץ. יוצאי מצרים לא היו מסוגלים ללחום, לכבוש ולשלוט, אך בניהם שלא טעמו טעם עבדות וחונכו במדבר יש להם את הכישורים הנכונים. וזה לשון ‘אבן עזרא’
- (שמות יד יג)
-
”
יש לתמוה איך יירא [=יפחד] מחנה גדולה של שש מאות אלף איש [יהודים] מ[פני] הרודפים [המצרים] אחריהם [לפני נס קריעת ים סוף]. התשובה כי המצרים היו אדונים לישראל וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים
ונפשו שפלה
, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו ?! והיו בני ישראל
נרפים ואינם מלומדים למלחמה
. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט [להילחם בישראל] ולולי תפלת משה - [עמלק] היה חולש [=מנצח] את ישראל. וה’ לבדו שהוא עושה גדולות [=ניסים] ולו נתכנו עלילות – סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים
כי אין כח בהם להלחם בכנענים עד שקם דור אחר דור המדבר שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה
כאשר הזכרת בדברי משה בפרשת ‘ואלה שמות’
”.
שואת היהודים במצרים ושואת דור המדבר תואם את שואת יהודי אירופה בחורבנם ובסיבתם. להלן תאור פ’ פרקסר בעיתונה של תנועת ‘צעירי אגודת ישראל’ (צא”י), על מורך הלב ושפלות הנפש של יהודי אירופה בשואה: “כל מה אנו מחטטים בגודל ובהיקף השואה, מתברר לנו יותר ויותר המידה שמבהילה של
השלמה משפילה שהמוני היהודים הראו כלפי תלייניהם והנכונות התמימה לצעוד ישר למקומות ההריגה
. שום צידוק והערכה נכונה אי אפשר למצוא “להשתפנות” המבישה הזאת של המושמדים בעצמם,
שהיו מוכנים לעזור ולהקל את ביצוע אופני ההשמדה על ידי ציות מוחלטת למרצח ולשודד הנ[א]צי
…
התופעות שאין דוגמתן אצל שום אומה ולשון
לתת מרצון הטוב היכולת למרצחים שפלים להשמיד עם שלם
ולא לדאוג אפילו שהברברים ישלמו עבור ניסיון
רצחני זה בדמים מרובים ובמיטב חייליהם וציודם”.
[3]
הסיבה העיקרית לשואות שהתקיימו בתקופת המקרא היתה אי רצון לעלות לארץ ישראל ולהתיישב בה, ומזה אנו למדים על השואה האחרונה…
[1]
שמות יב לז.
[2]
רש”י שמות יג יח, בשם המכילתא.
[3]
חוברת ‘דגלנו’, חשוון תש”ה. ראה במאמר ‘על מה עשה ה’ ככה? התמודדות החרדים עם השואה’, מנחם פרידמן, בתוך הספר ‘השואה בהיסטוריה יהודית’, עמ’ 594.
-
Cheers
הלך יום הריעו. חג שנתי. יום הריעו הוא יום מיוחד ושונה. זהו יום של הודיה וזכירת הודיה של העבר. זהו הפסטיבל הפותח של חודש מלא בפסטיבלים סביב הנושא של תודה. הסתיו הוא סוף הקטיף ומביא את מה שצמח בשנה האחרונה. הודינו על השנה הזו ואם היא לא הייתה הטובה ביותר, אנו מודים על שנים קודמות. אז הכרת תודה במקום.
אלוהים קרא ליום הזה יום הריעו, מסיבה מוזרה אנשים בלבלו את הריעו עם תקיעת הקרן. אני רק יכול לדמיין שבמקרים מסוימים מכה יפה של קרן מגיעה לפני התרועות, הם חשבו שלכל התרועות חייבת להיות צופר. מה שאני לא יכול להבין זה למה הם שכחו לעודד ורק השאירו את הצופר?
-
Cheers
There went the day of CHEERS. A yearly HOLIDAY. The day of CHEERS is a special one and a different one. It is a day of thanksgiving and remembering the thanksgiving of the past. It is the opening Festival of a month full of festivals all around the topic of THANK YOU. The autumn is the end of the harvesting and bringing what has grown over the last year. We gave thank for this year and if it wasn’t the best, we give thanks for previous years. So thankfulness is in place.
God called this day the day of CHEERS, for some strange reason people confused Cheering with horn blowing. I can only imagine that as on some occasions a nice blow of a horn comes before the cheer, they figured that all cheers must have a horn blowing. What I can’t figure is why they forgot to cheer and only left the horn blowing?
-
Cheers
There went the day of CHEERS. A yearly HOLIDAY. The day of CHEERS is a special one and a different one. It is a day of thanksgiving and remembering the thanksgiving of the past. It is the opening Festival of a month full of festivals all around the topic of THANK YOU. The autumn is the end of the harvesting and bringing what has grown over the last year. We gave thank for this year and if it wasn’t the best, we give thanks for previous years. So thankfulness is in place.
God called this day the day of CHEERS, for some strange reason people confused Cheering with horn blowing. I can only imagine that as on some occasions a nice blow of a horn comes before the cheer, they figured that all cheers must have a horn blowing. What I can’t figure is why they forgot to cheer and only left the horn blowing?
-
There are somethings you can't do alone. לא הכל אפשר לעשות לבד
כולם יחד כדי להשתתף בהגשמת תכניתו של אלוהים לגאולה לאנושות כולה. וזה לא אומר שכולם עושים אותו הדבר. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד אישי.Everyone together to participate in fulfilling God's plan of redemption for all mankind. And this does not mean that everyone does the same thing. Each one of us has a personalized job. -
There are somethings you can't do alone. לא הכל אפשר לעשות לבד
כולם יחד כדי להשתתף בהגשמת תכניתו של אלוהים לגאולה לאנושות כולה. וזה לא אומר שכולם עושים אותו הדבר. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד אישי.Everyone together to participate in fulfilling God's plan of redemption for all mankind. And this does not mean that everyone does the same thing. Each one of us has a personalized job. -
Rejuvenation
Plan Do Check Fix Plan Do Check Fix Did we forget to plan ? If your not willing to accept failure, you can never fix and improve. Accepting failure even when you are completely sure everthing is perfect, is part of the learning process. Man can never be perfect.
-
Rejuvenation
Plan Do Check Fix Plan Do Check Fix Did we forget to plan ? If your not willing to accept failure, you can never fix and improve. Accepting failure even when you are completely sure everthing is perfect, is part of the learning process. Man can never be perfect.
-
מה היא ניצחון ?
ניצחון איינה הרגשה. ולא תחושה. הוא לא שיקול הגיוני או חשיבתי. ניצחון הוא מציאות. מציאות שלא נמדד, לא השעות וימים שקטים. לא בהסיגם כאילו ואחרים. ניצחון בא מלשון נצח. והנצחיות הוא הניצחון. ניצחון דבר אלוהים. וגם אם שטן עדיין קיים דבר אלוהים עדיין קיים. גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי. אלוהים הוא הניצחון וכל דבר העוזר לגילוי דברו הוא כבר ניצחון בפועל. וזה העיקר, כל פעולה שנוכח בה דבר אלוהים. שרוח אלוהים בו. יש ניצחון. תחושות ושיקולים (המוח והלב) מהאגו הם ומבלבל אותנו מהאמת. רוח ודבר אלוהים הוא האמת הנצחי. -
מה היא ניצחון ?
ניצחון איינה הרגשה. ולא תחושה. הוא לא שיקול הגיוני או חשיבתי. ניצחון הוא מציאות. מציאות שלא נמדד, לא השעות וימים שקטים. לא בהסיגם כאילו ואחרים. ניצחון בא מלשון נצח. והנצחיות הוא הניצחון. ניצחון דבר אלוהים. וגם אם שטן עדיין קיים דבר אלוהים עדיין קיים. גם אם אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי. אלוהים הוא הניצחון וכל דבר העוזר לגילוי דברו הוא כבר ניצחון בפועל. וזה העיקר, כל פעולה שנוכח בה דבר אלוהים. שרוח אלוהים בו. יש ניצחון. תחושות ושיקולים (המוח והלב) מהאגו הם ומבלבל אותנו מהאמת. רוח ודבר אלוהים הוא האמת הנצחי. -
Simple truths
1. Allah is not God. 2. Muhammad is not Gods messenger. 3. Jesus is not God, nor is he Gods only son, any more than you or me. 4. Being right does not need to be proven. 5. There is only one God. The God of goodness, kindness, mercy and love. 6. God does not tolerate his name used in vain. 7. Truth is not relative.
-
Simple truths
1. Allah is not God. 2. Muhammad is not Gods messenger. 3. Jesus is not God, nor is he Gods only son, any more than you or me. 4. Being right does not need to be proven. 5. There is only one God. The God of goodness, kindness, mercy and love. 6. God does not tolerate his name used in vain. 7. Truth is not relative.
-
I want, I like. The I.
The I seems to be just me. But is it? Who am I really?
Before jumping into the answer, lets see who we are not.
- We are not what others think we are.
- We are not the product of our education.
- We are not the result of mass media.
- We are not the result of customs and traditions
- We are not just a genetic result of parents and grandparents, etc..
- We are not the sum total of habits.
- We are not the outcome of our intellect or emotions.
- Nor of our actions.
We are children of God. Messed up and confused, yearning to find our true selves. So here are some steps which have helped me and might help you.
- The desire to find your true God given baby of God self. Wanting is always a good start. It helps the focus.
- Start noticing what pulls you in different directions. Get the ego feel. Notice that it is the ego and not the real you. Want to keep this feeling.
- At this point the feeling that the ego is not the real you and is disturbing the real you will come up. You might make the mistake of attempting to overcome them on your own. This attempt is futile. But keep reminding yourself that it is not you and is disturbing you.
- Only God can save you from your messed up self. Work together, hold up your hand and hold Fathers. He will guide you.
- Start seeing the results. They are not 100% just go back to #1 there is more “Desire” needed and probably you just like the shit that you are to much.
Cry, God wants to cleanse you.
-
I want, I like. The I.
The I seems to be just me. But is it? Who am I really?
Before jumping into the answer, lets see who we are not.
- We are not what others think we are.
- We are not the product of our education.
- We are not the result of mass media.
- We are not the result of customs and traditions
- We are not just a genetic result of parents and grandparents, etc..
- We are not the sum total of habits.
- We are not the outcome of our intellect or emotions.
- Nor of our actions.
We are children of God. Messed up and confused, yearning to find our true selves. So here are some steps which have helped me and might help you.
- The desire to find your true God given baby of God self. Wanting is always a good start. It helps the focus.
- Start noticing what pulls you in different directions. Get the ego feel. Notice that it is the ego and not the real you. Want to keep this feeling.
- At this point the feeling that the ego is not the real you and is disturbing the real you will come up. You might make the mistake of attempting to overcome them on your own. This attempt is futile. But keep reminding yourself that it is not you and is disturbing you.
- Only God can save you from your messed up self. Work together, hold up your hand and hold Fathers. He will guide you.
- Start seeing the results. They are not 100% just go back to #1 there is more “Desire” needed and probably you just like the shit that you are to much.
Cry, God wants to cleanse you.
-
הזמן לבנות בית לאלוהים
בית מאבני נשמות טהורות. מנשמות נקיות. הרבה עץ למדורה שיזקק הנשמה וישרף האנושיות המלוכלכת וישאר רק החלק הטהור ונקי ונבנה ביחד מקום ליהוה אלוהים צבאות בעולם. ללא האיגו המכואר, האנושי והרקוב מיסודו. תבנה מכונך כבתחילה, לפני חטא הקדמון . ושמלכותך יהיה בכל העולם. ואם יש דברים יפים וטובים שקיבלנו מהאומות בהיותינו בגלות, אותם נשמש כקישות למקדשך. -
הזמן לבנות בית לאלוהים
בית מאבני נשמות טהורות. מנשמות נקיות. הרבה עץ למדורה שיזקק הנשמה וישרף האנושיות המלוכלכת וישאר רק החלק הטהור ונקי ונבנה ביחד מקום ליהוה אלוהים צבאות בעולם. ללא האיגו המכואר, האנושי והרקוב מיסודו. תבנה מכונך כבתחילה, לפני חטא הקדמון . ושמלכותך יהיה בכל העולם. ואם יש דברים יפים וטובים שקיבלנו מהאומות בהיותינו בגלות, אותם נשמש כקישות למקדשך. -
בנים אתם ליהוה אלהיכם Children you are to God
The way of truth and justice demands the ability for complete transparency. Don’t fear the truth. Never hid from auditing. Never run away from critique. For the acceptance of critique and of truth is the course to God, while the way of hiding, lying and cheating is the way away from God.
Patriotism can be biased and lying, but such patriotism does not bring the people of Israel closer to God.
הדרך של אמת וצדק דורשת את היכולת לשקיפות מלאה. אל תפחדו מהאמת. מעולם לא הסתיר מביקורת. אף פעם לא ברח מביקורת. לקבלת ביקורת ואמת הוא כמובן לאלוהים, ואילו הדרך של הסתרה, שקר ורמאות היא הדרך מאלוהים. פטריוטיות יכולה להיות מוטה ומשקרת, אבל פטריוטיות כזו לא תביא את עם ישראל קרובה יותר לאלוהים.Listen closely to what I am about to say. Hear me out. I have prepared my case; I will be proved innocent. Who can argue with me over this? And if you prove me wrong, I will remain silent and die. (Job 13 17-19)
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם הנה־נא ערכתי משפט ידעתי כי־אני אצדק מי־הוא יריב עמדי כי־עתה אחריש ואגוע (איוב יג יז-יט)Fear not Israel, you are Gods’ loved children, for a reason. אל תירא ישראל, אתם הבנים האהובים של אלוהים, ולא סתם.
-
בנים אתם ליהוה אלהיכם Children you are to God
The way of truth and justice demands the ability for complete transparency. Don’t fear the truth. Never hid from auditing. Never run away from critique. For the acceptance of critique and of truth is the course to God, while the way of hiding, lying and cheating is the way away from God.
Patriotism can be biased and lying, but such patriotism does not bring the people of Israel closer to God.
הדרך של אמת וצדק דורשת את היכולת לשקיפות מלאה. אל תפחדו מהאמת. מעולם לא הסתיר מביקורת. אף פעם לא ברח מביקורת. לקבלת ביקורת ואמת הוא כמובן לאלוהים, ואילו הדרך של הסתרה, שקר ורמאות היא הדרך מאלוהים. פטריוטיות יכולה להיות מוטה ומשקרת, אבל פטריוטיות כזו לא תביא את עם ישראל קרובה יותר לאלוהים.Listen closely to what I am about to say. Hear me out. I have prepared my case; I will be proved innocent. Who can argue with me over this? And if you prove me wrong, I will remain silent and die. (Job 13 17-19)
שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם הנה־נא ערכתי משפט ידעתי כי־אני אצדק מי־הוא יריב עמדי כי־עתה אחריש ואגוע (איוב יג יז-יט)Fear not Israel, you are Gods’ loved children, for a reason. אל תירא ישראל, אתם הבנים האהובים של אלוהים, ולא סתם.
-
לעשות... לעשות עבורו ולא עבור האגו.
דברי הימים ב׳ פרק יט' פסוק ז' ועתה יהי פחד־יהוה עליכם שמרו ועשו כי־אין עם־יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח־שחד. rare נעצור מלקחת השוחד של חיוכים ריקים, מתנות חינם, מילים חלקלקות. שפחד אלוהים יהיה לפנינו מהמקולקל כשהוא המצוי והגלוי וכשהוא החויי ונדיר. -
לעשות... לעשות עבורו ולא עבור האגו.
דברי הימים ב׳ פרק יט' פסוק ז' ועתה יהי פחד־יהוה עליכם שמרו ועשו כי־אין עם־יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח־שחד. rare נעצור מלקחת השוחד של חיוכים ריקים, מתנות חינם, מילים חלקלקות. שפחד אלוהים יהיה לפנינו מהמקולקל כשהוא המצוי והגלוי וכשהוא החויי ונדיר. -
חווית יום ירושלים בירושלים
הרגשתי שחסר לי משהו ביום הזה, הימין הדתי כאילו לקחו אותו לעצמם וכלל הציבור הישראלי לא חש תודה בשחרור חלקי הארץ המובטחת ובמיוחד ירושלים. אבל בדרכי לעבודה אלוהים הראה לי תשובה לשאלתי. והמקרה שהיה כך היה: איש נוסע על אופניים שבכיסא האחורי שלו ילד קטן. ממולו בא נער צעיר למדי על אופניים שלא הסתכל לדרך ונכנס באיש. האיש צועק והנער כאילו זה לא שייך לו בכלל פונה. אין התייחסות או סליחה או כלום. האיש תופס לנער האופניים וצועק אליו. ורצה לתת לבחור מכות. הבחור רק יודע להתגונן. אישה מבוגרת הקצת שעמדה בצעד צועקת לאיש "מה אתה עושה? אתה איש מבוגר לא כך מתנהגים". ובזה הכל התפזר. ניתוח קל: נער: אין לו דין ודיין ואף אחד יאמר לו מה לעשות. האומנם? האיש עם הילד קטן: אני יראה לו איך צריכים להתנהג. אני אחראי על ילד קטן פה. אני צריך לשמור אליו. האישה המבוגרת: תעזוב הילד, אין סיכוי ללמד אותו. הכי חשוב שאתי תדע פה ועכשיו מה שנכון. ומה הקשר בן זה ליום ירושלים בירושלים כבר אתם תוהים. האיש עם הילד הקטן: עם הלוקחת את הגאולה לדרכו. קם ובונה הארץ, המדינה והתיישבות וכו', האומנם אין לא אחריאות כבן הבכור לחינוך הילדים האחרים של אלוהים? האם הגאולה זה רק רכושך הפרטי? הנער: הערבים שלא מסתכלים לאיפה הם הולכים ושפוגעים בעם ישראל, כבודם לא נותן להם לומר סליחה ולזוז לצד. האישה המבוגרת: העומדים מהצד שלא לוקח בפועל הגאולה (אולי בעבר עשו, אבל לא עכשיו) ורואה משהערבים עושים, ובמקום להעמיד אותם בקור רוח המקום. נוח לה יותר לצעוק על העם שכן לוקח הגאולה. ומי צודק ? ימין, לא. שמאל, לא. ערבי, לא. רק אלוהים. -
חווית יום ירושלים בירושלים
הרגשתי שחסר לי משהו ביום הזה, הימין הדתי כאילו לקחו אותו לעצמם וכלל הציבור הישראלי לא חש תודה בשחרור חלקי הארץ המובטחת ובמיוחד ירושלים. אבל בדרכי לעבודה אלוהים הראה לי תשובה לשאלתי. והמקרה שהיה כך היה: איש נוסע על אופניים שבכיסא האחורי שלו ילד קטן. ממולו בא נער צעיר למדי על אופניים שלא הסתכל לדרך ונכנס באיש. האיש צועק והנער כאילו זה לא שייך לו בכלל פונה. אין התייחסות או סליחה או כלום. האיש תופס לנער האופניים וצועק אליו. ורצה לתת לבחור מכות. הבחור רק יודע להתגונן. אישה מבוגרת הקצת שעמדה בצעד צועקת לאיש "מה אתה עושה? אתה איש מבוגר לא כך מתנהגים". ובזה הכל התפזר. ניתוח קל: נער: אין לו דין ודיין ואף אחד יאמר לו מה לעשות. האומנם? האיש עם הילד קטן: אני יראה לו איך צריכים להתנהג. אני אחראי על ילד קטן פה. אני צריך לשמור אליו. האישה המבוגרת: תעזוב הילד, אין סיכוי ללמד אותו. הכי חשוב שאתי תדע פה ועכשיו מה שנכון. ומה הקשר בן זה ליום ירושלים בירושלים כבר אתם תוהים. האיש עם הילד הקטן: עם הלוקחת את הגאולה לדרכו. קם ובונה הארץ, המדינה והתיישבות וכו', האומנם אין לא אחריאות כבן הבכור לחינוך הילדים האחרים של אלוהים? האם הגאולה זה רק רכושך הפרטי? הנער: הערבים שלא מסתכלים לאיפה הם הולכים ושפוגעים בעם ישראל, כבודם לא נותן להם לומר סליחה ולזוז לצד. האישה המבוגרת: העומדים מהצד שלא לוקח בפועל הגאולה (אולי בעבר עשו, אבל לא עכשיו) ורואה משהערבים עושים, ובמקום להעמיד אותם בקור רוח המקום. נוח לה יותר לצעוק על העם שכן לוקח הגאולה. ומי צודק ? ימין, לא. שמאל, לא. ערבי, לא. רק אלוהים. -
מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש.
-
מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש.
-
Only God can show me who I really am
The “Conchita Wurst” syndrome brought me to go look over the self-evaluation and it’s process. There is a lot of yearning not to be categorized. The want for that independent self.
God wants his child to come and be with him. To succeed some things are needed.
- Trust/Full belief in God that he will show us who we really are.
- A full acceptance that we are not what Society/Media claims us to be.
- Consent noticing when that quietness inside leaves us, and waiting/praying for it to return.
- Remembering that there is only one God and to show us that we are the epitome of selfishness, and to save us from it.
- To realize the great power given to us when Gods spirit lives in us.
[
]Conchita Wurst who/what are you?
The following are just some notes, none of my own.
You have to accept me for who I am, not what you expect me to be.
I’m Not Who You Think I Am.
And No One Will Tell Me Who and What I Am and Can Be.
And No One Will Tell Me Who I am.
No One Knows Who I Am.
Nobody can teach me who I am.
You can describe parts of me, but who I am - and what I need - is something I have to find out myself.
I don’t know who I am.
Who are you ? Somebody, Please Tell Me Who I Am !
I really wanna know Come on tell me, who are you ?
whoami - Print the username associated with the current effective user ID. Same as id -un
https://www.google.co.il/search?q=don%27t+try+to+figure+me&tbm=isch
Don’t even try to Figure me out, I’m a Special kind of Twisted.
What you lose when you let people categorize you is threefold:
- You lose your understanding of yourself. You become somebody you may not truly be in order to be understood. You overlook aspects of a “category” that don’t fit you because, well, you’d rather be understood.
- In exchange for being understood, you are in fact misunderstood. If you identify as a Democrat (which is ridiculous because parties evolve in order to become more populist, just like an insecure kid in Jr. High) then you’ll spend hours trying to justify aspect of the party stand that you don’t even understand. And the reality is, people will think you believe things you really don’t.
- You lose your true search for self. Accepting a category is introspectively lazy. People are, by nature, walking talking paradoxes.
And so are you. Accepting a category means no longer looking for real answers and an identity that is true to who we are. The truth is, you are not a category, you are a human being. Don’t let anybody fence you in.
What is the difference between stereotyping & categorization?
http://en.wikipedia.org/wiki/Self-categorization_theory
Stereotyping is making loose assumptions based off of little evidence, but categorizing is more accurate. Humans have evolved to be cognitive beings by nature, and categorizing is how we learn.
http://embryonictrain.blogspot.co.il/2013/01/who-are-you.html
judging: judging oneself, judging others
Give up judging yourself and others; acceptance feels so much more peaceful.
Nonconformity refusing to live life how we’re told.
-
Only God can show me who I really am
The “Conchita Wurst” syndrome brought me to go look over the self-evaluation and it’s process. There is a lot of yearning not to be categorized. The want for that independent self.
God wants his child to come and be with him. To succeed some things are needed.
- Trust/Full belief in God that he will show us who we really are.
- A full acceptance that we are not what Society/Media claims us to be.
- Consent noticing when that quietness inside leaves us, and waiting/praying for it to return.
- Remembering that there is only one God and to show us that we are the epitome of selfishness, and to save us from it.
- To realize the great power given to us when Gods spirit lives in us.
[
]Conchita Wurst who/what are you?
The following are just some notes, none of my own.
You have to accept me for who I am, not what you expect me to be.
I’m Not Who You Think I Am.
And No One Will Tell Me Who and What I Am and Can Be.
And No One Will Tell Me Who I am.
No One Knows Who I Am.
Nobody can teach me who I am.
You can describe parts of me, but who I am - and what I need - is something I have to find out myself.
I don’t know who I am.
Who are you ? Somebody, Please Tell Me Who I Am !
I really wanna know Come on tell me, who are you ?
whoami - Print the username associated with the current effective user ID. Same as id -un
https://www.google.co.il/search?q=don%27t+try+to+figure+me&tbm=isch
Don’t even try to Figure me out, I’m a Special kind of Twisted.
What you lose when you let people categorize you is threefold:
- You lose your understanding of yourself. You become somebody you may not truly be in order to be understood. You overlook aspects of a “category” that don’t fit you because, well, you’d rather be understood.
- In exchange for being understood, you are in fact misunderstood. If you identify as a Democrat (which is ridiculous because parties evolve in order to become more populist, just like an insecure kid in Jr. High) then you’ll spend hours trying to justify aspect of the party stand that you don’t even understand. And the reality is, people will think you believe things you really don’t.
- You lose your true search for self. Accepting a category is introspectively lazy. People are, by nature, walking talking paradoxes.
And so are you. Accepting a category means no longer looking for real answers and an identity that is true to who we are. The truth is, you are not a category, you are a human being. Don’t let anybody fence you in.
What is the difference between stereotyping & categorization?
http://en.wikipedia.org/wiki/Self-categorization_theory
Stereotyping is making loose assumptions based off of little evidence, but categorizing is more accurate. Humans have evolved to be cognitive beings by nature, and categorizing is how we learn.
http://embryonictrain.blogspot.co.il/2013/01/who-are-you.html
judging: judging oneself, judging others
Give up judging yourself and others; acceptance feels so much more peaceful.
Nonconformity refusing to live life how we’re told.
-
חסד מהי
שמואל א כה, לב-לג ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישׂראל אשׁר שׁלחך היום הזה לקראתי. וברוך טעמך וברוכה את אשׁר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשׁע ידי לי. דוד נותן הודיה ומברך אותה. כי המקום של חסד מגיע עם חיסרון ומיתוכו חוזר הודיה וברכה. ואין חסד ללא חיסרון. ומתנה למ שאיננו זקוקה לו מה היא? והמתנה השווה בעיני המקבל מחזיר הודיה וברכה לנותן. יחזקאל מח,לה (הפסוק אחרו בספר) סביב שׁמנה עשׂר אלף ושׁם העיר מיום יהוה שׁמה. איכה ג,כב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא-תָמְנוּ, כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו. כל הזמן יש חסד אלוהים ושאדם נמצא בחסרון ומילוי מתמדת אז הוא חיי העיר של יהוה שמה. -
directions
There are alot of wrong directions. From all of them we can learn. Only God can guide us to the right direction.
http://markmanson.net/stop-trying-to-be-happy
-
חסד מהי
שמואל א כה, לב-לג ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישׂראל אשׁר שׁלחך היום הזה לקראתי. וברוך טעמך וברוכה את אשׁר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשׁע ידי לי. דוד נותן הודיה ומברך אותה. כי המקום של חסד מגיע עם חיסרון ומיתוכו חוזר הודיה וברכה. ואין חסד ללא חיסרון. ומתנה למ שאיננו זקוקה לו מה היא? והמתנה השווה בעיני המקבל מחזיר הודיה וברכה לנותן. יחזקאל מח,לה (הפסוק אחרו בספר) סביב שׁמנה עשׂר אלף ושׁם העיר מיום יהוה שׁמה. איכה ג,כב חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא-תָמְנוּ, כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו. כל הזמן יש חסד אלוהים ושאדם נמצא בחסרון ומילוי מתמדת אז הוא חיי העיר של יהוה שמה. -
directions
There are alot of wrong directions. From all of them we can learn. Only God can guide us to the right direction.
http://markmanson.net/stop-trying-to-be-happy
-
אם אני יכולה - כל אחד יכול!
If God saved me… He can save you too. There is only one requirement… You have to willing to surrender it all to Him.
-
אם אני יכולה - כל אחד יכול!
If God saved me… He can save you too. There is only one requirement… You have to willing to surrender it all to Him.
-
להתענג על אלוהים
https://luisa1234.wordpress.com/2014/04/26/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a0%d7%92-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%99%d7%9d/
אני פשוט בוכה. ואלוהים מחבק אותי.
-
להתענג על אלוהים
https://luisa1234.wordpress.com/2014/04/26/%d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a2%d7%a0%d7%92-%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%94%d7%99%d7%9d/
אני פשוט בוכה. ואלוהים מחבק אותי.
-
devotion? commitment?
Modern society is frowning on long term dedication, devotion and commitment. It is pushing for the “use once and throw out”. When you just think about eat and drink for there is no tomorrow, it is not surprising to see that there is not tomorrow.
-
devotion? commitment?
Modern society is frowning on long term dedication, devotion and commitment. It is pushing for the “use once and throw out”. When you just think about eat and drink for there is no tomorrow, it is not surprising to see that there is not tomorrow.
-
Laughter is great medicine for a depressed soul
http://www.theguardian.com/world/2014/mar/19/best-jokes-young-people-around-world
-
Laughter is great medicine for a depressed soul
http://www.theguardian.com/world/2014/mar/19/best-jokes-young-people-around-world
-
Am I alone ?
source http://insearchofdivinity.wordpress.com/2014/03/13/lonely-climber/
I am alone, like the climber who made it to the top whilst my companions succumbed to frostbite and exhaustion. I look down and I sense how everything below looks so tiny and insignificant. I feel cold and scared. I begin to doubt my own inner resources- maybe I’ll stumble, maybe the elements will gain control? I have almost forgotten why and how I got here, I’ve forgotten that it was God holding me and carrying me the whole way. It wasn’t because I was fitter than the others, nor was it luck. It was God, as always. But why then do I feel alone and abandoned? Why do I not look up at the heavens instead of down below at mankind in his insignificance? Why am I giving in to fear and it’s evil consequences?
God, I fear no one but you. God, I thank no one but you. God, I trust no one but you. God, you lead me to this lonely place in order for me to sense your presence and I will long for none by my side but you. God, just as you lead me here, you will lead me back. I am waiting for you to take my hand and lead me.
-
Am I alone ?
source http://insearchofdivinity.wordpress.com/2014/03/13/lonely-climber/
I am alone, like the climber who made it to the top whilst my companions succumbed to frostbite and exhaustion. I look down and I sense how everything below looks so tiny and insignificant. I feel cold and scared. I begin to doubt my own inner resources- maybe I’ll stumble, maybe the elements will gain control? I have almost forgotten why and how I got here, I’ve forgotten that it was God holding me and carrying me the whole way. It wasn’t because I was fitter than the others, nor was it luck. It was God, as always. But why then do I feel alone and abandoned? Why do I not look up at the heavens instead of down below at mankind in his insignificance? Why am I giving in to fear and it’s evil consequences?
God, I fear no one but you. God, I thank no one but you. God, I trust no one but you. God, you lead me to this lonely place in order for me to sense your presence and I will long for none by my side but you. God, just as you lead me here, you will lead me back. I am waiting for you to take my hand and lead me.
-
Let's get bored
Introspection can only come when we are quiet with ourselves and not distracted. Technology at our fingertips doesn’t easily leave us that needed space for knowing ourselves.
-
Let's get bored
Introspection can only come when we are quiet with ourselves and not distracted. Technology at our fingertips doesn’t easily leave us that needed space for knowing ourselves.
-
This is who I am ?
This is who I am, this is who I think I am, this is what I imagine I am, this is what my ego enjoys STOP BOTHERING ME.
This is NOT what I should be, this is NOT what I want to be, this is what my ego enjoys and IT IS DISTURBING the peace that I must have.
God, thank you for allowing me to see my EGOTISTICAL self. God, thank you for allowing be to be disturbed by it’s existence. God, thank you for not wanting it and wanting that ME that exists with you coexistent.
-
This is who I am ?
This is who I am, this is who I think I am, this is what I imagine I am, this is what my ego enjoys STOP BOTHERING ME.
This is NOT what I should be, this is NOT what I want to be, this is what my ego enjoys and IT IS DISTURBING the peace that I must have.
God, thank you for allowing me to see my EGOTISTICAL self. God, thank you for allowing be to be disturbed by it’s existence. God, thank you for not wanting it and wanting that ME that exists with you coexistent.
-
Questioning were we are and why. Change is happening are you ready?
Never feel comfortable as if the world is static. It isn’t. http://www.theguardian.com/higher-education-network/blog/2014/jan/08/academic-career-change-10-questions
-
Questioning were we are and why. Change is happening are you ready?
Never feel comfortable as if the world is static. It isn’t. http://www.theguardian.com/higher-education-network/blog/2014/jan/08/academic-career-change-10-questions
-
The perfect text had perfect typography
I can wait to see the original ten commandments or at least the copy from moses. I am sure that reading it will improve my mood. http://typedesk.com/2014/01/08/scientists-report-good-typography-improves-mood/
-
Because you did not serve the Lord, your God, with happiness and with gladness of heart ...
אשר לא-עבדת את-יהוה אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב .. http://blog.bufferapp.com/10-scientifically-proven-ways-to-make-yourself-happier
-
The perfect text had perfect typography
I can wait to see the original ten commandments or at least the copy from moses. I am sure that reading it will improve my mood. http://typedesk.com/2014/01/08/scientists-report-good-typography-improves-mood/
-
Because you did not serve the Lord, your God, with happiness and with gladness of heart ...
אשר לא-עבדת את-יהוה אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב .. http://blog.bufferapp.com/10-scientifically-proven-ways-to-make-yourself-happier
-
I hate, you hate, and we all hate, what God hates?
I have my hates (a bit stronger then dislikes)
You have your hates.
There are things that we both hate. Isn’t it great that we think alike? J
But do those things God hate.
Yes that God of peace & love. What does he HATE?
You immediately jump up, God of Love and Peace could hate???
I pray that I, you and everyone else should Love like/who God loves and hate what God hates.
Proverbs 6, 16-19
There are six things which the LORD hates, yea, seven which are an abomination unto Him:
Haughty eyes, a lying tongue, and hands that shed innocent blood;
A heart that devised wicked thoughts, feet that are swift in running to evil;
A false witness that breathes out lies, and he that sowed discord among brethren.
-
I hate, you hate, and we all hate, what God hates?
I have my hates (a bit stronger then dislikes)
You have your hates.
There are things that we both hate. Isn’t it great that we think alike? J
But do those things God hate.
Yes that God of peace & love. What does he HATE?
You immediately jump up, God of Love and Peace could hate???
I pray that I, you and everyone else should Love like/who God loves and hate what God hates.
Proverbs 6, 16-19
There are six things which the LORD hates, yea, seven which are an abomination unto Him:
Haughty eyes, a lying tongue, and hands that shed innocent blood;
A heart that devised wicked thoughts, feet that are swift in running to evil;
A false witness that breathes out lies, and he that sowed discord among brethren.
-
Three Bullets
There once was a man who had nothing for his family to eat. He had an old rifle and three bullets. So, he decided that he would go out
hunting and kill some wild game for dinner. As he went down the road, he saw a rabbit. He shot at the rabbit and missed it.
The rabbit ran away. Then he saw a squirrel and fired a shot at the squirrel and missed it. The squirrel disappeared into a hole in a cottonwood tree.
As he went further, he saw a large wild ‘Tom’ turkey in the tree, but he had only one bullet remaining.
A voice spoke to him and said, ‘Pray first, aim high and stay focused’. However, at the same time, he saw a deer which was a better kill.
He brought the gun down and aimed at the deer. But, then he saw a rattlesnake between his legs about to bite him, so he naturally brought the gun down further to shoot the rattlesnake.
Still, the voice said again to him, ‘I said ‘Pray, Aim high and Stay focused?
So, the man decided to listen to God’s voice. He prayed, then aimed the gun high up in the tree and shot the wild turkey.
The bullet bounced off the turkey and killed the deer. The handle fell off the gun and hit the snake in the head and killed it.
And, when the gun had gone off, it knocked him into a pond. When he stood up to look around, he had fish in all his pockets, a dead deer and a turkey to eat for his family.
The snake (Satan) was dead simply because the man listened to God.
Moral of the story:
Pray first before you do anything, Aim and shoot high in your goals, and stay focused on God.
Wait, be still and patient: keep God first and everything else will follow.
-
Three Bullets
There once was a man who had nothing for his family to eat. He had an old rifle and three bullets. So, he decided that he would go out
hunting and kill some wild game for dinner. As he went down the road, he saw a rabbit. He shot at the rabbit and missed it.
The rabbit ran away. Then he saw a squirrel and fired a shot at the squirrel and missed it. The squirrel disappeared into a hole in a cottonwood tree.
As he went further, he saw a large wild ‘Tom’ turkey in the tree, but he had only one bullet remaining.
A voice spoke to him and said, ‘Pray first, aim high and stay focused’. However, at the same time, he saw a deer which was a better kill.
He brought the gun down and aimed at the deer. But, then he saw a rattlesnake between his legs about to bite him, so he naturally brought the gun down further to shoot the rattlesnake.
Still, the voice said again to him, ‘I said ‘Pray, Aim high and Stay focused?
So, the man decided to listen to God’s voice. He prayed, then aimed the gun high up in the tree and shot the wild turkey.
The bullet bounced off the turkey and killed the deer. The handle fell off the gun and hit the snake in the head and killed it.
And, when the gun had gone off, it knocked him into a pond. When he stood up to look around, he had fish in all his pockets, a dead deer and a turkey to eat for his family.
The snake (Satan) was dead simply because the man listened to God.
Moral of the story:
Pray first before you do anything, Aim and shoot high in your goals, and stay focused on God.
Wait, be still and patient: keep God first and everything else will follow.
-
Sentences that can change your life
Source : Sentences that Can Change Your Life - Lifehack
1. Never compare your weaknesses to other people’s strengths.
2. Own your life, or someone will own it for you.
3. We cannot change the cards we are dealt,just how we play the hand.
4. Climb mountains not so the world can see you but so you can see the world.
5. If you accept your limitation, you go beyond them.
6. Comfort is the enemy of achievement.
7. No matter anyone says to you,you don’t have to eat dinner with them, live with them or go to bed with them.
8. If you risk nothing, you risk everything.
9. Don’t give others the power to control your emotion. Those are only yours and it is only for you to manipulate.
10. Victory introduces you to the world, but defeat introduces the world to you.
11. If you don’t do stupid things while you are young,you will have nothing to smile about when you are old.
12. Don’t waste your time with explanation,people only hear what they want to hear.
13. Don’t rest after your first victory,because if you fail the second time,more lips will be waiting to say that your first victory was just luck.
14. Everyone thinks of changing the world,but no one thinks of changing themselves.
15. The person that you will spend most time with in your life is yourself, so better try to make yourself as interesting as possible.
-
God given abilities
While God brought us into this world, he did so that we may live. Any live we do, if we are willing to choose the path of life. With our birth, and not only then, we are placed at the crossroads of life and death.
This crossroad is that place were the Ego or that automatic path from living to dying, are to one direction. While on the other side is God’s guidance, putting the Ego aside, and going from death to living.
I feel again that crossroad in my life. That push to do and succeed at all costs. That need to be seen as a good doer. That fear of being failure or being seen as one. As I walk through the valley of the shadow of death, I reach out for God and his guidance. I allow my Ego to be hurt, the one of success, the one of companionship, the one one of doing, the one of being right, the one helping out, the one that is seen as a helper, good, okay guy.
-
Sentences that can change your life
Source : Sentences that Can Change Your Life - Lifehack
1. Never compare your weaknesses to other people’s strengths.
2. Own your life, or someone will own it for you.
3. We cannot change the cards we are dealt,just how we play the hand.
4. Climb mountains not so the world can see you but so you can see the world.
5. If you accept your limitation, you go beyond them.
6. Comfort is the enemy of achievement.
7. No matter anyone says to you,you don’t have to eat dinner with them, live with them or go to bed with them.
8. If you risk nothing, you risk everything.
9. Don’t give others the power to control your emotion. Those are only yours and it is only for you to manipulate.
10. Victory introduces you to the world, but defeat introduces the world to you.
11. If you don’t do stupid things while you are young,you will have nothing to smile about when you are old.
12. Don’t waste your time with explanation,people only hear what they want to hear.
13. Don’t rest after your first victory,because if you fail the second time,more lips will be waiting to say that your first victory was just luck.
14. Everyone thinks of changing the world,but no one thinks of changing themselves.
15. The person that you will spend most time with in your life is yourself, so better try to make yourself as interesting as possible.
-
God given abilities
While God brought us into this world, he did so that we may live. Any live we do, if we are willing to choose the path of life. With our birth, and not only then, we are placed at the crossroads of life and death.
This crossroad is that place were the Ego or that automatic path from living to dying, are to one direction. While on the other side is God’s guidance, putting the Ego aside, and going from death to living.
I feel again that crossroad in my life. That push to do and succeed at all costs. That need to be seen as a good doer. That fear of being failure or being seen as one. As I walk through the valley of the shadow of death, I reach out for God and his guidance. I allow my Ego to be hurt, the one of success, the one of companionship, the one one of doing, the one of being right, the one helping out, the one that is seen as a helper, good, okay guy.
-
מי יגאל אותנו מעצמינו ?
לפני שאפשר לשאל השאלה הזאת כדאי להיות כנים עם עצמינו. להיות מוכנים לראות באמת מה אנחנו, ומה הזיז אותנו. דוגמא יפה. [http://magazine.chief.co.il/2013/36/index.htm](http://magazine.chief.co.il/2013/36/index.htm) -
Before you touch, check that you really know your stuff
And remember to be humble. http://www.washington.edu/news/2013/12/12/scientists-discover-double-meaning-in-genetic-code/
-
מי יגאל אותנו מעצמינו ?
לפני שאפשר לשאל השאלה הזאת כדאי להיות כנים עם עצמינו. להיות מוכנים לראות באמת מה אנחנו, ומה הזיז אותנו. דוגמא יפה. [http://magazine.chief.co.il/2013/36/index.htm](http://magazine.chief.co.il/2013/36/index.htm) -
Before you touch, check that you really know your stuff
And remember to be humble. http://www.washington.edu/news/2013/12/12/scientists-discover-double-meaning-in-genetic-code/
-
Finding God needs leaving religiousness
Another example: My Wig Was Beautiful and Expensive, and Everybody Loved It—Except Me
http://www.tabletmag.com/jewish-life-and-religion/151283/no-more-sheitel
-
Finding God needs leaving religiousness
Another example: My Wig Was Beautiful and Expensive, and Everybody Loved It—Except Me
http://www.tabletmag.com/jewish-life-and-religion/151283/no-more-sheitel
-
רוח אלוהים
הרוח לעולם קיימת. האנושיות הוא זה שעוצר אותה להתגלות. האנשיות היא זמנית. ולא חייבים להגיע עד 120 עבור הגשת ההתחברות הרוח לאדם. -
התפקיד השווה בעולם: להיות ילד של אלוהים!
איזה כיף להכיר את אבא. איזה אכזריות לתת לו גב. ה תלוי בנו לרצות להכיר ולעמוד לפניו כבניו וילדיו. -
רוח אלוהים
הרוח לעולם קיימת. האנושיות הוא זה שעוצר אותה להתגלות. האנשיות היא זמנית. ולא חייבים להגיע עד 120 עבור הגשת ההתחברות הרוח לאדם. -
התפקיד השווה בעולם: להיות ילד של אלוהים!
איזה כיף להכיר את אבא. איזה אכזריות לתת לו גב. ה תלוי בנו לרצות להכיר ולעמוד לפניו כבניו וילדיו. -
Chief Magazine 2013 #32 מגזין צ'יף
אם מישהו בתוך הארגון באמת רוצה להזיק לך, כל ההגנות לא יעלו. כדאי פשוט להשקיע ביחס אנוש. והמנהל המתומתם שמשפיל עובדיו, שלא יתפלה מהתוצאות. [Chief Magazine 2013 #32 מגזין צ'יף](http://magazine.chief.co.il/2013/32/index.htm#.Unv-zi1nINk.wordpress). -
Chief Magazine 2013 #32 מגזין צ'יף
אם מישהו בתוך הארגון באמת רוצה להזיק לך, כל ההגנות לא יעלו. כדאי פשוט להשקיע ביחס אנוש. והמנהל המתומתם שמשפיל עובדיו, שלא יתפלה מהתוצאות. [Chief Magazine 2013 #32 מגזין צ'יף](http://magazine.chief.co.il/2013/32/index.htm#.Unv-zi1nINk.wordpress). -
the weakness of the strong
Many times I remainance on the past, asking myself why I allowed myself to stay in situations. which a normal person would run away from, while I stayed. Was I just a fool ? Or a brave man keeping his finger in the dam believing that it will not burst, it cannot burst, it must not burst, I must do everything I can that it will not burst. or a weakling that doesn’t except the fact that the proper and right place for the water is on the other side.
-
the weakness of the strong
Many times I remainance on the past, asking myself why I allowed myself to stay in situations. which a normal person would run away from, while I stayed. Was I just a fool ? Or a brave man keeping his finger in the dam believing that it will not burst, it cannot burst, it must not burst, I must do everything I can that it will not burst. or a weakling that doesn’t except the fact that the proper and right place for the water is on the other side.
-
so true.....
Change will happen whether we like it or not. The question is are we going to be PART of the change or is the change going to happen despite us.
-
so true.....
Change will happen whether we like it or not. The question is are we going to be PART of the change or is the change going to happen despite us.
-
Guest Post: Why I'm Through with Organic Farming
Have you ever noticed health food geeks don’t seem healthier that those who eat regular food? I feel that the pressure and tension of dealing with food just poisons them.
-
Guest Post: Why I'm Through with Organic Farming
Have you ever noticed health food geeks don’t seem healthier that those who eat regular food? I feel that the pressure and tension of dealing with food just poisons them.
-
Letter to my sister of the wall
Dear sister, aunt, daughter, mother, niece or wife, whoever you are, who is attempting to break your head on the wall, I have some painful news for you. While you feel the need for others to accept you as equals, there is no need.
In the eyes of God you are his children to the same extent as men, and there is no necessity to prove it.
The wall is no more then a remnant of a place that (as I recall) that God burnt down because Jews were not willing to get their act together and worship him in brotherly love.
That place that was destroyed is no longer standing. The holiest place you can find right now is your own heart. I do wonder if God is at all interested in prayers unless we can stand in front of him and be willing to put aside all of our beliefs and preconceived ideas, whatever they may be. Can we have any place in front of him at all? Willingness to stand in front of God does not require a tallis, or tefillin or a torah scroll reading. It needs no press release, minyan or wall (even facebook) of any kind. There is no point in fighting against those who claim they have a monopoly over religion. God is not with them, God despises their arrogance and idol-worshiping practices. And most of all, God despises their claim that the only way to access him is via them.
The fight over the wall will achieve nothing except to show to the world that we, the Jewish people are not a beacon to God but a bunch of traditionalists bashing one another. It is sadly ironic that the setting for this battle of wills is the wall itself, a remnant of the very place where God banished us from His kingdom due to our petty infighting and rabid hatred of anything ‘different’. Do we ever learn from history?
God is still patiently waiting for us to come back to him. But the wall is not necessarily the entrance gate to our return path. Firstly, we have to break down the seemingly impenetrable wall of our own hearts.
-
Letter to my sister of the wall
Dear sister, aunt, daughter, mother, niece or wife, whoever you are, who is attempting to break your head on the wall, I have some painful news for you. While you feel the need for others to accept you as equals, there is no need.
In the eyes of God you are his children to the same extent as men, and there is no necessity to prove it.
The wall is no more then a remnant of a place that (as I recall) that God burnt down because Jews were not willing to get their act together and worship him in brotherly love.
That place that was destroyed is no longer standing. The holiest place you can find right now is your own heart. I do wonder if God is at all interested in prayers unless we can stand in front of him and be willing to put aside all of our beliefs and preconceived ideas, whatever they may be. Can we have any place in front of him at all? Willingness to stand in front of God does not require a tallis, or tefillin or a torah scroll reading. It needs no press release, minyan or wall (even facebook) of any kind. There is no point in fighting against those who claim they have a monopoly over religion. God is not with them, God despises their arrogance and idol-worshiping practices. And most of all, God despises their claim that the only way to access him is via them.
The fight over the wall will achieve nothing except to show to the world that we, the Jewish people are not a beacon to God but a bunch of traditionalists bashing one another. It is sadly ironic that the setting for this battle of wills is the wall itself, a remnant of the very place where God banished us from His kingdom due to our petty infighting and rabid hatred of anything ‘different’. Do we ever learn from history?
God is still patiently waiting for us to come back to him. But the wall is not necessarily the entrance gate to our return path. Firstly, we have to break down the seemingly impenetrable wall of our own hearts.
-
תמונת נשואין
 היום התחתנו בביתינו לפני עם ועדה, אני ואלה לא כדת ולא כדעת משה וישראל, אלא כדעת יהוה אלוהי ישראל. בזה אנחנו במביאים רצונינו שאין אנחנו מעוניינים בעסק אם דת, ודעת משה וישראל בחיינו כלל וכלל. -
תמונת נשואין
 היום התחתנו בביתינו לפני עם ועדה, אני ואלה לא כדת ולא כדעת משה וישראל, אלא כדעת יהוה אלוהי ישראל. בזה אנחנו במביאים רצונינו שאין אנחנו מעוניינים בעסק אם דת, ודעת משה וישראל בחיינו כלל וכלל. -
THE MUSIC OF THE BIBLE REVEALED - VOLUME 3 - PSALMS 113
When God sends his kisses and love, if you don’t feel it, you will when it hurts. God thank you for allowing me feel it in joy, love and praise to you. The posting of Psalms 113 came just on time.
-
THE MUSIC OF THE BIBLE REVEALED - VOLUME 3 - PSALMS 113
When God sends his kisses and love, if you don’t feel it, you will when it hurts. God thank you for allowing me feel it in joy, love and praise to you. The posting of Psalms 113 came just on time.
-
What is Happiness?
I was asked the other day if I am Happy? What is Happiness? Some quick searches come up with:
Noun
happiness, state of well-being characterized by emotions ranging from contentment to intense joy happiness emotions experienced when in a state of well-being
Happiness is a mental or emotional state of well-being characterized by positive or pleasant emotions ranging from contentment to intense joy. A variety of biological,psychological, religious, and philosophical approaches have striven to define happiness and identify its sources. Various research groups, including positive psychology, endeavor to apply the scientific method to answer questions about what “happiness” is, and how it might be attained. It is of such fundamental importance to the human condition that “life, liberty and the pursuit of happiness” were deemed to be unalienable rights by the United States Declaration of Independence.
Philosophers and religious thinkers often define happiness in terms of living a good life, or flourishing, rather than simply as an emotion. Happiness in this sense was used to translate the Greek Eudaimonia, and is still used in virtue ethics. Happiness economics suggests that measures of public happiness should be used to supplement more traditional economic measures when evaluating the success of public policy.
Why can’t a person just say they are happy? Why do they need to check and search?
Could it be a distrust that they are happy & content. The ego always looks for MORE.
I asked God what is happiness. He answered me
Book: Numbers Chapter 15 Verse: 41
I [am] the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt, to be your God: I [am] the LORD your God.
Couldn’t be a simpler answer. Anything but God is ego. Ego isn’t happy, can’t ever be. God is freedom, eternal bliss, joy and happiness.
Thank you God for reminding me.
-
What is Happiness?
I was asked the other day if I am Happy? What is Happiness? Some quick searches come up with:
Noun
happiness, state of well-being characterized by emotions ranging from contentment to intense joy happiness emotions experienced when in a state of well-being
Happiness is a mental or emotional state of well-being characterized by positive or pleasant emotions ranging from contentment to intense joy. A variety of biological,psychological, religious, and philosophical approaches have striven to define happiness and identify its sources. Various research groups, including positive psychology, endeavor to apply the scientific method to answer questions about what “happiness” is, and how it might be attained. It is of such fundamental importance to the human condition that “life, liberty and the pursuit of happiness” were deemed to be unalienable rights by the United States Declaration of Independence.
Philosophers and religious thinkers often define happiness in terms of living a good life, or flourishing, rather than simply as an emotion. Happiness in this sense was used to translate the Greek Eudaimonia, and is still used in virtue ethics. Happiness economics suggests that measures of public happiness should be used to supplement more traditional economic measures when evaluating the success of public policy.
Why can’t a person just say they are happy? Why do they need to check and search?
Could it be a distrust that they are happy & content. The ego always looks for MORE.
I asked God what is happiness. He answered me
Book: Numbers Chapter 15 Verse: 41
I [am] the LORD your God, which brought you out of the land of Egypt, to be your God: I [am] the LORD your God.
Couldn’t be a simpler answer. Anything but God is ego. Ego isn’t happy, can’t ever be. God is freedom, eternal bliss, joy and happiness.
Thank you God for reminding me.
-
God on religon
God isn’t religious, I said. What do you call religion? he quipped. So i quoted from a popular knowledge base encyclopedia - wikipedia: “Religion is an organized collection of belief systems, cultural systems, and world views that relate humanity to spirituality and, sometimes, to moral values. Many religions have narratives, symbols, traditions and sacred histories that are intended to give meaning to life or to explain the origin of life or the Universe. From their ideas about the cosmos and human nature, they tend to derive morality, ethics, religious laws or a preferred lifestyle.”
And you say God isn’t religious? still completely not believing. Didn’t you say that you believe that God showed himself to the ancient Hebrew and their prophets? That his words are spoken in the TaNaCh (the Jewish Bible)? Yes I did, and this does not make him religious. Then go explain all those rules and priesthood that are written in the Torah (first books of the Jewish Bible)? That seems a organized collection and system. True it does. But that is not what God wants for us. I’m lost, He wrote it (or gave it to Moses) or not? If he did then he wants us to be a religion with beliefs and practices! God is not stupid. He is a good salesman, selling us first what we want but most of all what we need. God could not sell us just to be connected to him and to know our egoistical self. We didn’t want to buy. We were not prepared. We wanted to buy was what everyone around us were doing. Practice, ritual, hierarchy, a system, something palpable something you can feel.
So God sold us the Sinai covenant, but with a stipulation. “If” you succeed then you get Full peace and the Glory of God will be on you. Otherwise you go down to the lowest places man can go. Wait a second, your saying God lied! The salesman knows how to sell. A good salesman knows how to sell what you really need, while knowing what you think you want. God knows we could not succeed with the Sinai covenant, but as what he wanted to sell WAS NOT RELIGION he also gave a covenant to Abraham. A covenant which had no stipulation. The final result is the world redeemed, connecting to him knowing our egoistical selfish self.
-
God on religon
God isn’t religious, I said. What do you call religion? he quipped. So i quoted from a popular knowledge base encyclopedia - wikipedia: “Religion is an organized collection of belief systems, cultural systems, and world views that relate humanity to spirituality and, sometimes, to moral values. Many religions have narratives, symbols, traditions and sacred histories that are intended to give meaning to life or to explain the origin of life or the Universe. From their ideas about the cosmos and human nature, they tend to derive morality, ethics, religious laws or a preferred lifestyle.”
And you say God isn’t religious? still completely not believing. Didn’t you say that you believe that God showed himself to the ancient Hebrew and their prophets? That his words are spoken in the TaNaCh (the Jewish Bible)? Yes I did, and this does not make him religious. Then go explain all those rules and priesthood that are written in the Torah (first books of the Jewish Bible)? That seems a organized collection and system. True it does. But that is not what God wants for us. I’m lost, He wrote it (or gave it to Moses) or not? If he did then he wants us to be a religion with beliefs and practices! God is not stupid. He is a good salesman, selling us first what we want but most of all what we need. God could not sell us just to be connected to him and to know our egoistical self. We didn’t want to buy. We were not prepared. We wanted to buy was what everyone around us were doing. Practice, ritual, hierarchy, a system, something palpable something you can feel.
So God sold us the Sinai covenant, but with a stipulation. “If” you succeed then you get Full peace and the Glory of God will be on you. Otherwise you go down to the lowest places man can go. Wait a second, your saying God lied! The salesman knows how to sell. A good salesman knows how to sell what you really need, while knowing what you think you want. God knows we could not succeed with the Sinai covenant, but as what he wanted to sell WAS NOT RELIGION he also gave a covenant to Abraham. A covenant which had no stipulation. The final result is the world redeemed, connecting to him knowing our egoistical selfish self.
-
מי אתה עם ישראל
הבא חומר למחשבה מצוטט מ http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t503238 אבותינו היו במצרים ואף אחד לא מכנה אותם מצרים! המצרים לא יהודים ואילו היהודים במצרים מעולם לא הפכו למצרים! יהודי שנולד בספרד אינו ספרדי. יהודי שנולד במרוקו אינו מרוקאי. יהודי שנולד בתורכיה אינו תורכי. יהודי שנולד ב...........אינו .............. מדוע יהודי שנולד ו/או גר בארצות אשכנז מכונה אשכנזי?! מיהו אשכנזי? בפרשת נח "בני נח שם חם ויפת. ובני יפת גמר ומגוג ומדי... ובני גמר אשכנז ריפת ו... ובכן אשכנז הוא הנכד של יפת דהיינו אינו יהודי ואילו היהודים מזרעו של שם (מה זה אנטישמי?). כלומר, אשכנזי הוא צאצא של אשכנז שהוא הנכד של יפת (כאמור לעיל, לא מזרעו של יפת יצאו היהודים) יהודי ארצות אשכנז היו בארצות אשכנז בחזקת גלות ובכל כרחם, ומעולם לא הפכו להיות אשכנז כמו שיהודי מצרים לא הפכו להיות מצרים. מיהו יהודי(ישראלי)? מי שהוא צאצא של יעקב (ישראל) אבינו , צאצא של בני ישראל (בני יעקב) \[למעשה צאצא של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב (ישראל)\]. לגבי יהודים שנולדו בארצות מחוץ לישראל ועלו לארץ, אמור מעתה: יהודי גלות אשכנז, יהודי גלות תימן יהודי גלות רוסיה, יהודי גלות מרוקו, יהודי גלות אתיופיה, יהודי גלות הולנד, יהודי גלות לוב, יהודי גלות תוניס, יהודי גלות ירדן, יהודי גלות סוריה, יהודי גלות לבנון יהודי גלות פרס, יהודי גלות איראן, יהודי גלות .............יהודי גלות............ ומעתה ואילך: אשכנזי = לא יהודי תימני= לא יהודי מרוקאי= לא יהודי ספרדי = לא יהודי -
אנחנו רוצים להנות מכל העולמות
גם עולם הזה וגם עולם הבא. אנחנו לא מוכנים לדלג על הנאה בעולם וגם מדמינים לעצמינו דביקות אלוהים. Isn't this Godly? ביטוי לדבר הנאה כאילו הוא נחת על יד רגלינו ישר מגן עדן. ואולי כן, האם ראשינו בזה שהביא אותו מגן עדן אלינו או בחפץ או בהנאה שלנו? ואין גם וגם. האם אני מוכן לותר על זה או אני עכשיו פשוט חייב אותו, לא יכול לחיות בלעדיו? כי רק אלוהים ודביקות בו "חייבים" וכל העולם הזה ככליפת השום, שבלעדי אלוהים מיותר הוא לחלוטין. -
מי אתה עם ישראל
הבא חומר למחשבה מצוטט מ http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t503238 אבותינו היו במצרים ואף אחד לא מכנה אותם מצרים! המצרים לא יהודים ואילו היהודים במצרים מעולם לא הפכו למצרים! יהודי שנולד בספרד אינו ספרדי. יהודי שנולד במרוקו אינו מרוקאי. יהודי שנולד בתורכיה אינו תורכי. יהודי שנולד ב...........אינו .............. מדוע יהודי שנולד ו/או גר בארצות אשכנז מכונה אשכנזי?! מיהו אשכנזי? בפרשת נח "בני נח שם חם ויפת. ובני יפת גמר ומגוג ומדי... ובני גמר אשכנז ריפת ו... ובכן אשכנז הוא הנכד של יפת דהיינו אינו יהודי ואילו היהודים מזרעו של שם (מה זה אנטישמי?). כלומר, אשכנזי הוא צאצא של אשכנז שהוא הנכד של יפת (כאמור לעיל, לא מזרעו של יפת יצאו היהודים) יהודי ארצות אשכנז היו בארצות אשכנז בחזקת גלות ובכל כרחם, ומעולם לא הפכו להיות אשכנז כמו שיהודי מצרים לא הפכו להיות מצרים. מיהו יהודי(ישראלי)? מי שהוא צאצא של יעקב (ישראל) אבינו , צאצא של בני ישראל (בני יעקב) \[למעשה צאצא של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב (ישראל)\]. לגבי יהודים שנולדו בארצות מחוץ לישראל ועלו לארץ, אמור מעתה: יהודי גלות אשכנז, יהודי גלות תימן יהודי גלות רוסיה, יהודי גלות מרוקו, יהודי גלות אתיופיה, יהודי גלות הולנד, יהודי גלות לוב, יהודי גלות תוניס, יהודי גלות ירדן, יהודי גלות סוריה, יהודי גלות לבנון יהודי גלות פרס, יהודי גלות איראן, יהודי גלות .............יהודי גלות............ ומעתה ואילך: אשכנזי = לא יהודי תימני= לא יהודי מרוקאי= לא יהודי ספרדי = לא יהודי -
אנחנו רוצים להנות מכל העולמות
גם עולם הזה וגם עולם הבא. אנחנו לא מוכנים לדלג על הנאה בעולם וגם מדמינים לעצמינו דביקות אלוהים. Isn't this Godly? ביטוי לדבר הנאה כאילו הוא נחת על יד רגלינו ישר מגן עדן. ואולי כן, האם ראשינו בזה שהביא אותו מגן עדן אלינו או בחפץ או בהנאה שלנו? ואין גם וגם. האם אני מוכן לותר על זה או אני עכשיו פשוט חייב אותו, לא יכול לחיות בלעדיו? כי רק אלוהים ודביקות בו "חייבים" וכל העולם הזה ככליפת השום, שבלעדי אלוהים מיותר הוא לחלוטין. -
האסון של יום העצמאות
הערבים במיוחד אילו הגרים בארץ שראל מכנים יום העצמאות הישראלי יום הנכבה (בערבית: يوم النكبة) = יום האסון (בעולם מצוין בתאריך 15 במאי). ומה היא האסון הכי גדול של אותו היום? הקמת זרעי עם הפלסטיני. עם שעד אותו היום לא היה קיים ובפועל התחיל להיות עם רק עם מלחמה ששת הימים. ללא הקמת מדינת ישראל ובמיוחד ללא שחרור ירושלים, חברון ושכם. לא היה קם האומה ששמה פלסטינים (בערבית: فلسطينيون) אילו שהם ערבים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהיו תושבי ארץ ישראל משלהי התקופה העות'מאנית ותחת שלטון ממשלת המנדט (פלשתינה (א"י)); בערבית: فلسطين) וצאצאיהם. המונח "פלסטינים" לתיאור בני עם ערבי נעשה נפוץ בעיקר לאחר הקמת מדינת ישראל. וזה בעצם האסון הגדול ביותר. כי אין אומה כזאת. והנסיון להחזיק קיומו רק מסוגלת להתקיים על ידי רמיסת עם בני ישראל, אומה עתיקת יומן בני אברהם, יצחק ויעקב. מקבלי תורת יהוה על ידי משה, משחררי ארץ ישראל מעם המרושע בני כנען. מקיימי בתי המקדש על ידי דוד ושלמה, עזרא ונחמיה. אם המפיץ אמת שלום גאולה תקוה שיווין ודברי נביאי התנ"ך לעולם. -
האסון של יום העצמאות
הערבים במיוחד אילו הגרים בארץ שראל מכנים יום העצמאות הישראלי יום הנכבה (בערבית: يوم النكبة) = יום האסון (בעולם מצוין בתאריך 15 במאי). ומה היא האסון הכי גדול של אותו היום? הקמת זרעי עם הפלסטיני. עם שעד אותו היום לא היה קיים ובפועל התחיל להיות עם רק עם מלחמה ששת הימים. ללא הקמת מדינת ישראל ובמיוחד ללא שחרור ירושלים, חברון ושכם. לא היה קם האומה ששמה פלסטינים (בערבית: فلسطينيون) אילו שהם ערבים ובני קבוצות אתניות נוספות, שהיו תושבי ארץ ישראל משלהי התקופה העות'מאנית ותחת שלטון ממשלת המנדט (פלשתינה (א"י)); בערבית: فلسطين) וצאצאיהם. המונח "פלסטינים" לתיאור בני עם ערבי נעשה נפוץ בעיקר לאחר הקמת מדינת ישראל. וזה בעצם האסון הגדול ביותר. כי אין אומה כזאת. והנסיון להחזיק קיומו רק מסוגלת להתקיים על ידי רמיסת עם בני ישראל, אומה עתיקת יומן בני אברהם, יצחק ויעקב. מקבלי תורת יהוה על ידי משה, משחררי ארץ ישראל מעם המרושע בני כנען. מקיימי בתי המקדש על ידי דוד ושלמה, עזרא ונחמיה. אם המפיץ אמת שלום גאולה תקוה שיווין ודברי נביאי התנ"ך לעולם. -
אלוהים והילדים
-
אלוהים והילדים
-
Artificial security
I notice that tendency of hanging on to things I imagine giving me security. There are plenty of them around, some giving a feeling of greater security others just a little.
God whats us to feel our security in Him no less then any of the rest of the list we carry around.
-
Artificial security
I notice that tendency of hanging on to things I imagine giving me security. There are plenty of them around, some giving a feeling of greater security others just a little.
God whats us to feel our security in Him no less then any of the rest of the list we carry around.
-
What to feeling good? Don't feel sorry.
Feeling good is not what the world needs. If you what to feel good should you apologize?
Why Refusing to Apologize Feels Better than Apologizing -
What to feeling good? Don't feel sorry.
Feeling good is not what the world needs. If you what to feel good should you apologize?
Why Refusing to Apologize Feels Better than Apologizing -
ראשית כל למה
\[ted id=848 lang=he\] הרצאה מאלף מעוד מומלץ -
ראשית כל למה
\[ted id=848 lang=he\] הרצאה מאלף מעוד מומלץ -
עבדות
זה מעניין שבנראה שבכל השחרור שעברתי עד עכשיו "עבדות פסח" מצליח הכי הרבה למצא מקום להתפס. וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה: הפחד ככל הנראה מלהיטפס בנוכרי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה: לוקח אותנו במקום לאלוהים או ליראי אלוהים, לאנשים בליעל - היהודי העסוק בתאוותיו. התעסקות באוכל - מביע לא לשבוע אלא לרעב. התעסקות בחגיגה - מביע לא לשמחה אלא לעצב. התעסקות בהכירות השעבוד - מביע לא לשיעבוד אלא לחירות. ההעסקות בהכירות הגואל - מביע לא ליאוש אלא לגאולה. תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהֹוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: -
עבדות
זה מעניין שבנראה שבכל השחרור שעברתי עד עכשיו "עבדות פסח" מצליח הכי הרבה למצא מקום להתפס. וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמוֹת וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אוֹ בָרָמָה: הפחד ככל הנראה מלהיטפס בנוכרי וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה: לוקח אותנו במקום לאלוהים או ליראי אלוהים, לאנשים בליעל - היהודי העסוק בתאוותיו. התעסקות באוכל - מביע לא לשבוע אלא לרעב. התעסקות בחגיגה - מביע לא לשמחה אלא לעצב. התעסקות בהכירות השעבוד - מביע לא לשיעבוד אלא לחירות. ההעסקות בהכירות הגואל - מביע לא ליאוש אלא לגאולה. תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהֹוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ: יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: -
תשובה לנאום אובמה
אובמה ואמריקה מאמינים באלוהים אלוהי ישראל או באלוהים אחרים? הם סומכים אל אלוהים או אל הדולר? האם אובמה ו"עם האמריקאי" שהם פיקציה של עם, ובעצם ישות ריקה. המנסים ליצר אומות שקריות אחרות כמו ה"עם פלסטיני", בתקוותם השווא להתקים, בו זמנית שהם רומסים ברגל גסה אומות עתיק יומין כגון עם ישראל ושבטים אינדיאניים. הגיע הזמן לומר את זה בפשטות אלוהים דרך עם ישראל הוא תקוותם היחידה. אם אתם מאמינים בו ובנו אתם קיימים, ואם לא תעלמו כמוץ ברוח מעל פני האדמה. ועליכם להוכיח נאמנותכם. ויונתן פולארד הוא הזדמנות יפה להתחיל בו. קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: -
תשובה לנאום אובמה
אובמה ואמריקה מאמינים באלוהים אלוהי ישראל או באלוהים אחרים? הם סומכים אל אלוהים או אל הדולר? האם אובמה ו"עם האמריקאי" שהם פיקציה של עם, ובעצם ישות ריקה. המנסים ליצר אומות שקריות אחרות כמו ה"עם פלסטיני", בתקוותם השווא להתקים, בו זמנית שהם רומסים ברגל גסה אומות עתיק יומין כגון עם ישראל ושבטים אינדיאניים. הגיע הזמן לומר את זה בפשטות אלוהים דרך עם ישראל הוא תקוותם היחידה. אם אתם מאמינים בו ובנו אתם קיימים, ואם לא תעלמו כמוץ ברוח מעל פני האדמה. ועליכם להוכיח נאמנותכם. ויונתן פולארד הוא הזדמנות יפה להתחיל בו. קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: -
Evolution
Evolution
A novice studied the Java master’s code and adopted the master’s style to an exacting degree: the design patterns employed, the naming conventions for variables, the number of spaces used to indent each nested block. Even the comments were written in an impressive imitation of the master’s own voice.
During his next code review, the novice was surprised to find the Java master tremendously displeased.
“But, master,” protested the student. “I have followed your example down to the final semicolon. See, here is a utility class you wrote only last month: is it not as like to my own code as two eggs from the same clutch?”
“And therein lies the problem,” scowled the master. “Yesterday I was a fool, the week before an idiot, and last month an imbecile. Don’t show me code I might have written yesterday. Show me code as I will write it tomorrow.”
-
Evolution
Evolution
A novice studied the Java master’s code and adopted the master’s style to an exacting degree: the design patterns employed, the naming conventions for variables, the number of spaces used to indent each nested block. Even the comments were written in an impressive imitation of the master’s own voice.
During his next code review, the novice was surprised to find the Java master tremendously displeased.
“But, master,” protested the student. “I have followed your example down to the final semicolon. See, here is a utility class you wrote only last month: is it not as like to my own code as two eggs from the same clutch?”
“And therein lies the problem,” scowled the master. “Yesterday I was a fool, the week before an idiot, and last month an imbecile. Don’t show me code I might have written yesterday. Show me code as I will write it tomorrow.”
-
במקום של אמת, אין מקום לשקר
רק אנחנו נפסיק לשקר, האמת תצא לאור. רק כאשר אנו רואים איזה חרא שאנחנו, רק כאשר נפסיק לשקר ולהפסיק לקבל עצמינו ברמאות שלנו, אז ורק אז אנחנו באמת הולכים על הכביש לאלוהים.שהדרך שמתייחסת אליו ולא לאיזה עצמי אגואיסטיים. -
Only we stop lying, the truth comes out.
Only when we see what SHIT we are, only when we stop lying and stop accepting our cheating self, Then and only then do we really go on that road to God. That path which relates to him and not to some egotistical self.
-
במקום של אמת, אין מקום לשקר
רק אנחנו נפסיק לשקר, האמת תצא לאור. רק כאשר אנו רואים איזה חרא שאנחנו, רק כאשר נפסיק לשקר ולהפסיק לקבל עצמינו ברמאות שלנו, אז ורק אז אנחנו באמת הולכים על הכביש לאלוהים.שהדרך שמתייחסת אליו ולא לאיזה עצמי אגואיסטיים. -
Only we stop lying, the truth comes out.
Only when we see what SHIT we are, only when we stop lying and stop accepting our cheating self, Then and only then do we really go on that road to God. That path which relates to him and not to some egotistical self.
-
life is really only a loan
Whatever you think you have in life is really only on loan, the question is just for how long.
-
life is really only a loan
Whatever you think you have in life is really only on loan, the question is just for how long.
-
Ignored by God
When God is related to as an inanimate object far from us, we can easily feel unrelated to him. Are we allowing the realization, that exists the spirit of God that lives within us? Do we prefer eating junk food, trash music, etc… and not willing to touch Gourmet food or listen to fine song, just from the fear that how will I live without it? Living without realization of God’s spirit withinת is life like a zombie. With it is no less then like breathing fresh air after being in a smoked filled room.
Spirit of God within me. You are the real me. You are the eternal “I”. Spirit of God within me. Never allow my earthly part to forget you. Kick, pinch, punch him or do what ever you feel is right to keep it awake to you. Spirit of God within me. For you my earthly part was worthy of being created. For you I exist. As you I will return to God. Spirit of God within me. I wait patiently as I can that we will become one.
-
Ignored by God
When God is related to as an inanimate object far from us, we can easily feel unrelated to him. Are we allowing the realization, that exists the spirit of God that lives within us? Do we prefer eating junk food, trash music, etc… and not willing to touch Gourmet food or listen to fine song, just from the fear that how will I live without it? Living without realization of God’s spirit withinת is life like a zombie. With it is no less then like breathing fresh air after being in a smoked filled room.
Spirit of God within me. You are the real me. You are the eternal “I”. Spirit of God within me. Never allow my earthly part to forget you. Kick, pinch, punch him or do what ever you feel is right to keep it awake to you. Spirit of God within me. For you my earthly part was worthy of being created. For you I exist. As you I will return to God. Spirit of God within me. I wait patiently as I can that we will become one.
-
GOD CREATED MAN HAS HIS IMAGE
From http://sarahblog87.wordpress.com/2012/11/26/dieu-crea-lhomme-a-son-image/
At the beginning of the book of Genesis it says that God made man in his own image. Adam was like an angel, lived in harmony with the Creator and could see it without fear.
“Created in the image of God” means that he possessed all the qualities and powers of God, level of course, because it was not a creature and creator.
Unfortunately Adam’s disobedience will destroy this harmony and will result in disconnection from God and his world and the degradation of its angelic nature in fallen nature and animals. It is this animal nature that we carry today.
However, the angelic nature, “the image of God” has not disappeared. It is buried in us half dead, but always aspiring to find his Creator. We can sometimes feel when we feel bad and we wonder what we do on this earth, the existential vacuum, it longs for it’s father.
It is up to us to reconnect with our Creator for this muddy body revitalizes it by his Spirit (as in the creation of Adam) our true being, the image of God in us. Help bring to life and to grow the most beautiful creations is the purpose of our life on earth.
-
GOD CREATED MAN HAS HIS IMAGE
From http://sarahblog87.wordpress.com/2012/11/26/dieu-crea-lhomme-a-son-image/
At the beginning of the book of Genesis it says that God made man in his own image. Adam was like an angel, lived in harmony with the Creator and could see it without fear.
“Created in the image of God” means that he possessed all the qualities and powers of God, level of course, because it was not a creature and creator.
Unfortunately Adam’s disobedience will destroy this harmony and will result in disconnection from God and his world and the degradation of its angelic nature in fallen nature and animals. It is this animal nature that we carry today.
However, the angelic nature, “the image of God” has not disappeared. It is buried in us half dead, but always aspiring to find his Creator. We can sometimes feel when we feel bad and we wonder what we do on this earth, the existential vacuum, it longs for it’s father.
It is up to us to reconnect with our Creator for this muddy body revitalizes it by his Spirit (as in the creation of Adam) our true being, the image of God in us. Help bring to life and to grow the most beautiful creations is the purpose of our life on earth.
-
the blessing
It doesn’t help while I have been run aground with a divorce where it seems that no problem that can pop up actually shows it’s face.
Even though I am sure that I am right, even though the systems be them judicial, welfare just like others fail to see, or if they did see they fail to help bring out justice.
Despite all the pain and despair. I truly believe and pray that God and his justice will be actually seen. I understand that this might not be seen by me (even though I would enjoy that also).
I (try but don’t always succeed) will do my utmost not to disturb this justice.
Even as thing start to look “normal” after four years of distress. New clouds know how to show up in the horizon. The blessing comes from Har Zion * (pun intended)
I feel that in many situations we go thought, many hopes that someone, someplace will do something to “save the day”.
The Savior is God and the trust and belief is only to him.
*PSALMS 133,3 Like the dew of Hermon, that cometh down upon the mountains of Zion; for there the LORD commanded the blessing, even life for ever.
-
the blessing
It doesn’t help while I have been run aground with a divorce where it seems that no problem that can pop up actually shows it’s face.
Even though I am sure that I am right, even though the systems be them judicial, welfare just like others fail to see, or if they did see they fail to help bring out justice.
Despite all the pain and despair. I truly believe and pray that God and his justice will be actually seen. I understand that this might not be seen by me (even though I would enjoy that also).
I (try but don’t always succeed) will do my utmost not to disturb this justice.
Even as thing start to look “normal” after four years of distress. New clouds know how to show up in the horizon. The blessing comes from Har Zion * (pun intended)
I feel that in many situations we go thought, many hopes that someone, someplace will do something to “save the day”.
The Savior is God and the trust and belief is only to him.
*PSALMS 133,3 Like the dew of Hermon, that cometh down upon the mountains of Zion; for there the LORD commanded the blessing, even life for ever.
-
the covenant
They stand and all read the covenant from the book of the covenant which is in God’s house. The leaders reaffirm the entire covenant to follow it with all there heart and soul. All those in the areas around follow in course also to reaffirm the covenant.
דברי הימים ב לד,ל-לב וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהֹוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהֹוָה: וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל עָמְדוֹ וַיִכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה וְלִשְׁמוֹר אֶת מִצְוֹתָיו וְעֵדְוֹתָיו וְחֻקָּיו בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַכְּתוּבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה: וַיַּעֲמֵד אֵת כָּל הַנִּמְצָא בִירוּשָׁלִַם וּבִנְיָמִן וַיַּעֲשׂוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם כִּבְרִית אֱלֹהִים אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם:The covenant is one and only to give our egoistical nature to God. To recognize (and not lie to ourselves) who we are. To embrace God our creator, father, king and the one and only savior.
And instead of finding simple an clear answers with God and his covenant, which cleans us from our egoistical self. We turn it aside and receive the results of our self glorification as “know it all” with all the wrong answers.
שמות לה, לד-לה וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת:The right answers only come to a heart freed from self glory and only when God puts it into his heart.
-
the covenant
They stand and all read the covenant from the book of the covenant which is in God’s house. The leaders reaffirm the entire covenant to follow it with all there heart and soul. All those in the areas around follow in course also to reaffirm the covenant.
דברי הימים ב לד,ל-לב וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהֹוָה וְכָל אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל הָעָם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת כָּל דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית יְהֹוָה: וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל עָמְדוֹ וַיִכְרֹת אֶת הַבְּרִית לִפְנֵי יְהֹוָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה וְלִשְׁמוֹר אֶת מִצְוֹתָיו וְעֵדְוֹתָיו וְחֻקָּיו בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַכְּתוּבִים עַל הַסֵּפֶר הַזֶּה: וַיַּעֲמֵד אֵת כָּל הַנִּמְצָא בִירוּשָׁלִַם וּבִנְיָמִן וַיַּעֲשׂוּ יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם כִּבְרִית אֱלֹהִים אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם:The covenant is one and only to give our egoistical nature to God. To recognize (and not lie to ourselves) who we are. To embrace God our creator, father, king and the one and only savior.
And instead of finding simple an clear answers with God and his covenant, which cleans us from our egoistical self. We turn it aside and receive the results of our self glorification as “know it all” with all the wrong answers.
שמות לה, לד-לה וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת:The right answers only come to a heart freed from self glory and only when God puts it into his heart.
-
האיום הערבי "הכבוד"
האיום ? האיום הכי מפחיד שיש בעולם היא להפרד מאלוהים. אין מה שמפריד אדם מאלוהים יותר מהאיגו. כל אחד יש איגו. וכל אומה יש תכונות איגו משלה. לערבים איגו בולט היא איגו "הכבוד" וזה מה שמפריד אותה הכי הרבה מהאמת, שלום ואלוהים. כל פעילות שפוגעת הכבודו של הערבי, מקרבת אותו לאמת, שלום ואלוהים. הפעילויות האחירות לא עוזרים. הנסיון להגרום לכאב, פחד הרג והרס לערבי איננה מועילה. הנסיון לדיבורי שלום אחווה ודו-קיום עם הערבי איננה מועילה. כי גם הימין וגם השמאל בורחים מאלוהים וניקוי האיגו, במקום להסתכל במראה לראות את עצמם ולראות האמת. לקחת האיגו יקר שלנו ולקריב אותו לפני אלוהים היא תיקון העולם היחיד שמביא שלום לעולם. -
האיום הערבי "הכבוד"
האיום ? האיום הכי מפחיד שיש בעולם היא להפרד מאלוהים. אין מה שמפריד אדם מאלוהים יותר מהאיגו. כל אחד יש איגו. וכל אומה יש תכונות איגו משלה. לערבים איגו בולט היא איגו "הכבוד" וזה מה שמפריד אותה הכי הרבה מהאמת, שלום ואלוהים. כל פעילות שפוגעת הכבודו של הערבי, מקרבת אותו לאמת, שלום ואלוהים. הפעילויות האחירות לא עוזרים. הנסיון להגרום לכאב, פחד הרג והרס לערבי איננה מועילה. הנסיון לדיבורי שלום אחווה ודו-קיום עם הערבי איננה מועילה. כי גם הימין וגם השמאל בורחים מאלוהים וניקוי האיגו, במקום להסתכל במראה לראות את עצמם ולראות האמת. לקחת האיגו יקר שלנו ולקריב אותו לפני אלוהים היא תיקון העולם היחיד שמביא שלום לעולם. -
טוב להודות
טוב להודות ליהוה ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. תודה לך יהוה אלוהי שנתת בי העיניים לראות איך אנשים לוקחים לעצמם בהיותם בעל שררה כח ושלטון, ועושים חוקים ומשפטים שאתה לא ציוותה. וכל רק לתת מקום לעצמם. תודה לך יהוה אלוהי שננת בי הכח לא לפחד מהם ומהדומים להם. ושנתתי בי רוח של חופש, ורוח של מנוחה, ורוח של חן ושכל טוב. תודה לך יהוה אלוהי על כל כאב של האגו הבהמתי שבי שזכיתה בי לחוש ולהגעל ממנה. תודה לך יהוה אלוהי שפתחת בי לב מאהבתך בי שרק בזכותו הצלחתי במעט שמעט להחזיר לך אהבה. -
טוב להודות
טוב להודות ליהוה ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. תודה לך יהוה אלוהי שנתת בי העיניים לראות איך אנשים לוקחים לעצמם בהיותם בעל שררה כח ושלטון, ועושים חוקים ומשפטים שאתה לא ציוותה. וכל רק לתת מקום לעצמם. תודה לך יהוה אלוהי שננת בי הכח לא לפחד מהם ומהדומים להם. ושנתתי בי רוח של חופש, ורוח של מנוחה, ורוח של חן ושכל טוב. תודה לך יהוה אלוהי על כל כאב של האגו הבהמתי שבי שזכיתה בי לחוש ולהגעל ממנה. תודה לך יהוה אלוהי שפתחת בי לב מאהבתך בי שרק בזכותו הצלחתי במעט שמעט להחזיר לך אהבה. -
Who are you
WHO IS GOD? Have we ever really tried to know God as He really is?
The Bible says that He is alive, He has a body, and He feels emotions. This is not an anthropomorphic metaphor, because God is not just a “spiritual force” his is first and foremost (from how he has disclosed himself to us) a person.
An eminent scientist wrote about life after death that the brain consciousness during clinical death was like in another dimension, there was a change in the state of consciousness that we call another physical reality. Similarly, God is in this other physical reality, a parallel world to ours. since we refused to be angelic beings by touching the forbidden tree. We are closed to the world of God (our Father sees us more: “But the LORD God called unto Adam, and said unto him, Where art thou?”) To open up to the fallen world in which we live even now.
Now everyone has a different vision of God, influenced by his upbringing, religious or not, his relationship to his parents, his culture … we all see God through a prism that distorts him.
But God is above all a grieving father weeping for his children and never ceases to call them back to Him.
-
We are the living
When I look at the stream of people running to work, walking to school, I can not help but think that we are the living dead, pretending to live.
Life is not about ones moving of his limbs and the using his brain, but to receive the gift of God, the birth of our soul.
We learn a lot of things, practical and intellectual, and philosophical, we believe that we are very wise and learned, but the truth is that wisdom lies elsewhere:
The man who deviates from the path of wisdom, will rest in the assembly of the dead [Proverbs 21:16]
Stop for a moment to watch our vanity a race of our human efforts.
God, our Father loving, wants to take care of us, his children, and make us live in his womb.
Will - we will reach or refuse?
-
Who are you
WHO IS GOD? Have we ever really tried to know God as He really is?
The Bible says that He is alive, He has a body, and He feels emotions. This is not an anthropomorphic metaphor, because God is not just a “spiritual force” his is first and foremost (from how he has disclosed himself to us) a person.
An eminent scientist wrote about life after death that the brain consciousness during clinical death was like in another dimension, there was a change in the state of consciousness that we call another physical reality. Similarly, God is in this other physical reality, a parallel world to ours. since we refused to be angelic beings by touching the forbidden tree. We are closed to the world of God (our Father sees us more: “But the LORD God called unto Adam, and said unto him, Where art thou?”) To open up to the fallen world in which we live even now.
Now everyone has a different vision of God, influenced by his upbringing, religious or not, his relationship to his parents, his culture … we all see God through a prism that distorts him.
But God is above all a grieving father weeping for his children and never ceases to call them back to Him.
-
We are the living
When I look at the stream of people running to work, walking to school, I can not help but think that we are the living dead, pretending to live.
Life is not about ones moving of his limbs and the using his brain, but to receive the gift of God, the birth of our soul.
We learn a lot of things, practical and intellectual, and philosophical, we believe that we are very wise and learned, but the truth is that wisdom lies elsewhere:
The man who deviates from the path of wisdom, will rest in the assembly of the dead [Proverbs 21:16]
Stop for a moment to watch our vanity a race of our human efforts.
God, our Father loving, wants to take care of us, his children, and make us live in his womb.
Will - we will reach or refuse?
-
silence
The epitome of silence is the essence of creation.
ההתגלמות של קול דממה דקה היא המהות של היצירה -
silence
The epitome of silence is the essence of creation.
ההתגלמות של קול דממה דקה היא המהות של היצירה -
thoughts, words, actions, habits, character and destiny
Beware of your thoughts, they become your words. Beware of your words, they become your actions. Beware of your actions, they become your habits. Beware of your habits, they become your character. Beware of your character, it becomes your destiny.
Beware, be careful, watch out, One thing causes the next. “It becomes” you lose control and before you know it … or Know that one thing has an ability to lead on to others to happen. Your responsibility demands you recognize this.
Beware/be careful not to forget God who is the only power to take you out of your egotistical self. Allow him to guide you to your destiny.
-
thoughts, words, actions, habits, character and destiny
Beware of your thoughts, they become your words. Beware of your words, they become your actions. Beware of your actions, they become your habits. Beware of your habits, they become your character. Beware of your character, it becomes your destiny.
Beware, be careful, watch out, One thing causes the next. “It becomes” you lose control and before you know it … or Know that one thing has an ability to lead on to others to happen. Your responsibility demands you recognize this.
Beware/be careful not to forget God who is the only power to take you out of your egotistical self. Allow him to guide you to your destiny.
-
אימון במי ובמה?
אימון איננה דבר ריק, זול או קל להסיגה. אימון קל לאבדה. כשפותחים באמרות של דין וצדק וחבירות וחסד זר. אין אימון. מעמידים חוקים ומשפטים והיררכיה אבל כבוד לזולת, לזקנים, יתום ולאלמנה חסר. צחקתם אותי. חזון ומטרה הופכת בקברה. אין מספיק אימון לפתוח הפה, להאיר או לתקן. היאוש פה ואין אמונה שאפשר לשנות. אימון מתחילה באמת אמונה ובאמן. במעשים ודרך שנאמר אמן אחריו, באנשי אמת. -
אימון במי ובמה?
אימון איננה דבר ריק, זול או קל להסיגה. אימון קל לאבדה. כשפותחים באמרות של דין וצדק וחבירות וחסד זר. אין אימון. מעמידים חוקים ומשפטים והיררכיה אבל כבוד לזולת, לזקנים, יתום ולאלמנה חסר. צחקתם אותי. חזון ומטרה הופכת בקברה. אין מספיק אימון לפתוח הפה, להאיר או לתקן. היאוש פה ואין אמונה שאפשר לשנות. אימון מתחילה באמת אמונה ובאמן. במעשים ודרך שנאמר אמן אחריו, באנשי אמת. -
Winning what?
A person finds it is easier to lose honorably then to win dishonorably.
The test of faith in justice and righteousness gets another round when the honor has been floored. It seems no longer a worthy cause. Its value depreciated by the ego.
The losing ones are walking away with there heads up. No shame nor remorse in their heart. When will God’s judgment reach them? When will they learn his ways? Are they completely lost that they will have no opening of repentance?
God thank you for remembering your servant. Thank you for giving him what he really needs.
A ego free redemption.
-
Winning what?
A person finds it is easier to lose honorably then to win dishonorably.
The test of faith in justice and righteousness gets another round when the honor has been floored. It seems no longer a worthy cause. Its value depreciated by the ego.
The losing ones are walking away with there heads up. No shame nor remorse in their heart. When will God’s judgment reach them? When will they learn his ways? Are they completely lost that they will have no opening of repentance?
God thank you for remembering your servant. Thank you for giving him what he really needs.
A ego free redemption.
-
Who am I?
I have just had an “out of body experience”. What was interesting about it was that I noticed that during this experience (that of seeing the body as a separate entity from above) I noticed the basic differences of what is known as “I”.
There are two selves; the spiritual one and the bodily one.
The spirit is eternal. It knows its purpose in existence. It knows what it is part of and how it is connected. It has no worries nor fears. It knows that it has a body down here. It wants to be one with it. It is free “like a butterfly”.
The body ( the earthly one) has a date of birth and date of death. It only knows of these things and of itself. It rarely relates to its spirit. When it does it enters into peace/harmony/karma. It has fears and worries. There is not awareness of a reason for its existence or where it is heading. It can only become centered when it is at one with the spiritual self. Otherwise it is lost.
The spirit yearns for friendship and connection with its earthly counterpart, calling for communication and cooperation. It knows that the outcome of this connection will be eternal. It is a worthy cause.
The body is busy, its time limited, it’s wants diversity. It is looking for things that are transient just like it is, the more the merrier for there is no tomorrow. Its happiness is. “like a caterpillar”, slow and shortsighted.
I am one. Any attempt to separate or ignore those two sides, spirit and the body, are, in fact destroying the essence of who I am.
-
Who am I?
I have just had an “out of body experience”. What was interesting about it was that I noticed that during this experience (that of seeing the body as a separate entity from above) I noticed the basic differences of what is known as “I”.
There are two selves; the spiritual one and the bodily one.
The spirit is eternal. It knows its purpose in existence. It knows what it is part of and how it is connected. It has no worries nor fears. It knows that it has a body down here. It wants to be one with it. It is free “like a butterfly”.
The body ( the earthly one) has a date of birth and date of death. It only knows of these things and of itself. It rarely relates to its spirit. When it does it enters into peace/harmony/karma. It has fears and worries. There is not awareness of a reason for its existence or where it is heading. It can only become centered when it is at one with the spiritual self. Otherwise it is lost.
The spirit yearns for friendship and connection with its earthly counterpart, calling for communication and cooperation. It knows that the outcome of this connection will be eternal. It is a worthy cause.
The body is busy, its time limited, it’s wants diversity. It is looking for things that are transient just like it is, the more the merrier for there is no tomorrow. Its happiness is. “like a caterpillar”, slow and shortsighted.
I am one. Any attempt to separate or ignore those two sides, spirit and the body, are, in fact destroying the essence of who I am.
-
Why the commandments?
WHY THE COMMANDMENTS? As we read the Bible, we can see that God gave man commandments and laws to follow. Some people reject this, while others try to put them into practice. Unfortunately, despite the best will in the world, it is impossible to observe all laws.
Why would God given laws that we can not really keep them ? For what reason did God gave laws to man? The fact is that, they are there to show us things that we have become: liars, thieves, proud … As there is no need to provide rules of conduct in heaven!
The reason we are unable to fulfill these laws is that we can not change human nature. It is as if a caterpillar wanted to try to fly. It must first leave its nature and cocoon to enter its nature of butterfly then to fly. This is what our Father wants us to do. He expects this of us.
He brought our ugly caterpillar carcass to reveal the beautiful butterfly that we are called to be. This is being “created in His image” makes sense. Like angels, this new creature is born in us, does not need to efforts to obey the commandments because they are innate to him.
Make our nature learn despair of it to the point of wanting to change our whole being - it is possible!
-
Why the commandments?
WHY THE COMMANDMENTS? As we read the Bible, we can see that God gave man commandments and laws to follow. Some people reject this, while others try to put them into practice. Unfortunately, despite the best will in the world, it is impossible to observe all laws.
Why would God given laws that we can not really keep them ? For what reason did God gave laws to man? The fact is that, they are there to show us things that we have become: liars, thieves, proud … As there is no need to provide rules of conduct in heaven!
The reason we are unable to fulfill these laws is that we can not change human nature. It is as if a caterpillar wanted to try to fly. It must first leave its nature and cocoon to enter its nature of butterfly then to fly. This is what our Father wants us to do. He expects this of us.
He brought our ugly caterpillar carcass to reveal the beautiful butterfly that we are called to be. This is being “created in His image” makes sense. Like angels, this new creature is born in us, does not need to efforts to obey the commandments because they are innate to him.
Make our nature learn despair of it to the point of wanting to change our whole being - it is possible!
-
ויגדל
ויגדל הילד. ילד גודל פיזי. ויגדל משה. ויגדל ויצא וירא, בנה את אישיותו, בנה אדם היוצא מעצמו חושב ודואג לזולתו. שמות ב,9-10 מבוסס על דברי רוני הרניק מנהל ביה''ס המקיף העירוני הדסה ע''ש סליגסברג - ברנדייס -
ויגדל
ויגדל הילד. ילד גודל פיזי. ויגדל משה. ויגדל ויצא וירא, בנה את אישיותו, בנה אדם היוצא מעצמו חושב ודואג לזולתו. שמות ב,9-10 מבוסס על דברי רוני הרניק מנהל ביה''ס המקיף העירוני הדסה ע''ש סליגסברג - ברנדייס -
One Nation
“Am Echad Ba’aretz” (one nation on the land) is not from the Tanach. “Am Echad” is found twice and both in negative usage.
1. Bereshit 11,6
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה **הֵן עַם אֶחָד** וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:“And the LORD said: ‘Behold, they are one people, and they have all one language; and this is what they begin to do; and now nothing will be with holden from them, which they purpose to do.”
Together as one, is there anything stopping them from destroying the world I created.
2. Esther 3,8
וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ **יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד** מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם:“And Haman said unto king Ahasuerus: ‘There is a certain people scattered abroad and dispersed among the peoples in all the provinces of thy kingdom; and their laws are diverse from those of every people; neither keep they the king’s laws; therefore it profiteth not the king to suffer them.”
Look at them as a different people, relate to them as ones whom should exist. Note that we all want to be one and equal BUT these are diverse.
In the USA Pledge of Allegiance the words “under God” were added to the Pledge on 14 June 1954 by President Eisenhower (more on that http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_the_Pledge_of_Allegiance#.22Under_God.22_ruling) “One Nation under God” served to “acknowledge the dependence of our people and our Government upon the moral directions of the Creator.”
“Goy Echand Ba’aretz” (one shmuch in the land)
שמואל ב פרק ז,כג (דברי הימים א פרק יז,כא) (כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשֹוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשֹוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו: (כד) וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה יְהֹוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים: (כה) וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: (כו) וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָּוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ: (כז) כִּי אַתָּה יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת: (כח) וְעַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת: (כט) וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם:“And who is like Thy people, like Israel, a nation one in the earth, whom God went to redeem unto Himself for a people, and to make Him a name, and to do for Thy land great things and tremendous, even for you, [in driving out] from before Thy people, whom Thou didst redeem to Thee out of Egypt, the nations and their gods? And Thou didst establish to Thyself Thy people Israel to be a people unto Thee for ever; and Thou, LORD, becamest their God. And now, O LORD God, the word that Thou hast spoken concerning Thy servant, and concerning his house, confirm Thou it for ever, and do as Thou hast spoken. And let Thy name be magnified for ever, that it may be said: The LORD of hosts is God over Israel; and the house of Thy servant David shall be established before Thee. For Thou, O LORD of hosts, the God of Israel, hast revealed to Thy servant, saying: I will build thee a house; therefore hath Thy servant taken heart to pray this prayer unto Thee. And now, O Lord GOD, Thou alone art God, and Thy words are truth, and Thou hast promised this good thing unto Thy servant; now therefore let it please Thee to bless the house of Thy servant, that it may continue for ever before Thee; for Thou, O Lord GOD, hast spoken it; and through Thy blessing let the house of Thy servant be blessed for ever.’ “
A Goy that exists to proclaim God and put him first. For a Goy like that God does as was prophesied.
ישעיהו סו,ח (ח) מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ: (ט) הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר יְהֹוָה אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ: (י) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ: (יא) לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ:Isaiah 66,8 Who hath heard such a thing? Who hath seen such things? Is a land born in one day? Is a nation brought forth at once? For as soon as Zion travailed, she brought forth her children. Shall I bring to the birth, and not cause to bring forth? saith the LORD; Shall I that cause to bring forth shut the womb? saith thy God. Rejoice ye with Jerusalem, and be glad with her, all ye that love her; rejoice for joy with her, all ye that mourn for her; That ye may suck, and be satisfied with the breast of her consolations; that ye may drink deeply with delight of the abundance of her glory.
-
Mad
I am angry I am angry and sad I am angry, sad and disgusted I am angry, sad, disgusted and enraged
About … About a brother who will not meet with his only sister unless his demands are met. About a daughter who will not allow a grandfather to meet with his only grandchildren unless her demands are held. About a seven-year-old who will not meet his mother unless his demands are met. About a mother who denies contact of a father with his teenage children unless her demands are met.
These actions stem from a longing for control, which is a form of power. The thirst for power comes from a disbelief in God; a thirst for power ultimately results in theft, rape and murder. A person who genuinely believes in God feels that nothing is ultimately his, and therefore does not have a need for control and power.
God is the true judge and righteousness and justice are His and His alone.
-
One Nation
“Am Echad Ba’aretz” (one nation on the land) is not from the Tanach. “Am Echad” is found twice and both in negative usage.
1. Bereshit 11,6
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה **הֵן עַם אֶחָד** וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת:“And the LORD said: ‘Behold, they are one people, and they have all one language; and this is what they begin to do; and now nothing will be with holden from them, which they purpose to do.”
Together as one, is there anything stopping them from destroying the world I created.
2. Esther 3,8
וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ **יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד** מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם:“And Haman said unto king Ahasuerus: ‘There is a certain people scattered abroad and dispersed among the peoples in all the provinces of thy kingdom; and their laws are diverse from those of every people; neither keep they the king’s laws; therefore it profiteth not the king to suffer them.”
Look at them as a different people, relate to them as ones whom should exist. Note that we all want to be one and equal BUT these are diverse.
In the USA Pledge of Allegiance the words “under God” were added to the Pledge on 14 June 1954 by President Eisenhower (more on that http://en.wikipedia.org/wiki/Criticism_of_the_Pledge_of_Allegiance#.22Under_God.22_ruling) “One Nation under God” served to “acknowledge the dependence of our people and our Government upon the moral directions of the Creator.”
“Goy Echand Ba’aretz” (one shmuch in the land)
שמואל ב פרק ז,כג (דברי הימים א פרק יז,כא) (כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשֹוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשֹוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו: (כד) וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה יְהֹוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים: (כה) וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ: (כו) וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָּוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ: (כז) כִּי אַתָּה יְהֹוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת: (כח) וְעַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת: (כט) וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה אֲדֹנָי יֱהֹוִה דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם:“And who is like Thy people, like Israel, a nation one in the earth, whom God went to redeem unto Himself for a people, and to make Him a name, and to do for Thy land great things and tremendous, even for you, [in driving out] from before Thy people, whom Thou didst redeem to Thee out of Egypt, the nations and their gods? And Thou didst establish to Thyself Thy people Israel to be a people unto Thee for ever; and Thou, LORD, becamest their God. And now, O LORD God, the word that Thou hast spoken concerning Thy servant, and concerning his house, confirm Thou it for ever, and do as Thou hast spoken. And let Thy name be magnified for ever, that it may be said: The LORD of hosts is God over Israel; and the house of Thy servant David shall be established before Thee. For Thou, O LORD of hosts, the God of Israel, hast revealed to Thy servant, saying: I will build thee a house; therefore hath Thy servant taken heart to pray this prayer unto Thee. And now, O Lord GOD, Thou alone art God, and Thy words are truth, and Thou hast promised this good thing unto Thy servant; now therefore let it please Thee to bless the house of Thy servant, that it may continue for ever before Thee; for Thou, O Lord GOD, hast spoken it; and through Thy blessing let the house of Thy servant be blessed for ever.’ “
A Goy that exists to proclaim God and put him first. For a Goy like that God does as was prophesied.
ישעיהו סו,ח (ח) מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ: (ט) הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר יְהֹוָה אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ: (י) שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ: (יא) לְמַעַן תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשֹּׁד תַּנְחֻמֶיהָ לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ:Isaiah 66,8 Who hath heard such a thing? Who hath seen such things? Is a land born in one day? Is a nation brought forth at once? For as soon as Zion travailed, she brought forth her children. Shall I bring to the birth, and not cause to bring forth? saith the LORD; Shall I that cause to bring forth shut the womb? saith thy God. Rejoice ye with Jerusalem, and be glad with her, all ye that love her; rejoice for joy with her, all ye that mourn for her; That ye may suck, and be satisfied with the breast of her consolations; that ye may drink deeply with delight of the abundance of her glory.
-
Mad
I am angry I am angry and sad I am angry, sad and disgusted I am angry, sad, disgusted and enraged
About … About a brother who will not meet with his only sister unless his demands are met. About a daughter who will not allow a grandfather to meet with his only grandchildren unless her demands are held. About a seven-year-old who will not meet his mother unless his demands are met. About a mother who denies contact of a father with his teenage children unless her demands are met.
These actions stem from a longing for control, which is a form of power. The thirst for power comes from a disbelief in God; a thirst for power ultimately results in theft, rape and murder. A person who genuinely believes in God feels that nothing is ultimately his, and therefore does not have a need for control and power.
God is the true judge and righteousness and justice are His and His alone.
-
משעמם או קרש? (זה נשמע יותר טוב באנגלית)
**שעמום:** כשאין משהו שממלא את החיים ונותן לו תחושת נוכחות וקיימות. **קרש:** עץ המשתמש בבניין, כשלעצמו שימושו מועט. **חיים ותחושת נוכחות וקיימות:** אפילו אדם חיי יכול להיות מה"מת בחייהם", כפי שהם אינם יודעים עבור מה ולאיזה מטרה הם חיים. ככזה הם חשים ריקים מבפנים. ריקנות ושיעמום הם מאותו השורש. אבל אדם יכול לבחור לעצמו מטרה, אפילו שכזה שערכו מועט על מנת למקד עצמו ולקבל קצת גאולה זמנית ממצוקתו. **אבל** מטרה שמקורו לא אלוהי אלא אנושי, חייו מועטים ומתעדה במהרה. אדם במצב חריג של שיעמום עלול להשתמש שמטרות אנושיות אבל אליו להבין מצבו ושימושו באמצעים זמניים אילו. ההורה/מורה/מדריך שמשתמש בהדרכה שכזה ולא העביר הדרכה נאותה, אלול לדמיין לעצמו שיש "לפחות" עזרה ראשונה לדחוף המצב. שבפועל הם הביאו את שני למבוי סתום, והשאירו אותו שם כדי למוות. -
משעמם או קרש? (זה נשמע יותר טוב באנגלית)
**שעמום:** כשאין משהו שממלא את החיים ונותן לו תחושת נוכחות וקיימות. **קרש:** עץ המשתמש בבניין, כשלעצמו שימושו מועט. **חיים ותחושת נוכחות וקיימות:** אפילו אדם חיי יכול להיות מה"מת בחייהם", כפי שהם אינם יודעים עבור מה ולאיזה מטרה הם חיים. ככזה הם חשים ריקים מבפנים. ריקנות ושיעמום הם מאותו השורש. אבל אדם יכול לבחור לעצמו מטרה, אפילו שכזה שערכו מועט על מנת למקד עצמו ולקבל קצת גאולה זמנית ממצוקתו. **אבל** מטרה שמקורו לא אלוהי אלא אנושי, חייו מועטים ומתעדה במהרה. אדם במצב חריג של שיעמום עלול להשתמש שמטרות אנושיות אבל אליו להבין מצבו ושימושו באמצעים זמניים אילו. ההורה/מורה/מדריך שמשתמש בהדרכה שכזה ולא העביר הדרכה נאותה, אלול לדמיין לעצמו שיש "לפחות" עזרה ראשונה לדחוף המצב. שבפועל הם הביאו את שני למבוי סתום, והשאירו אותו שם כדי למוות. -
Bored or board ?
Boredom: not having anything which fills ones life and gives him a feeling of being. Board: wood plank that is used in building, but by itself has little use. Life and the feeling of being: even a live person can be of the “living dead” as they don’t know why and for what they live. As such they feel empty inside.
Emptiness and boredom are of the same root. But a person can choose a goal even one with little value as to focus himself to get some temporary redemption from his affliction. But this goal as it is not one from God is short lived and evaporates after sometime.
A person in a dire case of boredom might utilized some man made goals BUT must understand his situation and the usage of temporary measures. The parent/teacher/instructor that does administrate such guidance and does not give proper instructions, might imagine that they have “at least” helped push off the suffering. while in essence they have guided the person. to a dead-end and left them there to die.
-
Bored or board ?
Boredom: not having anything which fills ones life and gives him a feeling of being. Board: wood plank that is used in building, but by itself has little use. Life and the feeling of being: even a live person can be of the “living dead” as they don’t know why and for what they live. As such they feel empty inside.
Emptiness and boredom are of the same root. But a person can choose a goal even one with little value as to focus himself to get some temporary redemption from his affliction. But this goal as it is not one from God is short lived and evaporates after sometime.
A person in a dire case of boredom might utilized some man made goals BUT must understand his situation and the usage of temporary measures. The parent/teacher/instructor that does administrate such guidance and does not give proper instructions, might imagine that they have “at least” helped push off the suffering. while in essence they have guided the person. to a dead-end and left them there to die.
-
השראה לחיים
דברי חכמה אין להם גבול, דת או מין. רק חסר לאדם רצון לשמוע. ולזולתו להשמיע בלי להוסיף דברי הבל משלו. הקישור [http://www.marcandangel.com/2012/09/24/12-things-my-grandmother-told-me-before-she-died/](http://www.marcandangel.com/2012/09/24/12-things-my-grandmother-told-me-before-she-died/) יש בא דברים המחמים את הלב ולקחתי חלק ותרגמתי להקל עליכם. **1\. לשאוף העתיד, לנשוף העבר.** לא משנה איפה אתה או מה שאתה עובר, תמיד יש מקום להמאמין שיש אור בקצה המנהרה. לא מצפה, תקח כמובן מאליו, או לדרוש. פשוט תעשה את הכי הטוב שלך, לשלוט ולקחת אחריאות על האלמנטים שאתה יכול לשלוט בהם, ואז לתת להיות. כי ברגע שעשית מה שאתה יכול לעשות, אם זה נועד להיות, זה יקרה, או שזה ייראה לכם הצעד הבא שיש לנקוט. **2\. החיים יכולים להיות פשוטים שוב.** פשוט בוחר להתמקד בדבר אחד בכל פעם. אתה לא צריך לעשות את כל זה, ואתה לא צריך לעשות את כל זה עכשיו. לנשום, להיות נוכח, ולעשות את המיטב עם מה שמולך. מה אתה מכניס לתוך חייך, חי סופו של דבר לתת לך חזרה פעמים רבות. נקרא כוחו של רגע. **3\. תן לאחרים לקחת אותך כמו שאתה, או בכלל לא.** לומר את האמת שלך, גם אם קולך רועד. בהיותך עצמך, אתה מכניס משהו יפה לתוך העולם שלא היה שם קודם לכן. אז ללכת בדרך שלך בביטחון ולא לצפות שמישהו מבין את המסע שלך, במיוחד אם הם לא היו בדיוק לאן שאתה הולך. **4\. אתה לא מי שהיית פעם, וזה בסדר.** אתה כבר נפגעת, שאתם עוברים עליות וירידות רבות שהפכו אותך מי שאתה היום. במשך השנים, כל כך הרבה דברים קורים - דברים שהשתנו נקודת המבט שלך, למדו אותך בשיעורים, ואלצו את הרוח שלך לגדול. ככל שעובר זמן, אף אחד לא נשאר אותו הדבר, אבל יש אנשים שעדיין אומרים לך שיש לך השתנה. להגיב להם באומרו, "כמובן שאני השתניתי. זה מה שהחיים הוא כל העניין. אבל אני עדיין אותו האדם, רק קצת חזק כעת יותר ממה שאני הייתי בעבר ". **5\. כל מה שקורה עוזר לך לצמוח, גם אם זה קשה לראות כרגע.** נסיבות תהיינה לכוון אותך, לתקן אותך, ואתה מושלם לאורך זמן. אז מה שאתה עושה, לשמור על התקווה. החוט הקטן ביותר יהיה לסובב לחוט בלתי שביר. בואו מקווים לעגנך באפשרות שזה לא סוף הסיפור שלך - שהשינוי בזרמים בסופו של דבר יביא אותך לחופים שלווים. **6\. לא לחנך את עצמך להיות עשיר, לחנך את עצמך כדי להיות מאושר.** בדרך זו, כאשר אתה מזדקן אתה יודע את הערך של דברים, לא על המחיר. בסוף, אתה תבוא כדי להבין שהימים הטובים ביותר הם הימים שבם אתה לא צריך שום דבר קיצוני או מיוחד לקרות כדי לגרום לך לחייך. אתה פשוט מעריך את הרגעים ומרגיש הכרת תודה, מחפש שום דבר אחר, לא יותר. זה מה שהאושר אמיתי הוא כל העניין. קראו אושר הוא בעיה רצינית. **7\. תקבע להיות חיובי.** להבין שחלק הגדול מהסבל או האומללות שלך נקבע לא על ידי הנסיבות שלך, אלא על ידי הגישה שלך. אז תחייך אל אלה שלעתים קרובות מנסים לבוא בטענות או לפגוע בך, יראו להם מה חסר בחיים שלהם ומה שהם לא יכולים לקחת ממך. **8\. לשים לב לאלה שאכפת לך.** לפעמים כאשר האדם אהוב, אומר, "אני בסדר", הם זקוקים לך להסתכל להם בעיניים, לחבק אותם חזקים, ותשובה, "אני יודע שאתה לא." ואל תכעסו אם חלק מאנשים רק נדמה שהם זוכרים אותך כאשר הם זקוקים לך. מרגיש זכות שאתם כמו מגדלור של אור שמגיע למוח שלהם כאשר יש חושך בחייהם. **9\. לפעמים צריכים לתת לאדם ללכת כדי שהם יכלו לגדול.** כי, במהלך חייהם, זה לא מה שאתה עושה בשבילם, אבל מה שלמדת אותם לעשות לעצמם שיהפכו אותם לאדם מצליח. **10\. לפעמים לקבל את התוצאות שאתה משתוקק זה אומר להפשיט את עצמך מאנשים שאינם משרתים את האינטרסים שלך.** זה מאפשר לך להפוך את המקום למי שתומכים בך להיות הגרסה הטובה ביותר המוחלטת של עצמך. זה קורה בהדרגה ככל שתגדל. לך לגלות מי אתה ומה אתה רוצה, ואז אתה מבין שאנשים שהכרתם מאז ומתמיד לא רואים את הדברים כמוך. אז אתה שומר את הזיכרונות הנפלאים, אבל מוצא את עצמך ממשיך הלאה. **11\. עדיף להסתכל אחורה על חיים ואומרים, "אני לא מאמין שעשיתי את זה", מאשר להסתכל אחורה ואומר, "הלוואי שעשיתי את זה."** בסוף, אנשים ישפטו אותך בדרך כלשהי בכל מקרה. אז אל תחיה את החיים שלך מנסים להרשים אחרים. במקום לחיות את החיים שלך להרשים את עצמך. אהוב את עצמך מספיק לא להוריד את הרמה שלך לאף אחד. נקרא ההרצאה האחרונה. **12\. אם אתם מחפשים לסוף טוב ולא מצליח למצוא אחת, אולי הגיע זמן להתחיל לחפש התחלה חדשה.** תבריש את עצמך ולקבל את העובדה שיש לך להיכשל מהעת לעת. ככה אתה לומד. האנשים החזקים שם בחוץ - אלה שצוחקים הכי הקשים בחיוך אמיתי - הם אותם האנשים שלחמו בקרבות הקשים ביותר. הם מחייכים כי הם החליטו שהם לא מתכוונים לתת לשום דבר להחזיק אותם, הם עוברים להתחלה חדשה. -
השראה לחיים
דברי חכמה אין להם גבול, דת או מין. רק חסר לאדם רצון לשמוע. ולזולתו להשמיע בלי להוסיף דברי הבל משלו. הקישור [http://www.marcandangel.com/2012/09/24/12-things-my-grandmother-told-me-before-she-died/](http://www.marcandangel.com/2012/09/24/12-things-my-grandmother-told-me-before-she-died/) יש בא דברים המחמים את הלב ולקחתי חלק ותרגמתי להקל עליכם. **1\. לשאוף העתיד, לנשוף העבר.** לא משנה איפה אתה או מה שאתה עובר, תמיד יש מקום להמאמין שיש אור בקצה המנהרה. לא מצפה, תקח כמובן מאליו, או לדרוש. פשוט תעשה את הכי הטוב שלך, לשלוט ולקחת אחריאות על האלמנטים שאתה יכול לשלוט בהם, ואז לתת להיות. כי ברגע שעשית מה שאתה יכול לעשות, אם זה נועד להיות, זה יקרה, או שזה ייראה לכם הצעד הבא שיש לנקוט. **2\. החיים יכולים להיות פשוטים שוב.** פשוט בוחר להתמקד בדבר אחד בכל פעם. אתה לא צריך לעשות את כל זה, ואתה לא צריך לעשות את כל זה עכשיו. לנשום, להיות נוכח, ולעשות את המיטב עם מה שמולך. מה אתה מכניס לתוך חייך, חי סופו של דבר לתת לך חזרה פעמים רבות. נקרא כוחו של רגע. **3\. תן לאחרים לקחת אותך כמו שאתה, או בכלל לא.** לומר את האמת שלך, גם אם קולך רועד. בהיותך עצמך, אתה מכניס משהו יפה לתוך העולם שלא היה שם קודם לכן. אז ללכת בדרך שלך בביטחון ולא לצפות שמישהו מבין את המסע שלך, במיוחד אם הם לא היו בדיוק לאן שאתה הולך. **4\. אתה לא מי שהיית פעם, וזה בסדר.** אתה כבר נפגעת, שאתם עוברים עליות וירידות רבות שהפכו אותך מי שאתה היום. במשך השנים, כל כך הרבה דברים קורים - דברים שהשתנו נקודת המבט שלך, למדו אותך בשיעורים, ואלצו את הרוח שלך לגדול. ככל שעובר זמן, אף אחד לא נשאר אותו הדבר, אבל יש אנשים שעדיין אומרים לך שיש לך השתנה. להגיב להם באומרו, "כמובן שאני השתניתי. זה מה שהחיים הוא כל העניין. אבל אני עדיין אותו האדם, רק קצת חזק כעת יותר ממה שאני הייתי בעבר ". **5\. כל מה שקורה עוזר לך לצמוח, גם אם זה קשה לראות כרגע.** נסיבות תהיינה לכוון אותך, לתקן אותך, ואתה מושלם לאורך זמן. אז מה שאתה עושה, לשמור על התקווה. החוט הקטן ביותר יהיה לסובב לחוט בלתי שביר. בואו מקווים לעגנך באפשרות שזה לא סוף הסיפור שלך - שהשינוי בזרמים בסופו של דבר יביא אותך לחופים שלווים. **6\. לא לחנך את עצמך להיות עשיר, לחנך את עצמך כדי להיות מאושר.** בדרך זו, כאשר אתה מזדקן אתה יודע את הערך של דברים, לא על המחיר. בסוף, אתה תבוא כדי להבין שהימים הטובים ביותר הם הימים שבם אתה לא צריך שום דבר קיצוני או מיוחד לקרות כדי לגרום לך לחייך. אתה פשוט מעריך את הרגעים ומרגיש הכרת תודה, מחפש שום דבר אחר, לא יותר. זה מה שהאושר אמיתי הוא כל העניין. קראו אושר הוא בעיה רצינית. **7\. תקבע להיות חיובי.** להבין שחלק הגדול מהסבל או האומללות שלך נקבע לא על ידי הנסיבות שלך, אלא על ידי הגישה שלך. אז תחייך אל אלה שלעתים קרובות מנסים לבוא בטענות או לפגוע בך, יראו להם מה חסר בחיים שלהם ומה שהם לא יכולים לקחת ממך. **8\. לשים לב לאלה שאכפת לך.** לפעמים כאשר האדם אהוב, אומר, "אני בסדר", הם זקוקים לך להסתכל להם בעיניים, לחבק אותם חזקים, ותשובה, "אני יודע שאתה לא." ואל תכעסו אם חלק מאנשים רק נדמה שהם זוכרים אותך כאשר הם זקוקים לך. מרגיש זכות שאתם כמו מגדלור של אור שמגיע למוח שלהם כאשר יש חושך בחייהם. **9\. לפעמים צריכים לתת לאדם ללכת כדי שהם יכלו לגדול.** כי, במהלך חייהם, זה לא מה שאתה עושה בשבילם, אבל מה שלמדת אותם לעשות לעצמם שיהפכו אותם לאדם מצליח. **10\. לפעמים לקבל את התוצאות שאתה משתוקק זה אומר להפשיט את עצמך מאנשים שאינם משרתים את האינטרסים שלך.** זה מאפשר לך להפוך את המקום למי שתומכים בך להיות הגרסה הטובה ביותר המוחלטת של עצמך. זה קורה בהדרגה ככל שתגדל. לך לגלות מי אתה ומה אתה רוצה, ואז אתה מבין שאנשים שהכרתם מאז ומתמיד לא רואים את הדברים כמוך. אז אתה שומר את הזיכרונות הנפלאים, אבל מוצא את עצמך ממשיך הלאה. **11\. עדיף להסתכל אחורה על חיים ואומרים, "אני לא מאמין שעשיתי את זה", מאשר להסתכל אחורה ואומר, "הלוואי שעשיתי את זה."** בסוף, אנשים ישפטו אותך בדרך כלשהי בכל מקרה. אז אל תחיה את החיים שלך מנסים להרשים אחרים. במקום לחיות את החיים שלך להרשים את עצמך. אהוב את עצמך מספיק לא להוריד את הרמה שלך לאף אחד. נקרא ההרצאה האחרונה. **12\. אם אתם מחפשים לסוף טוב ולא מצליח למצוא אחת, אולי הגיע זמן להתחיל לחפש התחלה חדשה.** תבריש את עצמך ולקבל את העובדה שיש לך להיכשל מהעת לעת. ככה אתה לומד. האנשים החזקים שם בחוץ - אלה שצוחקים הכי הקשים בחיוך אמיתי - הם אותם האנשים שלחמו בקרבות הקשים ביותר. הם מחייכים כי הם החליטו שהם לא מתכוונים לתת לשום דבר להחזיק אותם, הם עוברים להתחלה חדשה. -
כך שאנו מתפללים לאלילים שיוצרנו במו ידינו
אנחנו אחראים ליצירת אלילים ולאחר מכן יצירת הכללים/התקנות/החוקים/והלכות הנוגעים לעבודתם. ואז אנחנו מרגישים לכודים בעולם האלילים מעשה ידי אדם. אבל הדרך החוצה היא פשוטה וקרובה, אל אף שנראה לכאורה בלתי אפשרי. וזה לקבל את האמת על מצבנו. ברגע שנקבל, כל הכללים/התקנות/חוקים/והלכות יתאדו ויחדלו מלהתקיים. אפילו עצם מחשבה על התמרון בדרך ובסביב החוקים/תקנות/החוקים/והלכות היא בתוך מלכודת עצמו. החשיבה כשלעצמה מחזירה מקום/כוח/שליטה לאלילים. מבחן אמת פשוט שבודק במהירות ובאופן ישיר אם משהו הוא עבודה זרה או האם לא הוא, האם אתה מאמין בעצמך את האמת ללא שימוש במתווך ? לא בשמים הוא לאמר מי יעלה-לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. ולא-מעבר לים הוא לאמר מי יעבר-לנו אל-עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. כי-קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו. דברים ל, 12-14 -
As we pray to the idols we create
We are responsible for creating our own idols and then creating the rules/regulations/laws pertaining to their worship. Then we feel trapped in a manmade world of idols. But the way out is both simple and close by, whilst seemingly impossible. That is, accepting the truth of our situation. As soon as that is accepted, All the rules/regulations/laws will evaporate and cease to exist.
Even the very thought of maneuvering our way in and around these rules/regulations/laws is within itself a pitfall. For that thought itself gives some place/power back to the idols.
A simple litmus test that checks quickly and in a straightforward way whether something is idolatry or not is whether you can believe the truth yourself without using an intermediary. It is not in heaven, that thou shouldest say: ‘Who shall go up for us to heaven, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ Neither is it beyond the sea, that thou shouldest say: ‘Who shall go over the sea for us, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ But the word is very nigh unto thee, in thy mouth, and in thy heart, that thou mayest do it. Deuteronomy 30,12-14
-
כך שאנו מתפללים לאלילים שיוצרנו במו ידינו
אנחנו אחראים ליצירת אלילים ולאחר מכן יצירת הכללים/התקנות/החוקים/והלכות הנוגעים לעבודתם. ואז אנחנו מרגישים לכודים בעולם האלילים מעשה ידי אדם. אבל הדרך החוצה היא פשוטה וקרובה, אל אף שנראה לכאורה בלתי אפשרי. וזה לקבל את האמת על מצבנו. ברגע שנקבל, כל הכללים/התקנות/חוקים/והלכות יתאדו ויחדלו מלהתקיים. אפילו עצם מחשבה על התמרון בדרך ובסביב החוקים/תקנות/החוקים/והלכות היא בתוך מלכודת עצמו. החשיבה כשלעצמה מחזירה מקום/כוח/שליטה לאלילים. מבחן אמת פשוט שבודק במהירות ובאופן ישיר אם משהו הוא עבודה זרה או האם לא הוא, האם אתה מאמין בעצמך את האמת ללא שימוש במתווך ? לא בשמים הוא לאמר מי יעלה-לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. ולא-מעבר לים הוא לאמר מי יעבר-לנו אל-עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה. כי-קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו. דברים ל, 12-14 -
As we pray to the idols we create
We are responsible for creating our own idols and then creating the rules/regulations/laws pertaining to their worship. Then we feel trapped in a manmade world of idols. But the way out is both simple and close by, whilst seemingly impossible. That is, accepting the truth of our situation. As soon as that is accepted, All the rules/regulations/laws will evaporate and cease to exist.
Even the very thought of maneuvering our way in and around these rules/regulations/laws is within itself a pitfall. For that thought itself gives some place/power back to the idols.
A simple litmus test that checks quickly and in a straightforward way whether something is idolatry or not is whether you can believe the truth yourself without using an intermediary. It is not in heaven, that thou shouldest say: ‘Who shall go up for us to heaven, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ Neither is it beyond the sea, that thou shouldest say: ‘Who shall go over the sea for us, and bring it unto us, and make us to hear it, that we may do it?’ But the word is very nigh unto thee, in thy mouth, and in thy heart, that thou mayest do it. Deuteronomy 30,12-14
-
Gods love אהבת אלוהים
God loves you because of who God is, not because of anything you did or didn’t do. אלוהים אוהב אותך בגלל אלוהים, ולא בגללך.
-
Gods love אהבת אלוהים
God loves you because of who God is, not because of anything you did or didn’t do. אלוהים אוהב אותך בגלל אלוהים, ולא בגללך.
-
הורות טובה
אז אתה רוצה להיות הורה טוב. נחמד מאוד. האם יש לך מושג מה זה הורה טוב? האם אי פעם פגשת מישהו שאתה יכול לקחת כדוגמה הורות טובה? האם אתה יכול להיות בדיוק כמוהם? האם אלו ההורים טובים? 1.אב שניסה לרצוח את בנו. 2.אב שרוצה לתת כל ירושתו לבנו המסתובב ולא מתפקד בחברה ולא לבנו תם וישר וצייתן שלו. 3.אביו שאנחנו רואים שכל הבנים שלו נלחמים זה בזה, אפילו עד לנקודה שהם רוצים להרוג את אחד מהצעירים אבל בסוף "רק" מכרים אותו לעבדות. כפי שאתם כבר ניחשתם מדוברים באבותינו. אלו הן הדוגמות שלנו להורים טובים. אלה היו אנשים שעם כל מה שהם טעו, הם רצו לעשות את מה שאלוהים רצה. -
Good parenting
So you want to be a good parent. Very nice. Do you have any idea what a good parent is ? Have you ever meet someone whom you can take and example of a good parent ? Can you be just like them ?
Are these good parents ? 1. A father who attempted to kill his son. 2. A father who wants to give his entire inheritance to his dysfunctional recluse child and not to his obedient nice natured son. 3. A father whom we see that all his sons are fighting one another even to the point that they want to kill one of the younger ones but in the end “just” sell him off to slavery.
As you already guessed these are our forefathers. These are our examples of good parents. These were people who with all there mistakes, wanted to do what God wanted first.
-
הורות טובה
אז אתה רוצה להיות הורה טוב. נחמד מאוד. האם יש לך מושג מה זה הורה טוב? האם אי פעם פגשת מישהו שאתה יכול לקחת כדוגמה הורות טובה? האם אתה יכול להיות בדיוק כמוהם? האם אלו ההורים טובים? 1.אב שניסה לרצוח את בנו. 2.אב שרוצה לתת כל ירושתו לבנו המסתובב ולא מתפקד בחברה ולא לבנו תם וישר וצייתן שלו. 3.אביו שאנחנו רואים שכל הבנים שלו נלחמים זה בזה, אפילו עד לנקודה שהם רוצים להרוג את אחד מהצעירים אבל בסוף "רק" מכרים אותו לעבדות. כפי שאתם כבר ניחשתם מדוברים באבותינו. אלו הן הדוגמות שלנו להורים טובים. אלה היו אנשים שעם כל מה שהם טעו, הם רצו לעשות את מה שאלוהים רצה. -
Good parenting
So you want to be a good parent. Very nice. Do you have any idea what a good parent is ? Have you ever meet someone whom you can take and example of a good parent ? Can you be just like them ?
Are these good parents ? 1. A father who attempted to kill his son. 2. A father who wants to give his entire inheritance to his dysfunctional recluse child and not to his obedient nice natured son. 3. A father whom we see that all his sons are fighting one another even to the point that they want to kill one of the younger ones but in the end “just” sell him off to slavery.
As you already guessed these are our forefathers. These are our examples of good parents. These were people who with all there mistakes, wanted to do what God wanted first.
-
מה אני יכול לשאול ומה אני צריך לבקש ?
מה אני יכול לשאול ומה אני צריך לבקש ? שאלוהים ינקום בגויי שמסרב להכיר אותו, ושהציק ומציק עמו במהלך הדורות. אז שאלתי: ומה בדיוק הדבר שמניע אלוהים לבצע דבר הגדול הזה ? שהרי מתוך זה גם יבוא הגויים להכיר באל עליון עושה שמים וארץ אלוהי אברהם יצחק ויעקב. ונדמה לי שאלוהים היה כבר מזמן רוצה להתגלות בעולם. אלא כן המקום של האיש ישראל. איש הפרטי בספור. ה"מה אני יכול כבר לעשות ?" היחיד שיודע כמה אחרים לא בסדר, אבל מסרב בסרבנותו העקשני להכיר שהוא לא מושלם. ולא רק "גם הוא". כבטוח שצרת רבים חצי נחמה. שהרי בורח מלהסתכל בעצמו במראה מלראות את צורתו האגואיסטי וחמדני. נו, אז הוא לא מושלם אז מה ? אז, שיכיר את זה. אדם שמאפשר לאמת על עצמו לצאת. להכיר שפלותו. מוכן לא לחסות חוטאו. אדם שאומר לאמת אמת אתה, ולרע רע אתה. מאפשר בירור לא רק אצל עצמו אלא גם בעולם כולו. ואז נתת לאמת לצאת לעולם ולגלות. וגם הכרת הרע כרע. הרשעות של הרשעים, שבלווא הכי מוכר רק שהיה משהוא שהסתיר אותו ואלוהים מכפר חטאו, שכבר נענש על זה כפליים. והרשעות מתחנן ובוכה לברכת אלוהים. איפה אתם הרחמנים ??!! והברכה היחידה שטוב לב אלוהים יכול לתת פה היא ניקוי הרע מתוך עצמו. וכמו שעם ישראל עבר ניקוי אחר ניקוי גם זה הברכה שהגויים צריכים לעבור. וגם אכיר שלולי אלוהים המציל אותי לא הייתי יכול לעמוד לפני הדין. שאני חייב ולא זכאי. ולא מגיע לי כלום. (דברים לב,מג) הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ: (משלי כד,כד) אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים: (בראשית ט, כד-כו) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: (בראשית כז, לח) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבֲרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: (תהילים טו, א-ה) מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ: הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ: לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהֹוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם: -
What can I ask what I should ask?
That God will avenge the nations for refusing to recognize him, and for tormenting his people throughout the ages.
So I asked: what exactly is preventing God from doing this great thing? For it’s result will cause the nations to recognize the supreme God who made heaven and earth God of Abraham, Isaac and Jacob. And I think that God would have wanted to be recognised for all this time.
But here again the answer can be found by the indivdual, the Israeli man. The one who shys away from his responsibilty saying “What can I do? “
Only one who knows how many others are wrong, but stubbornly refuses to recognize he’s not perfect. Not just “also he”. For he is sure that misery loves company. After running away from looking at himself in the mirror, from seeing his egotistical and greedy self. He answer quickly to himself. “So I am not perfect, but so what?”
What is preventing Gods avengement on the nations is, Israel’s acknowlegment and recognistion of it’s sins.
A person who allows the truth of himself to come out, makes recognition of his mediocrity; his willingness to uncover his sin. A person who says to the truth, you are good, and to evil, you are bad, allows clarification not only for himself, but for the world over.
And then allowing the truth to come out and be discovered, allows the evil to be discovered as well. The wickedness of the wicked, is already known, only something is actively concealing it. And God cleans his sin, for he was punished for it twice over.
And evil, pleading and crying for God’s blessing. Where is your mercy??!! That the only blessing that God’s kindness can give here, is the cleaning of the evil itself. And as the people of Israel that have gone through cleaning time after time, so will it be with the Gentiles.
And without God who is my redemer, I could not stand before the final judgment. For I am not deserving.
-
מה אני יכול לשאול ומה אני צריך לבקש ?
מה אני יכול לשאול ומה אני צריך לבקש ? שאלוהים ינקום בגויי שמסרב להכיר אותו, ושהציק ומציק עמו במהלך הדורות. אז שאלתי: ומה בדיוק הדבר שמניע אלוהים לבצע דבר הגדול הזה ? שהרי מתוך זה גם יבוא הגויים להכיר באל עליון עושה שמים וארץ אלוהי אברהם יצחק ויעקב. ונדמה לי שאלוהים היה כבר מזמן רוצה להתגלות בעולם. אלא כן המקום של האיש ישראל. איש הפרטי בספור. ה"מה אני יכול כבר לעשות ?" היחיד שיודע כמה אחרים לא בסדר, אבל מסרב בסרבנותו העקשני להכיר שהוא לא מושלם. ולא רק "גם הוא". כבטוח שצרת רבים חצי נחמה. שהרי בורח מלהסתכל בעצמו במראה מלראות את צורתו האגואיסטי וחמדני. נו, אז הוא לא מושלם אז מה ? אז, שיכיר את זה. אדם שמאפשר לאמת על עצמו לצאת. להכיר שפלותו. מוכן לא לחסות חוטאו. אדם שאומר לאמת אמת אתה, ולרע רע אתה. מאפשר בירור לא רק אצל עצמו אלא גם בעולם כולו. ואז נתת לאמת לצאת לעולם ולגלות. וגם הכרת הרע כרע. הרשעות של הרשעים, שבלווא הכי מוכר רק שהיה משהוא שהסתיר אותו ואלוהים מכפר חטאו, שכבר נענש על זה כפליים. והרשעות מתחנן ובוכה לברכת אלוהים. איפה אתם הרחמנים ??!! והברכה היחידה שטוב לב אלוהים יכול לתת פה היא ניקוי הרע מתוך עצמו. וכמו שעם ישראל עבר ניקוי אחר ניקוי גם זה הברכה שהגויים צריכים לעבור. וגם אכיר שלולי אלוהים המציל אותי לא הייתי יכול לעמוד לפני הדין. שאני חייב ולא זכאי. ולא מגיע לי כלום. (דברים לב,מג) הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ: (משלי כד,כד) אֹמֵר לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּים: (בראשית ט, כד-כו) וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן: וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו: וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ: (בראשית כז, לח) וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבֲרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: (תהילים טו, א-ה) מִזְמוֹר לְדָוִד יְהֹוָה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ: הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ: לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהֹוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם: -
What can I ask what I should ask?
That God will avenge the nations for refusing to recognize him, and for tormenting his people throughout the ages.
So I asked: what exactly is preventing God from doing this great thing? For it’s result will cause the nations to recognize the supreme God who made heaven and earth God of Abraham, Isaac and Jacob. And I think that God would have wanted to be recognised for all this time.
But here again the answer can be found by the indivdual, the Israeli man. The one who shys away from his responsibilty saying “What can I do? “
Only one who knows how many others are wrong, but stubbornly refuses to recognize he’s not perfect. Not just “also he”. For he is sure that misery loves company. After running away from looking at himself in the mirror, from seeing his egotistical and greedy self. He answer quickly to himself. “So I am not perfect, but so what?”
What is preventing Gods avengement on the nations is, Israel’s acknowlegment and recognistion of it’s sins.
A person who allows the truth of himself to come out, makes recognition of his mediocrity; his willingness to uncover his sin. A person who says to the truth, you are good, and to evil, you are bad, allows clarification not only for himself, but for the world over.
And then allowing the truth to come out and be discovered, allows the evil to be discovered as well. The wickedness of the wicked, is already known, only something is actively concealing it. And God cleans his sin, for he was punished for it twice over.
And evil, pleading and crying for God’s blessing. Where is your mercy??!! That the only blessing that God’s kindness can give here, is the cleaning of the evil itself. And as the people of Israel that have gone through cleaning time after time, so will it be with the Gentiles.
And without God who is my redemer, I could not stand before the final judgment. For I am not deserving.
-
אל תגיד
אל תגיד לי את הבעיות שלך, יש לי מספיק משלי. תגיד לי איך אלוהים עזר לך לפתור אותן, אני צריך הרבה מזה. -
Don't tell
Don’t tell me your problems, I have enough of my own. Tell me how God helped you solve them,I need alot of that.
-
אל תגיד
אל תגיד לי את הבעיות שלך, יש לי מספיק משלי. תגיד לי איך אלוהים עזר לך לפתור אותן, אני צריך הרבה מזה. -
Don't tell
Don’t tell me your problems, I have enough of my own. Tell me how God helped you solve them,I need alot of that.
-
? האומנם אין אלוהים
אומנם האלוהים הנמכר בשוק איננו אלוהים. וגם לא זה של דתי כזה או אחר. אבל כל אחת מאיתנו מכיר בליבנו את התחושה שיש מי שאוהב אותנו, חושב אליו. יש "כוח על" ששומר אותנו שאנחנו בדיכאון. שנותן לנו הכוח לחיות שהכל נראה עבוד. חבל להתעלם מזה ?! חבל לבלבל את עצמינו עם אלוהי הדתיים. אפשר להכיר אותו אישית. כי הוא פה חי וקיים. ואיפה שנותנים לו להיות ולחיות בתוכינו, חשים אותו ושמעים תורתו בשקט מופתי עם המון אהבה, חמלה, תקווה, שמחה וצחוק. שאי אפשר למצא במקום אחר. אבל את זה אי אפשר להוכיח. ואם אין לך אלוהים אתה מת. ורק אלוהים יכול לחיות אותך. -
I there really no God ?
Although God is not one sold in the market.
And he is not the religious one either.But all of us know in our hearts the feeling that there is One who loves us, believes in us.
There is a “power from above” that keeps us when we’re depressed. Gives us power to live when all fails.Wish to ignore it? Wish to confuse ourselves with the God of the religious.
You can know him personally. For he is here alive and well. And where you give him a place to live within us, feel him and hear his teachings in complete serenity with lots of love,compassion, hope, joy and laughter. Which you can not find elsewhere.But it is impossible to prove. And if you do not have God you’re dead. Only God can revive you.
-
? האומנם אין אלוהים
אומנם האלוהים הנמכר בשוק איננו אלוהים. וגם לא זה של דתי כזה או אחר. אבל כל אחת מאיתנו מכיר בליבנו את התחושה שיש מי שאוהב אותנו, חושב אליו. יש "כוח על" ששומר אותנו שאנחנו בדיכאון. שנותן לנו הכוח לחיות שהכל נראה עבוד. חבל להתעלם מזה ?! חבל לבלבל את עצמינו עם אלוהי הדתיים. אפשר להכיר אותו אישית. כי הוא פה חי וקיים. ואיפה שנותנים לו להיות ולחיות בתוכינו, חשים אותו ושמעים תורתו בשקט מופתי עם המון אהבה, חמלה, תקווה, שמחה וצחוק. שאי אפשר למצא במקום אחר. אבל את זה אי אפשר להוכיח. ואם אין לך אלוהים אתה מת. ורק אלוהים יכול לחיות אותך. -
I there really no God ?
Although God is not one sold in the market.
And he is not the religious one either.But all of us know in our hearts the feeling that there is One who loves us, believes in us.
There is a “power from above” that keeps us when we’re depressed. Gives us power to live when all fails.Wish to ignore it? Wish to confuse ourselves with the God of the religious.
You can know him personally. For he is here alive and well. And where you give him a place to live within us, feel him and hear his teachings in complete serenity with lots of love,compassion, hope, joy and laughter. Which you can not find elsewhere.But it is impossible to prove. And if you do not have God you’re dead. Only God can revive you.
-
Truth אמת
There is no bigger lie then to think you have all the truth. The truth is of God and we can only yearn/pray/thrive for it. But to achieve truth is out of our realm.
אין שקר גדול יותר מלחשוב שיש לנו את כל האמת. האמת היא של אלוהים, ואנחנו יכולים רק להתגעגע / להתפלל / להשתוקק לזה. אבל השגת האמת היא מעבר ליכולת שלנו. -
Truth אמת
There is no bigger lie then to think you have all the truth. The truth is of God and we can only yearn/pray/thrive for it. But to achieve truth is out of our realm.
אין שקר גדול יותר מלחשוב שיש לנו את כל האמת. האמת היא של אלוהים, ואנחנו יכולים רק להתגעגע / להתפלל / להשתוקק לזה. אבל השגת האמת היא מעבר ליכולת שלנו. -
לבקש להתחנן ולדרוש אמונה
עם כל הדברים שאנחנו חשים שצריכים שבלי זה אי אפשר, שחייבים, שמגיע לנו. הדבר היחיד שאדם יכול בכינות לומר שמגיע לו בחיים, שבלעדיה הוא לא יכול לחיות, אותו שיש לו זכויות עליהם. היא האמונה. שאני בן של אלוהים ומגיע לי להאמין לאבא. מגיע לי היכולת לחיות באמונה בו. בלעדי האמונה אני מת. וצריכים לצעוק ולדרוש ולהתחנן ולדעת שזה מגיע לנו. וכל היתר חבל"ז ואלוהים ענה לי שהוא נותן לי האמונה לדעת שיש לי בשביל מה לחיות. -
Request, plead and demand FAITH
With all the things we feel we need, without it is impossible, we must have, thing we think we deserve.
The only thing one can say he really deserves is life, without which he can not live, it has rights to them. Is faith.
I am son of God and I have a right to believe in father. I deserve the ability to live in faith. Without faith I am dead.
And we need to yell and demand and beg and know that we deserve. And the rest extras.
And God said to me that he gives me the faith to know that I live for.
-
לבקש להתחנן ולדרוש אמונה
עם כל הדברים שאנחנו חשים שצריכים שבלי זה אי אפשר, שחייבים, שמגיע לנו. הדבר היחיד שאדם יכול בכינות לומר שמגיע לו בחיים, שבלעדיה הוא לא יכול לחיות, אותו שיש לו זכויות עליהם. היא האמונה. שאני בן של אלוהים ומגיע לי להאמין לאבא. מגיע לי היכולת לחיות באמונה בו. בלעדי האמונה אני מת. וצריכים לצעוק ולדרוש ולהתחנן ולדעת שזה מגיע לנו. וכל היתר חבל"ז ואלוהים ענה לי שהוא נותן לי האמונה לדעת שיש לי בשביל מה לחיות. -
Request, plead and demand FAITH
With all the things we feel we need, without it is impossible, we must have, thing we think we deserve.
The only thing one can say he really deserves is life, without which he can not live, it has rights to them. Is faith.
I am son of God and I have a right to believe in father. I deserve the ability to live in faith. Without faith I am dead.
And we need to yell and demand and beg and know that we deserve. And the rest extras.
And God said to me that he gives me the faith to know that I live for.
-
קריאת רחמים של רשעים
כמו ילד ההורג את הוריו, מתחנן לרחמים כי הוא יתום. או איש שאונס מתחנן כאשר הוכה שהוא עירום. הרוע משתמש בחסדיו ורחמו של הנשמות טובות בזמן שהוא מתחנן על עצמו, כאשר פסק הדין מגיע. ואת הנשמה טובה צריך להיערך עם הגבולות הקודש והטהור שרק אלוהים בלבדו מסוגל לסמן. בעשיה לרע כפי גזרת הדין שיגיע. כל ביצוע הדין מרחמנות שאיננה במקום משאירה כוח לרוע, כוח שבו בסופו של דבר תשמש בה שוב ושוב. אבל לאמונה הזאת צרכים האמונה איתנה. אמונה כמו זו באה מאמא של הילדים ששם דברי אלוהים מול ילדיה. הסיפור במלכים א' יז ז-טו מחישה את זה, בסיפור האם נותנת מזונות ילדיה האחרונים לנביא בדבר האלוהים. זה מבחן אמונה לא רק אישי אחרת למה היא כתובה? הפחדים רבים הם, ורוע פועל וחי עליהם הפחד ויוצר הרס שלה ממנו. ורק אלוהים יכול להציל אותנו מן הפחד, האדם בכיוונו רק משוך אותנו מן הרוח והאור אלוהים בחשכת העולם הזה. וגם בעקבות אדם שרוח אלוהים בו, לא מספיק. כי לאן זה ייקח אותנו או היו ייקח אותו? האם אנחנו באמצעות חסדו של אלוהים עסוקים בפינוק עצמי? או שמא מבינים תפקידינו עלי אדמות שאנחנו להיות נשאים התהילה לאל עליון? להיות עם אלוהים, לסמוך עליו, לאכול את מה שהוא נותן בקדושה וטוהר שלו. זה עבורינו ובשבילך. רופאים, עורך דין והרבנים לא תחסוך לך ביום הדין. לא עבורך. אתה מהנבחרים. -
The mercy cry of the wicked
For as the child who kills his parents, pleads mercy for he is a orphan. So the rapers pleads when being beaten that he is naked.
The evil uses the goodness and the mercy of the good souls while it pleads for itself when the judgment comes.
And the good soul has to prepare itself with the borders that only Gods holy and pure judgment can mark. As to do unto the evil as the judgment decrees.
For any less will leave strength which the evil will ultimately use again and again.
But for this one NEEDS faith, true faith. Faith like the one coming from a mother of children who puts gods words in front of her children. The story from 1 Kings 17 : 7-16 shows that she gave her last food to the prophet BEFORE her child.
This test of faith wasn’t just personal for if so why is it written?
The fears are many, and evil FEEDS ON FEAR and creates its havoc from it.
And only god can save us from fear, mans directions only pull us away from the spirit and gods light in the darkness of this world.
And even following a man who gods spirit is within him is not enough, for were will it take you or were will it take him ?
Are we using the grace of god for our own indulgence? Or do we all understand that we are to be Gods’ glory carriers ?
Be with God trust him, eat of what he gives in his holiness and purity. For this is for you. The doctors, lawyer & rabbis will not save you on judgement day. Not you. For you are of the chosen.
-
קריאת רחמים של רשעים
כמו ילד ההורג את הוריו, מתחנן לרחמים כי הוא יתום. או איש שאונס מתחנן כאשר הוכה שהוא עירום. הרוע משתמש בחסדיו ורחמו של הנשמות טובות בזמן שהוא מתחנן על עצמו, כאשר פסק הדין מגיע. ואת הנשמה טובה צריך להיערך עם הגבולות הקודש והטהור שרק אלוהים בלבדו מסוגל לסמן. בעשיה לרע כפי גזרת הדין שיגיע. כל ביצוע הדין מרחמנות שאיננה במקום משאירה כוח לרוע, כוח שבו בסופו של דבר תשמש בה שוב ושוב. אבל לאמונה הזאת צרכים האמונה איתנה. אמונה כמו זו באה מאמא של הילדים ששם דברי אלוהים מול ילדיה. הסיפור במלכים א' יז ז-טו מחישה את זה, בסיפור האם נותנת מזונות ילדיה האחרונים לנביא בדבר האלוהים. זה מבחן אמונה לא רק אישי אחרת למה היא כתובה? הפחדים רבים הם, ורוע פועל וחי עליהם הפחד ויוצר הרס שלה ממנו. ורק אלוהים יכול להציל אותנו מן הפחד, האדם בכיוונו רק משוך אותנו מן הרוח והאור אלוהים בחשכת העולם הזה. וגם בעקבות אדם שרוח אלוהים בו, לא מספיק. כי לאן זה ייקח אותנו או היו ייקח אותו? האם אנחנו באמצעות חסדו של אלוהים עסוקים בפינוק עצמי? או שמא מבינים תפקידינו עלי אדמות שאנחנו להיות נשאים התהילה לאל עליון? להיות עם אלוהים, לסמוך עליו, לאכול את מה שהוא נותן בקדושה וטוהר שלו. זה עבורינו ובשבילך. רופאים, עורך דין והרבנים לא תחסוך לך ביום הדין. לא עבורך. אתה מהנבחרים. -
The mercy cry of the wicked
For as the child who kills his parents, pleads mercy for he is a orphan. So the rapers pleads when being beaten that he is naked.
The evil uses the goodness and the mercy of the good souls while it pleads for itself when the judgment comes.
And the good soul has to prepare itself with the borders that only Gods holy and pure judgment can mark. As to do unto the evil as the judgment decrees.
For any less will leave strength which the evil will ultimately use again and again.
But for this one NEEDS faith, true faith. Faith like the one coming from a mother of children who puts gods words in front of her children. The story from 1 Kings 17 : 7-16 shows that she gave her last food to the prophet BEFORE her child.
This test of faith wasn’t just personal for if so why is it written?
The fears are many, and evil FEEDS ON FEAR and creates its havoc from it.
And only god can save us from fear, mans directions only pull us away from the spirit and gods light in the darkness of this world.
And even following a man who gods spirit is within him is not enough, for were will it take you or were will it take him ?
Are we using the grace of god for our own indulgence? Or do we all understand that we are to be Gods’ glory carriers ?
Be with God trust him, eat of what he gives in his holiness and purity. For this is for you. The doctors, lawyer & rabbis will not save you on judgement day. Not you. For you are of the chosen.
-
עורכי דין רבנים וגיפיאסים
כן, אנחנו מכירים אותם, והם יכולים לעזור לפעמים, אבל במקרים אחרים אנו מוצאים אותם לוקח אותנו למסע שלא ציפינו. ומשאיר אותנו בעיבוד עם הרעיותיהם בלי מחשבה קלושה איך להמשיך (בלעדיו). אולי, זה כל הסיפור שלהם. כדי להביא אותנו לנקודה בה הם נמצאים בשליטה מלאה, ואנחנו הולכים לאיבוד. המטרה המקורית היתה שהם יהיו לנו לעזור ולהכוונה. וככזה האשם באמת נמצא איתנו. אנחנו לוקחים אותם באופן עיוור ולהשאיר האינטואיציה והשיפוט הטבעית שלנו בצד. האם הגיפיאסים באמת יודעים הדרך טובה יותר? אנחנו בטוחים? האם לא כדאי בדוק שזה לא ייקח אותנו למקום היינו מעדיפים לא להיות? אנחנו מכירים בכלל את המסלול? היש לנו מושג מה%&$@ יש לו בראש? זה אותו הדבר עם הרב או עורך דין. מצאתי את עצמי נותן הוראות והנחיות לאנשים אשר חשו כי יש לי יכולת להנחות אותם. אז אני אומר להם כיוונים וסימנים שאני מכיר. לנסוע אחרי הרמזור ימינה ואז למעלה שלושה רחובות ואחרי בית המרקחת פונים שמאלה. הכל נשמע די פשוט, עשיתי את זה הרבה פעמים. אבל אז הם להפעיל את הגיפיאס שלהם וזה לוקח אותם ... ואני, אין לי מושג איפה הם נמצאים או מה הם עשו ואיך לעזור להם. אני שואל אותם לאן נסעתם? התשובה היא שאני לא יודע הגיפיאס לקח אותי. איפה אתה עכשיו? עם קבלת התשובה לפעמים אני יכול להבין מקומם ופעמים אחרות אני לא יכול. אם אני מכיר אז אני מבקש שיכבו את הגיפיאס ואני יתן הוראות חדשות. אם אנני מכיר. התשובה היחידה היא להמשיך להשתמש במה שיש, שיקחת אותם לאיזה מקום שאני מכיר (או להשאיר אותם לבד ולהמשיך בלעדי). אף אחד לא אחראי על החיים שלנו, מלבד עצמנו. אחריות זו אינה יכולה להינתן למישהו או משהו אחר. -
lawyers rabbis and gpss'
Yes we are familiar with them, and they can be helpful sometimes, but on other occasions we find them taking us on a trip we didn’t expect. Leaving us lost to there whims with not the faintest idea how to continue (without them).
Maybe, that is their whole story. To bring us to the point that they are in full control and we are lost.
The original purpose of them is to be helpful and act as a guidance. And as such the fault really lies with us. We take them blindly and leave our natural intuition & judgment aside.
Does the GPS really know the way better ? are we sure ? shouldn’t we double check that it isn’t going to take us someplace were we prefer not to be ? are we familiar with the route ? shouldn’t we have some idea what the %&@$ it has in mind ? So the same with a Rabbi or Lawyer.
I have found myself giving instructions and directions to people whom have felt that i have ability to guide them. So I tell them directions and signs which I am familiar with.
Go right after the traffic light then up three blocks and after the pharmacy turn left.
All sound simple enough, I’ve done it plenty of times. But then they turn on their GPS and it takes them … and I have no idea were they are or what they have done and how to help them. I ask were did you go ? The answer is I don’t know the GPS took me. Were are you now ? And I get some answer, at times I can figure it out other times I can not.
If I can I’d ask them to TURN OFF THE GPS and give new instructions. If I can’t. the only answer is to continue using what they have to take them to some place the I am familiar with (or leave me alone and continue without me).
No one is responsible for our lives except for ourselves. this responsibility CAN NOT be given to anybody or anything.
-
עורכי דין רבנים וגיפיאסים
כן, אנחנו מכירים אותם, והם יכולים לעזור לפעמים, אבל במקרים אחרים אנו מוצאים אותם לוקח אותנו למסע שלא ציפינו. ומשאיר אותנו בעיבוד עם הרעיותיהם בלי מחשבה קלושה איך להמשיך (בלעדיו). אולי, זה כל הסיפור שלהם. כדי להביא אותנו לנקודה בה הם נמצאים בשליטה מלאה, ואנחנו הולכים לאיבוד. המטרה המקורית היתה שהם יהיו לנו לעזור ולהכוונה. וככזה האשם באמת נמצא איתנו. אנחנו לוקחים אותם באופן עיוור ולהשאיר האינטואיציה והשיפוט הטבעית שלנו בצד. האם הגיפיאסים באמת יודעים הדרך טובה יותר? אנחנו בטוחים? האם לא כדאי בדוק שזה לא ייקח אותנו למקום היינו מעדיפים לא להיות? אנחנו מכירים בכלל את המסלול? היש לנו מושג מה%&$@ יש לו בראש? זה אותו הדבר עם הרב או עורך דין. מצאתי את עצמי נותן הוראות והנחיות לאנשים אשר חשו כי יש לי יכולת להנחות אותם. אז אני אומר להם כיוונים וסימנים שאני מכיר. לנסוע אחרי הרמזור ימינה ואז למעלה שלושה רחובות ואחרי בית המרקחת פונים שמאלה. הכל נשמע די פשוט, עשיתי את זה הרבה פעמים. אבל אז הם להפעיל את הגיפיאס שלהם וזה לוקח אותם ... ואני, אין לי מושג איפה הם נמצאים או מה הם עשו ואיך לעזור להם. אני שואל אותם לאן נסעתם? התשובה היא שאני לא יודע הגיפיאס לקח אותי. איפה אתה עכשיו? עם קבלת התשובה לפעמים אני יכול להבין מקומם ופעמים אחרות אני לא יכול. אם אני מכיר אז אני מבקש שיכבו את הגיפיאס ואני יתן הוראות חדשות. אם אנני מכיר. התשובה היחידה היא להמשיך להשתמש במה שיש, שיקחת אותם לאיזה מקום שאני מכיר (או להשאיר אותם לבד ולהמשיך בלעדי). אף אחד לא אחראי על החיים שלנו, מלבד עצמנו. אחריות זו אינה יכולה להינתן למישהו או משהו אחר. -
lawyers rabbis and gpss'
Yes we are familiar with them, and they can be helpful sometimes, but on other occasions we find them taking us on a trip we didn’t expect. Leaving us lost to there whims with not the faintest idea how to continue (without them).
Maybe, that is their whole story. To bring us to the point that they are in full control and we are lost.
The original purpose of them is to be helpful and act as a guidance. And as such the fault really lies with us. We take them blindly and leave our natural intuition & judgment aside.
Does the GPS really know the way better ? are we sure ? shouldn’t we double check that it isn’t going to take us someplace were we prefer not to be ? are we familiar with the route ? shouldn’t we have some idea what the %&@$ it has in mind ? So the same with a Rabbi or Lawyer.
I have found myself giving instructions and directions to people whom have felt that i have ability to guide them. So I tell them directions and signs which I am familiar with.
Go right after the traffic light then up three blocks and after the pharmacy turn left.
All sound simple enough, I’ve done it plenty of times. But then they turn on their GPS and it takes them … and I have no idea were they are or what they have done and how to help them. I ask were did you go ? The answer is I don’t know the GPS took me. Were are you now ? And I get some answer, at times I can figure it out other times I can not.
If I can I’d ask them to TURN OFF THE GPS and give new instructions. If I can’t. the only answer is to continue using what they have to take them to some place the I am familiar with (or leave me alone and continue without me).
No one is responsible for our lives except for ourselves. this responsibility CAN NOT be given to anybody or anything.
-
ה' הוא שופט כל הארץ.
אף על פי ששמענו את זה בכל זאת חשבנו שעוד תרם הגיע העת ש"והיה ה' למלך על כל הארץ". אז יש לי חידוש עבורכם. הגיע העת. היום קיבלתי הודעה מבית המשפט שאין שופט בארץ. וכשאין שופט בארץ אז גם אם דמיינו אחרת בפועל מסרנו הדין ושפטה לאלוהים לבדו. נכון שגם בתי הדין נקרא "אלוהים" אבל כן הם משכו ידיהם. ברוכים הבאים ליום ההוא. "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." ובצפייה לראות דין אלוהים העולם כבר היום. -
God is the judge of all the world.
Although we have heard it already, we thought that the time has yet to come when God will reign over all the earth. So I have new for you. The time has come.
Today I received a notice from the court that there is no judge in Israel.
And when there is no judge in the country, even if we otherwise imagined. we gave ourselves to actual judged by God alone.
It is true that courts called “God” but also they pulled their hands from it.
Welcome to the day. “On that day God will be One and His name one.”
And watching to see God’s judgment in the world today.
-
ה' הוא שופט כל הארץ.
אף על פי ששמענו את זה בכל זאת חשבנו שעוד תרם הגיע העת ש"והיה ה' למלך על כל הארץ". אז יש לי חידוש עבורכם. הגיע העת. היום קיבלתי הודעה מבית המשפט שאין שופט בארץ. וכשאין שופט בארץ אז גם אם דמיינו אחרת בפועל מסרנו הדין ושפטה לאלוהים לבדו. נכון שגם בתי הדין נקרא "אלוהים" אבל כן הם משכו ידיהם. ברוכים הבאים ליום ההוא. "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד." ובצפייה לראות דין אלוהים העולם כבר היום. -
God is the judge of all the world.
Although we have heard it already, we thought that the time has yet to come when God will reign over all the earth. So I have new for you. The time has come.
Today I received a notice from the court that there is no judge in Israel.
And when there is no judge in the country, even if we otherwise imagined. we gave ourselves to actual judged by God alone.
It is true that courts called “God” but also they pulled their hands from it.
Welcome to the day. “On that day God will be One and His name one.”
And watching to see God’s judgment in the world today.
-
ועדת שניט - לבטל את חוק חזקת הגיל הרך ולאמץ את עיקר ון האחריות ההורית המשותפת.
אנני אוהב התעסקות בפוליטיקה אבל לפעמים מריבוי הערפל מסביב לנושא אני חש חובה לחזור למקור. ועדת שניט הוקם לבדוק חוק חזקת הגיל הרך. פירוט תוצאות הועד אפשר לראות בקישור [http://shared-parenting.co.il/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%98/](http://shared-parenting.co.il/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%98/) וזה משכתבתי לשר יום ראשון 15 ינואר 2012 כ' טבת תשע"ב משרד המשפטים משרד שר המשפטים שר המשפטים, מר יעקב נאמן כנסת ישראל פקס: 02-6285438 דוא"ל: sar ירושלים לכבוד השר, הנידון: דו"ח וועדת שניט 1\. כידוע טבע אלוקים בעולם שתי הורים לנולד. 2\. טבע הורה ממין זכר ונקבה. 3\. טבע ששתי ההורים אחראים להגדילם. 4\. גם ששתי ההורים אינם חיים כזוג, מניין שחובת גידול ילדים לא יכול עליהם כשווים ? 5\. כל החלטה אחרת הוא נגד טבע שאלוקים טבע בעולמו. 6\. המלצות וועדת שניט מתקרבת לטבע שברא אלוקים בעולמו, ויש לקבלו. בברכה ובכבוד רב -
Schnitt Committee - to cancel the tender age law and adopt the shared parental responsibility.
I do not like to engage in politics, but sometimes the fog around is so deep that I feel obligated to return to the source.
Schnitt Committee was established to examine the law of early childhood. Details of the results, and you can see the link
http://shared-parenting.co.il/% D7% 95% D7% A2% D7% 93% D7% AA-% D7% A9% D7% A0% D7% 99% D7% 98 /
It wrote to the Minister
Sunday, January 15, 2012
Ministry of Justice
Ministry of Justice Minister
Minister of Justice, Mr. Yaakov Neeman Israeli Knesset
Fax: 02-6285438
E-mail: sar
Jerusalem
Dear Minister,
Re: Schnitt Committee Report
1. As we know in God’s nature, both parents born in the world.
2. Natural parent male and female.
3. Nature that both parents are responsible for the children.
4. Even if both parents do not live as a couple, from where is that the duty of raising children are not equal?
5. Any other decision is against the nature of God nature of the world.
6. Schnitt Committee recommendations as in God’s creation, and accept it.
Sincerely and Respectfully
-
ועדת שניט - לבטל את חוק חזקת הגיל הרך ולאמץ את עיקר ון האחריות ההורית המשותפת.
אנני אוהב התעסקות בפוליטיקה אבל לפעמים מריבוי הערפל מסביב לנושא אני חש חובה לחזור למקור. ועדת שניט הוקם לבדוק חוק חזקת הגיל הרך. פירוט תוצאות הועד אפשר לראות בקישור [http://shared-parenting.co.il/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%98/](http://shared-parenting.co.il/%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%98/) וזה משכתבתי לשר יום ראשון 15 ינואר 2012 כ' טבת תשע"ב משרד המשפטים משרד שר המשפטים שר המשפטים, מר יעקב נאמן כנסת ישראל פקס: 02-6285438 דוא"ל: sar ירושלים לכבוד השר, הנידון: דו"ח וועדת שניט 1\. כידוע טבע אלוקים בעולם שתי הורים לנולד. 2\. טבע הורה ממין זכר ונקבה. 3\. טבע ששתי ההורים אחראים להגדילם. 4\. גם ששתי ההורים אינם חיים כזוג, מניין שחובת גידול ילדים לא יכול עליהם כשווים ? 5\. כל החלטה אחרת הוא נגד טבע שאלוקים טבע בעולמו. 6\. המלצות וועדת שניט מתקרבת לטבע שברא אלוקים בעולמו, ויש לקבלו. בברכה ובכבוד רב -
Schnitt Committee - to cancel the tender age law and adopt the shared parental responsibility.
I do not like to engage in politics, but sometimes the fog around is so deep that I feel obligated to return to the source.
Schnitt Committee was established to examine the law of early childhood. Details of the results, and you can see the link
http://shared-parenting.co.il/% D7% 95% D7% A2% D7% 93% D7% AA-% D7% A9% D7% A0% D7% 99% D7% 98 /
It wrote to the Minister
Sunday, January 15, 2012
Ministry of Justice
Ministry of Justice Minister
Minister of Justice, Mr. Yaakov Neeman Israeli Knesset
Fax: 02-6285438
E-mail: sar
Jerusalem
Dear Minister,
Re: Schnitt Committee Report
1. As we know in God’s nature, both parents born in the world.
2. Natural parent male and female.
3. Nature that both parents are responsible for the children.
4. Even if both parents do not live as a couple, from where is that the duty of raising children are not equal?
5. Any other decision is against the nature of God nature of the world.
6. Schnitt Committee recommendations as in God’s creation, and accept it.
Sincerely and Respectfully
-
האמת ומחירו
מה מצוי לכולם לקבל בחינם ובכל זאת יקר יותר מזהב? האמת. מה קל לרכושו כשצעירים אבל כמעט בלתי אפשרי כמבוגרים? האמת. מה שהאהבה פורח הוא מצוי בשפע, ושהאהבה נעדרת קשה למצוא אותו? האמת. מה יודע השכל התמים והישר, ושוכח המלומד והפלפלן? האמת. מה אנחנו נהנים לרגע קט, אבל אחר קח משלמים המחיר? השקר. מה יציל את העולם? האמת. מה הורס את העולם? השקר. -
Truth and it's price
What is everyone for free and still more expensive than gold? The Truth.
What is easy to purchase when young but almost impossible as adults? The Truth.
What when love is blooming is plentiful, and when there is no love, is hard to find? The Truth.
What know the innocent and simpleton, and forgetting the learned and highly educated? The Truth.
What we enjoy for just a moment, but then pay the full price of it? The Lie.
What will save the world? The Truth.
What is destroying the world? The Lie.
-
האמת ומחירו
מה מצוי לכולם לקבל בחינם ובכל זאת יקר יותר מזהב? האמת. מה קל לרכושו כשצעירים אבל כמעט בלתי אפשרי כמבוגרים? האמת. מה שהאהבה פורח הוא מצוי בשפע, ושהאהבה נעדרת קשה למצוא אותו? האמת. מה יודע השכל התמים והישר, ושוכח המלומד והפלפלן? האמת. מה אנחנו נהנים לרגע קט, אבל אחר קח משלמים המחיר? השקר. מה יציל את העולם? האמת. מה הורס את העולם? השקר. -
Truth and it's price
What is everyone for free and still more expensive than gold? The Truth.
What is easy to purchase when young but almost impossible as adults? The Truth.
What when love is blooming is plentiful, and when there is no love, is hard to find? The Truth.
What know the innocent and simpleton, and forgetting the learned and highly educated? The Truth.
What we enjoy for just a moment, but then pay the full price of it? The Lie.
What will save the world? The Truth.
What is destroying the world? The Lie.
-
בחירה חופשי
אבן יסוד ב"בחירה חופשי" היא הידיעה שיש דברים שלא יודעים שלא יודעים. יש דברים שיודעים. יש דברים שלא יודעים. יש דברים שיודעים שלא יודעים. אבל יש גם דברים שלא יודעים שלא יודעים. ואע"פ שאין השופט אלא מה שעיניו רואות ובכל זאת ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר. יש מקום לחקור עוד וללמוד עוד. ועם כל זה עדיין לדעת שלא הגעת לאמת המוחלטת. שעדיין יש בחכמת ובתבונתך מן החסר. וזה כבר לא פשוט שהרי כל אחד רוצה להרגיש ש"יש לו" ולא ש"חסר לו" והאמת היא כשאדם נמצא ב"חסר לו" אז באמת "יש לו" כי הוא יודע שלאלוהים האמת ולא לו. ואז יש לו הבחירה החופשי. כי כל משחשב וידע וחקר ודרש והרגיש הוא כעין ואפס. והוא בא כתינוק בן יומו ובוחר בטוב. -
Free choice (free will)
The cornerstone of “Free choice”, is the knowing that there are things you do not know whom not you know.
Some things are known.
Some things are not known.
Some things whom are known that they are not know.
But there are things that we do not know we do not know.
And although the judge cannot, but judge but what he has in front of him and he inquires and interrogates and questions well and here to see what is true. There’s a place for more study and checking even more. And with all this yet to know that to get to the absolute truth we will fail.
That there are still wisdom, and your intelligence that is lacking.
And this is not simple because everyone wants to feel that they “had it” and not the “they don’t have it”.
And the truth is when a person is “they don’t have it”. So then they really “have it” because they know that the truth belongs only to God.
Then he has a free choice. That all he had thought, researched, learned and felt are nothing.
Then he comes as a newborn and chooses the right thing.
-
בחירה חופשי
אבן יסוד ב"בחירה חופשי" היא הידיעה שיש דברים שלא יודעים שלא יודעים. יש דברים שיודעים. יש דברים שלא יודעים. יש דברים שיודעים שלא יודעים. אבל יש גם דברים שלא יודעים שלא יודעים. ואע"פ שאין השופט אלא מה שעיניו רואות ובכל זאת ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר. יש מקום לחקור עוד וללמוד עוד. ועם כל זה עדיין לדעת שלא הגעת לאמת המוחלטת. שעדיין יש בחכמת ובתבונתך מן החסר. וזה כבר לא פשוט שהרי כל אחד רוצה להרגיש ש"יש לו" ולא ש"חסר לו" והאמת היא כשאדם נמצא ב"חסר לו" אז באמת "יש לו" כי הוא יודע שלאלוהים האמת ולא לו. ואז יש לו הבחירה החופשי. כי כל משחשב וידע וחקר ודרש והרגיש הוא כעין ואפס. והוא בא כתינוק בן יומו ובוחר בטוב. -
Free choice (free will)
The cornerstone of “Free choice”, is the knowing that there are things you do not know whom not you know.
Some things are known.
Some things are not known.
Some things whom are known that they are not know.
But there are things that we do not know we do not know.
And although the judge cannot, but judge but what he has in front of him and he inquires and interrogates and questions well and here to see what is true. There’s a place for more study and checking even more. And with all this yet to know that to get to the absolute truth we will fail.
That there are still wisdom, and your intelligence that is lacking.
And this is not simple because everyone wants to feel that they “had it” and not the “they don’t have it”.
And the truth is when a person is “they don’t have it”. So then they really “have it” because they know that the truth belongs only to God.
Then he has a free choice. That all he had thought, researched, learned and felt are nothing.
Then he comes as a newborn and chooses the right thing.
-
Presentation of the book - "Who are you, Yisrael?"
http://www.geoulah.org/miataisrael http://www.geoulah.org/quiestuisrael
The book reveals the essence of the people of Israel from its inception to the present day, and especially our role in the present, as priests to God and as a light unto the nations. The book puts order of what happened in the past and is happening now, highlights social, political, and spiritual aspects of life in the country of Israel and the world.
Section from the book:
Who are you in Israel?
The main task you have to deal with today, in Israel, is that of your true identity. If you do not know who you are and what you stand, how can you build your are, in order to realize your highest mission? The problem is that thousands of years of exile destroyed us so much because of the natural need to adapt - and even just survive - in the various nations in which we lived comfortably, or barely, that but a miracle is that we still have to ask ourselves: Who We Are ?
The book has been written in Hebrew and is available also in French.
-
Presentation of the book - "Who are you, Yisrael?"
http://www.geoulah.org/miataisrael http://www.geoulah.org/quiestuisrael
The book reveals the essence of the people of Israel from its inception to the present day, and especially our role in the present, as priests to God and as a light unto the nations. The book puts order of what happened in the past and is happening now, highlights social, political, and spiritual aspects of life in the country of Israel and the world.
Section from the book:
Who are you in Israel?
The main task you have to deal with today, in Israel, is that of your true identity. If you do not know who you are and what you stand, how can you build your are, in order to realize your highest mission? The problem is that thousands of years of exile destroyed us so much because of the natural need to adapt - and even just survive - in the various nations in which we lived comfortably, or barely, that but a miracle is that we still have to ask ourselves: Who We Are ?
The book has been written in Hebrew and is available also in French.
-
מי אתה ישראל ?
[http://www.geoulah.org/miataisrael](http://www.geoulah.org/miataisrael)  הספר מתאר את מהות עם ישראל מאז הבריאה ועד היום , וביחוד את תפקידנו בהווה, ככוהנים לאלוהים וכאור לגויים. הספר עושה סדר בעבר ובהווה, לאור המאורעות החברתיים פוליטיים רוחניים, בארץ ובעולם. קטע מהספר: **מי אתה ישראל?** **המשימה העיקרית שעליך להתמודד אתה כיום, ישראל, היא זו של זהותך האמיתית. אם אינך יודע מי אתה ומה שייך לך, לא תדע לבנות את ההווה שלך כדי להגשים את יעודך הנעלה. הבעיה היא שאלפי שנות גלות השחיתו אותנו כל כך בגלל הצורך הטבעי להסתגל-ואפילו רק לשרוד- בתוך האומות השונות שבהן התגוררנו, בנוחות או בקושי, עד כי אך נס הוא שאנו עדיין קיימים כדי לשאול את עצמינו: מי אנחנו?** -
מי אתה ישראל ?
[http://www.geoulah.org/miataisrael](http://www.geoulah.org/miataisrael)  הספר מתאר את מהות עם ישראל מאז הבריאה ועד היום , וביחוד את תפקידנו בהווה, ככוהנים לאלוהים וכאור לגויים. הספר עושה סדר בעבר ובהווה, לאור המאורעות החברתיים פוליטיים רוחניים, בארץ ובעולם. קטע מהספר: **מי אתה ישראל?** **המשימה העיקרית שעליך להתמודד אתה כיום, ישראל, היא זו של זהותך האמיתית. אם אינך יודע מי אתה ומה שייך לך, לא תדע לבנות את ההווה שלך כדי להגשים את יעודך הנעלה. הבעיה היא שאלפי שנות גלות השחיתו אותנו כל כך בגלל הצורך הטבעי להסתגל-ואפילו רק לשרוד- בתוך האומות השונות שבהן התגוררנו, בנוחות או בקושי, עד כי אך נס הוא שאנו עדיין קיימים כדי לשאול את עצמינו: מי אנחנו?** -
חיים של בגידה או חיים השווים לחיות
מפחיד להתקרב לאלוהים. האם לא היו שנגעו וקבלו כוויות? מי צריך את זה? האם זה שווה את המחיר? מדוע אני לא יכול פשוט לחיות את החיים שלי כמו בן אדם נורמלי?
לאן זה לוקח אותנו חיים נורמליים? האם איננו מיועד לכל למוות? האם זה שווה לחיות את החיים, אם זה לא בשביל להיות עם אלוהים?
ואיך הם אילו שבורחים מאלוהים? מי רוצה להיות עם האנשים במקוללים האלו?
האם אנחנו לא רוצים להיות חלק בחגיגה של גאולה? או שזה סתם עוד אירוע, אשר יבוא הזדמנויות אחרות ?
האם אנחנו לא רוצים, מה שראינו במו עינינו? האם לא, טוב וחסד של אלוהים, להיות לאחרים?
אלוהים, תראה מה כואב לי. ותיקח אותי אל העולם שלך.
שיש הבחירה של להיות נורמלי או להיות אלוהי. היש שאלה בכלל?
למה הנורמליות שלך לוקח אותך? לגהנום עלי אדמה?העולם הנורמלי, הוא עולם רע, הוא עולם לאחר הנפילה, הוא העולם שתרם נאמר אלין “וירא אלוהים כי טוב מעוד”
חייבים, אבל ממש חייבים להיות מודעים כי לראות עם אלוהים לא נותן לנו העניים לא נראה. שאנחנו במצב מקולקלת. ושהגאולה והתיקון רק בדרך לפניינו.הרוצה לחיות החיים הנורמלים, דוחק רגלי השכינה ובועט בגאולת האדם, ישראל והעולם.
אני רוצה החיים הלא נורמלים של אלוהים. -
A life of betrayal or a life worth living
Scary coming close to God. Didn’t some touch and get burnt ? Who needs it ?
Is it worth the cost ? Why can’t I just live my life like a normal person ?
Where is this normal life taking us ? Are we not all destined to death ? Is this life worth living if it is not for being with God ?
And how are those who are running away from God ? Who wants to be with these cursed people ?
Do we not want to be part of the celebration of redemption ? Or is it just another affair which can be passed by for another time ?
Do we not want, what we have seen in our own eyes ? Is not the good and graciousness of God, to be for others ?
God, see what is in me which hurts. And take me to your world.
-
חיים של בגידה או חיים השווים לחיות
מפחיד להתקרב לאלוהים. האם לא היו שנגעו וקבלו כוויות? מי צריך את זה? האם זה שווה את המחיר? מדוע אני לא יכול פשוט לחיות את החיים שלי כמו בן אדם נורמלי?
לאן זה לוקח אותנו חיים נורמליים? האם איננו מיועד לכל למוות? האם זה שווה לחיות את החיים, אם זה לא בשביל להיות עם אלוהים?
ואיך הם אילו שבורחים מאלוהים? מי רוצה להיות עם האנשים במקוללים האלו?
האם אנחנו לא רוצים להיות חלק בחגיגה של גאולה? או שזה סתם עוד אירוע, אשר יבוא הזדמנויות אחרות ?
האם אנחנו לא רוצים, מה שראינו במו עינינו? האם לא, טוב וחסד של אלוהים, להיות לאחרים?
אלוהים, תראה מה כואב לי. ותיקח אותי אל העולם שלך.
שיש הבחירה של להיות נורמלי או להיות אלוהי. היש שאלה בכלל?
למה הנורמליות שלך לוקח אותך? לגהנום עלי אדמה?העולם הנורמלי, הוא עולם רע, הוא עולם לאחר הנפילה, הוא העולם שתרם נאמר אלין “וירא אלוהים כי טוב מעוד”
חייבים, אבל ממש חייבים להיות מודעים כי לראות עם אלוהים לא נותן לנו העניים לא נראה. שאנחנו במצב מקולקלת. ושהגאולה והתיקון רק בדרך לפניינו.הרוצה לחיות החיים הנורמלים, דוחק רגלי השכינה ובועט בגאולת האדם, ישראל והעולם.
אני רוצה החיים הלא נורמלים של אלוהים. -
A life of betrayal or a life worth living
Scary coming close to God. Didn’t some touch and get burnt ? Who needs it ?
Is it worth the cost ? Why can’t I just live my life like a normal person ?
Where is this normal life taking us ? Are we not all destined to death ? Is this life worth living if it is not for being with God ?
And how are those who are running away from God ? Who wants to be with these cursed people ?
Do we not want to be part of the celebration of redemption ? Or is it just another affair which can be passed by for another time ?
Do we not want, what we have seen in our own eyes ? Is not the good and graciousness of God, to be for others ?
God, see what is in me which hurts. And take me to your world.
-
ידידים ותיקים
ידיד ותיק בא לדפוק. מזכיר לי יותר מדי למה אני מעדיף אותו לא בסביבה. בטוח שאני מכיר אותו מאז הייתי פעוט. ותמיד מדמיינת כי לא יכולתי להיות בלעדיו. הזמנים נו השתנו והחיים נמשכים, ואני סוף סוף מבין את הדברים אחרת. אז בבקשה ידידי היקר, תלך ולא להישאר, אני מעדיף את החיים שלי בלעדיך. )קהלת ד, יג) טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר -
Old Friends
An old friend came on knocking. Reminding me too much why I preferred him not around. For sure I’ve known him since I was wee. Always imagining that I could not be without him. Well times have changed and life goes on and I’m finally understanding things differently than a yonder. So please dear friend, go and do not stay for I prefer my life without you.
Ecclesiastes 4,13 Better is a poor and wise child than an old and foolish king, who knoweth not how to receive admonition any more.
-
ידידים ותיקים
ידיד ותיק בא לדפוק. מזכיר לי יותר מדי למה אני מעדיף אותו לא בסביבה. בטוח שאני מכיר אותו מאז הייתי פעוט. ותמיד מדמיינת כי לא יכולתי להיות בלעדיו. הזמנים נו השתנו והחיים נמשכים, ואני סוף סוף מבין את הדברים אחרת. אז בבקשה ידידי היקר, תלך ולא להישאר, אני מעדיף את החיים שלי בלעדיך. )קהלת ד, יג) טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר -
Old Friends
An old friend came on knocking. Reminding me too much why I preferred him not around. For sure I’ve known him since I was wee. Always imagining that I could not be without him. Well times have changed and life goes on and I’m finally understanding things differently than a yonder. So please dear friend, go and do not stay for I prefer my life without you.
Ecclesiastes 4,13 Better is a poor and wise child than an old and foolish king, who knoweth not how to receive admonition any more.
-
חיים חופשיים מביקורת
סיימתי לשוחח עם בני הגדול ואת התחושתי לא היתה פשוטה. הנער לקח מאמו מהתכונות הגרועות. החיים ללא ביקורת. הוא מספר לי איך הוא עסוק בשעות הפנאי שלו עם הכתיבה. הרב צבי יהודה קוק אמר כי הם צריכים להתאמן בכתיבה. ובכן אמרתי, האם אתה נותן כתיבתך לאחר לביקורת? כדי לבדוק, דקדוק, צורה של תוכן, כתיבה? והתשובה שלילית. הוא אומר לי שהוא פשוט קורא אותם שוב ולראות אם זה נעים עבור עצמו, זה הכול. לחיות בלי ביקורת היא דבר נורא. אני שנים ניסיונותיי לחנך אותו לפחות לביקורת עצמית אמיתת, וזה לא כל כך עבוד. מה אתה מתכנן לעשות בחופשה? אני שואל אותו. הרבה דברים שהוא עונה. אולי תעשה רשימה של ה"הרבה דברים" שלך ואיך אתה מצפה סדר יום. תעשה את זה לעצמך ותראה איך התוכניות שלך, ואיפה שאתה איתם. ונו, מה אתם חשבים? אין סיכוי. נופש מסתיים ותכוניותיו ... אפלטון אמר "חיים בלי ביקורת היא לא שווה לחיות." עם הביטוי חז"ל היא "עשה לך הרב" אני לא ראיתי איך זה מופיע בתנ"ך, אבל אני בטוח שזה שם. -
Life free of criticism
I finished conversing with my eldest son and my the feeling is not simple. The boy took on his mother’s worst attribute. Life without criticism. He tells me how he is keeping busy in his spare time with writing. Rabbi Zvi Yehuda Kook said that they need and practice writing. Well I said, Do you give your writing to another for criticism. to review grammar, form of writing, content? And the answer is negative. he tells me that he just reads them again and see if it’s pleasant for himself, that’s all. Live without criticism is a terrible thing. Years i attempted educating him for at least some real self-criticism, and it did not work so much. What do you plan to do on vacation I ask him. Many things he responds. Maybe make a list of your many things and how you expect a daily schedule. Do it for yourself and see how your plans develop and were you are with them. Juno what did you think? No way. Vacation ends and his plans …
Plato said “A life without criticism is not worth living.” And with the rabbinic phrase is “Make yourself a Rav” I did not see how it appears in the bible but I’m sure it’s there.
-
חיים חופשיים מביקורת
סיימתי לשוחח עם בני הגדול ואת התחושתי לא היתה פשוטה. הנער לקח מאמו מהתכונות הגרועות. החיים ללא ביקורת. הוא מספר לי איך הוא עסוק בשעות הפנאי שלו עם הכתיבה. הרב צבי יהודה קוק אמר כי הם צריכים להתאמן בכתיבה. ובכן אמרתי, האם אתה נותן כתיבתך לאחר לביקורת? כדי לבדוק, דקדוק, צורה של תוכן, כתיבה? והתשובה שלילית. הוא אומר לי שהוא פשוט קורא אותם שוב ולראות אם זה נעים עבור עצמו, זה הכול. לחיות בלי ביקורת היא דבר נורא. אני שנים ניסיונותיי לחנך אותו לפחות לביקורת עצמית אמיתת, וזה לא כל כך עבוד. מה אתה מתכנן לעשות בחופשה? אני שואל אותו. הרבה דברים שהוא עונה. אולי תעשה רשימה של ה"הרבה דברים" שלך ואיך אתה מצפה סדר יום. תעשה את זה לעצמך ותראה איך התוכניות שלך, ואיפה שאתה איתם. ונו, מה אתם חשבים? אין סיכוי. נופש מסתיים ותכוניותיו ... אפלטון אמר "חיים בלי ביקורת היא לא שווה לחיות." עם הביטוי חז"ל היא "עשה לך הרב" אני לא ראיתי איך זה מופיע בתנ"ך, אבל אני בטוח שזה שם. -
Life free of criticism
I finished conversing with my eldest son and my the feeling is not simple. The boy took on his mother’s worst attribute. Life without criticism. He tells me how he is keeping busy in his spare time with writing. Rabbi Zvi Yehuda Kook said that they need and practice writing. Well I said, Do you give your writing to another for criticism. to review grammar, form of writing, content? And the answer is negative. he tells me that he just reads them again and see if it’s pleasant for himself, that’s all. Live without criticism is a terrible thing. Years i attempted educating him for at least some real self-criticism, and it did not work so much. What do you plan to do on vacation I ask him. Many things he responds. Maybe make a list of your many things and how you expect a daily schedule. Do it for yourself and see how your plans develop and were you are with them. Juno what did you think? No way. Vacation ends and his plans …
Plato said “A life without criticism is not worth living.” And with the rabbinic phrase is “Make yourself a Rav” I did not see how it appears in the bible but I’m sure it’s there.
-
ה"אוי" וה"איי"
שניים נכנסים לבריכה חמה, אחד אומר "איי" עם אתנחתא של הנאה ועונג. חבירו אומר "אוי" וקופץ מהר החוצה מהכוויה שקיבל. שניהם נכנסו לאותו בריכה. הטמפרטורה של המים ושל גופם זהים. ובכל זאת התגובה היא הפוכה. כולנו חווים קשים מסוג זה או אחר בחיינו. אין דבר כזה כמו "חיי הכל דבש", אלא למשקרים לעצמם. מתוך חוויות הקשים, ישנם אשר לוקחים את הקושי להתקדם ולהמשיך הלאה, ללמוד, ולהתנקות ולטהר. עבורם הקושי הוא אתגר, היא "איי" (גם זה באמת קשה לפעמים, וכי "אוי" יופיע, אבל רק להצצה קצרה, כי הוא חוזר אל המטרה שלו וההנאה) תוצאה של הקושי מוליד הודיה, תהילה שמחה ואושר. לעומת זאת, יש הרואים הקושי, קושי נטו. שהרי אני רוצה ליהנות מהחיים. אני רוצה רק החיים הטובים והרבה. הקושי הוא רק "אוי" והוא מולידה עצבנות, חוסר סבלנות, כעס, ושום דבר טוב. וזה חבל. כי באנו לעולם הזה לא בשביל ה"אוי" אלא עבור "איי" להיות בגן עדן השמימי בעול הזה. להתנקות ולטהר מהאגו המכביד אלינו ומונע מאתנו להתקרב לאלוהים. -
The "Ay" and the "Oh"
Two enter a hot pool, one says “Ay” with a interlude of pleasure. His friend says “Oh” and jumps out quickly from the burn he received. They both entered the same pool. The temperature of the water and their bodies are identical. Still the response is opposite.
We all experience hardships of one sort or another in our lives. There is no such thing as “live is all honey”, but to liars of themselves. Of experiences which have difficulty, there are those whom take the difficulty to move on, to learn, to get purified. For them the difficulty is a challenge, it is a “Ay” (also it’s really hard sometimes, and that “Oh” shows up, but only for a short glimpse, for he is right back to his goal and pleasure) the result of the difficulty begets gratitude, fame, joy and happiness.
In contrast, some see the difficulty, as just that difficulty. I want to enjoy life. I just want the good life and a lot of it. The difficulty is just “Oh” and it begets anger, impatience, irritability and just nothing good.
And it a shame. For we came to this world not for that “Oh” but for the “Ay” to have the heavenly garden of eden in this world. To be cleansed from that ego which makes life heavy and prevents us from coming closer to God.
-
ה"אוי" וה"איי"
שניים נכנסים לבריכה חמה, אחד אומר "איי" עם אתנחתא של הנאה ועונג. חבירו אומר "אוי" וקופץ מהר החוצה מהכוויה שקיבל. שניהם נכנסו לאותו בריכה. הטמפרטורה של המים ושל גופם זהים. ובכל זאת התגובה היא הפוכה. כולנו חווים קשים מסוג זה או אחר בחיינו. אין דבר כזה כמו "חיי הכל דבש", אלא למשקרים לעצמם. מתוך חוויות הקשים, ישנם אשר לוקחים את הקושי להתקדם ולהמשיך הלאה, ללמוד, ולהתנקות ולטהר. עבורם הקושי הוא אתגר, היא "איי" (גם זה באמת קשה לפעמים, וכי "אוי" יופיע, אבל רק להצצה קצרה, כי הוא חוזר אל המטרה שלו וההנאה) תוצאה של הקושי מוליד הודיה, תהילה שמחה ואושר. לעומת זאת, יש הרואים הקושי, קושי נטו. שהרי אני רוצה ליהנות מהחיים. אני רוצה רק החיים הטובים והרבה. הקושי הוא רק "אוי" והוא מולידה עצבנות, חוסר סבלנות, כעס, ושום דבר טוב. וזה חבל. כי באנו לעולם הזה לא בשביל ה"אוי" אלא עבור "איי" להיות בגן עדן השמימי בעול הזה. להתנקות ולטהר מהאגו המכביד אלינו ומונע מאתנו להתקרב לאלוהים. -
The "Ay" and the "Oh"
Two enter a hot pool, one says “Ay” with a interlude of pleasure. His friend says “Oh” and jumps out quickly from the burn he received. They both entered the same pool. The temperature of the water and their bodies are identical. Still the response is opposite.
We all experience hardships of one sort or another in our lives. There is no such thing as “live is all honey”, but to liars of themselves. Of experiences which have difficulty, there are those whom take the difficulty to move on, to learn, to get purified. For them the difficulty is a challenge, it is a “Ay” (also it’s really hard sometimes, and that “Oh” shows up, but only for a short glimpse, for he is right back to his goal and pleasure) the result of the difficulty begets gratitude, fame, joy and happiness.
In contrast, some see the difficulty, as just that difficulty. I want to enjoy life. I just want the good life and a lot of it. The difficulty is just “Oh” and it begets anger, impatience, irritability and just nothing good.
And it a shame. For we came to this world not for that “Oh” but for the “Ay” to have the heavenly garden of eden in this world. To be cleansed from that ego which makes life heavy and prevents us from coming closer to God.
-
חג החירות?
חג חירותינו חירות מה היא? מה זה להיות חופשי?
שאני עומד ורואה מולי שלל האפשריות בחיי, וביום יום, וכד’ ומוכן ומזומן לעשות מקצה אחד עד הקצה השני. ללא מסור פנים. ורק אחרי שאני באמת חש שאני מוכן בשלל האפשריות, אז השקט עולה בי מפנים ונותן לי החופש האמיתי, אם לעשות, ואיך.
כי כל עוד יש לי איזה תלות על אנשים, זמן, מנהג וכד’ אני לא משוחרר. כל עוד המערכת התגובות שלי קופצת אוטומטית מהארה כזה או אחר, אני לא אני החופשי.
רק שאני יכול לומר אפשי’ - אפשי’ לאוכל חזיר, אפשי’ לאכול חרקים, אפשי’ לאכול חמץ, אפשי’ לגנוב, אפשי’ לרצוח. אלא ציווני הבורא, שבאמת פה כן ועכשיו, שבא מתוך התגלות המקום האלוהי שבתוכי, בשקט של קול דממה דקה ואז אני כבר יודע, אם ואיך לעשות.
וזה החירות והחופש, ואין דבר שבעולם המסוגל לכלואה ולהפחיד ולשעבד רוח הזה, חוץ מהאנושיות שאיננה מוכן להאמין שאלוהים רוצה לגלות לנבראיו רצונו, ורוצה שאנחנו נשמע.
וַיָּֽבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהֺוָה֨ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵֽלִיָּֽהוּ׃ וַיֹּאמֶר֩ קַ֙נֹּא קִנֵּ֜אתִי לַֽיהוָֹ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָאֹ֗ות כִּי־עָֽזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָֽרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָֽאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֨ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָֽמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהֺוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהֺוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדֹולָ֡ה וְחָזָ֡ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֨ לִפְנֵ֣י יְהֺוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהֺוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ֨ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהֺוָֽה׃ וְאַחַ֤ר הָרַ֨עַשׁ֨ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהֺוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ קֹ֖ול דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃(מלכים א׳ פרק יט פסוק ט-יב)
-
האביב כבר כאן, הצמחים פורחים.
תחושה של אינדיווידואליות הוא בריאה. האדם מרגיש שהם שונים \ מיוחדים \ ייחודית. כתוצאה מכך בדרך כלל אנחנו מרגישים כי כל אחד מאיתנו יש דרך משלו \ נתיב שלו בחיים. שאין שני להם, כי באותה דרך כדי להגיע אל ההגשמה עצמית.
בעוד כל זה נכון, זה גם התירוץ הכי נפוץ איך לברוח מלהבין מה הוא רוצה מאיתנו בעולם הזה. זה תירוץ מושלם איך לא ללמוד הצעדים למימוש.
האביב כבר כאן, הצמחים פורחים.
כך היא כי רוחו של אלוהים השוכנת בכל אחד מאתנו. דוחפים את זה צריך לחיות, אבל לא רק לחיות כמו לשרוד אבל כדי לשגשג כדי למלא את הצורך הזה להיות מה אלוהים ברא אותי כדי להיות.
כולנו צמחים של אלוהים
כולנו הצמחים בגן עדן שלו, אבל לכל אחד ואחת מאיתנו צמח שונים.
התנועה הבסיסית של כולם מחנה משותף:
ישנם שני כוחות אשר ביחד לעזור לנו להגיע לבגרות שלנו. למעלה ולמטה.
השאיפה לעלות: הצורך לגדול - להושיט יד לאלוהים. כדי להרגיש את הצורך של אותו בעולם שלנו.
למטה: הצריך לקחת את השורש - לקחת את המזון מתוך הסביבה שבה נולדנו פנימה
אין שתים עם אותה הסביבה. הורים. החברים. גופות. רצונות. מחשבות.
בכל שנכיר ונטפל בה שאנחנו מגיעים עמוק לתוך עצמנו וללמוד ולראות מי אנחנו באמת וממה אנחנו עשיים.
אפילו את התחלת התהליך זהה בצמחים כאשר הם מתחילים מזרעים חייבים גם להיות מוכנים לשינויים ולאבד הקליפה השומרת משינוי הצורה המקורית.
כל אחד הוא שונה כל כך הרבה וכל אחד יש לעשות את הטוב ביותר כדי למצוא את מה בטבעו אלוהים ברא. כי אני לא יכול להיות מישהו אחר, אלא רק את עצמי. ואני לא יכול לצמוח אלא עם אלוהים.
-
Spring is here, and the plants are flowering.
Sense of individuality is healthy. One feels they are different / special / unique. As a result, usually we feel that each of us has our own way / path in life. Second to none, the same way to reach self-fulfillment.
While all this is true, it is also the most common excuse how to get away from understanding what he wants us in this world. It’s the perfect excuse not to learn how to implement measures.
Spring is here, and the plants are flowering.
Such is that spirit of God which resides in all of us. Pushing out it to live, but not only survive but to live as to flourish to fill that need to be what God created us to be.
We are all God’s plants
In his Garden of Eden, but each one of us different plant.
Everyone’s basic movement is common:
There are two forces that together help us reach our maturity. Up and down.
The desire to rise: the need to grow - to reach out to God. To feel the need if Him in our world.
Down: to take the root - take the food from the environment in which we were born in.
No two with the same environment. Parents. Members. Bodies. Desires. Thoughts.
We will take care of everything that we reach deep into ourselves and learn and see who we really are and what we practice.
Even the starting process is the same in plants as they start from seeds must also be prepared to change and lose the shell that keeps one from changing the original shape.
Each one is different so everyone has to do its best to find what God created in there nature. Because I cannot be someone else, only myself. I can not grow, but with God.
-
Holiday of Freedom?
What is freedom?
What is it to be free?
I see the multitude of options in front of me in my life, and on each day, etc.
I am ready and willing to do from one extreme to the other. in full dedication.
And only after I really felt I was ready to host all these possibilities,
The quiet inside me and gives me true freedom, if and how to.
That as long as I have a dependency on people, time, habit, etc. I am not free.
As long as my system automatically jumps up after comments of such, I’m not free.
Only I can say “I can” - “I can” eat pork, “I can” eat insects, “I can” eat chametz, “I can” steal, “I can” murder.
But ordered to me by God, really here and now, from divine revelation of his place within me, that place of silence “of a deafening silence” and then I’ll know if and how to do.
And that liberty and freedom, and nothing in the world that can imprison and terrify and enslave this spirit, but humanity is not prepared to believe that God wants to reveal his will, and wants that we hear.
(1 KINGS Chapter 19,9 And he came thither unto a cave, and lodged there; and, behold, the word of the LORD came to him, and He said unto him: ‘What doest thou here, Elijah?’ (10) And he said: ‘I have been very jealous for the LORD, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Thy covenant, thrown down Thine altars, and slain Thy prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.’ (11) And He said: ‘Go forth, and stand upon the mount before the LORD.’ And, behold, the LORD passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the LORD; but the LORD was not in the wind; and after the wind an earthquake; but the LORD was not in the earthquake; (12) and after the earthquake a fire; but the LORD was not in the fire; and after the fire a deafening silence:
-
חג החירות?
חג חירותינו חירות מה היא? מה זה להיות חופשי?
שאני עומד ורואה מולי שלל האפשריות בחיי, וביום יום, וכד’ ומוכן ומזומן לעשות מקצה אחד עד הקצה השני. ללא מסור פנים. ורק אחרי שאני באמת חש שאני מוכן בשלל האפשריות, אז השקט עולה בי מפנים ונותן לי החופש האמיתי, אם לעשות, ואיך.
כי כל עוד יש לי איזה תלות על אנשים, זמן, מנהג וכד’ אני לא משוחרר. כל עוד המערכת התגובות שלי קופצת אוטומטית מהארה כזה או אחר, אני לא אני החופשי.
רק שאני יכול לומר אפשי’ - אפשי’ לאוכל חזיר, אפשי’ לאכול חרקים, אפשי’ לאכול חמץ, אפשי’ לגנוב, אפשי’ לרצוח. אלא ציווני הבורא, שבאמת פה כן ועכשיו, שבא מתוך התגלות המקום האלוהי שבתוכי, בשקט של קול דממה דקה ואז אני כבר יודע, אם ואיך לעשות.
וזה החירות והחופש, ואין דבר שבעולם המסוגל לכלואה ולהפחיד ולשעבד רוח הזה, חוץ מהאנושיות שאיננה מוכן להאמין שאלוהים רוצה לגלות לנבראיו רצונו, ורוצה שאנחנו נשמע.
וַיָּֽבֹא־שָׁ֥ם אֶל־הַמְּעָרָ֖ה וַיָּ֣לֶן שָׁ֑ם וְהִנֵּ֤ה דְבַר־יְהֺוָה֨ אֵלָ֔יו וַיֹּ֣אמֶר לֹ֔ו מַה־לְּךָ֥ פֹ֖ה אֵֽלִיָּֽהוּ׃ וַיֹּאמֶר֩ קַ֙נֹּא קִנֵּ֜אתִי לַֽיהוָֹ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י צְבָאֹ֗ות כִּי־עָֽזְב֤וּ בְרִֽיתְךָ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִזְבְּחֹתֶ֣יךָ הָרָ֔סוּ וְאֶת־נְבִיאֶ֖יךָ הָֽרְג֣וּ בֶחָ֑רֶב וָֽאִוָּתֵ֤ר אֲנִי֨ לְבַדִּ֔י וַיְבַקְשׁ֥וּ אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ וַיֹּ֗אמֶר צֵ֣א וְעָֽמַדְתָּ֣ בָהָר֮ לִפְנֵ֣י יְהֺוָה֒ וְהִנֵּ֧ה יְהֺוָ֣ה עֹבֵ֗ר וְר֣וּחַ גְּדֹולָ֡ה וְחָזָ֡ק מְפָרֵק֩ הָרִ֨ים וּמְשַׁבֵּ֤ר סְלָעִים֨ לִפְנֵ֣י יְהֺוָ֔ה לֹ֥א בָר֖וּחַ יְהֺוָ֑ה וְאַחַ֤ר הָר֨וּחַ֨ רַ֔עַשׁ לֹ֥א בָרַ֖עַשׁ יְהֺוָֽה׃ וְאַחַ֤ר הָרַ֨עַשׁ֨ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהֺוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ קֹ֖ול דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃(מלכים א׳ פרק יט פסוק ט-יב)
-
האביב כבר כאן, הצמחים פורחים.
תחושה של אינדיווידואליות הוא בריאה. האדם מרגיש שהם שונים \ מיוחדים \ ייחודית. כתוצאה מכך בדרך כלל אנחנו מרגישים כי כל אחד מאיתנו יש דרך משלו \ נתיב שלו בחיים. שאין שני להם, כי באותה דרך כדי להגיע אל ההגשמה עצמית.
בעוד כל זה נכון, זה גם התירוץ הכי נפוץ איך לברוח מלהבין מה הוא רוצה מאיתנו בעולם הזה. זה תירוץ מושלם איך לא ללמוד הצעדים למימוש.
האביב כבר כאן, הצמחים פורחים.
כך היא כי רוחו של אלוהים השוכנת בכל אחד מאתנו. דוחפים את זה צריך לחיות, אבל לא רק לחיות כמו לשרוד אבל כדי לשגשג כדי למלא את הצורך הזה להיות מה אלוהים ברא אותי כדי להיות.
כולנו צמחים של אלוהים
כולנו הצמחים בגן עדן שלו, אבל לכל אחד ואחת מאיתנו צמח שונים.
התנועה הבסיסית של כולם מחנה משותף:
ישנם שני כוחות אשר ביחד לעזור לנו להגיע לבגרות שלנו. למעלה ולמטה.
השאיפה לעלות: הצורך לגדול - להושיט יד לאלוהים. כדי להרגיש את הצורך של אותו בעולם שלנו.
למטה: הצריך לקחת את השורש - לקחת את המזון מתוך הסביבה שבה נולדנו פנימה
אין שתים עם אותה הסביבה. הורים. החברים. גופות. רצונות. מחשבות.
בכל שנכיר ונטפל בה שאנחנו מגיעים עמוק לתוך עצמנו וללמוד ולראות מי אנחנו באמת וממה אנחנו עשיים.
אפילו את התחלת התהליך זהה בצמחים כאשר הם מתחילים מזרעים חייבים גם להיות מוכנים לשינויים ולאבד הקליפה השומרת משינוי הצורה המקורית.
כל אחד הוא שונה כל כך הרבה וכל אחד יש לעשות את הטוב ביותר כדי למצוא את מה בטבעו אלוהים ברא. כי אני לא יכול להיות מישהו אחר, אלא רק את עצמי. ואני לא יכול לצמוח אלא עם אלוהים.
-
Spring is here, and the plants are flowering.
Sense of individuality is healthy. One feels they are different / special / unique. As a result, usually we feel that each of us has our own way / path in life. Second to none, the same way to reach self-fulfillment.
While all this is true, it is also the most common excuse how to get away from understanding what he wants us in this world. It’s the perfect excuse not to learn how to implement measures.
Spring is here, and the plants are flowering.
Such is that spirit of God which resides in all of us. Pushing out it to live, but not only survive but to live as to flourish to fill that need to be what God created us to be.
We are all God’s plants
In his Garden of Eden, but each one of us different plant.
Everyone’s basic movement is common:
There are two forces that together help us reach our maturity. Up and down.
The desire to rise: the need to grow - to reach out to God. To feel the need if Him in our world.
Down: to take the root - take the food from the environment in which we were born in.
No two with the same environment. Parents. Members. Bodies. Desires. Thoughts.
We will take care of everything that we reach deep into ourselves and learn and see who we really are and what we practice.
Even the starting process is the same in plants as they start from seeds must also be prepared to change and lose the shell that keeps one from changing the original shape.
Each one is different so everyone has to do its best to find what God created in there nature. Because I cannot be someone else, only myself. I can not grow, but with God.
-
Holiday of Freedom?
What is freedom?
What is it to be free?
I see the multitude of options in front of me in my life, and on each day, etc.
I am ready and willing to do from one extreme to the other. in full dedication.
And only after I really felt I was ready to host all these possibilities,
The quiet inside me and gives me true freedom, if and how to.
That as long as I have a dependency on people, time, habit, etc. I am not free.
As long as my system automatically jumps up after comments of such, I’m not free.
Only I can say “I can” - “I can” eat pork, “I can” eat insects, “I can” eat chametz, “I can” steal, “I can” murder.
But ordered to me by God, really here and now, from divine revelation of his place within me, that place of silence “of a deafening silence” and then I’ll know if and how to do.
And that liberty and freedom, and nothing in the world that can imprison and terrify and enslave this spirit, but humanity is not prepared to believe that God wants to reveal his will, and wants that we hear.
(1 KINGS Chapter 19,9 And he came thither unto a cave, and lodged there; and, behold, the word of the LORD came to him, and He said unto him: ‘What doest thou here, Elijah?’ (10) And he said: ‘I have been very jealous for the LORD, the God of hosts; for the children of Israel have forsaken Thy covenant, thrown down Thine altars, and slain Thy prophets with the sword; and I, even I only, am left; and they seek my life, to take it away.’ (11) And He said: ‘Go forth, and stand upon the mount before the LORD.’ And, behold, the LORD passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the LORD; but the LORD was not in the wind; and after the wind an earthquake; but the LORD was not in the earthquake; (12) and after the earthquake a fire; but the LORD was not in the fire; and after the fire a deafening silence:
-
סימני דרך החיים וסימני סדר פסח
אני לא מתמחה בניווט, כמה אני זוכר כשהייתי צעיר יותר, אבל כשיש מפה ואת הארץ פרוש לפניך, לא צריך יותר מדי אז רק כדי לקשור את הסימנים על המפה ואת מה שאתה רואה.
ראה השורות צפופים יחד זה אומר המדרון חדה עולה או יורד. רואים קווים מקבילים זה כביש. לראות אותו עם קווים מקווקווים זה דרך עפר.
באמת לא צריך להתייחס סימנים, אתה יכול גם להתעלם מהם לחלוטין. יש לנו בחירה חופשית.
אז אני רואה כי הכביש עובר קווים צפופים וקווים מקבילים נעלמים לתוך קו אחד מנוקדים. אני ממשיך בדרך שלי, ואנשים באים מולי ואומרים לי “כל הכבוד” לא הבנתי עד … שהבנתי.
השביל לא היה עביר עבור אופניים, ואני נושאת אותם על הכתף שלי עם כל הציוד עד שאני מגיעה לצוק חמוד 4 מטרים גבוה ואיך לעזאזל אני עולה את האופניים על זה.
אז אלוהים ריחם עלי והצלחתי. אבל הדבר הכי חשוב היה להתייחס לסימנים, הם כאן הבחירה שאנו רואים אותם או לא. התוצאות אנחנו רואים אותם גם.
ואני חייב להוסיף כי זה אינו כולל את הסימנים אנחנו כבר הבינו מה שהם היו. ואני בדרכי מחפש סימנים אחרים שמוכר ופתאום אני מבין שאני הולך בכיוון ההפוך.
נו היו המטרה?
הסימנים סימנים זהים הן הולכים צפונה ודרומה אבל בכיוון ההפוך.
הסימנים הם כן והחיים הוא לא כל כך ישר. ורק מי שרוצה להשיג את המטרת החיים צריכים גם ללמוד את הסימנים של החיים, ולהיות מוכנים לקבל את הטעויות שלנו.
החיים הם הרבה הרבה, מעבר הסימנים אבל זה בפעם אחרת.
סימנים של חג הפסח, “הרב … היו נותנים סימנים …” זה האנושיות שלנו. תן לנו לאפשר לאלוהים שייתן לנו את הסימנים האמתיים של החיים.
-
Signs of the way of life, symbols of Passover
I never specialized in navigation, some I remember from when I was younger, but when you have a map and the country is spread out in front of you, it does not need too much just to tie the marks on the map and what you see.
See line closes together that means sharp slope up or down. See a parallel lines it’s a road. See it with dashed lines it’s a dirt road.
Really you do not have to relate to signs, you can also ignore them entirely. We have free choice.
So I see that the road goes through dense lines parallel lines disappear into one dotted line. I continue on my way and people coming towards me tell me “Well done” I did not understand until … I understood.
The path was not passable for a bicycle, and I was carrying it on my shoulder with all the equipment until I get to some cute cliff 4 meters high and how the hell I’m going up on this bike.
So God took pity on me and I managed. But the most important thing was to relate to signs, they are here and the choice we see them or not. The results we see them also.
And I must add that this does not include the signs the we have already realized what they were. And I’m on my way looking for others signs I’ve recognized and suddenly I realize that I’m going the opposite way.
Nu were the goal ?
The marks and signs are identical both going north and south but there in the opposite direction.
The signs are many and life isn’t so straight. And only those who what to achieve the goal of life must also learn the signs of life and be prepared to accept our mistakes.
Life is much, much beyond the signs but that’s for another time.
Symbols of Passover, “Rabbi … would give indications …” It’s our humanity. Let us allow God to give us the real signs of life.
-
סימני דרך החיים וסימני סדר פסח
אני לא מתמחה בניווט, כמה אני זוכר כשהייתי צעיר יותר, אבל כשיש מפה ואת הארץ פרוש לפניך, לא צריך יותר מדי אז רק כדי לקשור את הסימנים על המפה ואת מה שאתה רואה.
ראה השורות צפופים יחד זה אומר המדרון חדה עולה או יורד. רואים קווים מקבילים זה כביש. לראות אותו עם קווים מקווקווים זה דרך עפר.
באמת לא צריך להתייחס סימנים, אתה יכול גם להתעלם מהם לחלוטין. יש לנו בחירה חופשית.
אז אני רואה כי הכביש עובר קווים צפופים וקווים מקבילים נעלמים לתוך קו אחד מנוקדים. אני ממשיך בדרך שלי, ואנשים באים מולי ואומרים לי “כל הכבוד” לא הבנתי עד … שהבנתי.
השביל לא היה עביר עבור אופניים, ואני נושאת אותם על הכתף שלי עם כל הציוד עד שאני מגיעה לצוק חמוד 4 מטרים גבוה ואיך לעזאזל אני עולה את האופניים על זה.
אז אלוהים ריחם עלי והצלחתי. אבל הדבר הכי חשוב היה להתייחס לסימנים, הם כאן הבחירה שאנו רואים אותם או לא. התוצאות אנחנו רואים אותם גם.
ואני חייב להוסיף כי זה אינו כולל את הסימנים אנחנו כבר הבינו מה שהם היו. ואני בדרכי מחפש סימנים אחרים שמוכר ופתאום אני מבין שאני הולך בכיוון ההפוך.
נו היו המטרה?
הסימנים סימנים זהים הן הולכים צפונה ודרומה אבל בכיוון ההפוך.
הסימנים הם כן והחיים הוא לא כל כך ישר. ורק מי שרוצה להשיג את המטרת החיים צריכים גם ללמוד את הסימנים של החיים, ולהיות מוכנים לקבל את הטעויות שלנו.
החיים הם הרבה הרבה, מעבר הסימנים אבל זה בפעם אחרת.
סימנים של חג הפסח, “הרב … היו נותנים סימנים …” זה האנושיות שלנו. תן לנו לאפשר לאלוהים שייתן לנו את הסימנים האמתיים של החיים.
-
Signs of the way of life, symbols of Passover
I never specialized in navigation, some I remember from when I was younger, but when you have a map and the country is spread out in front of you, it does not need too much just to tie the marks on the map and what you see.
See line closes together that means sharp slope up or down. See a parallel lines it’s a road. See it with dashed lines it’s a dirt road.
Really you do not have to relate to signs, you can also ignore them entirely. We have free choice.
So I see that the road goes through dense lines parallel lines disappear into one dotted line. I continue on my way and people coming towards me tell me “Well done” I did not understand until … I understood.
The path was not passable for a bicycle, and I was carrying it on my shoulder with all the equipment until I get to some cute cliff 4 meters high and how the hell I’m going up on this bike.
So God took pity on me and I managed. But the most important thing was to relate to signs, they are here and the choice we see them or not. The results we see them also.
And I must add that this does not include the signs the we have already realized what they were. And I’m on my way looking for others signs I’ve recognized and suddenly I realize that I’m going the opposite way.
Nu were the goal ?
The marks and signs are identical both going north and south but there in the opposite direction.
The signs are many and life isn’t so straight. And only those who what to achieve the goal of life must also learn the signs of life and be prepared to accept our mistakes.
Life is much, much beyond the signs but that’s for another time.
Symbols of Passover, “Rabbi … would give indications …” It’s our humanity. Let us allow God to give us the real signs of life.
-
איך היה החופש
בחזרה בעבודה. זקוקים לי.
חזרה לראות את הילדים. זקוקים לי.
זה לא שאנני יודע את זה, בדיוק את ההפך. אבל היה צורך שלכל הצדדים ירגישו איך זה בלי אחד את השני.
הטיול / חופשה היה טוב, נחוץ, מספיק ומילא את מטרתו.
המון זמן לחשוב,
כדי להתנתק,
לאבד את הקשר זמן / ימים.
לעשות מה בדיוק אני (מי זה?) ורק מה שאני רוצה לעשות.
כדי להתלונן על הטעויות שלי רק את עצמי :-)
כדי להשיג את מה שאני באמת לא דמיינתי אפשרי.
להתעורר כל בוקר ולהחליט מה היא המטרה שלי באותו יום.
כדי לגלות באמצע היום כי המטרה כי יש לשנות. ולתכנן מחדש את זה.
לאבד את הדרך, ללכת בכיוון ההפוך, להתעלם ממפות, ללמוד מן המפות, כדי לראות כי המפות הן לא תמיד 100% בסדר.
פשוט ללכת, פשוט לא ללכת.
כדי לחוות את החוויה של עכשיו. אין מקום לאתמול או למחר.
כדי ליהנות מחוויה שונה לחלוטין בכל יום. זה היה נכון במיוחד על אופניים בישראל. שינויי השטח משתנים כל כך מהר.
-
How was vacation
Back at work. I am needed.
Back to see the kids. I am needed.
Not that I didn’t know that, just the opposite. But there was a need for all sides to feel how it is without each other.
The trip/vacation was good, needed, enough and fulfilled it’s goal.
Lots of time to think,
to disconnect,
to lose connection to time/days.
to do what just I (who is that?) and only I want to do.
to complain about my mistakes to only myself :-)
To achieve what I really don’t imagine so possible.
To wake up each morning and decide what is my goal THAT DAY.
To find out in mid-day that that goal will have to change. and to re-plan it.
To lose the way, to go in the opposite direction, to ignore maps, to learn from maps, to see that the maps aren’t always 100% right.
To just go, to just not go.
To have the experience of NOW. no place for yesterday or tomorrow.
To have a completely different experience each day. This was especially true on a bike in Israel. The terrain changes so quickly.
-
איך היה החופש
בחזרה בעבודה. זקוקים לי.
חזרה לראות את הילדים. זקוקים לי.
זה לא שאנני יודע את זה, בדיוק את ההפך. אבל היה צורך שלכל הצדדים ירגישו איך זה בלי אחד את השני.
הטיול / חופשה היה טוב, נחוץ, מספיק ומילא את מטרתו.
המון זמן לחשוב,
כדי להתנתק,
לאבד את הקשר זמן / ימים.
לעשות מה בדיוק אני (מי זה?) ורק מה שאני רוצה לעשות.
כדי להתלונן על הטעויות שלי רק את עצמי :-)
כדי להשיג את מה שאני באמת לא דמיינתי אפשרי.
להתעורר כל בוקר ולהחליט מה היא המטרה שלי באותו יום.
כדי לגלות באמצע היום כי המטרה כי יש לשנות. ולתכנן מחדש את זה.
לאבד את הדרך, ללכת בכיוון ההפוך, להתעלם ממפות, ללמוד מן המפות, כדי לראות כי המפות הן לא תמיד 100% בסדר.
פשוט ללכת, פשוט לא ללכת.
כדי לחוות את החוויה של עכשיו. אין מקום לאתמול או למחר.
כדי ליהנות מחוויה שונה לחלוטין בכל יום. זה היה נכון במיוחד על אופניים בישראל. שינויי השטח משתנים כל כך מהר.
-
How was vacation
Back at work. I am needed.
Back to see the kids. I am needed.
Not that I didn’t know that, just the opposite. But there was a need for all sides to feel how it is without each other.
The trip/vacation was good, needed, enough and fulfilled it’s goal.
Lots of time to think,
to disconnect,
to lose connection to time/days.
to do what just I (who is that?) and only I want to do.
to complain about my mistakes to only myself :-)
To achieve what I really don’t imagine so possible.
To wake up each morning and decide what is my goal THAT DAY.
To find out in mid-day that that goal will have to change. and to re-plan it.
To lose the way, to go in the opposite direction, to ignore maps, to learn from maps, to see that the maps aren’t always 100% right.
To just go, to just not go.
To have the experience of NOW. no place for yesterday or tomorrow.
To have a completely different experience each day. This was especially true on a bike in Israel. The terrain changes so quickly.
-
"התפילה סגולה ורפואה" שמוצאים את האדם מן העולם.
שאדם חש חולי הוא צריך לזכור שאנחנו צריכים לרצות את אלוהים. ולא אלוהים אחרים.
“תפילות”: שכולם יתפללו עבורי. ושוכחים למי להתפלל ולמה מתפללים. וזה לא לצרכינו אלא לצורכי המקום.
“סגולות”: ולא חסר, מהחוט הדם וצפונה, בדיקות מזוזות וכו’. ושוכחים והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי הארץ.
“רפואות”: אם סגולות לא חסר רפואות ק”ו. ושוכחים אני ה’ רופאך. אני מדריך אותך איזה רפואה מתי וכמה.
אז ב”ה עומדים עם אלוהים מול האתגר. בלי 40 יום תפילות בכותל. בלי החלפת כל המזוזות בבית. בלי פרחי בך, ריקי.
ידיד סיפר לי על קרוב משפחה שעבר המחלה האיומה. והם עשו תפילות וסגולות ורפואות כמה שרק יוכלו. והוא מת. ותגובות המשפחה. אלוהים אשם אנחנו עשינו הכול.
וזה משנקרא “לא תשא את שם ה’ אלוקיך לשווא”.
אני מעדיף
הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך:
-
"The Prayers Charms & Medicine" That remove man from the world.
A person feels ill, he must remember that we should please God. No other gods.
“Prayers”: that everyone pray for me. Forgetting who to pray to and what to pray. And it’s not for our needs but the needs of God.
“Charms (in Hebrew the same word as treasure)”: there are plenty, from red strings around the hand, testing mezuzot of the house etc.. Forgetting that “then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine”
“Medicine”: If charms are plenty medicine is even more so. Forgetting “for I am the LORD that healeth thee”. I guide you with which medicine, when and how much.
So in going with God to the challenge. Without a 40-day prayers at the Kotel. Without replacing all mezuzahs home. Without Bach flowers, Ricki and so on.
A friend told me about a relative who had the “terrible disease” (a term used for cancer) . They made lots of prayers, all the charms they could find, and any medicine conventional and others that they could find.. And he died. Responses from the family. It’s God’s fault we did everything.
And when he was called “You shall not take the name of the Lord your God in vain.”
I prefer
Deliver me from blood, O God, Thou God of my salvation; so shall my tongue sing aloud of Thy righteousness.
-
"התפילה סגולה ורפואה" שמוצאים את האדם מן העולם.
שאדם חש חולי הוא צריך לזכור שאנחנו צריכים לרצות את אלוהים. ולא אלוהים אחרים.
“תפילות”: שכולם יתפללו עבורי. ושוכחים למי להתפלל ולמה מתפללים. וזה לא לצרכינו אלא לצורכי המקום.
“סגולות”: ולא חסר, מהחוט הדם וצפונה, בדיקות מזוזות וכו’. ושוכחים והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי הארץ.
“רפואות”: אם סגולות לא חסר רפואות ק”ו. ושוכחים אני ה’ רופאך. אני מדריך אותך איזה רפואה מתי וכמה.
אז ב”ה עומדים עם אלוהים מול האתגר. בלי 40 יום תפילות בכותל. בלי החלפת כל המזוזות בבית. בלי פרחי בך, ריקי.
ידיד סיפר לי על קרוב משפחה שעבר המחלה האיומה. והם עשו תפילות וסגולות ורפואות כמה שרק יוכלו. והוא מת. ותגובות המשפחה. אלוהים אשם אנחנו עשינו הכול.
וזה משנקרא “לא תשא את שם ה’ אלוקיך לשווא”.
אני מעדיף
הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך:
-
"The Prayers Charms & Medicine" That remove man from the world.
A person feels ill, he must remember that we should please God. No other gods.
“Prayers”: that everyone pray for me. Forgetting who to pray to and what to pray. And it’s not for our needs but the needs of God.
“Charms (in Hebrew the same word as treasure)”: there are plenty, from red strings around the hand, testing mezuzot of the house etc.. Forgetting that “then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine”
“Medicine”: If charms are plenty medicine is even more so. Forgetting “for I am the LORD that healeth thee”. I guide you with which medicine, when and how much.
So in going with God to the challenge. Without a 40-day prayers at the Kotel. Without replacing all mezuzahs home. Without Bach flowers, Ricki and so on.
A friend told me about a relative who had the “terrible disease” (a term used for cancer) . They made lots of prayers, all the charms they could find, and any medicine conventional and others that they could find.. And he died. Responses from the family. It’s God’s fault we did everything.
And when he was called “You shall not take the name of the Lord your God in vain.”
I prefer
Deliver me from blood, O God, Thou God of my salvation; so shall my tongue sing aloud of Thy righteousness.
-
תל - חי, את פסלו של בוריס שץ, "משה" (1918)
יש רק אחד של שתי הלוחות. איפה השני? איזה מהם חסרים?
האם אפשר לחיות עם “אני יהוה אלהיך” ולהתעלם “לא רצח. לא תנאף. לא לגנוב.”? האם אנחנו יכולים להיות הומניסטים ולשכוח “לא תעשה לך פסל וכל תמונה”?
התשובה נראית פשוטה “ “לא-תקם ולא-תטר את-בני עמך, ואהבת לרעך כמוך: אני, יהוה.”
אלוהים נותן לנו שני לוחות הברית, כך אנו זוכרים מי הורה “להיות אדם” אחרת לא נוכל להיות אנושיים. וכי אנו זוכרים כי צריך “להיות אדם”, אחרת אנשים רואים את עצמם אלוהי.
לעם ישראל יש מקום מיוחד בתוך עמי העולם. אומות המזרח מלמדים על אגו ועל איך אדם צריך להגיע אל עצמו כדי להיות אדם אמיתי. ואומות המערב מלמדים כי יש אלוהים בעולם.
אבל רק עם ישראל ותורתו שאלוהים גילה לנביאיו נותן משקל הן “כוחות” ככל אחד מאלה. ואין מקום אחד בלי השני.
אתה לא יכול לתקן את האגו ללא אלוהים. אין שום קשר לאלוהים ללא תיקון אגו.
[
-
Tel - Hai, the statue of Boris Schatz, "Moses" (1918)
Tel Hai the statue of Moses (Boris Schatz 1918) There is only one of the two tables. Where is the other? Which one of them are missing?
Is it possible to live with “ I am the Lord thy God” and ignore “Thou shalt not murder. Thou shalt not commit adultery. Thou shalt not steal.”? Can you imagine us to be humanists and forget “ Thou shalt not make unto thee a graven image”?
The answer seems simple “Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbor as thyself: I am the Lord”
God gives us two tablets so that we remember who ordered “to be the person” otherwise we cannot be human. And that we remember that should “be a person”, otherwise people consider themselves godly.
The people of Israel have a special place within the peoples of the world. The Eastern nations teach about the Ego and how a person should reach into himself to be a true human. The Western nations teach that there is a God in the world.
But only with Israel and the Torah that God revealed to His prophets gives weight to both the “forces” as one of the following. And nowhere is one without the other.
You cannot fix Ego without God. No connection to God without correction Ego.
[
-
תל - חי, את פסלו של בוריס שץ, "משה" (1918)
יש רק אחד של שתי הלוחות. איפה השני? איזה מהם חסרים?
האם אפשר לחיות עם “אני יהוה אלהיך” ולהתעלם “לא רצח. לא תנאף. לא לגנוב.”? האם אנחנו יכולים להיות הומניסטים ולשכוח “לא תעשה לך פסל וכל תמונה”?
התשובה נראית פשוטה “ “לא-תקם ולא-תטר את-בני עמך, ואהבת לרעך כמוך: אני, יהוה.”
אלוהים נותן לנו שני לוחות הברית, כך אנו זוכרים מי הורה “להיות אדם” אחרת לא נוכל להיות אנושיים. וכי אנו זוכרים כי צריך “להיות אדם”, אחרת אנשים רואים את עצמם אלוהי.
לעם ישראל יש מקום מיוחד בתוך עמי העולם. אומות המזרח מלמדים על אגו ועל איך אדם צריך להגיע אל עצמו כדי להיות אדם אמיתי. ואומות המערב מלמדים כי יש אלוהים בעולם.
אבל רק עם ישראל ותורתו שאלוהים גילה לנביאיו נותן משקל הן “כוחות” ככל אחד מאלה. ואין מקום אחד בלי השני.
אתה לא יכול לתקן את האגו ללא אלוהים. אין שום קשר לאלוהים ללא תיקון אגו.
[
-
Tel - Hai, the statue of Boris Schatz, "Moses" (1918)
Tel Hai the statue of Moses (Boris Schatz 1918) There is only one of the two tables. Where is the other? Which one of them are missing?
Is it possible to live with “ I am the Lord thy God” and ignore “Thou shalt not murder. Thou shalt not commit adultery. Thou shalt not steal.”? Can you imagine us to be humanists and forget “ Thou shalt not make unto thee a graven image”?
The answer seems simple “Thou shalt not take vengeance, nor bear any grudge against the children of thy people, but thou shalt love thy neighbor as thyself: I am the Lord”
God gives us two tablets so that we remember who ordered “to be the person” otherwise we cannot be human. And that we remember that should “be a person”, otherwise people consider themselves godly.
The people of Israel have a special place within the peoples of the world. The Eastern nations teach about the Ego and how a person should reach into himself to be a true human. The Western nations teach that there is a God in the world.
But only with Israel and the Torah that God revealed to His prophets gives weight to both the “forces” as one of the following. And nowhere is one without the other.
You cannot fix Ego without God. No connection to God without correction Ego.
[
-
רקפת וזברה
הפרח האהוב: רקפת החיה האהובה: זברה
שניהם כילד אהבתי. ורקפת הזיכרונות שלי היה יפה בודדה בצללים בין האבנים. זברה היה בדיוק כמו כולם רק עוד אחד מיוחד, לא את הצבעים פשוטה של סוסים וחמורים.
מה שלמדתי לאחרונה הוא שהם שניהם מצאו בעדרים או לגדול אשכולות מפוזרים רבים בשדות. אני רואה שאני לא היחיד, אבל יש אחרים שהם חשו בידוד חברתי חש את האינדיבידואליות שלהם. להתכנס ולמלא אחד עם חבריהם כפרטים יחד, אך כולם מיוחדים, כולם יפים, אין קנאה, אבל את השמחה של היחד.
-
אלבום הדרך
http://www.facebook.com/album.php?aid=295956&id=737129235&l=412e7c20b4
-
Photo's of the trip
http://www.facebook.com/album.php?aid=295956&id=737129235&l=412e7c20b4
-
Cyclamen & Zebra
Favorite flower: Cyclamen
Favorite Animal: Zebra
They both as a child I loved.
Cyclamen in my memories was beautiful lonely in the shadows among the stones.
Zebra was just like everyone else just another special one, not the simple colors of horses and donkeys.
What I have learned recently is that they are both found in herds or grow in clusters scattered many in the fields.
I see I’m not single, but there are others that they felt social isolation and felt their individuality.
Gather together and fill one with their friends as individuals together, but all are special, all are beautiful, there is no envy but the joy of togetherness. [
-
רקפת וזברה
הפרח האהוב: רקפת החיה האהובה: זברה
שניהם כילד אהבתי. ורקפת הזיכרונות שלי היה יפה בודדה בצללים בין האבנים. זברה היה בדיוק כמו כולם רק עוד אחד מיוחד, לא את הצבעים פשוטה של סוסים וחמורים.
מה שלמדתי לאחרונה הוא שהם שניהם מצאו בעדרים או לגדול אשכולות מפוזרים רבים בשדות. אני רואה שאני לא היחיד, אבל יש אחרים שהם חשו בידוד חברתי חש את האינדיבידואליות שלהם. להתכנס ולמלא אחד עם חבריהם כפרטים יחד, אך כולם מיוחדים, כולם יפים, אין קנאה, אבל את השמחה של היחד.
-
אלבום הדרך
http://www.facebook.com/album.php?aid=295956&id=737129235&l=412e7c20b4
-
Photo's of the trip
http://www.facebook.com/album.php?aid=295956&id=737129235&l=412e7c20b4
-
Cyclamen & Zebra
Favorite flower: Cyclamen
Favorite Animal: Zebra
They both as a child I loved.
Cyclamen in my memories was beautiful lonely in the shadows among the stones.
Zebra was just like everyone else just another special one, not the simple colors of horses and donkeys.
What I have learned recently is that they are both found in herds or grow in clusters scattered many in the fields.
I see I’m not single, but there are others that they felt social isolation and felt their individuality.
Gather together and fill one with their friends as individuals together, but all are special, all are beautiful, there is no envy but the joy of togetherness. [
-
חופש
אני בחופש בטיול אופניים בשביל ישראל. עדכונים ב avibenemanuel
-
Vacation
I’m away on a cross county bike trip. Updates are posted at avibenemanuel
-
חופש
אני בחופש בטיול אופניים בשביל ישראל. עדכונים ב avibenemanuel
-
Vacation
I’m away on a cross county bike trip. Updates are posted at avibenemanuel
-
שו"ת
נשאלתי: עברתי על מאמר אחד… מוכן להמשיך לקרוא…. חשוב לי לדעת …. א’. מי אתה / אתם? ומה רקע הלימודי שלך / שלכם ?………… ב’. מדוע אין ראיות / הוכחות לרעיונותיך ?…….. ג’. כמה אנשים מאוגדים כרגע עם הרעיון הזה ?
תשובתי: אתה מתקשר אליי כאיש פרטי, ואני לא מייצג את הקבוצה שאתה מתייחס אליה. המידע בטופס יצא דרכו מהכלל הרגיל ויתכן שנדרש להגיב לתצוגה שונה בנושא “מי אנחנו”. שמי אבי בן עמנואל (שיניתי שם משפחתי במאי 2012) לשעבר אבי וולמן, נקרא גם אברהם ליפא הכהן וולמן. הקורות חיים המקצועיים שלי כמו שציינתי אינם עונים לשאלה שלך. אני מתעקש לחיות חיים מתוך צורך אמיתי ולא להתקפל למודלים קיימים. אני בונה קשרים עם אנשים שמחפשים אותו הדרך שלי ושאף הם חושבים כמוני. ייצרתי את האתר הזה כדי לשתף את רעיונותי באמצעות מאמרים באנגלית ובעברית, וכן אתר אישי בכתובת https://benemanuel.geulah.org.il. זה חשוב לי לקבל עזרה מאחרים כדי להביע בירור כוונותיי ולתקן דקדוקים. אני מאמין שחיים מחייבים אחריות, והשקפת עולם שלי מציינת כי יש צורך לפתח את הלב והעיניים לכל הרעיות שבעולם, ולא רק לכמה מתוכן.
I was asked: I went through one article… I’m ready to continue reading…. It’s important for me to know… A. who are you / are you? And what is your/your educational background?………… B. Why is there no evidence / proof for your ideas? …….. C. How many people are currently united with this idea?
My answer: You are calling me as a private individual, and I do not represent the group you are referring to. The information in the form deviated from the usual rule and it may be necessary to respond to a different view on the subject “Who are we”. My name is Avi Ben Emanuel (changed in May 2012) formerly Avi Wollman, also called Avraham Lipah HaCohen Wollman. My professional resume as I mentioned does not answer your question. I insist on living life out of a real need and not to conform to existing models. I build relationships with people who are looking for it my way and who also think like me. I created this website to share my ideas through articles in English and Hebrew, as well as a personal website at https://benemanuel.geulah.org.il. It is important for me to get help from others to clarify my intentions and correct grammars. I believe that life requires responsibility, and my worldview states that it is necessary to develop the heart and eyes for all the evils in the world, and not just for some of them.
original:
שאלת: עברתי על מאמר אחד... מוכן להמשיך לקרוא.... חשוב לי לדעת .... א'. מי אתה / אתם? ומה רקע הלימודי שלך / שלכם ?............ ב'. מדוע אין ראיות / הוכחות לרעיונותיך ?........ ג'. כמה אנשים מאוגדים כרגע עם הרעיון הזה ? תשובתי: אני, אני. ואינני אתם. (האתר נבנתה מטופס סטנדרטי ויתכן שמשבצת "מי אנחנו" צריכה להיות מנוסחת אחרת) שמי אבי וולמן שמי המלא אברהם ליפא הכהן וולמן כבקשת צירפתי הקורות חיים המקצועי שלי וכל זה איננו עונה לך שאילתך. כבר ראיתי הנזק הרב מהצורך (תאווה) להגדיר ולקטלג אנשים. להכניס אותם במשבצת הנראה להם. אני מחפש חיים של לכתחילה. חיים כמו שצריך. ואינני סובל מציאות של בדיעבד. ככה אני ואני מחפש אנשים שכואבי דומה לכאבם. את האתר זה הקמתי המאמרים פה מאנשים אחרים. המאמרים באנגלית משלי עם עזרה של אחרים. אפילו האתר האישי שלי https://benemanuel.geulah.org.il יש לי צורך לעזרת אחרים להבעיר כוונתי ולתקן דקדוקי. רעיות חותכות ?! בלי פתיחת העיניים והלב כל הרעיות שבעולם לא יספיקו. -
שו"ת
נשאלתי: עברתי על מאמר אחד… מוכן להמשיך לקרוא…. חשוב לי לדעת …. א’. מי אתה / אתם? ומה רקע הלימודי שלך / שלכם ?………… ב’. מדוע אין ראיות / הוכחות לרעיונותיך ?…….. ג’. כמה אנשים מאוגדים כרגע עם הרעיון הזה ?
תשובתי: אתה מתקשר אליי כאיש פרטי, ואני לא מייצג את הקבוצה שאתה מתייחס אליה. המידע בטופס יצא דרכו מהכלל הרגיל ויתכן שנדרש להגיב לתצוגה שונה בנושא “מי אנחנו”. שמי אבי בן עמנואל (שיניתי שם משפחתי במאי 2012) לשעבר אבי וולמן, נקרא גם אברהם ליפא הכהן וולמן. הקורות חיים המקצועיים שלי כמו שציינתי אינם עונים לשאלה שלך. אני מתעקש לחיות חיים מתוך צורך אמיתי ולא להתקפל למודלים קיימים. אני בונה קשרים עם אנשים שמחפשים אותו הדרך שלי ושאף הם חושבים כמוני. ייצרתי את האתר הזה כדי לשתף את רעיונותי באמצעות מאמרים באנגלית ובעברית, וכן אתר אישי בכתובת https://benemanuel.geulah.org.il. זה חשוב לי לקבל עזרה מאחרים כדי להביע בירור כוונותיי ולתקן דקדוקים. אני מאמין שחיים מחייבים אחריות, והשקפת עולם שלי מציינת כי יש צורך לפתח את הלב והעיניים לכל הרעיות שבעולם, ולא רק לכמה מתוכן.
I was asked: I went through one article… I’m ready to continue reading…. It’s important for me to know… A. who are you / are you? And what is your/your educational background?………… B. Why is there no evidence / proof for your ideas? …….. C. How many people are currently united with this idea?
My answer: You are calling me as a private individual, and I do not represent the group you are referring to. The information in the form deviated from the usual rule and it may be necessary to respond to a different view on the subject “Who are we”. My name is Avi Ben Emanuel (changed in May 2012) formerly Avi Wollman, also called Avraham Lipah HaCohen Wollman. My professional resume as I mentioned does not answer your question. I insist on living life out of a real need and not to conform to existing models. I build relationships with people who are looking for it my way and who also think like me. I created this website to share my ideas through articles in English and Hebrew, as well as a personal website at https://benemanuel.geulah.org.il. It is important for me to get help from others to clarify my intentions and correct grammars. I believe that life requires responsibility, and my worldview states that it is necessary to develop the heart and eyes for all the evils in the world, and not just for some of them.
original:
שאלת: עברתי על מאמר אחד... מוכן להמשיך לקרוא.... חשוב לי לדעת .... א'. מי אתה / אתם? ומה רקע הלימודי שלך / שלכם ?............ ב'. מדוע אין ראיות / הוכחות לרעיונותיך ?........ ג'. כמה אנשים מאוגדים כרגע עם הרעיון הזה ? תשובתי: אני, אני. ואינני אתם. (האתר נבנתה מטופס סטנדרטי ויתכן שמשבצת "מי אנחנו" צריכה להיות מנוסחת אחרת) שמי אבי וולמן שמי המלא אברהם ליפא הכהן וולמן כבקשת צירפתי הקורות חיים המקצועי שלי וכל זה איננו עונה לך שאילתך. כבר ראיתי הנזק הרב מהצורך (תאווה) להגדיר ולקטלג אנשים. להכניס אותם במשבצת הנראה להם. אני מחפש חיים של לכתחילה. חיים כמו שצריך. ואינני סובל מציאות של בדיעבד. ככה אני ואני מחפש אנשים שכואבי דומה לכאבם. את האתר זה הקמתי המאמרים פה מאנשים אחרים. המאמרים באנגלית משלי עם עזרה של אחרים. אפילו האתר האישי שלי https://benemanuel.geulah.org.il יש לי צורך לעזרת אחרים להבעיר כוונתי ולתקן דקדוקי. רעיות חותכות ?! בלי פתיחת העיניים והלב כל הרעיות שבעולם לא יספיקו. -
תכנון הנסיעה
בעודי מארגן בקפידה את המסע הקרוב שלי, אני מוצא את עצמי מנווט בין נבכי התכנון וקבלת ההחלטות - סדרה של תרחישי “אם… אז… אחר”, בדומה לתוכנת מחשב מורכבת עם הצהרות בקרה רבות.
אולם, בתוך גישה מובנית זו, מתעוררת הרהור עמוק יותר:
- כן, אני מכיר בחשיבות התכנון.
- כן, אני מבין את ערך ההכנה.
- עם זאת, אני מזהה הונאה עצמית עדינה כאשר אני טוען שאני משאיר מקום לאלוהים בתוכניות שלי, מה שמרמז על נכונות לתת לו להדריך את דרכי. למען האמת, לרוב האג’נדה והעיצובים שלי הם בעלי עדיפות.
הרצון הזה כל הזמן “לעשות” ולהפעיל שליטה יכול בלי משים להחניק את הרוח שבפנים, למנוע ממנה לשגשג. ההתעקשות על שליטה פועלת כאילוץ, המעכב את הזרימה הטבעית של אותה מהות אלוהית.
כיצד, אם כן, אוכל לאפשר לרוח אלוהים לנוע בחופשיות? התשובה טמונה בוויתור על שליטה והענקת חופש לתנועות הספונטניות והבלתי מנוסחות.
אין ספק, יש לי את היכולת להתבונן ולנתח את המסע שלי. תכנון והבנת המסלול הם היבטים חיוניים בתהליך. עם זאת, אני חייב להישאר מכוון לתנועת אלוהים, לאפשר להנחייתו להיות הכוח המניע מאחורי מעשיי.
היא מזכירה את האנלוגיה המקראית: “כי כאשר עלה הענן, העם היה נוסע, וכאשר הוא נח, העם חנה”. המטאפורה הזו מגבשת את הרעיון שהתנועות שלי צריכות להתיישר עם הזרימה האלוהית, להגיב לרמזים העדינים של הנחיית אלוהים.
בעודי מהרהר בתובנות אלו, אני מציע תפילה פשוטה לכל מי שמתיימר לפעול בשם אלוהים - יהי רצון שכוונותינו יהיו טהורות וללא נגועים, מבוססות על מסירות אמיתית אליו. שכן ללא טוהר הלב, מעשינו מסתכנים להפוך למאמצים משרתים עצמם במסווה של מעשים שנעשו בשמו.
original:
כפי שאני מתכנן לארגן את נסיעתי. אני מסתכל קדימה, ומכין את דרכי. אם .. אז .. אחר .. אם .. אז .. אחר לעשות תוכנות במחשב עם הרבה פקודות בקרה. אבל זה מה שאני מרגיש: כן, אתה רוצה תוכנית כן, אתה רוצה להיות מוכן כן, אתה משקר לעצמך, כי אתה טוען שיש מקומות עבור אלוהים להכניס לתוכיותך, כדי להראות לך את הדרך. בדרך שלך בתוכניות שלך ולא בתוכניות שלו. כי הבקשה לעשות, דוחפת הצידה את הרוח, ומקשה עליה לחיות. כי הצורך של שליטה חונק החלק הזקוקה לזרום. איך אני אאפשר את זה ברוח של זרימת אלוהים? להרפות שליטה. המאפשר העשייה תנועה כדי להיות חופשי. כמובן שיש לי עיניים על הראש שלי. כמובן שאני מתכוון להסתכל ולנסות להבין את הטרק. אבל התנועה של אלוהים, הוא אותו האחד המזיז אותי. בלעדיו אין אני זז בכלל. משהו בסגנן ש: _כשהענן יעלה ייסעו ושיעמוד הענן יחנו._ ועם זאת תפילתי הפשוטה יוצאת על כל הטוענים כי הם עושים דבר אלוהים. להיות נקי וטהור אליו, לפני שאני עושה. אחרת אתה סתם עושה לעצמך במסווה של עושה את זה בשבילו. -
Trip planning
As I meticulously organize my upcoming journey, I find myself navigating through the intricacies of planning and decision-making – a series of “if… then… else” scenarios, akin to a complex computer program with numerous control statements.
Yet, amidst this structured approach, a deeper contemplation arises:
- Yes, I acknowledge the importance of planning.
- Yes, I understand the value of preparation.
- However, I recognize a subtle self-deception when I claim to leave room for God in my plans, implying a willingness to let Him guide my path. In truth, it’s often my own agenda and designs that take precedence.
This desire to constantly “do” and exert control can inadvertently stifle the spirit within, preventing it from thriving. The insistence on control acts as a constraint, hindering the natural flow of that divine essence.
How, then, can I allow the spirit of God to move freely? The answer lies in relinquishing control and granting freedom to the spontaneous and unscripted movements.
Certainly, I possess the capability to observe and analyze my journey. Planning and understanding the route are essential aspects of the process. However, I must remain attuned to the movement of God, allowing His guidance to be the driving force behind my actions.
It brings to mind the biblical analogy: “For when the cloud arose, the people would travel, and when it rested, the people camped.” This metaphor encapsulates the idea that my movements should align with the divine flow, responsive to the subtle cues of God’s guidance.
As I reflect on these insights, I offer a simple prayer for all who profess to act in the name of God – may our intentions be pure and untainted, grounded in a genuine devotion to Him. For without purity of heart, our deeds risk becoming self-serving endeavors disguised as acts done in His name.
original: As I plan and arrange for my trip. I look ahead and work out my ways.
if .. then .. else .. if .. then .. else do
Another computer program with lots of control statements.
But this is what I feel:
yes, you want to plan
yes, you want to be prepared
yes, you are lying to yourself in that you claim to leave places for God in your plans to show you the way. your way your plans, not His.
That wanting to DO pushes aside the spirit and doesn’t allow it to live.
that need of control suffocates that part which has to flow.
How will I allow that spirit of God flow? letting go of control. allowing that doing and movement to be free.
Of course I have eyes on my head.
of course I plan to look and attempt to understand the trek.
But the movement of God is that one that is to move me. for it is His movement that I move at all.
Something in the way of: For when the cloud arose the people will travel and when it sat the people camped
and with this the simple prayer goes out for all that claim that they are doing thing for God.
Be clean and pure unto Him, before doing. otherwise you are just doing for yourself in the disguise of doing it for him.
-
תכנון הנסיעה
בעודי מארגן בקפידה את המסע הקרוב שלי, אני מוצא את עצמי מנווט בין נבכי התכנון וקבלת ההחלטות - סדרה של תרחישי “אם… אז… אחר”, בדומה לתוכנת מחשב מורכבת עם הצהרות בקרה רבות.
אולם, בתוך גישה מובנית זו, מתעוררת הרהור עמוק יותר:
- כן, אני מכיר בחשיבות התכנון.
- כן, אני מבין את ערך ההכנה.
- עם זאת, אני מזהה הונאה עצמית עדינה כאשר אני טוען שאני משאיר מקום לאלוהים בתוכניות שלי, מה שמרמז על נכונות לתת לו להדריך את דרכי. למען האמת, לרוב האג’נדה והעיצובים שלי הם בעלי עדיפות.
הרצון הזה כל הזמן “לעשות” ולהפעיל שליטה יכול בלי משים להחניק את הרוח שבפנים, למנוע ממנה לשגשג. ההתעקשות על שליטה פועלת כאילוץ, המעכב את הזרימה הטבעית של אותה מהות אלוהית.
כיצד, אם כן, אוכל לאפשר לרוח אלוהים לנוע בחופשיות? התשובה טמונה בוויתור על שליטה והענקת חופש לתנועות הספונטניות והבלתי מנוסחות.
אין ספק, יש לי את היכולת להתבונן ולנתח את המסע שלי. תכנון והבנת המסלול הם היבטים חיוניים בתהליך. עם זאת, אני חייב להישאר מכוון לתנועת אלוהים, לאפשר להנחייתו להיות הכוח המניע מאחורי מעשיי.
היא מזכירה את האנלוגיה המקראית: “כי כאשר עלה הענן, העם היה נוסע, וכאשר הוא נח, העם חנה”. המטאפורה הזו מגבשת את הרעיון שהתנועות שלי צריכות להתיישר עם הזרימה האלוהית, להגיב לרמזים העדינים של הנחיית אלוהים.
בעודי מהרהר בתובנות אלו, אני מציע תפילה פשוטה לכל מי שמתיימר לפעול בשם אלוהים - יהי רצון שכוונותינו יהיו טהורות וללא נגועים, מבוססות על מסירות אמיתית אליו. שכן ללא טוהר הלב, מעשינו מסתכנים להפוך למאמצים משרתים עצמם במסווה של מעשים שנעשו בשמו.
original:
כפי שאני מתכנן לארגן את נסיעתי. אני מסתכל קדימה, ומכין את דרכי. אם .. אז .. אחר .. אם .. אז .. אחר לעשות תוכנות במחשב עם הרבה פקודות בקרה. אבל זה מה שאני מרגיש: כן, אתה רוצה תוכנית כן, אתה רוצה להיות מוכן כן, אתה משקר לעצמך, כי אתה טוען שיש מקומות עבור אלוהים להכניס לתוכיותך, כדי להראות לך את הדרך. בדרך שלך בתוכניות שלך ולא בתוכניות שלו. כי הבקשה לעשות, דוחפת הצידה את הרוח, ומקשה עליה לחיות. כי הצורך של שליטה חונק החלק הזקוקה לזרום. איך אני אאפשר את זה ברוח של זרימת אלוהים? להרפות שליטה. המאפשר העשייה תנועה כדי להיות חופשי. כמובן שיש לי עיניים על הראש שלי. כמובן שאני מתכוון להסתכל ולנסות להבין את הטרק. אבל התנועה של אלוהים, הוא אותו האחד המזיז אותי. בלעדיו אין אני זז בכלל. משהו בסגנן ש: _כשהענן יעלה ייסעו ושיעמוד הענן יחנו._ ועם זאת תפילתי הפשוטה יוצאת על כל הטוענים כי הם עושים דבר אלוהים. להיות נקי וטהור אליו, לפני שאני עושה. אחרת אתה סתם עושה לעצמך במסווה של עושה את זה בשבילו. -
Trip planning
As I meticulously organize my upcoming journey, I find myself navigating through the intricacies of planning and decision-making – a series of “if… then… else” scenarios, akin to a complex computer program with numerous control statements.
Yet, amidst this structured approach, a deeper contemplation arises:
- Yes, I acknowledge the importance of planning.
- Yes, I understand the value of preparation.
- However, I recognize a subtle self-deception when I claim to leave room for God in my plans, implying a willingness to let Him guide my path. In truth, it’s often my own agenda and designs that take precedence.
This desire to constantly “do” and exert control can inadvertently stifle the spirit within, preventing it from thriving. The insistence on control acts as a constraint, hindering the natural flow of that divine essence.
How, then, can I allow the spirit of God to move freely? The answer lies in relinquishing control and granting freedom to the spontaneous and unscripted movements.
Certainly, I possess the capability to observe and analyze my journey. Planning and understanding the route are essential aspects of the process. However, I must remain attuned to the movement of God, allowing His guidance to be the driving force behind my actions.
It brings to mind the biblical analogy: “For when the cloud arose, the people would travel, and when it rested, the people camped.” This metaphor encapsulates the idea that my movements should align with the divine flow, responsive to the subtle cues of God’s guidance.
As I reflect on these insights, I offer a simple prayer for all who profess to act in the name of God – may our intentions be pure and untainted, grounded in a genuine devotion to Him. For without purity of heart, our deeds risk becoming self-serving endeavors disguised as acts done in His name.
original: As I plan and arrange for my trip. I look ahead and work out my ways.
if .. then .. else .. if .. then .. else do
Another computer program with lots of control statements.
But this is what I feel:
yes, you want to plan
yes, you want to be prepared
yes, you are lying to yourself in that you claim to leave places for God in your plans to show you the way. your way your plans, not His.
That wanting to DO pushes aside the spirit and doesn’t allow it to live.
that need of control suffocates that part which has to flow.
How will I allow that spirit of God flow? letting go of control. allowing that doing and movement to be free.
Of course I have eyes on my head.
of course I plan to look and attempt to understand the trek.
But the movement of God is that one that is to move me. for it is His movement that I move at all.
Something in the way of: For when the cloud arose the people will travel and when it sat the people camped
and with this the simple prayer goes out for all that claim that they are doing thing for God.
Be clean and pure unto Him, before doing. otherwise you are just doing for yourself in the disguise of doing it for him.
-
ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכניך כלים רקים אל תמעיטי
אתמול השתתפתי בהופעה של ווקה פיפל voca people, אם כי אני חייב להודות שזה לא כוס התה שלי, ואני לא מתחבר לרעיון ש”מוזיקה היא החיים”. ההצגה, לדעתי, נפלה, חסרה עומק וראויה לציון כמעט נכשל.
לולא הייתי עם אמי, סביר להניח שהייתי עוזב מוקדם. אבל במקום להתעמק בביקורת מפורטת על הביצוע, הכוריאוגרפיה והמוזיקה שלהם, אני מוצא את עצמי משקף יותר את החוויה הקרבית של להיות שם.
הדהים אותי כיצד אנו ממלאים את עצמנו לעתים קרובות בדברים שטחיים וזמינים, מונעים על ידי צורך מורגש לחיות ולחוות, מפחד מהעצב והאבל שמגיעים עם היעדר רגעים כאלה. זו תופעה מוזרה, שנכנעת בקלות למה שנוח, זול וטרנדי.
במהלך ההופעה לא יכולתי להשתחרר מהתחושה של מוצף בתערובת מטאפורית של רפש וזבל, בדומה לצריכת אוכל מקולקל המסמל צורה של מוות חי. האוויר הרגיש עומד, והייתה תחושת ריקנות סוחפת.
לא יכולתי שלא לתהות, כמה עוד, אבא? האם רצונות עיניו של האדם ימשיכו להוביל אותו שולל? האם יש לו דרך להתקרב אליך, למלא את נשמתו ורוחו בחוויה אמיתית? האם הוא יכול לטעום את המהות האמיתית של הגן שלך, חי ולא רק קיים, יוצר מראית עין של גן עדן עלי אדמות כאן ועכשיו?
original:
אתמול היתי בהופעה של voca people אני לא אוהב voca people ואני לא מאמין "במוזיקה זה חיים". ההופעה היתה תת רמה ורדודה, הציון כמעט נכשל. אם לא הייתי עם אמי הייתי יוצא די בהתחלה. אני יכול בקלות להכניס ביקורת אומנותית על הביצוע, כוריאוגרפיה, ומוזיקה. אבל אני ימקד את עצמי לא 'בשאו' אלא במה חשתי שהייתי שם. אוי כמה שאנחנו ממלאים את עצמינו רפש וג'אנק. כמה שאנחנו חשים בצורך לחיות ולחוות חוויות שבלעדיהם אנחנו חשים את המוות העצבות והיגון. וכל הבא ברוך הבא. וכמה בקלות אנחנו נמלא את עצמנו במה שיש, הזול והעכשווי. ואני מקיא וחש חולי בכל גופי מהאוכל המקולקל הזה שהוא מוות עוד בחיים. במילוי על גבי מילוי של אויר דחוס וריק. עד מתי אבא? תאוות העיניים לא ידריך האדם. ויגש אליך למלא חיוו נשמתו וחיותו. ויהיה מוכן לטעם חווית אמת מטעמי גנך ויחיה ולא ימות ויהיה בגן עדן עלי אדמות כאן ועכשיו. -
Go, borrow thee vessels abroad of all thy neighbours, even empty vessels; borrow not a few.
Yesterday, I attended the Voca People performance, though I must admit it’s not my cup of tea, and I don’t buy into the idea that “music is life.” The show, in my opinion, fell short, lacking depth and deserving a nearly failing grade.
Had I not been with my mother, I likely would have left early on. But rather than delving into a detailed critique of their performance, choreography, and music, I find myself reflecting more on the visceral experience of being there.
It struck me how we often fill ourselves with superficial and readily available things, driven by a perceived need to live and experience, fearing the sadness and grief that comes with a lack of such moments. It’s a curious phenomenon, easily succumbing to what’s convenient, inexpensive, and trendy.
During the performance, I couldn’t shake the feeling of being inundated with a metaphorical concoction of slime and junk, akin to consuming spoiled food that symbolizes a form of living death. The air felt stagnant, and there was an overwhelming sense of emptiness.
I couldn’t help but wonder, how much longer, Father? Will the desires of man’s eyes continue to lead him astray? Is there a path for him to draw near to you, to fill his soul and spirit with a genuine experience? Could he taste the true essence of your garden, living and not merely existing, creating a semblance of heaven on earth here and now?
original: Yesterday I went to see the performance of Voca People.
I do not like Voca People and I do not believe that “music is life”. The performance was of a sub-level, shallow, receiving a grade of almost failed.
If I was not with my mother I would have left already near the start.
I can easily write about my artistic criticism of their performance, choreography, and music. But I would focus myself not on the “show”, but what I felt when I was there.
Oh’ how we fill ourselves slime and junk. As we feel the need to live, and to experiences, for without them we feel the sadness and grief of death. All are welcome.
How easily we fill ourselves with what we have handy, the cheapest and the fashionable.
I felt nausea and ill all over from the spoiled food that is living death. Fillings of stagnated air and emptiness.
How long more Father? Will the lust of man’s eyes guide him. But should he drew near to you to fill his soul and spirit. And will be ready to taste from the real experience of your garden, and will live and not die and will be living in heaven on earth here and now.
-
ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכניך כלים רקים אל תמעיטי
אתמול השתתפתי בהופעה של ווקה פיפל voca people, אם כי אני חייב להודות שזה לא כוס התה שלי, ואני לא מתחבר לרעיון ש”מוזיקה היא החיים”. ההצגה, לדעתי, נפלה, חסרה עומק וראויה לציון כמעט נכשל.
לולא הייתי עם אמי, סביר להניח שהייתי עוזב מוקדם. אבל במקום להתעמק בביקורת מפורטת על הביצוע, הכוריאוגרפיה והמוזיקה שלהם, אני מוצא את עצמי משקף יותר את החוויה הקרבית של להיות שם.
הדהים אותי כיצד אנו ממלאים את עצמנו לעתים קרובות בדברים שטחיים וזמינים, מונעים על ידי צורך מורגש לחיות ולחוות, מפחד מהעצב והאבל שמגיעים עם היעדר רגעים כאלה. זו תופעה מוזרה, שנכנעת בקלות למה שנוח, זול וטרנדי.
במהלך ההופעה לא יכולתי להשתחרר מהתחושה של מוצף בתערובת מטאפורית של רפש וזבל, בדומה לצריכת אוכל מקולקל המסמל צורה של מוות חי. האוויר הרגיש עומד, והייתה תחושת ריקנות סוחפת.
לא יכולתי שלא לתהות, כמה עוד, אבא? האם רצונות עיניו של האדם ימשיכו להוביל אותו שולל? האם יש לו דרך להתקרב אליך, למלא את נשמתו ורוחו בחוויה אמיתית? האם הוא יכול לטעום את המהות האמיתית של הגן שלך, חי ולא רק קיים, יוצר מראית עין של גן עדן עלי אדמות כאן ועכשיו?
original:
אתמול היתי בהופעה של voca people אני לא אוהב voca people ואני לא מאמין "במוזיקה זה חיים". ההופעה היתה תת רמה ורדודה, הציון כמעט נכשל. אם לא הייתי עם אמי הייתי יוצא די בהתחלה. אני יכול בקלות להכניס ביקורת אומנותית על הביצוע, כוריאוגרפיה, ומוזיקה. אבל אני ימקד את עצמי לא 'בשאו' אלא במה חשתי שהייתי שם. אוי כמה שאנחנו ממלאים את עצמינו רפש וג'אנק. כמה שאנחנו חשים בצורך לחיות ולחוות חוויות שבלעדיהם אנחנו חשים את המוות העצבות והיגון. וכל הבא ברוך הבא. וכמה בקלות אנחנו נמלא את עצמנו במה שיש, הזול והעכשווי. ואני מקיא וחש חולי בכל גופי מהאוכל המקולקל הזה שהוא מוות עוד בחיים. במילוי על גבי מילוי של אויר דחוס וריק. עד מתי אבא? תאוות העיניים לא ידריך האדם. ויגש אליך למלא חיוו נשמתו וחיותו. ויהיה מוכן לטעם חווית אמת מטעמי גנך ויחיה ולא ימות ויהיה בגן עדן עלי אדמות כאן ועכשיו. -
Go, borrow thee vessels abroad of all thy neighbours, even empty vessels; borrow not a few.
Yesterday, I attended the Voca People performance, though I must admit it’s not my cup of tea, and I don’t buy into the idea that “music is life.” The show, in my opinion, fell short, lacking depth and deserving a nearly failing grade.
Had I not been with my mother, I likely would have left early on. But rather than delving into a detailed critique of their performance, choreography, and music, I find myself reflecting more on the visceral experience of being there.
It struck me how we often fill ourselves with superficial and readily available things, driven by a perceived need to live and experience, fearing the sadness and grief that comes with a lack of such moments. It’s a curious phenomenon, easily succumbing to what’s convenient, inexpensive, and trendy.
During the performance, I couldn’t shake the feeling of being inundated with a metaphorical concoction of slime and junk, akin to consuming spoiled food that symbolizes a form of living death. The air felt stagnant, and there was an overwhelming sense of emptiness.
I couldn’t help but wonder, how much longer, Father? Will the desires of man’s eyes continue to lead him astray? Is there a path for him to draw near to you, to fill his soul and spirit with a genuine experience? Could he taste the true essence of your garden, living and not merely existing, creating a semblance of heaven on earth here and now?
original: Yesterday I went to see the performance of Voca People.
I do not like Voca People and I do not believe that “music is life”. The performance was of a sub-level, shallow, receiving a grade of almost failed.
If I was not with my mother I would have left already near the start.
I can easily write about my artistic criticism of their performance, choreography, and music. But I would focus myself not on the “show”, but what I felt when I was there.
Oh’ how we fill ourselves slime and junk. As we feel the need to live, and to experiences, for without them we feel the sadness and grief of death. All are welcome.
How easily we fill ourselves with what we have handy, the cheapest and the fashionable.
I felt nausea and ill all over from the spoiled food that is living death. Fillings of stagnated air and emptiness.
How long more Father? Will the lust of man’s eyes guide him. But should he drew near to you to fill his soul and spirit. And will be ready to taste from the real experience of your garden, and will live and not die and will be living in heaven on earth here and now.
-
חוויה אלוהית
היום, היה לי מפגש עמוק עם אלוהים. דבר אחד שהבנתי הוא שהחוויות הללו הן אישיות עמוקות ואינן מועברות בקלות לאחרים, בין אם באמצעות מילים או אפילו על מסך מחשב.
החיים מלאים בחוויות שונות, וכל אדם חייב לחפש ולאמץ אותן ברמה האישית. קחו בחשבון את הקשר בין אם לבתה - זה מאתגר להבין אותו באמת מבלי לחוות את הקשר הזה באופן אישי. באופן דומה, מערכת החינוך שלנו מכירה בחשיבות של למידה מעשית; התלמידים מקבלים גירויים לעסוק בהיבטים שונים של לימודיהם מעבר לידע תיאורטי בלבד.
בחיים כולם מחפשים גירויים וחוויות, בין אם זה דרך פעילויות הרפתקניות כמו סנפלינג, התנסות בחומרים, התנסות באקסטזה דתית או עיסוק באלטרואיזם.
אם אנו חפצים בקשר אמיתי עם אלוהים, עלינו לחפש אותו באופן פעיל. חוויה כזו היא לא יסולא בפז ויש לה משמעות השווה לכל חוויות עולמיות אחרות. עם זאת, אי אפשר לכפות את זה עלינו - עלינו להשתוקק לזה באמת.
זהו מפגש בלתי יתואר, מעורר יראה ומדהים, עד כדי כך שמילים נופלות בלכידת המהות שלו.
original:
עברתי היום חוויה מיוחדת עם אלוהים. חלק עקרי של החוויה שלי היא שחוויות עם אלהים הם אישים ואי אפשר להעביר אותו לאחרים. כי חוויה כמה שנספר אותה לא עובר טוב על נייר (גם לא של מחשב) וכמו שיש הרבה חוויות בחיים, כל אחד חייב לחוות אותו לבדו. כי מה שווה לספר על חווית הקשר בן אמא לבת שלה, הלא הבת צריכה לחוות את הקשר לבדה. כך אנחנו רואים במערכות החינוך דוגלות על חוויית הלימודים, שהתלמיד יקבל גירויים והטעם בלימודים ומכך יתחבר ללימודים בהיבטים שונים לא רק למידה פרונטלית יבשה. כל אחד מחפש גירויים וחווית בחיים. אם בסנפלינג או בסמים. אם אקסטזה דתית או באלטרואיזם. אם אנחנו רוצים חוויה חיה עם אלוהים, עלינו לבקש אותה. כי החוויה של אלוהים שווה לא פחות מכל החוויות האחרות בעולם. רק שאנחנו צריכים לרצות אותו, כי הוא איננו יכול לבוא בצורה כפייתית. הוא חבל"ז אחלה סבבה עד כדי כך שאי אפשר לתאר. -
Divine experience
Today, I had a profound encounter with God. One thing I’ve realized is that these experiences are deeply personal and not easily conveyed to others, whether through words or even on a computer screen.
Life is filled with various experiences, and each person must seek and embrace them on an individual level. Consider the bond between a mother and her daughter – it’s challenging to truly understand it without personally experiencing that connection. Similarly, our educational system acknowledges the importance of hands-on learning; students receive stimuli to engage with different aspects of their studies beyond mere theoretical knowledge.
In life, everyone seeks stimuli and experiences, whether it’s through adventurous activities like rappelling, experimenting with substances, experiencing religious ecstasy, or engaging in altruism.
If we desire a genuine connection with God, we need to actively seek it. Such an experience is invaluable and holds significance comparable to any other worldly experiences. However, it cannot be forced upon us – we must genuinely yearn for it.
It’s an indescribable, awe-inspiring, and remarkable encounter, so much so that words fall short in capturing its essence.
original: Today I had a special experience with God. The major part of my experience is that experiences with God are personal and not for others. Experiences no matter how well we tell them don’t go well on paper (not even a computer)
And there are many experiences in life, everyone must obtain them personally. For what is worth telling the experience of relationship of a mother and her daughter, when the daughter must experience the connection herself. Thus as we see in the school system there are attempts to advocate the learning experience, the student will receive learning stimuli and in such will connect to other facets of studies not only dry frontal learning.
Everyone is one looking for stimuli and experiences in life. If in rappelling or in drugs. If in religious ecstasy or in altruism.
If we want a living experience with God we must ask for it. That experience of God is not worth less than the all the other experiences in the world. But we have to want it for it cannot come compulsively.
Cool, super and great it is, so much so that it is impossible to describe.
-
חוויה אלוהית
היום, היה לי מפגש עמוק עם אלוהים. דבר אחד שהבנתי הוא שהחוויות הללו הן אישיות עמוקות ואינן מועברות בקלות לאחרים, בין אם באמצעות מילים או אפילו על מסך מחשב.
החיים מלאים בחוויות שונות, וכל אדם חייב לחפש ולאמץ אותן ברמה האישית. קחו בחשבון את הקשר בין אם לבתה - זה מאתגר להבין אותו באמת מבלי לחוות את הקשר הזה באופן אישי. באופן דומה, מערכת החינוך שלנו מכירה בחשיבות של למידה מעשית; התלמידים מקבלים גירויים לעסוק בהיבטים שונים של לימודיהם מעבר לידע תיאורטי בלבד.
בחיים כולם מחפשים גירויים וחוויות, בין אם זה דרך פעילויות הרפתקניות כמו סנפלינג, התנסות בחומרים, התנסות באקסטזה דתית או עיסוק באלטרואיזם.
אם אנו חפצים בקשר אמיתי עם אלוהים, עלינו לחפש אותו באופן פעיל. חוויה כזו היא לא יסולא בפז ויש לה משמעות השווה לכל חוויות עולמיות אחרות. עם זאת, אי אפשר לכפות את זה עלינו - עלינו להשתוקק לזה באמת.
זהו מפגש בלתי יתואר, מעורר יראה ומדהים, עד כדי כך שמילים נופלות בלכידת המהות שלו.
original:
עברתי היום חוויה מיוחדת עם אלוהים. חלק עקרי של החוויה שלי היא שחוויות עם אלהים הם אישים ואי אפשר להעביר אותו לאחרים. כי חוויה כמה שנספר אותה לא עובר טוב על נייר (גם לא של מחשב) וכמו שיש הרבה חוויות בחיים, כל אחד חייב לחוות אותו לבדו. כי מה שווה לספר על חווית הקשר בן אמא לבת שלה, הלא הבת צריכה לחוות את הקשר לבדה. כך אנחנו רואים במערכות החינוך דוגלות על חוויית הלימודים, שהתלמיד יקבל גירויים והטעם בלימודים ומכך יתחבר ללימודים בהיבטים שונים לא רק למידה פרונטלית יבשה. כל אחד מחפש גירויים וחווית בחיים. אם בסנפלינג או בסמים. אם אקסטזה דתית או באלטרואיזם. אם אנחנו רוצים חוויה חיה עם אלוהים, עלינו לבקש אותה. כי החוויה של אלוהים שווה לא פחות מכל החוויות האחרות בעולם. רק שאנחנו צריכים לרצות אותו, כי הוא איננו יכול לבוא בצורה כפייתית. הוא חבל"ז אחלה סבבה עד כדי כך שאי אפשר לתאר. -
Divine experience
Today, I had a profound encounter with God. One thing I’ve realized is that these experiences are deeply personal and not easily conveyed to others, whether through words or even on a computer screen.
Life is filled with various experiences, and each person must seek and embrace them on an individual level. Consider the bond between a mother and her daughter – it’s challenging to truly understand it without personally experiencing that connection. Similarly, our educational system acknowledges the importance of hands-on learning; students receive stimuli to engage with different aspects of their studies beyond mere theoretical knowledge.
In life, everyone seeks stimuli and experiences, whether it’s through adventurous activities like rappelling, experimenting with substances, experiencing religious ecstasy, or engaging in altruism.
If we desire a genuine connection with God, we need to actively seek it. Such an experience is invaluable and holds significance comparable to any other worldly experiences. However, it cannot be forced upon us – we must genuinely yearn for it.
It’s an indescribable, awe-inspiring, and remarkable encounter, so much so that words fall short in capturing its essence.
original: Today I had a special experience with God. The major part of my experience is that experiences with God are personal and not for others. Experiences no matter how well we tell them don’t go well on paper (not even a computer)
And there are many experiences in life, everyone must obtain them personally. For what is worth telling the experience of relationship of a mother and her daughter, when the daughter must experience the connection herself. Thus as we see in the school system there are attempts to advocate the learning experience, the student will receive learning stimuli and in such will connect to other facets of studies not only dry frontal learning.
Everyone is one looking for stimuli and experiences in life. If in rappelling or in drugs. If in religious ecstasy or in altruism.
If we want a living experience with God we must ask for it. That experience of God is not worth less than the all the other experiences in the world. But we have to want it for it cannot come compulsively.
Cool, super and great it is, so much so that it is impossible to describe.
-
העם ערבי
כשראיתי את האביב הערבי, אני לא יכול שלא לחוש חיבור עמוק לכמיהה לצדק, חופש ואמת בקרב העם. זה מעורר השראה לראות אנשים עומדים נגד דיכוי. עם זאת, ישנה דאגה במוחי שבין המרדף הזה, חלקם עלולים להיות מוטעים, לסטות לקיצוניות.
אני באמת מאמין שהכמיהה לעצמאות מעריצות היא תחושה משותפת בין הקהילות הערביות והיהודיות כאחד. במיוחד אני מרגיש שהציונים צריכים להתאחד עם עמיתיהם הערבים כאחים בחתירה לאמת ולצדק.
למרות האתגרים והפוטנציאל לאי הבנה, אני אוחז באמונה שתוכניות אלוהיות יובילו לשחרור. אני דוחה את הרעיון של חיפוש ביטחון ביציבותן של ממשלות בראשות עריצים או פושעים. עבורי, הביטחון האולטימטיבי טמון באימוץ האמת והצדק האלוהיים, הבטחת עתיד טוב יותר לכל ילדיו של אלוהים.
original:
כשאני רואה את העם הערבי יוצא לרחובות ודורש דין לממשל השולט, דין לעריצות, דין לשקר. אני אומר לעצמי יש אלוהים! יש סיכוי לעמים שחיו כל כך הרבה שנים על בסיס שקר ודיכוי החופש העצמי לקום ולרצות את האמת והצדק. אני גם חש שעם ישראל במיוחד היושב בציון אמור לא להסס שניה ולצאת לקראת האמת והצדק ולהיות אחים לעם הערבי הדורש שחרור ועצמאות מעריצות. אין מקום לפחד מהאסלם השקרי, לאלוהים יש תכניות והשחרור יבוא. דרישת האמת והצדק האלוהי לכול ילדיו הוא הביטחון הטוב ביותר ולא כמו אילו שמחפשים ביטחון בממשל יציב של עריצים או פושעים. ואלוהים ינצח! -
The Arab people
When I witnessed the Arab Spring, I can’t help but feel a profound connection to the yearning for justice, freedom, and truth among the people. It’s inspiring to see individuals standing up against oppression. Yet, there’s a worry lingering in my mind that amidst this pursuit, some might be led astray, veering towards extremism.
I truly believe that the longing for independence from tyranny is a shared sentiment among both Arab and Jewish communities. In particular, I feel that those in Zion should unite with their Arab counterparts as brothers in the pursuit of truth and justice.
Despite the challenges and the potential for misunderstanding, I hold onto the conviction that divine plans will lead to liberation. I reject the notion of seeking security in the stability of governments led by tyrants or criminals. For me, the ultimate security lies in embracing divine truth and justice, ensuring a better future for all of God’s children.
original When I see the Arab people out into the streets demanding judgment of the ruling government, judgment of tyranny, judgment of the lie. I tell myself there is a God!
Any chance the peoples who lived so many years on the basis of lies and oppression of self-freedom to get up and want the truth and justice.
I also feel that the Jewish people especially those in Zion should not hesitate a second and go for truth and justice and reach out as brothers to the Arab people who yearn and demand independence from tyranny.
There is no place to fear the false Islam, God has plans and that liberation will come.
Divine truth and justice for all God’s children is the best security and safety. Not like those who look for security in a stable government of tyrants or criminals.
God wins!
-
העם ערבי
כשראיתי את האביב הערבי, אני לא יכול שלא לחוש חיבור עמוק לכמיהה לצדק, חופש ואמת בקרב העם. זה מעורר השראה לראות אנשים עומדים נגד דיכוי. עם זאת, ישנה דאגה במוחי שבין המרדף הזה, חלקם עלולים להיות מוטעים, לסטות לקיצוניות.
אני באמת מאמין שהכמיהה לעצמאות מעריצות היא תחושה משותפת בין הקהילות הערביות והיהודיות כאחד. במיוחד אני מרגיש שהציונים צריכים להתאחד עם עמיתיהם הערבים כאחים בחתירה לאמת ולצדק.
למרות האתגרים והפוטנציאל לאי הבנה, אני אוחז באמונה שתוכניות אלוהיות יובילו לשחרור. אני דוחה את הרעיון של חיפוש ביטחון ביציבותן של ממשלות בראשות עריצים או פושעים. עבורי, הביטחון האולטימטיבי טמון באימוץ האמת והצדק האלוהיים, הבטחת עתיד טוב יותר לכל ילדיו של אלוהים.
original:
כשאני רואה את העם הערבי יוצא לרחובות ודורש דין לממשל השולט, דין לעריצות, דין לשקר. אני אומר לעצמי יש אלוהים! יש סיכוי לעמים שחיו כל כך הרבה שנים על בסיס שקר ודיכוי החופש העצמי לקום ולרצות את האמת והצדק. אני גם חש שעם ישראל במיוחד היושב בציון אמור לא להסס שניה ולצאת לקראת האמת והצדק ולהיות אחים לעם הערבי הדורש שחרור ועצמאות מעריצות. אין מקום לפחד מהאסלם השקרי, לאלוהים יש תכניות והשחרור יבוא. דרישת האמת והצדק האלוהי לכול ילדיו הוא הביטחון הטוב ביותר ולא כמו אילו שמחפשים ביטחון בממשל יציב של עריצים או פושעים. ואלוהים ינצח! -
The Arab people
When I witnessed the Arab Spring, I can’t help but feel a profound connection to the yearning for justice, freedom, and truth among the people. It’s inspiring to see individuals standing up against oppression. Yet, there’s a worry lingering in my mind that amidst this pursuit, some might be led astray, veering towards extremism.
I truly believe that the longing for independence from tyranny is a shared sentiment among both Arab and Jewish communities. In particular, I feel that those in Zion should unite with their Arab counterparts as brothers in the pursuit of truth and justice.
Despite the challenges and the potential for misunderstanding, I hold onto the conviction that divine plans will lead to liberation. I reject the notion of seeking security in the stability of governments led by tyrants or criminals. For me, the ultimate security lies in embracing divine truth and justice, ensuring a better future for all of God’s children.
original When I see the Arab people out into the streets demanding judgment of the ruling government, judgment of tyranny, judgment of the lie. I tell myself there is a God!
Any chance the peoples who lived so many years on the basis of lies and oppression of self-freedom to get up and want the truth and justice.
I also feel that the Jewish people especially those in Zion should not hesitate a second and go for truth and justice and reach out as brothers to the Arab people who yearn and demand independence from tyranny.
There is no place to fear the false Islam, God has plans and that liberation will come.
Divine truth and justice for all God’s children is the best security and safety. Not like those who look for security in a stable government of tyrants or criminals.
God wins!
-
מה אני רוצה?
כולנו בני אדם עם בשר ודם, וככאלה, יש לנו אהבות, דעות, רצונות ותחומי עניין אישיים. אולי הבוקר, בן זוג הכעיס אותנו, שכן צעק או האוכל שלנו התקלקל. בעיצומם של האתגרים היומיומיים האלה, למה אנחנו יכולים לצפות באמת? צדק, אמת ואתיקה טהורה?
האם אנו חיים בקיום אוטופי עם מלאכים, או שאנו שוכנים במציאות הקיום האנושי בעולם הזה?
האם אנו יכולים לטעון ליכולת לשפוט אחרים כאשר, במציאות, כולנו מתמודדים עם רגשות כמו קנאה, כעס, נקמה ותשוקה? למרות הרגשות האלה, אנחנו מטבענו אנושיים ואנוכיים. כאשר אנו מתמודדים עם ביקורת או עימות, אנו חווים לעתים קרובות תחושת השפלה.
אפשר לתהות, האם זה מוביל למסקנה שאין אמת אוניברסלית בעולם; במקום זאת, לכל אחד יש את האמת שלו? אם המקרה מיישרת אותנו עם מישהו שהאמת שלו כרוכה בפעולות מזיקות, האם זה מקובל? האם זה מוצדק שהמזל הוביל אחרים להיות תחת השפעתו של מישהו רחום כלפי הפשעים והשקרים שלהם?
ובכל זאת, בעולם הזה יש כוח אלוהי, אמת ייחודית. יום הדין מחכה, שבו כל היצורים החיים ישפטו על ידי האמת האולטימטיבית הזו. ללא קשר לחינוך, השקפות, רצונות או כל גורם אחר, קיימת אמת אלוהית אחת שנכונה וצודקת לכולם.
חשוב לציין, האדם המונע על ידי רצונות אגואיסטים ואינטרסים אישיים יוצר את עצם השיפוט שבסופו של דבר יקיף אותם. original:
הרי כולנו בשר ודם, וככה זה עם בני אדם יש להם דעות, נטיעות, רצונות, נגיעות אישיות. אישתו הרגיזה אותו הבוקר, השכן צעק אליו, האוכל היה מקולקל. בכלל למה אני מצפה? צדק, אמת, מידות טהורות? איפה אני חי? בחלל? אצל מלאכים? וכי אני יכול לשפוט את הזולת? הרי יש בהם קנאה, כאס, נקמנות, תאוות. וכי מה יש לי? הרי גם אני חש דברים אילו. גם אני בן אדם. גם אני אגואיסט. וגם אני נפגע שצועקים ומשפילים אותי. ואם כך אולי נגיע למסקנה שאין אמת אחת בעולם אלא לכל אחד יש האמת שלו. ונפל מזלי להיות עם אחד שאמת שלו ל"אכול אנשים" אז זה סדר?! וטוב שלמזלם הם לא נפלו לפני אדם מסוג זה אלא לאחד שמרחם להם על פשעיהם ושקריהם. אבל יש אלוהים בעולם. כח יחיד ומיוחד עם אמת יחידה ומיוחדת. והדין דין אמת. ויום הדין בא, כך שכל באי עולם ישפטו על ידי האמת המיוחד שלו. ואין זה משנה חינוכו, דעותיו, רצונו וכו'. כי יש אמת אלוהית אחת. והיא נכונה לכולם. והאדם הבא ופועל עם רצונות אגואיסטים ומניעים אישים. הרי שמייצר לעצמו דינו. -
What do I want?
We are all humans with flesh and blood, and as such, we have likes, opinions, desires, and personal interests. Perhaps this morning, a spouse angered us, a neighbor yelled, or our food spoiled. In the midst of these everyday challenges, what can we truly expect? Justice, truth, and pure ethics?
Do we live in a utopian existence with angels, or do we reside in the reality of human existence in this world?
Can we claim the ability to judge others when, in reality, we all grapple with emotions like jealousy, anger, revenge, and lust? Despite feeling these emotions, we’re inherently human and selfish. When faced with criticism or confrontation, we often experience a sense of humiliation.
One might wonder, does this lead to the conclusion that there is no universal truth in the world; instead, everyone possesses their own truth? If chance aligns us with someone whose truth involves harmful actions, is that acceptable? Is it justifiable that luck led others to be under the influence of someone compassionate towards their crimes and lies?
Yet, in this world, there is a divine force, a unique truth. The Day of Judgment awaits, where all living beings will be judged by this ultimate truth. Regardless of education, views, desires, or any other factors, there exists one divine truth that is right and just for all.
Importantly, the person driven by egoistic desires and personal interests is creating the very judgment that will ultimately encompass them.
original: We are all of man of flesh and blood and as such he has like, he has opinions, wants, wishes and personal interested. His wife angered him this morning, the neighbor yelled at him, his food was spoiled.
At all what I expect? Justice, truth, pure ethics?
Where I live? In space? With Angels?
Do I have the ability to judge others? After all, they have jealousy, anger, revenge, lust. What do I have? Even if I feel these things. I’m human. I’m selfish. And when I get hit or shouted upon I feel humiliation.
If so maybe we will get to the conclusion that there is no one truth in the world, but everyone has his own truth. So if my lucky brought me to be with one that his truth is to “eat people” then that’s fine?!. And it is good that their luck has brought so they fell before such a person who is compassionate toward them with their crimes and their lies.
But there is a God in the world. A unique force with a unique truth. Judgment will be. Day of Judgment comes to all living things are judged by his truth. No matter his education, his views, his desire, etc. there is one divine truth. And it is right and just for all.
The person whom acts with egoistic desire seeking, and personal interests. Create that which will judge but himself.
-
מה אני רוצה?
כולנו בני אדם עם בשר ודם, וככאלה, יש לנו אהבות, דעות, רצונות ותחומי עניין אישיים. אולי הבוקר, בן זוג הכעיס אותנו, שכן צעק או האוכל שלנו התקלקל. בעיצומם של האתגרים היומיומיים האלה, למה אנחנו יכולים לצפות באמת? צדק, אמת ואתיקה טהורה?
האם אנו חיים בקיום אוטופי עם מלאכים, או שאנו שוכנים במציאות הקיום האנושי בעולם הזה?
האם אנו יכולים לטעון ליכולת לשפוט אחרים כאשר, במציאות, כולנו מתמודדים עם רגשות כמו קנאה, כעס, נקמה ותשוקה? למרות הרגשות האלה, אנחנו מטבענו אנושיים ואנוכיים. כאשר אנו מתמודדים עם ביקורת או עימות, אנו חווים לעתים קרובות תחושת השפלה.
אפשר לתהות, האם זה מוביל למסקנה שאין אמת אוניברסלית בעולם; במקום זאת, לכל אחד יש את האמת שלו? אם המקרה מיישרת אותנו עם מישהו שהאמת שלו כרוכה בפעולות מזיקות, האם זה מקובל? האם זה מוצדק שהמזל הוביל אחרים להיות תחת השפעתו של מישהו רחום כלפי הפשעים והשקרים שלהם?
ובכל זאת, בעולם הזה יש כוח אלוהי, אמת ייחודית. יום הדין מחכה, שבו כל היצורים החיים ישפטו על ידי האמת האולטימטיבית הזו. ללא קשר לחינוך, השקפות, רצונות או כל גורם אחר, קיימת אמת אלוהית אחת שנכונה וצודקת לכולם.
חשוב לציין, האדם המונע על ידי רצונות אגואיסטים ואינטרסים אישיים יוצר את עצם השיפוט שבסופו של דבר יקיף אותם. original:
הרי כולנו בשר ודם, וככה זה עם בני אדם יש להם דעות, נטיעות, רצונות, נגיעות אישיות. אישתו הרגיזה אותו הבוקר, השכן צעק אליו, האוכל היה מקולקל. בכלל למה אני מצפה? צדק, אמת, מידות טהורות? איפה אני חי? בחלל? אצל מלאכים? וכי אני יכול לשפוט את הזולת? הרי יש בהם קנאה, כאס, נקמנות, תאוות. וכי מה יש לי? הרי גם אני חש דברים אילו. גם אני בן אדם. גם אני אגואיסט. וגם אני נפגע שצועקים ומשפילים אותי. ואם כך אולי נגיע למסקנה שאין אמת אחת בעולם אלא לכל אחד יש האמת שלו. ונפל מזלי להיות עם אחד שאמת שלו ל"אכול אנשים" אז זה סדר?! וטוב שלמזלם הם לא נפלו לפני אדם מסוג זה אלא לאחד שמרחם להם על פשעיהם ושקריהם. אבל יש אלוהים בעולם. כח יחיד ומיוחד עם אמת יחידה ומיוחדת. והדין דין אמת. ויום הדין בא, כך שכל באי עולם ישפטו על ידי האמת המיוחד שלו. ואין זה משנה חינוכו, דעותיו, רצונו וכו'. כי יש אמת אלוהית אחת. והיא נכונה לכולם. והאדם הבא ופועל עם רצונות אגואיסטים ומניעים אישים. הרי שמייצר לעצמו דינו. -
What do I want?
We are all humans with flesh and blood, and as such, we have likes, opinions, desires, and personal interests. Perhaps this morning, a spouse angered us, a neighbor yelled, or our food spoiled. In the midst of these everyday challenges, what can we truly expect? Justice, truth, and pure ethics?
Do we live in a utopian existence with angels, or do we reside in the reality of human existence in this world?
Can we claim the ability to judge others when, in reality, we all grapple with emotions like jealousy, anger, revenge, and lust? Despite feeling these emotions, we’re inherently human and selfish. When faced with criticism or confrontation, we often experience a sense of humiliation.
One might wonder, does this lead to the conclusion that there is no universal truth in the world; instead, everyone possesses their own truth? If chance aligns us with someone whose truth involves harmful actions, is that acceptable? Is it justifiable that luck led others to be under the influence of someone compassionate towards their crimes and lies?
Yet, in this world, there is a divine force, a unique truth. The Day of Judgment awaits, where all living beings will be judged by this ultimate truth. Regardless of education, views, desires, or any other factors, there exists one divine truth that is right and just for all.
Importantly, the person driven by egoistic desires and personal interests is creating the very judgment that will ultimately encompass them.
original: We are all of man of flesh and blood and as such he has like, he has opinions, wants, wishes and personal interested. His wife angered him this morning, the neighbor yelled at him, his food was spoiled.
At all what I expect? Justice, truth, pure ethics?
Where I live? In space? With Angels?
Do I have the ability to judge others? After all, they have jealousy, anger, revenge, lust. What do I have? Even if I feel these things. I’m human. I’m selfish. And when I get hit or shouted upon I feel humiliation.
If so maybe we will get to the conclusion that there is no one truth in the world, but everyone has his own truth. So if my lucky brought me to be with one that his truth is to “eat people” then that’s fine?!. And it is good that their luck has brought so they fell before such a person who is compassionate toward them with their crimes and their lies.
But there is a God in the world. A unique force with a unique truth. Judgment will be. Day of Judgment comes to all living things are judged by his truth. No matter his education, his views, his desire, etc. there is one divine truth. And it is right and just for all.
The person whom acts with egoistic desire seeking, and personal interests. Create that which will judge but himself.
-
I want money
I want money, I want it a lot. I want money, I want it somehow. I want money, I want it a lot so give me, go give me some now.
I want money, you have more than me. I want money, so I can be free. I want money, all for me can’t you, can’t you see.
I want money, I want it a lot. I want money, I want it somehow. I want money, I want it a lot so give me, go give me some now.
I want money, how did you see. I want money, only for me. I want money, and its not just that I want your love, that’s my trap.
I woke up this morning with this song in my head. So much it was stuck in my head that I was sure that I heard it somewhere. Well Google couldnt find any other source then mine. I welcome a band and singer to take this lyrics and maybe the tone that came with it.
אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו איכשהו. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה אז תן לי, לך תן לי עכשיו.
אני רוצה כסף, יש לך יותר ממני. אני רוצה כסף כדי שאוכל להיות חופשי. אני רוצה כסף, הכל בשבילי אתה לא יכול, אתה לא רואה.
אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו איכשהו. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה אז תן לי, לך תן לי עכשיו.
אני רוצה כסף, איך ראית. אני רוצה כסף, רק בשבילי. אני רוצה כסף, וזה לא רק זה אני רוצה את אהבתך, זו המלכודת שלי.
התעוררתי הבוקר עם השיר הזה בראש (גרסה האנגלית). כל כך הרבה שזה היה תקוע לי בראש שהייתי בטוח ששמעתי את זה איפשהו. ובכן גוגל לא הצליח למצוא שום מקור אחר מאשר שלי. אני מברך על להקה וזמר לקחת את המילים האלה ואולי את הטון שהגיע איתה.
-
I want money
I want money, I want it a lot. I want money, I want it somehow. I want money, I want it a lot so give me, go give me some now.
I want money, you have more than me. I want money, so I can be free. I want money, all for me can’t you, can’t you see.
I want money, I want it a lot. I want money, I want it somehow. I want money, I want it a lot so give me, go give me some now.
I want money, how did you see. I want money, only for me. I want money, and its not just that I want your love, that’s my trap.
I woke up this morning with this song in my head. So much it was stuck in my head that I was sure that I heard it somewhere. Well Google couldnt find any other source then mine. I welcome a band and singer to take this lyrics and maybe the tone that came with it.
אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו איכשהו. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה אז תן לי, לך תן לי עכשיו.
אני רוצה כסף, יש לך יותר ממני. אני רוצה כסף כדי שאוכל להיות חופשי. אני רוצה כסף, הכל בשבילי אתה לא יכול, אתה לא רואה.
אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו איכשהו. אני רוצה כסף, אני רוצה אותו הרבה אז תן לי, לך תן לי עכשיו.
אני רוצה כסף, איך ראית. אני רוצה כסף, רק בשבילי. אני רוצה כסף, וזה לא רק זה אני רוצה את אהבתך, זו המלכודת שלי.
התעוררתי הבוקר עם השיר הזה בראש (גרסה האנגלית). כל כך הרבה שזה היה תקוע לי בראש שהייתי בטוח ששמעתי את זה איפשהו. ובכן גוגל לא הצליח למצוא שום מקור אחר מאשר שלי. אני מברך על להקה וזמר לקחת את המילים האלה ואולי את הטון שהגיע איתה.
-
גילוי מתנת אלוהים
זה לא משהו שאתה יכול למצוא באופן פעיל. הכי הרבה שאתה יכול לעשות זה להאמין שאלוהים ישלח את זה בדרכך. אני רגיל לחשוב שאם אכוון למשהו, אני אצליח. עם זאת, אלוהים הראה לי שבמיוחד כשזה מגיע למתנות, ההפך הוא לעתים קרובות נכון. מאמץ לא בהכרח מביא לתוצאה הרצויה.
למעשה, זה נוטה לשבש את הדרך הטבעית שאלוהים מספק לנו. אם אתה באמת, מאוד חושק במשהו, אתה עלול לגלות שאתה צריך להרפות מהמאמצים שלך ולהסגיר אותו לאלוהים כדי לקבל אותו.
original:
לחפש את מתנת אלוהים זה בלתי אפשרי. הדבר היחיד שתוכל לעשות הוא להאמין שאלוהים יישלח אותה... רגיל אני לחשוב כשמתאמצים מצליחים, וכאן אלוהים הראה לי שזה הולך הפוך. שבמתנות, המאמץ היא לא להתאמץ. אחרת זה בדרך כלל מפריע בדרך שבה אלוהים נותן לנו דברים. אם אתה באמת רוצה זאת (את המתנה) תצטרך לוותר עליה. -
הבטחות ומתנות צפויות
כשהבוס שלך מבטיח העלאה או אפילו את המשכורת החודשית שלך, זה טבעי להתחיל לתכנן הוצאות בציפייה. אבל בוסים יכולים לשנות את דעתם; היום הם מבטיחים, ומחר ההבטחות הללו עלולות להיעלם. אז נשאלת השאלה: מה באמת שווים המילים שלהם?
מצד שני, אלוהים מבטיח נחמה, וההבטחה הזו בלתי מעורערת. זו התחייבות חקוקה באבן.
המציאות של ההבטחה האלוהית הזו היא כה עמוקה שאם, מסיבה כלשהי, אינך רואה אותה מיד, תבין שהיא אמיתית יותר מדברים מוחשיים רבים שאנו רואים ולעתים קרובות מסתמכים עליהם.
original:
כשהבוס מבטיח העלאת משכורת או אפילו המשכורת החודשי. מי לא הולך לקניות בתשלומים? אבל הבוס יום פה, מחר איננו. מילים שלו מה הם באמת שווים? אלוהים מבטיח נחמה. את הצ'יק הזה חקוק בסלע. ההבטחה כל כך אמיתת שגם אם לאיזה סיבה לא רואים אותו. הוא יותר כן מהרבה דברים שאנחנו רואים וסומכים אליהם. -
Promises and expected gifts
When your boss promises a raise or even your monthly salary, it’s natural to start planning expenses in anticipation. But bosses can change their minds; today they promise, and tomorrow those promises might vanish. So, the question arises: What are their words truly worth?
On the other hand, God promises comfort, and that promise is unwavering. It’s a commitment set in stone.
The reality of this divine promise is so profound that if, for some reason, you don’t see it immediately, understand that it is more real than many tangible things we see and often rely on. original: When your boss promises a raise or even your monthly salary. Who does not go shopping in installments? But bosses day are here, tomorrow are gone. His words, what they really worth?
God promises comfort. This check is set in stone.
So real is this promise, that if for some reason you do not see it. Know that is more real then a lot of things we see and tend to rely on.
-
Discovering God's Gift (Godsent)
It’s not something you can actively find. The most you can do is believe that God will send it your way. I’m accustomed to thinking that if I set my mind to something, I’ll succeed. However, God has shown me that, especially when it comes to gifts, the opposite is often true. Putting in effort doesn’t necessarily bring about the desired result.
In fact, it tends to disrupt the natural way God provides for us. If you truly, deeply desire something, you may find that you have to let go of your efforts and surrender it to God in order to receive it.
original: Well you can’t. The best you can do is believe that God will actually send. Accustomed I am to think that when I put my head to something I will succeed. Well God showed me it work out the opposite. That for presents, the effort is not do give effort.
Otherwise it usually disturbs the nature of the way God gives us things. If you really, really want it. Then you will have to give it up.
-
גילוי מתנת אלוהים
זה לא משהו שאתה יכול למצוא באופן פעיל. הכי הרבה שאתה יכול לעשות זה להאמין שאלוהים ישלח את זה בדרכך. אני רגיל לחשוב שאם אכוון למשהו, אני אצליח. עם זאת, אלוהים הראה לי שבמיוחד כשזה מגיע למתנות, ההפך הוא לעתים קרובות נכון. מאמץ לא בהכרח מביא לתוצאה הרצויה.
למעשה, זה נוטה לשבש את הדרך הטבעית שאלוהים מספק לנו. אם אתה באמת, מאוד חושק במשהו, אתה עלול לגלות שאתה צריך להרפות מהמאמצים שלך ולהסגיר אותו לאלוהים כדי לקבל אותו.
original:
לחפש את מתנת אלוהים זה בלתי אפשרי. הדבר היחיד שתוכל לעשות הוא להאמין שאלוהים יישלח אותה... רגיל אני לחשוב כשמתאמצים מצליחים, וכאן אלוהים הראה לי שזה הולך הפוך. שבמתנות, המאמץ היא לא להתאמץ. אחרת זה בדרך כלל מפריע בדרך שבה אלוהים נותן לנו דברים. אם אתה באמת רוצה זאת (את המתנה) תצטרך לוותר עליה. -
הבטחות ומתנות צפויות
כשהבוס שלך מבטיח העלאה או אפילו את המשכורת החודשית שלך, זה טבעי להתחיל לתכנן הוצאות בציפייה. אבל בוסים יכולים לשנות את דעתם; היום הם מבטיחים, ומחר ההבטחות הללו עלולות להיעלם. אז נשאלת השאלה: מה באמת שווים המילים שלהם?
מצד שני, אלוהים מבטיח נחמה, וההבטחה הזו בלתי מעורערת. זו התחייבות חקוקה באבן.
המציאות של ההבטחה האלוהית הזו היא כה עמוקה שאם, מסיבה כלשהי, אינך רואה אותה מיד, תבין שהיא אמיתית יותר מדברים מוחשיים רבים שאנו רואים ולעתים קרובות מסתמכים עליהם.
original:
כשהבוס מבטיח העלאת משכורת או אפילו המשכורת החודשי. מי לא הולך לקניות בתשלומים? אבל הבוס יום פה, מחר איננו. מילים שלו מה הם באמת שווים? אלוהים מבטיח נחמה. את הצ'יק הזה חקוק בסלע. ההבטחה כל כך אמיתת שגם אם לאיזה סיבה לא רואים אותו. הוא יותר כן מהרבה דברים שאנחנו רואים וסומכים אליהם. -
Promises and expected gifts
When your boss promises a raise or even your monthly salary, it’s natural to start planning expenses in anticipation. But bosses can change their minds; today they promise, and tomorrow those promises might vanish. So, the question arises: What are their words truly worth?
On the other hand, God promises comfort, and that promise is unwavering. It’s a commitment set in stone.
The reality of this divine promise is so profound that if, for some reason, you don’t see it immediately, understand that it is more real than many tangible things we see and often rely on. original: When your boss promises a raise or even your monthly salary. Who does not go shopping in installments? But bosses day are here, tomorrow are gone. His words, what they really worth?
God promises comfort. This check is set in stone.
So real is this promise, that if for some reason you do not see it. Know that is more real then a lot of things we see and tend to rely on.
-
Discovering God's Gift (Godsent)
It’s not something you can actively find. The most you can do is believe that God will send it your way. I’m accustomed to thinking that if I set my mind to something, I’ll succeed. However, God has shown me that, especially when it comes to gifts, the opposite is often true. Putting in effort doesn’t necessarily bring about the desired result.
In fact, it tends to disrupt the natural way God provides for us. If you truly, deeply desire something, you may find that you have to let go of your efforts and surrender it to God in order to receive it.
original: Well you can’t. The best you can do is believe that God will actually send. Accustomed I am to think that when I put my head to something I will succeed. Well God showed me it work out the opposite. That for presents, the effort is not do give effort.
Otherwise it usually disturbs the nature of the way God gives us things. If you really, really want it. Then you will have to give it up.
-
פוסטמודרניזם כתחייה רוחנית
חיכיתי לרגע הזה בקוצר רוח במשך יותר משנה, וסוף סוף הגיע הזמן.
להטיל ספק בכל דבר הפך לטרנד פופולרי בעידן הפוסט מודרני. מדובר על אף פעם לא להניח הנחות, לאמץ עמדה סקפטית כלפי ערכים מושרשים, ולהתחשב ביחסיות של כל דבר. הרעיון הוא לשאול שאלות חוקרות ולהעמיד הכל, אפילו אמונות קדושות כביכול, לבדיקה. גישה זו מאפשרת לאנשים לעסוק בדברים מנקודת מבט של מבחוץ.
חקירה נחשבת לא רק בריאה אלא הכרחית, במיוחד לאחר העידנים האפלים של אלפיים השנים האחרונות, תקופה שבה מילים אלוהיות הופקדו בידי אדם. הוא משמש ככלי לחקור היבטים בתוכנו שאנו עשויים להיות מהססים להתעמת. עם זאת, כמו כל כלי, ניתן לעשות שימוש לרעה בשאלה, מה שמוביל אנשים להרגיש אלוהים על ידי הצבת סימן שאלה על כל דבר, ובכך לנפח את האגו שלהם.
ובכל זאת, בתוך מגוון השאלות העצום, יש תשובה - אלוהים יחיד, טוב יחיד, אמת יחידה.
עם זאת, השאלות נמשכות. איזה אלוהים? איזו אמת? כל אחד טוען את גרסתו.
התשובה נמצאת בפנים. בשלב מסוים, כולם חוו את האמת והרגישו את אלוהים בתוכם. עם זאת, תחושה עמוקה זו נמנעת לעתים קרובות מכיוון שהיא מגבילה את הרצונות והחירויות האישיות. האמת מטילה גבולות בדרך זו או אחרת.
אלוהים, שברא את כולנו, מספק תשובות בפנים. המפתח הוא להסתכל פנימה, לא רק היום אלא כל יום.
original:
אני כבר מחכה יותר משנה לכתוב את זה. הגיע הזמן. היכולת להעמיד בשאלה כל מה שלמדנו היא "הדבר" של הפוסטמודרני. לעולם אל תיקחו דברים במובנים מאליהם, היו סקפטיים כלפי ערכים שלמדתם, האם לא הכל יחסי? לשאול שאלות ולשים הכל "על השולחן", -קדוש שיהיה, מאפשר לאדם להתחיל להכיר דברים אישיים הנוגעים לו כמשקיף מבחוץ. לשאול שאלות זה דבר בריא והינו צורך מכורח המציאות של אלפיים שנות גלות אחרונות. בתקופת החושך דברי אלוהים היו משועבדים בידי האדם. שאלת שאלות פותחת כלי פנימי שאנו פוחדים לראותו. אבל כמו הרבה דברים זהו כלי אשר ניתן להשתמש בו לרעה כמו שהוא "מאפשר לנו" להרגיש כמו אלוהים. היכולת שלנו לשים סימן שאלה על הכל מגדילה את האגו שלנו. ישנה תשובה. אלוהים אחד, טוב אחד, אמת אחת. אבל השאלות עולות שוב. מהו אלוהים ומהי האמת? תוכלו לשאול, וכל אחד טוען לאמת משלו! התשובה נמצאת כאן. כולנו הרגשנו בתוכנו את הבורא ואת האמת בשלב זה או אחר, אבל בדרך כלל אנו בורחים מתחושה הו, כיוון שהיא אינה מאפשרת לנו לממש את רצונותינו ותשוקותינו. אלוהים ברא את כולנו, הוא נותן לכולנו את כל התשובות. רק הביטו פנימה. אבל לא רק היום, אלא בכל יום. -
Postmodernism as a spiritual renaissance
I’ve eagerly awaited this moment for over a year, and finally, the time has arrived.
Questioning everything has become a popular trend in the postmodern era. It’s about never making assumptions, adopting a skeptical stance toward ingrained values, and considering the relativity of everything. The idea is to ask probing questions and subject everything, even supposedly sacred beliefs, to scrutiny. This approach allows individuals to engage with things from an outsider’s perspective.
Questioning is deemed not just healthy but necessary, especially after the dark ages of the past two millennia, a time when divine words were entrusted to human hands. It serves as a tool to explore aspects within ourselves that we might be hesitant to confront. However, like any tool, questioning can be misused, leading individuals to feel godlike by constantly placing a question mark on everything, thereby inflating their egos.
Yet, amid the vast array of questions, there is an answer—a singular God, a singular good, a singular truth.
However, the questions persist. Which God? Which truth? Each person asserts their version.
The answer lies within. At some point, everyone has experienced THE TRUTH and FELT GOD within themselves. Yet, this profound sensation is often avoided because it constrains personal desires and freedoms. The truth imposes limits in one way or another.
God, who created us all, provides answers within. The key is to look inside, not just today but every day.
original: I have been waiting over a year to write this. And the time has come.
The ability to question everything is the “in” thing of the postmodern. Never assume, be skeptical toward values you have been taught, isn’t everything relative? Ask questions and place everything no matter who claims it to be holy on the examination table. This allows a person to start relating to things as an “outsider”.
Questioning is healthy and a necessity after the dark ages of the last two millenniums. The period of diaspora were Gods words were in the hands of man. It opens vessels inside that we are afraid to see. But like many things it is a tool which can be used for evil as it “allows us” to feel like God. Our ability to place the “?” on all enlarges our ego.
There is an answer. There is One God, one good, one truth.
But the questions rise again. What God and what truth? You will ask for each one claims they have their own!
The answer is here. As everyone at one point or another, have felt inside themselves THE TRUTH and FELT GOD. But they usually run away from this feeling, as it doesn’t allow them to fulfill their desires, to do as they please. This truth limits them in one way or another.
God created all of us, He gives us all the answers. Just look inside. But not just today but every day.
-
פוסטמודרניזם כתחייה רוחנית
חיכיתי לרגע הזה בקוצר רוח במשך יותר משנה, וסוף סוף הגיע הזמן.
להטיל ספק בכל דבר הפך לטרנד פופולרי בעידן הפוסט מודרני. מדובר על אף פעם לא להניח הנחות, לאמץ עמדה סקפטית כלפי ערכים מושרשים, ולהתחשב ביחסיות של כל דבר. הרעיון הוא לשאול שאלות חוקרות ולהעמיד הכל, אפילו אמונות קדושות כביכול, לבדיקה. גישה זו מאפשרת לאנשים לעסוק בדברים מנקודת מבט של מבחוץ.
חקירה נחשבת לא רק בריאה אלא הכרחית, במיוחד לאחר העידנים האפלים של אלפיים השנים האחרונות, תקופה שבה מילים אלוהיות הופקדו בידי אדם. הוא משמש ככלי לחקור היבטים בתוכנו שאנו עשויים להיות מהססים להתעמת. עם זאת, כמו כל כלי, ניתן לעשות שימוש לרעה בשאלה, מה שמוביל אנשים להרגיש אלוהים על ידי הצבת סימן שאלה על כל דבר, ובכך לנפח את האגו שלהם.
ובכל זאת, בתוך מגוון השאלות העצום, יש תשובה - אלוהים יחיד, טוב יחיד, אמת יחידה.
עם זאת, השאלות נמשכות. איזה אלוהים? איזו אמת? כל אחד טוען את גרסתו.
התשובה נמצאת בפנים. בשלב מסוים, כולם חוו את האמת והרגישו את אלוהים בתוכם. עם זאת, תחושה עמוקה זו נמנעת לעתים קרובות מכיוון שהיא מגבילה את הרצונות והחירויות האישיות. האמת מטילה גבולות בדרך זו או אחרת.
אלוהים, שברא את כולנו, מספק תשובות בפנים. המפתח הוא להסתכל פנימה, לא רק היום אלא כל יום.
original:
אני כבר מחכה יותר משנה לכתוב את זה. הגיע הזמן. היכולת להעמיד בשאלה כל מה שלמדנו היא "הדבר" של הפוסטמודרני. לעולם אל תיקחו דברים במובנים מאליהם, היו סקפטיים כלפי ערכים שלמדתם, האם לא הכל יחסי? לשאול שאלות ולשים הכל "על השולחן", -קדוש שיהיה, מאפשר לאדם להתחיל להכיר דברים אישיים הנוגעים לו כמשקיף מבחוץ. לשאול שאלות זה דבר בריא והינו צורך מכורח המציאות של אלפיים שנות גלות אחרונות. בתקופת החושך דברי אלוהים היו משועבדים בידי האדם. שאלת שאלות פותחת כלי פנימי שאנו פוחדים לראותו. אבל כמו הרבה דברים זהו כלי אשר ניתן להשתמש בו לרעה כמו שהוא "מאפשר לנו" להרגיש כמו אלוהים. היכולת שלנו לשים סימן שאלה על הכל מגדילה את האגו שלנו. ישנה תשובה. אלוהים אחד, טוב אחד, אמת אחת. אבל השאלות עולות שוב. מהו אלוהים ומהי האמת? תוכלו לשאול, וכל אחד טוען לאמת משלו! התשובה נמצאת כאן. כולנו הרגשנו בתוכנו את הבורא ואת האמת בשלב זה או אחר, אבל בדרך כלל אנו בורחים מתחושה הו, כיוון שהיא אינה מאפשרת לנו לממש את רצונותינו ותשוקותינו. אלוהים ברא את כולנו, הוא נותן לכולנו את כל התשובות. רק הביטו פנימה. אבל לא רק היום, אלא בכל יום. -
Postmodernism as a spiritual renaissance
I’ve eagerly awaited this moment for over a year, and finally, the time has arrived.
Questioning everything has become a popular trend in the postmodern era. It’s about never making assumptions, adopting a skeptical stance toward ingrained values, and considering the relativity of everything. The idea is to ask probing questions and subject everything, even supposedly sacred beliefs, to scrutiny. This approach allows individuals to engage with things from an outsider’s perspective.
Questioning is deemed not just healthy but necessary, especially after the dark ages of the past two millennia, a time when divine words were entrusted to human hands. It serves as a tool to explore aspects within ourselves that we might be hesitant to confront. However, like any tool, questioning can be misused, leading individuals to feel godlike by constantly placing a question mark on everything, thereby inflating their egos.
Yet, amid the vast array of questions, there is an answer—a singular God, a singular good, a singular truth.
However, the questions persist. Which God? Which truth? Each person asserts their version.
The answer lies within. At some point, everyone has experienced THE TRUTH and FELT GOD within themselves. Yet, this profound sensation is often avoided because it constrains personal desires and freedoms. The truth imposes limits in one way or another.
God, who created us all, provides answers within. The key is to look inside, not just today but every day.
original: I have been waiting over a year to write this. And the time has come.
The ability to question everything is the “in” thing of the postmodern. Never assume, be skeptical toward values you have been taught, isn’t everything relative? Ask questions and place everything no matter who claims it to be holy on the examination table. This allows a person to start relating to things as an “outsider”.
Questioning is healthy and a necessity after the dark ages of the last two millenniums. The period of diaspora were Gods words were in the hands of man. It opens vessels inside that we are afraid to see. But like many things it is a tool which can be used for evil as it “allows us” to feel like God. Our ability to place the “?” on all enlarges our ego.
There is an answer. There is One God, one good, one truth.
But the questions rise again. What God and what truth? You will ask for each one claims they have their own!
The answer is here. As everyone at one point or another, have felt inside themselves THE TRUTH and FELT GOD. But they usually run away from this feeling, as it doesn’t allow them to fulfill their desires, to do as they please. This truth limits them in one way or another.
God created all of us, He gives us all the answers. Just look inside. But not just today but every day.
-
נו ומה השריטה/ות שלך ?
איזו שאלה מעוררת מחשבה! מה בדיוק מגדיר “שריטה”?
בעודי שוקל את השאילה הזו, התגובה הראשונית שלי היא לדחות אותה. למה לטרוח להרהר בעניינים כאלה? עם זאת, לחיים יש דרך מצחיקה להחזיר את מה שאתה בוחר להתעלם ממנו. אולי כדאי לשים לב למושג הזה של “שריטה”, בהתחשב בכך שהוא חלק בלתי נפרד ממי שאני. אפילו אחרים, כששואלים אותי, מזהים את נוכחותו.
אז בואו נבחן את ה”שריטות” הללו בחיי. אני גאה בכך שאני ישר וישר. הונאה ובגידה מאתגרות אותי. למרות העצות שקיבלתי מרבים המציעים לכופף את הכללים, קשה לי לאמץ רעיונות כאלה.
זה לא שחסר לי את המיומנות או הידע. לפני כמה שנים התמודדתי עם מצב רעוע עם קבלן, תוך הסתכנתי בהפסד כספי משמעותי. הצלחתי לשמור על פוקר פייס, ואחרי שהוא השקיע כל סנט אחרון ששילמתי קודם, סיימתי מיד את העמותה. לרוע המזל, השכנים שלי לא הסתדרו כמוהם.
“שריטה” נוספת כרוכה בחינוך. נראה שאבי המורה הותירה בי חותם בל יימחה. הרעיון של בגידה הופך למאתגר עוד יותר כשאני שוקל את תפקידי כהורה. איך אוכל ללמד את ילדיי ערכים אם אני מתרפק על חוסר יושר?
יש שיטענו שרמה מסוימת של הונאה מקובלת, אבל אני טוען שכל סגולה שאינה נגזרת ממקור אלוהי היא פגומה מטבעה. טוב אמיתי, להערכתי, מודגם בפעולות הנטועות במטרה עליונה.
בחיפושי אחר התאמה רוחנית, אני מחפש שחרור מפיתויים ארציים, מה שמאפשר לי לאמץ בלב שלם את הרצון האלוהי. original:
איזה שאלה ?! ומה זה בכלל שריטה ? אז אני עומד מול שאלה כזאת והדבר הראשון שאני עושה זה להעביר אותו הלאה. מה אני צריך שאלות כאלו ? אבל כמו כל דבר בחיים כשמעברים אותו הלאה, הוא חוזר אילנו בסיבוב. אז כדאי לי לתת לזה קצת צומת לב כי השריטה לפי איך שהבנתי זה רק חלק ממני ומעוד "אני", עד כדאי כך ששאולים אחרים אלי זה עולה. טוב אז נספר על כמה משריטותיי. אני תם וישר. כן, קשה לי להיות תחמן ורמאי. כמעט ואין אדם מהשורה ששומע החוויות שאני עובר ולא נותן לי יעוץ לרמאות ולתחמן. וקשה לי מעוד רעיונות כאלו. זה לא שאני לא מכיר ולא מסוגל. לפני כמה שנים היה לי מצב עם קבלן רמאי ועמדתי להפסיד המון כסף. ושחקתי אתו פרצוף פוקר, והוא השקיעה עד האגורה האחרונה שנתתי לו, ואז שלחתי לו לשלום. השכנים לא היו ברי מזל כמוני. עוד שריטה זה מחינוך. כנראה שהדם שאבא המורה זורם בי. וזה מוסיף על הקושי לרמאות שהרי יש לי ילדים. ולחנך אותם לשקר ולרמאות איך אפשר. יש שאומרים שלא נורא. לפחות זה מה מידות הטובות. ואני אומר שטוב שלא בא משוחרר לאלוהים, רע. ואין טוב כמו "... וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל:" שאלוהים ייתן לי השחרור אילו לעשות רצונו בלב שלם. -
So what's your scratch?
What a thought-provoking question! What exactly defines a “scratch”?
As I contemplate this query, my initial reaction is to dismiss it. Why bother pondering such matters? However, life has a funny way of bringing back what you choose to ignore. Perhaps it’s worth paying attention to this concept of a “scratch,” considering it seems to be an integral part of who I am. Even others, when asked about me, recognize its presence.
So, let’s examine these “scratches” in my life. I pride myself on being honest and straightforward. Deception and cheating are challenging for me. Despite the advice I’ve received from many who suggest bending the rules, I find such ideas difficult to embrace.
It’s not that I lack the skill or knowledge. A few years ago, I faced a precarious situation with a contractor, risking substantial financial loss. I managed to maintain a poker face, and after he invested every last cent I had previous payed, I promptly ended the association. Unfortunately, my neighbors didn’t fare as well.
Another “scratch” involves education. My father the teacher seems to have left an indelible mark on me. The idea of cheating becomes even more challenging when I consider my role as a parent. How can I teach my children values if I indulge in dishonesty?
Some may argue that a certain level of deception is acceptable, but I contend that any virtue not derived from a divine source is inherently flawed. True goodness, in my belief, is exemplified by actions rooted in a higher purpose.
In my quest for spiritual alignment, I seek release from worldly temptations, allowing me to wholeheartedly embrace the divine will.
original: What a question!? What is a scratch?
So while I face this question, the first thing I do is move on. What do I need questions like this? But like everything in life what you put it aside, it comes back on your next turn. So I should give it some notice, as this “scratch” from what I understand is just part of me and “I”. Even to the point that if you asked others about me it shows up.
Well then I’ll count a few scratches. I am honest & straight. Yes it is hard for me to pull a fast one or to cheat. Almost everyone who heard the experiences I’m going through, give me advice to cheating, lie in one way or another. I find these ideas very hard.
It’s not that I do not know how or don’t have the ability. A few years ago I had a rogue state with a contractor and stood to lose a lot of money. I succeeded playing with a poker face, while he invested to the last cent I gave me, then I sent him away. The neighbors were not as lucky like me.
Another scratch is educator. The teacher of my father must have his blood flowing within me. And it adds to the difficulty of cheating because I have kids. Educate them to cheating and lie how can I ?
Some say not bad. At least this its a bad virtue. I say a virtue not coming from God, is bad. Good is like “ … And Samuel hewed Agag in pieces before the LORD in Gilgal. “
God please me release, so that I can indulge in your wants wholeheartedly.
-
נו ומה השריטה/ות שלך ?
איזו שאלה מעוררת מחשבה! מה בדיוק מגדיר “שריטה”?
בעודי שוקל את השאילה הזו, התגובה הראשונית שלי היא לדחות אותה. למה לטרוח להרהר בעניינים כאלה? עם זאת, לחיים יש דרך מצחיקה להחזיר את מה שאתה בוחר להתעלם ממנו. אולי כדאי לשים לב למושג הזה של “שריטה”, בהתחשב בכך שהוא חלק בלתי נפרד ממי שאני. אפילו אחרים, כששואלים אותי, מזהים את נוכחותו.
אז בואו נבחן את ה”שריטות” הללו בחיי. אני גאה בכך שאני ישר וישר. הונאה ובגידה מאתגרות אותי. למרות העצות שקיבלתי מרבים המציעים לכופף את הכללים, קשה לי לאמץ רעיונות כאלה.
זה לא שחסר לי את המיומנות או הידע. לפני כמה שנים התמודדתי עם מצב רעוע עם קבלן, תוך הסתכנתי בהפסד כספי משמעותי. הצלחתי לשמור על פוקר פייס, ואחרי שהוא השקיע כל סנט אחרון ששילמתי קודם, סיימתי מיד את העמותה. לרוע המזל, השכנים שלי לא הסתדרו כמוהם.
“שריטה” נוספת כרוכה בחינוך. נראה שאבי המורה הותירה בי חותם בל יימחה. הרעיון של בגידה הופך למאתגר עוד יותר כשאני שוקל את תפקידי כהורה. איך אוכל ללמד את ילדיי ערכים אם אני מתרפק על חוסר יושר?
יש שיטענו שרמה מסוימת של הונאה מקובלת, אבל אני טוען שכל סגולה שאינה נגזרת ממקור אלוהי היא פגומה מטבעה. טוב אמיתי, להערכתי, מודגם בפעולות הנטועות במטרה עליונה.
בחיפושי אחר התאמה רוחנית, אני מחפש שחרור מפיתויים ארציים, מה שמאפשר לי לאמץ בלב שלם את הרצון האלוהי. original:
איזה שאלה ?! ומה זה בכלל שריטה ? אז אני עומד מול שאלה כזאת והדבר הראשון שאני עושה זה להעביר אותו הלאה. מה אני צריך שאלות כאלו ? אבל כמו כל דבר בחיים כשמעברים אותו הלאה, הוא חוזר אילנו בסיבוב. אז כדאי לי לתת לזה קצת צומת לב כי השריטה לפי איך שהבנתי זה רק חלק ממני ומעוד "אני", עד כדאי כך ששאולים אחרים אלי זה עולה. טוב אז נספר על כמה משריטותיי. אני תם וישר. כן, קשה לי להיות תחמן ורמאי. כמעט ואין אדם מהשורה ששומע החוויות שאני עובר ולא נותן לי יעוץ לרמאות ולתחמן. וקשה לי מעוד רעיונות כאלו. זה לא שאני לא מכיר ולא מסוגל. לפני כמה שנים היה לי מצב עם קבלן רמאי ועמדתי להפסיד המון כסף. ושחקתי אתו פרצוף פוקר, והוא השקיעה עד האגורה האחרונה שנתתי לו, ואז שלחתי לו לשלום. השכנים לא היו ברי מזל כמוני. עוד שריטה זה מחינוך. כנראה שהדם שאבא המורה זורם בי. וזה מוסיף על הקושי לרמאות שהרי יש לי ילדים. ולחנך אותם לשקר ולרמאות איך אפשר. יש שאומרים שלא נורא. לפחות זה מה מידות הטובות. ואני אומר שטוב שלא בא משוחרר לאלוהים, רע. ואין טוב כמו "... וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל:" שאלוהים ייתן לי השחרור אילו לעשות רצונו בלב שלם. -
So what's your scratch?
What a thought-provoking question! What exactly defines a “scratch”?
As I contemplate this query, my initial reaction is to dismiss it. Why bother pondering such matters? However, life has a funny way of bringing back what you choose to ignore. Perhaps it’s worth paying attention to this concept of a “scratch,” considering it seems to be an integral part of who I am. Even others, when asked about me, recognize its presence.
So, let’s examine these “scratches” in my life. I pride myself on being honest and straightforward. Deception and cheating are challenging for me. Despite the advice I’ve received from many who suggest bending the rules, I find such ideas difficult to embrace.
It’s not that I lack the skill or knowledge. A few years ago, I faced a precarious situation with a contractor, risking substantial financial loss. I managed to maintain a poker face, and after he invested every last cent I had previous payed, I promptly ended the association. Unfortunately, my neighbors didn’t fare as well.
Another “scratch” involves education. My father the teacher seems to have left an indelible mark on me. The idea of cheating becomes even more challenging when I consider my role as a parent. How can I teach my children values if I indulge in dishonesty?
Some may argue that a certain level of deception is acceptable, but I contend that any virtue not derived from a divine source is inherently flawed. True goodness, in my belief, is exemplified by actions rooted in a higher purpose.
In my quest for spiritual alignment, I seek release from worldly temptations, allowing me to wholeheartedly embrace the divine will.
original: What a question!? What is a scratch?
So while I face this question, the first thing I do is move on. What do I need questions like this? But like everything in life what you put it aside, it comes back on your next turn. So I should give it some notice, as this “scratch” from what I understand is just part of me and “I”. Even to the point that if you asked others about me it shows up.
Well then I’ll count a few scratches. I am honest & straight. Yes it is hard for me to pull a fast one or to cheat. Almost everyone who heard the experiences I’m going through, give me advice to cheating, lie in one way or another. I find these ideas very hard.
It’s not that I do not know how or don’t have the ability. A few years ago I had a rogue state with a contractor and stood to lose a lot of money. I succeeded playing with a poker face, while he invested to the last cent I gave me, then I sent him away. The neighbors were not as lucky like me.
Another scratch is educator. The teacher of my father must have his blood flowing within me. And it adds to the difficulty of cheating because I have kids. Educate them to cheating and lie how can I ?
Some say not bad. At least this its a bad virtue. I say a virtue not coming from God, is bad. Good is like “ … And Samuel hewed Agag in pieces before the LORD in Gilgal. “
God please me release, so that I can indulge in your wants wholeheartedly.
-
ככה חופרים בורות לעצמנו
לכוד בתוך גבולות החוקים, המנהגים וההרגלים שקבעתם באופן אישי, אתם מוצאים את עצמכם טובעים.
זו המציאות שיצרת. אתה מרגיש חובה להשתתף בגיפילתא פיש בכל שבת, גם אם זה מרגיש שאתה נחנק ממנו. יציאה מהבית ללא השפתון האדום המחייב היא בלתי נתפסת, ונועלת אותך בתוך הבית שלך. אתם אוכפים חוקים שמגבילים אתכם מלשבת ליד אישה, וכתוצאה מכך עומדים בצורה מביכה ומשאירים את המושב פנוי. תלונות על כאבים ברגליים ומים בברכיים, פשוט תגידו לעצמכם. מתן שיפוט על סמך הגחמות שלך, אתה לא צריך להיות מופתע כשאתה מוצא את עצמך מוקע.
במילים פשוטות, הכללים שעוצבו על ידי האדם הופכים למקום קבורה, המגביל אותו. מצד שני, חוקי אלוהים מציעים שחרור. original:
בתוך החוקים מנהגים והרגלים, שאתה בעצמך יצרת ובהם אתה תתבע. כן ככה זה. אתה חייב גפילטע פיש בשבת, אתה נחנק ממנה. בלי אודם אדום את לא יוצאת מהבית, תהי כלואה בביתך. אתה אוסר על עצמך לשבת ליד אישה, תעמד ותשאיר את הכיסא פנוי, ותתלונן שרגלך כואבות, ויש לך מים בברך, תתלונן רק לעצמך. אתה שופט לפי המצב רוח שלך, ישפטו אותך באותה הדרך, ואין לך מה להתפלא שחייב תצא. זה פשוט, חוקי האדם, קוברים אותו. וחוקי האלוהים משחררים אותו. -
Like digging pit holes for ourselves
Trapped within the confines of the laws, customs, and habits that you have personally established, you find yourself drowning.
This is the reality you’ve created. You feel compelled to partake in Gifilta Fish every Saturday, even if it feels like you’re choking on it. Leaving the house without the obligatory red lipstick is inconceivable, locking you within your own home. You enforce rules that limit you from sitting next to a woman, resulting in standing awkwardly and leaving the seat vacant. Complaints about sore legs and water in your knees, just say to yourself. Passing judgments based on your whims, you shouldn’t be taken aback when you find yourself condemned.
In simple terms, the rules fashioned by man become a burial ground, restricting him. On the other hand, the laws of God offer liberation.
original: Within the laws, customs and habits that you yourself have created, you drown.
Yes that’s the way it is. You must have Gifilta Fish on Saturday, you’re choking on it. Without the red lipstick you won’t not leave the house, Be locked in your home. You create rules so you limiting yourself to sit next by a woman, so stand and leave the seat vacant, and complaints about sore legs, and knee your fill of water, you have only to yourself to complain. You judge according to your mood, judged you shall be it the same way, so don’t be surprised when you came out guilty.
It’s simple, rules created by man, burying him. Laws of God release him.
-
ככה חופרים בורות לעצמנו
לכוד בתוך גבולות החוקים, המנהגים וההרגלים שקבעתם באופן אישי, אתם מוצאים את עצמכם טובעים.
זו המציאות שיצרת. אתה מרגיש חובה להשתתף בגיפילתא פיש בכל שבת, גם אם זה מרגיש שאתה נחנק ממנו. יציאה מהבית ללא השפתון האדום המחייב היא בלתי נתפסת, ונועלת אותך בתוך הבית שלך. אתם אוכפים חוקים שמגבילים אתכם מלשבת ליד אישה, וכתוצאה מכך עומדים בצורה מביכה ומשאירים את המושב פנוי. תלונות על כאבים ברגליים ומים בברכיים, פשוט תגידו לעצמכם. מתן שיפוט על סמך הגחמות שלך, אתה לא צריך להיות מופתע כשאתה מוצא את עצמך מוקע.
במילים פשוטות, הכללים שעוצבו על ידי האדם הופכים למקום קבורה, המגביל אותו. מצד שני, חוקי אלוהים מציעים שחרור. original:
בתוך החוקים מנהגים והרגלים, שאתה בעצמך יצרת ובהם אתה תתבע. כן ככה זה. אתה חייב גפילטע פיש בשבת, אתה נחנק ממנה. בלי אודם אדום את לא יוצאת מהבית, תהי כלואה בביתך. אתה אוסר על עצמך לשבת ליד אישה, תעמד ותשאיר את הכיסא פנוי, ותתלונן שרגלך כואבות, ויש לך מים בברך, תתלונן רק לעצמך. אתה שופט לפי המצב רוח שלך, ישפטו אותך באותה הדרך, ואין לך מה להתפלא שחייב תצא. זה פשוט, חוקי האדם, קוברים אותו. וחוקי האלוהים משחררים אותו. -
Like digging pit holes for ourselves
Trapped within the confines of the laws, customs, and habits that you have personally established, you find yourself drowning.
This is the reality you’ve created. You feel compelled to partake in Gifilta Fish every Saturday, even if it feels like you’re choking on it. Leaving the house without the obligatory red lipstick is inconceivable, locking you within your own home. You enforce rules that limit you from sitting next to a woman, resulting in standing awkwardly and leaving the seat vacant. Complaints about sore legs and water in your knees, just say to yourself. Passing judgments based on your whims, you shouldn’t be taken aback when you find yourself condemned.
In simple terms, the rules fashioned by man become a burial ground, restricting him. On the other hand, the laws of God offer liberation.
original: Within the laws, customs and habits that you yourself have created, you drown.
Yes that’s the way it is. You must have Gifilta Fish on Saturday, you’re choking on it. Without the red lipstick you won’t not leave the house, Be locked in your home. You create rules so you limiting yourself to sit next by a woman, so stand and leave the seat vacant, and complaints about sore legs, and knee your fill of water, you have only to yourself to complain. You judge according to your mood, judged you shall be it the same way, so don’t be surprised when you came out guilty.
It’s simple, rules created by man, burying him. Laws of God release him.
-
להרגיש את הרוח
זו הרגשה מדהימה להיות בידיו של אלוהים, לסמוך על כך שהוא יודע מה הכי טוב בשבילי.
גם כאשר עיני, ההיגיון והרגשות שלי מרמזים אחרת, רוחו מרימה אותי לגבהים מעבר להבנתי.
בעולם שסביבי יש ניסיונות להצדיק חיים בהונאה, בטענה שאמיתות היא בלתי מתקבלת על הדעת. אנשים מנסים להסביר, להעניש ולהגן על עצמם, בציפייה לשיפוט בסופו של דבר על השקרים והבגידה.
יש לי חיים לחיות, ואני בוחר לא להתעכב על מה שאני לא יכול לשנות. עם זאת, תפילתי היא שנוכחות אלוהים על פני האדמה תהיה מוחשית יותר, וששיפוטו יתגלה בקרוב.
original:
אין כמו לחוש להיות בידו של אלוהים, ושהוא ורק הוא יודע מה הכי טוב בשבילך. גם כאשר עינייך, הגיונך והרגשותיך מספרים לך אחרת. הרוח שלו מרימה אותך לשיאי על. העולם סובבתיך מנסה להסביר למה אנחנו צריכים לחיות בשקר, ושאמת היא פסולה. כך הם מסבירים, וכך הם מענישים, וכך הם מנסים להציל את עורם. כי יום הדין מתקרב וקבלת הדין על כל השקרים ובוגדנות תינתן. וגם יש לי עוד חיים לחיות כך אני לא יעסיק במה שאני אינני יכול. אבל בכל זאת אני אתפלל שנוכחות האל על פני האדמה תורגש ביתר שאת, וכי דינו יגלה במהרה. -
feeling the spirit
It’s an incredible feeling to be in God’s hands, trusting that He knows what’s best for me.
Even when my eyes, logic, and emotions suggest otherwise, His spirit lifts me to heights beyond my understanding.
In the world around me, there are attempts to justify living in deception, claiming that truthfulness is unacceptable. People try to explain, punish, and protect themselves, anticipating eventual judgment for the lies and betrayal.
I have a life to live, and I choose not to dwell on what I cannot change. However, my prayer is for God’s presence on earth to be more palpable, and for His judgment to manifest soon.
original: It’s great that feeling of being in Gods hand and that he knows what’s best for you.
Even when all your eyes, logic and feeling tell you otherwise. His spirit picks you up to highs above.
The world around us can attempt explain why we must live in lies and that truthfulness is unacceptable.
So they explain, so they punish, so they try to save their skins. For judgment for all the lies and treachery will be given.
And I have a life to live so I will not bother with what I can’t.
But I will pray that God presence on earth will be felt more and that his judgment will be seen soon.
-
להרגיש את הרוח
זו הרגשה מדהימה להיות בידיו של אלוהים, לסמוך על כך שהוא יודע מה הכי טוב בשבילי.
גם כאשר עיני, ההיגיון והרגשות שלי מרמזים אחרת, רוחו מרימה אותי לגבהים מעבר להבנתי.
בעולם שסביבי יש ניסיונות להצדיק חיים בהונאה, בטענה שאמיתות היא בלתי מתקבלת על הדעת. אנשים מנסים להסביר, להעניש ולהגן על עצמם, בציפייה לשיפוט בסופו של דבר על השקרים והבגידה.
יש לי חיים לחיות, ואני בוחר לא להתעכב על מה שאני לא יכול לשנות. עם זאת, תפילתי היא שנוכחות אלוהים על פני האדמה תהיה מוחשית יותר, וששיפוטו יתגלה בקרוב.
original:
אין כמו לחוש להיות בידו של אלוהים, ושהוא ורק הוא יודע מה הכי טוב בשבילך. גם כאשר עינייך, הגיונך והרגשותיך מספרים לך אחרת. הרוח שלו מרימה אותך לשיאי על. העולם סובבתיך מנסה להסביר למה אנחנו צריכים לחיות בשקר, ושאמת היא פסולה. כך הם מסבירים, וכך הם מענישים, וכך הם מנסים להציל את עורם. כי יום הדין מתקרב וקבלת הדין על כל השקרים ובוגדנות תינתן. וגם יש לי עוד חיים לחיות כך אני לא יעסיק במה שאני אינני יכול. אבל בכל זאת אני אתפלל שנוכחות האל על פני האדמה תורגש ביתר שאת, וכי דינו יגלה במהרה. -
feeling the spirit
It’s an incredible feeling to be in God’s hands, trusting that He knows what’s best for me.
Even when my eyes, logic, and emotions suggest otherwise, His spirit lifts me to heights beyond my understanding.
In the world around me, there are attempts to justify living in deception, claiming that truthfulness is unacceptable. People try to explain, punish, and protect themselves, anticipating eventual judgment for the lies and betrayal.
I have a life to live, and I choose not to dwell on what I cannot change. However, my prayer is for God’s presence on earth to be more palpable, and for His judgment to manifest soon.
original: It’s great that feeling of being in Gods hand and that he knows what’s best for you.
Even when all your eyes, logic and feeling tell you otherwise. His spirit picks you up to highs above.
The world around us can attempt explain why we must live in lies and that truthfulness is unacceptable.
So they explain, so they punish, so they try to save their skins. For judgment for all the lies and treachery will be given.
And I have a life to live so I will not bother with what I can’t.
But I will pray that God presence on earth will be felt more and that his judgment will be seen soon.
-
איוב של אז רלוונטי גם היום.
שוב אני מוצא את עצמי מול פקידת הסעד, שעורכת דו”ח לשופט האחראי על קביעת אופי הקשר שלי עם ילדיי בהתאם לחוקי המדינה. מבחינה היסטורית, התהליך כלל הגשת הצהרה בכתב ואישור בכתב יד מאמם למזכיר בית המשפט לפחות 48 שעות לפני ההחלטה. הפרוטוקול הזה היה במקום אפילו בבר המצווה של בני, ולצערי זה לא מצב הומוריסטי.
ההתמודדות עם האבסורד הזה מרגישה מהממת. עד כה, נראה שלקירות יש שמיעה טובה יותר משל המעורבים בהליכים אלה.
אלוהים, אני סומך על היכולת שלך לטפל בעניינים האלה. תן לי את הכוח, הסבלנות והדרך הבטוחה לנווט דרך המצב המאתגר הזה. אתה יודע כמה הייתי הולך בשביל הילדים שלי, שהם בסופו של דבר הילדים שלך. אני מאמין שאתה עובד בשבילי, בנך האהוב.
original: שוב יש לי מעמד לפני פקידת הסעד שנותנת דו”ח לשופט, שמחליט איך יראה הקשר ביני ובין ילדי ע”פ חוקי המדינה. אם זה דומה למה שהיה עד עכשיו אז זה יראה כך: תגיש הצהרה בכתב ואישור בכתב יד של אימם למזכירות בה”מ לפחות 48 שעות לפני ואז אני אחליט. כך לבוא לבר מצווה של בני. ולצערי זאת לא בדיחה.
אלוהים מה אני עושה מול כל העוולות האלה? היש לי מה לעשות? היש לי עם מי לדבר? נכון להיום עברו יותר משנתיים והקיר שומע יותר טוב מהנ”ל.
אלוהים, אני יודע שאתה תטפל בענינים. רק תן לי הכוח והסבלנות והאורח רוח לעבור את זה בשלום. כי אתה יודע מה אני מוכן לעשות למען ילדי, שהם ילדיך. ואני סומך עליך שאתה עושה למעני, בנך אהובך.
-
Job's so relevant today.
Once again, I find myself in front of the welfare officer, who compiles a report for the judge responsible for determining the nature of my connection with my children in accordance with state laws. Historically, the process involved submitting a written declaration and handwritten approval from their mother to the court secretary at least 48 hours prior to the decision. This protocol was in place even on my son’s Bar Mitzvah, and regrettably, it’s not a humorous situation.
Dealing with this absurdity feels overwhelming. Up to now, it seems like the walls have better hearing than those involved in these proceedings.
God, I trust in your ability to handle these matters. Grant me the strength, patience, and a secure path to navigate through this challenging situation. You know the lengths I would go for my children, who are ultimately your children. I believe that you are working for me, your beloved son.
original: Again I stand before the welfare officer who gives a report to the judge who decides how the connection between me and my children will be according to the laws of the state. If this is similar to what was until now, it looked like this: You shall submit a written declaration and a hand written approval of their mother to the courts secretary at least 48 hours before … then I will decide. So it was on my son’s Bar Mitzvah. Unfortunately it’s not a joke.
What can I do with all this absurdity? Until now the wall hears better.
God, I know you take care of matters. God just give me the power and patience, and safe being to pass it safely. Because you know what I would do for my children, they are your children. I trust you’re doing for me, your beloved son.
-
איוב של אז רלוונטי גם היום.
שוב אני מוצא את עצמי מול פקידת הסעד, שעורכת דו”ח לשופט האחראי על קביעת אופי הקשר שלי עם ילדיי בהתאם לחוקי המדינה. מבחינה היסטורית, התהליך כלל הגשת הצהרה בכתב ואישור בכתב יד מאמם למזכיר בית המשפט לפחות 48 שעות לפני ההחלטה. הפרוטוקול הזה היה במקום אפילו בבר המצווה של בני, ולצערי זה לא מצב הומוריסטי.
ההתמודדות עם האבסורד הזה מרגישה מהממת. עד כה, נראה שלקירות יש שמיעה טובה יותר משל המעורבים בהליכים אלה.
אלוהים, אני סומך על היכולת שלך לטפל בעניינים האלה. תן לי את הכוח, הסבלנות והדרך הבטוחה לנווט דרך המצב המאתגר הזה. אתה יודע כמה הייתי הולך בשביל הילדים שלי, שהם בסופו של דבר הילדים שלך. אני מאמין שאתה עובד בשבילי, בנך האהוב.
original: שוב יש לי מעמד לפני פקידת הסעד שנותנת דו”ח לשופט, שמחליט איך יראה הקשר ביני ובין ילדי ע”פ חוקי המדינה. אם זה דומה למה שהיה עד עכשיו אז זה יראה כך: תגיש הצהרה בכתב ואישור בכתב יד של אימם למזכירות בה”מ לפחות 48 שעות לפני ואז אני אחליט. כך לבוא לבר מצווה של בני. ולצערי זאת לא בדיחה.
אלוהים מה אני עושה מול כל העוולות האלה? היש לי מה לעשות? היש לי עם מי לדבר? נכון להיום עברו יותר משנתיים והקיר שומע יותר טוב מהנ”ל.
אלוהים, אני יודע שאתה תטפל בענינים. רק תן לי הכוח והסבלנות והאורח רוח לעבור את זה בשלום. כי אתה יודע מה אני מוכן לעשות למען ילדי, שהם ילדיך. ואני סומך עליך שאתה עושה למעני, בנך אהובך.
-
Job's so relevant today.
Once again, I find myself in front of the welfare officer, who compiles a report for the judge responsible for determining the nature of my connection with my children in accordance with state laws. Historically, the process involved submitting a written declaration and handwritten approval from their mother to the court secretary at least 48 hours prior to the decision. This protocol was in place even on my son’s Bar Mitzvah, and regrettably, it’s not a humorous situation.
Dealing with this absurdity feels overwhelming. Up to now, it seems like the walls have better hearing than those involved in these proceedings.
God, I trust in your ability to handle these matters. Grant me the strength, patience, and a secure path to navigate through this challenging situation. You know the lengths I would go for my children, who are ultimately your children. I believe that you are working for me, your beloved son.
original: Again I stand before the welfare officer who gives a report to the judge who decides how the connection between me and my children will be according to the laws of the state. If this is similar to what was until now, it looked like this: You shall submit a written declaration and a hand written approval of their mother to the courts secretary at least 48 hours before … then I will decide. So it was on my son’s Bar Mitzvah. Unfortunately it’s not a joke.
What can I do with all this absurdity? Until now the wall hears better.
God, I know you take care of matters. God just give me the power and patience, and safe being to pass it safely. Because you know what I would do for my children, they are your children. I trust you’re doing for me, your beloved son.
-
מה שאלוהים רוצה
אלוהים לא רצה שאברהם יקריב למעשה את בנו היחיד האהוב. במקום זאת, אלוהים רצה שאברהם יפגין נכונות ללכת נגד האינסטינקטים הטבעיים שלו, ובכך יתעלה מעל הטבע האנושי או, במילים אחרות, ה”אני” השולט בעצמו. נכונות זו תוביל לשחרור מהאילוצים של הטבע האנושי, ותאפשר את הופעתו של עצמי משוחרר או, במילים אחרות, “אני אלוהי”. כתוצאה מכך, אברהם שמר על חסדו המולד והתעלה להיות “אברהם החביב”, כלי לשכינה.
אַתָּה־הוּא֙ יְהֹוָ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֨רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהֹֽוצֵאתֹ֖ו מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמֹ֖ו אַבְרָהָֽם׃(נחמיה פרק ט פסוק ז) original:
אלוהים לא רצה שאברהם יקריב את בנו יחידו אשר אהב. הוא כן רצה שאברהם יהיה מוכן להקריב את בנו. כי המוכנות לעשות דבר שהוא הפוך מ"טבענו", משחרר אותנו מהטבע האנושי או בלשון אחרת האני הנשלטת. ומשחרר אותנו לאני חופשי או בלשון אחרת אני אלוהי. וכך אברהם לא הפסיק להיות אברהם בעל החסדים אלא עלה להיות האברהם בעל החסדים מרכבה לשכינה. אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם: -
What does God want
God did not desire Abraham to actually sacrifice his beloved only son. Instead, God wanted Abraham to demonstrate a willingness to go against his natural instincts, thereby transcending human nature or, in other words, the self-controlled “I.” This willingness would lead to liberation from the constraints of human nature, allowing for the emergence of a liberated self or, in other words, a “Godly I.” Consequently, Abraham retained his innate kindness and ascended to become “Abraham the kind,” a vessel for the Divine Presence.
You are the LORD God who chose Abram and brought him forth from Ur of the Chaldeans. You changed his name to Abraham. (Nehemiah 9:7)
original:
God did not want that Abraham sacrifice his only son that he loved. But he did wanted Abraham to be willing to sacrifice his son. That willingness to do anything opposite to our “nature”, thus freeing us of human nature or in other words the self-controlled ”I”. And releasing us to a free me or in other words a “Godly I”. Thus Abraham never stopped being the kindly Abraham but rose up to be “Abraham the kind” chariot of the Divine Presence.
You are the Lord God, who chose Abram and brought him out of Ur Chaldeans and named him Abraham.
-
מה שאלוהים רוצה
אלוהים לא רצה שאברהם יקריב למעשה את בנו היחיד האהוב. במקום זאת, אלוהים רצה שאברהם יפגין נכונות ללכת נגד האינסטינקטים הטבעיים שלו, ובכך יתעלה מעל הטבע האנושי או, במילים אחרות, ה”אני” השולט בעצמו. נכונות זו תוביל לשחרור מהאילוצים של הטבע האנושי, ותאפשר את הופעתו של עצמי משוחרר או, במילים אחרות, “אני אלוהי”. כתוצאה מכך, אברהם שמר על חסדו המולד והתעלה להיות “אברהם החביב”, כלי לשכינה.
אַתָּה־הוּא֙ יְהֹוָ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֨רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהֹֽוצֵאתֹ֖ו מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמֹ֖ו אַבְרָהָֽם׃(נחמיה פרק ט פסוק ז) original:
אלוהים לא רצה שאברהם יקריב את בנו יחידו אשר אהב. הוא כן רצה שאברהם יהיה מוכן להקריב את בנו. כי המוכנות לעשות דבר שהוא הפוך מ"טבענו", משחרר אותנו מהטבע האנושי או בלשון אחרת האני הנשלטת. ומשחרר אותנו לאני חופשי או בלשון אחרת אני אלוהי. וכך אברהם לא הפסיק להיות אברהם בעל החסדים אלא עלה להיות האברהם בעל החסדים מרכבה לשכינה. אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם: -
What does God want
God did not desire Abraham to actually sacrifice his beloved only son. Instead, God wanted Abraham to demonstrate a willingness to go against his natural instincts, thereby transcending human nature or, in other words, the self-controlled “I.” This willingness would lead to liberation from the constraints of human nature, allowing for the emergence of a liberated self or, in other words, a “Godly I.” Consequently, Abraham retained his innate kindness and ascended to become “Abraham the kind,” a vessel for the Divine Presence.
You are the LORD God who chose Abram and brought him forth from Ur of the Chaldeans. You changed his name to Abraham. (Nehemiah 9:7)
original:
God did not want that Abraham sacrifice his only son that he loved. But he did wanted Abraham to be willing to sacrifice his son. That willingness to do anything opposite to our “nature”, thus freeing us of human nature or in other words the self-controlled ”I”. And releasing us to a free me or in other words a “Godly I”. Thus Abraham never stopped being the kindly Abraham but rose up to be “Abraham the kind” chariot of the Divine Presence.
You are the Lord God, who chose Abram and brought him out of Ur Chaldeans and named him Abraham.
-
אני הבעיה הגדולה ביותר שיש לי
אני המכשול העיקרי בחיי. בלעדיי הכל היה מסתדר בשלום. הייתי מקבל באופן עקבי את ההחלטות הנכונות, לעולם לא אעשה טעויות, והכי חשוב, לא אתאבק בעשייה וברדיפה אחרי מה שאני באמת רוצה.
לצערי, אני מוצא את עצמי מהווה מכשול להתקדמות שלי. אלמלא התערבות אלוהית, אני לא בטוח איך הייתי מתמודד עם האתגרים שאני מציב לעצמי.
אני אסיר תודה, אלוהים, על המודעות שנתת לי לגבי האופן שבו אני מפריע לעצמי לממש את האני האמיתי שלי, שבסופו של דבר שייך לך.
הגעתי לנקודה שבה נמאס לי מהנטיות שלי לחבל בעצמי, ואני מודה שרק באמצעות התערבותך אוכל להשתחרר מהמעגל ההרסני הזה.
original:
כי אם לא הייתי אני הכל היה מסתדר. הייתי עושה כל הדברים הנכונים. לא הייתי טועה אף פעם והחשוב ביותר לא הייתי מפריע לעצמי לעשות ולרצות משאני באמת רוצה. אבל בינתיים אני כזה מפריע לעצמי שאם אלוהים לא יחזיק לי את שתי ידי חזקים אנני יודע מה אני יעשה (לעצמי). אני מודע לך אלוהי שהראתה לי (קצת) כמה אני מפריע לך להגשים בי האני האמתי שלי (שהוא בעצם האני שלו) ודי עם האני המחרבן לי את החיים שרק אתה מסוגל לשחרר אותי ממנה. -
I am the biggest problem I have
I am the primary obstacle in my life. Without me, everything would work out smoothly. I would consistently make the right decisions, never make mistakes, and most importantly, I wouldn’t struggle with doing and pursuing what I truly desire.
Unfortunately, I find myself being a hindrance to my own progress. If it weren’t for divine intervention, I’m uncertain how I would handle the challenges I pose to myself.
I am grateful, God, for the awareness you’ve given me about how I hinder myself from realizing my true self, which ultimately belongs to you.
I’ve reached a point where I’m fed up with my self-sabotaging tendencies, and I acknowledge that only through your intervention can I break free from this destructive cycle.
original: If not for me everything would working out. I would always be doing all the right things. I would never be mistaken, and the most important,
I would not bother myself to do and want, what I really want.
But in the meantime I’m such a bother to myself that if God did not hold tight I don’t know what I would do (to myself).
I am thankfully aware to you God, that you have showed me (a little) how I bother you from allowing myself to realize my true self (which is basically His)
I’ve had enough of my damned self that messes up my life that only You can release me from it.
-
אני הבעיה הגדולה ביותר שיש לי
אני המכשול העיקרי בחיי. בלעדיי הכל היה מסתדר בשלום. הייתי מקבל באופן עקבי את ההחלטות הנכונות, לעולם לא אעשה טעויות, והכי חשוב, לא אתאבק בעשייה וברדיפה אחרי מה שאני באמת רוצה.
לצערי, אני מוצא את עצמי מהווה מכשול להתקדמות שלי. אלמלא התערבות אלוהית, אני לא בטוח איך הייתי מתמודד עם האתגרים שאני מציב לעצמי.
אני אסיר תודה, אלוהים, על המודעות שנתת לי לגבי האופן שבו אני מפריע לעצמי לממש את האני האמיתי שלי, שבסופו של דבר שייך לך.
הגעתי לנקודה שבה נמאס לי מהנטיות שלי לחבל בעצמי, ואני מודה שרק באמצעות התערבותך אוכל להשתחרר מהמעגל ההרסני הזה.
original:
כי אם לא הייתי אני הכל היה מסתדר. הייתי עושה כל הדברים הנכונים. לא הייתי טועה אף פעם והחשוב ביותר לא הייתי מפריע לעצמי לעשות ולרצות משאני באמת רוצה. אבל בינתיים אני כזה מפריע לעצמי שאם אלוהים לא יחזיק לי את שתי ידי חזקים אנני יודע מה אני יעשה (לעצמי). אני מודע לך אלוהי שהראתה לי (קצת) כמה אני מפריע לך להגשים בי האני האמתי שלי (שהוא בעצם האני שלו) ודי עם האני המחרבן לי את החיים שרק אתה מסוגל לשחרר אותי ממנה. -
I am the biggest problem I have
I am the primary obstacle in my life. Without me, everything would work out smoothly. I would consistently make the right decisions, never make mistakes, and most importantly, I wouldn’t struggle with doing and pursuing what I truly desire.
Unfortunately, I find myself being a hindrance to my own progress. If it weren’t for divine intervention, I’m uncertain how I would handle the challenges I pose to myself.
I am grateful, God, for the awareness you’ve given me about how I hinder myself from realizing my true self, which ultimately belongs to you.
I’ve reached a point where I’m fed up with my self-sabotaging tendencies, and I acknowledge that only through your intervention can I break free from this destructive cycle.
original: If not for me everything would working out. I would always be doing all the right things. I would never be mistaken, and the most important,
I would not bother myself to do and want, what I really want.
But in the meantime I’m such a bother to myself that if God did not hold tight I don’t know what I would do (to myself).
I am thankfully aware to you God, that you have showed me (a little) how I bother you from allowing myself to realize my true self (which is basically His)
I’ve had enough of my damned self that messes up my life that only You can release me from it.
-
כיצד יראו החיים עם אלוהים?
כיצד נוכחות אלוהים משפיעה על חיי, ואילו שינויים היא מביאה למצבי הנוכחי?
האם עליי לבחון את הפעולות שלי ואת המניעים מאחוריהן, או שחשוב יותר ללכת עם הזרם? (שהרי עדיף לזרום) האם המעשים שלי מונעים ממניעים אגואיסטים, או שיש בהם כוונות טהורות?
כשאלוהים נכנס לחיי, זה דומה לשמש העולה המפזרת ערפל, וחושפת את הטבע האמיתי של כוונותיי. מניעים אנוכיים, כמו גם של אחרים, הופכים ברורים לעין. אני כבר לא יכול לקבל באופן פסיבי שטויות כמצוות, צדקה כמעשי חסד בלבד, או אהבה כאמיתית.
בדיוק כפי שהאגו של אחרים ניכר, האגו שלי בולט וברור , מה שהופך את זה למאתגר לחיות יחד עם עצמי ועם אחרים. ההבנה העיקרית היא שכל צורות האגו, אפילו “הנחמדות”, הן שליליות מטבען. רק התגלותו של אלוהים בעולם, למרות הניסיונות והשיפוט, היא טובה באמת.
original: אלוהים נמצא בחיינו?
באיזה צורה ישתנו חיינו כשאלוהים יהיה נוכח בהם?
האם עלי לתת תשומת לב לסיבות שאני או אחרים עושים דברים? (שהרי עדיף לזרום)
האם מעשינו הן מתוך סיבות אגואיסטיות או שמא עם כוונות טהורות?
כשאלוהים נכנס לחיינו, זה כשמש זורחת שמפזרת כל הערפילים, ובצורה בהירה בולטות הכוונות האגואיסטיות שלנו ושל זולתנו.
אז כבר אי אפשר לשבת בשקט ולקבל כל שטות כמצווה, כל הבל כמעשה צדקה, כל אהבה כאמיתית.
כשם שיבלוט אגו זולתנו, כך גם שלנו. החיים עם עצמנו הופכים להיות בלתי נסבלים. ולחיות עם זולתינו על אחת כמה וכמה.
מצוף ההצלה בא בצורת ההבנה, שהאגו על כל אופניו (גם היפים) הוא רע. רק התגלות אלוהים בעולם (גם בדין ומשפט) הוא טוב.
-
Life with God how
How does God’s presence impact my life, and what changes does it bring to my current state? Should I scrutinize my actions and the motivations behind them, or is it more important to go with the flow? Are my deeds driven by egoistic motives, or do they harbor pure intentions?
When God enters my life, it’s akin to the rising sun dispelling fog, revealing the true nature of my intentions. Selfish motives, as well as those of others, become glaringly apparent. No longer can I passively accept nonsense as commandments, charity as mere acts of kindness, or love as genuine.
Just as the ego of others is evident, my own ego becomes glaringly apparent, making it challenging to coexist with myself and others. The key realization is that all forms of ego, even “nice ones”, are inherently negative. Only God’s revelation in the world, despite trials and judgment, is truly good.
original: God in our lives? What shape will this change what I have now? Is there any reason that I should take notice of why I or others do things? (is it not more important to flow with it) Are our actions are out of egoistic reasons or is there some pure intentions in them?
When God enters our lives it becomes clear as when the sun rises and shines which clears all the fog. And then in the outmost fashion our selfishness intentions and others stand out. Then we can no longer sit quietly and accept all the nonsense as commandments, all charity as an acts of kindness, nor all love as true love.
In the same fashion that stands out the ego of others so does our ego stand out to ourselves. It such a fashion that to live with ourselves becomes unbearable. And even more so with others. The lifesaver comes with the understanding that the ego in all its shapes and fashions (even pretty) isbad. And only God’s revelation in the world (even with trial and judgment) is good.
-
כיצד יראו החיים עם אלוהים?
כיצד נוכחות אלוהים משפיעה על חיי, ואילו שינויים היא מביאה למצבי הנוכחי?
האם עליי לבחון את הפעולות שלי ואת המניעים מאחוריהן, או שחשוב יותר ללכת עם הזרם? (שהרי עדיף לזרום) האם המעשים שלי מונעים ממניעים אגואיסטים, או שיש בהם כוונות טהורות?
כשאלוהים נכנס לחיי, זה דומה לשמש העולה המפזרת ערפל, וחושפת את הטבע האמיתי של כוונותיי. מניעים אנוכיים, כמו גם של אחרים, הופכים ברורים לעין. אני כבר לא יכול לקבל באופן פסיבי שטויות כמצוות, צדקה כמעשי חסד בלבד, או אהבה כאמיתית.
בדיוק כפי שהאגו של אחרים ניכר, האגו שלי בולט וברור , מה שהופך את זה למאתגר לחיות יחד עם עצמי ועם אחרים. ההבנה העיקרית היא שכל צורות האגו, אפילו “הנחמדות”, הן שליליות מטבען. רק התגלותו של אלוהים בעולם, למרות הניסיונות והשיפוט, היא טובה באמת.
original: אלוהים נמצא בחיינו?
באיזה צורה ישתנו חיינו כשאלוהים יהיה נוכח בהם?
האם עלי לתת תשומת לב לסיבות שאני או אחרים עושים דברים? (שהרי עדיף לזרום)
האם מעשינו הן מתוך סיבות אגואיסטיות או שמא עם כוונות טהורות?
כשאלוהים נכנס לחיינו, זה כשמש זורחת שמפזרת כל הערפילים, ובצורה בהירה בולטות הכוונות האגואיסטיות שלנו ושל זולתנו.
אז כבר אי אפשר לשבת בשקט ולקבל כל שטות כמצווה, כל הבל כמעשה צדקה, כל אהבה כאמיתית.
כשם שיבלוט אגו זולתנו, כך גם שלנו. החיים עם עצמנו הופכים להיות בלתי נסבלים. ולחיות עם זולתינו על אחת כמה וכמה.
מצוף ההצלה בא בצורת ההבנה, שהאגו על כל אופניו (גם היפים) הוא רע. רק התגלות אלוהים בעולם (גם בדין ומשפט) הוא טוב.
-
Life with God how
How does God’s presence impact my life, and what changes does it bring to my current state? Should I scrutinize my actions and the motivations behind them, or is it more important to go with the flow? Are my deeds driven by egoistic motives, or do they harbor pure intentions?
When God enters my life, it’s akin to the rising sun dispelling fog, revealing the true nature of my intentions. Selfish motives, as well as those of others, become glaringly apparent. No longer can I passively accept nonsense as commandments, charity as mere acts of kindness, or love as genuine.
Just as the ego of others is evident, my own ego becomes glaringly apparent, making it challenging to coexist with myself and others. The key realization is that all forms of ego, even “nice ones”, are inherently negative. Only God’s revelation in the world, despite trials and judgment, is truly good.
original: God in our lives? What shape will this change what I have now? Is there any reason that I should take notice of why I or others do things? (is it not more important to flow with it) Are our actions are out of egoistic reasons or is there some pure intentions in them?
When God enters our lives it becomes clear as when the sun rises and shines which clears all the fog. And then in the outmost fashion our selfishness intentions and others stand out. Then we can no longer sit quietly and accept all the nonsense as commandments, all charity as an acts of kindness, nor all love as true love.
In the same fashion that stands out the ego of others so does our ego stand out to ourselves. It such a fashion that to live with ourselves becomes unbearable. And even more so with others. The lifesaver comes with the understanding that the ego in all its shapes and fashions (even pretty) isbad. And only God’s revelation in the world (even with trial and judgment) is good.
-
אינני מדריך
אני לא מסתמך על מדריכים אנושיים, מורים, יועצים, מנטורים, מדריכים או גשרים. אלוהים משמש כמורה, מדריך ואבי האולטימטיבי; פשוט יש אנשים שבוחרים להתחמק מהדרכתו.
בירמיהו לא,לג, נאמר כי יהיה זמן שבו לא נזדקק לאחרים שילמדו אותנו על יהוה כי כולנו נדע אותו. זה מסמל סליחה אלוהית ושכחת חטאים. *“ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד” (ירמיהו לא, לג)
אני צריך להתרגל לעובדה שיותר ויותר אנשים שומעים ישירות את דבר אלוהים מדי יום. זה נתפס כאחד הסימנים המשמעותיים של סוף הימים המתקרב.
אני לא אתן לאף אחד לשכנע אותי שיש רק דרך אחת לישועה. טענות כאלה מטעות, כמו גניבה, שכן הן מנכסות את מתנותיו של אלוהים לרווח אישי.
אני משחרר את האמונה הכואבת שאפשר לחיות בלי אלוהים. אלוהים הוא כבר חלק מחיי, בין אם אני מכיר בכך ובין אם לא. כעת, עלי להתמודד עם נוכחותו של אלוהים בחיי, להביא שמחה לאלה שהכינו את עצמם.
original:
אינני מדריך, צינור, מורה, יועץ, מנטור שלך או של אף אחד. אלוהים הוא המורה והמדריך והאבא של כולנו רק שאנשים בורחים ממנו והדרכתו. "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד" (ירמיהו לא, לג) כדאי להתחיל להתרגל לזה. כי כמות האנשים ששמים לב שהם שומעים דבר האלוהים ישר, גדל מיום ליום. וזה אחד הסימנים הבולטים לסוף הימים. אבל שאף אחד לא יספר לכם שרק דרכו תמצאו הישועה. כי אדם זה גנב הוא. לוקח מתנות האל לעצמו. תתעוררו מהחלום שאפשר לחיות חיים פשוטים ללא אלוהים. זהו זה נגמר. הוא נכנס לכם בחיים בין ברצון בין אם אין רצון. אלא שעכשיו תצרכו להתמודד עם נוכחותו בחייכם. (איזה כיף למי שמוכן לזה) -
I'm not a guide
I don’t rely on any human guides, teachers, counselors, mentors, instructors, or bridges. God serves as my ultimate teacher, guide, and father; it’s just that some people choose to evade His guidance.
In Jeremiah 31:33, it’s foretold that there will be a time when we won’t need others to teach us about the Lord because we will all know Him. This signifies divine forgiveness and a forgetfulness of sins. *“and they shall teach no more every man his neighbor, and every man his brother, saying: ‘Know the LORD’; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, saith the LORD; for I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more.” (Jeremiah 31,33) **
I need to get used to the fact that more and more people are directly hearing the word of God every day. This is seen as one of the significant signs of the approaching end of days.
I won’t let anyone convince me that there’s only one path to salvation. Such claims are deceptive, akin to theft, as they appropriate God’s gifts for personal gain.
I’m letting go of the misbelief that one can live without God. God is already a part of my life, whether I acknowledge it or not. Now, I must deal with the presence of God in my life, bringing joy to those who have prepared themselves.
original: I do not your or any one’s guide, teacher, counselor, mentor, instructor or bridge. God is the teacher, guide and the father for all, just people running away from his guidance.
(Jeremiah 31,33) and they shall teach no more every man his neighbor, and every man his brother, saying: ‘Know the LORD’; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, saith the LORD; for I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more.
You should start getting used to it.
That the amount of people you notice that they hear the word of God straight is growing day by day.
This is one of the most prominent signs of the end of days.
Let no one will tell you that only way you will find salvation. This person is a thief. Taking gifts of God for himself.
And give up that simple dream that one can live without God.
That’s it finished. He has entered our life of you desire or not. Only now you have to deal with presence of God in your life. (what joy to those who prepared themselves)
-
אינני מדריך
אני לא מסתמך על מדריכים אנושיים, מורים, יועצים, מנטורים, מדריכים או גשרים. אלוהים משמש כמורה, מדריך ואבי האולטימטיבי; פשוט יש אנשים שבוחרים להתחמק מהדרכתו.
בירמיהו לא,לג, נאמר כי יהיה זמן שבו לא נזדקק לאחרים שילמדו אותנו על יהוה כי כולנו נדע אותו. זה מסמל סליחה אלוהית ושכחת חטאים. *“ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד” (ירמיהו לא, לג)
אני צריך להתרגל לעובדה שיותר ויותר אנשים שומעים ישירות את דבר אלוהים מדי יום. זה נתפס כאחד הסימנים המשמעותיים של סוף הימים המתקרב.
אני לא אתן לאף אחד לשכנע אותי שיש רק דרך אחת לישועה. טענות כאלה מטעות, כמו גניבה, שכן הן מנכסות את מתנותיו של אלוהים לרווח אישי.
אני משחרר את האמונה הכואבת שאפשר לחיות בלי אלוהים. אלוהים הוא כבר חלק מחיי, בין אם אני מכיר בכך ובין אם לא. כעת, עלי להתמודד עם נוכחותו של אלוהים בחיי, להביא שמחה לאלה שהכינו את עצמם.
original:
אינני מדריך, צינור, מורה, יועץ, מנטור שלך או של אף אחד. אלוהים הוא המורה והמדריך והאבא של כולנו רק שאנשים בורחים ממנו והדרכתו. "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד" (ירמיהו לא, לג) כדאי להתחיל להתרגל לזה. כי כמות האנשים ששמים לב שהם שומעים דבר האלוהים ישר, גדל מיום ליום. וזה אחד הסימנים הבולטים לסוף הימים. אבל שאף אחד לא יספר לכם שרק דרכו תמצאו הישועה. כי אדם זה גנב הוא. לוקח מתנות האל לעצמו. תתעוררו מהחלום שאפשר לחיות חיים פשוטים ללא אלוהים. זהו זה נגמר. הוא נכנס לכם בחיים בין ברצון בין אם אין רצון. אלא שעכשיו תצרכו להתמודד עם נוכחותו בחייכם. (איזה כיף למי שמוכן לזה) -
I'm not a guide
I don’t rely on any human guides, teachers, counselors, mentors, instructors, or bridges. God serves as my ultimate teacher, guide, and father; it’s just that some people choose to evade His guidance.
In Jeremiah 31:33, it’s foretold that there will be a time when we won’t need others to teach us about the Lord because we will all know Him. This signifies divine forgiveness and a forgetfulness of sins. *“and they shall teach no more every man his neighbor, and every man his brother, saying: ‘Know the LORD’; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, saith the LORD; for I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more.” (Jeremiah 31,33) **
I need to get used to the fact that more and more people are directly hearing the word of God every day. This is seen as one of the significant signs of the approaching end of days.
I won’t let anyone convince me that there’s only one path to salvation. Such claims are deceptive, akin to theft, as they appropriate God’s gifts for personal gain.
I’m letting go of the misbelief that one can live without God. God is already a part of my life, whether I acknowledge it or not. Now, I must deal with the presence of God in my life, bringing joy to those who have prepared themselves.
original: I do not your or any one’s guide, teacher, counselor, mentor, instructor or bridge. God is the teacher, guide and the father for all, just people running away from his guidance.
(Jeremiah 31,33) and they shall teach no more every man his neighbor, and every man his brother, saying: ‘Know the LORD’; for they shall all know Me, from the least of them unto the greatest of them, saith the LORD; for I will forgive their iniquity, and their sin will I remember no more.
You should start getting used to it.
That the amount of people you notice that they hear the word of God straight is growing day by day.
This is one of the most prominent signs of the end of days.
Let no one will tell you that only way you will find salvation. This person is a thief. Taking gifts of God for himself.
And give up that simple dream that one can live without God.
That’s it finished. He has entered our life of you desire or not. Only now you have to deal with presence of God in your life. (what joy to those who prepared themselves)
-
טוב להודות ליהוה ולזמר לשמך עליון
להודות לאלוהים איננו דבר מובן מאליו. האדם חי את חייו מתמודד עם המציאות המוטל לפניו. גם היותנו עם אמא אדמה, האור הגדול או הקסמוס הצורך וחשיבות לומר תודה ולהתחבר לאלוהים איננו עקרוני או הכרחי.
לא כך אצל אבות עם ישראל , אצלם אנחנו רואים שוב ושוב החשיבות להודות לאלוהים.
כולנו הבנים של אלוהים ואלוהים מעניק לנו מחכמתו ומכוחו ובמקום להודות לנותן, אנחנו עסוקים עם עצמנו בעצמנו, ובכך בפועל מתנתקים מאלוהים ומגדלים את האגו האנושי.
![[PXL_20230217_042254948.jpg]] דוגמא פשוטה לרעיון: השכים וקום בבוקר והבט לזריחה. מה ההבדל בין אחד שבזמן שמתפעל מיופייה, מודה לאלוהים על עולמו, ולאחר שרק מתפעל מיופייה. הראשון פורח ונשמתו מתרחבת והוא גם נהנה מיופייה. לעומת השני שרק נהנה ונשמתו מצטמקת.
קורא לא פעם שחסר לנו היכולת להודות. החיסרון רק בנו, כי את אלוהים יש מקום להלל גם בחושך וצלמות. ובמצבים אילו יש רק להתחזק באמונה ותקווה ותפילה, שייתן לנו הכוח וחשק להלל ולשבח אותו.
-
It is good to that God and to chant His name of high.
Thanking God is not something that a person is born with. Man lives and faces the reality lying ahead of him. Even when we are connecting with Mother Earth or the Great Light the need and importance to say thank you is not fundamental or essential enough.
Not so with the fathers of Israel, for them, as we see again and again to thank God was of great importance .
Sons of God (we) God has blessed from his wisdom and from his power. But instead thanking the giver, we engaged ourselves in ourselves and actually cutting ourselves from God and grow the human ego.
![[PXL_20230217_042254948.jpg]]
A simple example to show the idea: Got up early morning and watch sunrise, the difference of one that while admiring this beauty thanks God for His world and one who only admires the beauty of the sunrise. The first will flower and soul expand and also enjoy what they saw, while the other just enjoyed the beauty but his soul shrinks.
It happens often enough that we lack the ability to praise. That drawback is only within us, for in place of God there is always to praise and glorification even in the times of night or the dark shadow of death. In these situations we have only to strengthen the faith, hope and prayer that He should give us that strength and craving to praise him.
-
טוב להודות ליהוה ולזמר לשמך עליון
להודות לאלוהים איננו דבר מובן מאליו. האדם חי את חייו מתמודד עם המציאות המוטל לפניו. גם היותנו עם אמא אדמה, האור הגדול או הקסמוס הצורך וחשיבות לומר תודה ולהתחבר לאלוהים איננו עקרוני או הכרחי.
לא כך אצל אבות עם ישראל , אצלם אנחנו רואים שוב ושוב החשיבות להודות לאלוהים.
כולנו הבנים של אלוהים ואלוהים מעניק לנו מחכמתו ומכוחו ובמקום להודות לנותן, אנחנו עסוקים עם עצמנו בעצמנו, ובכך בפועל מתנתקים מאלוהים ומגדלים את האגו האנושי.
![[PXL_20230217_042254948.jpg]] דוגמא פשוטה לרעיון: השכים וקום בבוקר והבט לזריחה. מה ההבדל בין אחד שבזמן שמתפעל מיופייה, מודה לאלוהים על עולמו, ולאחר שרק מתפעל מיופייה. הראשון פורח ונשמתו מתרחבת והוא גם נהנה מיופייה. לעומת השני שרק נהנה ונשמתו מצטמקת.
קורא לא פעם שחסר לנו היכולת להודות. החיסרון רק בנו, כי את אלוהים יש מקום להלל גם בחושך וצלמות. ובמצבים אילו יש רק להתחזק באמונה ותקווה ותפילה, שייתן לנו הכוח וחשק להלל ולשבח אותו.
-
It is good to that God and to chant His name of high.
Thanking God is not something that a person is born with. Man lives and faces the reality lying ahead of him. Even when we are connecting with Mother Earth or the Great Light the need and importance to say thank you is not fundamental or essential enough.
Not so with the fathers of Israel, for them, as we see again and again to thank God was of great importance .
Sons of God (we) God has blessed from his wisdom and from his power. But instead thanking the giver, we engaged ourselves in ourselves and actually cutting ourselves from God and grow the human ego.
![[PXL_20230217_042254948.jpg]]
A simple example to show the idea: Got up early morning and watch sunrise, the difference of one that while admiring this beauty thanks God for His world and one who only admires the beauty of the sunrise. The first will flower and soul expand and also enjoy what they saw, while the other just enjoyed the beauty but his soul shrinks.
It happens often enough that we lack the ability to praise. That drawback is only within us, for in place of God there is always to praise and glorification even in the times of night or the dark shadow of death. In these situations we have only to strengthen the faith, hope and prayer that He should give us that strength and craving to praise him.
-
להודות לאלוהים זה לא רק מילים
טֹ֗וב לְהֹודֹ֥ות לַֽיהֹוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֹֽון׃ לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וֶ֜אֱמוּנָֽתְךָ֗ בַּלֵּילֹֽות׃(תהילים פרק צב פסוק ב-ג)
כתבתי כמה חשוב להודות ולהלל לאלוהים. אבל מה שווה מילים אם אני מוצא את עצמי אומר אותם רק בפה ולחוץ ולא חש אותו בפנים די. וכי מה זקוק העולם לשמוע עוד אדם אומר שטויות יש מספיק אנשים כאילו בעולם.
אז אני לפחות אכתוב שאני מתפלל לאלוהים:
שיתן לי החוש והכוח להלל ולשבח אותו בכל כוחי, ובכל זמן ובכל מקרה.
וגם בעת שאני חש שקשה לי, שאכיר שהוא פה.
ואזכור שהוא נמצא בכל זמן ובכל עת שומר עלינו ואיתנו ביחד.
ואולי כבר מחר יהיה לי היכולת לכתוב בלב שלם, כמה שלחיות בלי ההודיה לאלוהים, למה לי חיים?
ועדיף לומר האמת מלשחק אותה כאילו.
-
Thanking God is not just words
It is a good thing to give thanks unto the LORD, and to sing praises unto Thy name, O Most High; To declare Thy loving kindness in the morning, and Thy faithfulness in the night, (Psalms 92,2-3)
I finished writing on how important it is to thank and glorify God. But what good is words if I find myself only saying them but not feeling them enough. Do the world need to hear another person say crap like this? there are enough people in the world. So at least I write and I pray to God to give me a little strength to praise him with all my might at any time and in all cases even if I feel it on hard. Recognize that He is here at all times and at all times keeps us and with him together. Maybe tomorrow I will have the ability to write a few wholeheartedly Thanksgiving, for without that how can I live?
It is better to say the truth then from lying to oneself.
-
להודות לאלוהים זה לא רק מילים
טֹ֗וב לְהֹודֹ֥ות לַֽיהֹוָ֑ה וּלְזַמֵּ֖ר לְשִׁמְךָ֣ עֶלְיֹֽון׃ לְהַגִּ֣יד בַּבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וֶ֜אֱמוּנָֽתְךָ֗ בַּלֵּילֹֽות׃(תהילים פרק צב פסוק ב-ג)
כתבתי כמה חשוב להודות ולהלל לאלוהים. אבל מה שווה מילים אם אני מוצא את עצמי אומר אותם רק בפה ולחוץ ולא חש אותו בפנים די. וכי מה זקוק העולם לשמוע עוד אדם אומר שטויות יש מספיק אנשים כאילו בעולם.
אז אני לפחות אכתוב שאני מתפלל לאלוהים:
שיתן לי החוש והכוח להלל ולשבח אותו בכל כוחי, ובכל זמן ובכל מקרה.
וגם בעת שאני חש שקשה לי, שאכיר שהוא פה.
ואזכור שהוא נמצא בכל זמן ובכל עת שומר עלינו ואיתנו ביחד.
ואולי כבר מחר יהיה לי היכולת לכתוב בלב שלם, כמה שלחיות בלי ההודיה לאלוהים, למה לי חיים?
ועדיף לומר האמת מלשחק אותה כאילו.
-
Thanking God is not just words
It is a good thing to give thanks unto the LORD, and to sing praises unto Thy name, O Most High; To declare Thy loving kindness in the morning, and Thy faithfulness in the night, (Psalms 92,2-3)
I finished writing on how important it is to thank and glorify God. But what good is words if I find myself only saying them but not feeling them enough. Do the world need to hear another person say crap like this? there are enough people in the world. So at least I write and I pray to God to give me a little strength to praise him with all my might at any time and in all cases even if I feel it on hard. Recognize that He is here at all times and at all times keeps us and with him together. Maybe tomorrow I will have the ability to write a few wholeheartedly Thanksgiving, for without that how can I live?
It is better to say the truth then from lying to oneself.
-
רק את יכולה לקחת אחריות על השקט הנפשי שלך.
אתה יכול לאמץ פרספקטיבה לא דתית תוך הכרה שמושג האל משתרע מעבר לכל קבוצה דתית ספציפית, כמו יהודים. חקר שיטות רוחניות שונות כמו קבלה, שמאניזם, בודהיזם וטיפול גוף-נפש היא אופציה.
למרות שאתה עשוי לייחס לעצמך כוחות וחוכמה מסוימים, חיוני להכיר בכך שהם בסופו של דבר מקורם במקור אלוהי. האמונה בתוצאה חיובית קיימת, אך נותרת השאלה עבור מי היא תתבטא.
אינדיבידואלים מוסמכים לבחור את נתיביהם, מונחים על ידי אור אלוהי כדי להקל על התפתחותם. למרות קבלת הדרכה מאלוהים באמצעות הדרכות, חלקם עשויים להתנגד או להימנע מלמלא אחר הדרכה זו.
וְהִנֵּ֣ה ׀ שָׂשֹׂ֣ון וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג ׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁתֹ֣ות יָ֑יִן אָכֹ֣ול וְשָׁתֹ֔ו כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃(ישעיהו פרק כב פסוק יג)
וְהָיָ֤ה אֹֽור־יִשְׂרָאֵל֨ לְאֵ֔שׁ וּקְדֹושֹׁ֖ו לְלֶֽהָבָ֑ה וּבָֽעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁיתֹ֥ו וּשְׁמִירֹ֖ו בְּיֹ֥ום אֶחָֽד׃ וּכְבֹ֤וד יַעְרֹו֙ וְכַרְמִלֹּ֔ו מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃ וּשְׁאָ֥ר עֵ֛ץ יַעְרֹ֖ו מִסְפָּ֣ר יִֽהְי֑וּ וְנַ֖עַר יִכְתְּבֵֽם׃ וְהָיָ֣ה ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא לֹֽא־יֹוסִ֨יף עֹ֜וד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֨ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהֹוָ֛ה קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּֽאֱמֶֽת׃(ישעיהו פרק י פסוק יז-כ)
יש הכרה בנטייה האנושית להתמכר להנאות רגעיות, תוך התעלמות מאחריות אישית. עם זאת, ההבטחה לתוצאות חיוביות ולגילוי של מלוא כוחו של אלוהים יוצאת לדרך, אם כי מעוכבת על ידי האגו.
כדי לחוות את ההתגלות הזו במלואה, מוצע לאפשר לאלוהים לסייע על ידי הצבת האגו שלו לטיהור. זה מתיישב עם התורות שגילו נביאי אלוהים, והשפיעו הן על הקהילה העולמית והן על עם ישראל.
original:
את יכולה להיות לא דתיה ומאמינה שאלוהים לא שייך רק ליהודים. את יכולה ללמוד קבלה, שמאניזם, בודהיזם, טיפול גוף נפש. אלוהים נתן לך כוחות ואת חושבת אותם לשלך. תדעי הם שלו. הוא גם נתן לך חכמה וגם את זה את לוקחת לעצמך. את מאמינה ב 2012 . ושהכל ייגמר בטוב. ולכן יהיה טוב אבל למי? בטוחה את שכל אחד בוחר בדרך שלו, בנתיב שלו, ובסוג התקשורת שלו עם האור האלוהי בדרך שלו, ולפי קצב ההתפתחות שלו. למדת כבר שכל אדם שמוכן, אלוהים שולח לו הדרכה, אבל את בורחת מהדרכתו. "והנה ששון ושמחה, הרג בקר ושחט צאן, אכל בשר, ושתות יין; אכול ושתו, כי מחר נמות." כי סיבות למסיבה לא חסרים ובלי אוכל איך אפשר? כי אם הכל יגמר לטובה למה לי לקחת אחריות על חיי? "והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד: וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס: ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם: והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת:" כי טוב יהיה! התגלות אלוהים בעצמותו כבר התחילה (שלב שלב) והאגו נשרף וכואב. ואין מה לעשות מלבד להניח את האיגו לפניו. כדי להזדכך. וזה נכון לכל העולם ולעם ישראל וכך גילה אלוהים בתורתו ע”י נביאיו. -
Only you can take responsibility for your peace of mind.
You can embrace a non-religious perspective while recognizing that the concept of God extends beyond any specific religious group, such as Jews. Exploring various spiritual practices like Kabbalah, Shamanism, Buddhism, and mind-body therapy is an option.
While you may attribute certain powers and wisdom to yourself, it’s essential to acknowledge that they ultimately originate from a divine source. The belief in a positive outcome exists, but the question remains for whom it will manifest.
Individuals are empowered to choose their paths, guided by divine light to facilitate their development. Despite receiving guidance from God through tutorials, some may resist or avoid following this guidance.
(Isaiah 22,13) And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine–‘Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!’
(Isaiah 10,17-20) And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame; and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day. And the glory of his forest and of his fruitful field, he will consume both soul and body; and it shall be as when a sick man wasteth away. And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them down. And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.
There is a recognition of the human tendency to indulge in momentary pleasures, neglecting personal responsibility. However, the promise of positive outcomes and the revelation of God’s full power is underway, albeit hindered by the ego.
To experience this revelation fully, it is suggested to allow God to assist by setting aside one’s ego for purification. This aligns with the teachings revealed by God’s prophets, impacting both the global community and the people of Israel.
original:
You can be non-religious and believe that God does not belong only to Jews.
You can study Kabbalah, Shamanism, Buddhism, mind body therapy.
God gave you and powers and you thing they are yours. But they as his.
He also gave you wisdom and that you take for yourself.
Do you believe in 2012. And that everything will end well. And so it will but for who?
Sure you are that everyone chooses his own path with its way and that the divine light will guide him and pace his development accordingly.
You have already learned that everyone that is willing God sends him a tutorial, but you run away from his guidance.
(Isaiah 22,13) And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine–‘Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!’
That no shortage of reasons to party, and who can be without food? That if everything ends for the best Why should I take responsibility for my life.
(Isaiah 10,17-20) And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame; and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day. And the glory of his forest and of his fruitful field, he will consume both soul and body; and it shall be as when a sick man wasteth away. And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them down. And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.
That good will happen and the revelation of God in its FULL power has already begun (Step by step) but the ego burns and hurts.
Allowing God to help putting aside your ego. So that you will purify.
And it’s true the whole world and people of Israel and God’s teachings revealed by His prophets.
-
רק את יכולה לקחת אחריות על השקט הנפשי שלך.
אתה יכול לאמץ פרספקטיבה לא דתית תוך הכרה שמושג האל משתרע מעבר לכל קבוצה דתית ספציפית, כמו יהודים. חקר שיטות רוחניות שונות כמו קבלה, שמאניזם, בודהיזם וטיפול גוף-נפש היא אופציה.
למרות שאתה עשוי לייחס לעצמך כוחות וחוכמה מסוימים, חיוני להכיר בכך שהם בסופו של דבר מקורם במקור אלוהי. האמונה בתוצאה חיובית קיימת, אך נותרת השאלה עבור מי היא תתבטא.
אינדיבידואלים מוסמכים לבחור את נתיביהם, מונחים על ידי אור אלוהי כדי להקל על התפתחותם. למרות קבלת הדרכה מאלוהים באמצעות הדרכות, חלקם עשויים להתנגד או להימנע מלמלא אחר הדרכה זו.
וְהִנֵּ֣ה ׀ שָׂשֹׂ֣ון וְשִׂמְחָ֗ה הָרֹ֤ג ׀ בָּקָר֙ וְשָׁחֹ֣ט צֹ֔אן אָכֹ֥ל בָּשָׂ֖ר וְשָׁתֹ֣ות יָ֑יִן אָכֹ֣ול וְשָׁתֹ֔ו כִּ֥י מָחָ֖ר נָמֽוּת׃(ישעיהו פרק כב פסוק יג)
וְהָיָ֤ה אֹֽור־יִשְׂרָאֵל֨ לְאֵ֔שׁ וּקְדֹושֹׁ֖ו לְלֶֽהָבָ֑ה וּבָֽעֲרָ֗ה וְאָֽכְלָ֛ה שִׁיתֹ֥ו וּשְׁמִירֹ֖ו בְּיֹ֥ום אֶחָֽד׃ וּכְבֹ֤וד יַעְרֹו֙ וְכַרְמִלֹּ֔ו מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס׃ וּשְׁאָ֥ר עֵ֛ץ יַעְרֹ֖ו מִסְפָּ֣ר יִֽהְי֑וּ וְנַ֖עַר יִכְתְּבֵֽם׃ וְהָיָ֣ה ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא לֹֽא־יֹוסִ֨יף עֹ֜וד שְׁאָ֤ר יִשְׂרָאֵל֨ וּפְלֵיטַ֣ת בֵּֽית־יַעֲקֹ֔ב לְהִשָּׁעֵ֖ן עַל־מַכֵּ֑הוּ וְנִשְׁעַ֗ן עַל־יְהֹוָ֛ה קְדֹ֥ושׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בֶּֽאֱמֶֽת׃(ישעיהו פרק י פסוק יז-כ)
יש הכרה בנטייה האנושית להתמכר להנאות רגעיות, תוך התעלמות מאחריות אישית. עם זאת, ההבטחה לתוצאות חיוביות ולגילוי של מלוא כוחו של אלוהים יוצאת לדרך, אם כי מעוכבת על ידי האגו.
כדי לחוות את ההתגלות הזו במלואה, מוצע לאפשר לאלוהים לסייע על ידי הצבת האגו שלו לטיהור. זה מתיישב עם התורות שגילו נביאי אלוהים, והשפיעו הן על הקהילה העולמית והן על עם ישראל.
original:
את יכולה להיות לא דתיה ומאמינה שאלוהים לא שייך רק ליהודים. את יכולה ללמוד קבלה, שמאניזם, בודהיזם, טיפול גוף נפש. אלוהים נתן לך כוחות ואת חושבת אותם לשלך. תדעי הם שלו. הוא גם נתן לך חכמה וגם את זה את לוקחת לעצמך. את מאמינה ב 2012 . ושהכל ייגמר בטוב. ולכן יהיה טוב אבל למי? בטוחה את שכל אחד בוחר בדרך שלו, בנתיב שלו, ובסוג התקשורת שלו עם האור האלוהי בדרך שלו, ולפי קצב ההתפתחות שלו. למדת כבר שכל אדם שמוכן, אלוהים שולח לו הדרכה, אבל את בורחת מהדרכתו. "והנה ששון ושמחה, הרג בקר ושחט צאן, אכל בשר, ושתות יין; אכול ושתו, כי מחר נמות." כי סיבות למסיבה לא חסרים ובלי אוכל איך אפשר? כי אם הכל יגמר לטובה למה לי לקחת אחריות על חיי? "והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד: וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס: ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם: והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת:" כי טוב יהיה! התגלות אלוהים בעצמותו כבר התחילה (שלב שלב) והאגו נשרף וכואב. ואין מה לעשות מלבד להניח את האיגו לפניו. כדי להזדכך. וזה נכון לכל העולם ולעם ישראל וכך גילה אלוהים בתורתו ע”י נביאיו. -
Only you can take responsibility for your peace of mind.
You can embrace a non-religious perspective while recognizing that the concept of God extends beyond any specific religious group, such as Jews. Exploring various spiritual practices like Kabbalah, Shamanism, Buddhism, and mind-body therapy is an option.
While you may attribute certain powers and wisdom to yourself, it’s essential to acknowledge that they ultimately originate from a divine source. The belief in a positive outcome exists, but the question remains for whom it will manifest.
Individuals are empowered to choose their paths, guided by divine light to facilitate their development. Despite receiving guidance from God through tutorials, some may resist or avoid following this guidance.
(Isaiah 22,13) And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine–‘Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!’
(Isaiah 10,17-20) And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame; and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day. And the glory of his forest and of his fruitful field, he will consume both soul and body; and it shall be as when a sick man wasteth away. And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them down. And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.
There is a recognition of the human tendency to indulge in momentary pleasures, neglecting personal responsibility. However, the promise of positive outcomes and the revelation of God’s full power is underway, albeit hindered by the ego.
To experience this revelation fully, it is suggested to allow God to assist by setting aside one’s ego for purification. This aligns with the teachings revealed by God’s prophets, impacting both the global community and the people of Israel.
original:
You can be non-religious and believe that God does not belong only to Jews.
You can study Kabbalah, Shamanism, Buddhism, mind body therapy.
God gave you and powers and you thing they are yours. But they as his.
He also gave you wisdom and that you take for yourself.
Do you believe in 2012. And that everything will end well. And so it will but for who?
Sure you are that everyone chooses his own path with its way and that the divine light will guide him and pace his development accordingly.
You have already learned that everyone that is willing God sends him a tutorial, but you run away from his guidance.
(Isaiah 22,13) And behold joy and gladness, slaying oxen and killing sheep, eating flesh and drinking wine–‘Let us eat and drink, for tomorrow we shall die!’
That no shortage of reasons to party, and who can be without food? That if everything ends for the best Why should I take responsibility for my life.
(Isaiah 10,17-20) And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame; and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day. And the glory of his forest and of his fruitful field, he will consume both soul and body; and it shall be as when a sick man wasteth away. And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them down. And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.
That good will happen and the revelation of God in its FULL power has already begun (Step by step) but the ego burns and hurts.
Allowing God to help putting aside your ego. So that you will purify.
And it’s true the whole world and people of Israel and God’s teachings revealed by His prophets.
-
לחיות ! שיהיו לך חיים, להנות, בשביל זה אתה כאן !
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יֵֽצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֨ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֨ הַקַּדְמֹונִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲרֹ֑ון בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִֽהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמֹ֥ו אֶחָֽד׃(זכריה פרק יד פסוק ח-ט)
החיים עם החיבור המוחלט לאלוהים נותנים הנאה ואושר לעולם כולו, אפילו ים המלח (ים המוות) זוכה לחיים הם תוצאה מהחיבור הזה וההבנה שאלוהים מראה את עצמו בעולם בחיינו וחי בתוכנו. ובשבילו אנו חיים. ואז “הוא ושמו הופכים לאחד” אלוהים נותן לעולם את הנאות העולם ליהנות מהם. אבל הוא אל קנאי וזה אומר שצריך לשים אותו במקום הראשון, בשבילו אנחנו צריכים לחיות ולא בשביל ההנאות שלנו.
-
כולם מאמינם שהכל ייגמר בטוב אז מה המשחק?
יהיה טוב, כולנו מחזיקים באמונה שהכל יסתיים בטוב, אבל מה טיבו של המשחק הזה? אלוהים מתכנן את הישועה ומכניס אותנו לשבת. בהרהורים על הפסוק , וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־טֹ֖וב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום הַשִּׁשִּֽׁי׃ (בראשית פרק א פסוק לא) השבת מסמלת סיום שהוא אכן טוב מאוד.
נשאלת השאלה: איפה אנחנו עומדים עד אז? האם אנחנו משתתפים פעילים בתוכניותיו ובפעולותיו של אלוהים, דומים לשחקנים במשחק, או שמא אנחנו רק צופים מהצד? האם ניתן להשוות את השחקן, שקרא את המחזה ותרגל את חלקיו, לקהל? מי חווה פחד כשהדברים מתפתחים, ומי נשאר רגוע? ובאופן מכריע, מי מוכן למערכה הבאה ומי לא?
original:
אכן אלוהים עושה את הגאולה ומכניס אותנו ליום השבת. "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי." (בראשית א,לא) ויום השבת שהכל מסתיים, אכן טוב מאוד. ואיפה אנחנו עד אז? האם אנחנו איתו בתוכנית והמעשים שלו? שותפים לגמר הבריאה או אורחים מהצד? האם השחקן שקורא ההצגה והתאמן בו ומשתתף בהצגה, דומה לקהל שרק רואה אותו? כאשר הסצנות עולות ויורדות והעלילה מתפתחת מי מוכן ומי לא? מי חש הפחד? ומי בשקט? -
We all believe that everything will end well so whats the game?
We all hold the belief that everything will end well, but what is the nature of this game? God orchestrates salvation and places us in the Sabbath. Reflecting on Genesis 1:31, ‘And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.’ The Sabbath signifies an ending that is indeed very good.
The question arises: where do we stand until then? Are we active participants in God’s plans and actions, akin to players in the game, or are we merely observers on the sidelines? Can the actor, who has read the play and practiced their parts, be compared to the audience? Who experiences fear when things unfold, and who remains tranquil? And crucially, who is ready for the next act, and who is not?
original: We all believe that everything will end well, so what’s the game? Indeed God makes salvation and puts us on the Sabbath. And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good And there was evening and there was morning, the sixth day. (Genesis 1,31) Sabbath day which is that ends very well indeed. Where we are until then? Are we with him in His plans and actions as players or as guests on the side? Is the actor who has read the play and practiced his parts similar to the audience? Who felt fear when things happen? And who is quiet? Who is prepared for the next stanza who is not?
-
to live, have a life, enjoy isn't that whats life about ?
And it shall come to pass in that day, that living waters shall go out from Jerusalem: half of them toward the eastern sea, and half of them toward the western sea; in summer and in winter shall it be. And the LORD shall be King over all the earth; in that day shall the LORD be One, and His name one. (Zechariah 14,8-9)
The life with the total connection to God which gives pleasure and blissfulness to the entire world, even the dead sea gets life are a result from this connection and realization that God shows himself in the world in our life and lives within us. and for Him we live. Then “He and His name become one” God gives the world it the worldly pleasures to enjoy them. But he is a jealous God and that means that He must be put first, for him we must live and not for our pleasures.
-
לחיות ! שיהיו לך חיים, להנות, בשביל זה אתה כאן !
וְהָיָ֣ה ׀ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יֵֽצְא֤וּ מַֽיִם־חַיִּים֨ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם חֶצְיָ֗ם אֶל־הַיָּם֨ הַקַּדְמֹונִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל־הַיָּ֣ם הָאַֽחֲרֹ֑ון בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כָּל־הָאָ֑רֶץ בַּיֹּ֣ום הַה֗וּא יִֽהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמֹ֥ו אֶחָֽד׃(זכריה פרק יד פסוק ח-ט)
החיים עם החיבור המוחלט לאלוהים נותנים הנאה ואושר לעולם כולו, אפילו ים המלח (ים המוות) זוכה לחיים הם תוצאה מהחיבור הזה וההבנה שאלוהים מראה את עצמו בעולם בחיינו וחי בתוכנו. ובשבילו אנו חיים. ואז “הוא ושמו הופכים לאחד” אלוהים נותן לעולם את הנאות העולם ליהנות מהם. אבל הוא אל קנאי וזה אומר שצריך לשים אותו במקום הראשון, בשבילו אנחנו צריכים לחיות ולא בשביל ההנאות שלנו.
-
כולם מאמינם שהכל ייגמר בטוב אז מה המשחק?
יהיה טוב, כולנו מחזיקים באמונה שהכל יסתיים בטוב, אבל מה טיבו של המשחק הזה? אלוהים מתכנן את הישועה ומכניס אותנו לשבת. בהרהורים על הפסוק , וַיַּ֤רְא אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וְהִנֵּה־טֹ֖וב מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר יֹ֥ום הַשִּׁשִּֽׁי׃ (בראשית פרק א פסוק לא) השבת מסמלת סיום שהוא אכן טוב מאוד.
נשאלת השאלה: איפה אנחנו עומדים עד אז? האם אנחנו משתתפים פעילים בתוכניותיו ובפעולותיו של אלוהים, דומים לשחקנים במשחק, או שמא אנחנו רק צופים מהצד? האם ניתן להשוות את השחקן, שקרא את המחזה ותרגל את חלקיו, לקהל? מי חווה פחד כשהדברים מתפתחים, ומי נשאר רגוע? ובאופן מכריע, מי מוכן למערכה הבאה ומי לא?
original:
אכן אלוהים עושה את הגאולה ומכניס אותנו ליום השבת. "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי." (בראשית א,לא) ויום השבת שהכל מסתיים, אכן טוב מאוד. ואיפה אנחנו עד אז? האם אנחנו איתו בתוכנית והמעשים שלו? שותפים לגמר הבריאה או אורחים מהצד? האם השחקן שקורא ההצגה והתאמן בו ומשתתף בהצגה, דומה לקהל שרק רואה אותו? כאשר הסצנות עולות ויורדות והעלילה מתפתחת מי מוכן ומי לא? מי חש הפחד? ומי בשקט? -
We all believe that everything will end well so whats the game?
We all hold the belief that everything will end well, but what is the nature of this game? God orchestrates salvation and places us in the Sabbath. Reflecting on Genesis 1:31, ‘And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good. And there was evening and there was morning, the sixth day.’ The Sabbath signifies an ending that is indeed very good.
The question arises: where do we stand until then? Are we active participants in God’s plans and actions, akin to players in the game, or are we merely observers on the sidelines? Can the actor, who has read the play and practiced their parts, be compared to the audience? Who experiences fear when things unfold, and who remains tranquil? And crucially, who is ready for the next act, and who is not?
original: We all believe that everything will end well, so what’s the game? Indeed God makes salvation and puts us on the Sabbath. And God saw every thing that He had made, and, behold, it was very good And there was evening and there was morning, the sixth day. (Genesis 1,31) Sabbath day which is that ends very well indeed. Where we are until then? Are we with him in His plans and actions as players or as guests on the side? Is the actor who has read the play and practiced his parts similar to the audience? Who felt fear when things happen? And who is quiet? Who is prepared for the next stanza who is not?
-
to live, have a life, enjoy isn't that whats life about ?
And it shall come to pass in that day, that living waters shall go out from Jerusalem: half of them toward the eastern sea, and half of them toward the western sea; in summer and in winter shall it be. And the LORD shall be King over all the earth; in that day shall the LORD be One, and His name one. (Zechariah 14,8-9)
The life with the total connection to God which gives pleasure and blissfulness to the entire world, even the dead sea gets life are a result from this connection and realization that God shows himself in the world in our life and lives within us. and for Him we live. Then “He and His name become one” God gives the world it the worldly pleasures to enjoy them. But he is a jealous God and that means that He must be put first, for him we must live and not for our pleasures.
-
שבר כלי אנוכי
שאלתי פעם אם אוכל לחיות את חיי בין אנשים ‘רגילים’, אילו שאינם מחפשים חיים עם מטרה ומטרה ברורה. הרעיון לגור בבית קברות, מוקף באלה שנסחפים ללא מטרה כמו מתים מהלכים, נראה לא תואם עם החיבור התוסס שלי לחיים.
אלוהים גילה לאדם את מידת השבר שלו. מול ההכרה הזו, האדם מחפש תיקון באופן טבעי.
בעוד שרבים עשויים לטעון שהם מרפאים, רק אחד מחזיק תעודות אותנטיות מאומת. האדם שואף לחיים מלאים במשמעות, אך לעתים קרובות מוצא חוסר נוחות מתמיד. במרדף זה, הוא מחפש את מטרת החיים, מטיל ספק במה הוא חי, ולבסוף מחפש את המרפא האולטימטיבי של כל החיים.
-
A broken vessel I am
I was once asked if I could live my life among ‘ordinary’ people who are not actively seeking a life with a clear goal and purpose. The idea of residing in a cemetery, surrounded by those aimlessly drifting like mere walking dead, seemed incongruent with my vibrant connection to life.
God revealed to man the extent of his brokenness. Faced with this realization, man naturally seeks repair. While many may claim to be healers, only one holds the authentic verified attestation. Man strives for a life filled with meaning, yet often finds constant disrepair. In this pursuit, he seeks the purpose of life, questioning what he lives for, and finally searching for the ultimate healer of all life.
נ
original: I was once asked if I could live my life among ‘ordinary’ people who are not actively seeking a life with a clear goal and purpose. The thought of residing in a cemetery, surrounded by those aimlessly drifting as mere walking dead, seemed incongruent to my flow with life.” God revealed to man how much a wreck he is. What man will not look for repair? Many fake doctors there are, but only one with receipts. Man looks for a life with content and but everything spills out. He will search for the purpose of life and for what he lives for and perhaps also the doctor of all life.
-
שבר כלי אנוכי
שאלתי פעם אם אוכל לחיות את חיי בין אנשים ‘רגילים’, אילו שאינם מחפשים חיים עם מטרה ומטרה ברורה. הרעיון לגור בבית קברות, מוקף באלה שנסחפים ללא מטרה כמו מתים מהלכים, נראה לא תואם עם החיבור התוסס שלי לחיים.
אלוהים גילה לאדם את מידת השבר שלו. מול ההכרה הזו, האדם מחפש תיקון באופן טבעי.
בעוד שרבים עשויים לטעון שהם מרפאים, רק אחד מחזיק תעודות אותנטיות מאומת. האדם שואף לחיים מלאים במשמעות, אך לעתים קרובות מוצא חוסר נוחות מתמיד. במרדף זה, הוא מחפש את מטרת החיים, מטיל ספק במה הוא חי, ולבסוף מחפש את המרפא האולטימטיבי של כל החיים.
-
A broken vessel I am
I was once asked if I could live my life among ‘ordinary’ people who are not actively seeking a life with a clear goal and purpose. The idea of residing in a cemetery, surrounded by those aimlessly drifting like mere walking dead, seemed incongruent with my vibrant connection to life.
God revealed to man the extent of his brokenness. Faced with this realization, man naturally seeks repair. While many may claim to be healers, only one holds the authentic verified attestation. Man strives for a life filled with meaning, yet often finds constant disrepair. In this pursuit, he seeks the purpose of life, questioning what he lives for, and finally searching for the ultimate healer of all life.
נ
original: I was once asked if I could live my life among ‘ordinary’ people who are not actively seeking a life with a clear goal and purpose. The thought of residing in a cemetery, surrounded by those aimlessly drifting as mere walking dead, seemed incongruent to my flow with life.” God revealed to man how much a wreck he is. What man will not look for repair? Many fake doctors there are, but only one with receipts. Man looks for a life with content and but everything spills out. He will search for the purpose of life and for what he lives for and perhaps also the doctor of all life.
-
the two sided coin of life
There are two sides to the coin of life, each entirely distinct. Only when we perceive both as different sides does the coin hold any value.
Side one (the head) of our coin is the desire for God to reveal Himself in our world.
The second side (the tail) of our coin is the inner struggle where my ego is actively bothering me to unite with God.
To bring these sides together, we must find ways to acknowledge our ego. Pray that God reveals it to us, helping us distinguish these contrasting aspects.
Yearn for the coin to become one. Only then, ”The Lord will then be king over all the earth. In that day the Lord will be seen as one with a single name” (Zechariah 14:9) can true unity be achieved. יש שני צדדים למטבע החיים, כל אחד שונה לחלוטין. רק כאשר אנו תופסים את שני הצדדים כשונים, למטבע יש ערך כלשהו.
הצד הראשון (הראש) של המטבע שלנו הוא הרצון שאלוהים יתגלה בעולמנו.
הצד השני (הזנב) של המטבע שלנו הוא המאבק הפנימי שבו האגו שלי מטריד אותי באופן פעיל להתאחד עם אלוהים.
כדי להפגיש בין הצדדים הללו, עלינו למצוא דרכים להכיר באגו שלנו. התפלל שאלוהים יגלה לנו את זה, עוזר לנו להבחין בהיבטים מנוגדים אלה.
כמה שהמטבע יהפוך לאחד. רק אז, וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃(זכריה י”ד, ט’) ניתן להגיע לאחדות אמיתית.
original: there are two sides in the coin of life
each one completely different
but only when we see both as two different sides is the coin worth anything
side one (the head) of our coin is
I WANT GOD IS TO SHOW HIMSELF ON OUR (THIS) WORLD
the second side (the tail) of our coin is
MY EGO IS BOTHERING ME TO BE ONE WITH GOD
we will need to find ways to see our ego
pray that God shows it to us
pray to distinguish the sides
what the coin to be one
only then with
GOD ONE AND HIS NAME ONE
-
the two sided coin of life
There are two sides to the coin of life, each entirely distinct. Only when we perceive both as different sides does the coin hold any value.
Side one (the head) of our coin is the desire for God to reveal Himself in our world.
The second side (the tail) of our coin is the inner struggle where my ego is actively bothering me to unite with God.
To bring these sides together, we must find ways to acknowledge our ego. Pray that God reveals it to us, helping us distinguish these contrasting aspects.
Yearn for the coin to become one. Only then, ”The Lord will then be king over all the earth. In that day the Lord will be seen as one with a single name” (Zechariah 14:9) can true unity be achieved. יש שני צדדים למטבע החיים, כל אחד שונה לחלוטין. רק כאשר אנו תופסים את שני הצדדים כשונים, למטבע יש ערך כלשהו.
הצד הראשון (הראש) של המטבע שלנו הוא הרצון שאלוהים יתגלה בעולמנו.
הצד השני (הזנב) של המטבע שלנו הוא המאבק הפנימי שבו האגו שלי מטריד אותי באופן פעיל להתאחד עם אלוהים.
כדי להפגיש בין הצדדים הללו, עלינו למצוא דרכים להכיר באגו שלנו. התפלל שאלוהים יגלה לנו את זה, עוזר לנו להבחין בהיבטים מנוגדים אלה.
כמה שהמטבע יהפוך לאחד. רק אז, וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־כׇּל־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃(זכריה י”ד, ט’) ניתן להגיע לאחדות אמיתית.
original: there are two sides in the coin of life
each one completely different
but only when we see both as two different sides is the coin worth anything
side one (the head) of our coin is
I WANT GOD IS TO SHOW HIMSELF ON OUR (THIS) WORLD
the second side (the tail) of our coin is
MY EGO IS BOTHERING ME TO BE ONE WITH GOD
we will need to find ways to see our ego
pray that God shows it to us
pray to distinguish the sides
what the coin to be one
only then with
GOD ONE AND HIS NAME ONE
-
והיום נולדים מחדש
מה שבחרתי אתמול שייך לאתמול; היום, אני עושה בחירה חדשה.
מה שרציתי אתמול הוא מהעבר; היום, מה אני רוצה?
ההבנות והתקוות של היום אינן מתחדשות אלא חדשות בהחלט.
אז מה אני רוכש הבוקר?
אולי מקום קבורה לכל מה שהביא אותי עד היום. מקום מכובד לערב אותם, כי אני לא אזדקק להם מהיום ואילך.
כי יש משהו חדש מאלוהים. ובכל זאת, איך נוכל להשליך ולזלזל באהובה פעם?
אז, מקום לקבור אותם עם מצבה קטנה ומכובדת להנצחת העבר.
והיום, אנחנו נולדים מחדש.
ומתחילים בבוקר עם שיר חדש בלב:
רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהֹוָ֗ה שֵׂ֣כֶל טֹ֖וב לְכָל־עֹֽשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּתֹ֗ו עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃ (תהילים פרק קיא פסוק י)
אבי וולמן יום חדש השמש זורחת ואתמול כבר איננה ואלוהים מאיר פניו על כל מעשיו. יום אחלה אבי
What I chose yesterday belongs to yesterday; today, I make new choices.
What I wanted yesterday is of the past; today, what do I desire?
The understandings and hopes of today are not renewed but decisively new.
So, what am I acquiring this morning?
Perhaps a burial place for everything that brought me to this day. A respectable space to inter them, for I won’t need them from today onward.
Because there is something new from God. Yet, how can we discard and disdain the once beloved?
So, a place to bury them with a small, dignified tombstone to commemorate the past.
And today, we are reborn. To obey the LORD is the fundamental principle for wise living; all who carry out his precepts acquire good moral insight. He will receive praise forever.(Ps111:10)
Avi Wollman New day the sun rises and yesterday is gone and God shines his face on all his deeds. Have a great day, my Avi
original: משבחרתי אתמול שייך לאתמול, היום בוחרים חדש.
משרציתי אתמול שייך לאתמול, היום מה רוצים?
הבנות ותקוות של היום הם לא מחודשות אלא חדשות בהחליט.
אז מה קונים הבוקר?
אולי מקום קבורה לכל משלקח אותי עד היום. מקום מכובד שאפשר לקבור אותם כי לא אצרך אותם מהיום.
שהרי יש חדש מאלוהים. ולזרוק ולבזות הישן האהוב איך אפשר?
אז מקום לקבור אותם עם מצבה קטנה מכובד לזיכרון על העבר.
והיום נולדים מחדש.
-
והיום נולדים מחדש
מה שבחרתי אתמול שייך לאתמול; היום, אני עושה בחירה חדשה.
מה שרציתי אתמול הוא מהעבר; היום, מה אני רוצה?
ההבנות והתקוות של היום אינן מתחדשות אלא חדשות בהחלט.
אז מה אני רוכש הבוקר?
אולי מקום קבורה לכל מה שהביא אותי עד היום. מקום מכובד לערב אותם, כי אני לא אזדקק להם מהיום ואילך.
כי יש משהו חדש מאלוהים. ובכל זאת, איך נוכל להשליך ולזלזל באהובה פעם?
אז, מקום לקבור אותם עם מצבה קטנה ומכובדת להנצחת העבר.
והיום, אנחנו נולדים מחדש.
ומתחילים בבוקר עם שיר חדש בלב:
רֵ֘אשִׁ֤ית חָכְמָ֨ה ׀ יִרְאַ֬ת יְהֹוָ֗ה שֵׂ֣כֶל טֹ֖וב לְכָל־עֹֽשֵׂיהֶ֑ם תְּ֝הִלָּתֹ֗ו עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃ (תהילים פרק קיא פסוק י)
אבי וולמן יום חדש השמש זורחת ואתמול כבר איננה ואלוהים מאיר פניו על כל מעשיו. יום אחלה אבי
What I chose yesterday belongs to yesterday; today, I make new choices.
What I wanted yesterday is of the past; today, what do I desire?
The understandings and hopes of today are not renewed but decisively new.
So, what am I acquiring this morning?
Perhaps a burial place for everything that brought me to this day. A respectable space to inter them, for I won’t need them from today onward.
Because there is something new from God. Yet, how can we discard and disdain the once beloved?
So, a place to bury them with a small, dignified tombstone to commemorate the past.
And today, we are reborn. To obey the LORD is the fundamental principle for wise living; all who carry out his precepts acquire good moral insight. He will receive praise forever.(Ps111:10)
Avi Wollman New day the sun rises and yesterday is gone and God shines his face on all his deeds. Have a great day, my Avi
original: משבחרתי אתמול שייך לאתמול, היום בוחרים חדש.
משרציתי אתמול שייך לאתמול, היום מה רוצים?
הבנות ותקוות של היום הם לא מחודשות אלא חדשות בהחליט.
אז מה קונים הבוקר?
אולי מקום קבורה לכל משלקח אותי עד היום. מקום מכובד שאפשר לקבור אותם כי לא אצרך אותם מהיום.
שהרי יש חדש מאלוהים. ולזרוק ולבזות הישן האהוב איך אפשר?
אז מקום לקבור אותם עם מצבה קטנה מכובד לזיכרון על העבר.
והיום נולדים מחדש.
-
What the irresponsible know best is to attack
When a person neglects their responsibilities and is then confronted by someone who acts responsibly, the outcome often leaves the irresponsible individual in a precarious situation. Faced with this confrontation, they feel compelled to attack as to hid that fact that their negligent are likely to become glaringly apparent.
כאשר אדם מזניח את האחריות שלו ולאחר מכן הוא מתמודד עם מישהו שפועל באחריות, התוצאה לעתים קרובות משאירה את הפרט חסר האחריות במצב רעוע. מול העימות הזה, הם מרגישים נאלצים לתקוף כדי להסתיר את העובדה שרשלנותם צפויה להתגלות באופן בוטה.
-
we are all Gods plants
I see myself as a plant in God’s garden, a unique one among many.
What I have in common with others is:
- I need to grow up - to reach out to the Sun.
- I need to take root - to draw nourishment from God in the surroundings where I was born.
- I must be willing to let the Gardener move me around in His garden as He wishes, even if I think otherwise.
- I am different from others, so I must do my best to discover the unique aspect of my nature that God created for me to glorify the life He gave me on earth in a way that makes it worthwhile. I cannot be someone else; I can only be myself.
אני רואה את עצמי כצמח בגן אלוהים, ייחודי מבין רבים.
המשותף לי עם אחרים הוא:
- אני צריך לגדול - להגיע לשמש.
- אני צריך להשתרש - לשאוב תזונה מאלוהים בסביבה שבה נולדתי.
- אני חייב להיות מוכן לתת לגנן להזיז אותי בגינה שלו כרצונו, גם אם אני חושב אחרת.
- אני שונה מאחרים, אז אני חייב לעשות כמיטב יכולתי כדי לגלות את ההיבט הייחודי של הטבע שלי שאלוהים ברא עבורי כדי לפאר את החיים שהוא נתן לי על פני האדמה בצורה שתעשה אותם כדאיים. אני לא יכול להיות מישהו אחר; אני יכול להיות רק אני.
original: We are all plants in Gods garden, each one of us a different plant.
What we have in common is:
- The need to grow up - reach out to the Sun
- Then need to take root - to take the nourishment of God from out of the surroundings which we were born in.
- We have to be willing to allow the Gardener to move us around in his garden as he wishes. Even if we think otherwise.
- Each one is different so each one much make out there best to find what in there nature God created which they can glorify the life He gave us on earth in a matter which makes this life worth while. For I can not be someone else, but only myself.
-
So you want ?
So, I want to…! Is that in my nature? Is it something I want, desire, or feel an urge for? If it is, then I understand what’s pushing or pulling me toward it. But if not, it better come from a clean and pure place. Because if it’s not a natural inclination, it must be kept clean.
Note to self: If I find myself drawn to something that feels “not me,” I should take a moment to check at least twice.
אז את זה אני רוצה…! האם זה בטבע שלי? האם זה משהו שאני רוצה, חושקת בו או מרגישה אליו דחף? אם כן, אז אני מבין מה דוחף או מושך אותי אליו. אבל אם לא, עדיף שזה יבוא ממקום נקי וטהור. כי אם זה לא נטייה טבעית, יש לשמור עליו נקי.
הערה לעצמי: אם אני מוצא את עצמי נמשך למשהו שמרגיש “לא אני”, כדאי לי להקדיש רגע לבדוק לפחות פעמיים.
original: So u want to ….! Is that in you’re nature? Is it something u what/desire/urge for? If so then you know what is push/pulling you to it. But if not, it better be from a clean & pure place. For if it is not nature calling then clean it must be.
Note. You see your self pulled to something ”not you” warning check at least twice.
-
Life is so aMAZing
Life often feels like a maze, with numerous paths leading you incredibly close to something significant. However, hitting a wall forces you to backtrack.In this maze, a few paths involve fame, such as religion, spirituality, or reconnecting with nature.
You might say you just want to get ahead, but where to? Life has a purpose, a destination that your inner spirit truly desires.
The question is, are you willing to acknowledge the wall you’re banging your head against? Or do you prefer to knock harder, dismissing the pain (or even, mistakenly, thinking it’s for your own good)?
God’s love reaches directly to your soul, and it’s crucial not to ignore Him. These are the instructions to navigate the maze of life and ultimately reach Him.
החיים מרגישים לעתים קרובות כמו מבוך, עם שבילים רבים המובילים אותך קרוב להפליא למשהו משמעותי. עם זאת, פגיעה בקיר מאלצת אותך לחזור אחורה.
במבוך זה, כמה נתיבים כוללים תהילה, כגון דת, רוחניות או חיבור מחדש לטבע.
אולי תגיד שאתה רק רוצה להתקדם, אבל לאן? לחיים יש מטרה, יעד שהרוח הפנימית שלך באמת רוצה.
השאלה היא, האם אתה מוכן להכיר בקיר שאתה דופק בו את הראש? או שאתה מעדיף לדפוק חזק יותר, לבטל את הכאב (או אפילו, בטעות, לחשוב שזה לטובתך)?
אהבתו של אלוהים מגיעה ישירות אל נשמתך, וחשוב לא להתעלם ממנו. אלו הן ההוראות לנווט במבוך החיים ובסופו של דבר להגיע אליו.
original: Life is like a maze, so many things get you soooo close. But then when you hit the wall the only thing you can do is backtrack.
A few with fame are Religion (ALL), spirituality, back to nature.
You say you just want to get ahead but to what ?! There is a purpose in life. There is a place where inside (your inner spirit) you really want to go to.
Are you willing to see that wall that your knocking your head in ? Or do you prefer knocking harder ignoring the pain (or even worse saying that this pain is for your good [yes stupid it’s there to wake you up])
God loves you and talks directly to your soul. Don’t ignore him. These are the instructions to pass through the maze of life and to reach Him in the end.
-
Is it a twinkle in the eye or tears ?
When you see sadness in someone’s eyes, it’s likely not stemming from an external lack but rather an internal emptiness. They may wish to believe it’s something external, like a need for love and care, providing a momentary relief akin to a short-lived painkiller.
Offering them the salvation of God’s great love and mercy for all living beings provides a profound and enduring solution. Sharing the truth that God guides all his children on their path can bring lasting joy and a sparkle to their eyes throughout the day.
However, few are willing to pass on this enduring joy, and it appears even fewer are ready to exchange quick, short-lived painkillers for something as powerful and long-lasting.
Let us celebrate in God’s grace and express gratitude for all of his creation.
original: When see in some ones eyes sadness, you can be sure that the sadness is not from something that they are missing from there outside. But of something deep inside which is missing. They of cause will prefer to hear that it is something external. A little love and care or such. But this is just a “upper” for the second or so, a type of pain killer who’s effect is short lived.
Give them the rope of salvation, the great love of God and his mercy on all living. Give them the truth that God shows all his children his way. Then you have giving then a joy and twinkle in the eye for day long.
But few and far are willing to pass forward this endless joy. And (so it seems) fewer who are willing to put aside the quick and short lived pain killers for one so powerful and long lasting.
Let us rejoice in Gods grace and give thankfulness to all of his creation.
-
Fix the world today
So you want to fix the world. How nice, what a great responsibility, how about starting with yourself. They say you are/were responsible for others . But for yourself are u responsible?
אז אתה רוצה לתקן את העולם. כמה נחמד, איזו אחריות גדולה, מה דעתך להתחיל עם עצמך. הם אומרים שאתה אחראי/היית אחראי לאחרים. אבל לעצמך אתה אחראי?
-
Control yourself ?
I often find myself thinking I’ve got everything under control, feeling pretty smart about it all – at least until the next challenge comes my way.
It’s curious, though. Why is it that I only seem to remember to turn to God when things get tough? Could it be that my sense of control creates a blind spot, making me overlook the genuine need for God’s guidance?
Strangely, the need for Him becomes even more apparent when I feel like I’ve got everything in order. It’s in those moments of perceived control that I tend to make more mistakes, revealing the paradox of relying too much on my own abilities.
לעתים קרובות אני מוצא את עצמי חושב שהכל בשליטה, מרגיש די חכם לגבי הכל - לפחות עד שהאתגר הבא יגיע אלי.
אבל זה מוזר. למה נראה לי שאני זוכרת לפנות לאלוהים רק כשהדברים מתקשים? האם יכול להיות שתחושת השליטה שלי יוצרת נקודה עיוורת, גורמת לי להתעלם מהצורך האמיתי בהדרכתו של אלוהים?
באופן מוזר, הצורך בו מתגלה עוד יותר כאשר אני מרגיש שהכל מסודר. באותם רגעים של שליטה נתפסת אני נוטה לעשות יותר טעויות, וחושף את הפרדוקס של הסתמכות רבה מדי על היכולות שלי.
original: You are soooo smart you can handle all you messes everything is in control. for now. until next time.
Why is it only then do you remember to knock on gods door? Does you feelings of control blind your heart for the need of God?
Your need of him is even more so when you feel in control. u make more mistakes then.
-
What the irresponsible know best is to attack
When a person neglects their responsibilities and is then confronted by someone who acts responsibly, the outcome often leaves the irresponsible individual in a precarious situation. Faced with this confrontation, they feel compelled to attack as to hid that fact that their negligent are likely to become glaringly apparent.
כאשר אדם מזניח את האחריות שלו ולאחר מכן הוא מתמודד עם מישהו שפועל באחריות, התוצאה לעתים קרובות משאירה את הפרט חסר האחריות במצב רעוע. מול העימות הזה, הם מרגישים נאלצים לתקוף כדי להסתיר את העובדה שרשלנותם צפויה להתגלות באופן בוטה.
-
we are all Gods plants
I see myself as a plant in God’s garden, a unique one among many.
What I have in common with others is:
- I need to grow up - to reach out to the Sun.
- I need to take root - to draw nourishment from God in the surroundings where I was born.
- I must be willing to let the Gardener move me around in His garden as He wishes, even if I think otherwise.
- I am different from others, so I must do my best to discover the unique aspect of my nature that God created for me to glorify the life He gave me on earth in a way that makes it worthwhile. I cannot be someone else; I can only be myself.
אני רואה את עצמי כצמח בגן אלוהים, ייחודי מבין רבים.
המשותף לי עם אחרים הוא:
- אני צריך לגדול - להגיע לשמש.
- אני צריך להשתרש - לשאוב תזונה מאלוהים בסביבה שבה נולדתי.
- אני חייב להיות מוכן לתת לגנן להזיז אותי בגינה שלו כרצונו, גם אם אני חושב אחרת.
- אני שונה מאחרים, אז אני חייב לעשות כמיטב יכולתי כדי לגלות את ההיבט הייחודי של הטבע שלי שאלוהים ברא עבורי כדי לפאר את החיים שהוא נתן לי על פני האדמה בצורה שתעשה אותם כדאיים. אני לא יכול להיות מישהו אחר; אני יכול להיות רק אני.
original: We are all plants in Gods garden, each one of us a different plant.
What we have in common is:
- The need to grow up - reach out to the Sun
- Then need to take root - to take the nourishment of God from out of the surroundings which we were born in.
- We have to be willing to allow the Gardener to move us around in his garden as he wishes. Even if we think otherwise.
- Each one is different so each one much make out there best to find what in there nature God created which they can glorify the life He gave us on earth in a matter which makes this life worth while. For I can not be someone else, but only myself.
-
So you want ?
So, I want to…! Is that in my nature? Is it something I want, desire, or feel an urge for? If it is, then I understand what’s pushing or pulling me toward it. But if not, it better come from a clean and pure place. Because if it’s not a natural inclination, it must be kept clean.
Note to self: If I find myself drawn to something that feels “not me,” I should take a moment to check at least twice.
אז את זה אני רוצה…! האם זה בטבע שלי? האם זה משהו שאני רוצה, חושקת בו או מרגישה אליו דחף? אם כן, אז אני מבין מה דוחף או מושך אותי אליו. אבל אם לא, עדיף שזה יבוא ממקום נקי וטהור. כי אם זה לא נטייה טבעית, יש לשמור עליו נקי.
הערה לעצמי: אם אני מוצא את עצמי נמשך למשהו שמרגיש “לא אני”, כדאי לי להקדיש רגע לבדוק לפחות פעמיים.
original: So u want to ….! Is that in you’re nature? Is it something u what/desire/urge for? If so then you know what is push/pulling you to it. But if not, it better be from a clean & pure place. For if it is not nature calling then clean it must be.
Note. You see your self pulled to something ”not you” warning check at least twice.
-
Life is so aMAZing
Life often feels like a maze, with numerous paths leading you incredibly close to something significant. However, hitting a wall forces you to backtrack.In this maze, a few paths involve fame, such as religion, spirituality, or reconnecting with nature.
You might say you just want to get ahead, but where to? Life has a purpose, a destination that your inner spirit truly desires.
The question is, are you willing to acknowledge the wall you’re banging your head against? Or do you prefer to knock harder, dismissing the pain (or even, mistakenly, thinking it’s for your own good)?
God’s love reaches directly to your soul, and it’s crucial not to ignore Him. These are the instructions to navigate the maze of life and ultimately reach Him.
החיים מרגישים לעתים קרובות כמו מבוך, עם שבילים רבים המובילים אותך קרוב להפליא למשהו משמעותי. עם זאת, פגיעה בקיר מאלצת אותך לחזור אחורה.
במבוך זה, כמה נתיבים כוללים תהילה, כגון דת, רוחניות או חיבור מחדש לטבע.
אולי תגיד שאתה רק רוצה להתקדם, אבל לאן? לחיים יש מטרה, יעד שהרוח הפנימית שלך באמת רוצה.
השאלה היא, האם אתה מוכן להכיר בקיר שאתה דופק בו את הראש? או שאתה מעדיף לדפוק חזק יותר, לבטל את הכאב (או אפילו, בטעות, לחשוב שזה לטובתך)?
אהבתו של אלוהים מגיעה ישירות אל נשמתך, וחשוב לא להתעלם ממנו. אלו הן ההוראות לנווט במבוך החיים ובסופו של דבר להגיע אליו.
original: Life is like a maze, so many things get you soooo close. But then when you hit the wall the only thing you can do is backtrack.
A few with fame are Religion (ALL), spirituality, back to nature.
You say you just want to get ahead but to what ?! There is a purpose in life. There is a place where inside (your inner spirit) you really want to go to.
Are you willing to see that wall that your knocking your head in ? Or do you prefer knocking harder ignoring the pain (or even worse saying that this pain is for your good [yes stupid it’s there to wake you up])
God loves you and talks directly to your soul. Don’t ignore him. These are the instructions to pass through the maze of life and to reach Him in the end.
-
Is it a twinkle in the eye or tears ?
When you see sadness in someone’s eyes, it’s likely not stemming from an external lack but rather an internal emptiness. They may wish to believe it’s something external, like a need for love and care, providing a momentary relief akin to a short-lived painkiller.
Offering them the salvation of God’s great love and mercy for all living beings provides a profound and enduring solution. Sharing the truth that God guides all his children on their path can bring lasting joy and a sparkle to their eyes throughout the day.
However, few are willing to pass on this enduring joy, and it appears even fewer are ready to exchange quick, short-lived painkillers for something as powerful and long-lasting.
Let us celebrate in God’s grace and express gratitude for all of his creation.
original: When see in some ones eyes sadness, you can be sure that the sadness is not from something that they are missing from there outside. But of something deep inside which is missing. They of cause will prefer to hear that it is something external. A little love and care or such. But this is just a “upper” for the second or so, a type of pain killer who’s effect is short lived.
Give them the rope of salvation, the great love of God and his mercy on all living. Give them the truth that God shows all his children his way. Then you have giving then a joy and twinkle in the eye for day long.
But few and far are willing to pass forward this endless joy. And (so it seems) fewer who are willing to put aside the quick and short lived pain killers for one so powerful and long lasting.
Let us rejoice in Gods grace and give thankfulness to all of his creation.
-
Fix the world today
So you want to fix the world. How nice, what a great responsibility, how about starting with yourself. They say you are/were responsible for others . But for yourself are u responsible?
אז אתה רוצה לתקן את העולם. כמה נחמד, איזו אחריות גדולה, מה דעתך להתחיל עם עצמך. הם אומרים שאתה אחראי/היית אחראי לאחרים. אבל לעצמך אתה אחראי?
-
Control yourself ?
I often find myself thinking I’ve got everything under control, feeling pretty smart about it all – at least until the next challenge comes my way.
It’s curious, though. Why is it that I only seem to remember to turn to God when things get tough? Could it be that my sense of control creates a blind spot, making me overlook the genuine need for God’s guidance?
Strangely, the need for Him becomes even more apparent when I feel like I’ve got everything in order. It’s in those moments of perceived control that I tend to make more mistakes, revealing the paradox of relying too much on my own abilities.
לעתים קרובות אני מוצא את עצמי חושב שהכל בשליטה, מרגיש די חכם לגבי הכל - לפחות עד שהאתגר הבא יגיע אלי.
אבל זה מוזר. למה נראה לי שאני זוכרת לפנות לאלוהים רק כשהדברים מתקשים? האם יכול להיות שתחושת השליטה שלי יוצרת נקודה עיוורת, גורמת לי להתעלם מהצורך האמיתי בהדרכתו של אלוהים?
באופן מוזר, הצורך בו מתגלה עוד יותר כאשר אני מרגיש שהכל מסודר. באותם רגעים של שליטה נתפסת אני נוטה לעשות יותר טעויות, וחושף את הפרדוקס של הסתמכות רבה מדי על היכולות שלי.
original: You are soooo smart you can handle all you messes everything is in control. for now. until next time.
Why is it only then do you remember to knock on gods door? Does you feelings of control blind your heart for the need of God?
Your need of him is even more so when you feel in control. u make more mistakes then.
-
Temple Builders
If those constructing the third temple knew they wouldn’t live to witness its dedication, would they still be willing to build it? The answer is straightforward. Their motivation lies in their dedication to God. While they may desire to witness the temple’s dedication, their primary focus is on the act of building itself, not solely on the final outcome. Even if they acknowledge they won’t personally reach that moment, the knowledge that someone, someday will, and that they contributed to that accomplishment, provides them with profound satisfaction.
Reflecting on our own mortality, if we orient our lives toward the goal of unity with God, we find happiness. Even if this unity is not fully realized within our lifetimes, the pursuit of personal achievement aligns with the broader achievements of the nation of Israel and the world. As descendants of Adam, we are interconnected, and ultimately, that overarching achievement will come to fruition.
On that day, God will be recognized as one, and his name will be unified.
אם אלו שבונים את בית המקדש השלישי ידעו שהם לא יחיו עד לחנוכתו, האם הם עדיין יהיו מוכנים לבנות אותו? התשובה היא פשוטה. המוטיבציה שלהם נעוצה בהתמסרותם לאלוהים. למרות שהם עשויים לרצות להיות עדים לחנוכת המקדש, ההתמקדות העיקרית שלהם היא בפעולת הבנייה עצמה, לא רק בתוצאה הסופית. גם אם הם יכירו שהם לא יגיעו לרגע הזה באופן אישי, הידיעה שמישהו, מתישהו, ושהוא תרם להישג הזה, מספקת להם סיפוק עמוק.
הרהורים על התמותה שלנו, אם נכוון את חיינו לעבר המטרה של אחדות עם אלוהים, אנו מוצאים אושר. גם אם אחדות זו לא תתממש במלואה במהלך חיינו, השאיפה להישגים אישיים מתיישרת עם ההישגים הרחבים יותר של עם ישראל והעולם. כצאצאיו של אדם, אנו קשורים זה בזה, ובסופו של דבר, ההישג הכולל יתממש.
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד ( זכריה פרק י”ד פסוק ט’)
original: If the builders of the third temple would know that they would die before seeing it’s dedication. Would they still be willing to build it? This is a simple question with a simpler answer. They build it for God. They would like to see it’s dedication. But for them the purpose in life is the building in it self and not the ultimate outcome. Even when they understand that they can not reach that point. The knowledge that some one, some day will and even more so that they helped that achievement gives them great consolidation. Are we sad to look at our day of death ? If we put our life forwards toward the goal of being ONE with God, then we are happy. Even if that achievement was never really fully achieved during the life time. For the personal achievement to succeed so does the achievement of the nation of Israel and the World. For we are all intertwined as children of Adam and in the end THAT ACHIEVEMENT WILL BE FULFILLED. That day God one and his name one.
-
Temple Builders
If those constructing the third temple knew they wouldn’t live to witness its dedication, would they still be willing to build it? The answer is straightforward. Their motivation lies in their dedication to God. While they may desire to witness the temple’s dedication, their primary focus is on the act of building itself, not solely on the final outcome. Even if they acknowledge they won’t personally reach that moment, the knowledge that someone, someday will, and that they contributed to that accomplishment, provides them with profound satisfaction.
Reflecting on our own mortality, if we orient our lives toward the goal of unity with God, we find happiness. Even if this unity is not fully realized within our lifetimes, the pursuit of personal achievement aligns with the broader achievements of the nation of Israel and the world. As descendants of Adam, we are interconnected, and ultimately, that overarching achievement will come to fruition.
On that day, God will be recognized as one, and his name will be unified.
אם אלו שבונים את בית המקדש השלישי ידעו שהם לא יחיו עד לחנוכתו, האם הם עדיין יהיו מוכנים לבנות אותו? התשובה היא פשוטה. המוטיבציה שלהם נעוצה בהתמסרותם לאלוהים. למרות שהם עשויים לרצות להיות עדים לחנוכת המקדש, ההתמקדות העיקרית שלהם היא בפעולת הבנייה עצמה, לא רק בתוצאה הסופית. גם אם הם יכירו שהם לא יגיעו לרגע הזה באופן אישי, הידיעה שמישהו, מתישהו, ושהוא תרם להישג הזה, מספקת להם סיפוק עמוק.
הרהורים על התמותה שלנו, אם נכוון את חיינו לעבר המטרה של אחדות עם אלוהים, אנו מוצאים אושר. גם אם אחדות זו לא תתממש במלואה במהלך חיינו, השאיפה להישגים אישיים מתיישרת עם ההישגים הרחבים יותר של עם ישראל והעולם. כצאצאיו של אדם, אנו קשורים זה בזה, ובסופו של דבר, ההישג הכולל יתממש.
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד ( זכריה פרק י”ד פסוק ט’)
original: If the builders of the third temple would know that they would die before seeing it’s dedication. Would they still be willing to build it? This is a simple question with a simpler answer. They build it for God. They would like to see it’s dedication. But for them the purpose in life is the building in it self and not the ultimate outcome. Even when they understand that they can not reach that point. The knowledge that some one, some day will and even more so that they helped that achievement gives them great consolidation. Are we sad to look at our day of death ? If we put our life forwards toward the goal of being ONE with God, then we are happy. Even if that achievement was never really fully achieved during the life time. For the personal achievement to succeed so does the achievement of the nation of Israel and the World. For we are all intertwined as children of Adam and in the end THAT ACHIEVEMENT WILL BE FULFILLED. That day God one and his name one.
-
חלומות הלילה
בחלום מצאתי את עצמי לצד אחרים מחוץ לקבר או למערה של יוחנן בן זכאי. הקבר היה סגור, וניסינו לפתוח אותו במקלות. בעודנו חפרנו, כמה עוברי אורח, גויים, הזהירו אותנו שמעשינו יביאו עלינו טומאה. בתגובה החלטנו להטיל עליהם את האשמה, ודלת הקבר נפתחה ושחררה אש וכעשרה גופות בוערות. הם הפצירו בי להציל אותם, ופניתי לתנ”ך הכיס שלי, ומצאתי את המילים “באהבתך”. בצעקותי לאלוהים, ביקשתי לכבות את האש, ותפילתי נענתה. האנשים הנוכחים, מפוחדים, ברחו, לועגים ליכולתי להתפלל ביעילות.
בחלום אחר השתתפתי בהפגנה עם בני, אוחזת בחוט המציין את השטח המותר. הסכם הפסקת אש הופר והוביל לאלימות מצד המשטרה. חשתי בצרות, ברחתי עם בני כדי להימנע מהשלכות משפטיות. החלומות גילו לי את החשיבות של התמודדות עם נושאים קבורים, גם אם הם לא נוחים. כאשר אנו מתמודדים עם הכיעור שבתוכנו, הבחירה היא לברוח או להתעמת מול אלוהים כדי למצוא שלום.
חשתי בקריאה להתפלל על נפשם של האחראים ל”תורה שבעל פה”, מתוך הכרה בכך כמחסום המונע מחלקם לשוב אל ה’. החלומות הדגישו את הצורך בבהירות בקהילות הדתיות, העומדות בפני צומת דרכים שבה פעולות אסורות ומותרות עומדות על הפרק. זה גם הדגיש את החשיבות של עמידה עם אלוהים והימנעות משיפוט מכוח מאורגן שעלול לסטות מהיישור רוחני אמיתי.
In the dream, I found myself alongside others outside the tomb or cave of Yohanan ben Zakhai. The tomb was closed, and we were attempting to open it with sticks. As we dug, some passersby, Gentiles, warned us that our actions would bring impurity upon us. In response, we decided to shift the blame onto them, and the door to the grave opened, releasing fire and about ten burning bodies. They pleaded with me to save them, and I turned to my pocket Bible, finding the words “in your love.” Shouting to God, I requested the fire be extinguished, and my prayer was answered. The people present, frightened, fled, mocking my ability to pray effectively.
In another dream, I participated in a demonstration with my sons, holding a string indicating the allowed area. A ceasefire agreement was breached, leading to violence from the police. Sensing trouble, I fled with my sons to avoid legal consequences. The dreams revealed to me the importance of confronting buried issues, even if uncomfortable. When faced with the ugliness within us, the choice is to either run away or confront it before God to find peace.
I sensed a call to pray for the souls of those responsible for the “Oral Torah,” recognizing it as a barrier preventing some from returning to God. The dreams highlighted the need for clarity in religious communities, facing a crossroads where forbidden and permitted actions come to the forefront. It also emphasized the importance of standing with God and avoiding judgment from an organized force that may deviate from true spiritual alignment.
original: בחלום אני ועוד אנשים מחוץ לקבר/מערה של יוחנן בן זכאי (ידעתי את זה מהשלט על הקבר) והוא סגור ואנחנו ועוד כמה חופרים עם מקלות לפתוח את הקבר. בזמן החפירה אני שם לב שזה הולך בקלות ומרגיש בעקבות זה שהעבודה נכונה. במקום עובר כמה גוים ויש מהאנשים שחפרו איתי שאמרו שמה ידבק עלינו רע מי מה שאנחנו עושים (שחופרים הקבר ידבק עלינו איזה טומאה) נשתמש בגוי כאמצעי שמשידבק יהיה אליהם ולא אלינו, וכך עשו. ונפתח הפתח לקבר (נמאס) ויוצא אש ויש כמה גופות כ-10 כולם באש והם צועקים אלי שאציל אותם מהשרפה. ואני עומד במקומי מול פתח הקבר ובפותח את התנ”ך כיס שלי לשאול את אלוהים מה מתרחש פה, ורואה המילה “באהבתך”. וכולם שהיו שם מפחודים ובורחים. וצעקי בכל כוחי לאלוהים שיכבה האש ויתן להם לנוח בגן עדן בשלום ואלוהים קיבל תפילתי והאש התכבה ופתח המערה נסגר.
והאנשים שהיו שם איתי שפחדו נורא וברחו מלעיגים לי ואומרים “בטח את חושב שאתה משהוא” שהתפללת ואלוהים ענה “שידעתה מלומר” איזה צדיק גדול (בלעג). אבל הם לא היו מוכנים לעמוד לפני אלוהים ולעשות דבר.
קמתי ומייד הרגיש שאני צריך לכתוב את זה וגם החלום שזכרתי שהיה לי בהתחלת הלילה.
בחלום שם אני נמצא במקום עם הרבה אנשים בהפגנה ויש שוטרים ויש גדרות שעד כן מותר לעמוד ואני עם שתי בני הגדולים מחזיקים איזה חוט שאומר שאסור לעבור ואז יוצא “הסכם הפסקת אש” והקווים נסוגים (חוץ מהקו שאני מחזיק) וכולם היו צריכים לשמור על מקומם אחרת ההפגנה הופחת להיות “בלתי חוקית” ואז מתחילה קבוצה מהאנשים שם לזוז קדימה כמה צעדים ויש מתח באויר ופתאום בא איזה שוטר גבוה ונותן בעיטה לקו שאני מחזיק והוא מתחיל להרביץ לאנשים ויש משוטרים מהיס”מ שם והם מתחילם לתת מכות לאנשים. ואני טופיס את שתי בני ורץ משם כי אני יודע שבלעגן מתחיל ואין לנו מלעשות שם יותר שההפגנה עכשיו “בלתי חוקית” והשוטרים יעשו שפטים לכל משנמצא שם. והרגשתי שאני צריך תקף ומיד להציל את בני מהמכות שמתיל בגלל אילו שאנשים עברו את הקו ושהיה יכול להיות שקט אבל הם הפירו את הפסקת אש.
אני מודה לאלוהים שפתח לי מעוצרות השמים להראות לי משעומד להיות. שאני מתוסכל וחש שדברים סתומים וכן הוא נתן לי פתח תקווה צוהר לראות משעומד להתרחש שאהיה מוכן לזה בתפקיד שהוא שם לי.
משאני חש שהחולומות אומרים.
יש דברים קבורים שאנחנו פותחים אותם וככה זה צריך להיות. והפתיחה הוא לא דבר פשט. ניגיעה השורשי האיגו מעלה דברים לא נעימים. ושזה מתגלה אז בורחים !!?? או מכירים את הכיעור שבנו, את אש התאוות ועומדים מול אלוהים שהוא יכבה אותם ויתן לנו לנוח בשלום.
אני גם חש שיש נקודה שצריכים לעומד לפני אלוהים ולהתפלל על הנשמות של הרבנים שיצרו משמכונה “תורה שבעל פה” שמהגורמים העיקרים שאנשים לא חוזרים לאלוהים. כי גם אם רק למען עצמם הם עשו כך הרי הם לא היחידים שעושים דברים למען האיגו. ואם לא למען עצמם אלא בטעותם על אחת כמה וכמה.
יש גדירות “… והפורץ גדר ישכנו נחש” וכל עוד הגדירות עומדים ה”גבול” הדק ברור. אבל שרוצים לבחון עיקר כוונת האדם מורידים את הגדר/גבול אבל שם העונש גדול שבעתיים.
אני גם חש שהציבור הדתי עומת לפני פרשת דרכים שאלוהים מעלה האסור והמותר. ואלי לזהות המצב שהצלתי בני משפחתי ממשיכול על ציבור זה שאלוהים יתן לכוח המקטרג לעשות שפטים באילו שלא באמת עומדים במקום עם אלוהים.
In the dream, I and other people are outside the tomb/cave of Yohanan ben Zakhai (I knew it from the sign on the tomb) and it is closed and we and a few others are digging with sticks to open the tomb. While digging I notice that it goes easily and feel that the work is correct. Some Gentiles pass by the place and some of the people who dug with me said that its name will stick to us because what we do is bad (digging the grave will stick to us some impurity) We will use the Gentile as a means that it will stick to them and not to us, and so they did. And the door to the grave is opened (fed up) and fire comes out and there are several bodies, about 10, all on fire and they are shouting at me to save them from the burning. And I stand in my place in front of the entrance of the tomb and open my pocket Bible to ask God what is happening here, and see the word “in your love.” And everyone who was there is scared and flees. And I shouted with all my might to God to put out the fire and let them rest in heaven in peace and God accepted my prayer and the fire went out and opened The cave is closed.
And the people who were there with me who were terribly afraid and ran away mocking me and saying “You must think you are something” that you prayed and God answered “that you knew how to say” what a great tzaddik (mockingly). But they were not ready to stand before God and do anything.
I got up and immediately felt that I should write this and also the dream I remembered I had at the beginning of the night.
In the dream there I am in a place with many people in a demonstration and there are policemen and there are fences until then it is allowed to stand and me and my two older sons are holding some string that says it is forbidden to pass and then a “ceasefire agreement” comes out and the lines retreat (except for the line I am holding) and everyone had to keep their place otherwise The demonstration was reduced to “illegal” and then a group of the people there starts to move forward a few steps and there is tension in the air and suddenly some tall policeman comes and kicks the line I’m holding and he starts beating people and there are policemen from the HSM there and they start beating people. And I type my two sons and ran away because I know that the mockery is starting and we have nothing more to do there that the demonstration is now “illegal” and the police will make judgments for everyone who is there. And I felt that I had to attack and immediately save my son from the beatings that were given because people crossed the line and that it could have been quiet but they broke the truce fire.
I thank God for opening the gates of heaven to show me what is to come. that I am frustrated and feel that things are closed and yes he gave me a window of hope to see what is going to happen so that I will be ready for it in the position he has given me.
What I felt that the dreams were saying.
There are buried things that we open up and that’s how it should be. And the opening is not an easy thing. Touching the roots of the ego brings up unpleasant things. And that it is discovered then run away !!?? Or know the ugliness in us, the fire of lust and stand before God that he will extinguish them and let us rest in peace.
I also feel that there is a point that one should stand before God and pray for the souls of the rabbis who created what is known as the “Oral Torah” which is one of the main reasons why people do not return to God. Because even if they only did it for themselves, they are not the only ones who do things for the sake of the ego. And if not for their own sake but by their mistake all the more.
There are definitions “… and the one who breaks through a fence will have a snake” and as long as the definitions stand the thin “border” is clear. But those who want to examine the main intention of the person lower the fence/border, but there the punishment is seven times greater.
I also feel that the religious community is facing a crossroads that God is bringing up the forbidden and the permitted. And I have to recognize the situation that I saved my family members from the power of this public that God will give the force that organizes to make judgments in those who do not really stand in place with God.
-
חלומות הלילה
בחלום מצאתי את עצמי לצד אחרים מחוץ לקבר או למערה של יוחנן בן זכאי. הקבר היה סגור, וניסינו לפתוח אותו במקלות. בעודנו חפרנו, כמה עוברי אורח, גויים, הזהירו אותנו שמעשינו יביאו עלינו טומאה. בתגובה החלטנו להטיל עליהם את האשמה, ודלת הקבר נפתחה ושחררה אש וכעשרה גופות בוערות. הם הפצירו בי להציל אותם, ופניתי לתנ”ך הכיס שלי, ומצאתי את המילים “באהבתך”. בצעקותי לאלוהים, ביקשתי לכבות את האש, ותפילתי נענתה. האנשים הנוכחים, מפוחדים, ברחו, לועגים ליכולתי להתפלל ביעילות.
בחלום אחר השתתפתי בהפגנה עם בני, אוחזת בחוט המציין את השטח המותר. הסכם הפסקת אש הופר והוביל לאלימות מצד המשטרה. חשתי בצרות, ברחתי עם בני כדי להימנע מהשלכות משפטיות. החלומות גילו לי את החשיבות של התמודדות עם נושאים קבורים, גם אם הם לא נוחים. כאשר אנו מתמודדים עם הכיעור שבתוכנו, הבחירה היא לברוח או להתעמת מול אלוהים כדי למצוא שלום.
חשתי בקריאה להתפלל על נפשם של האחראים ל”תורה שבעל פה”, מתוך הכרה בכך כמחסום המונע מחלקם לשוב אל ה’. החלומות הדגישו את הצורך בבהירות בקהילות הדתיות, העומדות בפני צומת דרכים שבה פעולות אסורות ומותרות עומדות על הפרק. זה גם הדגיש את החשיבות של עמידה עם אלוהים והימנעות משיפוט מכוח מאורגן שעלול לסטות מהיישור רוחני אמיתי.
In the dream, I found myself alongside others outside the tomb or cave of Yohanan ben Zakhai. The tomb was closed, and we were attempting to open it with sticks. As we dug, some passersby, Gentiles, warned us that our actions would bring impurity upon us. In response, we decided to shift the blame onto them, and the door to the grave opened, releasing fire and about ten burning bodies. They pleaded with me to save them, and I turned to my pocket Bible, finding the words “in your love.” Shouting to God, I requested the fire be extinguished, and my prayer was answered. The people present, frightened, fled, mocking my ability to pray effectively.
In another dream, I participated in a demonstration with my sons, holding a string indicating the allowed area. A ceasefire agreement was breached, leading to violence from the police. Sensing trouble, I fled with my sons to avoid legal consequences. The dreams revealed to me the importance of confronting buried issues, even if uncomfortable. When faced with the ugliness within us, the choice is to either run away or confront it before God to find peace.
I sensed a call to pray for the souls of those responsible for the “Oral Torah,” recognizing it as a barrier preventing some from returning to God. The dreams highlighted the need for clarity in religious communities, facing a crossroads where forbidden and permitted actions come to the forefront. It also emphasized the importance of standing with God and avoiding judgment from an organized force that may deviate from true spiritual alignment.
original: בחלום אני ועוד אנשים מחוץ לקבר/מערה של יוחנן בן זכאי (ידעתי את זה מהשלט על הקבר) והוא סגור ואנחנו ועוד כמה חופרים עם מקלות לפתוח את הקבר. בזמן החפירה אני שם לב שזה הולך בקלות ומרגיש בעקבות זה שהעבודה נכונה. במקום עובר כמה גוים ויש מהאנשים שחפרו איתי שאמרו שמה ידבק עלינו רע מי מה שאנחנו עושים (שחופרים הקבר ידבק עלינו איזה טומאה) נשתמש בגוי כאמצעי שמשידבק יהיה אליהם ולא אלינו, וכך עשו. ונפתח הפתח לקבר (נמאס) ויוצא אש ויש כמה גופות כ-10 כולם באש והם צועקים אלי שאציל אותם מהשרפה. ואני עומד במקומי מול פתח הקבר ובפותח את התנ”ך כיס שלי לשאול את אלוהים מה מתרחש פה, ורואה המילה “באהבתך”. וכולם שהיו שם מפחודים ובורחים. וצעקי בכל כוחי לאלוהים שיכבה האש ויתן להם לנוח בגן עדן בשלום ואלוהים קיבל תפילתי והאש התכבה ופתח המערה נסגר.
והאנשים שהיו שם איתי שפחדו נורא וברחו מלעיגים לי ואומרים “בטח את חושב שאתה משהוא” שהתפללת ואלוהים ענה “שידעתה מלומר” איזה צדיק גדול (בלעג). אבל הם לא היו מוכנים לעמוד לפני אלוהים ולעשות דבר.
קמתי ומייד הרגיש שאני צריך לכתוב את זה וגם החלום שזכרתי שהיה לי בהתחלת הלילה.
בחלום שם אני נמצא במקום עם הרבה אנשים בהפגנה ויש שוטרים ויש גדרות שעד כן מותר לעמוד ואני עם שתי בני הגדולים מחזיקים איזה חוט שאומר שאסור לעבור ואז יוצא “הסכם הפסקת אש” והקווים נסוגים (חוץ מהקו שאני מחזיק) וכולם היו צריכים לשמור על מקומם אחרת ההפגנה הופחת להיות “בלתי חוקית” ואז מתחילה קבוצה מהאנשים שם לזוז קדימה כמה צעדים ויש מתח באויר ופתאום בא איזה שוטר גבוה ונותן בעיטה לקו שאני מחזיק והוא מתחיל להרביץ לאנשים ויש משוטרים מהיס”מ שם והם מתחילם לתת מכות לאנשים. ואני טופיס את שתי בני ורץ משם כי אני יודע שבלעגן מתחיל ואין לנו מלעשות שם יותר שההפגנה עכשיו “בלתי חוקית” והשוטרים יעשו שפטים לכל משנמצא שם. והרגשתי שאני צריך תקף ומיד להציל את בני מהמכות שמתיל בגלל אילו שאנשים עברו את הקו ושהיה יכול להיות שקט אבל הם הפירו את הפסקת אש.
אני מודה לאלוהים שפתח לי מעוצרות השמים להראות לי משעומד להיות. שאני מתוסכל וחש שדברים סתומים וכן הוא נתן לי פתח תקווה צוהר לראות משעומד להתרחש שאהיה מוכן לזה בתפקיד שהוא שם לי.
משאני חש שהחולומות אומרים.
יש דברים קבורים שאנחנו פותחים אותם וככה זה צריך להיות. והפתיחה הוא לא דבר פשט. ניגיעה השורשי האיגו מעלה דברים לא נעימים. ושזה מתגלה אז בורחים !!?? או מכירים את הכיעור שבנו, את אש התאוות ועומדים מול אלוהים שהוא יכבה אותם ויתן לנו לנוח בשלום.
אני גם חש שיש נקודה שצריכים לעומד לפני אלוהים ולהתפלל על הנשמות של הרבנים שיצרו משמכונה “תורה שבעל פה” שמהגורמים העיקרים שאנשים לא חוזרים לאלוהים. כי גם אם רק למען עצמם הם עשו כך הרי הם לא היחידים שעושים דברים למען האיגו. ואם לא למען עצמם אלא בטעותם על אחת כמה וכמה.
יש גדירות “… והפורץ גדר ישכנו נחש” וכל עוד הגדירות עומדים ה”גבול” הדק ברור. אבל שרוצים לבחון עיקר כוונת האדם מורידים את הגדר/גבול אבל שם העונש גדול שבעתיים.
אני גם חש שהציבור הדתי עומת לפני פרשת דרכים שאלוהים מעלה האסור והמותר. ואלי לזהות המצב שהצלתי בני משפחתי ממשיכול על ציבור זה שאלוהים יתן לכוח המקטרג לעשות שפטים באילו שלא באמת עומדים במקום עם אלוהים.
In the dream, I and other people are outside the tomb/cave of Yohanan ben Zakhai (I knew it from the sign on the tomb) and it is closed and we and a few others are digging with sticks to open the tomb. While digging I notice that it goes easily and feel that the work is correct. Some Gentiles pass by the place and some of the people who dug with me said that its name will stick to us because what we do is bad (digging the grave will stick to us some impurity) We will use the Gentile as a means that it will stick to them and not to us, and so they did. And the door to the grave is opened (fed up) and fire comes out and there are several bodies, about 10, all on fire and they are shouting at me to save them from the burning. And I stand in my place in front of the entrance of the tomb and open my pocket Bible to ask God what is happening here, and see the word “in your love.” And everyone who was there is scared and flees. And I shouted with all my might to God to put out the fire and let them rest in heaven in peace and God accepted my prayer and the fire went out and opened The cave is closed.
And the people who were there with me who were terribly afraid and ran away mocking me and saying “You must think you are something” that you prayed and God answered “that you knew how to say” what a great tzaddik (mockingly). But they were not ready to stand before God and do anything.
I got up and immediately felt that I should write this and also the dream I remembered I had at the beginning of the night.
In the dream there I am in a place with many people in a demonstration and there are policemen and there are fences until then it is allowed to stand and me and my two older sons are holding some string that says it is forbidden to pass and then a “ceasefire agreement” comes out and the lines retreat (except for the line I am holding) and everyone had to keep their place otherwise The demonstration was reduced to “illegal” and then a group of the people there starts to move forward a few steps and there is tension in the air and suddenly some tall policeman comes and kicks the line I’m holding and he starts beating people and there are policemen from the HSM there and they start beating people. And I type my two sons and ran away because I know that the mockery is starting and we have nothing more to do there that the demonstration is now “illegal” and the police will make judgments for everyone who is there. And I felt that I had to attack and immediately save my son from the beatings that were given because people crossed the line and that it could have been quiet but they broke the truce fire.
I thank God for opening the gates of heaven to show me what is to come. that I am frustrated and feel that things are closed and yes he gave me a window of hope to see what is going to happen so that I will be ready for it in the position he has given me.
What I felt that the dreams were saying.
There are buried things that we open up and that’s how it should be. And the opening is not an easy thing. Touching the roots of the ego brings up unpleasant things. And that it is discovered then run away !!?? Or know the ugliness in us, the fire of lust and stand before God that he will extinguish them and let us rest in peace.
I also feel that there is a point that one should stand before God and pray for the souls of the rabbis who created what is known as the “Oral Torah” which is one of the main reasons why people do not return to God. Because even if they only did it for themselves, they are not the only ones who do things for the sake of the ego. And if not for their own sake but by their mistake all the more.
There are definitions “… and the one who breaks through a fence will have a snake” and as long as the definitions stand the thin “border” is clear. But those who want to examine the main intention of the person lower the fence/border, but there the punishment is seven times greater.
I also feel that the religious community is facing a crossroads that God is bringing up the forbidden and the permitted. And I have to recognize the situation that I saved my family members from the power of this public that God will give the force that organizes to make judgments in those who do not really stand in place with God.
-
The different types of Torah
Exists some tradition that claims that there are three versions of Torah
לפי המסורת המצויה יש שלושה סוגי תורה
- The Written Torah תורה שבכתב
- The Spoken Torah תורה שבעל פה
- The Hidden Torah תורת הסוד
I do not know if this tradition is right or wrong. But I do note three different Torah’s
אינני יודע אם המסורת הזה נכון או לו, אבל יש שלושה סוגי תורה
A Written one.
תורה שבכתב
𐤁𐤓𐤀𐤔𐤉𐤕𐤁𐤓𐤀𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌𐤀𐤕𐤄𐤔𐤌𐤉𐤌𐤅𐤀𐤕𐤄𐤀𐤓𐤑 Some have commented that early hebrew (paleo-hebrew) had dots between the words. But note that Hebrew is the rich in non-segmental multiword tokens, so the space or dot is limited.
בכתב עברי הקדום in paleo-hebrew
בראשיתבראאלהיםאתהשמיםואתהארץ
if your lucky otherwise it would be אם אותיות סופיות או אולי בלעדיהם
בראשיתבראאלהימאתהשמימואתהארצ
they wrote without spaces or final characters
A Spoken one
תורה שבעל פה עם ניקוד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. זה שמראה מה ההבהרות the signs explaining how it should be spoken bǝrēʾšît bārāʾ ʾĕlōhîm ʾēt haššāmayim wǝʾēt hāʾāreṣ
full with pronoun-cation marking.
A Hidden one בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
תורה הסוד עם המנגינה הנוגעת בנפש
(E 1/8)be-(E 1/8)re-(G# 1/4)shit (G# 1/8)ba-(B 1/4)ra (B 1/8)e-(B 1/8)lo-(A 1/4)him(F 1/4)et (F 1/8)ha-(F 1/8)sha-(G# 1/4)ma-(G# 1/8)yim (G# 1/8)ve-(F 1/4)et (F 1/8)ha-(E 1/4)a-(E 1/8)rets (rest 1/8)
the music which at the time of the writing of the Torah, was composed together with it.
as music touches one’s soul the effect is more personal and hidden.
-
The different types of Torah
Exists some tradition that claims that there are three versions of Torah
לפי המסורת המצויה יש שלושה סוגי תורה
- The Written Torah תורה שבכתב
- The Spoken Torah תורה שבעל פה
- The Hidden Torah תורת הסוד
I do not know if this tradition is right or wrong. But I do note three different Torah’s
אינני יודע אם המסורת הזה נכון או לו, אבל יש שלושה סוגי תורה
A Written one.
תורה שבכתב
𐤁𐤓𐤀𐤔𐤉𐤕𐤁𐤓𐤀𐤀𐤋𐤄𐤉𐤌𐤀𐤕𐤄𐤔𐤌𐤉𐤌𐤅𐤀𐤕𐤄𐤀𐤓𐤑 Some have commented that early hebrew (paleo-hebrew) had dots between the words. But note that Hebrew is the rich in non-segmental multiword tokens, so the space or dot is limited.
בכתב עברי הקדום in paleo-hebrew
בראשיתבראאלהיםאתהשמיםואתהארץ
if your lucky otherwise it would be אם אותיות סופיות או אולי בלעדיהם
בראשיתבראאלהימאתהשמימואתהארצ
they wrote without spaces or final characters
A Spoken one
תורה שבעל פה עם ניקוד בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. זה שמראה מה ההבהרות the signs explaining how it should be spoken bǝrēʾšît bārāʾ ʾĕlōhîm ʾēt haššāmayim wǝʾēt hāʾāreṣ
full with pronoun-cation marking.
A Hidden one בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ׃
תורה הסוד עם המנגינה הנוגעת בנפש
(E 1/8)be-(E 1/8)re-(G# 1/4)shit (G# 1/8)ba-(B 1/4)ra (B 1/8)e-(B 1/8)lo-(A 1/4)him(F 1/4)et (F 1/8)ha-(F 1/8)sha-(G# 1/4)ma-(G# 1/8)yim (G# 1/8)ve-(F 1/4)et (F 1/8)ha-(E 1/4)a-(E 1/8)rets (rest 1/8)
the music which at the time of the writing of the Torah, was composed together with it.
as music touches one’s soul the effect is more personal and hidden.
-
מי רוצה לחיות?
החייה הילד הזה או לא יקום ממיתת חוליו?
ויאמר אלוהים אם ייתן שאני יחיה אותו ויפתח את הנער את עיניו ואם לאו מות ימות.
ובמה תלויה שאלוהים יחיה אותו או לא? במוכנותו לאפשר שאלוהים יחיה אותו. וכי למה שלא יאפשר? כי הוא רוצה לחיות את עצמו.
Nehemiah 12:33
ועזריה -עזרה ראשית כל מה’, שהוא נותן בכלל הרצון לחיות ממנו ולהרגיש את החולי והמוות אם לא אחייה ממנו.
עזרא -גם יש עזרה עצמנו. להיות מודעים לרצון הזה. לבחור אותו “ובחרתם בחיים”.
ומשלם -אז יש שלימות וזה באמת משתלם. לראות המכלול והתועלת מלחיות מאלוהים בלבד.
Genesis 19:15
כשאור האלוהי באה להתגלות גם נוחך עימת הדין על הרע. ואלוהים ברחמנותו שולח לנו שוב ושוב מלכיו להוציא אותנו מחיי הסדומיים שאנחנו מצויים בא. הוא מאיץ לנו לצאת. ויצאינו איננו כי יש לנו איזה זכויות משלנו אלא ש”זוכר חסדי אבות” אלוהים. כלחיות מעצמנו מוות גמור היא.
Daniel 12:13
כי סוף הסיפור כבר פה! ורק נותר להכניס אילו.
Will this child live or not rise from the dead?
And God said if he will let me live him and the boy will open his eyes and if not he will surely die.
And what does it depend on whether God will revive him or not? In his readiness to allow God to revive him. And why wouldn’t he allow it? Because he wants to live himself (imagining he was independent of God).
Nehemiah 12:33
And Azariah - the first help of all God, that he gives even the desire to live from him and to feel the sickness and death if I do not live from him.
Ezra - There is also help ourselves. Be aware of this desire. choose him “and you chose life”.
And it pays - so there is completeness and it really pays off. To see the totality and benefit of living from God alone.
Genesis 19:15
When the divine light comes to be revealed, the judgment of evil also rests. And God in his mercy sends us again and again his kings to get us out of the life of Sodom that we find ourselves in. He urges us to leave. And we left because we have some rights of our own, but God “remembers the favors of our fathers”. To live by ourselves is complete death.
Daniel 12:13
Because the end of the story is here! And it only remains to insert which ones.
-
מי רוצה לחיות?
החייה הילד הזה או לא יקום ממיתת חוליו?
ויאמר אלוהים אם ייתן שאני יחיה אותו ויפתח את הנער את עיניו ואם לאו מות ימות.
ובמה תלויה שאלוהים יחיה אותו או לא? במוכנותו לאפשר שאלוהים יחיה אותו. וכי למה שלא יאפשר? כי הוא רוצה לחיות את עצמו.
Nehemiah 12:33
ועזריה -עזרה ראשית כל מה’, שהוא נותן בכלל הרצון לחיות ממנו ולהרגיש את החולי והמוות אם לא אחייה ממנו.
עזרא -גם יש עזרה עצמנו. להיות מודעים לרצון הזה. לבחור אותו “ובחרתם בחיים”.
ומשלם -אז יש שלימות וזה באמת משתלם. לראות המכלול והתועלת מלחיות מאלוהים בלבד.
Genesis 19:15
כשאור האלוהי באה להתגלות גם נוחך עימת הדין על הרע. ואלוהים ברחמנותו שולח לנו שוב ושוב מלכיו להוציא אותנו מחיי הסדומיים שאנחנו מצויים בא. הוא מאיץ לנו לצאת. ויצאינו איננו כי יש לנו איזה זכויות משלנו אלא ש”זוכר חסדי אבות” אלוהים. כלחיות מעצמנו מוות גמור היא.
Daniel 12:13
כי סוף הסיפור כבר פה! ורק נותר להכניס אילו.
Will this child live or not rise from the dead?
And God said if he will let me live him and the boy will open his eyes and if not he will surely die.
And what does it depend on whether God will revive him or not? In his readiness to allow God to revive him. And why wouldn’t he allow it? Because he wants to live himself (imagining he was independent of God).
Nehemiah 12:33
And Azariah - the first help of all God, that he gives even the desire to live from him and to feel the sickness and death if I do not live from him.
Ezra - There is also help ourselves. Be aware of this desire. choose him “and you chose life”.
And it pays - so there is completeness and it really pays off. To see the totality and benefit of living from God alone.
Genesis 19:15
When the divine light comes to be revealed, the judgment of evil also rests. And God in his mercy sends us again and again his kings to get us out of the life of Sodom that we find ourselves in. He urges us to leave. And we left because we have some rights of our own, but God “remembers the favors of our fathers”. To live by ourselves is complete death.
Daniel 12:13
Because the end of the story is here! And it only remains to insert which ones.
-
הצלחה
להצליח צריך טוטליות. זה נוכן בכל דבר גם באנושי וגם ברוחני.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
בכל בצורה טוטלי
The question is what do we want in life. What is our target in life. If connecting to God is my target then as we see.
(Deuteronomy 4,29) But from thence ye will seek the LORD thy God; and thou shalt find Him, if thou search after Him with all thy heart and with all thy soul. (Deuteronomy 6,5) And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might.We have to put our 100% and it starts with trusting God.
-
wisdoms of the world
There are so many wisdoms out there in the world, so many people wanting to do things good, so many ancient traditions showing us how to do thing right.
That the time has come to put them all aside and be willing to put God a first in our life. Let Him and His words teach us. Be willing to allow Him to guide us.
For His wisdom is truth. His tradition is the most ancient. His doing is a creation of a wholeness of good and the only right.
(Isaiah 2,3 Micah 4,2)
And many peoples nations shall go and say: ‘Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, to the house of the God of Jacob; and He will teach us of His ways, and we will walk in His paths.’ For out of Zion shall go forth the law, and the word of the LORD from Jerusalem.
An old Cherokee was teaching his grandson about life. “A fight is going on inside each one of us,” he said to the boy. “It is a fight to the death, and it is between two wolves.
“One is darkness – he is anger, envy, sorrow, regret, greed, arrogance, self-pity, guilt, resentment, inferiority, lies, false pride, superiority, and ego.
“The other is enlighted – he is joy, peace, love, hope, serenity, humility, kindness, benevolence, empathy, generosity, truth, compassion, and faith. The grandson thought about it for a minute and then asked his grandfather, “Which wolf will win?” The old Cherokee simply replied, “The one you feed.” THE STORY OF TWO WOLVESThis is Buddhist or American Indian but not from God.
For God is not in the story and it contains the false dream that we can save ourselves from our egoistical self.יש כל כך הרבה חכמות בעולם, כל כך הרבה אנשים הרוצים לעשות טוב, מסורות עתיקות רבות המלמדים אותנו הדרך לעשות טוב.
.הגיעה העת שנשים כולם בצד ושנהייה מוכנים לשם אלוהים ראשית בחיינו. לאפשר לו ודבריו ללומדינו
להיות מוכנים שהוא ידריך אותנו. כי חכמתו היא אמת ומסורתו עתיק ויצירתו שלימות הטוב והנכון
(ישעיה ב,ג מיכה ד,ב )
וְהָלְכוּ עַמִּים גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם:
צ’ירוקי זקן מלמד את נכדו על החיים. “מתחולל ריב בתוכי,” הוא אמר לילד. “זה קרב נורא וזה בין שני זאבים. האחד הוא רשע - הוא כעס, קנאה, צער, חרטה, חמדנות, יהירות, רחמים עצמיים, אשמה, טינה, נחיתות, שקרים, גאווה שקרית, עליונות ואגו”.
הוא המשיך, “האחר הוא טוב - הוא שמחה, שלום, אהבה, תקווה, שלווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפתיה, נדיבות, אמת, חמלה ואמונה. אותו מאבק מתרחש בתוכך - וגם בתוך כל אדם אחר”.
הנכד חשב על זה דקה ואז שאל את סבו, “איזה זאב ינצח?”
הצ’ירוקי הזקן פשוט ענה, “זה שאתה מאכיל.”
זה בודהיסטי או אינדיאני אמריקאי אבל לא מאלוהים. שכן אלוהים אינו בסיפור והוא מכיל את חלום השווא שאנו יכולים להציל את עצמנו מהאני האגואיסטי שלנו.
-
הצלחה
להצליח צריך טוטליות. זה נוכן בכל דבר גם באנושי וגם ברוחני.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ.
בכל בצורה טוטלי
The question is what do we want in life. What is our target in life. If connecting to God is my target then as we see.
(Deuteronomy 4,29) But from thence ye will seek the LORD thy God; and thou shalt find Him, if thou search after Him with all thy heart and with all thy soul. (Deuteronomy 6,5) And thou shalt love the LORD thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy might.We have to put our 100% and it starts with trusting God.
-
wisdoms of the world
There are so many wisdoms out there in the world, so many people wanting to do things good, so many ancient traditions showing us how to do thing right.
That the time has come to put them all aside and be willing to put God a first in our life. Let Him and His words teach us. Be willing to allow Him to guide us.
For His wisdom is truth. His tradition is the most ancient. His doing is a creation of a wholeness of good and the only right.
(Isaiah 2,3 Micah 4,2)
And many peoples nations shall go and say: ‘Come ye, and let us go up to the mountain of the LORD, to the house of the God of Jacob; and He will teach us of His ways, and we will walk in His paths.’ For out of Zion shall go forth the law, and the word of the LORD from Jerusalem.
An old Cherokee was teaching his grandson about life. “A fight is going on inside each one of us,” he said to the boy. “It is a fight to the death, and it is between two wolves.
“One is darkness – he is anger, envy, sorrow, regret, greed, arrogance, self-pity, guilt, resentment, inferiority, lies, false pride, superiority, and ego.
“The other is enlighted – he is joy, peace, love, hope, serenity, humility, kindness, benevolence, empathy, generosity, truth, compassion, and faith. The grandson thought about it for a minute and then asked his grandfather, “Which wolf will win?” The old Cherokee simply replied, “The one you feed.” THE STORY OF TWO WOLVESThis is Buddhist or American Indian but not from God.
For God is not in the story and it contains the false dream that we can save ourselves from our egoistical self.יש כל כך הרבה חכמות בעולם, כל כך הרבה אנשים הרוצים לעשות טוב, מסורות עתיקות רבות המלמדים אותנו הדרך לעשות טוב.
.הגיעה העת שנשים כולם בצד ושנהייה מוכנים לשם אלוהים ראשית בחיינו. לאפשר לו ודבריו ללומדינו
להיות מוכנים שהוא ידריך אותנו. כי חכמתו היא אמת ומסורתו עתיק ויצירתו שלימות הטוב והנכון
(ישעיה ב,ג מיכה ד,ב )
וְהָלְכוּ עַמִּים גּוֹיִם רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהֹוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם:
צ’ירוקי זקן מלמד את נכדו על החיים. “מתחולל ריב בתוכי,” הוא אמר לילד. “זה קרב נורא וזה בין שני זאבים. האחד הוא רשע - הוא כעס, קנאה, צער, חרטה, חמדנות, יהירות, רחמים עצמיים, אשמה, טינה, נחיתות, שקרים, גאווה שקרית, עליונות ואגו”.
הוא המשיך, “האחר הוא טוב - הוא שמחה, שלום, אהבה, תקווה, שלווה, ענווה, טוב לב, נדיבות, אמפתיה, נדיבות, אמת, חמלה ואמונה. אותו מאבק מתרחש בתוכך - וגם בתוך כל אדם אחר”.
הנכד חשב על זה דקה ואז שאל את סבו, “איזה זאב ינצח?”
הצ’ירוקי הזקן פשוט ענה, “זה שאתה מאכיל.”
זה בודהיסטי או אינדיאני אמריקאי אבל לא מאלוהים. שכן אלוהים אינו בסיפור והוא מכיל את חלום השווא שאנו יכולים להציל את עצמנו מהאני האגואיסטי שלנו.
-
שבת אצלך
הוזמנתי ע”י חברים דתיים לשבת בבית מלון מהיוקרתיים בארץ, סירבתי. אבל למה לא? שאלו. ואני אינני יכול להיות במוות שהם קוראים שבת.
אבל מה את עושה בשבת מה השבת אצלך שאלו? והושבתי אני בשבת בשקט ובשלווה עם אלוהים ומשתדל לעשות כמה שפחות לצאת מהמצב הזה. ממש שיחת חרשים. חוץ מהעובדה שאני מכיר די הותר השבת שלהם, שבת מלא עשיה תפילות אוכל שינה והם עוד לא חשו טעם אמתי של שבת. לא, לא הטעם של חמין וכאילו. אלא שבת של שקט אלוהי. ואת זה אין אני מסוגל להפריד מנה לכל הכסף בעולם. ועוד אני אנטי דתי ?!! לך תסביר?בתמונה יש נרות, “חלה”, גביע ל”קידוש” כיפה וסידור. אין לאף אחד מהם מקור בתנ”ך רק בהלכות הרבנים.
I was invited by religious friends to sit in one of the most prestigious hotels in Israel, I refused. But why not? They asked. And I can’t be in death that they call Shabbat.
But what do you do on Shabbat, what is your Shabbat they asked? And I sat on Shabbat quietly and peacefully with God and try to do as little as possible to get out of this situation. Really deaf talk. Apart from the fact that I know their Shabbat quite well, a full Shabbat of doing prayers, eating, sleeping, and they have not yet felt the true taste of Shabbat. No, not the taste of broth and so on. but a Sabbath of divine silence. And I am not able to separate this from all the money in the world. And am I anti-religious?!! Will you explain?
In the picture there are candles, “Challah”, a cup for “Kiddush”, a kippa and a siddur. None of them have a source in the Bible, only in the laws of the rabbis.
-
שבת אצלך
הוזמנתי ע”י חברים דתיים לשבת בבית מלון מהיוקרתיים בארץ, סירבתי. אבל למה לא? שאלו. ואני אינני יכול להיות במוות שהם קוראים שבת.
אבל מה את עושה בשבת מה השבת אצלך שאלו? והושבתי אני בשבת בשקט ובשלווה עם אלוהים ומשתדל לעשות כמה שפחות לצאת מהמצב הזה. ממש שיחת חרשים. חוץ מהעובדה שאני מכיר די הותר השבת שלהם, שבת מלא עשיה תפילות אוכל שינה והם עוד לא חשו טעם אמתי של שבת. לא, לא הטעם של חמין וכאילו. אלא שבת של שקט אלוהי. ואת זה אין אני מסוגל להפריד מנה לכל הכסף בעולם. ועוד אני אנטי דתי ?!! לך תסביר?בתמונה יש נרות, “חלה”, גביע ל”קידוש” כיפה וסידור. אין לאף אחד מהם מקור בתנ”ך רק בהלכות הרבנים.
I was invited by religious friends to sit in one of the most prestigious hotels in Israel, I refused. But why not? They asked. And I can’t be in death that they call Shabbat.
But what do you do on Shabbat, what is your Shabbat they asked? And I sat on Shabbat quietly and peacefully with God and try to do as little as possible to get out of this situation. Really deaf talk. Apart from the fact that I know their Shabbat quite well, a full Shabbat of doing prayers, eating, sleeping, and they have not yet felt the true taste of Shabbat. No, not the taste of broth and so on. but a Sabbath of divine silence. And I am not able to separate this from all the money in the world. And am I anti-religious?!! Will you explain?
In the picture there are candles, “Challah”, a cup for “Kiddush”, a kippa and a siddur. None of them have a source in the Bible, only in the laws of the rabbis.
-
דרך המלך המחודש
As the tractor is at work clearing the was of the renovated king’s highway, a woman comes to block the works and yells to the tractor driver, “But what about my house? You’re ruining it!” The driver responded sternly, “Your house and you are obstructing my work plans. The road must be ready for the benefit of many! I can’t stop to deal with your personal matters.” Growing annoyed, the driver continued, “Besides, the map was distributed a long time ago. Where were you?” The woman replied, “True, I heard about a new route, but I was busy with my own affairs and didn’t bother to check it. I was sure the new road wouldn’t bother me; I trusted it would only help me. It never occurred to me that it would pass at my expense.” The driver, undeterred, said, “Apart from that, the map clearly indicated a complete funding for relocation for those who requested it. If you had checked and passed on time, your complaint would only be to yourself.”
The story serves as a simple illustration of a universal truth. Redemption plans are laid out before us for examination and execution. And where do we stand? When we only focus on ourselves, we hinder our own lives. Because the plan is already in motion, and if one does not align with it, they will suffer! Isn’t it time for you to be prepared now? When a person recognizes their place within the boundaries of life, their decisions become straightforward and direct. They understand the impermanence of life and know where to invest their energy wisely. They acknowledge that some things may seem close and important but actually hinder reaching the simple truth. The overarching message is that we must be ready for change and face challenges head-on. If we experience setbacks in our careers or personal lives, we need to seek solutions rather than complain about ourselves. Equality is achieved when we sell our place and move forward toward the goal.
כשהטרקטור עובד על פינוי הכביש המהיר המשופץ, אישה באה לחסום את העבודות וצועקת לנהג הטרקטור, “אבל מה עם הבית שלי? אתה הורס אותו!” הנהג הגיב בחומרה, “הבית שלך ואתה משבשים את תוכניות העבודה שלי. הדרך חייבת להיות מוכנה לרווחת רבים! אני לא יכול לעצור כדי לטפל בעניינים האישיים שלך”. הנהג התעצבן והמשיך, “חוץ מזה, המפה הופצה מזמן. איפה היית?” האישה ענתה, “נכון, שמעתי על מסלול חדש, אבל הייתי עסוקה בענייני ולא טרחתי לבדוק את זה. הייתי בטוחה שהכביש החדש לא יפריע לי; סמכתי שזה רק יעזור לי . לא עלה בדעתי שזה יעבור על חשבוני”. הנהג, שלא נרתע, אמר: “מלבד זאת, המפה הצביעה בבירור על מימון מלא לרילוקיישן למי שביקש זאת. אם היית בודק ועוברת בזמן, התלונה שלך הייתה רק כלפי עצמך”.
הסיפור משמש כהמחשה פשוטה של אמת אוניברסלית. תוכניות הגאולה מונחות לפנינו לבדיקה וביצוע. ואיפה אנחנו עומדים? כאשר אנו מתמקדים רק בעצמנו, אנו מעכבים את חיינו. כי התוכנית כבר בתנועה, ואם לא יישרו קו איתה, הם יסבלו! לא הגיע הזמן שתתכוננו עכשיו? כאשר אדם מזהה את מקומו בגבולות החיים, ההחלטות שלו הופכות לפשוטות וישירות. הם מבינים את ארעיות החיים ויודעים היכן להשקיע את מרצם בחוכמה. הם מכירים בכך שחלק מהדברים עשויים להיראות קרובים וחשובים, אך למעשה מעכבים להגיע לאמת הפשוטה. המסר הכולל הוא שעלינו להיות מוכנים לשינוי ולהתמודד עם אתגרים חזיתית. אם אנו חווים כישלונות בקריירה או בחיינו האישיים, עלינו לחפש פתרונות במקום להתלונן על עצמנו. שוויון מושג כשאנחנו מוכרים את המקום שלנו ומתקדמים לעבר המטרה.
original: הטרקטור מישר דרך המלך המחודש, צועק אישה “אבל מה יהיה עם הבית שלי אתה הורס אותו!”, עונה לנהג הטרקטור “את והבית שלך מפריעים יש לי תכניות עבודה והדרך חייבת להיות מוכן תקף לטובת הרבים ! אין לי אפשרות לעצור להתעסק בעיניך האישים”. מתעצבן הנהג וממשיך “חוץ מזה המפה כבר היה מונך ופרוש לפני כולם מזמן איפה היית ?” עונה לו האישה “נכון שמעתי שיש מפה לדרך חדשה, אבל הייתי עסוק עם עצמי ולא טרחתי לבדוק אותו. חוץ מזה הייתי בטוח שלא יתכן שהדרך המחודש יפריע לי, אלא סמכתי שזה רק יעזור לי ולא עלה על דעתי שעל חשבוני הוא יעבור .”
נהג לא נשאר חייב והוא עונה לה “הדרך לא היה על חשבונך אלא לטובתך, (היה מימון שלם להעברה דירה למי שביקש) עם היית בודקת ועוברת בזמן, רק שלא עברת מקום בזמן ועכשיו תלונתך תתלונני רק לעצמך.”
ספר הזה כמה שהוא פשוט ממחישה משקורה לכולנו. תכניות הגאולה פרוש לפנינו לעיון והביצוע בעיצומיו. ואיפה אנחנו ? כשאנחנו רק מתעניינים בעצמינו, אז אנחנו פוגעים בחיים שלנו. כי התוכנית בביצוע כבר ומשלא מכין את עצמו יפגע ! לא שווה לך כבר עכשיו להיות מוכנים ??!!.
כשאדם מכיר מקומו בגבולות החיים, החשבונות שהוא עושה פשוטים וישרים הם, הוא אז ידע כמה שהחיים כן העולם זמניים הם, ובמה מקום שהשקעה כדאית. ומכיר שיש דברים שנדמה לו שקרובים וחשובים לו שמפריעים להגיע לאמת הפשוט. -
דרך המלך המחודש
As the tractor is at work clearing the was of the renovated king’s highway, a woman comes to block the works and yells to the tractor driver, “But what about my house? You’re ruining it!” The driver responded sternly, “Your house and you are obstructing my work plans. The road must be ready for the benefit of many! I can’t stop to deal with your personal matters.” Growing annoyed, the driver continued, “Besides, the map was distributed a long time ago. Where were you?” The woman replied, “True, I heard about a new route, but I was busy with my own affairs and didn’t bother to check it. I was sure the new road wouldn’t bother me; I trusted it would only help me. It never occurred to me that it would pass at my expense.” The driver, undeterred, said, “Apart from that, the map clearly indicated a complete funding for relocation for those who requested it. If you had checked and passed on time, your complaint would only be to yourself.”
The story serves as a simple illustration of a universal truth. Redemption plans are laid out before us for examination and execution. And where do we stand? When we only focus on ourselves, we hinder our own lives. Because the plan is already in motion, and if one does not align with it, they will suffer! Isn’t it time for you to be prepared now? When a person recognizes their place within the boundaries of life, their decisions become straightforward and direct. They understand the impermanence of life and know where to invest their energy wisely. They acknowledge that some things may seem close and important but actually hinder reaching the simple truth. The overarching message is that we must be ready for change and face challenges head-on. If we experience setbacks in our careers or personal lives, we need to seek solutions rather than complain about ourselves. Equality is achieved when we sell our place and move forward toward the goal.
כשהטרקטור עובד על פינוי הכביש המהיר המשופץ, אישה באה לחסום את העבודות וצועקת לנהג הטרקטור, “אבל מה עם הבית שלי? אתה הורס אותו!” הנהג הגיב בחומרה, “הבית שלך ואתה משבשים את תוכניות העבודה שלי. הדרך חייבת להיות מוכנה לרווחת רבים! אני לא יכול לעצור כדי לטפל בעניינים האישיים שלך”. הנהג התעצבן והמשיך, “חוץ מזה, המפה הופצה מזמן. איפה היית?” האישה ענתה, “נכון, שמעתי על מסלול חדש, אבל הייתי עסוקה בענייני ולא טרחתי לבדוק את זה. הייתי בטוחה שהכביש החדש לא יפריע לי; סמכתי שזה רק יעזור לי . לא עלה בדעתי שזה יעבור על חשבוני”. הנהג, שלא נרתע, אמר: “מלבד זאת, המפה הצביעה בבירור על מימון מלא לרילוקיישן למי שביקש זאת. אם היית בודק ועוברת בזמן, התלונה שלך הייתה רק כלפי עצמך”.
הסיפור משמש כהמחשה פשוטה של אמת אוניברסלית. תוכניות הגאולה מונחות לפנינו לבדיקה וביצוע. ואיפה אנחנו עומדים? כאשר אנו מתמקדים רק בעצמנו, אנו מעכבים את חיינו. כי התוכנית כבר בתנועה, ואם לא יישרו קו איתה, הם יסבלו! לא הגיע הזמן שתתכוננו עכשיו? כאשר אדם מזהה את מקומו בגבולות החיים, ההחלטות שלו הופכות לפשוטות וישירות. הם מבינים את ארעיות החיים ויודעים היכן להשקיע את מרצם בחוכמה. הם מכירים בכך שחלק מהדברים עשויים להיראות קרובים וחשובים, אך למעשה מעכבים להגיע לאמת הפשוטה. המסר הכולל הוא שעלינו להיות מוכנים לשינוי ולהתמודד עם אתגרים חזיתית. אם אנו חווים כישלונות בקריירה או בחיינו האישיים, עלינו לחפש פתרונות במקום להתלונן על עצמנו. שוויון מושג כשאנחנו מוכרים את המקום שלנו ומתקדמים לעבר המטרה.
original: הטרקטור מישר דרך המלך המחודש, צועק אישה “אבל מה יהיה עם הבית שלי אתה הורס אותו!”, עונה לנהג הטרקטור “את והבית שלך מפריעים יש לי תכניות עבודה והדרך חייבת להיות מוכן תקף לטובת הרבים ! אין לי אפשרות לעצור להתעסק בעיניך האישים”. מתעצבן הנהג וממשיך “חוץ מזה המפה כבר היה מונך ופרוש לפני כולם מזמן איפה היית ?” עונה לו האישה “נכון שמעתי שיש מפה לדרך חדשה, אבל הייתי עסוק עם עצמי ולא טרחתי לבדוק אותו. חוץ מזה הייתי בטוח שלא יתכן שהדרך המחודש יפריע לי, אלא סמכתי שזה רק יעזור לי ולא עלה על דעתי שעל חשבוני הוא יעבור .”
נהג לא נשאר חייב והוא עונה לה “הדרך לא היה על חשבונך אלא לטובתך, (היה מימון שלם להעברה דירה למי שביקש) עם היית בודקת ועוברת בזמן, רק שלא עברת מקום בזמן ועכשיו תלונתך תתלונני רק לעצמך.”
ספר הזה כמה שהוא פשוט ממחישה משקורה לכולנו. תכניות הגאולה פרוש לפנינו לעיון והביצוע בעיצומיו. ואיפה אנחנו ? כשאנחנו רק מתעניינים בעצמינו, אז אנחנו פוגעים בחיים שלנו. כי התוכנית בביצוע כבר ומשלא מכין את עצמו יפגע ! לא שווה לך כבר עכשיו להיות מוכנים ??!!.
כשאדם מכיר מקומו בגבולות החיים, החשבונות שהוא עושה פשוטים וישרים הם, הוא אז ידע כמה שהחיים כן העולם זמניים הם, ובמה מקום שהשקעה כדאית. ומכיר שיש דברים שנדמה לו שקרובים וחשובים לו שמפריעים להגיע לאמת הפשוט. -
בו נרוץ אחרי עוד שריפה
אפשר לרץ אחרי כל מדורה קטנה לנסות לכבות אותה. או לגשת ישר למקור אש, מקור הרע בעולם ולהתעמת איתה. כי רק משם יבוא השלום השלווה והאמת. (ולשואלים מהיא מקור הרע בעולם: אי מוכנת לקבל יהוה כמלך על כל העולם {גם בדברים שלא מוצא חן בעיניהם})
You can run after every small fire to try to put it out. Or go straight to the source of fire, the source of evil in the world and confront it. Because only from there will peace, tranquility and truth come. (And to those who ask what is the source of evil in the world: is not prepared to accept God as king over the whole world {even in things that do not please them})
-
בו נרוץ אחרי עוד שריפה
אפשר לרץ אחרי כל מדורה קטנה לנסות לכבות אותה. או לגשת ישר למקור אש, מקור הרע בעולם ולהתעמת איתה. כי רק משם יבוא השלום השלווה והאמת. (ולשואלים מהיא מקור הרע בעולם: אי מוכנת לקבל יהוה כמלך על כל העולם {גם בדברים שלא מוצא חן בעיניהם})
You can run after every small fire to try to put it out. Or go straight to the source of fire, the source of evil in the world and confront it. Because only from there will peace, tranquility and truth come. (And to those who ask what is the source of evil in the world: is not prepared to accept God as king over the whole world {even in things that do not please them})
-
המרירות של איכות ירודה נשאר הרבה אחרי המתיקות של מחיר נמוך נשכח"
הפתגם של בנימין פרנקלין
“The bitterness of poor quality remains long after the sweetness of low price is forgotten” – “המרירות של איכות ירודה נשארת הרבה אחרי שהמתיקות של המחיר הנמוך נשכחת” - Benjamin Franklinאבל הציטוט רק מדבר על בחירת שתי תאבות. ואומר ששיקול מרחב הזמן ייתן מענה מה עדיף.
דוגמא פשוטה:
אדם רואה זונה ומתחשק בה. יש לא גם רצון לחיות חיים טובים ובריאים. מדידת התוצאות של הדבקת ממחלת מין יגרום לו לזכור שאם ידבק זה ייזכר היטב אצלו הרבה ממילוי תאבה המהירה הזה.וההתייחסות האמתי שבאמרה אינה מתייחסת לאיכות מול מחיר.
_“It’s unwise to pay too much, but it’s worse to pay too little. When you pay too much, you lose a little money — that is all. When you pay too little, you sometimes lose everything, because the thing you bought was incapable of doing the thing it was bought to do. The common law of business balance prohibits paying a little and getting a lot — it can’t be done. If you deal with the lowest bidder, it is well to add something for the risk you run, and if you do that you will have enough to pay for something better.” - John Ruskin _“זה לא חכם לשלם יותר מדי, אבל זה גרוע יותר לשלם פחות מדי. כשאתה משלם יותר מדי, אתה מפסיד מעט כסף - זה הכל. כאשר אתה משלם מעט מדי, אתה לפעמים מפסיד הכל, כי הדבר שקנית לא היה מסוגל לעשות את הדבר שהוא נקנה לעשות. החוק המקובל של איזון עסקי אוסר לשלם מעט ולקבל הרבה - זה לא יכול להיעשות. אם אתה מתמודד עם ההצעה הנמוכה ביותר, כדאי להוסיף משהו עבור הסיכון שאתה מסתכן, ואם תעשה את זה יהיה לך מספיק כדי לשלם על משהו טוב יותר.” - ג’ון ראסקין
אלא הקשר שלהם אחת לשניה.
but either way the quote just means that when you have two desires one will outweigh the other when you take things into perceptive of time.
a simple example:
you see this cute prostitute and you have a desire. you also have a desire to live well and healthy.
the long time effect of HIV causes this quick to be long forgotten.it doesn’t actually relate to quality/price but how they are related to each other.
-
המרירות של איכות ירודה נשאר הרבה אחרי המתיקות של מחיר נמוך נשכח"
הפתגם של בנימין פרנקלין
“The bitterness of poor quality remains long after the sweetness of low price is forgotten” – “המרירות של איכות ירודה נשארת הרבה אחרי שהמתיקות של המחיר הנמוך נשכחת” - Benjamin Franklinאבל הציטוט רק מדבר על בחירת שתי תאבות. ואומר ששיקול מרחב הזמן ייתן מענה מה עדיף.
דוגמא פשוטה:
אדם רואה זונה ומתחשק בה. יש לא גם רצון לחיות חיים טובים ובריאים. מדידת התוצאות של הדבקת ממחלת מין יגרום לו לזכור שאם ידבק זה ייזכר היטב אצלו הרבה ממילוי תאבה המהירה הזה.וההתייחסות האמתי שבאמרה אינה מתייחסת לאיכות מול מחיר.
_“It’s unwise to pay too much, but it’s worse to pay too little. When you pay too much, you lose a little money — that is all. When you pay too little, you sometimes lose everything, because the thing you bought was incapable of doing the thing it was bought to do. The common law of business balance prohibits paying a little and getting a lot — it can’t be done. If you deal with the lowest bidder, it is well to add something for the risk you run, and if you do that you will have enough to pay for something better.” - John Ruskin _“זה לא חכם לשלם יותר מדי, אבל זה גרוע יותר לשלם פחות מדי. כשאתה משלם יותר מדי, אתה מפסיד מעט כסף - זה הכל. כאשר אתה משלם מעט מדי, אתה לפעמים מפסיד הכל, כי הדבר שקנית לא היה מסוגל לעשות את הדבר שהוא נקנה לעשות. החוק המקובל של איזון עסקי אוסר לשלם מעט ולקבל הרבה - זה לא יכול להיעשות. אם אתה מתמודד עם ההצעה הנמוכה ביותר, כדאי להוסיף משהו עבור הסיכון שאתה מסתכן, ואם תעשה את זה יהיה לך מספיק כדי לשלם על משהו טוב יותר.” - ג’ון ראסקין
אלא הקשר שלהם אחת לשניה.
but either way the quote just means that when you have two desires one will outweigh the other when you take things into perceptive of time.
a simple example:
you see this cute prostitute and you have a desire. you also have a desire to live well and healthy.
the long time effect of HIV causes this quick to be long forgotten.it doesn’t actually relate to quality/price but how they are related to each other.
-
אֵין עָשָׁן בְּלֹא אֵשׁ, וְלֹא אֵשׁ בְּלֹא עָשָׁן.
הביטוי הידוע “איפה שיש עשן יש אש” שנראה במקור מהמשורר הרומי פלאוטוס (בערך 254–184 לפנה”ס), שכתב “Ubi fumus, ibi ignis” בלטינית.
הביטוי מוכר ויש שאפילו מביאים מקורו מהזוהר (חיפשתי ולא מצאתי)
בפירוש המקובל היא: אם משהוא נראה לא תקין בטח הוא לא תקין שהרי לכל דבר יש סיבה שגרמם.הביטוי איוולת ושופטת בלי כל הנתונים, הפירוש הטוב יותר היא שהרי ברור שלכל דבר יש סיבה. לכל תולדה (= תוצאה) יש אב.
לדוגמא
בראשית יג (ז)
**(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו:
(ז) וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז ישֵׁב בָּאָרֶץ:
(ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ:(גורם) מתוך רוב הרכוש היה צורך (תוצאה) להיפרד. (עוד גורם) במיוחד עם מריבות. שהרי לולי המריבות היה אפשרות להיות ביחד גם אם זה היה קשה.
The known quote
“where there’s smoke, there’s fire”
which seems originally from Roman poet Plautus (c. 254–184 BCE), who wrote, “Ubi fumus, ibi ignis” in Latin. is usually explained
if it looks like something is wrong, something probably is wrong
this is wrong as it judges others with partial information. a better explanation is
a better explanation would be _one thing leads to another
if one things leads to another, a series of events happen, each one caused by the previous one
_as in a example from
13,7 Genesis 6) But the land could not support them while they were living side by side. Because their possessions were so great, they were not able to live alongside one another. 7) So there were quarrels between Abram’s herdsmen and Lot’s herdsmen. (Now the Canaanites and the Perizzites were living in the land at that time.)8) Abram said to Lot, “Let there be no quarreling between me and you, and between my herdsmen and your herdsmen, for we are close relatives.
-
אֵין עָשָׁן בְּלֹא אֵשׁ, וְלֹא אֵשׁ בְּלֹא עָשָׁן.
הביטוי הידוע “איפה שיש עשן יש אש” שנראה במקור מהמשורר הרומי פלאוטוס (בערך 254–184 לפנה”ס), שכתב “Ubi fumus, ibi ignis” בלטינית.
הביטוי מוכר ויש שאפילו מביאים מקורו מהזוהר (חיפשתי ולא מצאתי)
בפירוש המקובל היא: אם משהוא נראה לא תקין בטח הוא לא תקין שהרי לכל דבר יש סיבה שגרמם.הביטוי איוולת ושופטת בלי כל הנתונים, הפירוש הטוב יותר היא שהרי ברור שלכל דבר יש סיבה. לכל תולדה (= תוצאה) יש אב.
לדוגמא
בראשית יג (ז)
**(ו) וְלֹא נָשָׂא אֹתָם הָאָרֶץ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב וְלֹא יָכְלוּ לָשֶׁבֶת יַחְדָּו:
(ז) וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז ישֵׁב בָּאָרֶץ:
(ח) וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ:(גורם) מתוך רוב הרכוש היה צורך (תוצאה) להיפרד. (עוד גורם) במיוחד עם מריבות. שהרי לולי המריבות היה אפשרות להיות ביחד גם אם זה היה קשה.
The known quote
“where there’s smoke, there’s fire”
which seems originally from Roman poet Plautus (c. 254–184 BCE), who wrote, “Ubi fumus, ibi ignis” in Latin. is usually explained
if it looks like something is wrong, something probably is wrong
this is wrong as it judges others with partial information. a better explanation is
a better explanation would be _one thing leads to another
if one things leads to another, a series of events happen, each one caused by the previous one
_as in a example from
13,7 Genesis 6) But the land could not support them while they were living side by side. Because their possessions were so great, they were not able to live alongside one another. 7) So there were quarrels between Abram’s herdsmen and Lot’s herdsmen. (Now the Canaanites and the Perizzites were living in the land at that time.)8) Abram said to Lot, “Let there be no quarreling between me and you, and between my herdsmen and your herdsmen, for we are close relatives.
-
בהודיה לאלוהים על כל הטוב שהוא גומל עלינו
הֹוד֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה כִּי־טֹ֑וב כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ (תהילים פרק קיח פסוק א-ד)
למרות זאת, הבעת הכרת תודה על דברים שאינם עומדים בציפיות שלי מרגישה מאתגרת.
אני כמהה להגשמה מלאה של הבטחותיו של אלוהים. עד שאני לא מקבל אותם, גם אם זה רק 99%, קשה לי להביע הכרת תודה — רק ביקורת וחוסר שמחה מנצחים.
זה כמו לשיר את השיר “דיינו”, כאילו לא מגיע לי כלום, אפילו לא 1%! עם זאת, יש משהו מעבר להכרה בלבד. אני משבח את אלוהים על חסדו העצום ב-1% הזה, ועוד יותר על כל השאר שהוא העניק לי.
לא מדובר בהורדת ציפיות; זה על קבלה פרופורציונלית. לכן, יש הכרה ושמחה בליבי, במקום להציג מראה של חוסר משהו (מנקודת המבט המוגבלת שלי).
האם הרצון לאופן שבו אני מופיע בעיני אחרים כל כך חזק עד שהוא מקשה לראות את עצמי בעיני אלוהים?
גם בזה (וכל מה שחסר), האמון וההסתמכות עליו הם קריטיים. השבח וההכרה לא באים ממני אלא ממנו. אולי אני תופס את המושג הזה במידת מה (אם כי יש עדיין קצת אגו מעורב), אבל זה מסתכם בסופו של דבר באמון ובהסתמכות עליו.
Give thanks to the Lord, for he is good,
and his loyal love endures.
Let Israel say,
“Yes, his loyal love endures.”
Let the family of Aaron say,
“Yes, his loyal love endures.”
Let the loyal followers of the Lord say,
“Yes, his loyal love endures.” (Ps118:1-4)Nonetheless, expressing gratitude for things that fall short of my expectations feels challenging.
I yearn for the complete fulfillment of God’s promises. Until I receive them, even if it’s only 99%, I find it hard to express gratitude—only criticism and a lack of joy prevail.
It’s like singing the “Dayenu” song, as if I don’t deserve anything, not even 1%! Yet, there is something beyond mere acknowledgments. I praise God for His immense kindness in that 1%, and even more for everything else He has granted me.
It’s not about lowering expectations; it’s about receiving proportionally. Therefore, there is acknowledgment and joy in my heart, rather than putting on a show of lacking something (from my limited perspective).
Is the desire for how I appear in the eyes of others so potent that it makes it difficult to see myself in God’s eyes?
Even in this (and whatever may be lacking), trust and reliance on Him are crucial. Praise and acknowledgment come not from me but from Him. I may grasp this concept somewhat (though there’s still some ego involved), but it ultimately boils down to trust and reliance on Him.
original:
ובכל זאת נראה שיש קושי לומר תודה על הדברים שאינם מושלמים לפי הציפיות שלנו.
אני רוצה 100% מהבטחות האלוהיות ועד שנקבל אותם אפילו עם קיבלנו רק 99% אז אין תודה רק ביקורת והחוסר שמחה שבזה.
וכאילו ששכנו השיר מליל הסדר “דיינו” שלא מגיע לנו כלום אפילו לא 1% ! ועוד יש לנו משהוא מעבר להודות ולהלל ולשבח את אלוהים על חסדו העצומה ב 1% הזה ואחד כמה וכמה על כל דבר נוסף שנתן לנו.
ומזה לא שאנחנו מורידים ציפיות אלא מקבלים פרופורציה כך יש ההודיה והשמחה בלב.
במקום הצבתות של משחסר בכוס (לפי עינינו הצרות עין)הייתכן שרצון לאייך שנראה בעיני אחרים כל כך חזק שקשה רצות לראות את עצמינו בעיני אלוהים ?!
שגם בזה (ומה חסר כילו אין איזה עוד משהוא) ביטחון ולסמוך אליו כי גם השבח וההודיה זה לא מאתנו אלא מימנו ומה אנחנו רק אולי מכירים בזה קצת (שגם שם יש איגו)
-
בהודיה לאלוהים על כל הטוב שהוא גומל עלינו
הֹוד֣וּ לַֽיהֹוָ֣ה כִּי־טֹ֑וב כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י יְהֹוָ֑ה כִּ֖י לְעֹולָ֣ם חַסְדֹּֽו׃ (תהילים פרק קיח פסוק א-ד)
למרות זאת, הבעת הכרת תודה על דברים שאינם עומדים בציפיות שלי מרגישה מאתגרת.
אני כמהה להגשמה מלאה של הבטחותיו של אלוהים. עד שאני לא מקבל אותם, גם אם זה רק 99%, קשה לי להביע הכרת תודה — רק ביקורת וחוסר שמחה מנצחים.
זה כמו לשיר את השיר “דיינו”, כאילו לא מגיע לי כלום, אפילו לא 1%! עם זאת, יש משהו מעבר להכרה בלבד. אני משבח את אלוהים על חסדו העצום ב-1% הזה, ועוד יותר על כל השאר שהוא העניק לי.
לא מדובר בהורדת ציפיות; זה על קבלה פרופורציונלית. לכן, יש הכרה ושמחה בליבי, במקום להציג מראה של חוסר משהו (מנקודת המבט המוגבלת שלי).
האם הרצון לאופן שבו אני מופיע בעיני אחרים כל כך חזק עד שהוא מקשה לראות את עצמי בעיני אלוהים?
גם בזה (וכל מה שחסר), האמון וההסתמכות עליו הם קריטיים. השבח וההכרה לא באים ממני אלא ממנו. אולי אני תופס את המושג הזה במידת מה (אם כי יש עדיין קצת אגו מעורב), אבל זה מסתכם בסופו של דבר באמון ובהסתמכות עליו.
Give thanks to the Lord, for he is good,
and his loyal love endures.
Let Israel say,
“Yes, his loyal love endures.”
Let the family of Aaron say,
“Yes, his loyal love endures.”
Let the loyal followers of the Lord say,
“Yes, his loyal love endures.” (Ps118:1-4)Nonetheless, expressing gratitude for things that fall short of my expectations feels challenging.
I yearn for the complete fulfillment of God’s promises. Until I receive them, even if it’s only 99%, I find it hard to express gratitude—only criticism and a lack of joy prevail.
It’s like singing the “Dayenu” song, as if I don’t deserve anything, not even 1%! Yet, there is something beyond mere acknowledgments. I praise God for His immense kindness in that 1%, and even more for everything else He has granted me.
It’s not about lowering expectations; it’s about receiving proportionally. Therefore, there is acknowledgment and joy in my heart, rather than putting on a show of lacking something (from my limited perspective).
Is the desire for how I appear in the eyes of others so potent that it makes it difficult to see myself in God’s eyes?
Even in this (and whatever may be lacking), trust and reliance on Him are crucial. Praise and acknowledgment come not from me but from Him. I may grasp this concept somewhat (though there’s still some ego involved), but it ultimately boils down to trust and reliance on Him.
original:
ובכל זאת נראה שיש קושי לומר תודה על הדברים שאינם מושלמים לפי הציפיות שלנו.
אני רוצה 100% מהבטחות האלוהיות ועד שנקבל אותם אפילו עם קיבלנו רק 99% אז אין תודה רק ביקורת והחוסר שמחה שבזה.
וכאילו ששכנו השיר מליל הסדר “דיינו” שלא מגיע לנו כלום אפילו לא 1% ! ועוד יש לנו משהוא מעבר להודות ולהלל ולשבח את אלוהים על חסדו העצומה ב 1% הזה ואחד כמה וכמה על כל דבר נוסף שנתן לנו.
ומזה לא שאנחנו מורידים ציפיות אלא מקבלים פרופורציה כך יש ההודיה והשמחה בלב.
במקום הצבתות של משחסר בכוס (לפי עינינו הצרות עין)הייתכן שרצון לאייך שנראה בעיני אחרים כל כך חזק שקשה רצות לראות את עצמינו בעיני אלוהים ?!
שגם בזה (ומה חסר כילו אין איזה עוד משהוא) ביטחון ולסמוך אליו כי גם השבח וההודיה זה לא מאתנו אלא מימנו ומה אנחנו רק אולי מכירים בזה קצת (שגם שם יש איגו)
-
עדיף כלום
אני מוצא את זה מתסכל שכל כך הרבה מוצרים מגיעים ממדינות כמו סין, פקיסטן, הודו וכו’. נראה כאילו הכל מיוצר שם, וחלק ניכר ממה שמגיע מהעולם השלישי הוא באיכות ירודה. פריטים מסוימים, במיוחד אלה מסין, עשויים אפילו להזיק. עם זאת, למרות שאנחנו במיתון החמור ביותר מאז השפל הגדול, אנחנו ממשיכים לקנות.
בתקופה הכלכלית הקשה הזו, שבה הכסף דחוק ומקומות העבודה הולכים לאיבוד, הבחירה מרגישה לעתים קרובות כמו להסתפק במוצרי עולם שלישי או שאין לך כלום. זה מייאש. עם זאת, הבנתי שבמצבים מסוימים, הבחירה בלא כלום היא למעשה האפשרות הטובה יותר. במקום לקנות פריטים זולים אך בעלי פוטנציאל חסר תועלת, התחלתי לקבל החלטות מודעות לדחות רכישות, אולי אפילו ללא הגבלת זמן. זה לא תמיד קל, אבל זה מביא לתחושה יוצאת דופן של שקט נפשי. מציאת דרכים לחיות עם פחות הפכה למסע לעבר אורח חיים מכוון ומרוצה יותר.
ציטוט מתורגם מקטע בדף
http://yro.slashdot.org/story/10/03/24/1214239/Full-ACTA-Leak-OnlineI find it frustrating that so many products come from countries like China, Pakistan, India, etc. It seems like everything is made there, and a significant portion of what comes from the third world is of poor quality. Some items, especially those from China, might even be harmful. Yet, despite being in the worst recession since the Great Depression, we keep buying.
In this tough economic time, where money is tight and jobs are being lost, the choice often feels like either settling for third-world products or having nothing at all. It’s disheartening. However, I’ve come to realize that in certain situations, choosing to have nothing is actually the better option. Rather than mindlessly buying cheap but potentially useless items, I’ve started making conscious decisions to postpone purchases, maybe even indefinitely. It’s not always easy, but it brings an extraordinary sense of peace of mind. Finding ways to live with less has become a journey towards a more intentional and contented lifestyle.
original: If we, like the Americans, had an iota of sense, we would stop buying things made in China, Pakistan, India, etc. Everything is made in China, and half of everything made in the rest of the third world is garbage. Heck, half of what comes from China is actually killing us. But we keep buying. Dhahaha!
It would make sense if we weren’t in the worst recession since the Great Depression. Nobody has money like they used to; Most of us just by getting, people lose their jobs, and the choice is third world garbage or nothing.
The choice is garbage in the third world or nothing?!
I found the certain situations, nothing is the better choice. And not to buy a piece of cheap junk because I can barely afford it now, I make a mindless decision to postpone and just do it for a few months or maybe even forever. It’s not always easy, but it brings something extraordinary of peace of mind while finding a way to be with less.
-
עדיף כלום
אני מוצא את זה מתסכל שכל כך הרבה מוצרים מגיעים ממדינות כמו סין, פקיסטן, הודו וכו’. נראה כאילו הכל מיוצר שם, וחלק ניכר ממה שמגיע מהעולם השלישי הוא באיכות ירודה. פריטים מסוימים, במיוחד אלה מסין, עשויים אפילו להזיק. עם זאת, למרות שאנחנו במיתון החמור ביותר מאז השפל הגדול, אנחנו ממשיכים לקנות.
בתקופה הכלכלית הקשה הזו, שבה הכסף דחוק ומקומות העבודה הולכים לאיבוד, הבחירה מרגישה לעתים קרובות כמו להסתפק במוצרי עולם שלישי או שאין לך כלום. זה מייאש. עם זאת, הבנתי שבמצבים מסוימים, הבחירה בלא כלום היא למעשה האפשרות הטובה יותר. במקום לקנות פריטים זולים אך בעלי פוטנציאל חסר תועלת, התחלתי לקבל החלטות מודעות לדחות רכישות, אולי אפילו ללא הגבלת זמן. זה לא תמיד קל, אבל זה מביא לתחושה יוצאת דופן של שקט נפשי. מציאת דרכים לחיות עם פחות הפכה למסע לעבר אורח חיים מכוון ומרוצה יותר.
ציטוט מתורגם מקטע בדף
http://yro.slashdot.org/story/10/03/24/1214239/Full-ACTA-Leak-OnlineI find it frustrating that so many products come from countries like China, Pakistan, India, etc. It seems like everything is made there, and a significant portion of what comes from the third world is of poor quality. Some items, especially those from China, might even be harmful. Yet, despite being in the worst recession since the Great Depression, we keep buying.
In this tough economic time, where money is tight and jobs are being lost, the choice often feels like either settling for third-world products or having nothing at all. It’s disheartening. However, I’ve come to realize that in certain situations, choosing to have nothing is actually the better option. Rather than mindlessly buying cheap but potentially useless items, I’ve started making conscious decisions to postpone purchases, maybe even indefinitely. It’s not always easy, but it brings an extraordinary sense of peace of mind. Finding ways to live with less has become a journey towards a more intentional and contented lifestyle.
original: If we, like the Americans, had an iota of sense, we would stop buying things made in China, Pakistan, India, etc. Everything is made in China, and half of everything made in the rest of the third world is garbage. Heck, half of what comes from China is actually killing us. But we keep buying. Dhahaha!
It would make sense if we weren’t in the worst recession since the Great Depression. Nobody has money like they used to; Most of us just by getting, people lose their jobs, and the choice is third world garbage or nothing.
The choice is garbage in the third world or nothing?!
I found the certain situations, nothing is the better choice. And not to buy a piece of cheap junk because I can barely afford it now, I make a mindless decision to postpone and just do it for a few months or maybe even forever. It’s not always easy, but it brings something extraordinary of peace of mind while finding a way to be with less.
-
when you feel (am) over booked and the pressure is up what do you do
when you feel over booked and the pressure is up what do you do
- keep up with the
pressure until you bomb out. - freeze up
- just freak out (go berserk)
- try to ride the wave.
keeping your cool. - run away
- do what you can and feel what you can do and feel not responsible for the rest.
- call for help.
I think that God prefers asking him for help then anything else listed.
This can be true only when we are doing thing for his glory and not for ourselves.We will not give our daughters in marriage to the neighboring peoples, and we will not take their daughters in marriage for our sons. (Neh10:31) As some might answer that alternative methods exist in pressured situations. Going to God is the one God wants us to go.
כשאתה מרגיש תפוס יותר על המידה והלחץ גובר, מה אתה עושה
- לשמור על קשר עם לחץ עד שתפציץ החוצה.
- להקפיא
- פשוט להשתולל
- לנסות לרכוב על הגל. ולשמור על קור רוח.
- לברוח
- תעשה מה שאתה יכול ותרגיש מה שאתה יכול לעשות ותרגיש לא אחראי על השאר.
- לקרוא לעזרה.
אני חושב שאלוהים מעדיף לבקש ממנו עזרה מאשר כל דבר אחר. זה יכול להיות נכון רק כאשר אנו עושים דבר למען תהילתו ולא למען עצמנו.
וַֽאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃(נחמיה פרק י פסוק לא) כפי שחלקם עשויים לענות ששיטות חלופיות קיימות במצבי לחץ. ללכת לאלוהים הוא זה שאלוהים רוצה שנלך.
- keep up with the
-
when you feel (am) over booked and the pressure is up what do you do
when you feel over booked and the pressure is up what do you do
- keep up with the
pressure until you bomb out. - freeze up
- just freak out (go berserk)
- try to ride the wave.
keeping your cool. - run away
- do what you can and feel what you can do and feel not responsible for the rest.
- call for help.
I think that God prefers asking him for help then anything else listed.
This can be true only when we are doing thing for his glory and not for ourselves.We will not give our daughters in marriage to the neighboring peoples, and we will not take their daughters in marriage for our sons. (Neh10:31) As some might answer that alternative methods exist in pressured situations. Going to God is the one God wants us to go.
כשאתה מרגיש תפוס יותר על המידה והלחץ גובר, מה אתה עושה
- לשמור על קשר עם לחץ עד שתפציץ החוצה.
- להקפיא
- פשוט להשתולל
- לנסות לרכוב על הגל. ולשמור על קור רוח.
- לברוח
- תעשה מה שאתה יכול ותרגיש מה שאתה יכול לעשות ותרגיש לא אחראי על השאר.
- לקרוא לעזרה.
אני חושב שאלוהים מעדיף לבקש ממנו עזרה מאשר כל דבר אחר. זה יכול להיות נכון רק כאשר אנו עושים דבר למען תהילתו ולא למען עצמנו.
וַֽאֲשֶׁ֛ר לֹֽא־נִתֵּ֥ן בְּנֹתֵ֖ינוּ לְעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם לֹ֥א נִקַּ֖ח לְבָנֵֽינוּ׃(נחמיה פרק י פסוק לא) כפי שחלקם עשויים לענות ששיטות חלופיות קיימות במצבי לחץ. ללכת לאלוהים הוא זה שאלוהים רוצה שנלך.
- keep up with the
-
האיום הגרעיני
אני איום
איום במקום הגרעיני ביותר
אני איום לחברה - אולי אשפוז בכפיה יציל אותה
אני איום לילדי - אולי איסור כל קשר יציל אותם-
במה אני איום ?
שאני אומר משאדני מסר לי. -
ואיזה דברים אפשר לעשות לאדם שמאיים ?
שלילת כל זכויותיו הבסיסים.
חופש, פרנסה, מגורים, קשר עם אוהבו. -
איזה הוכחות יש שלומר דבר אדני מאיים ?
מתוך המלצה #2 של ועדת תסקירים: “הם אינם מסוגלים להתנגד, לעצור או לסתור כל מסר של אביהם”מהאי המסר המסוכן הזה ? מתוך התסקיר
“לפעול לדבקות וקרבה ישירים לבורא, המטרה הא לקרב הגאולה ע”י הזדככות בעבודה רוחנית שתאפשר להם לשים את הבורא בראש הכל, ללא צורך בטקסים וסימני הדת המקובלים.”
ובתאם החלטת השופט פיליפ מרכוס ב21-יוני-09
“תנאי לתחילת ביקורים אלה: אישור של גורם מטפל מוסמך כי האב מסוגל להימנע מהעברת מסרים אלה.
אדגיש: אין כאן ניסיון או כוונה לשנות את אמנותיו או דעותיו של האב. הכוונה היא רק לשמור על הילדים מפני מסרים על אמונות ודעות אלה, ככל שהם סותרים את הערכים המקובלים באכלוסיה בה גדלו וגדולים הילדים.” -
ומה היא המסר ?
שיש אלוהים בעולם. שהוא קיים. -
והאם היא הסותרת הערכים המקובלים באכלוסה בה גדלו וגדולים הילדים ?
עם הערך היא שדת ראשון במהלך החיים. אז כן
ועם הערך היא שאלוהים ראשון במהלך החיים. אז לא -
מי יחליט מהם הערכים המקובלים באכלוסה בה גדלו וגדולים הילדים ?
הרב ? ותיקי הישוב ? המורה ? השופט ? העו”ס?בינתיים השופט הכל יכול החליט שהוא ורק הוא יחליט. כיף לו עם השליטה שיש לו, למה להוציאו מידו
I’m terrible danger. A threat of the most gruesome. I’m a threat to society - maybe my forced hospitalization will save her. I am a threat to my children - maybe banning all contact will save them
-
What am I terrible at? that I say that my father told me.
-
And what things can be done to a threatening person? denial of all his basic rights. Freedom, livelihood, residence, connection with his loved ones.
-
What evidence is there to say something threatening? From recommendation #2 of the reviews committee: “They are unable to oppose, stop or contradict any message of their father”
What is this dangerous message? From the review “To work towards direct devotion and closeness to the Creator, the goal is to reach redemption by getting involved in spiritual work that will allow them to put the Creator at the top of everything, without the need for accepted rituals and religious symbols.” And in accordance with the decision of Judge Philip Marcus on June 21, 2009 “Condition for starting these visits: confirmation from a qualified therapist that the father is able to refrain from passing on these messages. I would emphasize: there is no attempt or intention here to change the father’s arts or opinions. The intention is only to protect the children from messages about these beliefs and opinions, insofar as they contradict the accepted values in the population in which the children grew up.”
-
And what is the message? That there is a God in the world. that he exists.
-
And does it contradict the accepted values in the population where the children grew up? With the value is a first religion during life. so yes And with the value is that God is first during life. so no
-
Who will decide what the accepted values are in the population where the children grew up? Rabbi? Elders of the settlement? the teacher? the judge ? The office?
Meanwhile the almighty judge has decided that he and only he will decide. He has fun with the control he has, why take it out of his hands
-
-
האיום הגרעיני
אני איום
איום במקום הגרעיני ביותר
אני איום לחברה - אולי אשפוז בכפיה יציל אותה
אני איום לילדי - אולי איסור כל קשר יציל אותם-
במה אני איום ?
שאני אומר משאדני מסר לי. -
ואיזה דברים אפשר לעשות לאדם שמאיים ?
שלילת כל זכויותיו הבסיסים.
חופש, פרנסה, מגורים, קשר עם אוהבו. -
איזה הוכחות יש שלומר דבר אדני מאיים ?
מתוך המלצה #2 של ועדת תסקירים: “הם אינם מסוגלים להתנגד, לעצור או לסתור כל מסר של אביהם”מהאי המסר המסוכן הזה ? מתוך התסקיר
“לפעול לדבקות וקרבה ישירים לבורא, המטרה הא לקרב הגאולה ע”י הזדככות בעבודה רוחנית שתאפשר להם לשים את הבורא בראש הכל, ללא צורך בטקסים וסימני הדת המקובלים.”
ובתאם החלטת השופט פיליפ מרכוס ב21-יוני-09
“תנאי לתחילת ביקורים אלה: אישור של גורם מטפל מוסמך כי האב מסוגל להימנע מהעברת מסרים אלה.
אדגיש: אין כאן ניסיון או כוונה לשנות את אמנותיו או דעותיו של האב. הכוונה היא רק לשמור על הילדים מפני מסרים על אמונות ודעות אלה, ככל שהם סותרים את הערכים המקובלים באכלוסיה בה גדלו וגדולים הילדים.” -
ומה היא המסר ?
שיש אלוהים בעולם. שהוא קיים. -
והאם היא הסותרת הערכים המקובלים באכלוסה בה גדלו וגדולים הילדים ?
עם הערך היא שדת ראשון במהלך החיים. אז כן
ועם הערך היא שאלוהים ראשון במהלך החיים. אז לא -
מי יחליט מהם הערכים המקובלים באכלוסה בה גדלו וגדולים הילדים ?
הרב ? ותיקי הישוב ? המורה ? השופט ? העו”ס?בינתיים השופט הכל יכול החליט שהוא ורק הוא יחליט. כיף לו עם השליטה שיש לו, למה להוציאו מידו
I’m terrible danger. A threat of the most gruesome. I’m a threat to society - maybe my forced hospitalization will save her. I am a threat to my children - maybe banning all contact will save them
-
What am I terrible at? that I say that my father told me.
-
And what things can be done to a threatening person? denial of all his basic rights. Freedom, livelihood, residence, connection with his loved ones.
-
What evidence is there to say something threatening? From recommendation #2 of the reviews committee: “They are unable to oppose, stop or contradict any message of their father”
What is this dangerous message? From the review “To work towards direct devotion and closeness to the Creator, the goal is to reach redemption by getting involved in spiritual work that will allow them to put the Creator at the top of everything, without the need for accepted rituals and religious symbols.” And in accordance with the decision of Judge Philip Marcus on June 21, 2009 “Condition for starting these visits: confirmation from a qualified therapist that the father is able to refrain from passing on these messages. I would emphasize: there is no attempt or intention here to change the father’s arts or opinions. The intention is only to protect the children from messages about these beliefs and opinions, insofar as they contradict the accepted values in the population in which the children grew up.”
-
And what is the message? That there is a God in the world. that he exists.
-
And does it contradict the accepted values in the population where the children grew up? With the value is a first religion during life. so yes And with the value is that God is first during life. so no
-
Who will decide what the accepted values are in the population where the children grew up? Rabbi? Elders of the settlement? the teacher? the judge ? The office?
Meanwhile the almighty judge has decided that he and only he will decide. He has fun with the control he has, why take it out of his hands
-
-
עשר נקודות לעשות החיים יותר מועילים
- לעשות דברים אחד אחד Do one thing at a time
- ללמוד מהו/הם הבעיות Know the problem
- ללמוד להקשיב Learn to listen
- ללמוד לשאול Learn to ask questions
- להבחין בן הגיון ושטויות Distinguish sense from nonsense
- לקבל ששינוי בלתי נמנע Accept change as inevitable
- להשתדל לא לטעות Admit mistakes
- לומר דברים בפשטות Say it simple
- להיות ב”שבת” הרוגע Be calm
- לחייך Smile
-
עשר נקודות לעשות החיים יותר מועילים
- לעשות דברים אחד אחד Do one thing at a time
- ללמוד מהו/הם הבעיות Know the problem
- ללמוד להקשיב Learn to listen
- ללמוד לשאול Learn to ask questions
- להבחין בן הגיון ושטויות Distinguish sense from nonsense
- לקבל ששינוי בלתי נמנע Accept change as inevitable
- להשתדל לא לטעות Admit mistakes
- לומר דברים בפשטות Say it simple
- להיות ב”שבת” הרוגע Be calm
- לחייך Smile
-
בלי להכיר שלא יודעים אך אפשר לזכור?
אם נביאים אינך מאמין, אולי דברי תנאים ואמוראים.
(מלאכי ג כב-כג)
זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים
הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא(תלמוד בבלי שבת קל”ח ב)
אמר רב: עתידה תורה שתשתכח מישראל,
שנאמר: והפליא ה’ את מכותך.
הפלאה זו איני יודע מהו,
כשהוא אומר: לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא,
ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.
הוי אומר: הפלאה זו תורה,
תנו רבנן: כשנכנסו חכמים לכרם ביבנה אמרו:
עתידה תורה שתשתכח מישראל
שנאמר: הנה ימים באים נאם ה’ והשלחתי רעב בארץ,
לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע דבר ה’,
וכתיב: ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה’ ולא ימצאו,
דבר ה’ זו הלכה
דבר ה’ זה הקץ
דבר ה’ זו הנבואה.
ומאי ישוטטו לבקש את דבר ה’?
אמרו עתידה אישה שתיטול ככר של תרומה,
ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע,
אם טמאה היא, אם טהורה היא, ואין מבין.
אם טמא, אם טהור הוא,
בהדיא כתיב מכל האוכל אשר יאכל,
אלא לידע אם ראשון הוא, אם שני הוא,
ואין מבין, הא נמי מתניתין היא וכו’.תניא, אמר רבי שמעון בן יוחאי:
ח”ו שתשתכח התורה מישראל,
שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו.
ומה אני מקיים ישוטטו לבקש דבר ה’?
שלא ימצאו הלכה ברורה במקום אחד.If you don’t believe in prophets, maybe the words of Taniim and Amorim.
“Remember the law of my servant Moses, to whom at Horeb I gave rules and regulations for all Israel to obey. Look, I will send you Elijah the prophet before the great and terrible day of the Lord arrives. https://hatanach.geulah.org.il/verse/?verse=Mal3:22-Mal3:23
Babylonian Talmud Shabbat tractate 138b
Rav said: The Torah is destined to be forgotten from the Jewish people. It is stated** at the conclusion of the curses in the Torah’s reproof: “And the Lord will make your plagues astonishing, and the plagues of your seed, great plagues of long continuance, and evil diseases of long continuance” (Deuteronomy 28:59). This term of astonishment, mentioned in the verse in addition to the explicit punishments, I do not know what it is. But when the verse states elsewhere: “Therefore, behold, I will continue to astonish this people with wondrous astonishment, and the wisdom of its wise will be lost, and the understanding of its men of understanding shall be hidden” (Isaiah 29:14), you must say: This astonishment is referring to forgetting the Torah. The Sages taught a similar idea in the Tosefta: When our Sages entered the vineyard in Yavne, they said: The Torah is destined to be forgotten from the Jewish people, as it is stated: “Behold, days are approaching, says the Lord God, and I will send forth a hunger in the land, not a hunger for bread and not a thirst for water, but for hearing the words of the Lord” (Amos 8:11). And it states: “And they will drift from sea to sea, and from north to east they will roam to find the word of the Lord, but they will not find it” (Amos 8:12). “The word of the Lord” in this context bears many meanings. “The word of the Lord”; that is halakha. “The word of the Lord”; that is the end of days. “The word of the Lord”; that is prophecy. All these will be lost from the Jewish people. And what is the meaning of: “They will roam to find the word of the Lord, but they will not find it”? They said: It is destined that a woman will take a loaf of teruma bread and circulate among the synagogues and study halls to ascertain whether it is ritually impure or whether it is ritually pure, and there will be none who understands. The Gemara asks: How is it possible that they will be unable to understand whether the loaf is ritually pure or whether it is ritually impure? It is explicitly written in the Torah with regard to this: “All food that is eaten upon which water falls shall contract impurity, and all liquid drunk in any vessel shall contract impurity” (Leviticus 11:34). … Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Heaven forfend that the Torah should be forgotten from the Jewish people, as it is stated: “And this song shall answer to him as a witness, for it shall not be forgotten from his seed” (Deuteronomy 31:21). Rather, how do I explain: “They will roam to find the word of God, but they will not find it”? It means that they will not find clear halakha and clear teaching together, but rather there will be disputes among the Sages.
-
בלי להכיר שלא יודעים אך אפשר לזכור?
אם נביאים אינך מאמין, אולי דברי תנאים ואמוראים.
(מלאכי ג כב-כג)
זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים
הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא(תלמוד בבלי שבת קל”ח ב)
אמר רב: עתידה תורה שתשתכח מישראל,
שנאמר: והפליא ה’ את מכותך.
הפלאה זו איני יודע מהו,
כשהוא אומר: לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא,
ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.
הוי אומר: הפלאה זו תורה,
תנו רבנן: כשנכנסו חכמים לכרם ביבנה אמרו:
עתידה תורה שתשתכח מישראל
שנאמר: הנה ימים באים נאם ה’ והשלחתי רעב בארץ,
לא רעב ללחם, ולא צמא למים, כי אם לשמוע דבר ה’,
וכתיב: ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה’ ולא ימצאו,
דבר ה’ זו הלכה
דבר ה’ זה הקץ
דבר ה’ זו הנבואה.
ומאי ישוטטו לבקש את דבר ה’?
אמרו עתידה אישה שתיטול ככר של תרומה,
ותחזור בבתי כנסיות ובבתי מדרשות לידע,
אם טמאה היא, אם טהורה היא, ואין מבין.
אם טמא, אם טהור הוא,
בהדיא כתיב מכל האוכל אשר יאכל,
אלא לידע אם ראשון הוא, אם שני הוא,
ואין מבין, הא נמי מתניתין היא וכו’.תניא, אמר רבי שמעון בן יוחאי:
ח”ו שתשתכח התורה מישראל,
שנאמר: כי לא תשכח מפי זרעו.
ומה אני מקיים ישוטטו לבקש דבר ה’?
שלא ימצאו הלכה ברורה במקום אחד.If you don’t believe in prophets, maybe the words of Taniim and Amorim.
“Remember the law of my servant Moses, to whom at Horeb I gave rules and regulations for all Israel to obey. Look, I will send you Elijah the prophet before the great and terrible day of the Lord arrives. https://hatanach.geulah.org.il/verse/?verse=Mal3:22-Mal3:23
Babylonian Talmud Shabbat tractate 138b
Rav said: The Torah is destined to be forgotten from the Jewish people. It is stated** at the conclusion of the curses in the Torah’s reproof: “And the Lord will make your plagues astonishing, and the plagues of your seed, great plagues of long continuance, and evil diseases of long continuance” (Deuteronomy 28:59). This term of astonishment, mentioned in the verse in addition to the explicit punishments, I do not know what it is. But when the verse states elsewhere: “Therefore, behold, I will continue to astonish this people with wondrous astonishment, and the wisdom of its wise will be lost, and the understanding of its men of understanding shall be hidden” (Isaiah 29:14), you must say: This astonishment is referring to forgetting the Torah. The Sages taught a similar idea in the Tosefta: When our Sages entered the vineyard in Yavne, they said: The Torah is destined to be forgotten from the Jewish people, as it is stated: “Behold, days are approaching, says the Lord God, and I will send forth a hunger in the land, not a hunger for bread and not a thirst for water, but for hearing the words of the Lord” (Amos 8:11). And it states: “And they will drift from sea to sea, and from north to east they will roam to find the word of the Lord, but they will not find it” (Amos 8:12). “The word of the Lord” in this context bears many meanings. “The word of the Lord”; that is halakha. “The word of the Lord”; that is the end of days. “The word of the Lord”; that is prophecy. All these will be lost from the Jewish people. And what is the meaning of: “They will roam to find the word of the Lord, but they will not find it”? They said: It is destined that a woman will take a loaf of teruma bread and circulate among the synagogues and study halls to ascertain whether it is ritually impure or whether it is ritually pure, and there will be none who understands. The Gemara asks: How is it possible that they will be unable to understand whether the loaf is ritually pure or whether it is ritually impure? It is explicitly written in the Torah with regard to this: “All food that is eaten upon which water falls shall contract impurity, and all liquid drunk in any vessel shall contract impurity” (Leviticus 11:34). … Rabbi Shimon ben Yoḥai says: Heaven forfend that the Torah should be forgotten from the Jewish people, as it is stated: “And this song shall answer to him as a witness, for it shall not be forgotten from his seed” (Deuteronomy 31:21). Rather, how do I explain: “They will roam to find the word of God, but they will not find it”? It means that they will not find clear halakha and clear teaching together, but rather there will be disputes among the Sages.
-
נאוטניה Neoteny
כאן זה מילה חדשה שאתם לא מכירים.
תלמדו אותו. יש לי תחושה שנצרך להתחבר אילו עוד יותר בעתיד הקרוב. http://he.wikipedia.org/wiki/נאוטניה
למי שיש סבלנות לסרט באנגלית על חשיבות המשחק לכול הגילים A pioneer in research on play, Stuart Brown says humor, games, roughhousing, flirtation and fantasy are more than just fun. Plenty of play in childhood makes for happy, smart adult.
-
נאוטניה Neoteny
כאן זה מילה חדשה שאתם לא מכירים.
תלמדו אותו. יש לי תחושה שנצרך להתחבר אילו עוד יותר בעתיד הקרוב. http://he.wikipedia.org/wiki/נאוטניה
למי שיש סבלנות לסרט באנגלית על חשיבות המשחק לכול הגילים A pioneer in research on play, Stuart Brown says humor, games, roughhousing, flirtation and fantasy are more than just fun. Plenty of play in childhood makes for happy, smart adult.
-
זהות עצמי who am I אני משאני מאמין I am what I believe
זהות עצמיwho am Iאני משאני מאמיןI am what I believe- אלוהים קייםGod exists.- אלוהים מוסר לנבראו רצונו- God actively informs his will on his creations.- ה"אני" ="אגו" מבדילה אותנו מאלוהים- Our ego removes us from God.- התנ"ך נמסר מאלוהים אילינו להדריכנו להכיר את האני האנושי ולרצות לתחבר להאני האלוהי- the bible guides us in familiarizing with our ego and the showing us the want to connect with the higher ego.- אלוהים הבדיל עמו ישראל מהאומות ונתן להם תורתו על מנת שהם יהיו עזר לו לתיקון העולם- God created the people of Israel and gave them his book to be part of the process of helping the world reach the above.- לאדם ניתן בחירה חופש עם רצונו להשתחרר מהאני שלו- a person is given a free will if he whats to be freed of his ego.- רק האדם בתהליך האקטיבי על ניקיון מהאגו מסוגל להדריך אחרים להתנקות מהאגו- only a person in the active process of freeing from his ego can help show others how to clean themselves from the ego.- הגאולה השלמה היא שכולם הגיעו ליעד הנ"ל עד אז כולם חלק מהתהליך- the full redemption is when all have achieved this goal, until then everyone is part (no one is free) of this process.- התהליך להשתחרר מאגו היא להתחבר לאלוהים ולדרוש חכמתו ועזרתו, אין דרך אחרת- the process of freeing from the ego is reaching for God and his help, there is no other way. ****
תִּתֵּ֤ן אֱמֶת֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב חֶ֖סֶד לְאַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ לַֽאֲבֹתֵ֖ינוּ מִ֣ימֵי קֶֽדֶם׃(מיכה פרק ז פסוק כ)You will be loyal to Jacob and extend your loyal love to Abraham, which you promised on oath to our ancestors in ancient times. (Mic7:20) -
זהות עצמי who am I אני משאני מאמין I am what I believe
זהות עצמי
who am I
אני משאני מאמין
I am what I believe-
**אלוהים קיים
God exists.
** -
אלוהים מוסר לנבראו רצונו
God actively informs his will on his creations. -
ה”אני” =”אגו” מבדילה אותנו מאלוהים
Our ego removes us from God. -
התנ”ך נמסר מאלוהים אילינו להדריכנו להכיר את האני האנושי ולרצות לתחבר להאני האלוהי
the bible guides us in familiarizing with our ego and the showing us the want to connect with the higher ego. -
אלוהים הבדיל עמו ישראל מהאומות ונתן להם תורתו על מנת שהם יהיו עזר לו לתיקון העולם
God created the people of Israel and gave them his book to be part of the process of helping the world reach the above. -
לאדם ניתן בחירה חופש עם רצונו להשתחרר מהאני שלו
a person is given a free will if he whats to be freed of his ego. -
רק האדם בתהליך האקטיבי על ניקיון מהאגו מסוגל להדריך אחרים להתנקות מהאגו
only a person in the active process of freeing from his ego can help show others how to clean themselves from the ego. -
הגאולה השלמה היא שכולם הגיעו ליעד הנ”ל עד אז כולם חלק מהתהליך
the full redemption is when all have achieved this goal, until then everyone is part (no one is free) of this process. -
התהליך להשתחרר מאגו היא להתחבר לאלוהים ולדרוש חכמתו ועזרתו, אין דרך אחרת
the process of freeing from the ego is reaching for God and his help, there is no other way.תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם
-
-
גשר המתרים = גשר עץ החיים
הצעה:
לקריאת גשר המתרים שער העיר המערבי בשם “גשר עץ החיים”
)סיבות:
-
גשר עשוי מתרים, גשר “עץ החיים” הבנוי במגדל ברחוב שער העיר עם 70 כבלים כנגד אומות העולם שמתחברים לעם ה’, עם היחיד עם אברהם המיחד שמים וארץ עם ישראל. לומר שה’ הוא אלוקים אין עוד מלבדו.
ספר דברי הימים ב פרק לב
(ה) וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים:
(ו) וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל לְבָבָם לֵאמֹר:
(ז) חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עִמּוֹ כִּי עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ:
שכוונתנו רק להגדיל שם ה’ בעולם נעשה ונצליח.
Proposal:
To name the The Chords Bridge, also called the Bridge of Strings or Jerusalem Light Rail Bridge at the western entrance to Jerusalem “The Tree of Life Bridge”
)reasons:
-
A bridge made of cables, the “Tree of Life” bridge built in a tower on Jaffa Street with 70 cables against the nations of the world who join the people of God, the one people with Abraham who unites heaven and earth with Israel. To say that God is God, there is no other besides Him.
Chronicles 2 Chapter 6
(5) And he strengthened himself and built up the whole breached wall and went up on the towers and beyond the other wall and he fortified the whole city of David and made many soldiers and defenders:
(6) And he gave ministers of war to the people, and they gathered to him in the street of the city gate, and he spoke to their hearts, saying:
(7) Be strong and embrace, do not be afraid and do not be afraid before the king of Assyria and before all the multitude that is with him, for we are with many of his people:
Our intention is only to increase the name of God in the world, we will do it and we will succeed.
-
The name of the nearby “Etz Haim” neighborhood.
-
-
גשר המתרים = גשר עץ החיים
הצעה:
לקריאת גשר המתרים שער העיר המערבי בשם “גשר עץ החיים”
)סיבות:
-
גשר עשוי מתרים, גשר “עץ החיים” הבנוי במגדל ברחוב שער העיר עם 70 כבלים כנגד אומות העולם שמתחברים לעם ה’, עם היחיד עם אברהם המיחד שמים וארץ עם ישראל. לומר שה’ הוא אלוקים אין עוד מלבדו.
ספר דברי הימים ב פרק לב
(ה) וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת כָּל הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים:
(ו) וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל הָעָם וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל לְבָבָם לֵאמֹר:
(ז) חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל תִּירְאוּ וְאַל תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר עִמּוֹ כִּי עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ:
שכוונתנו רק להגדיל שם ה’ בעולם נעשה ונצליח.
Proposal:
To name the The Chords Bridge, also called the Bridge of Strings or Jerusalem Light Rail Bridge at the western entrance to Jerusalem “The Tree of Life Bridge”
)reasons:
-
A bridge made of cables, the “Tree of Life” bridge built in a tower on Jaffa Street with 70 cables against the nations of the world who join the people of God, the one people with Abraham who unites heaven and earth with Israel. To say that God is God, there is no other besides Him.
Chronicles 2 Chapter 6
(5) And he strengthened himself and built up the whole breached wall and went up on the towers and beyond the other wall and he fortified the whole city of David and made many soldiers and defenders:
(6) And he gave ministers of war to the people, and they gathered to him in the street of the city gate, and he spoke to their hearts, saying:
(7) Be strong and embrace, do not be afraid and do not be afraid before the king of Assyria and before all the multitude that is with him, for we are with many of his people:
Our intention is only to increase the name of God in the world, we will do it and we will succeed.
-
The name of the nearby “Etz Haim” neighborhood.
-
-
ללא החוויה הם סתם מילים
מה היתרון שבאמת שבעזרת הבנתם בצורתם המקורית? ההבנה שישנם ממדים בחיים מעבר לגוף ולחיים השכליים הוא התחלה חשובה, אך לא מספקת באופן מלא. נדרשת חוויה עמוקה יותר, חוויה שמתרחשת מבלי להיות כתובת במודעות האקטיבית.
יש שם, בתודעה הפנימית שלנו, פנינה שמחכה להתגלות! וכשאנו מבינים שישנם רמות נוספות באדם שאף הן מפריעות לחיבור הטהור עם אלוהים, כמו הבנות, הידיעות, הרגשות וכדומה, נבין שהחלק הפנימי והנשמתי שלנו מתחבר ללא תלות בתוספות אלו.
What’s the true benefit of grasping and understanding in its original form? Recognizing that life encompasses more than just the physical and mental aspects is a crucial starting point, yet it falls short of complete satisfaction. A more profound experience is necessary—a kind that unfolds without being consciously addressed.
Deep within our inner consciousness lies a hidden treasure, waiting to be uncovered! As we acknowledge the existence of additional layers within a person that can impede a pure connection with God, such as understanding, information, feelings, etc., we come to realize that our inner self and soul connect independently of these external influences.
original:
במה באמת עוזר להתחיל להבין אותם בצורתם המקורית ? רק שנחווה החיים בלי הלבוש של הגוף הוא בהחלט התחלה טובה, אבל עדיין לא מספקת. דרושים חוויה עמוקה יותר חוויה בלי הלבוש השכלי של המודעות האקטיבי.יש שם בפנים פנינה רק צריכים לאפשר לה להתגלות
ובעברית מובנת: גם שהבנת שיש משהוא בחיים מעבר לביראות, כסף, מין, מעמד ודומיהם יש עוד רובדים באדם שגם הם מפריעים לחיבור הטהור עם אלוהים. כגון הבנות, ידיעות, הרגשות ודומיהם. החלק הפנימי נשמתי שלנו מתחבר ללא התוספות האילו.
-
ללא החוויה הם סתם מילים
מה היתרון שבאמת שבעזרת הבנתם בצורתם המקורית? ההבנה שישנם ממדים בחיים מעבר לגוף ולחיים השכליים הוא התחלה חשובה, אך לא מספקת באופן מלא. נדרשת חוויה עמוקה יותר, חוויה שמתרחשת מבלי להיות כתובת במודעות האקטיבית.
יש שם, בתודעה הפנימית שלנו, פנינה שמחכה להתגלות! וכשאנו מבינים שישנם רמות נוספות באדם שאף הן מפריעות לחיבור הטהור עם אלוהים, כמו הבנות, הידיעות, הרגשות וכדומה, נבין שהחלק הפנימי והנשמתי שלנו מתחבר ללא תלות בתוספות אלו.
What’s the true benefit of grasping and understanding in its original form? Recognizing that life encompasses more than just the physical and mental aspects is a crucial starting point, yet it falls short of complete satisfaction. A more profound experience is necessary—a kind that unfolds without being consciously addressed.
Deep within our inner consciousness lies a hidden treasure, waiting to be uncovered! As we acknowledge the existence of additional layers within a person that can impede a pure connection with God, such as understanding, information, feelings, etc., we come to realize that our inner self and soul connect independently of these external influences.
original:
במה באמת עוזר להתחיל להבין אותם בצורתם המקורית ? רק שנחווה החיים בלי הלבוש של הגוף הוא בהחלט התחלה טובה, אבל עדיין לא מספקת. דרושים חוויה עמוקה יותר חוויה בלי הלבוש השכלי של המודעות האקטיבי.יש שם בפנים פנינה רק צריכים לאפשר לה להתגלות
ובעברית מובנת: גם שהבנת שיש משהוא בחיים מעבר לביראות, כסף, מין, מעמד ודומיהם יש עוד רובדים באדם שגם הם מפריעים לחיבור הטהור עם אלוהים. כגון הבנות, ידיעות, הרגשות ודומיהם. החלק הפנימי נשמתי שלנו מתחבר ללא התוספות האילו.
-
משהוא נחמד
“הבנתי מהו אלוהים הבוקר: הוא אהבה לא אנוכית”. (מוטי רשף) “I understood what God is this morning: He is selfless love” - Moti Reshef
-
ביטחון עצמי - טוב או לא ומה הגבולות
אני חש שהרצון להיות בטוח בעצמי, מפריע לי לחזור כל הפעם מחדש לאבא. אבל שאני חש אותו ומארים ידי להחזיק בו, הוא מראה לי שדרכי יציב אמיתי ןאין מה לפחד כל וכל.
אז זה תלוי מאיפה בא הבטחין העצמי - אם מעצמי מקורו. אז בבסיס שלי מהאיגו אבל אם הוא בא ממנו. אז אין פחד בעולם
I feel that the desire to be sure of myself, prevents me from returning to father every time. But when I feel him and raise my hands to hold and grasp him, he shows me that my real stable path and I have nothing to fear at all.
So it depends on where the self-confidence comes from - if it originates from myself. So in my base from the ego, but if it comes from him. So there is no fear in the world
-
משהוא נחמד
“הבנתי מהו אלוהים הבוקר: הוא אהבה לא אנוכית”. (מוטי רשף) “I understood what God is this morning: He is selfless love” - Moti Reshef
-
ביטחון עצמי - טוב או לא ומה הגבולות
אני חש שהרצון להיות בטוח בעצמי, מפריע לי לחזור כל הפעם מחדש לאבא. אבל שאני חש אותו ומארים ידי להחזיק בו, הוא מראה לי שדרכי יציב אמיתי ןאין מה לפחד כל וכל.
אז זה תלוי מאיפה בא הבטחין העצמי - אם מעצמי מקורו. אז בבסיס שלי מהאיגו אבל אם הוא בא ממנו. אז אין פחד בעולם
I feel that the desire to be sure of myself, prevents me from returning to father every time. But when I feel him and raise my hands to hold and grasp him, he shows me that my real stable path and I have nothing to fear at all.
So it depends on where the self-confidence comes from - if it originates from myself. So in my base from the ego, but if it comes from him. So there is no fear in the world
-
כמה נקודות שאלוהים הראה לי
אני כותב ומתכוון שזה יישאר בזיכרון ולא אדלג לנושאים אחרים.
-
אי בהירותי, מסמן שהמקור של דבריי אינו אלוהי.
-
כאשר אומרים אלי ששאני “לא בהיר,” זה לא בא ממקום שופטיי או ביקורת, אלא אמרה שיש מקום לתיקון.
-
לשאול בתנ”ך מתרחשת רק לאחר שיח לב ביני לבין אלוהים. התשובה מתגלה דרך הלב.
-
האגו קיים ובמקום להסתיר אותו, אני צריך להכיר בקיומו לתת לו להתבטא. בהתגלותו יש בו לסייע ולשחרר ולא להתבלבל עניינים.
-
כמו שאני מבין את עצמי ואת האגו שלי, אני צריך גם להבין אחרים.
-
הניסוח יכול לייצר רוח בהדברים אבל גם לסרס אותם. אני מתפלל שהרוח תתחבר למילים, ושהללו לא יישארו רק כמילים מיותמות - בלעדיו של הרוח.
I am writing so that it will remain in my memory and I will not skip on to other things.
-
My lack of clarity indicates that the source of my words is not divine.
-
When they tell me that I’m “not clear,” it doesn’t come from a place of judgment or criticism, but said that there is room for correction.
-
Asking in the Bible occurs only after a heartfelt conversation between me and God. The answer is revealed through the heart.
-
The ego exists and instead of hiding it, I need to acknowledge its existence and let it express itself. In this revelation, he has help and release and not to confuse matters.
-
As I understand myself and my ego, I also need to understand others.
-
Rewording can create spirit in the words but also castrate them. I pray that the Spirit will connect with the words, and that these will not remain only as orphaned words - without the Spirit.
original: אני כותב ע”מ שלא מייד ישכח וידלג לדברים אחרים. שזה יעמוד לפני עד שיופנם.
-
אי בהירות (לפחות אצלי) הוא סימן שדברי לא באים ממקור אלוהי.
-
אמרה (לפחות אצלי) שאני לא בהיר היא אמירה מתקנת ולא שופטת או מבקרת.
-
פתיחה היא לעולם אחרי דין ושיח קודם בין הלב לאלוהים, והתשובה בה דרך הלב. משכן שלא נהגנו כך תמיד.
-
האגו קיים ובמקום להסתיר אותו ולצפות שהשני “יבין” הוצאתו החוצה גורם לשחרר המוצא וגם השני.
-
כשם שאני מבין כלכך את עצמו והאגו שלי כך אני צריך להבין אחרים.
-
ניסוח יש בה פוטנציאל לסרס רוח שבדברים
וכולי תפילה שהרוח תתחבר למילים…ושהללו לא יישארו מיותמים - ללא רוח…
-
-
כמה נקודות שאלוהים הראה לי
אני כותב ומתכוון שזה יישאר בזיכרון ולא אדלג לנושאים אחרים.
-
אי בהירותי, מסמן שהמקור של דבריי אינו אלוהי.
-
כאשר אומרים אלי ששאני “לא בהיר,” זה לא בא ממקום שופטיי או ביקורת, אלא אמרה שיש מקום לתיקון.
-
לשאול בתנ”ך מתרחשת רק לאחר שיח לב ביני לבין אלוהים. התשובה מתגלה דרך הלב.
-
האגו קיים ובמקום להסתיר אותו, אני צריך להכיר בקיומו לתת לו להתבטא. בהתגלותו יש בו לסייע ולשחרר ולא להתבלבל עניינים.
-
כמו שאני מבין את עצמי ואת האגו שלי, אני צריך גם להבין אחרים.
-
הניסוח יכול לייצר רוח בהדברים אבל גם לסרס אותם. אני מתפלל שהרוח תתחבר למילים, ושהללו לא יישארו רק כמילים מיותמות - בלעדיו של הרוח.
I am writing so that it will remain in my memory and I will not skip on to other things.
-
My lack of clarity indicates that the source of my words is not divine.
-
When they tell me that I’m “not clear,” it doesn’t come from a place of judgment or criticism, but said that there is room for correction.
-
Asking in the Bible occurs only after a heartfelt conversation between me and God. The answer is revealed through the heart.
-
The ego exists and instead of hiding it, I need to acknowledge its existence and let it express itself. In this revelation, he has help and release and not to confuse matters.
-
As I understand myself and my ego, I also need to understand others.
-
Rewording can create spirit in the words but also castrate them. I pray that the Spirit will connect with the words, and that these will not remain only as orphaned words - without the Spirit.
original: אני כותב ע”מ שלא מייד ישכח וידלג לדברים אחרים. שזה יעמוד לפני עד שיופנם.
-
אי בהירות (לפחות אצלי) הוא סימן שדברי לא באים ממקור אלוהי.
-
אמרה (לפחות אצלי) שאני לא בהיר היא אמירה מתקנת ולא שופטת או מבקרת.
-
פתיחה היא לעולם אחרי דין ושיח קודם בין הלב לאלוהים, והתשובה בה דרך הלב. משכן שלא נהגנו כך תמיד.
-
האגו קיים ובמקום להסתיר אותו ולצפות שהשני “יבין” הוצאתו החוצה גורם לשחרר המוצא וגם השני.
-
כשם שאני מבין כלכך את עצמו והאגו שלי כך אני צריך להבין אחרים.
-
ניסוח יש בה פוטנציאל לסרס רוח שבדברים
וכולי תפילה שהרוח תתחבר למילים…ושהללו לא יישארו מיותמים - ללא רוח…
-
-
כמה פניני מחשבה
במהלך היום יום שלי דברים קוראים שמחייבים חשיבה איפה אלוהים לוקח אותי עכשיו. כמה דוגמאות.
הראשון: אני נכנס למערה ומגיע לחור קטן. נו, האם להמשיך או לא? החור די קטן, אז אני שוכב וחולף את החור, מגיע לחדר נחמד. כשאני ממשיך בחושך, אני רואה קצה של אור. אני מחכה בסבלנות, ונראה שהסיפור סיים, אך פתאום אני מתגלה בחור נוסף, גם קטן יותר. אז אני זוחל וחולף, ואחרי זחילה מסוימת מגיע לאור של יציאה משני החורים! הסוד: כשמתקרבים לחסימה, סבלנות יכולה לחשוב על דרך נוספת, וההמשך יכול להתגלות אחרי ניקוי וצמצום. חשוב לא לוותר רק על פי שזה נראה שיביא אותנו למקום הנכון. באו נתרגל לכניסה ללא נודע, חורי הארנבת. Lets get used to jumping into rabbit holes
השני: ריאל מדריד ניקחה צוות שחקנים מצוינים, אך כל אחד עם איגו יותר גדול מחבירו. הם רוצים לשחק יחד, אך האיגו מונע זאת. הסוד: חשוב לרצות להגיע לשלימות האפשרית לכל אחד. זה כולל עבודה בצוות, כי גם שם יש עבודה. יחד זה טוב יותר. Its better when you do it together.
השלישי: כשיש מדרגה מולך, אסור לעצור - חייבים להמשיך אפילו מהר יותר. אם נעצור או נתחיל להאט, ייתכן שלא נוכל לעבור את המדרגה. כדאי לזהות את המדרגות מראש. אל תעצר עכשיו! Don’t stop now!
During my day to day, things happen that require my thinking about where God is taking me now. A few examples.
The first: I enter the cave and reach a small hole. Well, should I continue or not? The hole is quite small, so I lie down and pass the hole, arriving in a nice cavern. As I continue in the dark, I see an sliver of light. I wait patiently, and it seems that the story is over, but suddenly I discover another hole also smaller. So I crawl and pass thru it, and after some crawling I reach the light of exit from the two holes! The secret: when approaching a blockage, patience can think of another way, and the continuation can be revealed after cleaning and reduction. It is important not to give up just because it seems that it will bring us to the right place. Let’s get used to entering the unknown, the rabbit holes. Let’s get used to jumping into rabbit holes.
The second: Real Madrid has a team of excellent players, but each with an ego bigger than his teammate. They want to play together, but the ego prevents it. The secret: it is important to want to reach the perfection possible for everyone. This includes working in a team, because there is work there too. Together is better. Its better when you do it together.
The third: when there is a step in front of you, you must not stop - you must continue even faster. If we stop or start slowing down, we may not be able to pass the step. You should identify the stairs in advance. Don’t stop now!
original: הראשון: אני נכנס למערה ואחרי כמה מטרים מגיע לחור קטן. נו להמשיך או לא ? החור די קטן. איך מתקבצים ושוכבים ועברים את החור ומגיעים לחדר די נחמד. ממשיכים בחושך ואז מתגלה קצה של אור. אני ממתין להתרגל ונראה שזה סוף הסיפור אבל לפתע אני רואה עוד חור (יותר קטן מהקודם) וגם בזה אני זוחל ואחרי זחילה של כמה מטרים אני מגיעה לאור של יציאה משני ! הסוד: כשאתה מגיע לחסימה ראשית תמתין בסבלנות שם אולי יתגלה דרך המשך. והדרך ההמשיך מטבעו יתחייב לעבור דרך ניקוי וצמצום. אסור לתיאש רק לדעת שהוא יוביל אותך לאיפה שאת צריך להגיעה. Lets get used to jumping into rabbit holes
השני: ריאל מדריד לקחה צוות שחקנים כל אחד מצוין בפני עצמו. רצו לשחק ביחד אבל זה לא הלך האיגו של האחד לא נתן מקום לשני. הסוד: חשוב מעוד מעוד לרצות להגיע לשלימות האפשרי לכל אחד ואחת. אחד מששלימות כולל גם עבודה בצוות כי גם שם מצוי עבודה. Its better when you do it together
השלישי: . שיש מדרגה לפניך, אסור לעצור חייבים להמשיך אפילו יותר מהר. כי אם עוצרים או מתחילים להאט אז אי אפשר לעבור אותו. וכדי לזהות מדרגות מראש. Don’t stop now !
-
כמה פניני מחשבה
במהלך היום יום שלי דברים קוראים שמחייבים חשיבה איפה אלוהים לוקח אותי עכשיו. כמה דוגמאות.
הראשון: אני נכנס למערה ומגיע לחור קטן. נו, האם להמשיך או לא? החור די קטן, אז אני שוכב וחולף את החור, מגיע לחדר נחמד. כשאני ממשיך בחושך, אני רואה קצה של אור. אני מחכה בסבלנות, ונראה שהסיפור סיים, אך פתאום אני מתגלה בחור נוסף, גם קטן יותר. אז אני זוחל וחולף, ואחרי זחילה מסוימת מגיע לאור של יציאה משני החורים! הסוד: כשמתקרבים לחסימה, סבלנות יכולה לחשוב על דרך נוספת, וההמשך יכול להתגלות אחרי ניקוי וצמצום. חשוב לא לוותר רק על פי שזה נראה שיביא אותנו למקום הנכון. באו נתרגל לכניסה ללא נודע, חורי הארנבת. Lets get used to jumping into rabbit holes
השני: ריאל מדריד ניקחה צוות שחקנים מצוינים, אך כל אחד עם איגו יותר גדול מחבירו. הם רוצים לשחק יחד, אך האיגו מונע זאת. הסוד: חשוב לרצות להגיע לשלימות האפשרית לכל אחד. זה כולל עבודה בצוות, כי גם שם יש עבודה. יחד זה טוב יותר. Its better when you do it together.
השלישי: כשיש מדרגה מולך, אסור לעצור - חייבים להמשיך אפילו מהר יותר. אם נעצור או נתחיל להאט, ייתכן שלא נוכל לעבור את המדרגה. כדאי לזהות את המדרגות מראש. אל תעצר עכשיו! Don’t stop now!
During my day to day, things happen that require my thinking about where God is taking me now. A few examples.
The first: I enter the cave and reach a small hole. Well, should I continue or not? The hole is quite small, so I lie down and pass the hole, arriving in a nice cavern. As I continue in the dark, I see an sliver of light. I wait patiently, and it seems that the story is over, but suddenly I discover another hole also smaller. So I crawl and pass thru it, and after some crawling I reach the light of exit from the two holes! The secret: when approaching a blockage, patience can think of another way, and the continuation can be revealed after cleaning and reduction. It is important not to give up just because it seems that it will bring us to the right place. Let’s get used to entering the unknown, the rabbit holes. Let’s get used to jumping into rabbit holes.
The second: Real Madrid has a team of excellent players, but each with an ego bigger than his teammate. They want to play together, but the ego prevents it. The secret: it is important to want to reach the perfection possible for everyone. This includes working in a team, because there is work there too. Together is better. Its better when you do it together.
The third: when there is a step in front of you, you must not stop - you must continue even faster. If we stop or start slowing down, we may not be able to pass the step. You should identify the stairs in advance. Don’t stop now!
original: הראשון: אני נכנס למערה ואחרי כמה מטרים מגיע לחור קטן. נו להמשיך או לא ? החור די קטן. איך מתקבצים ושוכבים ועברים את החור ומגיעים לחדר די נחמד. ממשיכים בחושך ואז מתגלה קצה של אור. אני ממתין להתרגל ונראה שזה סוף הסיפור אבל לפתע אני רואה עוד חור (יותר קטן מהקודם) וגם בזה אני זוחל ואחרי זחילה של כמה מטרים אני מגיעה לאור של יציאה משני ! הסוד: כשאתה מגיע לחסימה ראשית תמתין בסבלנות שם אולי יתגלה דרך המשך. והדרך ההמשיך מטבעו יתחייב לעבור דרך ניקוי וצמצום. אסור לתיאש רק לדעת שהוא יוביל אותך לאיפה שאת צריך להגיעה. Lets get used to jumping into rabbit holes
השני: ריאל מדריד לקחה צוות שחקנים כל אחד מצוין בפני עצמו. רצו לשחק ביחד אבל זה לא הלך האיגו של האחד לא נתן מקום לשני. הסוד: חשוב מעוד מעוד לרצות להגיע לשלימות האפשרי לכל אחד ואחת. אחד מששלימות כולל גם עבודה בצוות כי גם שם מצוי עבודה. Its better when you do it together
השלישי: . שיש מדרגה לפניך, אסור לעצור חייבים להמשיך אפילו יותר מהר. כי אם עוצרים או מתחילים להאט אז אי אפשר לעבור אותו. וכדי לזהות מדרגות מראש. Don’t stop now !
-
המתנות ראשונות
אמונה, סבלנות והתמדה אילו מתנות, הם לא שלנו, לולי אלוהים היה נותן אותם.
מתנות או סגולות מסוימות, כגון אמונה, סבלנות והתמדה, אינן שלנו מטבען אלא מוענקות לנו על ידי אלוהים. עלינו לנצל את המתנות הללו באופן המתאים לאמונתנו ומפגין סבלנות והתמדה. שכן תכונות אלו אינן נוצרות מעצמן אלא הן ברכות ממקור גבוה יותר.
שנקבל אותם באהבה ונשתמש בהם בהתאם.
If these gifts are not ours, unless God grants them to us, therefore, we need to use them in a way that reflects our faith, patience, and perseverance.
Certain gifts or virtues, such as faith (אמונה), patience (סבלנות), and perseverance (התמדה), are not inherently ours but are bestowed upon us by God. We should utilize these gifts in a manner that aligns with our faith and demonstrates patience and perseverance. As these qualities are not self-generated but are blessings from a higher source.
May we accept them with love and use them accordingly.
-
המתנות ראשונות
אמונה, סבלנות והתמדה אילו מתנות, הם לא שלנו, לולי אלוהים היה נותן אותם.
מתנות או סגולות מסוימות, כגון אמונה, סבלנות והתמדה, אינן שלנו מטבען אלא מוענקות לנו על ידי אלוהים. עלינו לנצל את המתנות הללו באופן המתאים לאמונתנו ומפגין סבלנות והתמדה. שכן תכונות אלו אינן נוצרות מעצמן אלא הן ברכות ממקור גבוה יותר.
שנקבל אותם באהבה ונשתמש בהם בהתאם.
If these gifts are not ours, unless God grants them to us, therefore, we need to use them in a way that reflects our faith, patience, and perseverance.
Certain gifts or virtues, such as faith (אמונה), patience (סבלנות), and perseverance (התמדה), are not inherently ours but are bestowed upon us by God. We should utilize these gifts in a manner that aligns with our faith and demonstrates patience and perseverance. As these qualities are not self-generated but are blessings from a higher source.
May we accept them with love and use them accordingly.
-
it's all about getting to him. and not just getting closer.
Sometimes, you hear about people aiming to get closer to God. However, it’s essential to understand that God doesn’t merely desire spiritual proximity; He wants people to be with Him. Being close is not sufficient; His desire is for a profound and intimate connection.
The one far away will die by pestilence, the one close by will fall by the sword, and whoever is left and has escaped these will die by famine. I will fully vent my rage against them. Then you will know that I am the Lord when their dead lie among their idols around their altars, on every high hill and on all the mountaintops, under every green tree and every leafy oak—the places where they have offered fragrant incense to all their idols. ( Ezekiel 6 verses 12-13)
This is a stark message about divine judgment and the outcomes for those who have deviated from worshipping the Lord. This aligns with the concept of God desiring more than mere spiritual closeness — He desires our presence. The severity of consequences for distancing oneself from God is emphasized in the verses.
This stern judgment serves as a poignant reminder of the necessity to foster a close and faithful relationship with God, steering clear of spiritual distance or involvement in idolatry.
God seeks a genuine connection, and the repercussions are significant for those who stray from that profound relationship.
לפעמים, אתה שומע על אנשים שמטרתם להתקרב לאלוהים. עם זאת, חיוני להבין שאלוהים אינו חפץ רק בקרבה רוחנית; הוא רוצה שאנשים יהיו איתו. להיות קרוב אינו מספיק; הרצון שלו הוא לקשר עמוק ואינטימי.
הָֽרָחֹ֞וק בַּדֶּ֣בֶר יָמ֗וּת וְהַקָּרֹוב֨ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔ול וְהַנִּשְׁאָר֨ וְהַנָּצ֔וּר בָּֽרָעָ֖ב יָמ֑וּת וְכִלֵּיתִ֥י חֲמָתִ֖י בָּֽם׃ וִֽידַעְתֶּם֨ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בִּֽהְיֹ֣ות חַלְלֵיהֶ֗ם בְּתֹוךְ֙ גִּלּ֣וּלֵיהֶ֔ם סְבִיבֹ֖ות מִזְבְּחֹֽותֵיהֶ֑ם אֶל֩ כָּל־גִּבְעָ֨ה רָמָ֜ה בְּכֹ֣ל ׀ רָאשֵׁ֣י הֶֽהָרִ֗ים וְתַ֨חַת כָּל־עֵ֤ץ רַֽעֲנָן֙ וְתַחַת֙ כָּל־אֵלָ֣ה עֲבֻתָּ֔ה מְקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר נָֽתְנוּ־שָׁם֨ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ לְכֹ֖ל גִּלּֽוּלֵיהֶֽם׃ (יחזקאל פרק ו פסוק יב-יג)
זהו מסר חד על השיפוט האלוהי ועל התוצאות עבור אלה שחרגו מעבודת אלוהים. זה מתיישב עם הרעיון של אלוהים שרוצה יותר מסתם קרבה רוחנית - הוא חפץ בנוכחותנו. חומרת ההשלכות על התרחקות מאלוהים מודגשת בפסוקים.
שיקול דעת חמור זה משמש תזכורת נוקבת להכרח לטפח מערכת יחסים קרובה ונאמנה עם אלוהים, תוך התרחקות ממרחק רוחני או מעורבות בעבודת אלילים.
אלוהים מחפש קשר אמיתי, וההשלכות הן משמעותיות עבור אלה שסוטים ממערכת היחסים העמוקה הזו.
original: Some time you hear about people getting closer. Well God doesn’t want people spiritually closer to him. HE WANTS THEM WITH HIM. Close just ain’t good enough.
Go check out Ezekiel 6 verses 12-13
12 He that is far off shall die of the pestilence; and he that is near shall fall by the sword; and he that remained and is besieged shall die by the famine; thus will I spend My fury upon them. 13 And ye shall know that I am the LORD,
-
it's all about getting to him. and not just getting closer.
Sometimes, you hear about people aiming to get closer to God. However, it’s essential to understand that God doesn’t merely desire spiritual proximity; He wants people to be with Him. Being close is not sufficient; His desire is for a profound and intimate connection.
The one far away will die by pestilence, the one close by will fall by the sword, and whoever is left and has escaped these will die by famine. I will fully vent my rage against them. Then you will know that I am the Lord when their dead lie among their idols around their altars, on every high hill and on all the mountaintops, under every green tree and every leafy oak—the places where they have offered fragrant incense to all their idols. ( Ezekiel 6 verses 12-13)
This is a stark message about divine judgment and the outcomes for those who have deviated from worshipping the Lord. This aligns with the concept of God desiring more than mere spiritual closeness — He desires our presence. The severity of consequences for distancing oneself from God is emphasized in the verses.
This stern judgment serves as a poignant reminder of the necessity to foster a close and faithful relationship with God, steering clear of spiritual distance or involvement in idolatry.
God seeks a genuine connection, and the repercussions are significant for those who stray from that profound relationship.
לפעמים, אתה שומע על אנשים שמטרתם להתקרב לאלוהים. עם זאת, חיוני להבין שאלוהים אינו חפץ רק בקרבה רוחנית; הוא רוצה שאנשים יהיו איתו. להיות קרוב אינו מספיק; הרצון שלו הוא לקשר עמוק ואינטימי.
הָֽרָחֹ֞וק בַּדֶּ֣בֶר יָמ֗וּת וְהַקָּרֹוב֨ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔ול וְהַנִּשְׁאָר֨ וְהַנָּצ֔וּר בָּֽרָעָ֖ב יָמ֑וּת וְכִלֵּיתִ֥י חֲמָתִ֖י בָּֽם׃ וִֽידַעְתֶּם֨ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהֹוָ֔ה בִּֽהְיֹ֣ות חַלְלֵיהֶ֗ם בְּתֹוךְ֙ גִּלּ֣וּלֵיהֶ֔ם סְבִיבֹ֖ות מִזְבְּחֹֽותֵיהֶ֑ם אֶל֩ כָּל־גִּבְעָ֨ה רָמָ֜ה בְּכֹ֣ל ׀ רָאשֵׁ֣י הֶֽהָרִ֗ים וְתַ֨חַת כָּל־עֵ֤ץ רַֽעֲנָן֙ וְתַחַת֙ כָּל־אֵלָ֣ה עֲבֻתָּ֔ה מְקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר נָֽתְנוּ־שָׁם֨ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ לְכֹ֖ל גִּלּֽוּלֵיהֶֽם׃ (יחזקאל פרק ו פסוק יב-יג)
זהו מסר חד על השיפוט האלוהי ועל התוצאות עבור אלה שחרגו מעבודת אלוהים. זה מתיישב עם הרעיון של אלוהים שרוצה יותר מסתם קרבה רוחנית - הוא חפץ בנוכחותנו. חומרת ההשלכות על התרחקות מאלוהים מודגשת בפסוקים.
שיקול דעת חמור זה משמש תזכורת נוקבת להכרח לטפח מערכת יחסים קרובה ונאמנה עם אלוהים, תוך התרחקות ממרחק רוחני או מעורבות בעבודת אלילים.
אלוהים מחפש קשר אמיתי, וההשלכות הן משמעותיות עבור אלה שסוטים ממערכת היחסים העמוקה הזו.
original: Some time you hear about people getting closer. Well God doesn’t want people spiritually closer to him. HE WANTS THEM WITH HIM. Close just ain’t good enough.
Go check out Ezekiel 6 verses 12-13
12 He that is far off shall die of the pestilence; and he that is near shall fall by the sword; and he that remained and is besieged shall die by the famine; thus will I spend My fury upon them. 13 And ye shall know that I am the LORD,
-
What to do with a present
God presents you with something your EGO desires. If you satisfy your EGO, it only craves more.
I desire it not for myself,
I crave it not for me,
All I wish is for it to be wholly for God.
אלוהים מעניק לך מתנה שהאני שלך (האגו) רוצה. אם תמלא את האני שלך, זו רק יוצרת מקום לה לרצות יותר.
אני לא רוצה את זה עבורי,
אני לא משתוקק לזה עבור עצמי,
כל מה שאני רוצה הוא שזה יהיה כולו שלך אלוהים. original: So God gives you a present of something your EGO wants. You can fill your EGO but that just gives place for it to want more.
I don’t want it for me
I don’t want it for myself
All I want is it all for you.
-
What to do with a present
God presents you with something your EGO desires. If you satisfy your EGO, it only craves more.
I desire it not for myself,
I crave it not for me,
All I wish is for it to be wholly for God.
אלוהים מעניק לך מתנה שהאני שלך (האגו) רוצה. אם תמלא את האני שלך, זו רק יוצרת מקום לה לרצות יותר.
אני לא רוצה את זה עבורי,
אני לא משתוקק לזה עבור עצמי,
כל מה שאני רוצה הוא שזה יהיה כולו שלך אלוהים. original: So God gives you a present of something your EGO wants. You can fill your EGO but that just gives place for it to want more.
I don’t want it for me
I don’t want it for myself
All I want is it all for you.
-
looking for signs
As I was walking God came to me with the following.
As you walk there is no sign and there is no symbol for I am your LORD your sign and your symbol. And thou shall not look for any other sign or symbol but I. And I will know the way that you shall go for this is they way that you have gone beforehand. And you shall not look back for a sign and symbol and you shall not look forward for a sign and symbol For I am the LORD your God your sign and your symbol. And thou shall be with me for I am your LORD.
Know O’ son of man that thou doesn’t trust me. And that thou still looks for sign and symbol. That is a sign that you are not with me and that you do not believe in me. Stop O’ son on man looking for a symbol and enjoy the creation that I have given thee. And know that they way that you are going is my way.
Know O’ son of man that this is the way of the Satan. That even if I had signs they have been erased they have been obliterate so that you can’t see them, even if they are there. So thou will have to trust me and trust your heart and they way you know already. For it is not that there weren’t signs there were but those signs have been erased.
Now I see signs now. I see signs that are clear. And I ask myself why haven’t I seen them until now ? Maybe what I saw erased was erased on purpose and not erased by an evil. But why didn’t I see until now. But then God tells me Why are you looking back at what you did not see ? If you have gotten to here that means that you were going in the right path. Why worry about what was ? Now you have signs, enjoy them. And later if you do not have signs, enjoy with Me, for you do not need the signs to know the way, you have Me.
תוך כדי הליכה אלוהים בא אלי עם הדברים הבאים.
באשר אתה הולך אין אות ואין סמל כי אני יהוה שלך סימן שלך וסמלך. ולא תחפש שום סימן או סמל אחר מלבד אני. ואני אדע את הדרך שאליו תלך כי זו הדרך שבה הלכת קודם לכן. ולא תביט לאחור לאות וסמל ולא תצפה לאות וסמל כי אני ה’ אלוקיך אותך וסמלך. והיית עמי כי אני יהוה שלך.
דע בן אדם שאתה לא סומך עליי. ושאתה עדיין מחפש סימן וסמל. זה סימן שאתה לא איתי ושאתה לא מאמין בי. עצור, בן אדם שמחפש סמל ותיהנה מהיצירה שנתתי לך. ודע שהדרך שבה אתה הולך היא הדרך שלי.
דע בן אדם שזו דרכו של השטן. שגם אם היו לי סימנים שהם נמחקו הם נמחקו כך שאי אפשר לראות אותם, גם אם הם שם. אז תצטרך לסמוך עליי ולסמוך על הלב שלך ועל כך שאתה כבר יודע. כי זה לא שלא היו סימנים שהיו אבל הסימנים האלה נמחקו.
עכשיו אני רואה סימנים עכשיו. אני רואה סימנים ברורים. ואני שואל את עצמי למה לא ראיתי אותם עד עכשיו? אולי מה שראיתי נמחק נמחק בכוונה ולא נמחק על ידי רוע. אבל למה לא ראיתי עד עכשיו. אבל אז אלוהים אומר לי למה אתה מסתכל אחורה על מה שלא ראית? אם הגעתם לכאן זה אומר שהלכת בדרך הנכונה. למה לדאוג למה שהיה? עכשיו יש לך סימנים, תהנה מהם. ובהמשך אם אין לך סימנים, תהנה איתי, כי אתה לא צריך את הסימנים כדי לדעת את הדרך, יש לך אותי.
-
looking for signs
As I was walking God came to me with the following.
As you walk there is no sign and there is no symbol for I am your LORD your sign and your symbol. And thou shall not look for any other sign or symbol but I. And I will know the way that you shall go for this is they way that you have gone beforehand. And you shall not look back for a sign and symbol and you shall not look forward for a sign and symbol For I am the LORD your God your sign and your symbol. And thou shall be with me for I am your LORD.
Know O’ son of man that thou doesn’t trust me. And that thou still looks for sign and symbol. That is a sign that you are not with me and that you do not believe in me. Stop O’ son on man looking for a symbol and enjoy the creation that I have given thee. And know that they way that you are going is my way.
Know O’ son of man that this is the way of the Satan. That even if I had signs they have been erased they have been obliterate so that you can’t see them, even if they are there. So thou will have to trust me and trust your heart and they way you know already. For it is not that there weren’t signs there were but those signs have been erased.
Now I see signs now. I see signs that are clear. And I ask myself why haven’t I seen them until now ? Maybe what I saw erased was erased on purpose and not erased by an evil. But why didn’t I see until now. But then God tells me Why are you looking back at what you did not see ? If you have gotten to here that means that you were going in the right path. Why worry about what was ? Now you have signs, enjoy them. And later if you do not have signs, enjoy with Me, for you do not need the signs to know the way, you have Me.
תוך כדי הליכה אלוהים בא אלי עם הדברים הבאים.
באשר אתה הולך אין אות ואין סמל כי אני יהוה שלך סימן שלך וסמלך. ולא תחפש שום סימן או סמל אחר מלבד אני. ואני אדע את הדרך שאליו תלך כי זו הדרך שבה הלכת קודם לכן. ולא תביט לאחור לאות וסמל ולא תצפה לאות וסמל כי אני ה’ אלוקיך אותך וסמלך. והיית עמי כי אני יהוה שלך.
דע בן אדם שאתה לא סומך עליי. ושאתה עדיין מחפש סימן וסמל. זה סימן שאתה לא איתי ושאתה לא מאמין בי. עצור, בן אדם שמחפש סמל ותיהנה מהיצירה שנתתי לך. ודע שהדרך שבה אתה הולך היא הדרך שלי.
דע בן אדם שזו דרכו של השטן. שגם אם היו לי סימנים שהם נמחקו הם נמחקו כך שאי אפשר לראות אותם, גם אם הם שם. אז תצטרך לסמוך עליי ולסמוך על הלב שלך ועל כך שאתה כבר יודע. כי זה לא שלא היו סימנים שהיו אבל הסימנים האלה נמחקו.
עכשיו אני רואה סימנים עכשיו. אני רואה סימנים ברורים. ואני שואל את עצמי למה לא ראיתי אותם עד עכשיו? אולי מה שראיתי נמחק נמחק בכוונה ולא נמחק על ידי רוע. אבל למה לא ראיתי עד עכשיו. אבל אז אלוהים אומר לי למה אתה מסתכל אחורה על מה שלא ראית? אם הגעתם לכאן זה אומר שהלכת בדרך הנכונה. למה לדאוג למה שהיה? עכשיו יש לך סימנים, תהנה מהם. ובהמשך אם אין לך סימנים, תהנה איתי, כי אתה לא צריך את הסימנים כדי לדעת את הדרך, יש לך אותי.
-
the blanket of infancy
I watch as Charlie Brown, observing Linus, ponders how long it will take for Linus to break free from the security blanket of infancy and embrace his true calling in life. Concern etches Charlie Brown’s face as he notices that Linus appears “seemingly” calm and content with his current situation. Linus seems to believe that responsibility is meant for others, while Charlie Brown recognizes the significant need for him to step up, as the responsibility is immense.
האם אני עדין מחזיק בסמיכה ?
צ’רלי בראון מביט ושואל את עצמו כמה זמן ייקח ללינוס לשחרר עצמו משמיכת התינוקות ולאמץ את הייעוד האמיתי שלו בחיים. אני רואה דאגה בפני צ’רלי בראון, שרואה שלינוס נראה “כמו שלא נראה” שקט ועצמאי עם המציאות שלו. לינוס מדמה שאחריות היא עיסוק לאחרים. אך צ’רלי בראון זקוק לו, כי האחריות גדולה למדי.
original:
Charlie Brown looks on and wonders how long will it be until Linus will free himself from the blanket of infancy and begin taking on his real destiny in life. he looks worried for he sees the Linus is “seemingly” quiet and self contained with his situation. for Linus imagines that responsibility is for others. but Charlie Brown needs him for the responsibility is to great.
-
the blanket of infancy
I watch as Charlie Brown, observing Linus, ponders how long it will take for Linus to break free from the security blanket of infancy and embrace his true calling in life. Concern etches Charlie Brown’s face as he notices that Linus appears “seemingly” calm and content with his current situation. Linus seems to believe that responsibility is meant for others, while Charlie Brown recognizes the significant need for him to step up, as the responsibility is immense.
האם אני עדין מחזיק בסמיכה ?
צ’רלי בראון מביט ושואל את עצמו כמה זמן ייקח ללינוס לשחרר עצמו משמיכת התינוקות ולאמץ את הייעוד האמיתי שלו בחיים. אני רואה דאגה בפני צ’רלי בראון, שרואה שלינוס נראה “כמו שלא נראה” שקט ועצמאי עם המציאות שלו. לינוס מדמה שאחריות היא עיסוק לאחרים. אך צ’רלי בראון זקוק לו, כי האחריות גדולה למדי.
original:
Charlie Brown looks on and wonders how long will it be until Linus will free himself from the blanket of infancy and begin taking on his real destiny in life. he looks worried for he sees the Linus is “seemingly” quiet and self contained with his situation. for Linus imagines that responsibility is for others. but Charlie Brown needs him for the responsibility is to great.
-
טעם המלך
בבית המלך נהגו להכין מאכל מיוחד בארועים המיוחדים ביותר של המלך שקראו לו שדנרא’צם. אחרי שהמלך מת, עבדיו נשבעו לא להכין יותר את המאכל שדנרא’צם. אחרי שנים רבות כל עבד הלך לדרכו, כל אחד זכר זיכרון מיוחד מהמאכל שדנרא’צם מבית המלך וכך ספרו גם לילדיהם ונכדיהם. אבל אחרי הרבה זמן, דורות ומרחק מהתקופה המפוארת ההיא, כל אחד התרגל ודמיין לעצמו משהו מהמאכל ההוא. עד אחרי שנים ודורות לא היה אדם שהיה יכול לומר מזה בדיוק שדנרא’צם. יום אחד התברר שטבח המלך רשם את המתכון המדויק לשדנרא’צם והדבר התגלה והתפרסם. בעיה קטנה היה למתכון, שסימון הכמויות לא היה מובן ולא היה ברור כמות המרכבים לכל דבר. אילו שדרו במחוז שנהגו לאכול מתוק היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו המתיקות בהתאם. ואילו שדרו במחוז שנהגו לאכול חמוץ היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו החמוציות בהתאם. ואילו שדרו במחוז שנהגו לאכול חרף היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו החריפות בהתאם. ואילו שדרו במחוז שנהגו לאכול מלוח היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו המלח בהתאם. עד שלא יכלו אנשים להסכים מה היה הטעם וטיב המאכל. יותר ויותר היה נראה שהסכמה בניהם הייתה מקרבת המחוז שדרו מאז מיתת המלך ולא מקשר כל שהוא למאכל שדנרא’צם. ואפילו שבא אחד והראה והסביר בצורה יפה את סימני הכמויות והכין המאכל, לא הסכימו יתר שזה הטעם הנכון. כמעט כולם מספרים שהטעם שהם זוכרים יותר טוב. לא שהמאכל לא היה ראוי לבית המלך, הוא באמת היה ראוי. ולא שלא היה טעים כי הוא היה באמת טעים מאוד. אלה שזה לא היה מה שהם זכרו.
ספר ירמיה פרק טז (ט) כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה:
לא כמו שאנחנו מדמיינים לעצמינו איזה מדענים היו אצל המלך, המציאות הייתה שונה בתכלית. במיוחד שמבינים את הקושי של העברת מאכלים ממקום למקום בעולם שפעם היה קשה עד שכמעט ולא הייתה קיימת. בימינו אפשר לראות על השולחן מאכלים שלפני רק שנה או שנתיים לא שמענו עליהם כלל ! אלא הוא הפך להיות לנו בסל מצרכי יסוד ! אלא המציאות אצל המלך לא כך הייתה, סוגי התבלינים היו בודדים ומיני הדגן ירקות ובשר מועט ביותר. אלא טבחי המלך ידעו לערבבם בצורות שונות ולתת לבלוטות הטעם להתענג במאכל. כמות של מלח, חמוציות, מתיקות או חריפות הייתה מועט מאוד והמאכל בכל זאת היה תענוג של ממש. לא כמו בימינו ששופכים מלח או סוכר בכמויות על התבשילים. טעם זה של בית המלך לא פשוט הוא ונצרך לה לימוד להאריך אותו דיה. כי אחרי שהתרגלו לאוכל זול ומהיר יתכן שאדם יחשוב אותו לתפל שהרי אין לו זמן לתת לבלוטות פיו לטעום כלל. הוא לוגם היין בליטרים ולא מעריך הבקבוק של בין מאה בכלל. רק אחרי חינוך מחודש בסבלנות והארכה עצמית יתחיל להבין מה מגישים לפניו. וגם אז עם הוא ממהר ישכח הכל ויוכל אוכל זול ולא בריא.
ספר משלי פרק ו (לג) נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה:
Once upon a time in the magical kingdom of Flavortopia, there was a special dish called “Shadnra’tzem.” This dish was only prepared for the king’s grandest celebrations, making it the most sought-after and mysterious delicacy in the entire land.
Now, Shadnra’tzem was so delectable that the king’s servants, who were responsible for its creation, made a solemn promise. After the king passed away, they vowed never to make the dish again. Instead, they decided to pass down the memory of Shadnra’tzem to their children and grandchildren.
As the years passed, each servant from different regions had their own unique memory of the dish. Some thought it was sweet like honey, others believed it was tangy like lemons, a few insisted it had a spicy kick, and some were certain it was as salty as the sea. The problem was that nobody knew the exact measurements or ingredients, so everyone imagined the flavor differently.
One day, a wise chef discovered the long-lost recipe for Shadnra’tzem in the king’s ancient cookbook. Excitement filled the air! However, there was a catch - the recipe had vague measurements and unclear quantities for each ingredient. This caused a bit of a commotion in Flavortopia.
People in the sweet-loving regions were sure it was a sugary delight, those in sour-loving areas were convinced it was a tangy treat, those in spicy-loving places were adamant it had a fiery twist, and those in salty-loving lands were certain it was a salty sensation. Each group believed their interpretation was the correct taste of Shadnra’tzem.
But as the confusion grew, the wise chef reminded everyone of an important lesson: the magic of Shadnra’tzem was not just in a particular taste but in the joy of coming together and touching ones soul. It wasn’t the flavors of the different regions it was the love and excitement it brought to the kingdom together.
And so, the people of Flavortopia learned to appreciate the diversity of flavors and cherish the memories of Shadnra’tzem, making their kingdom a truly magical and flavorful place.
The extraordinary chefs of Flavortopia who created these magical feasts. These chefs, working in the king’s palace, faced challenges that were quite different from what we know today.
In the present day, we can easily enjoy a variety of foods from different places without much effort. But back in those ancient times, transferring foods from one place to another was almost impossible. The king’s chefs had to be creative and face the challenge of making delightful meals with limited ingredients.
The variety of spices was not as vast as what we are accustomed to now. Grains, vegetables, and meat were precious and scarce. However, the king’s chefs were like artists, turning simple ingredients into culinary masterpieces. They knew the magic of combining flavors to create a true pleasure for the royal table.
In those times, spices like salt, acidity, sweetness, and spiciness were used sparingly, yet the meals were incredibly tasty! Unlike today, where we sometimes pour salt or sugar generously on our food, the king’s chefs understood the perfect balance that made each dish unique.
As time went on, people became accustomed to fast and processed foods. They forgot the art of savoring high-quality and delicious meals. Some believed they didn’t have time to appreciate the excellence of good taste. They would gulp down liters of wine without appreciating the fine bottles that had aged for a hundred years.
The real challenge emerged as people became accustomed to quick, cheap, and unhealthy meals. But there was hope! Through renewed education with patience and perseverance, individuals could rediscover the joy of savoring delicious and nutritious food. The chefs of the king’s palace left behind a legacy, reminding us that good taste is worth the time and effort, and that true culinary magic lies in appreciating the unique flavors of every meal. And so, the tale of the king’s chefs and their culinary enchantment continues, inspiring us to savor the magic in our own meals.
-
טעם המלך
בבית המלך נהגו להכין מאכל מיוחד בארועים המיוחדים ביותר של המלך שקראו לו שדנרא’צם. אחרי שהמלך מת, עבדיו נשבעו לא להכין יותר את המאכל שדנרא’צם. אחרי שנים רבות כל עבד הלך לדרכו, כל אחד זכר זיכרון מיוחד מהמאכל שדנרא’צם מבית המלך וכך ספרו גם לילדיהם ונכדיהם. אבל אחרי הרבה זמן, דורות ומרחק מהתקופה המפוארת ההיא, כל אחד התרגל ודמיין לעצמו משהו מהמאכל ההוא. עד אחרי שנים ודורות לא היה אדם שהיה יכול לומר מזה בדיוק שדנרא’צם. יום אחד התברר שטבח המלך רשם את המתכון המדויק לשדנרא’צם והדבר התגלה והתפרסם. בעיה קטנה היה למתכון, שסימון הכמויות לא היה מובן ולא היה ברור כמות המרכבים לכל דבר. אילו שדרו במחוז שנהגו לאכול מתוק היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו המתיקות בהתאם. ואילו שדרו במחוז שנהגו לאכול חמוץ היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו החמוציות בהתאם. ואילו שדרו במחוז שנהגו לאכול חרף היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו החריפות בהתאם. ואילו שדרו במחוז שנהגו לאכול מלוח היו בטוחים שגם כך היה במאכל המלך ומדדו המלח בהתאם. עד שלא יכלו אנשים להסכים מה היה הטעם וטיב המאכל. יותר ויותר היה נראה שהסכמה בניהם הייתה מקרבת המחוז שדרו מאז מיתת המלך ולא מקשר כל שהוא למאכל שדנרא’צם. ואפילו שבא אחד והראה והסביר בצורה יפה את סימני הכמויות והכין המאכל, לא הסכימו יתר שזה הטעם הנכון. כמעט כולם מספרים שהטעם שהם זוכרים יותר טוב. לא שהמאכל לא היה ראוי לבית המלך, הוא באמת היה ראוי. ולא שלא היה טעים כי הוא היה באמת טעים מאוד. אלה שזה לא היה מה שהם זכרו.
ספר ירמיה פרק טז (ט) כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה:
לא כמו שאנחנו מדמיינים לעצמינו איזה מדענים היו אצל המלך, המציאות הייתה שונה בתכלית. במיוחד שמבינים את הקושי של העברת מאכלים ממקום למקום בעולם שפעם היה קשה עד שכמעט ולא הייתה קיימת. בימינו אפשר לראות על השולחן מאכלים שלפני רק שנה או שנתיים לא שמענו עליהם כלל ! אלא הוא הפך להיות לנו בסל מצרכי יסוד ! אלא המציאות אצל המלך לא כך הייתה, סוגי התבלינים היו בודדים ומיני הדגן ירקות ובשר מועט ביותר. אלא טבחי המלך ידעו לערבבם בצורות שונות ולתת לבלוטות הטעם להתענג במאכל. כמות של מלח, חמוציות, מתיקות או חריפות הייתה מועט מאוד והמאכל בכל זאת היה תענוג של ממש. לא כמו בימינו ששופכים מלח או סוכר בכמויות על התבשילים. טעם זה של בית המלך לא פשוט הוא ונצרך לה לימוד להאריך אותו דיה. כי אחרי שהתרגלו לאוכל זול ומהיר יתכן שאדם יחשוב אותו לתפל שהרי אין לו זמן לתת לבלוטות פיו לטעום כלל. הוא לוגם היין בליטרים ולא מעריך הבקבוק של בין מאה בכלל. רק אחרי חינוך מחודש בסבלנות והארכה עצמית יתחיל להבין מה מגישים לפניו. וגם אז עם הוא ממהר ישכח הכל ויוכל אוכל זול ולא בריא.
ספר משלי פרק ו (לג) נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה:
Once upon a time in the magical kingdom of Flavortopia, there was a special dish called “Shadnra’tzem.” This dish was only prepared for the king’s grandest celebrations, making it the most sought-after and mysterious delicacy in the entire land.
Now, Shadnra’tzem was so delectable that the king’s servants, who were responsible for its creation, made a solemn promise. After the king passed away, they vowed never to make the dish again. Instead, they decided to pass down the memory of Shadnra’tzem to their children and grandchildren.
As the years passed, each servant from different regions had their own unique memory of the dish. Some thought it was sweet like honey, others believed it was tangy like lemons, a few insisted it had a spicy kick, and some were certain it was as salty as the sea. The problem was that nobody knew the exact measurements or ingredients, so everyone imagined the flavor differently.
One day, a wise chef discovered the long-lost recipe for Shadnra’tzem in the king’s ancient cookbook. Excitement filled the air! However, there was a catch - the recipe had vague measurements and unclear quantities for each ingredient. This caused a bit of a commotion in Flavortopia.
People in the sweet-loving regions were sure it was a sugary delight, those in sour-loving areas were convinced it was a tangy treat, those in spicy-loving places were adamant it had a fiery twist, and those in salty-loving lands were certain it was a salty sensation. Each group believed their interpretation was the correct taste of Shadnra’tzem.
But as the confusion grew, the wise chef reminded everyone of an important lesson: the magic of Shadnra’tzem was not just in a particular taste but in the joy of coming together and touching ones soul. It wasn’t the flavors of the different regions it was the love and excitement it brought to the kingdom together.
And so, the people of Flavortopia learned to appreciate the diversity of flavors and cherish the memories of Shadnra’tzem, making their kingdom a truly magical and flavorful place.
The extraordinary chefs of Flavortopia who created these magical feasts. These chefs, working in the king’s palace, faced challenges that were quite different from what we know today.
In the present day, we can easily enjoy a variety of foods from different places without much effort. But back in those ancient times, transferring foods from one place to another was almost impossible. The king’s chefs had to be creative and face the challenge of making delightful meals with limited ingredients.
The variety of spices was not as vast as what we are accustomed to now. Grains, vegetables, and meat were precious and scarce. However, the king’s chefs were like artists, turning simple ingredients into culinary masterpieces. They knew the magic of combining flavors to create a true pleasure for the royal table.
In those times, spices like salt, acidity, sweetness, and spiciness were used sparingly, yet the meals were incredibly tasty! Unlike today, where we sometimes pour salt or sugar generously on our food, the king’s chefs understood the perfect balance that made each dish unique.
As time went on, people became accustomed to fast and processed foods. They forgot the art of savoring high-quality and delicious meals. Some believed they didn’t have time to appreciate the excellence of good taste. They would gulp down liters of wine without appreciating the fine bottles that had aged for a hundred years.
The real challenge emerged as people became accustomed to quick, cheap, and unhealthy meals. But there was hope! Through renewed education with patience and perseverance, individuals could rediscover the joy of savoring delicious and nutritious food. The chefs of the king’s palace left behind a legacy, reminding us that good taste is worth the time and effort, and that true culinary magic lies in appreciating the unique flavors of every meal. And so, the tale of the king’s chefs and their culinary enchantment continues, inspiring us to savor the magic in our own meals.
-
Fear feed evil.
Fear feeds evil. The only fear that does not feed evil is the fear of losing your connection to God. That fear Evil would be happy for you not to fear.
הפחד מזין את הרוע. הפחד היחיד שאינו מזין את הרוע הוא הפחד לאבד את הקשר שלך לאלוהים. הפחד הזה הרע ישמח שלא תפחד.
-
Fear feed evil.
Fear feeds evil. The only fear that does not feed evil is the fear of losing your connection to God. That fear Evil would be happy for you not to fear.
הפחד מזין את הרוע. הפחד היחיד שאינו מזין את הרוע הוא הפחד לאבד את הקשר שלך לאלוהים. הפחד הזה הרע ישמח שלא תפחד.
-
Some Notes
Sometimes, I find myself with so much on my mind that I just jot it down. I thought that someone, somewhere, might appreciate finding what I wrote. So, I’m going to share them here.
The evil is worse than we think. It seeks only its own good and is willing to harm the whole world, even itself, causing its own destruction. It manipulates our inclination toward forgiveness and turning the other cheek to serve its needs. It’s challenging to resist “evil,” but to confront the devil, one can’t be overly kind. Taking up swords and going through the camp, even killing your own family, requires a certain dedication, reserved only for God. Additionally, evil undermines our belief in God’s power, making us underestimate the strength of evil and neglect the work that still needs to be done, leaving too much to God.
יהוה, be a brother to me; be a friend to me.
21/7/2006 4:15 am. As you sit here trying to pass the time watching movies, don’t forget that you are one of the chosen ones of God. You have a mission — to bring God’s word to the world. Time is passing quickly, and the end is approaching with each passing second. The world needs you to help it save itself from its destructive tendencies. And here you are, “just wanting to pass the time.”
Even if you don’t like it, remember that you can only show them the light, but you can’t force them to accept it. Accepting the light of God is a personal journey for each individual. Some will embrace it and be saved, but for others, it’s no longer in your hands. Those who reject God are destined for doom, a fate determined by their own choices.
In moments of sadness, consider whether it’s your earthly heart seeking earthly connections or your godly heart yearning for souls.
On these thoughts, I shed tears. Will the bones live? The potential is there, the ability is there, but is the desire? What’s wrong with resting in the grave forever? Who needs life? This is life (or death). Stop trying to change things; you’re rocking the boat.
I can provide a translation in a more masculine tone:
לפעמים, אני מוצא עצמי עם כל כך הרבה דברים בראש, ופשוט רושם אותם. חשבתי שאולי מישהו, במקום כלשהו, יעריך למצוא מה שרשמתי. אז, אני הולך לשתף אותם כאן.
הרע גרוע יותר ממה שאנו חושבים. הוא מחפש רק את הטוב שלו ומוכן לפגוע בעולם כולו, אפילו בעצמו, גורם להשמדתו. הוא מנצל את צד הסליחה שבנו ואת היכולת להפנות את הלחיים השנייה כדי להשקיע בצרכיו. זה אתגרי לעמוד מול “הרע”, אך כדי להתמודד עם השטן, אי אפשר להיות איש טוב. לשאוף לשחרור חרבות ולחדור דרך במחנה, אפילו להורג את האב, האם, האח, האחות, האשה והבן - דורש הקפדה ייחודית, רק למען ה’. בנוסף, הרע מתחתן עם אמונתנו בכוחו של אלוהים, עושה לנו חשבון מופלץ שכוח הרע חלש ולא הבנו מהו המאמץ שנדרש, משאיר הרבה מדי בידיים של אלוהים.
יהוה, היה לי אח, היה לי חבר.
21/7/2006 4:15 בבוקר. כשאתה יושב כאן ומנסה לעבור את הזמן בצפייה בסרטים, אל תשכח שאתה אחד מבחורי הנבחרים של אלוהים. יש לך משימה - להביא את דברי אלוהים לעולם. הזמן עובר מהר מספיק כפי שהוא, והסוף קרב אלינו בכל שניה שעוברת. העולם צריך אותך כדי לעזור לו להציל את עצמו מעצמו. ואתה כאן, “רק רוצה לעבור את הזמן”!?
אפילו אם אתה לא אוהב את זה, זכור שאתה יכול רק להראות להם את האור, אבל אתה לא יכול לכפות עליהם לפתוח לו. קבלת האור של אלוהים היא מסע אישי לכל אדם. יהיו כאלה שיקבלו אותו וינצלו, אך יש אחרים… זה כבר לא בידיך. אלה שלא יקבלו את אלוהים מחויבים לאבד. זו הגזירה שבידי אדם.
ברגעים של עצב, שקול האם זה הלב הארצי שלך מחפש חברים, חמימות והנאות ארץ? או האם זה הלב האלוהי שלך החפה על נשמות.
על דברים אלו, אני בוכה. האם העצמות יחיה?! הפוטנציאל כמובן שיש, היכולת כמובן שיש, אבל הרצון? מה כל כך רע בלשבת בקבר לעד? מי צריך חיים? זהו חיים (מוות כמובן). תפסיק לנסות לשנות דברים; אתה מטלטל את הסירה.
original: Well sometime I get so much in my head I just jot it down. And I thought that someone someplace would like to find what I wrote. So I’m just going to copy them here.
The BAD is worse then what we think. It wants only its good and is willing to spill the while world even it. It causes his own destruction. It will use our side of forgiveness and giving the other cheek to accommodate it needs. it is so hard to be “evil” but to fight the devil you can’t be a nice guy. The taking of the swords and going thru the camp killing you father mother brother sister wife son you have to be a Levite to be only but only for God. The bad also takes our belief of God’s power against us. We under believe the evils power is weak not understanding what work is still needed, leaving to much to God.
יהוה תהיה לי לאח תהיה לי לחבר
21/7/2006 4:15 am You sit here trying to pass the time watching movies. You forget ?! you are one of the few one of God’s chosen. You have a job to do, the job of bringing God’s word to the world. Time’s passing quick enough as it is. The end is coming closer every second. The world needs you to help it save itself from itself. And you “just want to pass the time” !?.
But remember even if you don’t like to that you can only show them the light but you can’t force it open them. For the acceptance of the light of God is each and everyone’s work alone. There will be some who will accept it and be saved, but others … This is no longer in your hands, for those who won’t accept God are judged to DOOM. This is the fate that is in the hands of man.
You are sad, don’t be rejoice will God for his day is coming, his day of HITGALUT. The day where he isn’t hidden from the hearts of man anymore. The day that all will know and feel him. I know for all means that the rest aren’t anymore. Is there anything I can do ? Is there an prayer I can pray ? I see in front of me pile of corpses from the Holocaust and I ask why didn’t they want to go/come home ? Was there not some better way to help there returning ? But God knows best. If there was a way I would of been. When you give free will out of love (it has it dangers) [it’s dangerous !]
Your heart aches. Is it your earthy heart looking for earthy friends, warmth and pleasures ? Or is it your Godly heart looking for sole souls (pun intended).
On these I cry. Will the bones live ?! The potential is there. The ability is there. The want ? What’s so bad about sitting in the grave forever ? Who needs life ? This is life (death that is). Stop attempting to change things your rocking the boat.
-
Some Notes
Sometimes, I find myself with so much on my mind that I just jot it down. I thought that someone, somewhere, might appreciate finding what I wrote. So, I’m going to share them here.
The evil is worse than we think. It seeks only its own good and is willing to harm the whole world, even itself, causing its own destruction. It manipulates our inclination toward forgiveness and turning the other cheek to serve its needs. It’s challenging to resist “evil,” but to confront the devil, one can’t be overly kind. Taking up swords and going through the camp, even killing your own family, requires a certain dedication, reserved only for God. Additionally, evil undermines our belief in God’s power, making us underestimate the strength of evil and neglect the work that still needs to be done, leaving too much to God.
יהוה, be a brother to me; be a friend to me.
21/7/2006 4:15 am. As you sit here trying to pass the time watching movies, don’t forget that you are one of the chosen ones of God. You have a mission — to bring God’s word to the world. Time is passing quickly, and the end is approaching with each passing second. The world needs you to help it save itself from its destructive tendencies. And here you are, “just wanting to pass the time.”
Even if you don’t like it, remember that you can only show them the light, but you can’t force them to accept it. Accepting the light of God is a personal journey for each individual. Some will embrace it and be saved, but for others, it’s no longer in your hands. Those who reject God are destined for doom, a fate determined by their own choices.
In moments of sadness, consider whether it’s your earthly heart seeking earthly connections or your godly heart yearning for souls.
On these thoughts, I shed tears. Will the bones live? The potential is there, the ability is there, but is the desire? What’s wrong with resting in the grave forever? Who needs life? This is life (or death). Stop trying to change things; you’re rocking the boat.
I can provide a translation in a more masculine tone:
לפעמים, אני מוצא עצמי עם כל כך הרבה דברים בראש, ופשוט רושם אותם. חשבתי שאולי מישהו, במקום כלשהו, יעריך למצוא מה שרשמתי. אז, אני הולך לשתף אותם כאן.
הרע גרוע יותר ממה שאנו חושבים. הוא מחפש רק את הטוב שלו ומוכן לפגוע בעולם כולו, אפילו בעצמו, גורם להשמדתו. הוא מנצל את צד הסליחה שבנו ואת היכולת להפנות את הלחיים השנייה כדי להשקיע בצרכיו. זה אתגרי לעמוד מול “הרע”, אך כדי להתמודד עם השטן, אי אפשר להיות איש טוב. לשאוף לשחרור חרבות ולחדור דרך במחנה, אפילו להורג את האב, האם, האח, האחות, האשה והבן - דורש הקפדה ייחודית, רק למען ה’. בנוסף, הרע מתחתן עם אמונתנו בכוחו של אלוהים, עושה לנו חשבון מופלץ שכוח הרע חלש ולא הבנו מהו המאמץ שנדרש, משאיר הרבה מדי בידיים של אלוהים.
יהוה, היה לי אח, היה לי חבר.
21/7/2006 4:15 בבוקר. כשאתה יושב כאן ומנסה לעבור את הזמן בצפייה בסרטים, אל תשכח שאתה אחד מבחורי הנבחרים של אלוהים. יש לך משימה - להביא את דברי אלוהים לעולם. הזמן עובר מהר מספיק כפי שהוא, והסוף קרב אלינו בכל שניה שעוברת. העולם צריך אותך כדי לעזור לו להציל את עצמו מעצמו. ואתה כאן, “רק רוצה לעבור את הזמן”!?
אפילו אם אתה לא אוהב את זה, זכור שאתה יכול רק להראות להם את האור, אבל אתה לא יכול לכפות עליהם לפתוח לו. קבלת האור של אלוהים היא מסע אישי לכל אדם. יהיו כאלה שיקבלו אותו וינצלו, אך יש אחרים… זה כבר לא בידיך. אלה שלא יקבלו את אלוהים מחויבים לאבד. זו הגזירה שבידי אדם.
ברגעים של עצב, שקול האם זה הלב הארצי שלך מחפש חברים, חמימות והנאות ארץ? או האם זה הלב האלוהי שלך החפה על נשמות.
על דברים אלו, אני בוכה. האם העצמות יחיה?! הפוטנציאל כמובן שיש, היכולת כמובן שיש, אבל הרצון? מה כל כך רע בלשבת בקבר לעד? מי צריך חיים? זהו חיים (מוות כמובן). תפסיק לנסות לשנות דברים; אתה מטלטל את הסירה.
original: Well sometime I get so much in my head I just jot it down. And I thought that someone someplace would like to find what I wrote. So I’m just going to copy them here.
The BAD is worse then what we think. It wants only its good and is willing to spill the while world even it. It causes his own destruction. It will use our side of forgiveness and giving the other cheek to accommodate it needs. it is so hard to be “evil” but to fight the devil you can’t be a nice guy. The taking of the swords and going thru the camp killing you father mother brother sister wife son you have to be a Levite to be only but only for God. The bad also takes our belief of God’s power against us. We under believe the evils power is weak not understanding what work is still needed, leaving to much to God.
יהוה תהיה לי לאח תהיה לי לחבר
21/7/2006 4:15 am You sit here trying to pass the time watching movies. You forget ?! you are one of the few one of God’s chosen. You have a job to do, the job of bringing God’s word to the world. Time’s passing quick enough as it is. The end is coming closer every second. The world needs you to help it save itself from itself. And you “just want to pass the time” !?.
But remember even if you don’t like to that you can only show them the light but you can’t force it open them. For the acceptance of the light of God is each and everyone’s work alone. There will be some who will accept it and be saved, but others … This is no longer in your hands, for those who won’t accept God are judged to DOOM. This is the fate that is in the hands of man.
You are sad, don’t be rejoice will God for his day is coming, his day of HITGALUT. The day where he isn’t hidden from the hearts of man anymore. The day that all will know and feel him. I know for all means that the rest aren’t anymore. Is there anything I can do ? Is there an prayer I can pray ? I see in front of me pile of corpses from the Holocaust and I ask why didn’t they want to go/come home ? Was there not some better way to help there returning ? But God knows best. If there was a way I would of been. When you give free will out of love (it has it dangers) [it’s dangerous !]
Your heart aches. Is it your earthy heart looking for earthy friends, warmth and pleasures ? Or is it your Godly heart looking for sole souls (pun intended).
On these I cry. Will the bones live ?! The potential is there. The ability is there. The want ? What’s so bad about sitting in the grave forever ? Who needs life ? This is life (death that is). Stop attempting to change things your rocking the boat.
-
Hi we are here
It’s intriguing to observe how, at times, it can take a considerable amount of time to get things right. (Maybe around 120 years?)
זה מרתק לראות כמה פעמים זה יכול לקחות זמן רב כדי לעשות דברים נכון. (אולי כ-120 שנה?)
original: It’s fascinating how long it sometimes takes to do things right. (around 120 years ?)
-
Hi we are here
It’s intriguing to observe how, at times, it can take a considerable amount of time to get things right. (Maybe around 120 years?)
זה מרתק לראות כמה פעמים זה יכול לקחות זמן רב כדי לעשות דברים נכון. (אולי כ-120 שנה?)
original: It’s fascinating how long it sometimes takes to do things right. (around 120 years ?)
-
Doing it right
Once the process of evaluating the motivation behind what I want to do is complete, considering all the aspects like why and if, the outcome is a distilled and pure motivation. It’s at this juncture that I can confidently embark on the task, armed with the knowledge that, from all perspectives tested, it is the right thing to do. This doesn’t negate the need for ongoing self-evaluation and retesting, but it does signify that the time has come to initiate the action.
כאשר התהליך של הערכת המוטיבציה לאחר מה שאני רוצה לעשות הוא שלם, בלתי תלוי בכל הרכיבים כמו למה ואם, התוצאה היא מוטיבציה צלולה וטהורה. בדיוק בנקודה זו אני יכול להתחיל במשימה בביטחון, מזוין עם הידע שמכל הזוויות שנבדקו, זו הדרך הנכונה לעשות את זה. זה לא מבליט את הצורך בהערכה ובבדיקה חוזרת של עצמי, אך זה מסמן שהגיע הזמן להתחיל בפעולה.
original: After the process of testing the motivation of what to do. This includes all the why, if etc … The end result is a pure motivation. At that point we can start with the knowledge that we are doing what is right (in all perspectives as we have FINISHED testing them). This does NOT say that we don’t have to retest ourselves again and again. BUT it does mean that we have to start.
-
Doing it right
Once the process of evaluating the motivation behind what I want to do is complete, considering all the aspects like why and if, the outcome is a distilled and pure motivation. It’s at this juncture that I can confidently embark on the task, armed with the knowledge that, from all perspectives tested, it is the right thing to do. This doesn’t negate the need for ongoing self-evaluation and retesting, but it does signify that the time has come to initiate the action.
כאשר התהליך של הערכת המוטיבציה לאחר מה שאני רוצה לעשות הוא שלם, בלתי תלוי בכל הרכיבים כמו למה ואם, התוצאה היא מוטיבציה צלולה וטהורה. בדיוק בנקודה זו אני יכול להתחיל במשימה בביטחון, מזוין עם הידע שמכל הזוויות שנבדקו, זו הדרך הנכונה לעשות את זה. זה לא מבליט את הצורך בהערכה ובבדיקה חוזרת של עצמי, אך זה מסמן שהגיע הזמן להתחיל בפעולה.
original: After the process of testing the motivation of what to do. This includes all the why, if etc … The end result is a pure motivation. At that point we can start with the knowledge that we are doing what is right (in all perspectives as we have FINISHED testing them). This does NOT say that we don’t have to retest ourselves again and again. BUT it does mean that we have to start.
-
Is it enought just doing ?
I’ve come to the realization that merely doing without understanding what I’m doing and why is not sufficient. It seems to me that the root of all problems lies in this lack of reflection.
Engaging in actions without considering the reasons behind them raises questions: What is the purpose? Why am I doing this, and who benefits? Is it truly necessary?
I suspect that mindless doing might be the breeding ground for unintended consequences and potential issues.
הבנתי שפשוט לעשות מבלי להבין מה אני עושה ולמה אינו מספיק. נראה לי ששורש כל הרע נמצא בהערכה חסרת רסן כזו.
התעסקות בפעולות מבלי להתחשב בסיבות שמאחוריהן עלולה להעלות שאלות: מה המטרה? למה אני עושה זאת, ומי נהנה מכך? האם זה באמת נחוץ?
אני חושב שהתעסקות לא מושכלת יכולה להיות מקור לתוצאות לא צפויות ולבעיות פוטנציאליות.
original: Will never do. As we have seen lots of DOING and little of THINKING what I’m doing and why. I imagine the source of all EVIL sits just there. Doing just doing but for what ? why ? who needs it ? is it necessary at all ?
-
Is it enought just doing ?
I’ve come to the realization that merely doing without understanding what I’m doing and why is not sufficient. It seems to me that the root of all problems lies in this lack of reflection.
Engaging in actions without considering the reasons behind them raises questions: What is the purpose? Why am I doing this, and who benefits? Is it truly necessary?
I suspect that mindless doing might be the breeding ground for unintended consequences and potential issues.
הבנתי שפשוט לעשות מבלי להבין מה אני עושה ולמה אינו מספיק. נראה לי ששורש כל הרע נמצא בהערכה חסרת רסן כזו.
התעסקות בפעולות מבלי להתחשב בסיבות שמאחוריהן עלולה להעלות שאלות: מה המטרה? למה אני עושה זאת, ומי נהנה מכך? האם זה באמת נחוץ?
אני חושב שהתעסקות לא מושכלת יכולה להיות מקור לתוצאות לא צפויות ולבעיות פוטנציאליות.
original: Will never do. As we have seen lots of DOING and little of THINKING what I’m doing and why. I imagine the source of all EVIL sits just there. Doing just doing but for what ? why ? who needs it ? is it necessary at all ?
-
Started
Once the initial questions are no longer in focus, and I’ve taken the first steps, the next task is to articulate what it is that I’ve initiated. The challenge, however, lies in my uncertainty at this point. Something within me hesitates to formalize the ‘what.’ Is it necessary to define the what? Do we really need to bother with what or even if or why? Isn’t the act of doing enough on its own?
לאחר שהשאלות הראשוניות כבר אינן במוקד, ואני כבר צעדתי את הצעדים הראשונים, המשימה הבאה היא להבהיר מה זו הפעולה שאני מתחיל. האתגר, אף שכן, הוא באי-וודאות שלי בנוגע לנקודה זו. משהו בתוכי מתלבט להגדיר את ה’מה’. האם יש לזה ערך להגדיר את ה’מה’? האם באמת יש לנו לטרוח במה, או אפילו אם או למה? האם הפעולה בפני עצמה אינה מספיקה? original:
After the first questions are no longer. As I’ve started as we can see
I have to finish the task of defining What it is that I’ve started.
The problem is that I’m not sure (yet). Something deep inside me
doesn’t want to formalize the WHAT. Isn’t it enought doing. Do we have
to define the what. Who cares WHAT or even who cares IF or WHY ? Isn’t
it just enought doing ?
-
Started
Once the initial questions are no longer in focus, and I’ve taken the first steps, the next task is to articulate what it is that I’ve initiated. The challenge, however, lies in my uncertainty at this point. Something within me hesitates to formalize the ‘what.’ Is it necessary to define the what? Do we really need to bother with what or even if or why? Isn’t the act of doing enough on its own?
לאחר שהשאלות הראשוניות כבר אינן במוקד, ואני כבר צעדתי את הצעדים הראשונים, המשימה הבאה היא להבהיר מה זו הפעולה שאני מתחיל. האתגר, אף שכן, הוא באי-וודאות שלי בנוגע לנקודה זו. משהו בתוכי מתלבט להגדיר את ה’מה’. האם יש לזה ערך להגדיר את ה’מה’? האם באמת יש לנו לטרוח במה, או אפילו אם או למה? האם הפעולה בפני עצמה אינה מספיקה? original:
After the first questions are no longer. As I’ve started as we can see
I have to finish the task of defining What it is that I’ve started.
The problem is that I’m not sure (yet). Something deep inside me
doesn’t want to formalize the WHAT. Isn’t it enought doing. Do we have
to define the what. Who cares WHAT or even who cares IF or WHY ? Isn’t
it just enought doing ?
-
What to Start
This question is quite fundamental. Even if my intentions are noble and my thoughts profound, it doesn’t guarantee that I’ll have a clear answer even after addressing the questions of if, why, when, and how. שאלה זו היא יסודית מאוד. גם אם הכוונות שלי הן נאותות והמחשבות שלי עמוקות, זה אינו מבטיח שאקבל תשובה ברורה גם לאחר שיש לי מענה לשאלות של אם, למה, מתי ואיך. original: This is also a very basic question. Because even if your intentions are great and your thought deep it does not mean that even after answering IF, Why, When and even How you have a answer.
-
What to Start
This question is quite fundamental. Even if my intentions are noble and my thoughts profound, it doesn’t guarantee that I’ll have a clear answer even after addressing the questions of if, why, when, and how. שאלה זו היא יסודית מאוד. גם אם הכוונות שלי הן נאותות והמחשבות שלי עמוקות, זה אינו מבטיח שאקבל תשובה ברורה גם לאחר שיש לי מענה לשאלות של אם, למה, מתי ואיך. original: This is also a very basic question. Because even if your intentions are great and your thought deep it does not mean that even after answering IF, Why, When and even How you have a answer.
-
How to start
I find myself contemplating the initial step – the question of how to start. However, the real essence lies in questioning whether to embark on the journey at all. Before diving into the intricacies of the ‘how,’ it becomes essential to first address the fundamental ‘why’ of starting. Who takes the initiative, and when is the opportune moment to commence? These inquiries, starting with the core question of whether and why.
אני מוצא את עצמי מהרהר על צעדי הראשונה – השאלה כיצד להתחיל. אך הגורם האמיתי נמצא בשאלה האם להתפשט על המסע בכלל. לפני שאני יורדת לעמקי הפרטים של ה’איך’, חיוני לטפל תחילה ב’למה’ היסודית של ההתחלה. מי לוקח את היוזמה, ומתי זה הרגע המתאים להתחיל? שאלות אלו, שמתחילות בשאלה היסודית של אם ולמה. original: The first question might be how to start.
But in reality the question show be IF to start at all.
Before answering the IF the question of how comes up latter.
What about WHY start ?
WHO starts ?
WHEN to start ?
-
How to start
I find myself contemplating the initial step – the question of how to start. However, the real essence lies in questioning whether to embark on the journey at all. Before diving into the intricacies of the ‘how,’ it becomes essential to first address the fundamental ‘why’ of starting. Who takes the initiative, and when is the opportune moment to commence? These inquiries, starting with the core question of whether and why.
אני מוצא את עצמי מהרהר על צעדי הראשונה – השאלה כיצד להתחיל. אך הגורם האמיתי נמצא בשאלה האם להתפשט על המסע בכלל. לפני שאני יורדת לעמקי הפרטים של ה’איך’, חיוני לטפל תחילה ב’למה’ היסודית של ההתחלה. מי לוקח את היוזמה, ומתי זה הרגע המתאים להתחיל? שאלות אלו, שמתחילות בשאלה היסודית של אם ולמה. original: The first question might be how to start.
But in reality the question show be IF to start at all.
Before answering the IF the question of how comes up latter.
What about WHY start ?
WHO starts ?
WHEN to start ?
Mikhail Khodarenok
subscribe via RSS